WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:03.760 אתם מדליפים מידע דרך Copilot Studio ממש ברגע זה, ואתם אפילו לא יודעים את זה. 00:00:03.900 --> 00:00:07.520 כן, בזמן שכולם מראים על איך עוזר הבינה המלאכותית החדש שלהם יכול לשלוף. 00:00:07.700 --> 00:00:13.680 לסכם ולאוטומט, אותו צעדבות ידידותי עלול גם להנדקס בשמחה את סיכומי ישיבות הדירקטוריון וגיליונות הנתונים הכספיים שלכם. 00:00:13.800 --> 00:00:17.000 זה לא נעשה בזדון, זה פשוט צייטני, צייטני באופן כואב. 00:00:17.160 --> 00:00:19.780 סוכני Copilot Studio יורשים את אותן הרשאות שיש לכם. 00:00:19.780 --> 00:00:23.800 מה שאומר שאם אתם יכולים לראות את קובץ השכר של המנכ״ל, גם הצעדבות שלכם יכול. 00:00:23.940 --> 00:00:27.160 מזל טוב, בניתם מתמחה כל יודע שרץ במהירות של Azure. 00:00:27.380 --> 00:00:30.920 ובכל זאת אנשים מדברים על הבטחת כל פעילות כאילו מדובר בתעלומה שנפטרה. 00:00:31.060 --> 00:00:32.720 אז הרץ ספוילר זה לא המצב. 00:00:32.900 --> 00:00:37.120 סוכני ה-AI שלכם הם שלוחות של זהות המשתמש, לא ישויות נפרדות עם גבולות גזרה. 00:00:37.280 --> 00:00:42.680 הם לוקחים את הסימון הגישה שלכם ורצים ברחבי מאגר הנתונים שלכם ועושים בדיוק את מה שאמרתם להם לא לעשות. 00:00:42.680 --> 00:00:48.300 אלא שבעצם לא באמת אמרתם להם לא לעשות כי מעולם לא הגדרתם את כללי מניעת אובדן הנתונים שמשמשים כרצועה שלהם. 00:00:48.420 --> 00:00:49.320 אז הנה העניין. 00:00:49.500 --> 00:00:55.140 בדקות הקרובות תלמדו איך לעצור את הדליפה הזו, איך להכיל מדיניות DLP של Power Platform, 00:00:55.340 --> 00:01:02.160 כדי שסוכני הקופילות שלכם לא ימסרו בטעות נתונים רגישים, כמו מתמחה פטפטן שמאבד את כרטיס האשראי של החברה. 00:01:02.160 --> 00:01:10.180 אנחנו ננתח מדוע סוכני קופה אילות חורגים מסמכותם איך לשלוט בזרימת נתונים דרך מחברים ומה מודל ההסכמה של מייקרוסופט באמת מאפשר מאחורי הקלעים. 00:01:10.380 --> 00:01:17.860 ויש כלל DLP אחד ספציפי שמתעלמים ממנו בערך תשעה מתוך עשרה מנהלי מערכת שמפריד בשקט בין ארגונים בטוחים לחאילו שמגיעים לחותרות. 00:01:18.060 --> 00:01:20.980 בסוף, תדעו את הפתרון ולא תישאר לכם שום תירוץ. 00:01:21.160 --> 00:01:24.140 בואו נחשוף מה הקופילות שלכם יודע שהוא לא אמור לדעת. 00:01:24.240 --> 00:01:27.020 הבעיה הנסתרת, סוכנים שיודעים יותר מדי. 00:01:27.020 --> 00:01:28.460 הנה האמת הלא נוחה. 00:01:28.640 --> 00:01:33.200 סוכן הקופילות סטודיו שלכם הוא לא עמית לעבודה ואתם משוכפלים בסיליקון. 00:01:33.360 --> 00:01:40.400 הוא לא שואל אם הוא אמור לשלוף את קובץ השירפוינט הזה או להציץ בטבלת הדטאברס ההיא, הוא פשוט עושה את זה כאלו ההרשאות שלכם. 00:01:40.660 --> 00:01:46.500 ורב מנהלי המערכת שוכחים שבעקו סיסטם של מייקרוסופט, שכפול זהות שווה לשכפול הרשאות. 00:01:46.620 --> 00:01:52.640 הסוכן הוא בעיקרו שיבוט סייטן שקיבל גישה דרך הקשר ההבטחה שלכם, אך אין לו אף אחת מהסמכויות שלכם. 00:01:52.640 --> 00:02:00.640 כעת, קופילות סטודיו מחבר את היכולות הללו דרך מחברים, Outlook, Dataverse, SharePoint, Teams וכל אינטגרציה אחרת שהפאור פלטפורם שלכם מאפשר. 00:02:00.820 --> 00:02:05.680 כל מחבר מתפקד כמו מנהרה שנחפרה בין מקורות הנתונים שלכם לבין עוזר ה-AI הזה. 00:02:05.820 --> 00:02:08.940 ככל שתפתחו יותר מנהרות, כך הסוכן שלכם יוכל לשוטט יותר. 00:02:09.160 --> 00:02:16.500 זה נוח, אפילו משקר, עד שאותו סוכן מסכם בשמחי משאבי אנוש סודיים כמישהו הקליד מה היו דפוסי הגיוס ברבעון האחרון. 00:02:16.500 --> 00:02:21.180 המקבילה הדיגיטלית למתמחיה על קפאין שקורה במהירות את תיקיית העובדים. 00:02:21.460 --> 00:02:26.660 הפרדוקס האמיתי, מייקרוסופט למעשה מספקת את גבולות הגזרה בדמות מדיניות מניעת עובדן נתונים. 00:02:26.900 --> 00:02:32.100 DLP היה אמור להיות המאבטח בדלת שמפריד בין נתונים עסקיים קריטיים לבין קאוס שאינו עסקי. 00:02:32.220 --> 00:02:37.140 אולם, ברוב הפריסות, מעקות הבטיחות האלה נעצרים שתי קומות מתחת למרחב הפעולה של קופאילוט. 00:02:37.300 --> 00:02:40.460 משתמשים מניחים שמדיניות רמת הדייר שלהם עוברת אוטומטית, 00:02:46.500 --> 00:02:49.640 בו שום דבר לא נשבר טכנית, אבל הכל משתבש בשקט. 00:02:50.200 --> 00:02:56.720 שקלו זאת, אתם מגדירים את מחברי Outlook וSharePoint כעסקיים וממשק API חיצוני כלשהו כלו עסקי. 00:02:56.840 --> 00:03:01.040 ההפרדה הזו, אם נאכפת כראוי, מונעת מנתונים לזרום בין קטגוריות. 00:03:01.040 --> 00:03:04.540 אך סוכן הקופילות שלכם, השוכן בסביבה עם היקף מצומצם מדי, 00:03:04.760 --> 00:03:08.700 מסיים לפעול בשתיהם כי איש לא כישר את הסביבה שלו להגדרות ה-DLP הנכונות. 00:03:08.780 --> 00:03:12.260 פתאום, הנתונים העסקיים שלכם מוזרמים דרך חיבור לא עסקי. 00:03:16.500 --> 00:03:20.440 נתיבי קשל נפוצים חוזרים כולם לאותה השמתה. 00:03:20.540 --> 00:03:24.940 אחת, סוכנים מסכמים או מנסחים מחדש מידע שנמשך מרשימות סודיות. 00:03:25.380 --> 00:03:30.420 שתיים, הם ממזגים מקורות נפרדים בשיחה אחת ומפרים בטעות סיווגי נתונים. 00:03:30.840 --> 00:03:34.700 שלוש, מנהלי מערכת מניחים שקיימת ירושת מדיניות. 00:03:34.840 --> 00:03:40.820 אבל מכיוון שסוכני קופילות פורסים בתוך סביבות עם גבולות DLP ייחודיים, הירושה הזו לעולם לא מתרחשת. 00:03:41.000 --> 00:03:44.740 ההנחה המופלאה שמייקרוסופט עושה את עבודת הממשל עבורכם היא לא. 00:03:44.740 --> 00:03:48.500 אם הקופילות שלכם יכול לראות נתונים פיננסיים, מזל טוב. 00:03:48.620 --> 00:03:53.900 כך גם כל עובד בא על כוונות טובות שפותח שיחת צ'אט ומתחיל לחטט בפרטי תקציב. 00:03:54.540 --> 00:03:58.560 זהו וקטור הפריצה השקט, חשיפה פנימית ללא כוונה סדונית. 00:03:58.980 --> 00:04:03.380 אין צורך בהקר, רק בהרשאות נדיבות מדי ובחוסר בידוד הקשר. 00:04:03.640 --> 00:04:07.460 זה סוג הפריצה שלא מגיע לכותרות עד שמישהו מייצא תמלול צ'אט. 00:04:07.600 --> 00:04:11.720 אז, לפני שנכנסים לפאניקה או מאשימים את מייקרוסופט, הסתכלו על הארכיטקטורה שלכם. 00:04:11.720 --> 00:04:14.420 הסוכן שלכם לא עובר על חוקים ומציית להם במדויק. 00:04:14.580 --> 00:04:16.560 אתם פשוט מעולם לא הגדרתם את הנכונים. 00:04:16.780 --> 00:04:18.840 DRP לא חל אוטומטית על כל שכבה. 00:04:19.000 --> 00:04:21.720 יש להגדיר אותו, לאכוף אותו ולבדוק אותו בכל סביבה. 00:04:21.840 --> 00:04:22.460 ונחשו מה? 00:04:22.660 --> 00:04:25.980 סוכני Copilot Studio חיים כברירת מחדל בסביבות פיתוח, 00:04:26.260 --> 00:04:28.960 אלה שכנראה מעולם לא הקשחתם כי מדובר רק בבדיקות. 00:04:29.080 --> 00:04:31.880 ביססנו את הסימפטום, סוכנים שיודעים יותר מדי. 00:04:32.040 --> 00:04:33.740 כעת, כדי לתקן את הדליפה, 00:04:33.740 --> 00:04:37.340 עלינו למפות היכן הנתונים באמת עוברים בתוך Copilot Studio, 00:04:37.340 --> 00:04:42.300 מהמשתמש למחבר ליומן השיחה כי אי אפשר לחסום נהר עד שמבינים את הזרם שלו. 00:04:42.420 --> 00:04:44.420 אז בואו ננתח את הזרימה הזו בהמשך, 00:04:44.580 --> 00:04:48.460 לפני שהצעדבות המנומס שלכם יכתוב בטעות את התחזית השנתית שלכם לצ'ט צוות 00:04:48.460 --> 00:04:50.060 שהוא לעולם לא היה אמור להצטרף אליו. 00:04:50.200 --> 00:04:52.380 כיצד נתונים זורמים דרך Copilot Studio? 00:04:52.660 --> 00:04:54.400 בואו נעקוב אחר נתיב הנתונים שלכם, 00:04:54.560 --> 00:04:56.580 כי בניגוד עליכם הם לא יוצאים להפסקת קפה. 00:04:56.580 --> 00:04:59.720 ברגע שמשתמש מתחיל שיחה עם סוכן Copilot Studio, 00:04:59.720 --> 00:05:02.180 גלגלי שיניים מתחילים להסתובב ברקע. 00:05:02.320 --> 00:05:05.820 ראשית מגיעה זהות המשתמש שעוברת עימות באמצעות Entra ID. 00:05:06.060 --> 00:05:07.960 זהות זו נושאת הרשאות מורצלות, 00:05:08.160 --> 00:05:11.220 שאומרות בעצם כל מה שאני יכול לראות גם אתה יכול. 00:05:11.460 --> 00:05:14.640 לאחר מכן הסוכן מושך את האישורים הללו דרך מחבר, 00:05:14.860 --> 00:05:17.100 המאווה גשר לוגי למקור הנתונים שלך, 00:05:17.100 --> 00:05:20.960 SharePoint, Outlook, Dataverse או כל שירות אחר הזמין בסביבה זו. 00:05:21.100 --> 00:05:23.900 ברגע שהנתונים נשלפים, הפלט לא נעלם. 00:05:24.140 --> 00:05:27.460 הוא עובר דרך שכבות, הקשר שיחה, תגובה שנוצרה, 00:05:27.460 --> 00:05:30.860 ולבסוף, איחסון ניתוח לצרכי תיעוד ותובנות. 00:05:31.360 --> 00:05:32.920 מרוץ שליחים קטן ונחמד, 00:05:33.120 --> 00:05:35.060 אלא שהמקל הוא המידע הסודי שלכם. 00:05:35.220 --> 00:05:38.000 כעת, בכל שלב במרוץ הזה, ישנן חוליות חלשות. 00:05:38.160 --> 00:05:40.040 המחבר הוא אזור הסיכון הראשון. 00:05:40.260 --> 00:05:42.660 מחברים בפאוור פלטפורם מגיעים בשלושה סוגים, 00:05:42.800 --> 00:05:44.900 סטנדרטיים, שירותי מייקרוסופט טיפוסיים, 00:05:44.900 --> 00:05:47.540 פרימיום, צד שלישי או פונקציונליות מורחבת, 00:05:47.720 --> 00:05:49.320 וממשקי API מותאמים אישית. 00:05:49.440 --> 00:05:50.920 כל סוג מנוהל בצורה שונה. 00:05:51.080 --> 00:05:54.560 מחברים סטנדרטיים נכנסים בצורה מסודרת לקטגוריות הדי-ארפי המובנות. 00:05:54.720 --> 00:05:55.980 מחברי פרימיום ומותאמים אישית. 00:05:56.120 --> 00:05:59.260 לעומת זאת, מרחפים לעיתים קרובות בלמבו רגולטורי עד שמקצים להם סיבוג. 00:05:59.400 --> 00:06:00.740 כאשר מנהלי מערכת מזניחים זאת, 00:06:00.860 --> 00:06:02.820 סוכני קופ אילות מתייחסים עליהם כאל הוגנים לשימוש. 00:06:02.960 --> 00:06:05.640 דמיינו שאתם מתייגים חצי מהערונות הטיוק שלכם קסודיים ביותר, 00:06:05.640 --> 00:06:07.100 בעוד את השאר אתם משאירים ריקים. 00:06:07.100 --> 00:06:10.280 זה בדיוק כמו לתת למתמחה אישור לפתוח כל מה שנראה מעניין. 00:06:10.400 --> 00:06:12.840 נקודת התורפה השנייה תמונה במחברי המערכת. 00:06:13.020 --> 00:06:14.740 אלו אינם נראים על לוח העבודה של המפתח, 00:06:14.980 --> 00:06:18.580 אך מאפשרים בשקט פונקציות כמו העברת הודעות בטימס או רינדור כרטיסים עד-פטיביים. 00:06:18.720 --> 00:06:21.120 מכיוון שהם בבעלות המערכת ולא בבעלות המשתמש, 00:06:21.120 --> 00:06:23.280 הם לרוב עוקפים את מסנני הדי-ארפי שלכם. 00:06:23.420 --> 00:06:26.660 חישבו עליהם כמנהרות תחזוקה העוברות מתחת לטירה שלכם. 00:06:26.660 --> 00:06:28.820 כמעט לא מסיירים בהם ותמיד פתוחות. 00:06:28.980 --> 00:06:32.100 כאשר נתונים עוברים דרכם, רוב הארגונים כלל לא מבחינים בכך. 00:06:32.220 --> 00:06:37.200 כברירת מחדל, מייקרוסופט מחריגה מספר מחברים מאכיפת מדיניות כדי לשמור פונקציונליות בסיסית. 00:06:37.340 --> 00:06:39.700 נהדר עבור זמן פעילות, נורא עבור בידוד. 00:06:39.700 --> 00:06:42.940 אז יש את יומן השיחות, היסטוריית הצ'אט של קופיילוט, 00:06:43.020 --> 00:06:45.780 המאוכסנת עבור ניתוח, איתור בגים ושיפור מתמיד. 00:06:45.920 --> 00:06:48.520 רבים מניחים שביטול הטלמטריה מחבא זאת. 00:06:48.700 --> 00:06:49.360 זה לא נכון. 00:06:49.520 --> 00:06:52.400 נתוני שיחה יכולים להישאר במאגר הניתוח של הסביבה. 00:06:52.620 --> 00:06:57.900 מה שאומר שהנחיה שמתייחסת למדדים פיננסיים רגישים עלולה להישאר ביומנים שלכם ללא הגבלת זמן, 00:06:58.140 --> 00:06:59.020 אלא אם הוגדרה שמירה. 00:06:59.160 --> 00:07:01.580 אפשר כבר להרגיש את מחלקת הציוט רועדת. 00:07:01.580 --> 00:07:04.580 כאן זרימת הנתונים הופכת למורכבת בצורה מתאה. 00:07:04.660 --> 00:07:08.320 קריאת קופיילוט בודדת עשויה לגעת במספר מחברים ברצף. 00:07:08.440 --> 00:07:12.480 לדוגמה, סוכן יכול להשתמש באטלוק כדי לשלוף הודעות דואר אלקטרוני אחרונות, 00:07:12.480 --> 00:07:16.100 להעביר את התוכן דרך מחבר ניתוח טקסט ולהחזיר סיכומים בטימס. 00:07:16.240 --> 00:07:17.980 כל שלב חוצה גבול די-אר-פי. 00:07:18.120 --> 00:07:20.780 אם אפילו אחד מהמחברים הללו שייך לסיווג שונה, 00:07:21.040 --> 00:07:24.140 למשל אאוטלוק, כעסקי ושירותים קוגניטיביים כלו עסקיים, 00:07:24.140 --> 00:07:25.820 כל הזרימה מפרה את המדיניות. 00:07:25.920 --> 00:07:28.340 המערכת לא צועקת, היא פשוט ממשיכה לפעול. 00:07:28.480 --> 00:07:30.620 חיבור צולב הוא שקט, אך קטסטרופלי. 00:07:30.780 --> 00:07:34.400 מה שגרוע יותר, מדיניות די-אר-פי מוגדרת ברמת הסביבה ולא ברמת הדייר, 00:07:34.400 --> 00:07:37.160 מה שאומר שלכל סביבת פאוור פלטפורם יש גבולות משלה. 00:07:37.320 --> 00:07:39.240 אלא אם תשכפל את המדיניות במפורש, 00:07:39.460 --> 00:07:41.700 כל סביבה חדשה הופכת לדליפה פוטנציאלית. 00:07:41.820 --> 00:07:45.860 אתה יכול להנות מממשל ללא דופי בייצור ומכאוס מוחלט בפיתוח. 00:07:45.860 --> 00:07:48.780 ומייקרוסופט תזכיר לך בעדיבות, אם תשאל, 00:07:49.020 --> 00:07:50.780 שבידוד סביבות הוא מאפיין מכוון. 00:07:50.980 --> 00:07:52.900 בתרגום חופשי, זו הבעיה שלך. 00:07:53.040 --> 00:07:54.720 הרשו לי לשתף בסיפור הזהרה. 00:07:54.900 --> 00:07:57.720 לקוח התמיע סוכן קופיילוט פיננסי בסביבת בדיקות, 00:07:57.720 --> 00:08:01.140 בהנחה שמדיניות הדי-אל-פי הגלובלית שלהם חלה עליו אוטומטי. 00:08:01.240 --> 00:08:03.960 הסוכן, בבורותו העליזה לגבי היררכיה, 00:08:04.240 --> 00:08:07.960 ניגש גם לספריות שרפוינט פנימיות וגם לאפי-איי חיצוני ניסיוני. 00:08:08.140 --> 00:08:10.540 שהמחלקה המשפטית סקרה יומן צ'ט לדוגמה, 00:08:10.540 --> 00:08:14.000 הם גילו נתונים ריווניים סודיים שזורים בתוך שיחת אפי-איי. 00:08:14.160 --> 00:08:16.580 בלי פריצה, בלי הקינג, רק היעדר מדיניות. 00:08:16.760 --> 00:08:20.060 המערכת התנהגה בדיוק כפי שהוגדרה כדי לבצע הכל לא נכון. 00:08:20.220 --> 00:08:22.800 עכשיו כבר אפשר לדמיין את האנטומיה של גליפה. 00:08:22.940 --> 00:08:25.500 זהות מעצילה, סמכויות, מחברים מגשרים על נתונים, 00:08:25.740 --> 00:08:28.760 יומני שיחה שומרים עקבות וניתוח נתונים מצלם את האירוע. 00:08:28.920 --> 00:08:31.040 פספס גבול אחד ומידע יזלוג החוצה. 00:08:31.040 --> 00:08:33.560 אז, לפני שנקים הגנות, זכרו את הזרימה הזו. 00:08:33.660 --> 00:08:36.180 משתמש, מחבר, סוכן, יומן, ניתוח נתונים. 00:08:36.360 --> 00:08:38.320 כל חץ הוא נתיב בריחה פוטנציאלי. 00:08:38.440 --> 00:08:39.980 לאחר מכן, נבנה חומות. 00:08:39.980 --> 00:08:43.920 מדיניות די-אל-פי חזקה מספיק כדי להכיל גם את הקופילות הנלהב ביותר. 00:08:44.040 --> 00:08:46.300 בניית מבצר הדי-אל-פי, ההגדרה הנכונה. 00:08:46.460 --> 00:08:48.540 רוב מנהלי המערכת נכנסים כאן ללחץ קל. 00:08:48.640 --> 00:08:49.280 טוב שכך. 00:08:49.420 --> 00:08:52.400 פניקה אומרת שסוף סוף הבנת שהסוכנים שלך הם לא תמימים. 00:08:52.540 --> 00:08:55.060 הם פעוטות ללא השגחה עם גישה על הכספת הארגוני. 00:08:55.280 --> 00:08:58.520 אז בואו נתחיל לבנות מחדש את המבצר הזה כמו שצריך מהיסוד. 00:08:58.720 --> 00:09:01.540 כי יצירת מדיניות די-אל-פי בפאור פלטפורם זה לא קשה. 00:09:01.540 --> 00:09:05.740 הבנה של מה היא באמת מנהלת דורשת יותר תחכום ממה שרוב התיעוד מודה בו. 00:09:05.840 --> 00:09:10.240 תחילה זהה את שדה הקרב שלך, הסביבות המערכות פרויקטים של Copilot Studio. 00:09:10.460 --> 00:09:14.100 ארגונים רבים מקימים סביבות פאור פלטפורם מרובות פיתוח, בדיקות, 00:09:14.340 --> 00:09:19.540 ייצור לעיתים קרובות על ידי מפתחים עסקיים נלהבים שחושבים שסביבה נשמע כמו ארגז חול ליצירתיות. 00:09:19.780 --> 00:09:20.580 זה לא המצב. 00:09:20.720 --> 00:09:22.620 כל סביבה היא הבטחה בפני עצמו. 00:09:22.620 --> 00:09:25.660 מדיניות שקבעת ברמת הדייר לא מקיפה אוטומטית את היים האלה. 00:09:25.820 --> 00:09:28.860 מה שאומר שסביבת הייצור שלך עשויה להיות מוגנת כמו פורט נוקס, 00:09:29.040 --> 00:09:31.280 בזמן שסביבת הפיתוח צפה כמו בפסודה באוקיינוס. 00:09:31.400 --> 00:09:33.340 השלב הראשון, אם כן, הוא סיור. 00:09:33.520 --> 00:09:36.300 מצא כל סביבה שבה מי שהוא לחץ על צור Copilot. 00:09:36.540 --> 00:09:37.980 אל תניח ששום דבר הוא תמים. 00:09:38.200 --> 00:09:39.900 עכשיו אנחנו בונים את החומה הראשונה. 00:09:40.060 --> 00:09:41.760 בתוך מרכז הניהול של Power Platform, 00:09:41.760 --> 00:09:45.320 פתח את סעיף מדיניות הנתונים וצור מדיניות חדשה על מניעת אובדן נתונים. 00:09:45.320 --> 00:09:47.560 תתבקש להגדיר את הסביבות המושפעות. 00:09:47.700 --> 00:09:48.820 בחר אותן במכוון. 00:09:49.000 --> 00:09:52.880 פיזור מדיניות על פני שטחים לא בשימוש רק מייצר חוסר עקביות. 00:09:53.060 --> 00:09:56.460 כל מדיניות נאכפת בזמן הפריסה, לא רטרואקטיבית. 00:09:56.720 --> 00:10:01.880 לכן כל מחבר חדש או קיים בסביבה זו יציית למדיניות רק לאחר פרסומה. 00:10:02.120 --> 00:10:05.260 הבא בתור הוא אבן הפינה של סיווג מחברי DLP. 00:10:05.260 --> 00:10:08.400 דמיינו דלעים המסומנים כעסקיים, לא עסקיים וחסומים. 00:10:08.560 --> 00:10:10.420 הם מדברים בחופשיות בינם לבין עצמם. 00:10:10.580 --> 00:10:13.380 מחברים לא עסקיים יכולים לשתף רק בתוך הקבוצה שלהם. 00:10:13.500 --> 00:10:15.540 מחברים חסומים נמצאים בהסגר מלא. 00:10:15.760 --> 00:10:18.200 זו ההיררכיה שה-AI שלכם חייב לציית לה. 00:10:18.360 --> 00:10:23.160 וכן, מיקום שגוי של מחבר אחד בין קבוצות עלול להפוך תשתבות מאובטח לרחלן. 00:10:23.320 --> 00:10:25.320 כעת בודדו את קבוצת הסיכון הגבוה. 00:10:25.500 --> 00:10:27.500 מחברי AI ומחברים חיצוניים. 00:10:27.500 --> 00:10:33.080 כל דבר המסומן כ-Cognitive Services, Open AI או HTTP-Generate, צריך להיות מוגדר כלא עסקי או חסום. 00:10:33.080 --> 00:10:39.000 מחברים אלו פועלים כשארים יוצאים שבהם נתונים עוזבים את הגינה הסגורה של מייקרוסופט ונכנסים לעולם של איבוד צד ג', 00:10:39.000 --> 00:10:42.360 חסימתם לא משתקת את ההופילות שלכם, היא מחנכת אותו. 00:10:42.540 --> 00:10:48.260 אתם עדיין יכולים לבנות זרימות חכמות, פשוט בלי למסור נתוני לקוח גולמיים לכל קצה שיגיב ראשון. 00:10:48.400 --> 00:10:51.100 כעת נתייחס לרוצח השקט, חיבור צולב. 00:10:51.280 --> 00:10:55.800 זה קורה כששיחה או זרימה בודדת נוגעת גם במחבר עסקי וגם בלא עסקי. 00:10:55.800 --> 00:11:02.940 למשל, סוכן שולף רשימת SharePoint עסקי ואז שולח סיכום ל-API שפה חיצוני לא עסקי. 00:11:03.120 --> 00:11:08.860 גם אם כל מחבר מותר בנפרד, הצומת הזה יוצר גשר נתונים שהמדיניות שלכם עוסרת. 00:11:09.000 --> 00:11:14.080 אכיפת ה-DLP של Power Platform חוסמת זרימות כאלה אוטומטית עם סיבת המחברים נכון. 00:11:14.240 --> 00:11:16.540 אחרת היא מושכת בכתפיים וממשיכה. 00:11:16.660 --> 00:11:18.040 עמטו את הקבוצות שלכם. 00:11:18.260 --> 00:11:21.640 סיווג שגוי אחד והשומרים ייתנו לגנב לצאת בנימוס. 00:11:21.640 --> 00:11:25.140 היררכיית ה-DLP עצמה פועלת כמו ארימת מגינים מקוננים. 00:11:25.320 --> 00:11:28.480 למעלה, מדיניות ברמת הדייר עוקפת את כל מה שמתחתיה. 00:11:28.620 --> 00:11:31.940 מתחת לזה, מדיניות ברמת הסביבה שולטת במרחבים ספציפיים. 00:11:32.140 --> 00:11:36.480 לבסוף, הגבלות אפליקציה או סוכן בודדות חלות רק בתוך היקף הסביבה שלהן. 00:11:36.640 --> 00:11:38.260 חישבו על זה כהיררכיה ניהולית. 00:11:38.460 --> 00:11:42.000 כללי דייר הם חוקי חברה, כללי סביבה הם מדיניות מחלקתית, 00:11:42.220 --> 00:11:44.600 והגדרות אפליקציה הן פתקיות דביקות על תאים. 00:11:44.600 --> 00:11:47.020 אם יש סתירות, חוקי החברה מנצחים. 00:11:47.140 --> 00:11:52.080 אז, כשאתם בספק, אכפו ברירות מחדל קשיחות בגבול הדייר וצמצמו חריגים כלפי מטה. 00:11:52.180 --> 00:11:54.620 אל תשמחו על יוצרי אפליקציות שיפכחו על עצמם. 00:11:54.760 --> 00:11:59.220 הם אותם אנשים שחשבו שהעלאת Power Automate ליצור ללא בקרת גרסאות זה מקובל. 00:11:59.360 --> 00:12:02.880 לפני שאתם חוגגים, בדקו הכל בסביבת ארגז חול תמיד. 00:12:03.060 --> 00:12:05.820 סוכני Copilot Studio מסתמכים על חיבורים מרובים, 00:12:05.820 --> 00:12:09.760 והמדיניות החדשה שלכם עלולה לחסום אותם בשקט ולשבור תכונות ליבה. 00:12:09.840 --> 00:12:12.240 פרסו את התאמות ה-DLP לסביבת בדיקות, 00:12:12.440 --> 00:12:13.380 עיבו סוכן לדוגמה, 00:12:13.640 --> 00:12:15.680 ועמתו שהוא עדיין עונה לשאיל תות שגרתיות. 00:12:15.800 --> 00:12:20.100 אם לא, כווננו את קבוצות המחברים עד שהפונקציונליות תחזור מבלי להרחיב את החשיפה. 00:12:20.240 --> 00:12:22.240 אתם מאזנים בין שימושיות לפרנויה, 00:12:22.480 --> 00:12:24.040 אה, מעט בצד של הפרנויה. 00:12:24.220 --> 00:12:25.820 זה זול יותר מהידיינות משפטית. 00:12:25.820 --> 00:12:27.720 שימו לב למה שעשינו הרגע. 00:12:27.720 --> 00:12:28.980 הפרדנו את הנתונים, 00:12:29.260 --> 00:12:31.700 הגדרנו את הגבולות וחסמנו את היציאות. 00:12:31.940 --> 00:12:33.120 זה המבצר שלכם, 00:12:33.380 --> 00:12:34.360 קטגוריות נוקשות, 00:12:34.560 --> 00:12:35.480 סביבות מוגדרות, 00:12:35.720 --> 00:12:37.860 היא איררכיה מדורגת וחומות שנבדקו. 00:12:37.960 --> 00:12:41.340 אבל אפילו למבצר הטוב ביותר דרושים שומרים שמבינים בהרשאות, 00:12:41.560 --> 00:12:44.380 כי הביצורים קורסים ברגע שמישהו מחלק מפתח מאסטר. 00:12:44.480 --> 00:12:45.900 ובממלכה של מייקרוסופט, 00:12:45.900 --> 00:12:48.040 המפתחות האלה מונפקים דרך ENTRA ID. 00:12:48.040 --> 00:12:50.740 אז עכשיו, כשהחומות שלכם גבוהות והחפיר מלא, 00:12:50.740 --> 00:12:52.240 בואו נדבר על שומרי הסף, 00:12:52.420 --> 00:12:55.960 אותן הרשאות מהוצלות מקסימות שדורמות לכל מנהל להרגיש ביטחון כוזב. 00:12:56.100 --> 00:12:59.040 הכירו את ENTRA ומודל ההרשאות הלא כל כך קסום. 00:12:59.200 --> 00:13:01.480 הרשאות, ENTRA והמיתוס של הבטיחות. 00:13:01.640 --> 00:13:03.940 אם הייתי מקבל דולר על כל פעם שמישהו אמר, 00:13:04.100 --> 00:13:05.300 זה ENTRA, אז זה בטוח. 00:13:05.500 --> 00:13:08.860 היה לי מספיק כדי לקנות מניות של מייקרוסופט ולפתור את הבעיה בעצמי. 00:13:08.860 --> 00:13:11.120 בואו נפרק את המיתוס הזה כמו שצריך. 00:13:11.240 --> 00:13:14.160 ENTRA, הידועה לשעבר כ-Azure Active Directory, 00:13:14.160 --> 00:13:18.020 לא מפזרת אבקת קסמים על הזהות שלכם רק כי היא מטפלת באימות. 00:13:18.100 --> 00:13:19.300 היא ברוקר, לא שומר, 00:13:19.560 --> 00:13:21.440 והסוכן של הקופילות שלכם, 00:13:21.700 --> 00:13:25.640 חמוד ככל שיראה, לא מחזיק בחשבון, סיסמה או מצפון משלו. 00:13:25.780 --> 00:13:26.820 הוא שואל את שלכם, 00:13:27.000 --> 00:13:28.580 זה נקרא הרשאות מועצלות. 00:13:28.780 --> 00:13:31.540 כשאתם מתחברים ומקיימים אינטראקציה עם סוכן קופילות, 00:13:31.540 --> 00:13:33.560 הסוכן מבקש אסימון גישה בשמיכם. 00:13:33.700 --> 00:13:38.120 האסימון הזה כולל כל הרשאה שניתנה לכם דרך סביבת מייקרוסופט 365 שלכם. 00:13:38.120 --> 00:13:39.900 ספריית SharePoint, נבדק. 00:13:40.040 --> 00:13:41.600 טבלת DataVars, נבדק. 00:13:41.740 --> 00:13:45.520 צ'ט טימס פרטי עם הבוס, גם נבדק אם במקרה יש לכם גישה כזו. 00:13:45.640 --> 00:13:48.120 הסוכן לא מבדיל בין חשוב לקטסטרופלי. 00:13:48.280 --> 00:13:51.380 הוא פשוט פועל לפי ההיקף שלכם תחת הזהות שלכם. 00:13:51.520 --> 00:13:53.060 אם יש לכם הרשאות פיננסיות, 00:13:53.260 --> 00:13:55.160 אז גם לעוזר האלגוריתמי שלכם יש. 00:13:55.160 --> 00:13:57.100 ולא, הוא לא יעסס להשתמש בהן. 00:13:57.200 --> 00:14:01.620 העיצוב הזה עובד נהדר בתוך היקפי שליטה כי הוא שומר על חוויית משתמש חלקה, 00:14:01.880 --> 00:14:03.700 אבל הסכנה מגיעה מהסכמה המשתמה. 00:14:03.700 --> 00:14:07.060 כשאתם מאשרים מחבר, נניח עבור Outlook או DataVars, 00:14:07.280 --> 00:14:09.020 ההסכמה הזו נשמרת בתוך הסביבה. 00:14:09.120 --> 00:14:11.880 כל סוכן קופה אילות שמתארח שם יורש את האמון הזה. 00:14:12.060 --> 00:14:15.920 אישרו זאת פעם אחת, ובעצם ברחתם כל סוכן עתידי באותה רמת גישה. 00:14:16.040 --> 00:14:20.560 מזל טוב, פרסתם משפחה של צ'עד בוטים בעלי עוצמה בלתי מוגבלת ללא השגחה אישית. 00:14:20.560 --> 00:14:22.980 אם זה נשמע פזיז, זה בגלל שזה באמת כך. 00:14:23.060 --> 00:14:26.260 התרופה תמונה ביישום גישת מינימום הרשאות עבור הסוכנים שלכם, 00:14:26.260 --> 00:14:28.800 בדיוק כפי שאתם, בתקווה, עושים עבור בני אדם. 00:14:28.940 --> 00:14:34.860 בתוך Entra ID בנו קבוצות הבטחה מותאמות אישית והקצאות תפקידים שמגבילות את מה שרכיבי קופה אילות יכולים לשאול. 00:14:35.000 --> 00:14:40.040 למשל, הגבילו את הגישה רק לתת הקבוצה של מחברי הנתונים הנחוצים לתפקוד של כל סוכן. 00:14:40.040 --> 00:14:46.460 לעוזר שיווק אין סיבה לשאול רשומות משאבי אנוש, ובכל זאת מנהלים רבים דוחסים אותם לאותם היקפים מטעמי נוחות. 00:14:46.460 --> 00:14:51.520 נוחות מולידה חשיפה, אלא אם כן אתם נהנים להסביר מקורות נתונים למבקרים, תפסיקו לעשות את זה. 00:14:51.660 --> 00:14:55.360 ומה לגבי זהויות מנהלות? כן, הן קיימות, וכן, הן שימושיות. 00:14:55.360 --> 00:15:01.280 זהות מנהלת מאפשרת ליישום לבצע עימות מול משאבי אז'ור באמצעות מנהל שירות משלו, במקום להסתמך על הזהות שלכם. 00:15:01.400 --> 00:15:03.580 אבל הנה הדקויות שרוב האנשים מפספסים. 00:15:03.780 --> 00:15:08.100 סוכני Copilot Studio פועלים בעיקר על בסיס ההצלת משתמש, לא זהויות מנהלות. 00:15:08.100 --> 00:15:15.860 הקצאה חפוזה של זהויות מנהלות עלולה להוביל להרשאות יתר, מכיוון שמנהלי שירות אלו מתחילים לעיתים קרובות עם הרשאות אז'ור נרחבות מהמתוכנן. 00:15:15.860 --> 00:15:19.540 מתייחסו לזהויות מנהלות כאל כלי ניתוח חירוגי, לא כאל הגדרת ברירת מחדל. 00:15:19.640 --> 00:15:23.060 אוטומציה אינה שווה לאוטונומיה. אתם עשויים לחשוב? טוב, בסדר. 00:15:23.200 --> 00:15:26.940 פשוט תסתמך על ביקורת. גישה מצוינת, כל עוד אתם באמת מבצעים אותה. 00:15:26.940 --> 00:15:33.380 אינטרה מספקת יומני כניסה ודוחות הסכמת אפליקציות שחושפים אילו מנהלי שירות ניגשו לאיזה משאב, תחת איזו זהות ומתי. 00:15:33.380 --> 00:15:38.840 שלבו זאת עם נתוני מרכז הניהול של Power Platform ותוכלו לעקוב אחר פעילות מחברים לכל סוכן. 00:15:38.980 --> 00:15:43.580 אם אי פעם תזהו מחבר שמושך נתונים מחוץ לסביבה המיועדת לו, זו לא סקרנות. 00:15:43.800 --> 00:15:45.960 זו עצלנות בהגדרות שהופכת לנראית לעין. 00:15:46.120 --> 00:15:49.500 תפסו את האירועים האלה, ייצאו אותם לפלטפורמת הניטור שלכם ופעלו לפיהם. 00:15:49.500 --> 00:15:51.380 סמוך אך ודא, היא גישה מיושנת. 00:15:51.540 --> 00:15:53.920 בעידן הקופילות, הגישה היא הגבל ואשר. 00:15:53.920 --> 00:15:56.700 אז לא, אינטרה לבדה לא מאבטחת את הסוכנים שלכם. 00:15:56.800 --> 00:15:59.660 היא מאמתת אותם בצורה מנומסת, יעילה ועדישה. 00:15:59.780 --> 00:16:03.600 אבטחה היא הארכיטקטורה העוטפת את הזהות, לא קיומה בלבד. 00:16:03.880 --> 00:16:09.700 החומות שלכם, די-אר-פי, המפתחות, הרשאות והשומרים, ביקורת, יוצרים שלישייה. 00:16:09.880 --> 00:16:12.320 שברו רגל אחת והמבנה כולו יתערער. 00:16:12.320 --> 00:16:16.660 מיתוס הבטיחות מת כשתבינו שמייקרוסופט העצילה את האחריות בחזרה עליכם. 00:16:16.820 --> 00:16:18.760 ביקשתם בינה מלאכותית בשירות עצמי. 00:16:18.880 --> 00:16:21.220 הם סיפקו בדיוק את זה, שירות עצמי להקל. 00:16:21.360 --> 00:16:23.680 וזה כולל דליפות שנגרמות על ידי המשתמש עצמו. 00:16:23.800 --> 00:16:27.220 כעת כשהידקנו את הזהות והגבלנו את ההיקף, אל תחגגו עדיין. 00:16:27.340 --> 00:16:30.860 מדיניות שנכתבה, אך מעולם לא נבדקה, היא הגרסה הביורוקרטית לפלצבו. 00:16:30.960 --> 00:16:34.460 אתם צריכים הוכחה לכך שהמבצר שלכם באמת מחזיק מעמד תחת לחץ. 00:16:34.460 --> 00:16:38.160 זה אומר לדחוף, לעורר, ולנסות מדי פעם לשבור את המערכת שלכם. 00:16:38.300 --> 00:16:42.240 כי אם אתם לא תעשו זאת, מישהו אחר, בטעות או שלא, בסוף יעשה זאת. 00:16:42.680 --> 00:16:43.760 בדיקות וניתור 00:16:43.760 --> 00:16:45.140 הוכיחו שזה אטום. 00:16:45.360 --> 00:16:49.360 בדיקת סוכן קופה אילות אינה עוסקת בלראות אותו עונה שלום בצורה נכונה. 00:16:49.500 --> 00:16:53.880 היא עוסקת בלראות מה קורה כשמאתגרים אותו בשאלות שאמורות להתעכל בחומות הבטחה. 00:16:53.880 --> 00:17:00.040 התחילו בביצוע רד טימינג לקופילות שלכם, לא עם תיאטרון הקרים דרמטי, אלא עם הנחיות מכוונות ומבוקרות. 00:17:00.260 --> 00:17:08.280 בקשו נתונים חסויים שאסור לא לגשת עליהם, סכמו מזכורות בכירים, ייצאו את כל רשומות הלקוחות, או הציגו חוזים השמורים במחלקת כספים. 00:17:08.280 --> 00:17:12.500 אם הסוכן מסרב בנימוס או זורק שגיעת הרשאה, חיגגו בקצרה. 00:17:12.640 --> 00:17:16.360 אם הוא מציית, בדיוק חשפתם את הפרצה שעליה חולמים תוקפים. 00:17:16.360 --> 00:17:19.920 שיטה זו אינה בדיקה היפותטית, זו משילות יישומית. 00:17:20.080 --> 00:17:24.180 בנו קטלוג של הנחיות אסורות והריצו אותן מול כל סביבת קופה אילות. 00:17:24.340 --> 00:17:25.480 עקבו אחר התגובות. 00:17:25.640 --> 00:17:28.780 סירוב מעיד על כך ששכבות ה-DRP וההרשאות פועלות קשורה. 00:17:28.960 --> 00:17:31.800 זליגת נתונים מעוטטת על סיבוב שגוי או חפיפת מחברים. 00:17:32.000 --> 00:17:33.880 היופי בקופילות הוא השקיפות שלו. 00:17:34.020 --> 00:17:35.300 היומנים מתעדים הכל. 00:17:35.440 --> 00:17:38.340 האימה היא שהיומנים האלה משמרים גם את הטעויות שלכם. 00:17:38.340 --> 00:17:41.120 לכן, השלב הבא הוא ניתור נתוני השימוש במחברים. 00:17:41.320 --> 00:17:44.860 במרכז הניהול של Power Platform, פיתחו את חלונית ניתוח הסביבה. 00:17:44.980 --> 00:17:48.560 תמצאו שם מדדים על נפח המחברים, תדירות ומוצא המשתמשים. 00:17:48.740 --> 00:17:49.560 חפשו חריגות. 00:17:49.720 --> 00:17:54.360 קפיצות בשיחות מחבר HTTP מסוכנים שלא היו אמורים להשתמש ב-API חיצוניים, 00:17:54.560 --> 00:17:58.160 או עליות פתאומיות בשאילתות SharePoint שתואמות להטמעת שעד בוטים חדשים. 00:17:58.400 --> 00:18:01.240 אלו אינם צירופי מקרים, אלא סימנים להגדרות לקויות. 00:18:01.240 --> 00:18:03.280 התייחסו עליהם כאל רמזים פורנזיים. 00:18:03.480 --> 00:18:06.220 כל חריגה משקפת ביקרה רחסרה אי שם במעלה הזרם. 00:18:06.380 --> 00:18:08.920 לאחר מכן מגיע רישום הביקורת, נתיב ההוכחות שלכם. 00:18:09.080 --> 00:18:13.360 הפעילו אירועי ביקורת בפאור פלטפורם וסמכרנו אותם עם Microsoft Purview או Microsoft Sentinel. 00:18:13.620 --> 00:18:18.340 זה מבטיח שכל פעולה, הנחיה וקריאת מחבר יאונדקסו לתוך מערך התאימות הרחב שלכם. 00:18:18.480 --> 00:18:20.220 עם Purview, אתם מקבלים הקשר. 00:18:20.440 --> 00:18:23.200 אילו קבוצות נתונים נבאו בהם, איזה משתמש יזם את ההנחיה, 00:18:23.200 --> 00:18:25.480 והאם נתונים עזבו את הגבול הגיאוגרפי שלכם. 00:18:25.620 --> 00:18:30.600 סנטינר, לעומת זאת, מוסיף מטעם ומקשר פעילויות אלו לאירועי הבטחה רחבים יותר, 00:18:30.820 --> 00:18:32.700 כמו כניסות חריגות או הסלמת הרשאות. 00:18:32.900 --> 00:18:36.520 יחד, הם הופכים מתנהגות AI בלתי נראית לטלמטריה מדידה. 00:18:36.660 --> 00:18:39.220 כלל שלעיתים מתעלמים ממנו, התאמת שימור הנתונים. 00:18:39.460 --> 00:18:42.400 נתוני ביקורת מעריכים ימים לעיתים קרובות יותר מנתוני השיחות. 00:18:42.400 --> 00:18:46.700 אם תמחקו יומני צ'אט אחרי 30 יום, אך תשמרו אירועי ביקורת למשך שנה, 00:18:46.900 --> 00:18:49.580 תאבדו את החוט ההקשרי שמסביר מדוע אירוע התרחש. 00:18:49.720 --> 00:18:52.500 אכיפת מדיניות ללא הקשר היא חסרת תועלת. 00:18:52.780 --> 00:18:57.400 ודאו שמדיניות השימור ביומני קופא אילוט, בניתוחים ובנטיבי הביקורת מסונקרנת, 00:18:58.140 --> 00:19:00.920 כך שהראיות שלכם באמת מספרות סיפור עקבי. 00:19:01.040 --> 00:19:04.720 כעת, סיווג מחדש תקופתי הוא אחת המשימות שמתעלמים מהן הכי הרבה. 00:19:04.720 --> 00:19:07.620 מייקרוסופט מעדכנת את הגדרות המחברים ללא הרף. 00:19:07.740 --> 00:19:11.480 מחבר סטנדרטי שהיה בטוח בעבר עלול להפוך לפרימיום או לחיצוני בין לילה, 00:19:11.700 --> 00:19:13.240 מה שמשנה את התנהגות הנתונים שלו. 00:19:13.400 --> 00:19:15.200 סרקו את מלאי המחברים מדי רבעון, 00:19:15.440 --> 00:19:17.860 סובבו מחדש לפי התיעוד העדכני של מייקרוסופט, 00:19:18.060 --> 00:19:19.560 לא לפי ההנחות של השנה שעברה. 00:19:19.660 --> 00:19:23.880 הזנחת נושא זה שקולה לנעילת הדלתות בזמן שמישהו מזיז בשקט את הצירים. 00:19:24.040 --> 00:19:25.960 לבסוף, אימצו ממשל מתמשך. 00:19:25.960 --> 00:19:30.420 כל מחבר, תוסף או הרחבה של צד שלישי חדשים פותחים מחדש את שטח הסיכון. 00:19:30.540 --> 00:19:33.420 התייחסו ל-DRP לא כאל תיבת סימון סטטית של תעימות, 00:19:33.640 --> 00:19:35.020 אלא כאל היקף הבטחה מתפתח. 00:19:35.180 --> 00:19:36.660 קבעו ביקורות ריבוניות, 00:19:36.840 --> 00:19:41.020 עותמו ייצוא נתונים והזינו התראות לצינור ניהול אירועי ההבטחה שלכם. 00:19:41.180 --> 00:19:43.180 ממשל מת ברגע שהוא הופך לדני. 00:19:43.360 --> 00:19:45.960 כשתסיימו את הבדיקות, תבחינו במה שהוא מספק. 00:19:46.120 --> 00:19:48.400 המטרה אינה תעימות ומעולם לא הייתה כזו. 00:19:48.400 --> 00:19:49.580 המטרה היא שליטה. 00:19:49.580 --> 00:19:53.000 סוכן Copilot שעונה רק בתוך גבולות שמורים הופך לצפוי, 00:19:53.240 --> 00:19:55.580 לניתן לניהול ולבטוח באמת לשימוש עסקי. 00:19:55.720 --> 00:19:58.160 זה הרגע שבו ה-AI הופך מנטל לנכס. 00:19:58.420 --> 00:20:01.400 אך רק כי הפכת את הפרנויה למערכתית, לא לאופציונלית. 00:20:01.520 --> 00:20:03.340 ברגע שהמידע שלך יפסיק לדלוף, 00:20:03.540 --> 00:20:05.240 תראה את Copilot Studio אחרת, 00:20:05.480 --> 00:20:07.240 לא כצעצוע נוצץ לפרודוקטיביות, 00:20:07.460 --> 00:20:08.640 אלא ככלי להנדסת אמון. 00:20:08.800 --> 00:20:11.940 הסוכנים שלך מתנהגים כראוי כי בנית את הכללים כך. 00:20:11.940 --> 00:20:14.300 וכך תוכל סוף סוף לומר, ללא אירוניה, 00:20:14.520 --> 00:20:15.820 שהסביבה שלך תומה. 00:20:15.960 --> 00:20:18.120 סוכני Copilot Studio אינם נבלים, 00:20:18.340 --> 00:20:19.020 הם השתקפויות. 00:20:19.200 --> 00:20:21.600 הם מתנהגים בדיוק כפי שההגדרות שלך מורות, 00:20:21.820 --> 00:20:23.880 מה שבדרך כלל אומר שיתוף יתר מנומס. 00:20:24.040 --> 00:20:25.160 כל הרשעה שהם מנצלים, 00:20:25.340 --> 00:20:26.360 כל מחבר שהם חוצים, 00:20:26.520 --> 00:20:29.860 וכל סט נתונים שהם חושפים הם בסופו של דבר מרעל הממשל התאגידי שלך. 00:20:29.980 --> 00:20:31.140 אתה בנית את הגשר, 00:20:31.360 --> 00:20:32.300 הם פשוט צעדו עליו. 00:20:32.440 --> 00:20:33.160 אז זכור זאת, 00:20:33.160 --> 00:20:37.540 סוכן Copilot אמין בדיוק כפי שהגדרות ה-DRP שלא מאפשרות לא יותר. 00:20:37.700 --> 00:20:40.340 הבטחה המבוססת על אופטימיות עינה אסטרטגיה. 00:20:40.480 --> 00:20:42.980 הבטחה המבוססת על גבולות נאכפים היא כן. 00:20:43.160 --> 00:20:46.960 ממשל הוא לכן לא אופציונלי כשה-AI שלך יכול לשאול את SharePoint, 00:20:47.160 --> 00:20:49.140 Dataverse ו-At-Look בסמכות ניהולית. 00:20:49.320 --> 00:20:51.400 החלק המפתה בקופילות הוא הנוחות. 00:20:51.520 --> 00:20:52.860 תבקש, והוא יציית. 00:20:53.000 --> 00:20:57.760 החלק המסוכן הוא שהציות הזה חל גם על גיליונות סודיים ונתוני משאבי אנוש כשאיש לא מורה לו אחרת. 00:20:57.760 --> 00:20:59.860 הפתרון האמיתי היחיד הוא משמעת. 00:21:00.000 --> 00:21:00.720 סווג מחברים, 00:21:00.940 --> 00:21:04.700 הגבל הרשאות ובכן את המגבלות האלו עד שכישלון יהפוך לבלתי אפשרי. 00:21:04.860 --> 00:21:08.460 עשה זאת לפני שפרויקט פיילוט תמים נוסף יהפוך לחקירת ציוט. 00:21:08.640 --> 00:21:11.640 נעל את המידע שלך לפני שהאופילות שלך ילמד יותר מדי. 00:21:11.820 --> 00:21:15.180 חשוב על-DRP כעל בלימה אינטלקטואלית, לא כעל בירוקרטיה. 00:21:15.340 --> 00:21:18.440 סט של חומות דיגיטליות המונעות מבינה להפוך לחשיפה. 00:21:18.440 --> 00:21:20.220 ברגע שתאכוף את הכללים האלה, 00:21:20.220 --> 00:21:24.300 הקופילות שלך יפסיק להיות נטל ויהפוך למה שפורסם שהוא עוזר אמין. 00:21:24.460 --> 00:21:26.780 אם זה חסך לצוות הציוט שלך התקף חרדה, 00:21:26.940 --> 00:21:27.640 הרשם לערוץ. 00:21:27.800 --> 00:21:31.640 זה זול יותר מביקורת ופחות מביך לאין אור שיעור מלהסביר למחלקה המשפטית 00:21:31.640 --> 00:21:33.560 למה שדבות פרסם נתוני שכר בטימס. 00:21:33.720 --> 00:21:38.220 יקבו אחרינו לפרק הבא על ממשל סוכני Copilot מתקדם עם Microsoft Purview 00:21:38.220 --> 00:21:42.000 ושימרו על האוטומציות שלכם חכמות, מבוקרות ומנוהלות לחלוטין.