WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:07.660 מולכנים לעשרה ימים של Microsoft 365, Copilot, בינה מלאכותית, Azure, והאנשים שמעצבים את עתיד העבודה. 00:00:07.840 --> 00:00:12.420 בינואר הקרוב, כנס M365 חוזר, ואנחנו הולכים בגדול. 00:00:12.580 --> 00:00:18.620 הצטרפו אלינו למפגשים חיים, הדגמות מהעולם האמיתי וידע מעשי עם VPS ומומחי תעשייה מכל העולם. 00:00:18.840 --> 00:00:21.740 בלי שקפים גנריים, בלי מילים חמות אינסופיות. 00:00:21.740 --> 00:00:29.320 אנחנו מתמודדים עם האתגרים האמיתיים Copilot Studio, סוכני AI, פאבריק, אבטחה, ממשל ואוטומציה. 00:00:29.320 --> 00:00:35.020 בין אם אתם אנשי איט, מפתחים או מובילים עסקיים, יש מפגשים שתוכננו בדיוק עבורכם. 00:00:35.480 --> 00:00:40.300 עם עשרה ימים מלאים, תוכלו לחקור טכנולוגיות רבות ולהתחבר לקהילה גלובלי. 00:00:40.760 --> 00:00:44.760 צפו בשידור חי וקחו תובנות מעשיות בחזרה לארגון שלכם. 00:00:45.060 --> 00:00:49.320 ינואר 2027, עשרה ימים, קהילת מייקרוסופט אחת. 00:00:49.320 --> 00:00:50.860 ההרשמה פתוחה כעת. 00:00:51.820 --> 00:00:53.280 תפסו את מקומכם היום. 00:00:55.160 --> 00:00:57.960 זה ב-M365.com.net 00:00:59.320 --> 00:01:05.120 הצטרפו עכשיו ב-M365.com.net ונתראה בשידור חי בינואר. 00:01:05.300 --> 00:01:10.440 זוכרים שביליתם שעות באישור שקף פאורפוינט בדיוק, רק כדי שמישהו ישנה את צבעי המותג? 00:01:10.580 --> 00:01:14.200 מה אם אומר לכם שעכשיו מייקרוסופט דיזיינר יכול לעשות את העבודה הזו בשניות, 00:01:14.400 --> 00:01:15.800 בלי שתצטרכו אפילו לגעת באכבר? 00:01:15.800 --> 00:01:20.020 אבל העניין הוא שזה לא רק מהיר יותר, זה לומד את הסגנון שלכם תוך כדי עבודה. 00:01:20.180 --> 00:01:23.620 היום אראה לכם איך זה יכול לסמן את הקץ ליצירת נכסים התישה, 00:01:23.620 --> 00:01:27.320 ומדוע זה עשוי לשנות לנצח את האופן שבו צוות השיווק שלכם פועל? 00:01:27.460 --> 00:01:31.620 השאלה היא, האם אתם מוכנים לבטוח ב-AI עם זהות המותג שלכם? 00:01:32.080 --> 00:01:33.620 משינויים ידניים לבינה ממוחשבת. 00:01:34.400 --> 00:01:37.140 אם עבדתם בעבר על אלון שיווקי או מצגת פיץ, 00:01:37.140 --> 00:01:41.540 אתם יודעים כמה מהר כמה שינויים קטנים יכולים לבלוע אחר צהריים שלם. 00:01:41.540 --> 00:01:45.680 כיוון תיבת טקסט בחצי מילימטר כדי שתתיישר עם התמונה, 00:01:46.000 --> 00:01:48.840 החלפת תמונה כי מי שהוא מההנהלה לא אוהב אותה, 00:01:49.060 --> 00:01:51.920 לוודא שהכותרת היא בגודל הגופן הארגוני הנכון, 00:01:52.100 --> 00:01:53.640 לא רק בערך אלא בדיוק. 00:01:53.880 --> 00:01:55.760 זה עוד לפני שהכיף האמיתי מתחיל. 00:01:55.760 --> 00:01:58.620 מי שהוא אחר פותח את הקובץ, עושה שינויים משלו, 00:01:58.840 --> 00:02:01.720 ועכשיו אתם משווים גרסאות כדי לראות מה באמת סופי. 00:02:01.860 --> 00:02:06.140 זה לא רק מטיש, זה גוזל לאט את השעות שיש לכם באמת לעבודה יצירתי. 00:02:06.260 --> 00:02:08.580 החלק של עיתים קרובות לוקח אחי הרבה זמן, 00:02:11.540 --> 00:02:14.440 שוב הקטנים והאינסופיים, הזזת לוגו בחצי סנטימטר, 00:02:14.660 --> 00:02:17.240 התאמת גוון כחול בודד כך שיתאים לפלטה המאושרת, 00:02:17.480 --> 00:02:20.940 ולוודא שהבולטים משתמשים במשקל הנכון של הגופן המותאם של החברה. 00:02:21.100 --> 00:02:23.180 זה סוג של מוות מאלף חתכים קטנים, 00:02:23.420 --> 00:02:26.400 ובפרויקטים קבוצתיים השינויים האלה מכפילים את עצמם. 00:02:26.400 --> 00:02:31.580 זה לא חריג לעבור הלוך ושוב 10 או 12 פעמים רק כדי שהתוצר ירגיש תואם למותג. 00:02:31.760 --> 00:02:35.880 זה המקום שבו ה-AI שמוטמע בתוך Microsoft Designer משנה את המשוואה. 00:02:35.880 --> 00:02:40.780 ברגע שהוא מאומן על ערכת המיתוג, הצבעים, הגופנים, הלוגוים וסגנונות התמונה שלך, 00:02:41.000 --> 00:02:43.220 הוא מתחיל ליישם את הבחירות הללו באופן אוטומטי. 00:02:43.340 --> 00:02:45.220 אתה מזין אוסף של טקסט ותמונות, 00:02:45.400 --> 00:02:49.220 והוא בונה פריסות שכבר יודעות שגופן הכותרת שלך הוא 32 נקודות, 00:02:49.220 --> 00:02:54.140 שהכפתורים שלך משתמשים בקוד ה-HX הניבי ושהצילום שלך עוקב אחר פרופיל צבע חם. 00:02:54.280 --> 00:02:56.700 במקום לבדוק ידנית כל אלמנט עיצובי, 00:02:56.940 --> 00:02:58.680 אתה מתחיל ממשהו שכבר עקבי. 00:02:58.680 --> 00:03:01.360 חישבו על ההבדל בעזרת דוגמה קונקרטית. 00:03:02.160 --> 00:03:08.680 בעולם הישן, יצירת פלייר להשקת מוצר הייתה אומרת להתחיל מקובץ פאורפוינט או אינדיזיין רק, 00:03:09.000 --> 00:03:10.620 ואז להוסיף ידנית סגנונות, 00:03:10.860 --> 00:03:13.880 ליישר גושי טקסט ולהחליף צבעי מציין מיקום. 00:03:14.080 --> 00:03:17.680 בדיזיינר, אתה מזין את הכותרת, טקסט המשנה ותמונת מוצר, 00:03:17.900 --> 00:03:20.620 ותוך שניות ה-AI מפיק חמש או שש טיוטות מלוטשות, 00:03:20.880 --> 00:03:22.580 שכולן תואמות לכללי המותג שלך. 00:03:22.580 --> 00:03:26.840 אולי עדיין תרצה לכוונן את סדר האלמנטים, אבל המבנה כבר נעול. 00:03:27.860 --> 00:03:33.120 אחת ממנהלות השיווק שדיברתי איתן לאחרונה הייתה מוצפת בעבודה על קמפיין עונתי. 00:03:33.740 --> 00:03:38.260 לפני השימוש בדיזיינר, היא הייתה מבלה כשש שעות בכל סבב עיצוב, 00:03:38.580 --> 00:03:40.520 בעיקר על משימות ניקיון בפריסות. 00:03:41.200 --> 00:03:47.060 כשהם עברו למערכת, היא דחסה את אותה משימה לקצת יותר משעה מבלי להקריב סגנון או איכות. 00:03:47.060 --> 00:03:52.200 זה יום עבודה מלא שנחסך בכל שבוע רק על ידי קיצוץ עבודת העיצוב החוזרת. 00:03:52.580 --> 00:03:55.140 תוכניות פיילוט דיווחו על תוצאות דומות. 00:03:55.480 --> 00:04:00.940 צוותים שהשתמשו בדיזיינר להפקת חומרים שיווקיים שגרתיים ראו עליות מדידות בתפוקה, 00:04:01.240 --> 00:04:08.200 יותר קמפיינים שנמסרו בזמן, פחות בקשות מאוחרות לשינויים קלים וירידה ניכרת במספר התיקונים לכל פרויקט. 00:04:08.280 --> 00:04:10.900 החלק המעניין הוא שהיצירתיות לא ירדה. 00:04:10.900 --> 00:04:14.340 למעשה, עם פחות אנרגיה שמושקעת באישור טקטי, 00:04:14.520 --> 00:04:19.420 מעצבים ומשווקים דיווחו שיש להם יותר פני לסיעור מוחות ופיתוח קונספטים. 00:04:19.420 --> 00:04:24.120 סיבה אחת לכך היא הדרך שבה הדיזיינר מציע הצעות לפריסה. 00:04:24.720 --> 00:04:28.140 במקום להגיש לך תבנית סטטית שאתה חייב להתאים אליה, 00:04:28.460 --> 00:04:33.620 ה-AI שלו מסתכל על התוכן שסיפקת ומציע היררכיות ויזואליות של לדעתו יעבדו. 00:04:33.620 --> 00:04:38.260 זה אומר שאתה מגיב לטיוטה ראשונית הגונה במקום להיאבק לבנות אחת מאפס. 00:04:38.460 --> 00:04:40.740 זו מספיק הכוונה כדי להילחם בעייפות יצירתית, 00:04:40.960 --> 00:04:43.420 אבל אתה עדיין מקבל את ההחלטה הסופית על מה שמתפרסם. 00:04:43.580 --> 00:04:45.140 יש כאן שאלה שקטה ברקע. 00:04:45.260 --> 00:04:47.440 איך דיזיינר יודע מה הסגנון שלך? 00:04:48.160 --> 00:04:53.080 התשובה היא שאפשר להזין לו ערכת מיתוג מוגדרת דרך מייקרוסופט 365, 00:04:53.920 --> 00:04:56.860 ועם הזמן הוא לומד מהתיקונים שאתה מאשר עוד אוכה. 00:04:56.860 --> 00:05:01.700 אם אתה מחליף באופן עקבי תמונת סטוק גנרית במה שהוא עם מראה ספציפי, 00:05:01.980 --> 00:05:04.820 הוא מתחיל לתעדף את הסגנון הזה בהצעות עתידיות. 00:05:04.940 --> 00:05:08.420 הצוות שלך מלמד אותו גם אם אתם לא מאמנים מודל בצורה מפורשת. 00:05:08.520 --> 00:05:10.560 בשורה התחתונה זה הסיפור האמיתי. 00:05:10.560 --> 00:05:13.620 זה לא עניין של החלפת הטעם או שיקול הדעת האנושי. 00:05:13.760 --> 00:05:17.540 מדובר בהסרת סוג עבודת הייצוב שמרגיש כמו הזנת נתונים, 00:05:17.860 --> 00:05:23.220 החלטות השיפוט, הקפיצות היצירתיות והרגעים שבהם זה יתחבר לקהל שלנו. 00:05:23.220 --> 00:05:24.780 אלה עדיין מגיעים מאנשים. 00:05:24.980 --> 00:05:29.580 דיזיינר רק מוודא שהפיקסלים כבר במקום הנכון כדי שלא תבזבזו על זה אנרגיה. 00:05:29.760 --> 00:05:32.020 ויזואליים אוטומטיים הם רק ההתחלה. 00:05:32.280 --> 00:05:36.580 השינוי הגדול יותר קורה ברגע שאותה אינטליגנציה מתחילה להשתלב ישירות 00:05:36.580 --> 00:05:38.840 באופן שבו צוותים באמת עובדים יחד. 00:05:39.200 --> 00:05:40.820 שיתוף פעולה ללא הקאוס. 00:05:41.000 --> 00:05:43.180 אם עבדתם פעם על קובץ עיצוב משותף, 00:05:43.440 --> 00:05:46.800 אתם מכירים את הרגע שבו בקרת הגרסאות קורסת לחלוטין. 00:05:46.800 --> 00:05:49.400 מי שהוא לוקח עותק ישן מהשולחן שלו, 00:05:49.580 --> 00:05:51.700 מבצע שינויים, שומר כסוף 2, 00:05:52.040 --> 00:05:56.940 ועכשיו אתם משווים את זה לזה שנמצא בתיקיית השירפוינט ושמור כסוףי להשתמש בזה. 00:05:57.100 --> 00:06:00.640 תכפילו את זה בשלושה אנשים שעובדים במקביל וקיבלתם בלגן. 00:06:00.840 --> 00:06:01.940 זה לא חוסר מאמץ. 00:06:01.940 --> 00:06:06.680 אלו הכלים שמבקשים מאנשים לעבוד בדרך שמנותקת מהאופן שבו שיתוף פעולה באמת קורה. 00:06:06.820 --> 00:06:12.600 המציאות היא שאפילו בחברות שמחויבות לחלוטין למיקרוסופט 365 נכסים בסופו של דבר מתפזרים. 00:06:12.600 --> 00:06:15.880 יש גרסה אחת בצ'אט בטימס מיום שלישי שעבר, 00:06:16.160 --> 00:06:18.020 אחרת מסתתרת בשרשור אימייל, 00:06:18.260 --> 00:06:21.640 והתבנית הראשית קבורה שלוש תיקיות עמוק בתוך שירפוינט. 00:06:21.800 --> 00:06:25.340 כדי להגיע לנכון לרוב צריך לשלוח הודעות לשלושה קולבות שונים, 00:06:25.460 --> 00:06:27.960 ולקוות שאף אחד לא דרס את העדכון האחרון. 00:06:27.960 --> 00:06:31.480 עד שתמצאו אותו, חצי מהצוות כבר עבר על הקובץ הלא נכון. 00:06:31.640 --> 00:06:36.420 כאן האינטגרציה של דזיינר לתוך המערכת האקולוגית של M365 משנה את התמונה. 00:06:36.420 --> 00:06:38.220 במקום לקפוץ בין שיתופי קבצים, 00:06:38.380 --> 00:06:42.360 אתם פותחים את דזיינר ועובדים ישירות איפה שהנכסים שלכם כבר נמצאים, 00:06:42.540 --> 00:06:45.400 בשארה פוינט, באונדרייב או אפילו בקישור דרך טימס. 00:06:45.580 --> 00:06:48.960 עריכות קורות בזמן אמת בתוך אותה גרסה שכולם רואים. 00:06:49.200 --> 00:06:51.260 אם משנים כותרת או מחליפים תמונה, 00:06:51.260 --> 00:06:53.560 זה מתעדכן מיידית עבור שאר הצוות. 00:06:53.660 --> 00:06:55.100 אין צורך לשלוח שום דבר. 00:06:55.340 --> 00:06:58.640 דזיינר הוא פשוט משטח נוסף באותו מרחב עבודה מחובר. 00:06:58.780 --> 00:07:00.040 תארו לעצמכם את זה. 00:07:00.260 --> 00:07:03.980 אתם וחבר לצוות עובדים בדיזיינר על פלייר לאירוע מחירות. 00:07:04.100 --> 00:07:06.880 הוא נמשך ישירות מספריית השרפוינט השיווקית, 00:07:07.140 --> 00:07:08.960 טעון מראש בגופני וצבעי המותג. 00:07:09.120 --> 00:07:10.640 אתם מתאימים את תמונת המובילה, 00:07:10.840 --> 00:07:12.160 הם משפרים את כותרת המשנה, 00:07:12.420 --> 00:07:14.740 ואתם רואים את העריכות זה של זה מופיעות מיד. 00:07:14.740 --> 00:07:17.620 כשמסיימים, הקובץ המעודכן נמצא בדיוק איפה שהתחיל, 00:07:17.820 --> 00:07:20.840 עם היסטוריית גרסאות שנשמרת אוטומטית לפי תפקידי המשתמש שלכם. 00:07:20.960 --> 00:07:24.120 אם צריך לחזור לאחור, לא צריך לחפור בתוך קבצים מצורפים הקראיים. 00:07:24.300 --> 00:07:26.380 פשוט משחזרים את נקודת הביקורת הנכונה. 00:07:26.580 --> 00:07:28.960 זה שינוי משמעותי ממערכות תבניות מסורתיות. 00:07:29.180 --> 00:07:31.380 תבניות של פעם חיו כקבצים סטטיים. 00:07:31.560 --> 00:07:33.700 הורדה, עריכה, העלאה מחדש. 00:07:33.700 --> 00:07:39.120 כל סבב שינויים היה תלוי בכך שאנשים יזכרו להכיל את הסגנונות הנכונים ידנית, 00:07:39.380 --> 00:07:40.900 ומי שהוא תמיד פספס משהו. 00:07:41.140 --> 00:07:46.560 עדיין היית צריך מנהל שיפקח על שמות קבצים, קודי צבע, ועם הלוגו מתוח. 00:07:46.840 --> 00:07:51.740 כשהאיזיינר נמצא באותו מרחב של שאר תוכן ה-M365 שלך, 00:07:52.040 --> 00:07:54.820 והבינה המלאכותית אוכפת את כללי המותג ברקע, 00:07:55.080 --> 00:07:57.300 הרבה מעבודת הפיקוח הזו פשוט נעלמת. 00:07:57.480 --> 00:08:01.460 אבל יש גם יתרון בלתי צפוי בדרך שבה היא צופה מחסר. 00:08:01.460 --> 00:08:08.260 אם ה-AI מזהה שאתה יוצר נכס לקמפיין עבור אירוע שכבר נמצא ביומן האטלוק של החברה, 00:08:08.540 --> 00:08:12.580 הוא עשוי להציע הנחיות עיצוב שיעזרו לך להשלים את העבודה מהר יותר, 00:08:13.020 --> 00:08:16.460 כמו הצעה לתמונה ספציפית למיקום או משיכת סיסמת האירוע. 00:08:17.280 --> 00:08:20.180 אם פגישת טימס כללה הערות על התמקדות במוצר, 00:08:20.480 --> 00:08:24.000 זה יכול להנחות את ההמלצות שלו עבור בלוקים של טקסט או תמונו. 00:08:24.140 --> 00:08:29.540 הרעיון הוא לגשר על הפער בין שיחה לביצוע בלי שתצטרך לצאת ולחפש את כל ההקשר. 00:08:29.540 --> 00:08:36.540 אבל זה מעלה באופן טבעי את השאלה האם בינה מלאכותית באמת יכולה להבין את הדקויות של טון וסגנון בין מחלקות שונות. 00:08:36.620 --> 00:08:39.800 השפה של השיווק לא תמיד תואמת את זו של משאבי אנוש. 00:08:40.000 --> 00:08:46.620 עיצוב שעובד בצורה מושלמת עבור מודעה הפונה ללקוחות עלול להרגיש לא פורמלי מדי בפריט תקשורת פנים ארגוני. 00:08:47.020 --> 00:08:53.740 אהי טוב בזיהוי דפוסים, אבל טון אנושי הוא חמקמק וקל להצעות אוטומטיות להרגיש מעט לא במקום. 00:08:54.080 --> 00:08:56.040 זו הסיבה של אולאת הלמידה חשובה. 00:08:56.040 --> 00:09:02.540 דזיינר לא רק מיישם כללים קבועים מערכת המיתוג שלך, הוא גם שם לב לשינויים שאנשים מבצעים אחרי שהאיי מנסח משהו. 00:09:02.700 --> 00:09:07.600 אם האיי ממשיך להציע פריסה לתזכירים פנימיים שצוות משאבי האנוש שלך משנה בעקביות, 00:09:07.840 --> 00:09:11.340 הוא יכול לשנות את ההמלצות שלו עם הזמן כדי להתאים טוב יותר להקשר הזה. 00:09:11.540 --> 00:09:17.780 זה לא מושלם, אבל ככל שהוא מקיים אינטראקציה עם התנהגות משתמשים אמיתית, כך הוא נמנע מלחזור על אותן טעויות. 00:09:17.780 --> 00:09:23.800 אנחנו מתקרבים למודל עבודה שבו הכלים מנהלים את הקאוס, והצוות מתמקד במסר ובמראה. 00:09:23.920 --> 00:09:29.780 אבל, לפני שאנחנו מדמיינים את זה כפתרון מושלם, כדאי לזכור שאיי עדיין עושה כמה בחירות מוזרות. 00:09:29.980 --> 00:09:33.480 נקודות עברות אלו הן המקום שבו החלק הבא של הסיפור מתחיל. 00:09:33.480 --> 00:09:43.640 כשהאיי עדיין טועה, אם אי פעם היה לך כלי איי שהציע תמונה על הקמפיין שלך ותהית אם היא מכוונת לקהל אחר לגמרי, אתה מכיר את ההרגשה. 00:09:44.780 --> 00:09:52.780 אולי אתה מכריז על תוכנית הכשרה ארגונית והיא איי מגיש בביטחון תמונה של חוף טרופי עם מקום לחיתוב מוכן לתאריך האירוע שלך. 00:09:52.920 --> 00:09:57.780 זה לא שגוי במובן הטכני, זה פשוט לא מתאים בשום אופן להקשר שלך. 00:09:57.960 --> 00:10:00.960 אלו הרגעים שאתה לא רואה בהדגמה של מייקרוסופט. 00:10:00.960 --> 00:10:04.000 מצגות חיות נוטות להציג את התרחישים הטובים ביותר. 00:10:04.120 --> 00:10:10.940 פלטות מותג מיוסמות ללא רבב, טקסט מאוזן בצורה מושלמת על העמוד ותמונות שנראות כאילו הגיעו מהספרייה הפנימית שלך. 00:10:11.100 --> 00:10:14.200 בעולם האמיתי, הבינה המלאכותית לא תמיד פוגעת בול. 00:10:14.340 --> 00:10:20.440 היא עלולה לפרש לא נכון את הטון שאליו אתם מכוונים ולהציע ויזואליות שלא מתאימה לקהל או לתרבות שלכם. 00:10:20.440 --> 00:10:26.180 אי ההתאמה הזו יכולה להיות קטנה, כמו תמונת רקע שובבה מדי להודעה לעיתונות רצינית, 00:10:26.180 --> 00:10:32.180 או בולטת, כמו שימוש בתמונות מאגר שמרמזות על תעשייה אחרת לגמרי מזו שאתם פועלים בה. 00:10:32.660 --> 00:10:37.680 צוות שיווק אחד שדיברתי איתו נתקל בזה במהלך התמאה של נהלי עתיק הפנימיים. 00:10:37.880 --> 00:10:42.600 הבינה המלאכותית הציע תמונות של עובדים מחייכים שנותנים כיפים במרחב עבודה פתוח. 00:10:42.600 --> 00:10:47.140 אף שהתמונות היו עלי זאת, הן החלישו את הטון הרציני שההנהלה רצתה להעביר. 00:10:47.140 --> 00:10:50.980 דוגמה נוספת צצה במצגת של חברת שירותים מקצועיים ללקוח. 00:10:51.140 --> 00:10:57.920 הבינה המלאכותית בחרה אוטומטית תמונת חלל עבודה של סטארט-אפ צבעוני עבור שקופית שיועדה לקהל פיננסי שמרני. 00:10:58.100 --> 00:11:01.080 המסר, העובדות ואפילו הייצוב היו בסדר גמור. 00:11:01.080 --> 00:11:04.520 עם זאת, המסגרת הוויזואלית העבירה את המסר הלא נכון. 00:11:04.840 --> 00:11:09.360 משתמשים מקצועיים מוקדמים מדווחים על דפוסים מסוימים בתיקונים שהם מבצעים. 00:11:09.360 --> 00:11:17.460 לעתים קרובות, מדובר בכיוונון עדין של היררכיית העיצוב כשהבינה המלאכותית שמה דגש רב מדי על פרטים משניים ומחלישה את המסר המרכזי. 00:11:17.580 --> 00:11:25.840 לפעמים, מדובר בהסרת אלמנטים דקורטיביים מיותרים שהבינה המלאכותית מוסיפה מתוך מחשבה שהם מתאימים לסגנון, גם אם הם מסיכים את הדעת בהקשר הספציפי שלכם. 00:11:25.840 --> 00:11:35.300 ובאופן תדיר יותר ממה שאולי תיצפו, מדובר בהחלפת תמונות מאגר שנבחרו אוטומטית ולא מכבדות במלואן את הנחיות המותג, למרות שהכללים האלה מוזנים למערכת. 00:11:35.460 --> 00:11:38.260 תבניות המיתוג עצמן לא תמיד מהוות חומת הגנה. 00:11:38.440 --> 00:11:41.760 הצעות הבינה המלאכותית יכולות לעקוף אותן בדרכים מעודנות. 00:11:42.060 --> 00:11:46.360 גוון בהיר יותר של הצבע הרשמי כאן, משקל גופן שונה מעט שם. 00:11:47.040 --> 00:11:54.160 על הנייר, השינויים האלה עלולים לעבור מבלי משים, אך למי ששומר על שלמות המותג במשך שנים, הם בולטים מיד. 00:11:54.160 --> 00:12:00.020 אם אף אחד לא סוקר את התוצר הסופי בעין בוחנת, סטיות קלות כאלה מחלחלות לנכסים של הארגון. 00:12:00.240 --> 00:12:03.540 זה המקום שבו הצורך בפיקוח אנושי הופך להיות הכרחי. 00:12:03.700 --> 00:12:09.460 גם ככל ששלב היצירה הופך למהיר ומדויק יותר, מי שהוא עדיין חייב לשמש כשומר הסף של המותג. 00:12:09.620 --> 00:12:11.960 זה לא עניין של חוסר אמון בבינה המלאכותית. 00:12:12.140 --> 00:12:21.140 זה עניין של הכרה בכך שחסרה לה המודעות התרבותית והאסטרטגית הנובעת מהכרות עם ההיסטוריה של המותג, השוק שאתם מכוונים אליו והרגישויות של הקהל שלכם. 00:12:21.140 --> 00:12:25.420 אפשר לעשות אוטומציה לדבקות בסגנון. אי אפשר לעשות אוטומציה לאינסטינקטים. 00:12:25.600 --> 00:12:28.720 וכן, חלק מהחיכוך הזה הוא פשוט הטבע של למידת מכונה. 00:12:28.860 --> 00:12:33.180 היא שואבת נתונים ממאגרי אימון, מהתנהגות משתמשים ומהכלת שאתם מזינים לה. 00:12:33.500 --> 00:12:39.000 אם האותות האלה סוטרים או אם הבקשה חורגת ממה שהיא ראתה בעבר, הניחושים שלה גוברים. 00:12:39.220 --> 00:12:42.780 הניחושים האלה עשויים להיות בלתי מורגשים עבורכם כשהיא קולעת בבחירה. 00:12:42.880 --> 00:12:44.820 הם הופכים גלויים מאוד כשהיא מפספסת. 00:12:44.820 --> 00:12:49.440 מעניין לציין שהצורך הזה במעורבות אנושית הוא לא רק סוגיה בעולם הייצוב. 00:12:49.620 --> 00:12:55.440 יש לא מקבילה בתחומים כמו ניהול נתונים, שבהם כלים יכולים לאוטומט 80% מהעבודה הסיזיפית, 00:12:55.680 --> 00:12:58.500 אך עדיין דורשים בדיקת מומחה לפני שהם הופכים לפעילים. 00:12:58.680 --> 00:13:02.700 בשני המקרים, ה-AI יכול לטפל בחלק נכבד מהעבודה הקשה. 00:13:02.840 --> 00:13:07.020 אך כשמדובר בפרשנות משמעות, אימות הקשר או איתור שגיאות עדינות, 00:13:07.280 --> 00:13:09.900 בקרה אנושית שומרת על הדברים במסלול הנכון. 00:13:09.900 --> 00:13:16.240 לכן, בעוד שדיזיינר חוסך שעות רבות בייצור תוכן, הוא לא החליף את תפקיד הבודק היצירתי. 00:13:16.760 --> 00:13:20.320 הוא העביר את התפקיד מתיקון טעויות הקלדה וסידור תיבות, 00:13:20.560 --> 00:13:24.640 לקבלת החלטות ברמה גבוהה יותר לגבי המסר, הטון וההתאמה. 00:13:24.800 --> 00:13:30.360 שיפור היעילות הוא אמיתי, אך כך גם הצורך בבדיקה פנימית סופית לפני שדבר מה יוצא אל האור. 00:13:30.560 --> 00:13:35.160 וכשאנחנו מסתכלים על האופן שבו נעשה שימוש ב-AI מחוץ לעולם הייצוב, 00:13:35.160 --> 00:13:39.000 השילוב הזה של אוטומציה ופיקוח מופיע במקומות מפתיעים, 00:13:39.300 --> 00:13:44.780 במיוחד בעולם זרימות הנתונים שהיו באופן מסורתי מיקים לא פחות מעבודה ייצובית ידנית. 00:13:45.340 --> 00:13:48.600 מייסורי ETL ליתרונות של Data Floss Gen 2. 00:13:48.820 --> 00:13:53.320 אם ניהלת אי פעם צינור נתונים בדרך הישנה, אתה יודע עד כמה הם היו שבירים. 00:13:53.500 --> 00:13:56.280 משימות קרון, מתוזמנות בשעות לא שגרתיות, 00:13:56.540 --> 00:14:00.840 סקריפטים של בש שחוברו לפני חודשים על ידי מישהו שכבר לא בחברה, 00:14:00.840 --> 00:14:05.740 ושרשרת תלויות ארוכה כל כך ששינוי פורמט קטן ב-CSV היה עוצר את הכל. 00:14:05.920 --> 00:14:07.960 זה לא היה רק מורכב, זה היה ראוע. 00:14:08.100 --> 00:14:14.380 תקלה קטנה במעלה הזרם ופתאום אתה מסתכל על נתונים חלקיים ותוהה איזה שרת בכלל הריץ את המשימה בלילה. 00:14:14.500 --> 00:14:18.000 החלק הגרוע ביותר הוא שכשלים כמעט אף פעם לא קרו בזמנים נוחים. 00:14:18.000 --> 00:14:22.180 היית מקבל התראה בית 2 לפנות בוקר שהנתונים של אתמול לא נתנו, 00:14:22.480 --> 00:14:24.680 ובעל מערכת המקור לא היה זמין עד הבוקר. 00:14:24.680 --> 00:14:30.340 עד שהפעלת מחדש את הצינור, חצי מצרכני לוח המכוונים כבר החלו לשלוח אימיילים למה זה ראה. 00:14:30.420 --> 00:14:34.580 השעות האלו שבוזבזו על איתור בגים לא היו קשורות לעתים קרובות לערך הנתונים עצמם. 00:14:34.760 --> 00:14:40.760 הן בוזבזו על חיפוש ביומנים, כבנון ביטויים רגולריים והרצת שלבים מחדש רק כדי לחזור לנקודה שבה חשבת שתהיה. 00:14:40.760 --> 00:14:45.340 דייטה פלוס ג'ן 2 של מייקרוסופט פבריק משנה את הנטל הזה באופן משמעותי. 00:14:45.340 --> 00:14:49.140 במקום לבנות ולתחזק את הצינורות המותאמים אישית האלה שורה אחר שורה, 00:14:49.500 --> 00:14:53.020 אתה יכול להעביר חלק גדול מהעבודה לממשק ללא קוד או עם מעט קוד. 00:14:53.180 --> 00:14:57.780 Power Query, אותה טכנולוגיה שרבים כבר משתמשים בה באקסל ובאהור ביי, 00:14:58.100 --> 00:15:00.460 מטפלת בשלבי החילוץ והטרנספורמציה. 00:15:00.460 --> 00:15:05.400 זה אומר שאתה לא בונה מנתח מאפס רק כדי לשלב שלושה פורמטים שונים של קבצים. 00:15:05.560 --> 00:15:12.480 אתה מחבר את המקורות, מצביע על השדות, מעצב את הנתונים חזותית ונותן לשירות לטפל בכל התשתית שברקע. 00:15:12.480 --> 00:15:16.300 מה שהופך את ג'ן שתיים למעניין הוא הסיוע המובנה של בינה מלאכותית. 00:15:16.420 --> 00:15:19.280 זה לא רק כלי לחיבור טבלאות או לשינוי שמות עמודות. 00:15:19.460 --> 00:15:25.080 הוא בוחן באופן פעיל את הנתונים המיובעים שלך ומציע טרנספורמציות המבוססות על תבניות מזוהות. 00:15:25.080 --> 00:15:31.500 אם אתה תמיד משלב עמודות תאריך ושעה לשדה אחד, הוא מתחיל להציע את הצעד הזה באופן אוטומטי. 00:15:31.860 --> 00:15:35.800 אם הוא מזהה מזהה לכוח בשתי מערכות שחולקות סכימה תואמת, 00:15:36.080 --> 00:15:39.460 הוא יכול להצביע על הקשר מבלי שתצטרך למפות אותו ידני. 00:15:39.460 --> 00:15:44.580 נניח שאתה מאחד נתוני קמפיין שיווקי, שילוב של ייצוא מגוגל אדס, 00:15:44.860 --> 00:15:47.880 נתוני מעורבות באימייל ומדדי פלטפורמות חברתיות. 00:15:47.880 --> 00:15:52.720 בהגדרת ETL מסורתית, כנראה הייתה כותב סקריפטים כדי לנרמל שמות שדות, 00:15:52.960 --> 00:15:56.580 להמיר מטבעות, ליישר טווחי תאריכים ולהשלים ערכים חסרים. 00:15:57.160 --> 00:16:01.040 עם ג'ן שתיים, אתה יכול לגרור כל מקור נתונים לפוור קווירי, 00:16:01.320 --> 00:16:06.180 לתת לי AI לסמן סוגי עמודות לא עקביים וליישם ישירות את התיקונים שהוא מציע. 00:16:06.180 --> 00:16:11.980 בסוף, יש לך טבלה נקייה אחת שמוקנה לדיווח מבלי לעקוב ידנית אחר כל אי התאמה בנתונים. 00:16:12.180 --> 00:16:15.080 בדיקות עד כה מראות שיש כאן יותר מסתם נוחות. 00:16:15.260 --> 00:16:18.220 מהירות הריינון השתפרה לעומת זרימות נתונים קודמות, 00:16:18.480 --> 00:16:23.720 כשהמנוע מטפל בטרנספורמציות במקביל ומתאושש מקשלים חלקיים מבלי לדרוש הרצה מלאה. 00:16:23.880 --> 00:16:26.220 סובלנות לתקלות היא עוד נקודה משמעותית. 00:16:26.380 --> 00:16:28.860 אם מקור נתונים אחד נכשל באמצע הריינון, 00:16:28.860 --> 00:16:34.820 האחרים עדיין יכולים להסתיים ואתה מקבל הודעת שגיאה ברורה במקום הודעת, קשל בצינור, כללית. 00:16:35.020 --> 00:16:37.860 זה לבדו חוסך הרבה מחזורי עיבוד מבוזבזים וניחושים. 00:16:38.580 --> 00:16:43.180 השאלה הטבעית היא האם זה באמת מפחית את הצורך במאנדסי נתונים מתמחים. 00:16:43.860 --> 00:16:49.660 אם אנליסט שיווק יכול לבנות צינור תפקודי ממקורות נתונים מרובים בלי לכתוב שורת קוד אחת, 00:16:49.900 --> 00:16:51.980 האם עדיין צריך צוות ETL יהודי? 00:16:52.280 --> 00:16:54.240 בפועל, התשובה מורכבת יותר. 00:16:54.240 --> 00:16:58.460 עבודות פשוטות וחוזרות עשויות לעבור לגמרי לשירות עצמי, 00:16:58.740 --> 00:17:01.040 אך צינורות מורכבים עם עשרות מקורות, 00:17:01.280 --> 00:17:07.940 לוגיקה עסקית מורכבת או דרישות רגולטוריות עדיין נהנים מהפיקוח ומיומנויות ההדריכלות של מהנדס מנוסה. 00:17:08.660 --> 00:17:11.820 מה שזה כן משנה זה איך המומחים האלו מבלים את זמנם. 00:17:12.000 --> 00:17:16.780 במקום לטפל בבקשות חד פעמיות לעיצוב מחדש של סט נתונים או תיקון חיבור שבור, 00:17:16.780 --> 00:17:19.540 הם יכולים להתמקד בתכנון מודלים ניתנים להרחבה, 00:17:19.540 --> 00:17:23.900 אופטימיזציה של שאילטות ובניית יכולות אנליטיות שכל הארגון יכול להשתמש בהן. 00:17:24.200 --> 00:17:27.500 עבודת ההכנה החוזרת, הדברים שהיו מפריעים להם ביומיום, 00:17:27.800 --> 00:17:30.480 מטופלת במעלה הזרם על ידי כלים כמו ג'ן 2, 00:17:30.720 --> 00:17:32.640 וזה היכן שהקו המקשר מתגלה. 00:17:32.840 --> 00:17:38.880 בין אם אנחנו מדברים על עיצוב מבוסס AI במיקרוסופט דזיינר או הכנת נתונים בסיוע AI בפבריק, 00:17:39.100 --> 00:17:40.080 התבנית היא אותה תבני. 00:17:40.080 --> 00:17:44.120 חתוך את העבודה השחורה ושמור על שיקול דעת אנושי היכן שזה באמת חשוב. 00:17:44.120 --> 00:17:47.680 צוותי תוכן וצוותי נתונים אינם רחוקים זה מזה כפי שזה נראה. 00:17:47.800 --> 00:17:53.120 שניהם בונים נכסים, לשניהם יש תהליכי עבודה שנתקעים בצעדים חזרתיים שניתן לאוטומציה בקלות, 00:17:53.360 --> 00:17:57.640 וכעת לשניהם יש כלים באם 365 שמתחילים לטפל בצעדים האלה עבורם. 00:17:57.820 --> 00:18:00.000 מערכת אקולוגית אחת, שתי מהפכות. 00:18:00.200 --> 00:18:04.440 רוב העסקים אוהבים לחשוב על צוותים יצירתיים וצוותי נתונים כעל עולמות נפרדים. 00:18:04.440 --> 00:18:11.180 השיווק בונה את הסיפור, הניתוח מודד את ההשפעה, אבל בפועל תהליכי העבודה האלה חופפים כל הזמן. 00:18:11.340 --> 00:18:14.720 קמפיין לא מסתיים אחרי שהפוסט ברשתות החברתיות עולה לאוויר. 00:18:14.900 --> 00:18:19.580 החלטות יצירתיות משפיעות על מה שנמדד, והנתונים מעצבים את הסבב הבא של היצירה. 00:18:19.700 --> 00:18:23.640 פיצולם לממגורות מסתיר את העובדה ששניהם נשענים על אותו אתגר בסיסי, 00:18:23.920 --> 00:18:27.280 הפיכת כלת גולמי למה שהוא שמיש מספיק מהר כדי שזה ישנה. 00:18:27.280 --> 00:18:34.600 זו הסיבה שהשינויים שראינו במיקרוסופט דזיינר ובאבריק, דייטאפלוס ג'ן 2 מרגישים מחוברים, גם אם הם פותרים בעיות שונות. 00:18:34.800 --> 00:18:39.340 מצד אחד, יש לך הבינה מלאכותית שנכנסת לעבודה השחורה של עיצוב ועקביות מותג. 00:18:39.460 --> 00:18:44.420 מהצד השני, הבינה המלאכותית מנסה באמת להתמודד עם המאמץ החזרתי בהכנת הנתונים. 00:18:44.640 --> 00:18:49.100 יחד, הם מקצרים את הזמן שלוקח לעבור מרעיון למעקב אחר תוצאות. 00:18:49.220 --> 00:18:53.860 אתה לא רק חוסך מאמץ בשני תחומים נפרדים, אתה מקצר את הלולאה ביניהם. 00:18:53.860 --> 00:19:02.960 תאר לעצמך קמפיין להשקת מוצר. הצוות היצירתי משתמש בדיזיינר כדי לבנות את מלוא סדרת הוויזואליים, בנרים פרסומיים, תמונות לאימייל ושקופיות לאירועים. 00:19:03.100 --> 00:19:09.720 כל נכס מיושר אוטומטית לערכת המותג, כך שאף אחד לא צריך לאבד צבעים מחדש או לחפש את הלוגו הנכון. 00:19:10.180 --> 00:19:20.760 במקביל, צוות הניתוח מגדיר דייטאפלג'ן 2 שמושך תנועת אתר, הוצאות פרסום, מעורבות באימייל ונוכחות בווובינרים לתוך מערך נתונים מוכן לשימוש. 00:19:20.760 --> 00:19:27.580 כשהקמפיין עולה להעביר, אתה כבר בעמדה להתאים כל נכס יצירתי למספרים שמראים איך הוא מתפקד. 00:19:27.720 --> 00:19:29.000 הפרטים חשובים כאן. 00:19:29.140 --> 00:19:32.220 דיזיינר הוא לא רק שיבות של קנווה שמוטמע בית מינוס 365. 00:19:32.740 --> 00:19:35.260 הוא קשור להקשר ה-365 שלך. 00:19:35.260 --> 00:19:44.200 אם הקמפיין נמצא ביומן החברה עם תמונות מאוכסנות בשארה פווינט, אם טיוטות טקסט נמצאות בצ'ט בטימס, הבינה המלאכותית יכולה להשתמש בזה כדי להתחיל הצעות פריסה. 00:19:44.200 --> 00:19:46.700 ג'ן שניים עובד באותו אופן בתחום שלו. 00:19:46.980 --> 00:19:54.360 הוא מזהה דמיון בין עמודות במקורות כלת, מציע נרמול ומסמן פערים בנתונים לפני שאתה טוען אותם לפוור ביי. 00:19:54.360 --> 00:20:01.940 שניהם משתמשים בהקשר רק מפינות שונות של תהליך העבודה כדי להפחית את העבודה בין כלת גולמי לפלת שמיש. 00:20:02.160 --> 00:20:04.480 זה העיקרון המשותף שמניע את שניהם. 00:20:05.000 --> 00:20:07.320 מודעות להקשר פלוס הצעות חכמות 00:20:07.320 --> 00:20:13.900 זו לא קסם גנרטיבי, זו אוטומציה ממוקדת המוזנת על ידי האוטות שהסביבה שלך כבר מייצרת. 00:20:13.900 --> 00:20:19.700 ככל שאתה עובד יותר בתוך המערכת האקולוגית של M365, כך הבינה המלאכותית יכולה לקלוט יותר אוטות. 00:20:19.860 --> 00:20:23.340 הנחיית עיצוב שמכירה את פלח הקהל בלי שתצטרך להקליד אותו. 00:20:23.340 --> 00:20:28.840 זרימת נתונים שמבחינה שמחצית מהוצאות הפרסום שלך לא מטויגות ושואלת אם תרצה לבצע התאמה. 00:20:28.960 --> 00:20:30.640 אלו אינם גימיקים חד פעמיים. 00:20:30.880 --> 00:20:34.280 אלו דפוסים שיכולים לשנות את אופן ניהול הפרויקטים ביום יום. 00:20:34.480 --> 00:20:41.220 אם מסתכלים על זה דרך ההדשה הרחבה של מייקרוסופט, ברור שהם מכוונים למודל עבודה שבו ה-AI במקום הראשון. 00:20:41.220 --> 00:20:48.200 לא AI מבודד, אלא AI מוטמע בכלים שאתה כבר משתמש בהם, המותאם לנתונים הטיפוליים שלך. 00:20:48.200 --> 00:20:53.300 הכוח של המודל הזה הוא ששיפורים ב-AI של מוצר אחד ניתנים לרוב ליישום גם במוצר אחר. 00:20:53.460 --> 00:20:57.080 ההיגיון של עקביות המותג ששומר על הייצובים של המעצבים מיושרים, 00:20:57.400 --> 00:21:01.700 יכול יום אחד להבטיח שויזואליסציות נתונים בפאוור ביי ישמרו על אותה זהות חזותית. 00:21:01.700 --> 00:21:07.820 זיהוי חריגות בג'ן 2 יכול לסמן מספרים לא עקביים בתוך תוכנית עסקית בוורד לפני שמישהו יציג אותה. 00:21:07.960 --> 00:21:10.240 זה מעלה שאלה ששווה לשקול כבר עכשיו. 00:21:10.420 --> 00:21:14.280 אם ה-AI יכול להנחות עבודה יצירתית ואנליטית בשטף דומה, 00:21:14.540 --> 00:21:18.580 כמה רחוקים אנחנו מלוח מכוונים מאוחד שבו אתה מעצב את הנכס, 00:21:18.860 --> 00:21:23.580 ממקד את הקהל, משיק את הקמפיין וצופה בנתוני הביצועים זורמים למקום אחד? 00:21:23.580 --> 00:21:25.080 זו כבר לא אשליה. 00:21:25.240 --> 00:21:26.300 הלבנים קיימות. 00:21:26.300 --> 00:21:29.900 הן פשוט עדיין לא הונחו יחד לכדי תצוגה אחודה אחת. 00:21:30.320 --> 00:21:34.600 עבור ארגונים שכבר משתמשים בשני הכלים, התועלת המיידית ברורה. 00:21:35.020 --> 00:21:39.420 אתה יכול ליישר קו בין סיפור המותג לנתוני ביצועים חיים ללא ייצוא ידני, 00:21:39.720 --> 00:21:42.820 העברות במייל ועיקובי עדכון שנהגו להעד קמפיינים. 00:21:43.020 --> 00:21:45.840 זה לא רק מהיר יותר, זה גם פחות מועד לטעויות. 00:21:46.440 --> 00:21:49.660 הצוות היצירתי רואה את התוצאות בזמן אמת כמעט. 00:21:49.660 --> 00:21:53.480 צוות האין לתיקה רואה בדיוק אילו נכסים מניבים תוצאות, 00:21:53.480 --> 00:21:58.200 והתאמות מתבצעות בזמן שהקמפיין עדיין רץ, לא כניתוח לאחר מעשה. 00:21:59.440 --> 00:22:05.120 ויש גל נוסף באופק, AI, שלא רק פועל בתוך אפליקציות בודדות, אלא מתזמר ביניהן. 00:22:05.580 --> 00:22:10.660 זה השלב שבו שינוי במשרי הקמפיין יכול להפעיל אוטומטית ויזואליות מעודכנת בדיזיינר, 00:22:10.920 --> 00:22:17.100 להתאים את כללי התיוג בזרימות הנתונים שלך ולהגיש אין לי תיקר עננה ללוח המכוונים שלך בלי שתצטרך לגעת.