WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:07.680 מלכנים למד מינוס עשרה ימים של Microsoft 365, Copilot, בינה מלאכותית, Azure והאנשים שמעצבים את עתיד העבודה. 00:00:07.860 --> 00:00:12.340 בינואר הקרוב, M365Con חוזרת ואנחנו הולכים בגדול. 00:00:12.520 --> 00:00:18.720 הצטרפו אלינו למפגשים חיים, הדגמות מהעולם האמיתי וידע מעשי ממומחי MVP ומובילי תעשייה מרחבי העולם. 00:00:18.920 --> 00:00:21.840 בלי שקפים גנריים, בלי מילים חלולות ללא סוף. 00:00:21.980 --> 00:00:29.280 אנחנו מתמודדים עם האתגרים האמיתיים, Copilot Studio, סוכני AI, Fabric, אבטחה, משילות ואוטומציה. 00:00:29.280 --> 00:00:35.080 בין אם אתם, אנשי איט, מפתחים או מנהלים עסקיים, יש מפגשים שתוכננו במיוחד עבורכם. 00:00:35.400 --> 00:00:40.520 במשך עשרה ימים מלאים, תוכלו לחקור טכנולוגיות רבות ולהתחבר לקהילה גלובלית. 00:00:40.800 --> 00:00:44.720 צפו בשידור חי וקחו תובנות מעשיות חזרה לארגון שלכם. 00:00:45.060 --> 00:00:49.340 ינואר 2027, עשרה ימים, קהילת מייקרוסופט אחת. 00:00:49.520 --> 00:00:50.860 ההרשמה פתוחה כעת. 00:00:51.560 --> 00:00:56.180 כנסו לאם 365.con.net והבטיחו את מקומכם היום. 00:00:56.180 --> 00:00:59.060 זה M365.con.net. 00:00:59.920 --> 00:01:04.820 הצטרפו עכשיו לאם 365.con.net ונתראה בשידור חי בינואר. 00:01:04.960 --> 00:01:09.140 אם אתם חושבים שקופילות מציג רק את מה שכבר יש לכם הרשאה לראות, כדאי שתחשבו שני. 00:01:09.340 --> 00:01:14.460 הרשאת גרף אחת שגויה ופתאום ה-AI שלכם יכול לחשוף נתונים שצוות הטעימות שלכם מעולם לא ישר. 00:01:14.600 --> 00:01:17.240 החלק המפחיד הוא שאולי לעולם לא תדעו שזה קורה. 00:01:17.400 --> 00:01:21.320 בסרטון הזה, הפרט את הסיכונים האמיתיים של גישת קופיילוט לא מנוהלת, 00:01:21.320 --> 00:01:25.340 ואיך קבצים רגישים, גיליונות פיננסיים ונתוני לקוחות חסויים עלולים לדלוף. 00:01:25.460 --> 00:01:30.620 לאחר מכן אראה לכם איך לחסום זאת באמצעות הרשאות גרף, מדיניות די-אר-פי ופרוויו, 00:01:30.940 --> 00:01:33.980 בלי לפגוע בפרודוקטיביות של האנשים שבאמת זקוקים לגישה. 00:01:33.980 --> 00:01:40.000 כאשר קופיילוט יודע יותר מדי, עובד זוטר מבקש ממנו סיכום של פרויקט מהרבעון האחרון, 00:01:40.280 --> 00:01:45.520 ומה שחוזר הוא לא סיכום מסודר של הישיבה שלו, אלא פרוטוקול מפורט מישיבת דירקטוריון פרטית, 00:01:45.760 --> 00:01:51.600 כולל החלטות אסטרטגיות, קיצוצים בתקציב ושמות שמעולם לא היו אמורים להגיע לטבעת הדואר של אותו אדם. 00:01:51.780 --> 00:01:58.140 שום התראת פריצה לא הופעלה, אין הזהרת די-אר-פי, פשוט בינה מלאכותית שמגישה בשקט מסמך שהיא לעולם לא הייתה אמורה לגעת בו. 00:01:58.140 --> 00:02:03.100 זה קורה כי קופיילוט לא עוצר באורך קסם בתיבת הדואר או בתיקיית האון דרייב של המשתמש. 00:02:03.300 --> 00:02:07.480 היקף הגישה שלו נקבע לפי ההרשאות שהוענקו לו דרך מייקרוסופט גראפ. 00:02:07.860 --> 00:02:13.960 וגראפ הוא לא רק מסד נתונים, ונקודת הגישה המרכזית לכמעט כל פיסת תוכן במיקרוסופט 365, 00:02:14.660 --> 00:02:19.940 שרפוינט, הודעות טימס, אירועי יומן, וואנוט ונתוני CRM המקושרים לדייר, טנן. 00:02:20.120 --> 00:02:22.880 הכל זורם דרך גראפ עם הדלת הנכונה פתוחה. 00:02:22.880 --> 00:02:25.340 זה החלק שמנהלי מערכות רבים מפספסים. 00:02:25.480 --> 00:02:30.240 ישנה הנחה נפוצה שאם אני מחובר בתור עצמי, קופיילוט יראה רק את מה שאני יכול לראות. 00:02:30.340 --> 00:02:31.080 נשמע הגיוני. 00:02:31.300 --> 00:02:36.040 הבעיה היא שקופילוט עצמו פועל לעיתים קרובות עם סט נפרד של הרשאות יישום. 00:02:36.240 --> 00:02:39.580 אם ההרשאות הללו רחבות יותר מזכויות המשתמש המחובר, 00:02:39.840 --> 00:02:44.900 אתם מקבלים עוזר בינה מלאכותית שיכול להגיע להרבה יותר מאשר האדם שיושב מול המקלדת. 00:02:44.900 --> 00:02:49.980 ובחלק מהתמאות, ההרשאות המורחבות הללו ניתנות מבלי שאיש שואל מדוע. 00:02:50.660 --> 00:02:53.900 תארו לעצמכם אנליסט פיננסי שעובד על תחזית ריבונית. 00:02:54.020 --> 00:02:58.640 הוא מבקש מקופילות נתוני צינרת, פייפליין, עדכניים עבור 20 החשבונות המובילים. 00:02:58.820 --> 00:03:02.740 בתפקידו הרגיל, הוא אמור לראות נתונים רק עבור תת קבוצה של לקוחו. 00:03:02.860 --> 00:03:06.460 החודות לאופן שבו גראפ הוגדר ברישום האפליקציה של קופיילוט, 00:03:06.460 --> 00:03:12.860 הבינה המלאכותית מושכת את כל דוח צנרת המחירות מאתר צוות משותף שלאנליסט מעולם לא הייתה גישה ישירה אליו. 00:03:12.980 --> 00:03:16.280 מנקודת מבטו של משתמש הקצה, שום דבר לא נראה חשוד. 00:03:16.400 --> 00:03:20.100 אך מנקודת מבט של הבטחה וציות, זוהי חשיפה של מידע רגיש. 00:03:20.300 --> 00:03:24.420 הרשאות הגראפ אפי-איי הן למעשה דלת הכניסה לנתוני הארגון שלכם. 00:03:24.580 --> 00:03:27.680 מייקרוסופט מחלקת אותן להרשאות מורצלות, דלגייטד, 00:03:27.680 --> 00:03:33.280 הפועלות בשם המשתמש המחובר ולהרשאות אפליקציה, המאפשרות לאפליקציה לפעול באופן עצמאי. 00:03:33.380 --> 00:03:37.580 תרחישי קופיילוט דורשים לעיתים קרובות הרשאות מורצלות להחזור תוכן, 00:03:37.860 --> 00:03:41.500 אך תכונות מסוימות כמו סיכום פגישת טימס שהמשתמש לא נכח בה, 00:03:41.820 --> 00:03:45.260 עלולות להוביל מנהלי מערכת לאשר הרשאות ברמת האפליקציה. 00:03:45.900 --> 00:03:46.680 ושם תמונה הסכנה. 00:03:47.400 --> 00:03:52.800 הרשאות אפליקציה מתעלמות ממגבלות משתמש פרטניות, אלא אם כן מגדירים להן תחום סקופ במכוון. 00:03:52.800 --> 00:03:56.480 אישורים אלו ניתנים לעיתים קרובות בשלבים מוקדמים של הפריסה, 00:03:56.700 --> 00:04:03.240 ומנהל אית שבודק את קופיילוט בסביבת פיתוח עלול ללחוץ על קבל בהנחיית הרשאות רק כדי לסיים את ההתקנה, 00:04:03.500 --> 00:04:06.840 ואז לשכפל את התצורה הזו ליצור מבלי לבחון את ההשלכות. 00:04:06.960 --> 00:04:11.880 ברגע שהן מוגדרות, ההרשאות הרחבות הללו נשארות אלא עם מי שהוא מבצע להן ביקורת פעילה. 00:04:11.980 --> 00:04:15.740 עם הזמן, ככל שמקורות נתונים חדשים מתחברים להם 365, 00:04:16.460 --> 00:04:19.300 הטווח של קופיילוט מתרחב ללא כל החלטה מודעת. 00:04:19.420 --> 00:04:22.960 זוהי, זכילה שקטה של הרשאות ללא דרמה ללא תלונות משתמשים, 00:04:23.160 --> 00:04:25.980 רק התרחבות הדרגתית של היקף הפעילות של הבינה המלאכותית. 00:04:26.120 --> 00:04:32.240 האתגר הוא שרוב צוותי ההבטחה לא בקיעים באילו יכולות של קופיילוט דורשות איזו רמה של גישת גרף. 00:04:32.240 --> 00:04:35.260 הם עשויים לראות קריאת כל הקבצים בשרפוינט, 00:04:35.480 --> 00:04:37.700 ולהניח שהיא מוגבלת להקשר המשתמש, 00:04:37.960 --> 00:04:41.160 מבלי להבין שההרשאה היא כלל ארגונית ברמת האפליקציה, 00:04:45.740 --> 00:04:49.820 אתם בסופו של דבר מסתמכים על כל מה שאושר בהגדרה הראשונית, 00:04:50.000 --> 00:04:52.120 וככל שהזכויות הללו רחבות יותר, 00:04:52.460 --> 00:04:56.480 כך הפער הפוטנציאלי בין ההתנהגות הצפויה להתנהגות בפועל גדל. 00:04:57.600 --> 00:05:03.040 כדאי גם לזכור שהפלט של קופיילוט לא מגיע עם נתיב הרשאות מובנה שגלוי למשתמש. 00:05:03.740 --> 00:05:09.500 אם הבינה המלאכותית מאחזרת תוכן ממקום שהמשתמש בדרך כלל היה נחסה מגישה אליו, 00:05:09.780 --> 00:05:12.660 אין בנר הזהרה שאומר שזה מעבר להרשאות שלכם. 00:05:12.660 --> 00:05:17.620 חוסר השקיפות הזה מקל על חשיפות מסוכנות להשתלב בתהליכי עבודה יומיומיים. 00:05:17.800 --> 00:05:21.520 השורה התחתונה כאן היא שהרשאות גרף עבור התמאות בינה מלאכותית, 00:05:21.640 --> 00:05:23.920 הן לא רק עוד תיבת סימון בתהליך האונבורדינג. 00:05:24.060 --> 00:05:28.500 הן בחירה עיצובית שמעצבת כל אינטראקציה שתהיה לקופילוט ברשת שלכם. 00:05:28.660 --> 00:05:33.000 התייחסו עליהם כפי שהייתם מתייחסים לחוקי חומת אש או טווחי גישה לבי פי אין, 00:05:33.240 --> 00:05:35.720 מחושבים, מבוקרים ומאומתים מחדש מעט לעת. 00:05:35.720 --> 00:05:38.120 הגדרות ברירת מחדל אולי יפעילו אתכם מהר, 00:05:38.320 --> 00:05:42.940 אך הן גם מניחות שנוח לכם שהאיי יפרוס רשת רחבה בהרבה מזו של האדם שמאחוריה. 00:05:43.080 --> 00:05:45.600 עכשיו כשראינו כמה בקלות ההיקף יכול לסתות, 00:05:45.820 --> 00:05:49.720 השאלה הבאה היא איך למצוא את הפערים האלה לפני שהם הופכים לתקריט של ממש. 00:05:49.880 --> 00:05:51.920 איתור דליפות לפני שהן הופכות לנזק. 00:05:52.120 --> 00:05:54.800 לוקו פעילות היה כבר מציף נתונים שלא אמורים להיחשף. 00:05:55.000 --> 00:05:56.060 האם בכלל הייתם שמים לב? 00:05:56.060 --> 00:05:58.520 עבור רוב הארגונים, התשובה הקנה היא לא. 00:05:58.720 --> 00:06:03.640 זה לא שהמידע יפורסם באתר ציבורי או יישלח בתפוצה רחבה לרשימת תפוצה. 00:06:04.260 --> 00:06:10.000 הדליפה עשויה להופיע בשקט בתוך טיוטת מסמך, סיכום או תשובה שנוצרה על ידי איי. 00:06:10.220 --> 00:06:15.000 ואלה אם מי שהוא יבחין במה שהוא חריג, זה יחמוק מתחת לרדאר בלי להפעיל התראות. 00:06:15.140 --> 00:06:18.740 בעיית הנהירות מתחילה באופן שבו רוב מערכות הניטור בנויות. 00:06:18.740 --> 00:06:28.560 הן מכוונות לפעילויות מסורתיות, הורדות קבצים, מיקומי התחברות חריגים או שליחת אימיילים גדולים, לא לדרך שבה איי שולף ומרכז מידע. 00:06:28.960 --> 00:06:38.100 קו פעילות לא פותח קבצים במובן המקובל, ומבצע שאילתות למקורות נתונים דרך מייקרוסופט גרף, מרכז את התוצאות ומציג אותן כטקסט בשפה טבעית. 00:06:38.300 --> 00:06:45.500 זה אומר שדוחות גישה סטנדרטיים לקבצים יכולים להיראות תקינים, בעוד האיי עדיין שואב מידע ממקומים רגישים ברקע. 00:06:45.500 --> 00:06:54.040 ראיתי מצבים שבהם חברה הבינה שמשהו לא בסדר רק בגלל שעובד הזכיר כבדרך אגב שם של לקוח שלא היה בתחום האחריות של המחלקה שלו. 00:06:54.220 --> 00:06:58.960 כשמנהל שאל איך הוא ידע את זה, התשובה הייתה, קו פעילות כלל את זה בתיוטה שלי. 00:06:59.160 --> 00:07:04.200 לא הייתה קריאת שירות, לא התראה אוטומטית, רק הערה אקראית שגרמה להתלחקור. 00:07:05.120 --> 00:07:10.020 עד שהם חיברו את הפרטים, אותן תשובות של האיי כבר שותפו בין כמה צוותים. 00:07:10.020 --> 00:07:16.060 מייקרוסופט 365 מעניק לכם את הכלים לחקור תרחישי מסוג זה, אבל צריך לדעת איפה לחפש. 00:07:16.180 --> 00:07:20.800 תכונת הביקורת של פורוו יכולה לתעד את גישת הנתונים של קו פיילות בפירוט. 00:07:20.900 --> 00:07:23.940 היא פשוט לא מסומנת עם טאג איי מהבהב וגדול. 00:07:24.160 --> 00:07:29.720 ברגע שאתם בחיפוש ביומן הביקורת, אתם יכולים לסנן לפי פעולות ספציפיות שקופילות מבצע, 00:07:30.020 --> 00:07:35.940 כמו שאילתת חיפוש או גישה לקובץ, ולצמצם זאת לפי מזהה האפליקציה שקשור להטמעת הקופילות שלכם. 00:07:35.940 --> 00:07:42.240 זה דורש קצת הכנה. כדאי לאמת את פרטי רישום האפליקציה ב-Entra ID כדי שתוכלו לזהות את התעבורה. 00:07:42.420 --> 00:07:44.320 משם מדובר בזיהוי דפוסים. 00:07:44.520 --> 00:07:48.700 אם אתם רואים שאילתות בהיקף גבוה מחשבונות שבדרך כלל צורכים מעט נתונים, 00:07:49.040 --> 00:07:52.840 כמו חשבון מתמחה שמריץ עשרה חיפושים מורכבים בשעה, כדאי לבדוק זאת. 00:07:52.940 --> 00:07:58.440 כך גם לגבי זינוקים פתאומיים בתוכן המסומן כסודי שמופיע במחלקות שבדרך כלל לא נוגעות בו. 00:07:58.440 --> 00:08:07.860 Purview יכול לסמן פעילות של תוויות, כך שאם שאילתת Copilot שואבת מסמך מטויג, תרעזות ביומנים, גם אם ה-AI לא הפיק את הטקסט המלא. 00:08:08.060 --> 00:08:11.740 סקירות גישה מבוססות תפקידים הן דרך נוספת לחבר את הנקודות. 00:08:11.920 --> 00:08:17.000 על ידי מיפוי האנשים שמשתמשים בפועל בקופילות והצלבה עם סוגי הנתונים שהם אינטראקטיביים איתם, 00:08:17.260 --> 00:08:19.700 ניתן לזהות חוסר התאמות פוטנציאליים בשלב מוקדם. 00:08:19.700 --> 00:08:23.520 אולי מחלקת הכספים משתמשת בקופילות רבות עבור דוחות, וזה הגיוני. 00:08:23.720 --> 00:08:27.420 אבל מדוע ישנם חשבונות שיווק שניגשים לגיליונות שכר דרך שאילתות AI? 00:08:27.600 --> 00:08:32.240 סקירות אלו נותנות לך תמונה רחבה יותר מעבר לאירועים בודדים בנטיב הביקורת. 00:08:32.440 --> 00:08:36.000 המלכוד הוא שלוחות מכוונים כלליים לניתור לא יעזרו כאן הרבה. 00:08:36.300 --> 00:08:40.380 הם מאחדים כל פעילות באם 365 לקטגוריות רחבות, 00:08:40.640 --> 00:08:44.700 מה שעלול לגרום להתנהגות ספציפית של AI להיטמה בפעולות רגילות. 00:08:44.700 --> 00:08:50.900 ללא יצירת מסננים או דוחות מותאמים אישית המתמקדים במזההי אפליקציית הקופילות ודפוסי השימוש שלך, 00:08:51.140 --> 00:08:55.040 אתה בעצם מנסה למצוא גרגרי חול ספציפיים בחוף שלם של נתונים. 00:08:55.240 --> 00:08:57.920 אתה זקוק לנירות ממוקדת, לא רק לעוד נירות. 00:08:58.160 --> 00:09:03.280 זה לא עניין של בניית תרבות מעקב, זה עניין של לדעת בוודאות מה AI שלך באמת שואב פנימה. 00:09:03.380 --> 00:09:06.400 גישת רישום יומנים תקינה עונה על שלוש שאלות קריטיות. 00:09:06.580 --> 00:09:08.680 מה קופה אילות שלף? מי הפעיל את זה? 00:09:08.680 --> 00:09:12.820 והאם הפעולה הזאת תואמת את מדיניות האבטחה והציות הקיימת שלך? 00:09:12.960 --> 00:09:16.320 התשובות הללו מאפשרות לך לטפל בבעיות בדיוק רב, 00:09:16.620 --> 00:09:21.280 בין אם זה אומר התאמת הרשאה, שיפור כלל די-אר-פי או הידוק הקצאות תפקידים. 00:09:21.660 --> 00:09:26.180 ללא הבהירות הזו, אתה נשאר לנחש, וניחוש אינו אסטרטגיית אבטחה. 00:09:26.180 --> 00:09:30.620 לכן, במקום לחכות לעוד הערה אגבית שתסב את תשומת ליבחה, 00:09:30.880 --> 00:09:36.420 כדאי להשקיע זמן בבניית הניטור כך שהעקבות של קופה אילות יהיו גלויים וניתנים למעקב. 00:09:36.820 --> 00:09:41.960 בדרך זו, כל סימן לחשיפת יתר של נתונים הופך לאירוע מנוהל, לא להפתעה. 00:09:42.100 --> 00:09:44.960 לדעת איפה הדליפות נמצאות זה רק הצעד הראשון. 00:09:45.120 --> 00:09:47.800 המטרה האמיתית היא לוודא שהן לא יכולות לקרות שוב, 00:09:48.020 --> 00:09:50.260 וכאן נכנסים לתמונה אמצעי הגנה מתאימים. 00:09:50.260 --> 00:09:52.160 אמצעי הגנה שבאמת עובדים. 00:09:52.360 --> 00:09:56.280 DLP הוא לא רק עבור זיהוי אימיילים עם מספרי כרטיסי אשראי בתוכם. 00:09:56.700 --> 00:10:03.460 בהקשר של קופה אילות, זה יכול להיות המנגנון שעוצר מידע רגיש מלזלוג לתשובה שנוצרה על ידי AI, 00:10:03.800 --> 00:10:07.720 שמודבקת בצ'ט בטימס או מיוצאת למסמך שעוזב את הארגון שלך. 00:10:08.800 --> 00:10:11.820 זה עדיין אותו כלי בסיסי במיקרוסופט 365, 00:10:12.600 --> 00:10:16.920 אבל הדרך שבה אתה מגדיר אותו עבור תרחישי AI דורשת חשיבה אחרת. 00:10:16.920 --> 00:10:22.380 הפער הוא שרוב מדיניות הדי-ארפי של ארגונים עדיין כתובה עם טריגרים של פעם בראש, 00:10:22.740 --> 00:10:24.020 קבצים מצורפים במייל, 00:10:24.320 --> 00:10:26.240 הורדת קבצים לכונני USB, 00:10:26.580 --> 00:10:28.840 העתקת נתונים לאפליקציות לא מאושרות. 00:10:29.160 --> 00:10:33.480 קופה אילות לא מפעיל את הכללים האלה כברירת מחדל כי הוא לא שולח קבצים, 00:10:33.640 --> 00:10:35.660 ומייצר תוכן תוך כדי תנועה. 00:10:36.240 --> 00:10:40.400 אם תבקשו מקופילות רשימה מלאה של לקוחות שמסומנים כמוגבלים, 00:10:40.400 --> 00:10:42.480 והוא ישלוף אותם ממסמך מתויג, 00:10:42.480 --> 00:10:46.260 הפלט עלול לעבור הלאה מבלי להפעיל תנאי די-ארפי מסורתי. 00:10:47.240 --> 00:10:52.740 לכן יש להכליל במפורש את ההנחיות והתגובות של ה-AI בתוך היקף הדי-ארפי שלכם. 00:10:53.300 --> 00:10:54.160 דוגמה מעשית, 00:10:54.360 --> 00:11:00.060 נניח שהמדיניות שלכם אוסרת על ייצוא מסמכי חוזים מסוימים מחוץ לסביבה המאובטחת שלכם. 00:11:00.260 --> 00:11:04.480 משתמש יכול לבקש מקופילות לחלץ סעיפים מרכזיים ולהוסיף אותם למצגת פאורפוינט. 00:11:04.480 --> 00:11:12.100 אם כללי הדי-ארפי שלכם אינם מנטרים תוכן שנוצר על ידי AI, החומר הרגיש הזה נמצא כעת בקובץ לא מוגן. 00:11:12.320 --> 00:11:16.540 על ידי הרחבת בדיקת הדי-ארפי כך שתחסה את הפלט של קופאילות, 00:11:16.820 --> 00:11:21.480 תוכלו לחסום שמירה של מצגת כזו במקום לא מנוהל או שיתופה עם אורח חיצוני בטימס. 00:11:22.420 --> 00:11:27.500 הגדרת הדבר במיקרוסופט 365 אינה מורכבת, אך היא דורשת תהליך מחושב. 00:11:27.500 --> 00:11:33.980 ראשית, בפורטל התאימות של Microsoft Purview, עברו לסעיף מניעת אובדן נתונים, DLP, ווצרו מדיניות חדשה. 00:11:34.140 --> 00:11:40.120 כשאתם בוחרים את המיקומים להיכלת המדיניות, כללו את Exchange, SharePoint, OneDrive, וחשוב מכך את Teams, 00:11:40.380 --> 00:11:42.900 כיוון שקופילות יכול להציג נתונים בכל אחד מהם. 00:11:43.060 --> 00:11:45.060 לאחר מכן, הגדירו את התנאים. 00:11:45.060 --> 00:11:53.160 ניתן להתמקד בסוגי מידע רגיש מובנים, כמו מספרי חשבון פיננסיים, או בסוגי מותאמים אישית שמזהים את קודי הפרויקטים הפנימיים שלכם. 00:11:53.160 --> 00:12:02.720 ואם אתם משתמשים בתוויות רגישות בעקביות, תוכלו גם להגדיר שהתנאי יופעל כאשר תוכן מטויג מופיע בפלט הסופי של קובץ שנשמר או משותף. 00:12:03.220 --> 00:12:10.360 לבסוף, הגדירו את הפעולות, חסמו את השיתוף, הציגו טיפ מדיניות למשתמש, או דרשו הצדקה כדי להמשיך. 00:12:10.360 --> 00:12:13.960 תוויות רגישות עצמן הן חלק מרכזי בהצלחת התהליך. 00:12:14.120 --> 00:12:21.120 בהקשר של ה-AI, התווית היא מתה נתונים שקופילות יכול לקרוא בדיוק כמו כל שירות אחר ב-M365. 00:12:21.120 --> 00:12:28.800 אם למסמך מסווג מאוד יש תווית המקבילה גישה ושימוש, קופ אילות יכבד מגבלות אלו בעת יצירת תשובות, 00:12:29.080 --> 00:12:33.540 בתנאי שהגדרות ההגנה של התווית נאחפות בעקביות באפליקציות המעורבות. 00:12:33.700 --> 00:12:43.640 אם ה-AI מנסה להשתמש בתוכן עם תווית מחוץ להיקף המותר שלו, מדיניות ה-DLP המקושרת לתווית זו יכולה למנוע את הפעולה או לסמן אותה לבדיקה. 00:12:43.640 --> 00:12:47.680 ללא הקישור הזה, התווית היא רק קישוט מבחינת תאימות. 00:12:47.860 --> 00:12:54.240 אחת מתצורות השגיאה הנפוצות ביותר שאני נתקל בהן היא השארת מדיניות ה-DLP ללא מודעות כלל לתרחישי AI. 00:12:54.440 --> 00:13:00.180 הכללים קיימים, אך אין קישור לפלט של קופ אילות, כיוון שמנהלי מערכת לא ראו בו ערוץ נפרד. 00:13:00.600 --> 00:13:07.680 זה יוצר נקודה עיוורת שבה מונחים רגישים בתשובה שנוצרה אינם נבדקים, למרות שאותו טקסט באימייל היה נחסם. 00:13:07.680 --> 00:13:16.340 כדי לתקן זאת, עליכם להתייחס לתהליכי עבודה המסתייעים ב-AI כאחד ממקומי ה-DLP שלכם ולנטר אותם לצד כל השאר. 00:13:16.480 --> 00:13:25.100 כאשר כלי דLP ותוויות רגישות מוגדרים כראוי ומכירים זה את זה, קופ אילות יכול להמשיך להיות שימושי מבלי להפוך למטרד בתחום הציוט. 00:13:25.220 --> 00:13:34.020 ניתן לתת לו לנסח דוחות, לסכם מסמכים ולסרוק מערכי נתונים תוך אכיפה שקטה של אותם גבולות שהיית מצפה להם באימייל או בהודעת טימס. 00:13:34.020 --> 00:13:39.980 המשתמשים נהנים מהסיוע של ה-AI ומנגנוני ההגנה מונעים עם מידע בעל סיכון גבוה על ידלוף החוצה. 00:13:40.060 --> 00:13:43.180 היתרון כאן אינו מסתכם רק במניעת שיתוף יתר מקרי. 00:13:43.360 --> 00:13:46.860 מדובר במתן אפשרות לטכנולוגיה לפעול בתוך כללים ברורים. 00:13:47.040 --> 00:13:52.080 בדרך זו, אינך נזקק להגבלות גורפות שמתסכלות צוותים ופוגעות באימוץ הכלי. 00:13:52.300 --> 00:13:56.860 ניתן לכוונן את הבקרות, כך שצוות השיווק יוכל לבצע סיור מוחות עם קופ אילות, 00:13:56.860 --> 00:14:03.280 צוות הכספים יוכל להריץ ניתוחים ומשאבי אנוש יוכלו ליצור מדריכי קליטה כל אחד בתוך האזורים המותרים לו. 00:14:03.580 --> 00:14:06.060 אך שליטה על הפלט היא רק חלק מהפאזל. 00:14:06.360 --> 00:14:12.400 כדי לצמצם את הסיכון באופן מלא, עליך להחליט מראש לאילו אנשים תהיה גישה לאילו יכולות AI. 00:14:12.620 --> 00:14:15.580 גישה של מידה אחת מתאימה לכולם אינה עובדת. 00:14:15.740 --> 00:14:20.520 האם למתמחה בשיווק ולסמנכל כספים צריכות להיות באמת אותן הרשאות קופ אילות? 00:14:20.520 --> 00:14:25.960 הרעיון נשמע אבסורדי כשמשמיעים אותו בכל, אבל בהרבה סביבות ענן זה בדיוק האופן שבו הוא מוגדר. 00:14:26.120 --> 00:14:32.280 קופ אילות מופעל עבור כולם עם אותן הרשאות כי זה מהיר וקל יותר מאשר להתמודד עם הגדרות ספציפיות לכל תפקיד. 00:14:32.440 --> 00:14:38.440 החיסרון הוא שהגישה של ה-AI תואמת את התרחיש הפתוח ביותר האפשרי ולא את הצרכים של כל תפקיד. 00:14:38.600 --> 00:14:41.820 כאן נכנסות לתמונה קבוצות גישה לקופילות מבוססות תפקידים. 00:14:41.820 --> 00:14:49.280 במקום להתייחס לכל משתמש כאל זהה לאחר, אתה מתאים את יכולות ה-AI למידע ולתהליכי העבודה שתפקידים ספציפיים באמת דורשים. 00:14:49.560 --> 00:14:55.960 צוות השיווק עשוי להזדקק לגישה לנכסי קמפיין ולהנחיות מותג, אך לא למודלים פיננסיים גולמיים. 00:14:56.200 --> 00:15:01.080 צוות הכספים זקוק למודלים האלה, אך אין להם צורך במפות דרכים של מוצרים בשלבים מוקדמים. 00:15:01.280 --> 00:15:03.680 המטרה אינה להפוך את קופ אילות לפחות שימושי. 00:15:03.680 --> 00:15:10.800 המטרה היא לשמור על היקף הפעילות שלו רלוונטי לעבודתו של כל אדם, הסיכונים שבהפעלה אוניברסלית גדולים יותר ממה שרוב הצוותים מצפים. 00:15:10.980 --> 00:15:16.340 קופ אילות פועל על ידי התבססות על הנתונים שכבר קיימים בסביבת מייקרוסופט 365 שלך. 00:15:16.480 --> 00:15:22.540 אם לכל הצוות יש גישה שווה ל-AI, הטכנולוגיה יכולה לגשר על סילוסים ששומרת עליהם בכוונה. 00:15:22.540 --> 00:15:33.960 כך קורה שרכזת משאבי אנוש נתקלת בפירוטי הכנסות, או שראש צוות תפעול מבקש מקופילות את תוכנית השקת המוצר לשנה הבאה ומקבל פרטי עיצוב שטרם אושרו סופי. 00:15:34.200 --> 00:15:38.500 שום דבר מזה לא מרגיש כמו פריצה באותו רגע, אך החשיפה היא אמיתית. 00:15:38.620 --> 00:15:48.160 בניית מודל גישה נכון מתחילה במיפוי תפקידים לצרכי נתונים, לא רק לפי האפליקציות שבהן אנשים משתמשים, אלא לפי העומק והרגישות של הנתונים שהם נוגעים בהם ביום יום. 00:15:48.160 --> 00:15:57.600 ייתכן שתגלה שין מינוס 70% מהבקשות של צוות המחירות לקופילות נוגעות להיסטוריית חשבונות לקוחות, בעוד שפחות ממינוס 5% נוגעות לקבצי חוזים בעלי רגישות גבוהה. 00:15:57.720 --> 00:16:03.620 זה מציע שניתן להשאיר בביטחה את רוב השימוש שלהם ב-AI בתוך ספריות SharePoint מסוימות תוך חסימת היתר. 00:16:03.780 --> 00:16:06.940 ביצעו את התרגיל הזה בכל מחלקה ותתחילו לראות דפוסים. 00:16:07.140 --> 00:16:14.120 ברגע שתדעו מה כל קבוצה צריכה, Microsoft Entra ID, שרבים עדיין קוראים לו Azure AD, הופך לכלי האכיפה שלכם. 00:16:14.120 --> 00:16:20.640 אתם יוצרים קבוצות הבטחה התואמות להגדרות התפקיד שלכם, ואז מקצים הרשאות קופיילות ברמת הקבוצה. 00:16:20.760 --> 00:16:28.860 זה יכול לומר הפעלת תווכי Graph API מסוימים רק עבור חברי קבוצת הקופילות של הכספים, בעוד שלקבוצת השיווק יש סט אחר. 00:16:29.140 --> 00:16:34.580 גישה לאתרים רגישים, ערוצי טימס או תיקיות OneDrive ספציפיות יכולה לפעול לפי אותו מודל. 00:16:34.740 --> 00:16:39.420 העוצמה של גישה זו באה לידי ביטוי שהיא משולבת עם הבקרות שכבר סקרנו. 00:16:39.420 --> 00:16:44.460 הרשאות גרף מגדירות את הגבולות החיצוניים של מה שקופילות יכול להגיע אליו טכנית. 00:16:44.560 --> 00:16:48.540 מדיניות DRP מנטרת את הפלט של ה-AI עבור תוכן רגיש. 00:16:49.240 --> 00:16:51.880 קבוצות מבוססות תפקידים נמצאות באמצע, 00:16:52.120 --> 00:16:56.160 מוודאות שהרשאות הגרף אינן רחבות מדי לתפקידים פחות רגישים, 00:16:56.440 --> 00:17:01.560 ושהד-LP לא יתפוס דברים שיכולתם למנוע מלכתחילה על ידי הגבלת מקורות הכלא. 00:17:01.920 --> 00:17:05.020 אבל כמו כל מערכת, אפשר לקחת את זה רחוק מדי. 00:17:05.020 --> 00:17:08.060 זה מפתה ליצור קבוצה מיקרו ניהולית לכל תרחיש. 00:17:08.200 --> 00:17:13.400 אנליסט כספים קופה אילות עם הרשאות דיווח או מתמחי שיווק ללא גישה לטימס, 00:17:13.620 --> 00:17:15.340 ובסוף מקבלים עשרות וריאציות. 00:17:15.480 --> 00:17:18.080 רמת הפירוט הזו אולי נראית מדויקת על הנייר, 00:17:18.320 --> 00:17:20.700 אבל בסביבה החיה זה כאב ראש תחזוקתי. 00:17:20.860 --> 00:17:24.720 משתמשים משנים תפקידים, פרויקטים זזים, קבלנים באים והולכים. 00:17:24.880 --> 00:17:26.560 אם מודל הקבוצות שברירים מדי, 00:17:26.560 --> 00:17:31.380 צוות ה-C שלכם יבלה יותר זמן בתיקון בעיות גישה מאשר בשיפור ההבטחה בפועל. 00:17:31.480 --> 00:17:33.080 המטרה האמיתית היא איזון. 00:17:33.280 --> 00:17:38.800 מספר קבוצות תפקידים ברורות ומוגדרות היטב יחסו את רוב מקרי השימוש מבלי ליצור שיתוק ניהולי. 00:17:38.940 --> 00:17:44.140 הקבוצה של ה-CFO צריכה כוחות אנליטיים רחבים, אבל בקרות הדוקות על שיתוף הפלט. 00:17:44.640 --> 00:17:47.480 קבוצת המתמחים מקבלת היקף נתונים מוגבל, 00:17:47.740 --> 00:17:49.960 אך מספיק יכולת לתרום לעבודה בפועל. 00:17:49.960 --> 00:17:57.440 ראשי מחלקות מקבלים את דרך האמצע ואית שומר על היכולת להתאים כשיש פרויקטים מיוחדים הדורשים חריגים. 00:17:57.660 --> 00:18:00.580 אתם לא מנסים לנעול הכל עד לנקודה של תסכול. 00:18:00.800 --> 00:18:05.360 אתם שומרים על כל חוויית AI רלוונטית, מאובטחת ומיושרת עם המדיניות. 00:18:05.520 --> 00:18:08.220 כשעושים את זה נכון, היתרונות מופיעים במהירות. 00:18:08.220 --> 00:18:14.460 המשתמשים מפסיקים להיות מופתעים מהנתונים שקופילות מגיש להם כי זה תמיד משהו שנמצא בתחום האחריות שלהם. 00:18:14.460 --> 00:18:19.140 לצוותי הציוט יש פחות אירועים לחקור כי חשיפת יתר לא קורית בטעות. 00:18:20.080 --> 00:18:28.560 ואית יכול לבסוף להתקדם עם תכונות קופיילות חדשות מבלי לדאוג שפריסה גלובלית תשחוק בשקט את כל גבולות הנתונים שהם עבדו לבנות. 00:18:29.100 --> 00:18:34.300 כשהגישה ובקרות האבטחה עובדות יחד, הפחתתם משמעותית את פרופיל הסיכון שלכם. 00:18:34.300 --> 00:18:41.280 אבל אפילו מודל מתוכנן היטב חשוב רק אם ניתן להוכיח שהוא עובד, גם לעצמך וגם לכל מי שמגיע עם בקשת ביקורת. 00:18:41.280 --> 00:18:44.020 הוכחת המידה בתקנים בלי להעט את הקצב. 00:18:44.200 --> 00:18:48.500 ציוט הוא לא רק הצגת הבטחה, אלא הראיות שמסביעות את רצונם של המבקרים. 00:18:48.700 --> 00:18:54.680 מדיאנויות ומנגנוני הגנה הם נהדרים, אבל אם אינך יכול להראות בדיוק מה קרה עם נתונים בסיוע בינה מלאכותית, 00:18:54.900 --> 00:18:56.500 אתה נשאר עם טענות במקום הוכחות. 00:18:56.500 --> 00:19:00.980 סביבת קופה אילות ארוחה לביקורת פירושה שניתן להסביר ולגבות כל אינטראקציה, 00:19:00.980 --> 00:19:06.280 החל משאילתת המשתמש ועד שליפת הנתונים של הבינה המלאכותית עם עקבות הניתנים לאימות. 00:19:06.380 --> 00:19:10.980 החלק המורכב הוא שחברות רבות חושבות שהן מכוסות כי הן עוברות ביקורות פנימיות. 00:19:11.680 --> 00:19:15.980 ביקורות אלו בודקות לעיתים קרובות את קיום הבקרות וחמת הרכישים לדוגמה, 00:19:15.980 --> 00:19:20.240 אך הן לא תמיד דורשות את רמת הפירוט שמבקרים חיצוניים מצפים לה. 00:19:20.240 --> 00:19:27.640 כשמעריך חיצוני מבקש יומן של כל התוכן הרגיש שקופילות ניגש אליו ברבעון האחרון, 00:19:27.920 --> 00:19:31.700 יחד עם מי ביקש זאת ומדוע, מפתיע לראות כמה פערים מתגלים. 00:19:32.700 --> 00:19:37.400 היומנים או שהם חלקיים או שהם משמיטים לחלוטין אירועים הקשורים לבינה מלאכותית 00:19:37.400 --> 00:19:39.380 כי הם מעולם לא תויגו כך מלכתחילה. 00:19:39.500 --> 00:19:42.620 כאן מייקרוסופט פורווו יכולה לחולל שינוי משמעותי. 00:19:42.780 --> 00:19:47.320 יכולות הציות שלה אינן מסתכמות רק בהחלת תוויות ומדיניות די-אל-פי. 00:19:47.320 --> 00:19:50.160 הן גם אוספות את הראיות הפורנזיות שאתה צריך. 00:19:50.320 --> 00:19:54.600 בהקשר של קופאילות, פורוו יכולה לתעד כל בקשת גישה רלוונטית לנתונים, 00:19:54.920 --> 00:19:56.820 את הזהות שמאחוריה ואת מיקום המקור. 00:19:56.980 --> 00:19:59.920 היא יכולה גם לקשר אירועים אלו לדפוסי תנועת נתונים, 00:20:00.220 --> 00:20:03.820 כמו קבצים רגישים המוזכרים בתיוטות, סיכומים או ייצוא נתונים, 00:20:04.100 --> 00:20:06.880 מבלי להסתמך על דיווח עצמי של הבינה המלאכותית. 00:20:07.260 --> 00:20:10.080 ציון הציות של פורווו הוא יותר ממדד יופי. 00:20:10.080 --> 00:20:14.740 זהו תמונת מצב של האופן שבו הסביבה שלך עומדת בבקרות המומלצות של מייקרוסופט, 00:20:14.960 --> 00:20:17.780 כולל אלו שמקבילות ישירות סיכונים הקשורים לבינה מלאכותית. 00:20:17.940 --> 00:20:19.660 היגיינת הרשאות גרף חזקה יותר, 00:20:19.860 --> 00:20:23.820 בצורות די-אל-פי הדוקות יותר וקבוצות מבוססות תפקידים מתוחזקות היטב, 00:20:24.040 --> 00:20:25.140 כולם תורמים לציון הזה. 00:20:25.300 --> 00:20:28.300 ומכיוון שהציון מתעדכן בזמן שאתה מבצע שינויים, 00:20:28.300 --> 00:20:33.820 אתה יכול לראות בזמן אמת כמעט איך שיפורים בממשל בינה מלאכותית מעלים את רמת הציוד שלך. 00:20:34.280 --> 00:20:41.460 תחשוב על בחינה רגולטורית שבאה עליך להצדיק מדוע נתוני לקוחות מסוימים הופיעו בדוח שנוצר על ידי קופיילר. 00:20:41.760 --> 00:20:44.800 ללא רישום מובנה, השיחה הזו הופכת לניחושים. 00:20:44.940 --> 00:20:46.720 כאשר פורוויום מוגדרת כראוי, 00:20:46.920 --> 00:20:49.300 תוכל להראות את בקשת הגישה ביומן ביקורת, 00:20:49.440 --> 00:20:51.720 להצביע על התפקיד וההרשאות שאישרו זאת, 00:20:51.920 --> 00:20:54.080 ולהוכיח שהפלט נשאר בערוצים מאושרים. 00:20:54.080 --> 00:20:58.220 זהו דיון קל הרבה יותר מאשר לגשש כדי להסביר אירוע לא מתועד. 00:20:58.340 --> 00:21:02.980 המפתח הוא להפוך את הדיווח על ציוד לחלק ממחזור ממשל העית הרגיל שלך, 00:21:03.300 --> 00:21:05.320 ולא רק פרויקט מיוחד לפני ביקורת. 00:21:05.480 --> 00:21:07.620 דיווח אוטומטי מסייע מאוד כאן. 00:21:07.800 --> 00:21:12.040 פורוויום יכולה להפיק דוחות תקופתיים על התאמות למדיניות הגנת מידע, 00:21:12.300 --> 00:21:14.700 אירועי די-אר-פי ושימוש בתוויות רגישות. 00:21:14.820 --> 00:21:19.780 כאשר דוחות אלו מתוזמנים להגיע לסביבת העבודה של צוות הממשל שלכם מדי חודש, 00:21:19.780 --> 00:21:23.460 אתם בונים בסיס נתונים לפעילות בינה מלאכותית שקל לזכור. 00:21:23.600 --> 00:21:26.200 כל חריגה בולטת על רקע הדפוס ההיסטורי. 00:21:26.320 --> 00:21:28.240 התכונות החוסכות זמן מצטברות. 00:21:28.360 --> 00:21:31.200 לדוגמה, פורוויום מגיע עם דוחות מובנים מראש, 00:21:31.260 --> 00:21:34.000 המדגישים את כל האירועים הכוללים תוכן מתויג, 00:21:34.240 --> 00:21:36.040 מקובצים לפי מיקום או סוג פעילות. 00:21:36.140 --> 00:21:40.920 אם הפעלת קופה אילות משכה מסמך סודי לפלט ומערכת הדי-אר-פי שלכם פעלה, 00:21:40.920 --> 00:21:45.740 האירוע הזה כבר מופיע בדוח מבלי שתצטרכו לבנות שאילת מותאמת אישית מאפס. 00:21:45.840 --> 00:21:49.140 תוכלו לאחר מכן להיכנס לרשומה זו לפרטים נוספים, 00:21:49.420 --> 00:21:52.180 אך העבודה הקשה של איסוף וסיווג כבר נעשתה. 00:21:52.300 --> 00:21:59.040 יעילות נוספת היא האינטגרציה בין הביקורת של פורוויום לבין נתוני הגישה מבוססי התפקידים של מייקרוסופט 365. 00:21:59.640 --> 00:22:02.120 מכיוון שפרוויום מבין קבוצות אינטרה-איי-די, 00:22:02.420 --> 00:22:05.040 הוא יכול לפלח את יומני הגישה לפי סוג תפקיד. 00:22:05.040 --> 00:22:08.120 משמעות הדבר היא שניתן לענות במהירות על שאלות ממוקדות כמו 00:22:08.120 --> 00:22:14.020 הראי לי את כל המקרים שבהם תפקידי שיווק ניגשו לנתונים עם סיווג פיננסי דרך קופ אילוט בית מינוס 90 הימים האחרונים. 00:22:14.660 --> 00:22:20.560 היכולת הזו לסנן גם לפי תפקיד וגם לפי סיווג נתונים היא בדיוק מה שסוקרים חיצוניים מחפשים. 00:22:21.440 --> 00:22:24.560 כשחושבים על זה, ציוט ברמה הזו אינו מהווה נטל. 00:22:24.560 --> 00:22:28.520 זהו מנגנון הגנה שמאשר שתכנון הממשל שלכם עובד בפועל. 00:22:28.520 --> 00:22:31.840 זה גם מסיר את הלחץ מביקורות כי אתם לא צריכים לחפש.