﻿<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<bible translation="Hebrew Aleppo Codex Bible" info="Public Domain" link="Cant Find">
	<testament name="Old">
		<book number="1">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ</verse>
				<verse number="2">ב והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור</verse>
				<verse number="4">ד וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך</verse>
				<verse number="5">ה ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים</verse>
				<verse number="7">ז ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן</verse>
				<verse number="8">ח ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן</verse>
				<verse number="10">י ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן</verse>
				<verse number="12">יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב</verse>
				<verse number="13">יג ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים</verse>
				<verse number="15">טו והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן</verse>
				<verse number="16">טז ויעש אלהים את שני המארת הגדלים  את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים</verse>
				<verse number="17">יז ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ</verse>
				<verse number="18">יח ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב</verse>
				<verse number="19">יט ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אלהים--ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים</verse>
				<verse number="21">כא ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב</verse>
				<verse number="22">כב ויברך אתם אלהים לאמר  פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ</verse>
				<verse number="23">כג ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן</verse>
				<verse number="25">כה ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ</verse>
				<verse number="27">כז ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו  זכר ונקבה ברא אתם</verse>
				<verse number="28">כח ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע  לכם יהיה לאכלה</verse>
				<verse number="30">ל ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן</verse>
				<verse number="31">לא וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם</verse>
				<verse number="2">ב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה</verse>
				<verse number="3">ג ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו  כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם  ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים</verse>
				<verse number="5">ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח  כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה</verse>
				<verse number="6">ו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה</verse>
				<verse number="7">ז וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה</verse>
				<verse number="8">ח ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר</verse>
				<verse number="9">ט ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע</verse>
				<verse number="10">י ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים</verse>
				<verse number="11">יא שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב</verse>
				<verse number="12">יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם</verse>
				<verse number="13">יג ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש</verse>
				<verse number="14">יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת</verse>
				<verse number="15">טו ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה</verse>
				<verse number="16">טז ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר  מכל עץ הגן אכל תאכל</verse>
				<verse number="17">יז ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו  כי ביום אכלך ממנו--מות תמות</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו</verse>
				<verse number="19">יט ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו</verse>
				<verse number="20">כ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו</verse>
				<verse number="21">כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה</verse>
				<verse number="22">כב ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת</verse>
				<verse number="24">כד על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד</verse>
				<verse number="25">כה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן</verse>
				<verse number="2">ב ותאמר האשה אל הנחש  מפרי עץ הגן נאכל</verse>
				<verse number="3">ג ומפרי העץ אשר בתוך הגן--אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו  פן תמתון</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר הנחש אל האשה  לא מות תמתון</verse>
				<verse number="5">ה כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע</verse>
				<verse number="6">ו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל</verse>
				<verse number="7">ז ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת</verse>
				<verse number="8">ח וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן--לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן</verse>
				<verse number="9">ט ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר--מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו--אכלת</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר האדם  האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך</verse>
				<verse number="15">טו ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה  הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו--ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך</verse>
				<verse number="18">יח וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה</verse>
				<verse number="19">יט בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת  כי עפר אתה ואל עפר תשוב</verse>
				<verse number="20">כ ויקרא האדם שם אשתו חוה  כי הוא היתה אם כל חי</verse>
				<verse number="21">כא ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור--וילבשם  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם</verse>
				<verse number="23">כג וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן--לעבד את האדמה אשר לקח משם</verse>
				<verse number="24">כד ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה</verse>
				<verse number="2">ב ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה</verse>
				<verse number="3">ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה--ליהוה</verse>
				<verse number="4">ד והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו</verse>
				<verse number="5">ה ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אל קין  למה חרה לך ולמה נפלו פניך</verse>
				<verse number="7">ז הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי</verse>
				<verse number="10">י ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה</verse>
				<verse number="11">יא ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך</verse>
				<verse number="12">יב כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר קין אל יהוה  גדול עוני מנשא</verse>
				<verse number="14">יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו</verse>
				<verse number="16">טז ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן</verse>
				<verse number="17">יז וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך</verse>
				<verse number="18">יח ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך</verse>
				<verse number="19">יט ויקח לו למך שתי נשים  שם האחת עדה ושם השנית צלה</verse>
				<verse number="20">כ ותלד עדה את יבל  הוא היה--אבי ישב אהל ומקנה</verse>
				<verse number="21">כא ושם אחיו יובל  הוא היה--אבי כל תפש כנור ועוגב</verse>
				<verse number="22">כב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין--לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי--נשי למך האזנה אמרתי  כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי</verse>
				<verse number="24">כד כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה</verse>
				<verse number="25">כה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת  כי שת לי אלהים זרע אחר--תחת הבל כי הרגו קין</verse>
				<verse number="26">כו ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א זה ספר תולדת אדם  ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו</verse>
				<verse number="2">ב זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם</verse>
				<verse number="3">ג ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת</verse>
				<verse number="4">ד ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="5">ה ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש</verse>
				<verse number="7">ז ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="8">ח ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן</verse>
				<verse number="10">י ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="11">יא ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל</verse>
				<verse number="13">יג ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="14">יד ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד</verse>
				<verse number="16">טז ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="17">יז ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך</verse>
				<verse number="19">יט ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="20">כ ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח</verse>
				<verse number="22">כב ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="23">כג ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה</verse>
				<verse number="24">כד ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך</verse>
				<verse number="26">כו ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="27">כז ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן</verse>
				<verse number="29">כט ויקרא את שמו נח לאמר  זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה</verse>
				<verse number="30">ל ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="31">לא ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם</verse>
				<verse number="2">ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה</verse>
				<verse number="4">ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם  המה הגברים אשר מעולם אנשי השם  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום</verse>
				<verse number="6">ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים  כי נחמתי כי עשיתם</verse>
				<verse number="8">ח ונח מצא חן בעיני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו  את האלהים התהלך נח</verse>
				<verse number="10">י ויולד נח שלשה בנים--את שם את חם ואת יפת</verse>
				<verse number="11">יא ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס</verse>
				<verse number="12">יב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה  כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני--כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ</verse>
				<verse number="14">יד עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר</verse>
				<verse number="15">טו וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה</verse>
				<verse number="16">טז צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה</verse>
				<verse number="17">יז ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים  כל אשר בארץ יגוע</verse>
				<verse number="18">יח והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה--אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך</verse>
				<verse number="19">יט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה--להחית אתך  זכר ונקבה יהיו</verse>
				<verse number="20">כ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו--שנים מכל יבאו אליך להחיות</verse>
				<verse number="21">כא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה</verse>
				<verse number="22">כב ויעש נח  ככל אשר צוה אתו אלהים--כן עשה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה  כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה</verse>
				<verse number="2">ב מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה--איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים--איש ואשתו</verse>
				<verse number="3">ג גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ</verse>
				<verse number="4">ד כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה</verse>
				<verse number="5">ה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ</verse>
				<verse number="7">ז ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו--אל התבה  מפני מי המבול</verse>
				<verse number="8">ח מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף--וכל אשר רמש על האדמה</verse>
				<verse number="9">ט שנים שנים באו אל נח אל התבה--זכר ונקבה  כאשר צוה אלהים את נח</verse>
				<verse number="10">י ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ</verse>
				<verse number="11">יא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש--ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו</verse>
				<verse number="12">יב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה</verse>
				<verse number="13">יג בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם--אל התבה</verse>
				<verse number="14">יד המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף</verse>
				<verse number="15">טו ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים</verse>
				<verse number="16">טז והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו</verse>
				<verse number="17">יז ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ</verse>
				<verse number="18">יח ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים</verse>
				<verse number="19">יט והמים גברו מאד מאד--על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים</verse>
				<verse number="20">כ חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים</verse>
				<verse number="21">כא ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ--וכל האדם</verse>
				<verse number="22">כב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה--מתו</verse>
				<verse number="23">כג וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה</verse>
				<verse number="24">כד ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים</verse>
				<verse number="2">ב ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים</verse>
				<verse number="3">ג וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום</verse>
				<verse number="4">ד ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט</verse>
				<verse number="5">ה והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים</verse>
				<verse number="6">ו ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה</verse>
				<verse number="7">ז וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ</verse>
				<verse number="8">ח וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה</verse>
				<verse number="9">ט ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה</verse>
				<verse number="10">י ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה</verse>
				<verse number="11">יא ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ</verse>
				<verse number="12">יב וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד</verse>
				<verse number="13">יג ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה</verse>
				<verse number="14">יד ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וידבר אלהים אל נח לאמר</verse>
				<verse number="16">טז צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך</verse>
				<verse number="17">יז כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ</verse>
				<verse number="18">יח ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו</verse>
				<verse number="19">יט כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה</verse>
				<verse number="20">כ ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח</verse>
				<verse number="21">כא וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי</verse>
				<verse number="22">כב עד כל ימי הארץ  זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ</verse>
				<verse number="2">ב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו</verse>
				<verse number="3">ג כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה  כירק עשב נתתי לכם את כל</verse>
				<verse number="4">ד אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו</verse>
				<verse number="5">ה ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם</verse>
				<verse number="6">ו שפך דם האדם באדם דמו ישפך  כי בצלם אלהים עשה את האדם</verse>
				<verse number="7">ז ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר</verse>
				<verse number="9">ט ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם</verse>
				<verse number="10">י ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ</verse>
				<verse number="11">יא והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם</verse>
				<verse number="13">יג את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ</verse>
				<verse number="14">יד והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן</verse>
				<verse number="15">טו וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר</verse>
				<verse number="16">טז והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אלהים אל נח  זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען</verse>
				<verse number="19">יט שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ</verse>
				<verse number="20">כ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם</verse>
				<verse number="21">כא וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה</verse>
				<verse number="22">כב וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ</verse>
				<verse number="23">כג ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו</verse>
				<verse number="24">כד וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר ארור כנען  עבד עבדים יהיה לאחיו</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו</verse>
				<verse number="27">כז יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו</verse>
				<verse number="28">כח ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה</verse>
				<verse number="29">כט ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול</verse>
				<verse number="2">ב בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס</verse>
				<verse number="3">ג ובני גמר--אשכנז וריפת ותגרמה</verse>
				<verse number="4">ד ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים</verse>
				<verse number="5">ה מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו--למשפחתם בגויהם</verse>
				<verse number="6">ו ובני חם--כוש ומצרים ופוט וכנען</verse>
				<verse number="7">ז ובני כוש--סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן</verse>
				<verse number="8">ח וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ</verse>
				<verse number="9">ט הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה</verse>
				<verse number="10">י ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער</verse>
				<verse number="11">יא מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח</verse>
				<verse number="12">יב ואת רסן בין נינוה ובין כלח--הוא העיר הגדלה</verse>
				<verse number="13">יג ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים</verse>
				<verse number="14">יד ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וכנען ילד את צידן בכרו--ואת חת</verse>
				<verse number="16">טז ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי</verse>
				<verse number="17">יז ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני</verse>
				<verse number="18">יח ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני</verse>
				<verse number="19">יט ויהי גבול הכנעני מצידן--באכה גררה עד עזה  באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים--עד לשע</verse>
				<verse number="20">כ אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ולשם ילד גם הוא  אבי כל בני עבר--אחי יפת הגדול</verse>
				<verse number="22">כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם</verse>
				<verse number="23">כג ובני ארם--עוץ וחול וגתר ומש</verse>
				<verse number="24">כד וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר</verse>
				<verse number="25">כה ולעבר ילד שני בנים  שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן</verse>
				<verse number="26">כו ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח</verse>
				<verse number="27">כז ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה</verse>
				<verse number="28">כח ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא</verse>
				<verse number="29">כט ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן</verse>
				<verse number="30">ל ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם</verse>
				<verse number="31">לא אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם</verse>
				<verse number="32">לב אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ--אחר המבול  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים</verse>
				<verse number="2">ב ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם  פן נפוץ על פני כל הארץ</verse>
				<verse number="5">ה וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות</verse>
				<verse number="7">ז הבה נרדה ונבלה שם שפתם--אשר לא ישמעו איש שפת רעהו</verse>
				<verse number="8">ח ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר</verse>
				<verse number="9">ט על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="10">י אלה תולדת שם--שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד  שנתים אחר המבול</verse>
				<verse number="11">יא ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח</verse>
				<verse number="13">יג ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר</verse>
				<verse number="15">טו ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג</verse>
				<verse number="17">יז ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו</verse>
				<verse number="19">יט ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג</verse>
				<verse number="21">כא ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור</verse>
				<verse number="23">כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור--מאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח</verse>
				<verse number="25">כה ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן</verse>
				<verse number="27">כז ואלה תולדת תרח--תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט</verse>
				<verse number="28">כח וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים</verse>
				<verse number="29">כט ויקח אברם ונחור להם נשים  שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה</verse>
				<verse number="30">ל ותהי שרי עקרה  אין לה ולד</verse>
				<verse number="31">לא ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם</verse>
				<verse number="32">לב ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך</verse>
				<verse number="2">ב ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה</verse>
				<verse number="3">ג ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה</verse>
				<verse number="4">ד וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן</verse>
				<verse number="5">ה ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען</verse>
				<verse number="6">ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ</verse>
				<verse number="7">ז וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו</verse>
				<verse number="8">ח ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את</verse>
				<verse number="12">יב והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו</verse>
				<verse number="13">יג אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך</verse>
				<verse number="14">יד ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד</verse>
				<verse number="15">טו ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה</verse>
				<verse number="16">טז ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים</verse>
				<verse number="17">יז וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם</verse>
				<verse number="18">יח ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא</verse>
				<verse number="19">יט למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך</verse>
				<verse number="20">כ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו--הנגבה</verse>
				<verse number="2">ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב</verse>
				<verse number="3">ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל--עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי</verse>
				<verse number="4">ד אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה</verse>
				<verse number="5">ה וגם ללוט--ההלך את אברם  היה צאן ובקר ואהלים</verse>
				<verse number="6">ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו  כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו</verse>
				<verse number="7">ז ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך  כי אנשים אחים אנחנו</verse>
				<verse number="9">ט הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי  אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה</verse>
				<verse number="10">י וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה--לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער</verse>
				<verse number="11">יא ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו</verse>
				<verse number="12">יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם</verse>
				<verse number="13">יג ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד</verse>
				<verse number="14">יד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם--צפנה ונגבה וקדמה וימה</verse>
				<verse number="15">טו כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם</verse>
				<verse number="16">טז ושמתי את זרעך כעפר הארץ  אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ--גם זרעך ימנה</verse>
				<verse number="17">יז קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה  כי לך אתננה</verse>
				<verse number="18">יח ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים</verse>
				<verse number="2">ב עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער</verse>
				<verse number="3">ג כל אלה חברו אל עמק השדים  הוא ים המלח</verse>
				<verse number="4">ד שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו</verse>
				<verse number="5">ה ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים</verse>
				<verse number="6">ו ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר</verse>
				<verse number="7">ז וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי--וגם את האמרי הישב בחצצן תמר</verse>
				<verse number="8">ח ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים</verse>
				<verse number="9">ט את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר--ארבעה מלכים את החמשה</verse>
				<verse number="10">י ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו</verse>
				<verse number="11">יא ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם--וילכו</verse>
				<verse number="12">יב ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם</verse>
				<verse number="13">יג ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם</verse>
				<verse number="14">יד וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן</verse>
				<verse number="15">טו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק</verse>
				<verse number="16">טז וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם</verse>
				<verse number="17">יז ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו--אל עמק שוה הוא עמק המלך</verse>
				<verse number="18">יח ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון</verse>
				<verse number="19">יט ויברכהו ויאמר  ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ</verse>
				<verse number="20">כ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר מלך סדם אל אברם  תן לי הנפש והרכש קח לך</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר אברם אל מלך סדם  הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ</verse>
				<verse number="23">כג אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם</verse>
				<verse number="24">כד בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי  ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר  אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי</verse>
				<verse number="4">ד והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה  כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך</verse>
				<verse number="5">ה ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך</verse>
				<verse number="6">ו והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר אליו  אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר  אדני יהוה במה אדע כי אירשנה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל</verse>
				<verse number="10">י ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר</verse>
				<verse number="11">יא וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם</verse>
				<verse number="12">יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה</verse>
				<verse number="14">יד וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול</verse>
				<verse number="15">טו ואתה תבוא אל אבתיך בשלום  תקבר בשיבה טובה</verse>
				<verse number="16">טז ודור רביעי ישובו הנה  כי לא שלם עון האמרי עד הנה</verse>
				<verse number="17">יז ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה</verse>
				<verse number="18">יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר  לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת</verse>
				<verse number="19">יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני</verse>
				<verse number="20">כ ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים</verse>
				<verse number="21">כא ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר</verse>
				<verse number="2">ב ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת--בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי</verse>
				<verse number="3">ג ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה</verse>
				<verse number="4">ד ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה</verse>
				<verse number="5">ה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך--אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך--עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה</verse>
				<verse number="7">ז וימצאה מלאך יהוה על עין המים--במדבר  על העין בדרך שור</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת--ואנה תלכי ותאמר--מפני שרי גברתי אנכי ברחת</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך</verse>
				<verse number="12">יב והוא יהיה פרא אדם--ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן</verse>
				<verse number="13">יג ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי  כי אמרה הגם הלם ראיתי--אחרי ראי</verse>
				<verse number="14">יד על כן קרא לבאר באר לחי ראי--הנה בין קדש ובין ברד</verse>
				<verse number="15">טו ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל</verse>
				<verse number="16">טז ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי--התהלך לפני והיה תמים</verse>
				<verse number="2">ב ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד</verse>
				<verse number="3">ג ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר</verse>
				<verse number="4">ד אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים</verse>
				<verse number="5">ה ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך</verse>
				<verse number="6">ו והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו</verse>
				<verse number="7">ז והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם  להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך</verse>
				<verse number="8">ח ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך לדרתם</verse>
				<verse number="10">י זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך  המול לכם כל זכר</verse>
				<verse number="11">יא ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם</verse>
				<verse number="12">יב ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר--לדרתיכם  יליד בית--ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא</verse>
				<verse number="13">יג המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם</verse>
				<verse number="14">יד וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  את בריתי הפר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי  כי שרה שמה</verse>
				<verse number="16">טז וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו</verse>
				<verse number="17">יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אברהם אל האלהים  לו ישמעאל יחיה לפניך</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו</verse>
				<verse number="20">כ ולישמעאל שמעתיך--הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד  שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול</verse>
				<verse number="21">כא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת</verse>
				<verse number="22">כב ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם</verse>
				<verse number="23">כג ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו--כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים</verse>
				<verse number="24">כד ואברהם--בן תשעים ותשע שנה  בהמלו בשר ערלתו</verse>
				<verse number="25">כה וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה  בהמלו--את בשר ערלתו</verse>
				<verse number="26">כו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו</verse>
				<verse number="27">כז וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר--נמלו אתו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום</verse>
				<verse number="2">ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר  אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך</verse>
				<verse number="4">ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ</verse>
				<verse number="5">ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת</verse>
				<verse number="6">ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות</verse>
				<verse number="7">ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו</verse>
				<verse number="8">ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל</verse>
				<verse number="10">י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו</verse>
				<verse number="11">יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים</verse>
				<verse number="12">יב ותצחק שרה בקרבה לאמר  אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר יהוה אל אברהם  למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי</verse>
				<verse number="14">יד היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן</verse>
				<verse number="15">טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת</verse>
				<verse number="16">טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם</verse>
				<verse number="17">יז ויהוה אמר  המכסה אני מאברהם אשר אני עשה</verse>
				<verse number="18">יח ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ</verse>
				<verse number="19">יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד</verse>
				<verse number="21">כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה</verse>
				<verse number="22">כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ויגש אברהם ויאמר  האף תספה צדיק עם רשע</verse>
				<verse number="24">כד אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה</verse>
				<verse number="25">כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם</verse>
				<verse number="27">כז ויען אברהם ויאמר  הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר</verse>
				<verse number="28">כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה</verse>
				<verse number="29">כט ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה</verse>
				<verse number="33">לג וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין</verse>
				<verse number="3">ג ויפצר בם מאד--ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו</verse>
				<verse number="4">ד טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן  כל העם מקצה</verse>
				<verse number="5">ה ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם</verse>
				<verse number="6">ו ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר  אל נא אחי תרעו</verse>
				<verse number="8">ח הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש--אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי</verse>
				<verse number="9">ט ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט--עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת</verse>
				<verse number="10">י וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו</verse>
				<verse number="11">יא ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח</verse>
				<verse number="12">יב ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה--חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר  הוצא מן המקום</verse>
				<verse number="13">יג כי משחתים אנחנו את המקום הזה  כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה</verse>
				<verse number="14">יד ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו</verse>
				<verse number="15">טו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר  קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת--פן תספה בעון העיר</verse>
				<verse number="16">טז ויתמהמה--ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר</verse>
				<verse number="17">יז ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך--אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר  ההרה המלט פן תספה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר לוט אלהם  אל נא אדני</verse>
				<verse number="19">יט הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה--פן תדבקני הרעה ומתי</verse>
				<verse number="20">כ הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה--והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא--ותחי נפשי</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר אליו--הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה  לבלתי הפכי את העיר אשר דברת</verse>
				<verse number="22">כב מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער</verse>
				<verse number="23">כג השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה</verse>
				<verse number="24">כד ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה--גפרית ואש  מאת יהוה מן השמים</verse>
				<verse number="25">כה ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה</verse>
				<verse number="26">כו ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח</verse>
				<verse number="27">כז וישכם אברהם בבקר  אל המקום--אשר עמד שם את פני יהוה</verse>
				<verse number="28">כח וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן</verse>
				<verse number="29">כט ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט</verse>
				<verse number="30">ל ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה--הוא ושתי בנתיו</verse>
				<verse number="31">לא ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ</verse>
				<verse number="32">לב לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע</verse>
				<verse number="33">לג ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה</verse>
				<verse number="34">לד ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע</verse>
				<verse number="35">לה ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן--יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה</verse>
				<verse number="36">לו ותהרין שתי בנות לוט מאביהן</verse>
				<verse number="37">לז ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב  הוא אבי מואב עד היום</verse>
				<verse number="38">לח והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי  הוא אבי בני עמון עד היום  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה</verse>
				<verse number="3">ג ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל</verse>
				<verse number="4">ד ואבימלך לא קרב אליה ויאמר--אדני הגוי גם צדיק תהרג</verse>
				<verse number="5">ה הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה</verse>
				<verse number="7">ז ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב--דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך</verse>
				<verse number="8">ח וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד</verse>
				<verse number="9">ט ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה  מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אבימלך אל אברהם  מה ראית כי עשית את הדבר הזה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי</verse>
				<verse number="12">יב וגם אמנה אחתי בת אבי הוא--אך לא בת אמי ותהי לי לאשה</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי  אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא</verse>
				<verse number="14">יד ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך  בטוב בעיניך שב</verse>
				<verse number="16">טז ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך--הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת</verse>
				<verse number="17">יז ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו--וילדו</verse>
				<verse number="18">יח כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר</verse>
				<verse number="2">ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים</verse>
				<verse number="3">ג ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק</verse>
				<verse number="4">ד וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים</verse>
				<verse number="5">ה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו</verse>
				<verse number="6">ו ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים  כל השמע יצחק לי</verse>
				<verse number="7">ז ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה  כי ילדתי בן לזקניו</verse>
				<verse number="8">ח ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק</verse>
				<verse number="9">ט ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק</verse>
				<verse number="10">י ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק</verse>
				<verse number="11">יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה  כי ביצחק יקרא לך זרע</verse>
				<verse number="13">יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו  כי זרעך הוא</verse>
				<verse number="14">יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע</verse>
				<verse number="15">טו ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם</verse>
				<verse number="16">טז ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך</verse>
				<verse number="17">יז וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם</verse>
				<verse number="18">יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו  כי לגוי גדול אשימנו</verse>
				<verse number="19">יט ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער</verse>
				<verse number="20">כ ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת</verse>
				<verse number="21">כא וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר  אלהים עמך בכל אשר אתה עשה</verse>
				<verse number="23">כג ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר אברהם אנכי אשבע</verse>
				<verse number="25">כה והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום</verse>
				<verse number="27">כז ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית</verse>
				<verse number="28">כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר אבימלך אל אברהם  מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי  בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת</verse>
				<verse number="31">לא על כן קרא למקום ההוא--באר שבע  כי שם נשבעו שניהם</verse>
				<verse number="32">לב ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים</verse>
				<verse number="33">לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם</verse>
				<verse number="34">לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך</verse>
				<verse number="3">ג וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים</verse>
				<verse number="4">ד ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום--מרחק</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם</verse>
				<verse number="6">ו ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו</verse>
				<verse number="9">ט ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים</verse>
				<verse number="10">י וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו</verse>
				<verse number="11">יא ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה  כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני</verse>
				<verse number="13">יג וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו</verse>
				<verse number="14">יד ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה</verse>
				<verse number="15">טו ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה  כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך</verse>
				<verse number="17">יז כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו</verse>
				<verse number="18">יח והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי</verse>
				<verse number="19">יט וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר  הנה ילדה מלכה גם הוא בנים--לנחור אחיך</verse>
				<verse number="21">כא את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם</verse>
				<verse number="22">כב ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל</verse>
				<verse number="23">כג ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם</verse>
				<verse number="24">כד ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים--שני חיי שרה</verse>
				<verse number="2">ב ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון--בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה</verse>
				<verse number="3">ג ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר</verse>
				<verse number="4">ד גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני</verse>
				<verse number="5">ה ויענו בני חת את אברהם לאמר לו</verse>
				<verse number="6">ו שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו--במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך</verse>
				<verse number="7">ז ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת</verse>
				<verse number="8">ח וידבר אתם לאמר  אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני--שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר</verse>
				<verse number="9">ט ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו  בכסף מלא יתננה לי בתוככם--לאחזת קבר</verse>
				<verse number="10">י ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר</verse>
				<verse number="11">יא לא אדני שמעני--השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך</verse>
				<verse number="12">יב וישתחו אברהם לפני עם הארץ</verse>
				<verse number="13">יג וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני  נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה</verse>
				<verse number="14">יד ויען עפרון את אברהם לאמר לו</verse>
				<verse number="15">טו אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר</verse>
				<verse number="16">טז וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת--ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר</verse>
				<verse number="17">יז ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא  השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב</verse>
				<verse number="18">יח לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו</verse>
				<verse number="19">יט ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא--הוא חברון  בארץ כנען</verse>
				<verse number="20">כ ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם--לאחזת קבר  מאת בני חת  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו  שים נא ידך תחת ירכי</verse>
				<verse number="3">ג ואשביעך--ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ  אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו</verse>
				<verse number="4">ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אליו אברהם  השמר לך פן תשיב את בני שמה</verse>
				<verse number="7">ז יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת--הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם</verse>
				<verse number="8">ח ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך--ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה</verse>
				<verse number="9">ט וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה</verse>
				<verse number="10">י ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים--אל עיר נחור</verse>
				<verse number="11">יא ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר--יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם</verse>
				<verse number="13">יג הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים</verse>
				<verse number="14">יד והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה--אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני</verse>
				<verse number="15">טו ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה</verse>
				<verse number="16">טז והנער טבת מראה מאד--בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל</verse>
				<verse number="17">יז וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה--ותשקהו</verse>
				<verse number="19">יט ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת</verse>
				<verse number="20">כ ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו</verse>
				<verse number="21">כא והאיש משתאה לה מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא</verse>
				<verse number="22">כב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו--ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין</verse>
				<verse number="24">כד ותאמר אליו בת בתואל אנכי--בן מלכה אשר ילדה לנחור</verse>
				<verse number="25">כה ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו--גם מקום ללון</verse>
				<verse number="26">כו ויקד האיש וישתחו ליהוה</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני</verse>
				<verse number="28">כח ותרץ הנער ותגד לבית אמה--כדברים האלה</verse>
				<verse number="29">כט ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין</verse>
				<verse number="30">ל ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים</verse>
				<verse number="32">לב ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו</verse>
				<verse number="33">לג ויישם (ויושם) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר  עבד אברהם אנכי</verse>
				<verse number="35">לה ויהוה ברך את אדני מאד--ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים</verse>
				<verse number="36">לו ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו</verse>
				<verse number="37">לז וישבעני אדני לאמר  לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו</verse>
				<verse number="38">לח אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני</verse>
				<verse number="39">לט ואמר אל אדני  אלי לא תלך האשה אחרי</verse>
				<verse number="40">מ ויאמר אלי  יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי</verse>
				<verse number="41">מא אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי</verse>
				<verse number="42">מב ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה</verse>
				<verse number="43">מג הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך</verse>
				<verse number="44">מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב--הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני</verse>
				<verse number="45">מה אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא</verse>
				<verse number="46">מו ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה</verse>
				<verse number="47">מז ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה</verse>
				<verse number="48">מח ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו</verse>
				<verse number="49">מט ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני--הגידו לי ואם לא--הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל</verse>
				<verse number="50">נ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב</verse>
				<verse number="51">נא הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה</verse>
				<verse number="52">נב ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה</verse>
				<verse number="53">נג ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת--נתן לאחיה ולאמה</verse>
				<verse number="54">נד ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו--וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני</verse>
				<verse number="55">נה ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך</verse>
				<verse number="56">נו ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני</verse>
				<verse number="57">נז ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה</verse>
				<verse number="58">נח ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך</verse>
				<verse number="59">נט וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו</verse>
				<verse number="60">ס ויברכו את רבקה ויאמרו לה--אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו</verse>
				<verse number="61">סא ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך</verse>
				<verse number="62">סב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב</verse>
				<verse number="63">סג ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים</verse>
				<verse number="64">סד ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל</verse>
				<verse number="65">סה ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס</verse>
				<verse number="66">סו ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה</verse>
				<verse number="67">סז ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה</verse>
				<verse number="2">ב ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין--ואת ישבק ואת שוח</verse>
				<verse number="3">ג ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים</verse>
				<verse number="4">ד ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה</verse>
				<verse number="5">ה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק</verse>
				<verse number="6">ו ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם</verse>
				<verse number="7">ז ואלה ימי שני חיי אברהם--אשר חי  מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים</verse>
				<verse number="8">ח ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו</verse>
				<verse number="9">ט ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה  אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא</verse>
				<verse number="10">י השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת--שמה קבר אברהם ושרה אשתו</verse>
				<verse number="11">יא ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם  אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה--לאברהם</verse>
				<verse number="13">יג ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם  בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם</verse>
				<verse number="14">יד ומשמע ודומה ומשא</verse>
				<verse number="15">טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה</verse>
				<verse number="16">טז אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם--שנים עשר נשיאם לאמתם</verse>
				<verse number="17">יז ואלה שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו</verse>
				<verse number="18">יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ואלה תולדת יצחק בן אברהם  אברהם הוליד את יצחק</verse>
				<verse number="20">כ ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם--אחות לבן הארמי לו לאשה</verse>
				<verse number="21">כא ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו</verse>
				<verse number="22">כב ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר יהוה לה שני גיים (גוים) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר</verse>
				<verse number="24">כד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה</verse>
				<verse number="25">כה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו</verse>
				<verse number="26">כו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם</verse>
				<verse number="27">כז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים</verse>
				<verse number="28">כח ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב</verse>
				<verse number="29">כט ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה--כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר יעקב  מכרה כיום את בכרתך לי</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב</verse>
				<verse number="34">לד ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה</verse>
				<verse number="2">ב וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה  שכן בארץ אשר אמר אליך</verse>
				<verse number="3">ג גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך  כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך</verse>
				<verse number="4">ד והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ</verse>
				<verse number="5">ה עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי</verse>
				<verse number="6">ו וישב יצחק בגרר</verse>
				<verse number="7">ז וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא  כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו</verse>
				<verse number="9">ט ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם</verse>
				<verse number="11">יא ויצו אבימלך את כל העם לאמר  הנגע באיש הזה ובאשתו--מות יומת</verse>
				<verse number="12">יב ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד</verse>
				<verse number="14">יד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים</verse>
				<verse number="15">טו וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו--סתמום פלשתים וימלאום עפר</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אבימלך אל יצחק  לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד</verse>
				<verse number="17">יז וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם</verse>
				<verse number="18">יח וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו</verse>
				<verse number="19">יט ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם--באר מים חיים</verse>
				<verse number="20">כ ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר--לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו</verse>
				<verse number="21">כא ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה</verse>
				<verse number="22">כב ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ</verse>
				<verse number="23">כג ויעל משם באר שבע</verse>
				<verse number="24">כד וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי</verse>
				<verse number="25">כה ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר</verse>
				<verse number="26">כו ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם</verse>
				<verse number="28">כח ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך</verse>
				<verse number="29">כט אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה</verse>
				<verse number="30">ל ויעש להם משתה ויאכלו וישתו</verse>
				<verse number="31">לא וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום</verse>
				<verse number="32">לב ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים</verse>
				<verse number="33">לג ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי--ואת בשמת בת אילן החתי</verse>
				<verse number="35">לה ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי</verse>
				<verse number="3">ג ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה (ציד)</verse>
				<verse number="4">ד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי--ואכלה  בעבור תברכך נפשי בטרם אמות</verse>
				<verse number="5">ה ורבקה שמעת--בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא</verse>
				<verse number="6">ו ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר  הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר</verse>
				<verse number="7">ז הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי</verse>
				<verse number="8">ח ועתה בני שמע בקלי--לאשר אני מצוה אתך</verse>
				<verse number="9">ט לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב</verse>
				<verse number="10">י והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יעקב אל רבקה אמו  הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק</verse>
				<verse number="12">יב אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי</verse>
				<verse number="14">יד וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו</verse>
				<verse number="15">טו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן</verse>
				<verse number="16">טז ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו--ועל חלקת צואריו</verse>
				<verse number="17">יז ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה</verse>
				<verse number="18">יח ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך--עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי--בעבור תברכני נפשך</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני  האתה זה בני עשו אם לא</verse>
				<verse number="22">כב ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו</verse>
				<verse number="23">כג ולא הכירו--כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני--למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אליו יצחק אביו  גשה נא ושקה לי בני</verse>
				<verse number="27">כז ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה</verse>
				<verse number="28">כח ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ--ורב דגן ותירש</verse>
				<verse number="29">כט יעבדוך עמים וישתחו (וישתחוו) לך לאמים--הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך</verse>
				<verse number="30">ל ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו</verse>
				<verse number="31">לא ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו--בעבר תברכני נפשך</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו</verse>
				<verse number="33">לג ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה</verse>
				<verse number="34">לד כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי</verse>
				<verse number="35">לה ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים--את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה</verse>
				<verse number="37">לז ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי--ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך</verse>
				<verse number="39">לט ויען יצחק אביו ויאמר אליו  הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל</verse>
				<verse number="40">מ ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך</verse>
				<verse number="41">מא וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי</verse>
				<verse number="42">מב ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך</verse>
				<verse number="43">מג ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה</verse>
				<verse number="44">מד וישבת עמו ימים אחדים--עד אשר תשוב חמת אחיך</verse>
				<verse number="45">מה עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד</verse>
				<verse number="46">מו ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ--למה לי חיים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען</verse>
				<verse number="2">ב קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך</verse>
				<verse number="3">ג ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים</verse>
				<verse number="4">ד ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך--לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם</verse>
				<verse number="5">ה וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם--אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו</verse>
				<verse number="6">ו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה  בברכו אתו--ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען</verse>
				<verse number="7">ז וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם</verse>
				<verse number="8">ח וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו</verse>
				<verse number="9">ט וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו--לו לאשה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה</verse>
				<verse number="11">יא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא</verse>
				<verse number="12">יב ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו</verse>
				<verse number="13">יג והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה--לך אתננה ולזרעך</verse>
				<verse number="14">יד והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך</verse>
				<verse number="15">טו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת  כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך</verse>
				<verse number="16">טז וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי</verse>
				<verse number="17">יז ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה  אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים</verse>
				<verse number="18">יח וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה</verse>
				<verse number="19">יט ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה</verse>
				<verse number="20">כ וידר יעקב נדר לאמר  אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש</verse>
				<verse number="21">כא ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים</verse>
				<verse number="22">כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה--יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם</verse>
				<verse number="2">ב וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר</verse>
				<verse number="3">ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן</verse>
				<verse number="9">ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא</verse>
				<verse number="10">י ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו</verse>
				<verse number="11">יא וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך</verse>
				<verse number="12">יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך</verse>
				<verse number="16">טז וללבן שתי בנות  שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל</verse>
				<verse number="17">יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה</verse>
				<verse number="18">יח ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי</verse>
				<verse number="20">כ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה</verse>
				<verse number="22">כב ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה</verse>
				<verse number="23">כג ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה</verse>
				<verse number="24">כד ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה</verse>
				<verse number="25">כה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה</verse>
				<verse number="27">כז מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות</verse>
				<verse number="28">כח ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה</verse>
				<verse number="29">כט ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה</verse>
				<verse number="30">ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות</verse>
				<verse number="31">לא וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה</verse>
				<verse number="32">לב ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן  כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי</verse>
				<verse number="33">לג ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון</verse>
				<verse number="34">לד ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי</verse>
				<verse number="35">לה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי</verse>
				<verse number="2">ב ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן</verse>
				<verse number="3">ג ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה</verse>
				<verse number="4">ד ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב</verse>
				<verse number="5">ה ותהר בלהה ותלד ליעקב בן</verse>
				<verse number="6">ו ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן</verse>
				<verse number="7">ז ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל  בן שני ליעקב</verse>
				<verse number="8">ח ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי</verse>
				<verse number="9">ט ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה</verse>
				<verse number="10">י ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן</verse>
				<verse number="11">יא ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד</verse>
				<verse number="12">יב ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר</verse>
				<verse number="14">יד וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך</verse>
				<verse number="15">טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך</verse>
				<verse number="16">טז ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא</verse>
				<verse number="17">יז וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר</verse>
				<verse number="19">יט ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב</verse>
				<verse number="20">כ ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון</verse>
				<verse number="21">כא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה</verse>
				<verse number="22">כב ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה</verse>
				<verse number="23">כג ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי</verse>
				<verse number="24">כד ותקרא את שמו יוסף לאמר  יסף יהוה לי בן אחר</verse>
				<verse number="25">כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי</verse>
				<verse number="26">כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה  כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר  נקבה שכרך עלי ואתנה</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי</verse>
				<verse number="30">ל כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר</verse>
				<verse number="32">לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי</verse>
				<verse number="33">לג וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך  כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר לבן הן  לו יהי כדברך</verse>
				<verse number="35">לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו</verse>
				<verse number="36">לו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת</verse>
				<verse number="37">לז ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות</verse>
				<verse number="38">לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות</verse>
				<verse number="39">לט ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים</verse>
				<verse number="40">מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן</verse>
				<verse number="41">מא והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות</verse>
				<verse number="42">מב ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב</verse>
				<verse number="43">מג ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו--עשה את כל הכבד הזה</verse>
				<verse number="2">ב וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך</verse>
				<verse number="4">ד וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי</verse>
				<verse number="6">ו ואתנה ידעתן  כי בכל כחי עבדתי את אביכן</verse>
				<verse number="7">ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי</verse>
				<verse number="8">ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן עקדים</verse>
				<verse number="9">ט ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי</verse>
				<verse number="10">י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום--יעקב ואמר הנני</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים  כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך</verse>
				<verse number="13">יג אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך</verse>
				<verse number="14">יד ותען רחל ולאה ותאמרנה לו  העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו</verse>
				<verse number="15">טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו</verse>
				<verse number="16">טז כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו--לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך--עשה</verse>
				<verse number="17">יז ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים</verse>
				<verse number="18">יח וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש--מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם  לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען</verse>
				<verse number="19">יט ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה</verse>
				<verse number="20">כ ויגנב יעקב את לב לבן הארמי--על בלי הגיד לו כי ברח הוא</verse>
				<verse number="21">כא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד</verse>
				<verse number="22">כב ויגד ללבן ביום השלישי  כי ברח יעקב</verse>
				<verse number="23">כג ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד</verse>
				<verse number="24">כד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב--מטוב עד רע</verse>
				<verse number="25">כה וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב</verse>
				<verse number="27">כז למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור</verse>
				<verse number="28">כח ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו</verse>
				<verse number="29">כט יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב--מטוב עד רע</verse>
				<verse number="30">ל ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי</verse>
				<verse number="31">לא ויען יעקב ויאמר ללבן  כי יראתי--כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי</verse>
				<verse number="32">לב עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה--נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם</verse>
				<verse number="33">לג ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת--ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל</verse>
				<verse number="34">לד ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל--ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא</verse>
				<verse number="35">לה ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים</verse>
				<verse number="36">לו ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי</verse>
				<verse number="37">לז כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך--שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו</verse>
				<verse number="38">לח זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי</verse>
				<verse number="39">לט טרפה לא הבאתי אליך--אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה</verse>
				<verse number="40">מ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני</verse>
				<verse number="41">מא זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים</verse>
				<verse number="42">מב לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי--כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים--ויוכח אמש</verse>
				<verse number="43">מג ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו</verse>
				<verse number="44">מד ועתה לכה נכרתה ברית--אני ואתה והיה לעד ביני ובינך</verse>
				<verse number="45">מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה</verse>
				<verse number="46">מו ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל</verse>
				<verse number="47">מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד</verse>
				<verse number="48">מח ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד</verse>
				<verse number="49">מט והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך  כי נסתר איש מרעהו</verse>
				<verse number="50">נ אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי--אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך</verse>
				<verse number="51">נא ויאמר לבן ליעקב  הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך</verse>
				<verse number="52">נב עד הגל הזה ועדה המצבה  אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה</verse>
				<verse number="53">נג אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו--אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק</verse>
				<verse number="54">נד ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו--ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו</verse>
				<verse number="2">ב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום</verse>
				<verse number="5">ה ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו  כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה</verse>
				<verse number="6">ו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך</verse>
				<verse number="7">ז וישבו המלאכים אל יעקב לאמר  באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו</verse>
				<verse number="8">ח ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים--לשני מחנות</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר לפליטה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק  יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עמך</verse>
				<verse number="11">יא קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך  כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות</verse>
				<verse number="12">יב הצילני נא מיד אחי מיד עשו  כי ירא אנכי אתו--פן יבוא והכני אם על בנים</verse>
				<verse number="13">יג ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב</verse>
				<verse number="14">יד וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה--לעשו אחיו</verse>
				<verse number="15">טו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים</verse>
				<verse number="16">טז גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה</verse>
				<verse number="17">יז ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר</verse>
				<verse number="18">יח ויצו את הראשון לאמר  כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך</verse>
				<verse number="19">יט ואמרת לעבדך ליעקב--מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו</verse>
				<verse number="20">כ ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר  כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו</verse>
				<verse number="21">כא ואמרתם--גם הנה עבדך יעקב אחרינו  כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני</verse>
				<verse number="22">כב ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה</verse>
				<verse number="23">כג ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק</verse>
				<verse number="24">כד ויקחם--ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו</verse>
				<verse number="25">כה ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר</verse>
				<verse number="26">כו וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך--כי אם ישראל  כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל</verse>
				<verse number="30">ל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם</verse>
				<verse number="31">לא ויקרא יעקב שם המקום פניאל  כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי</verse>
				<verse number="32">לב ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו [ (Genesis 32:33) לג על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה  כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות</verse>
				<verse number="2">ב וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים</verse>
				<verse number="3">ג והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו</verse>
				<verse number="4">ד וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו</verse>
				<verse number="5">ה וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר--הילדים אשר חנן אלהים את עבדך</verse>
				<verse number="6">ו ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין</verse>
				<verse number="7">ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל--וישתחוו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי  כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים--ותרצני</verse>
				<verse number="11">יא קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן</verse>
				<verse number="14">יד יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר עשו--אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני</verse>
				<verse number="16">טז וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה</verse>
				<verse number="17">יז ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר</verse>
				<verse number="19">יט ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם--במאה קשיטה</verse>
				<verse number="20">כ ויצב שם מזבח ויקרא לו--אל אלהי ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ</verse>
				<verse number="2">ב וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה</verse>
				<verse number="3">ג ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר  קח לי את הילדה הזאת לאשה</verse>
				<verse number="5">ה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם</verse>
				<verse number="6">ו ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו</verse>
				<verse number="7">ז ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד  כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה</verse>
				<verse number="8">ח וידבר חמור אתם לאמר  שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה</verse>
				<verse number="9">ט והתחתנו אתנו  בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם</verse>
				<verse number="10">י ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן</verse>
				<verse number="12">יב הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה</verse>
				<verse number="13">יג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו  אשר טמא את דינה אחתם</verse>
				<verse number="14">יד ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה  כי חרפה הוא לנו</verse>
				<verse number="15">טו אך בזאת נאות לכם  אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר</verse>
				<verse number="16">טז ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד</verse>
				<verse number="17">יז ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו</verse>
				<verse number="18">יח וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור</verse>
				<verse number="19">יט ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו</verse>
				<verse number="20">כ ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר</verse>
				<verse number="21">כא האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם</verse>
				<verse number="22">כב אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד  בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים</verse>
				<verse number="23">כג מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו</verse>
				<verse number="24">כד וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו</verse>
				<verse number="25">כה ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר</verse>
				<verse number="26">כו ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו</verse>
				<verse number="27">כז בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם</verse>
				<verse number="28">כח את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו</verse>
				<verse number="29">כט ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי</verse>
				<verse number="31">לא ויאמרו  הכזונה יעשה את אחותנו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח--לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו  הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם</verse>
				<verse number="3">ג ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי</verse>
				<verse number="4">ד ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם</verse>
				<verse number="5">ה ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב</verse>
				<verse number="6">ו ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען--הוא בית אל  הוא וכל העם אשר עמו</verse>
				<verse number="7">ז ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל  כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו</verse>
				<verse number="8">ח ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר לו אלהים שמך יעקב  לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה--גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו</verse>
				<verse number="12">יב ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק--לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ</verse>
				<verse number="13">יג ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו</verse>
				<verse number="14">יד ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו--מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן</verse>
				<verse number="15">טו ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים--בית אל</verse>
				<verse number="16">טז ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה</verse>
				<verse number="17">יז ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן</verse>
				<verse number="18">יח ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין</verse>
				<verse number="19">יט ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם</verse>
				<verse number="20">כ ויצב יעקב מצבה על קברתה--הוא מצבת קברת רחל עד היום</verse>
				<verse number="21">כא ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר</verse>
				<verse number="22">כב ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל  {פ} ויהיו בני יעקב שנים עשר</verse>
				<verse number="23">כג בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון</verse>
				<verse number="24">כד בני רחל יוסף ובנימן</verse>
				<verse number="25">כה ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי</verse>
				<verse number="26">כו ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם</verse>
				<verse number="27">כז ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע--הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק</verse>
				<verse number="28">כח ויהיו ימי יצחק--מאת שנה ושמנים שנה</verse>
				<verse number="29">כט ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ואלה תלדות עשו הוא אדום</verse>
				<verse number="2">ב עשו לקח את נשיו מבנות כנען  את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי</verse>
				<verse number="3">ג ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות</verse>
				<verse number="4">ד ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל</verse>
				<verse number="5">ה ואהליבמה ילדה את יעיש (יעוש) ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען</verse>
				<verse number="6">ו ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו</verse>
				<verse number="7">ז כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם--מפני מקניהם</verse>
				<verse number="8">ח וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום</verse>
				<verse number="9">ט ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר</verse>
				<verse number="10">י אלה שמות בני עשו  אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו</verse>
				<verse number="11">יא ויהיו בני אליפז--תימן אומר צפו וגעתם וקנז</verse>
				<verse number="12">יב ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו</verse>
				<verse number="13">יג ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו</verse>
				<verse number="14">יד ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון--אשת עשו ותלד לעשו את יעיש (יעוש) ואת יעלם ואת קרח</verse>
				<verse number="15">טו אלה אלופי בני עשו  בני אליפז בכור עשו--אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז</verse>
				<verse number="16">טז אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה</verse>
				<verse number="17">יז ואלה בני רעואל בן עשו--אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום--אלה בני בשמת אשת עשו</verse>
				<verse number="18">יח ואלה בני אהליבמה אשת עשו--אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה--אשת עשו</verse>
				<verse number="19">יט אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ  לוטן ושובל וצבעון וענה</verse>
				<verse number="21">כא ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום</verse>
				<verse number="22">כב ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע</verse>
				<verse number="23">כג ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם</verse>
				<verse number="24">כד ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו</verse>
				<verse number="25">כה ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה</verse>
				<verse number="26">כו ואלה בני דישן--חמדן ואשבן ויתרן וכרן</verse>
				<verse number="27">כז אלה בני אצר--בלהן וזעון ועקן</verse>
				<verse number="28">כח אלה בני דישן עוץ וארן</verse>
				<verse number="29">כט אלה אלופי החרי  אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה</verse>
				<verse number="30">ל אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום--לפני מלך מלך לבני ישראל</verse>
				<verse number="32">לב וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה</verse>
				<verse number="33">לג וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה</verse>
				<verse number="34">לד וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני</verse>
				<verse number="35">לה וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית</verse>
				<verse number="36">לו וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה</verse>
				<verse number="37">לז וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר</verse>
				<verse number="38">לח וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור</verse>
				<verse number="39">לט וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב</verse>
				<verse number="40">מ ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם  אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת</verse>
				<verse number="41">מא אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן</verse>
				<verse number="42">מב אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר</verse>
				<verse number="43">מג אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם--הוא עשו אבי אדום  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א וישב יעקב בארץ מגורי אביו--בארץ כנען</verse>
				<verse number="2">ב אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם</verse>
				<verse number="3">ג וישראל אהב את יוסף מכל בניו--כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים</verse>
				<verse number="4">ד ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו--וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם</verse>
				<verse number="5">ה ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אליהם  שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי</verse>
				<verse number="7">ז והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו</verse>
				<verse number="9">ט ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי</verse>
				<verse number="10">י ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת  הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה</verse>
				<verse number="11">יא ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר</verse>
				<verse number="12">יב וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם--לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה</verse>
				<verse number="15">טו וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר האיש נסעו מזה--כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן</verse>
				<verse number="18">יח ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו איש אל אחיו  הנה בעל החלמות הלזה--בא</verse>
				<verse number="20">כ ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו</verse>
				<verse number="21">כא וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם--השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו  למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו</verse>
				<verse number="23">כג ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו</verse>
				<verse number="24">כד ויקחהו--וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים</verse>
				<verse number="25">כה וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט--הולכים להוריד מצרימה</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר יהודה אל אחיו  מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו</verse>
				<verse number="27">כז לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו</verse>
				<verse number="28">כח ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה</verse>
				<verse number="29">כט וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו</verse>
				<verse number="30">ל וישב אל אחיו ויאמר  הילד איננו ואני אנה אני בא</verse>
				<verse number="31">לא ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם</verse>
				<verse number="32">לב וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו  הכר נא הכתנת בנך הוא--אם לא</verse>
				<verse number="33">לג ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף</verse>
				<verse number="34">לד ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים</verse>
				<verse number="35">לה ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו</verse>
				<verse number="36">לו והמדנים--מכרו אתו אל מצרים  לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה</verse>
				<verse number="2">ב וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה</verse>
				<verse number="3">ג ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער</verse>
				<verse number="4">ד ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן</verse>
				<verse number="5">ה ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו</verse>
				<verse number="6">ו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר</verse>
				<verse number="7">ז ויהי ער בכור יהודה--רע בעיני יהוה וימתהו יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך</verse>
				<verse number="9">ט וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו</verse>
				<verse number="10">י וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני--כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה</verse>
				<verse number="12">יב וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי--תמנתה</verse>
				<verse number="13">יג ויגד לתמר לאמר  הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו</verse>
				<verse number="14">יד ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה  כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה</verse>
				<verse number="15">טו ויראה יהודה ויחשבה לזונה  כי כסתה פניה</verse>
				<verse number="16">טז ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו</verse>
				<verse number="19">יט ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה</verse>
				<verse number="20">כ וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה</verse>
				<verse number="21">כא וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה</verse>
				<verse number="22">כב וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה</verse>
				<verse number="24">כד ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף</verse>
				<verse number="25">כה הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא--למי החתמת והפתילים והמטה האלה</verse>
				<verse number="26">כו ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה</verse>
				<verse number="27">כז ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה</verse>
				<verse number="28">כח ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה</verse>
				<verse number="29">כט ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ</verse>
				<verse number="30">ל ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה</verse>
				<verse number="2">ב ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי</verse>
				<verse number="3">ג וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו</verse>
				<verse number="4">ד וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו</verse>
				<verse number="5">ה ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו--בבית ובשדה</verse>
				<verse number="6">ו ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה</verse>
				<verse number="7">ז ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי</verse>
				<verse number="8">ח וימאן--ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי</verse>
				<verse number="9">ט איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים</verse>
				<verse number="10">י ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם--בבית</verse>
				<verse number="12">יב ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה</verse>
				<verse number="14">יד ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו  בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול</verse>
				<verse number="15">טו ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה</verse>
				<verse number="16">טז ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו</verse>
				<verse number="17">יז ותדבר אליו כדברים האלה לאמר  בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו--לצחק בי</verse>
				<verse number="18">יח ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה</verse>
				<verse number="19">יט ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו</verse>
				<verse number="20">כ ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר--מקום אשר אסורי (אסירי) המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר</verse>
				<verse number="21">כא ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר</verse>
				<verse number="22">כב ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה</verse>
				<verse number="23">כג אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה--לאדניהם למלך מצרים</verse>
				<verse number="2">ב ויקצף פרעה על שני סריסיו--על שר המשקים ועל שר האופים</verse>
				<verse number="3">ג ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים--אל בית הסהר  מקום אשר יוסף אסור שם</verse>
				<verse number="4">ד ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם--וישרת אתם ויהיו ימים במשמר</verse>
				<verse number="5">ה ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד--איש כפתרון חלמו  המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר</verse>
				<verse number="6">ו ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים</verse>
				<verse number="7">ז וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו--לאמר  מדוע פניכם רעים היום</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו אליו--חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים--ספרו נא לי</verse>
				<verse number="9">ט ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו--בחלומי והנה גפן לפני</verse>
				<verse number="10">י ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים</verse>
				<verse number="11">יא וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר לו יוסף זה פתרנו  שלשת השרגים--שלשת ימים הם</verse>
				<verse number="13">יג בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו</verse>
				<verse number="14">יד כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה</verse>
				<verse number="15">טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור</verse>
				<verse number="16">טז וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי</verse>
				<verse number="17">יז ובסל העליון מכל מאכל פרעה--מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל--מעל ראשי</verse>
				<verse number="18">יח ויען יוסף ויאמר זה פתרנו  שלשת הסלים--שלשת ימים הם</verse>
				<verse number="19">יט בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך</verse>
				<verse number="20">כ ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים--בתוך עבדיו</verse>
				<verse number="21">כא וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה</verse>
				<verse number="22">כב ואת שר האפים תלה  כאשר פתר להם יוסף</verse>
				<verse number="23">כג ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="41">
				<verse number="1">א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר</verse>
				<verse number="2">ב והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו</verse>
				<verse number="3">ג והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר</verse>
				<verse number="4">ד ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה</verse>
				<verse number="5">ה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות</verse>
				<verse number="6">ו והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן</verse>
				<verse number="7">ז ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום</verse>
				<verse number="8">ח ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה</verse>
				<verse number="9">ט וידבר שר המשקים את פרעה לאמר  את חטאי אני מזכיר היום</verse>
				<verse number="10">י פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים</verse>
				<verse number="11">יא ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא  איש כפתרון חלמו חלמנו</verse>
				<verse number="12">יב ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו  איש כחלמו פתר</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כאשר פתר לנו כן היה  אתי השיב על כני ואתו תלה</verse>
				<verse number="14">יד וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו</verse>
				<verse number="16">טז ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי  אלהים יענה את שלום פרעה</verse>
				<verse number="17">יז וידבר פרעה אל יוסף  בחלמי הנני עמד על שפת היאר</verse>
				<verse number="18">יח והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו</verse>
				<verse number="19">יט והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר  לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע</verse>
				<verse number="20">כ ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת</verse>
				<verse number="21">כא ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ</verse>
				<verse number="22">כב וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות</verse>
				<verse number="23">כג והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם</verse>
				<verse number="24">כד ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא  את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה</verse>
				<verse number="26">כו שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה  חלום אחד הוא</verse>
				<verse number="27">כז ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב</verse>
				<verse number="28">כח הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה  אשר האלהים עשה הראה את פרעה</verse>
				<verse number="29">כט הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="30">ל וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ</verse>
				<verse number="31">לא ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן  כי כבד הוא מאד</verse>
				<verse number="32">לב ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו</verse>
				<verse number="33">לג ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים</verse>
				<verse number="34">לד יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע</verse>
				<verse number="35">לה ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו</verse>
				<verse number="36">לו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב</verse>
				<verse number="37">לז וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר פרעה אל עבדיו  הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו</verse>
				<verse number="39">לט ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך</verse>
				<verse number="40">מ אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך</verse>
				<verse number="41">מא ויאמר פרעה אל יוסף  ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="42">מב ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו</verse>
				<verse number="43">מג וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="44">מד ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="45">מה ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים</verse>
				<verse number="46">מו ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="47">מז ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים</verse>
				<verse number="48">מח ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים  אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה</verse>
				<verse number="49">מט ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר</verse>
				<verse number="50">נ וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און</verse>
				<verse number="51">נא ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה  כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי</verse>
				<verse number="52">נב ואת שם השני קרא אפרים  כי הפרני אלהים בארץ עניי</verse>
				<verse number="53">נג ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים</verse>
				<verse number="54">נד ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם</verse>
				<verse number="55">נה ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו</verse>
				<verse number="56">נו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים</verse>
				<verse number="57">נז וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף  כי חזק הרעב בכל הארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="42">
				<verse number="1">א וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות</verse>
				<verse number="3">ג וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים</verse>
				<verse number="4">ד ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו  כי אמר פן יקראנו אסון</verse>
				<verse number="5">ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים  כי היה הרעב בארץ כנען</verse>
				<verse number="6">ו ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה</verse>
				<verse number="7">ז וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל</verse>
				<verse number="8">ח ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו</verse>
				<verse number="9">ט ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם</verse>
				<verse number="10">י ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל</verse>
				<verse number="11">יא כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אלהם  לא כי ערות הארץ באתם לראות</verse>
				<verse number="13">יג ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלהם יוסף  הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם</verse>
				<verse number="15">טו בזאת תבחנו  חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה</verse>
				<verse number="16">טז שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם</verse>
				<verse number="17">יז ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא</verse>
				<verse number="19">יט אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם</verse>
				<verse number="20">כ ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן</verse>
				<verse number="21">כא ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת</verse>
				<verse number="22">כב ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש</verse>
				<verse number="23">כג והם לא ידעו כי שמע יוסף  כי המליץ בינתם</verse>
				<verse number="24">כד ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם</verse>
				<verse number="25">כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן</verse>
				<verse number="26">כו וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם</verse>
				<verse number="27">כז ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו</verse>
				<verse number="29">כט ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר</verse>
				<verse number="30">ל דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ</verse>
				<verse number="31">לא ונאמר אליו כנים אנחנו  לא היינו מרגלים</verse>
				<verse number="32">לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם  אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו</verse>
				<verse number="34">לד והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו</verse>
				<verse number="35">לה ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם  יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה</verse>
				<verse number="37">לז ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר לא ירד בני עמכם  כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="43">
				<verse number="1">א והרעב כבד בארץ</verse>
				<verse number="2">ב ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אליו יהודה לאמר  העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם</verse>
				<verse number="4">ד אם ישך משלח את אחינו אתנו--נרדה ונשברה לך אכל</verse>
				<verse number="5">ה ואם אינך משלח לא נרד  כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר ישראל למה הרעתם לי--להגיד לאיש העוד לכם אח</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע--כי יאמר הורידו את אחיכם</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי--ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו</verse>
				<verse number="9">ט אנכי אערבנו--מידי תבקשנו  אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים</verse>
				<verse number="10">י כי לולא התמהמהנו--כי עתה שבנו זה פעמים</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה  מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים</verse>
				<verse number="12">יב וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם--אולי משגה הוא</verse>
				<verse number="13">יג ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש</verse>
				<verse number="14">יד ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי</verse>
				<verse number="15">טו ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף</verse>
				<verse number="16">טז וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים</verse>
				<verse number="17">יז ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף</verse>
				<verse number="18">יח וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים--להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו</verse>
				<verse number="19">יט ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית</verse>
				<verse number="20">כ ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל</verse>
				<verse number="21">כא ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו</verse>
				<verse number="22">כב וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם--כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון</verse>
				<verse number="24">כד ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם</verse>
				<verse number="25">כה ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים  כי שמעו כי שם יאכלו לחם</verse>
				<verse number="26">כו ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה</verse>
				<verse number="27">כז וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם--העודנו חי</verse>
				<verse number="28">כח ויאמרו שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו)</verse>
				<verse number="29">כט וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני</verse>
				<verse number="30">ל וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה</verse>
				<verse number="31">לא וירחץ פניו ויצא ויתאפק--ויאמר שימו לחם</verse>
				<verse number="32">לב וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים</verse>
				<verse number="33">לג וישבו לפניו--הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו</verse>
				<verse number="34">לד וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="44">
				<verse number="1">א ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו</verse>
				<verse number="2">ב ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר</verse>
				<verse number="3">ג הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם</verse>
				<verse number="4">ד הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה</verse>
				<verse number="5">ה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם</verse>
				<verse number="6">ו וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה</verse>
				<verse number="8">ח הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב</verse>
				<verse number="9">ט אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים</verse>
				<verse number="10">י ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא  אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים</verse>
				<verse number="11">יא וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו</verse>
				<verse number="12">יב ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן</verse>
				<verse number="13">יג ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה</verse>
				<verse number="14">יד ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך  כי כמוך כפרעה</verse>
				<verse number="19">יט אדני שאל את עבדיו לאמר  היש לכם אב או אח</verse>
				<verse number="20">כ ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו</verse>
				<verse number="21">כא ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו</verse>
				<verse number="22">כב ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו  ועזב את אביו ומת</verse>
				<verse number="23">כג ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני</verse>
				<verse number="24">כד ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר אבינו  שבו שברו לנו מעט אכל</verse>
				<verse number="26">כו ונאמר לא נוכל לרדת  אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר עבדך אבי אלינו  אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי</verse>
				<verse number="28">כח ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה</verse>
				<verse number="29">כט ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה</verse>
				<verse number="30">ל ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו</verse>
				<verse number="31">לא והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה</verse>
				<verse number="32">לב כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר  אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים</verse>
				<verse number="33">לג ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו</verse>
				<verse number="34">לד כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי  פן אראה ברע אשר ימצא את אבי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="45">
				<verse number="1">א ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו</verse>
				<verse number="2">ב ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה</verse>
				<verse number="5">ה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה  כי למחיה שלחני אלהים לפניכם</verse>
				<verse number="6">ו כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר</verse>
				<verse number="7">ז וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה</verse>
				<verse number="8">ח ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="9">ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד</verse>
				<verse number="10">י וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי--אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך</verse>
				<verse number="11">יא וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב  פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך</verse>
				<verse number="12">יב והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין  כי פי המדבר אליכם</verse>
				<verse number="13">יג והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה</verse>
				<verse number="14">יד ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן--בכה על צואריו</verse>
				<verse number="15">טו וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו</verse>
				<verse number="16">טז והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו  טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען</verse>
				<verse number="18">יח וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ</verse>
				<verse number="19">יט ואתה צויתה זאת עשו  קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם</verse>
				<verse number="20">כ ועינכם אל תחס על כליכם  כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא</verse>
				<verse number="21">כא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך</verse>
				<verse number="22">כב לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת</verse>
				<verse number="23">כג ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו--לדרך</verse>
				<verse number="24">כד וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך</verse>
				<verse number="25">כה ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם</verse>
				<verse number="26">כו ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם</verse>
				<verse number="27">כז וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="46">
				<verse number="1">א ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם</verse>
				<verse number="4">ד אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך</verse>
				<verse number="5">ה ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו</verse>
				<verse number="6">ו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה  יעקב וכל זרעו אתו</verse>
				<verse number="7">ז בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו--הביא אתו מצרימה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו  בכר יעקב ראובן</verse>
				<verse number="9">ט ובני ראובן--חנוך ופלוא וחצרן וכרמי</verse>
				<verse number="10">י ובני שמעון ימואל וימין ואהד--ויכין וצחר ושאול בן הכנענית</verse>
				<verse number="11">יא ובני לוי--גרשון קהת ומררי</verse>
				<verse number="12">יב ובני יהודה ער ואונן ושלה--ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרן וחמול</verse>
				<verse number="13">יג ובני יששכר--תולע ופוה ויוב ושמרן</verse>
				<verse number="14">יד ובני זבלון--סרד ואלון ויחלאל</verse>
				<verse number="15">טו אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו  כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש</verse>
				<verse number="16">טז ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי</verse>
				<verse number="17">יז ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה--ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל</verse>
				<verse number="18">יח אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש</verse>
				<verse number="19">יט בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן</verse>
				<verse number="20">כ ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן--את מנשה ואת אפרים</verse>
				<verse number="21">כא ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד</verse>
				<verse number="22">כב אלה בני רחל אשר ילד ליעקב--כל נפש ארבעה עשר</verse>
				<verse number="23">כג ובני דן חשים</verse>
				<verse number="24">כד ובני נפתלי--יחצאל וגוני ויצר ושלם</verse>
				<verse number="25">כה אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה</verse>
				<verse number="26">כו כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב--כל נפש ששים ושש</verse>
				<verse number="27">כז ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים  כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן</verse>
				<verse number="29">כט ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי</verse>
				<verse number="32">לב והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו</verse>
				<verse number="33">לג והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם</verse>
				<verse number="34">לד ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה--גם אנחנו גם אבתינו  בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="47">
				<verse number="1">א ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן</verse>
				<verse number="2">ב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך--גם אנחנו גם אבותינו</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר פרעה אל יוסף לאמר  אביך ואחיך באו אליך</verse>
				<verse number="6">ו ארץ מצרים לפניך הוא--במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך  ישבו בארץ גשן--ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי</verse>
				<verse number="7">ז ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר פרעה אל יעקב  כמה ימי שני חייך</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה  מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם</verse>
				<verse number="10">י ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה</verse>
				<verse number="11">יא ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס--כאשר צוה פרעה</verse>
				<verse number="12">יב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו--לחם לפי הטף</verse>
				<verse number="13">יג ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב</verse>
				<verse number="14">יד וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה</verse>
				<verse number="15">טו ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך  כי אפס כסף</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם--אם אפס כסף</verse>
				<verse number="17">יז ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא</verse>
				<verse number="18">יח ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני  לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו</verse>
				<verse number="19">יט למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו--קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם</verse>
				<verse number="20">כ ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה</verse>
				<verse number="21">כא ואת העם--העביר אתו לערים  מקצה גבול מצרים ועד קצהו</verse>
				<verse number="22">כב רק אדמת הכהנים לא קנה  כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה--על כן לא מכרו את אדמתם</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה</verse>
				<verse number="24">כד והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם--ולאכל לטפכם</verse>
				<verse number="25">כה ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה</verse>
				<verse number="26">כו וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה--לחמש  רק אדמת הכהנים לבדם--לא היתה לפרעה</verse>
				<verse number="27">כז וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד</verse>
				<verse number="28">כח ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו--שבע שנים וארבעים ומאת שנה</verse>
				<verse number="29">כט ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים</verse>
				<verse number="30">ל ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר השבעה לי--וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="48">
				<verse number="1">א ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו--את מנשה ואת אפרים</verse>
				<verse number="2">ב ויגד ליעקב--ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך--אחזת עולם</verse>
				<verse number="5">ה ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה--לי הם  אפרים ומנשה--כראובן ושמעון יהיו לי</verse>
				<verse number="6">ו ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם</verse>
				<verse number="7">ז ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם</verse>
				<verse number="8">ח וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם</verse>
				<verse number="10">י ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך</verse>
				<verse number="12">יב ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה</verse>
				<verse number="13">יג ויקח יוסף את שניהם--את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו</verse>
				<verse number="14">יד וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה  שכל את ידיו כי מנשה הבכור</verse>
				<verse number="15">טו ויברך את יוסף ויאמר  האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק--האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה</verse>
				<verse number="16">טז המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ</verse>
				<verse number="17">יז וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים--וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים--על ראש מנשה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי  כי זה הבכר שים ימינך על ראשו</verse>
				<verse number="19">יט וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי--גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים</verse>
				<verse number="20">כ ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם</verse>
				<verse number="22">כב ואני נתתי לך שכם אחד--על אחיך  אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="49">
				<verse number="1">א ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים</verse>
				<verse number="2">ב הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם</verse>
				<verse number="3">ג ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני--יתר שאת ויתר עז</verse>
				<verse number="4">ד פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה שמעון ולוי אחים--כלי חמס מכרתיהם</verse>
				<verse number="6">ו בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי  כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור</verse>
				<verse number="7">ז ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח יהודה אתה יודוך אחיך--ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך</verse>
				<verse number="9">ט גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו</verse>
				<verse number="10">י לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים</verse>
				<verse number="11">יא אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה</verse>
				<verse number="12">יב חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד יששכר חמר גרם--רבץ בין המשפתים</verse>
				<verse number="15">טו וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז דן ידין עמו--כאחד שבטי ישראל</verse>
				<verse number="17">יז יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח--הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור</verse>
				<verse number="18">יח לישועתך קויתי יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא נפתלי אילה שלחה--הנתן אמרי שפר  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור</verse>
				<verse number="23">כג וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים</verse>
				<verse number="24">כד ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל</verse>
				<verse number="25">כה מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם</verse>
				<verse number="26">כו ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל</verse>
				<verse number="28">כח כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם--איש אשר כברכתו ברך אתם</verse>
				<verse number="29">כט ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי--קברו אתי אל אבתי  אל המערה--אשר בשדה עפרון החתי</verse>
				<verse number="30">ל במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא--בארץ כנען  אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי--לאחזת קבר</verse>
				<verse number="31">לא שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה</verse>
				<verse number="32">לב מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת</verse>
				<verse number="33">לג ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="50">
				<verse number="1">א ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו</verse>
				<verse number="2">ב ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל</verse>
				<verse number="3">ג וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום</verse>
				<verse number="4">ד ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר  אם נא מצאתי חן בעיניכם--דברו נא באזני פרעה לאמר</verse>
				<verse number="5">ה אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי--ואשובה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר פרעה  עלה וקבר את אביך כאשר השביעך</verse>
				<verse number="7">ז ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים</verse>
				<verse number="8">ח וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו  רק טפם וצאנם ובקרם--עזבו בארץ גשן</verse>
				<verse number="9">ט ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד</verse>
				<verse number="10">י ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים</verse>
				<verse number="11">יא וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן</verse>
				<verse number="12">יב ויעשו בניו לו--כן כאשר צום</verse>
				<verse number="13">יג וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה  אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי--על פני ממרא</verse>
				<verse number="14">יד וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו</verse>
				<verse number="15">טו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו</verse>
				<verse number="16">טז ויצוו אל יוסף לאמר  אביך צוה לפני מותו לאמר</verse>
				<verse number="17">יז כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו</verse>
				<verse number="18">יח וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אלהם יוסף אל תיראו  כי התחת אלהים אני</verse>
				<verse number="20">כ ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב</verse>
				<verse number="21">כא ועתה אל תיראו--אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם</verse>
				<verse number="22">כב וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים</verse>
				<verse number="23">כג וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה--ילדו על ברכי יוסף</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב</verse>
				<verse number="25">כה וישבע יוסף את בני ישראל לאמר  פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה</verse>
				<verse number="26">כו וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="2">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה  את יעקב איש וביתו באו</verse>
				<verse number="2">ב ראובן שמעון לוי ויהודה</verse>
				<verse number="3">ג יששכר זבולן ובנימן</verse>
				<verse number="4">ד דן ונפתלי גד ואשר</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים</verse>
				<verse number="6">ו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא</verse>
				<verse number="7">ז ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אל עמו  הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו</verse>
				<verse number="10">י הבה נתחכמה לו  פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ</verse>
				<verse number="11">יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס</verse>
				<verse number="12">יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="13">יג ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך</verse>
				<verse number="14">יד וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים  אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה</verse>
				<verse number="17">יז ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים</verse>
				<verse number="18">יח ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים</verse>
				<verse number="19">יט ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית  כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו</verse>
				<verse number="20">כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד</verse>
				<verse number="21">כא ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים</verse>
				<verse number="22">כב ויצו פרעה לכל עמו לאמר  כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי</verse>
				<verse number="2">ב ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים</verse>
				<verse number="3">ג ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר</verse>
				<verse number="4">ד ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו</verse>
				<verse number="5">ה ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה</verse>
				<verse number="6">ו ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו--ותאמר מילדי העברים זה</verse>
				<verse number="7">ז ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד</verse>
				<verse number="8">ח ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו</verse>
				<verse number="10">י ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו</verse>
				<verse number="11">יא ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו</verse>
				<verse number="12">יב ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול</verse>
				<verse number="13">יג ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו--הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר</verse>
				<verse number="15">טו וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר</verse>
				<verse number="16">טז ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן</verse>
				<verse number="17">יז ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם</verse>
				<verse number="18">יח ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום</verse>
				<verse number="19">יט ותאמרן--איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם</verse>
				<verse number="21">כא ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה</verse>
				<verse number="22">כב ותלד בן ויקרא את שמו גרשם  כי אמר--גר הייתי בארץ נכריה  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה</verse>
				<verse number="24">כד וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב</verse>
				<verse number="25">כה וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו--כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה</verse>
				<verse number="2">ב וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש--מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר משה--אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה  מדוע לא יבער הסנה</verse>
				<verse number="4">ד וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה--ויאמר הנני</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו</verse>
				<verse number="8">ח וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש--אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי</verse>
				<verse number="9">ט ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם</verse>
				<verse number="10">י ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך  בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר</verse>
				<verse number="16">טז לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר  פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים</verse>
				<verse number="17">יז ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי--אל ארץ זבת חלב ודבש</verse>
				<verse number="18">יח ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו</verse>
				<verse number="19">יט ואני ידעתי--כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך  ולא ביד חזקה</verse>
				<verse number="20">כ ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם</verse>
				<verse number="21">כא ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם</verse>
				<verse number="22">כב ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי  כי יאמרו לא נראה אליך יהוה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אליו יהוה מזה (מה זה) בידך ויאמר מטה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו</verse>
				<verse number="5">ה למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם  אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו</verse>
				<verse number="8">ח והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון--והאמינו לקל האת האחרון</verse>
				<verse number="9">ט והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך--ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת</verse>
				<verse number="10">י ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך  כי כבד פה וכבד לשון אנכי</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור--הלא אנכי יהוה</verse>
				<verse number="12">יב ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח</verse>
				<verse number="14">יד ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי--ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו</verse>
				<verse number="15">טו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון</verse>
				<verse number="16">טז ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים</verse>
				<verse number="17">יז ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים  כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך</verse>
				<verse number="20">כ ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם</verse>
				<verse number="22">כב ואמרת אל פרעה  כה אמר יהוה בני בכרי ישראל</verse>
				<verse number="23">כג ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו--הנה אנכי הרג את בנך בכרך</verse>
				<verse number="24">כד ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו</verse>
				<verse number="25">כה ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי</verse>
				<verse number="26">כו וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים--וישק לו</verse>
				<verse number="28">כח ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו</verse>
				<verse number="29">כט וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל</verse>
				<verse number="30">ל וידבר אהרן--את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם</verse>
				<verse number="31">לא ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה  כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר פרעה--מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל  לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו--פן יפגענו בדבר או בחרב</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם</verse>
				<verse number="6">ו ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר</verse>
				<verse number="7">ז לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים--כתמול שלשם  הם ילכו וקששו להם תבן</verse>
				<verse number="8">ח ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם--לא תגרעו ממנו  כי נרפים הם--על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו</verse>
				<verse number="9">ט תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר</verse>
				<verse number="10">י ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר  כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן</verse>
				<verse number="11">יא אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו  כי אין נגרע מעבדתכם דבר</verse>
				<verse number="12">יב ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן</verse>
				<verse number="13">יג והנגשים אצים לאמר  כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן</verse>
				<verse number="14">יד ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר  מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם--גם תמול גם היום</verse>
				<verse number="15">טו ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר  למה תעשה כה לעבדיך</verse>
				<verse number="16">טז תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה</verse>
				<verse number="18">יח ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו</verse>
				<verse number="19">יט ויראו שטרי בני ישראל אתם--ברע לאמר  לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו</verse>
				<verse number="20">כ ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט  אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו</verse>
				<verse number="22">כב וישב משה אל יהוה ויאמר  אדני למה הרעתה לעם הזה--למה זה שלחתני</verse>
				<verse number="23">כג ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה  כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב--באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם</verse>
				<verse number="4">ד וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען--את ארץ מגריהם אשר גרו בה</verse>
				<verse number="5">ה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי</verse>
				<verse number="6">ו לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים</verse>
				<verse number="7">ז ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים</verse>
				<verse number="8">ח והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה</verse>
				<verse number="9">ט וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="11">יא בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו</verse>
				<verse number="12">יב וידבר משה לפני יהוה לאמר  הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים--להוציא את בני ישראל מארץ מצרים  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד אלה ראשי בית אבתם  בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי--אלה משפחת ראובן</verse>
				<verse number="15">טו ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון</verse>
				<verse number="16">טז ואלה שמות בני לוי לתלדתם--גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה</verse>
				<verse number="17">יז בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם</verse>
				<verse number="18">יח ובני קהת--עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה</verse>
				<verse number="19">יט ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם</verse>
				<verse number="20">כ ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה</verse>
				<verse number="21">כא ובני יצהר--קרח ונפג וזכרי</verse>
				<verse number="22">כב ובני עזיאל--מישאל ואלצפן וסתרי</verse>
				<verse number="23">כג ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון--לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר</verse>
				<verse number="24">כד ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי</verse>
				<verse number="25">כה ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים--למשפחתם</verse>
				<verse number="26">כו הוא אהרן ומשה--אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם</verse>
				<verse number="27">כז הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן</verse>
				<verse number="28">כח ויהי ביום דבר יהוה אל משה--בארץ מצרים  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר משה לפני יהוה  הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך</verse>
				<verse number="2">ב אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו</verse>
				<verse number="3">ג ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים</verse>
				<verse number="4">ד ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים</verse>
				<verse number="5">ה וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם</verse>
				<verse number="6">ו ויעש משה ואהרן--כאשר צוה יהוה אתם כן עשו</verse>
				<verse number="7">ז ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה--בדברם אל פרעה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="9">ט כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה--יהי לתנין</verse>
				<verse number="10">י ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו--ויהי לתנין</verse>
				<verse number="11">יא ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם--כן</verse>
				<verse number="12">יב וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם</verse>
				<verse number="13">יג ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם</verse>
				<verse number="15">טו לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך</verse>
				<verse number="16">טז ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה</verse>
				<verse number="17">יז כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה  הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר--ונהפכו לדם</verse>
				<verse number="18">יח והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם--ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים</verse>
				<verse number="20">כ ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם</verse>
				<verse number="21">כא והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="22">כב ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת</verse>
				<verse number="24">כד ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות  כי לא יכלו לשתת ממימי היאר</verse>
				<verse number="25">כה וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר  {פ} [ (Exodus 7:26) כו ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ] [ (Exodus 7:27) כז ואם מאן אתה לשלח  הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים ] [ (Exodus 7:28) כח ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך ] [ (Exodus 7:29) כט ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים</verse>
				<verse number="2">ב ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים</verse>
				<verse number="3">ג ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים</verse>
				<verse number="4">ד ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך  רק ביאר תשארנה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו</verse>
				<verse number="7">ז וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך  רק ביאר תשארנה</verse>
				<verse number="8">ח ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה</verse>
				<verse number="9">ט ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת</verse>
				<verse number="10">י ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ</verse>
				<verse number="11">יא וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="13">יג ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה  כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="14">יד ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני</verse>
				<verse number="17">יז כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה</verse>
				<verse number="18">יח והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ</verse>
				<verse number="19">יט ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה</verse>
				<verse number="20">כ ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב</verse>
				<verse number="21">כא ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו  הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו</verse>
				<verse number="23">כג דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר  רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה</verse>
				<verse number="26">כו ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה</verse>
				<verse number="27">כז ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו  לא נשאר אחד</verse>
				<verse number="28">כח ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני</verse>
				<verse number="2">ב כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם</verse>
				<verse number="3">ג הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן--דבר כבד מאד</verse>
				<verse number="4">ד והפלה יהוה--בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר</verse>
				<verse number="5">ה וישם יהוה מועד לאמר  מחר יעשה יהוה הדבר הזה--בארץ</verse>
				<verse number="6">ו ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד</verse>
				<verse number="7">ז וישלח פרעה--והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה</verse>
				<verse number="9">ט והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת--בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="10">י ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה</verse>
				<verse number="11">יא ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה--מפני השחין  כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים</verse>
				<verse number="12">יב ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה אל משה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני</verse>
				<verse number="14">יד כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך--בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ</verse>
				<verse number="15">טו כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ</verse>
				<verse number="16">טז ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ</verse>
				<verse number="17">יז עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם</verse>
				<verse number="18">יח הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה</verse>
				<verse number="19">יט ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה  כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה--וירד עלהם הברד ומתו</verse>
				<verse number="20">כ הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה--הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים</verse>
				<verse number="21">כא ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה--ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים  על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה--בארץ מצרים</verse>
				<verse number="23">כג ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים</verse>
				<verse number="24">כד ויהי ברד--ואש מתלקחת בתוך הברד  כבד מאד--אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי</verse>
				<verse number="25">כה ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר</verse>
				<verse number="26">כו רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל--לא היה ברד</verse>
				<verse number="27">כז וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם  יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים</verse>
				<verse number="28">כח העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ</verse>
				<verse number="30">ל ואתה ועבדיך  ידעתי--כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים</verse>
				<verse number="31">לא והפשתה והשערה נכתה  כי השערה אביב והפשתה גבעל</verse>
				<verse number="32">לב והחטה והכסמת לא נכו  כי אפילת הנה</verse>
				<verse number="33">לג ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה</verse>
				<verse number="34">לד וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת--ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו</verse>
				<verse number="35">לה ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל  כאשר דבר יהוה ביד משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה  כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו</verse>
				<verse number="2">ב ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני</verse>
				<verse number="4">ד כי אם מאן אתה לשלח את עמי--הנני מביא מחר ארבה בגבלך</verse>
				<verse number="5">ה וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה</verse>
				<verse number="6">ו ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש--שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים</verse>
				<verse number="8">ח ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך--כי חג יהוה לנו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם</verse>
				<verse number="11">יא לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה--כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד</verse>
				<verse number="13">יג ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה--ורוח הקדים נשא את הארבה</verse>
				<verse number="14">יד ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים  כבד מאד--לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן</verse>
				<verse number="15">טו ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="16">טז וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם--ולכם</verse>
				<verse number="17">יז ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה</verse>
				<verse number="18">יח ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה</verse>
				<verse number="19">יט ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף  לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים</verse>
				<verse number="20">כ ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך</verse>
				<verse number="22">כב ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים</verse>
				<verse number="23">כג לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו--שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם</verse>
				<verse number="24">כד ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה--רק צאנכם ובקרכם יצג  גם טפכם ילך עמכם</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו</verse>
				<verse number="26">כו וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה--כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה</verse>
				<verse number="27">כז ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני--כי ביום ראתך פני תמות</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר משה כן דברת  לא אסף עוד ראות פניך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים--אחרי כן ישלח אתכם מזה  כשלחו--כלה גרש יגרש אתכם מזה</verse>
				<verse number="2">ב דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב</verse>
				<verse number="3">ג ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר משה כה אמר יהוה  כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים</verse>
				<verse number="5">ה ומת כל בכור בארץ מצרים--מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה</verse>
				<verse number="6">ו והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף</verse>
				<verse number="7">ז ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה--למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל</verse>
				<verse number="8">ח וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה--למען רבות מופתי בארץ מצרים</verse>
				<verse number="10">י ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה--לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר</verse>
				<verse number="2">ב החדש הזה לכם ראש חדשים  ראשון הוא לכם לחדשי השנה</verse>
				<verse number="3">ג דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה  ויקחו להם איש שה לבית אבת--שה לבית</verse>
				<verse number="4">ד ואם ימעט הבית מהיות משה--ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת  איש לפי אכלו תכסו על השה</verse>
				<verse number="5">ה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו</verse>
				<verse number="6">ו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל--בין הערבים</verse>
				<verse number="7">ז ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף--על הבתים אשר יאכלו אתו בהם</verse>
				<verse number="8">ח ואכלו את הבשר בלילה הזה  צלי אש ומצות על מררים יאכלהו</verse>
				<verse number="9">ט אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים  כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו</verse>
				<verse number="10">י ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו</verse>
				<verse number="11">יא וככה תאכלו אתו--מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה</verse>
				<verse number="12">יב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים</verse>
				<verse number="14">יד והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה  לדרתיכם חקת עולם תחגהו</verse>
				<verse number="15">טו שבעת ימים מצות תאכלו--אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם  כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל--מיום הראשן עד יום השבעי</verse>
				<verse number="16">טז וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכה לא יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם</verse>
				<verse number="17">יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם--חקת עולם</verse>
				<verse number="18">יח בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת  עד יום האחד ועשרים לחדש--בערב</verse>
				<verse number="19">יט שבעת ימים--שאר לא ימצא בבתיכם  כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל--בגר ובאזרח הארץ</verse>
				<verse number="20">כ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם  משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם--ושחטו הפסח</verse>
				<verse number="22">כב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו--עד בקר</verse>
				<verse number="23">כג ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף</verse>
				<verse number="24">כד ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם</verse>
				<verse number="25">כה והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם--כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת</verse>
				<verse number="26">כו והיה כי יאמרו אליכם בניכם  מה העבדה הזאת לכם</verse>
				<verse number="27">כז ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו</verse>
				<verse number="28">כח וילכו ויעשו בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה</verse>
				<verse number="30">ל ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים  כי אין בית אשר אין שם מת</verse>
				<verse number="31">לא ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי--גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם</verse>
				<verse number="32">לב גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי</verse>
				<verse number="33">לג ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ  כי אמרו כלנו מתים</verse>
				<verse number="34">לד וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם</verse>
				<verse number="35">לה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת</verse>
				<verse number="36">לו ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים--וישאלום וינצלו את מצרים  {פ}</verse>
				<verse number="37">לז ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף</verse>
				<verse number="38">לח וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד</verse>
				<verse number="39">לט ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות--כי לא חמץ  כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם</verse>
				<verse number="40">מ ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים--שלשים שנה וארבע מאות שנה</verse>
				<verse number="41">מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים</verse>
				<verse number="42">מב ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים  הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם  {פ}</verse>
				<verse number="43">מג ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח  כל בן נכר לא יאכל בו</verse>
				<verse number="44">מד וכל עבד איש מקנת כסף--ומלתה אתו אז יאכל בו</verse>
				<verse number="45">מה תושב ושכיר לא יאכל בו</verse>
				<verse number="46">מו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו</verse>
				<verse number="47">מז כל עדת ישראל יעשו אתו</verse>
				<verse number="48">מח וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה--המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו</verse>
				<verse number="49">מט תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם</verse>
				<verse number="50">נ ויעשו כל בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו  {ס}</verse>
				<verse number="51">נא ויהי בעצם היום הזה  הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים--על צבאתם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל--באדם ובבהמה  לי הוא</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ</verse>
				<verse number="4">ד היום אתם יצאים בחדש האביב</verse>
				<verse number="5">ה והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה</verse>
				<verse number="6">ו שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה</verse>
				<verse number="7">ז מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר--בכל גבלך</verse>
				<verse number="8">ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר  בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים</verse>
				<verse number="9">ט והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך  כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים</verse>
				<verse number="10">י ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך</verse>
				<verse number="12">יב והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה</verse>
				<verse number="13">יג וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה</verse>
				<verse number="14">יד והיה כי ישאלך בנך מחר--לאמר מה זאת  ואמרת אליו--בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים</verse>
				<verse number="15">טו ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה</verse>
				<verse number="16">טז והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך  כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא  כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה--ושבו מצרימה</verse>
				<verse number="18">יח ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים</verse>
				<verse number="19">יט ויקח משה את עצמות יוסף עמו  כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם</verse>
				<verse number="20">כ ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר</verse>
				<verse number="21">כא ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם--ללכת יומם ולילה</verse>
				<verse number="22">כב לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה--לפני העם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים  לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים</verse>
				<verse number="3">ג ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר</verse>
				<verse number="4">ד וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן</verse>
				<verse number="5">ה ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו</verse>
				<verse number="6">ו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו</verse>
				<verse number="7">ז ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו</verse>
				<verse number="8">ח ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה</verse>
				<verse number="9">ט וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו--על פי החירת לפני בעל צפן</verse>
				<verse number="10">י ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר  מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים</verse>
				<verse number="12">יב הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים  כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר משה אל העם אל תיראו--התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום  כי אשר ראיתם את מצרים היום--לא תספו לראתם עוד עד עולם</verse>
				<verse number="14">יד יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו</verse>
				<verse number="16">טז ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים--ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה</verse>
				<verse number="17">יז ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו</verse>
				<verse number="18">יח וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו</verse>
				<verse number="19">יט ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם</verse>
				<verse number="20">כ ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה</verse>
				<verse number="21">כא ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים</verse>
				<verse number="22">כב ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם</verse>
				<verse number="23">כג וירדפו מצרים ויבאו אחריהם--כל סוס פרעה רכבו ופרשיו  אל תוך הים</verse>
				<verse number="24">כד ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים</verse>
				<verse number="25">כה ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל--כי יהוה נלחם להם במצרים  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו</verse>
				<verse number="27">כז ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים</verse>
				<verse number="28">כח וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים  לא נשאר בהם עד אחד</verse>
				<verse number="29">כט ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם</verse>
				<verse number="30">ל ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל--מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים</verse>
				<verse number="31">לא וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו  {ר} {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו  {ר} לאמר  {ס}  אשירה ליהוה כי גאה גאה  {ס}  סוס  {ר} ורכבו רמה בים  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב עזי וזמרת יה ויהי לי  {ר} לישועה  {ס}  זה אלי ואנוהו  {ס}  אלהי  {ר} אבי וארממנהו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג יהוה איש מלחמה יהוה  {ר} שמו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד מרכבת פרעה וחילו ירה בים  {ס}  ומבחר  {ר} שלשיו טבעו בים סוף  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו  {ר} אבן  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ימינך יהוה נאדרי בכח  {ס}  ימינך  {ר} יהוה תרעץ אויב  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז וברב גאונך תהרס  {ר} קמיך  {ס}  תשלח חרנך--יאכלמו כקש  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח וברוח  {ר} אפיך נערמו מים  {ס}  נצבו כמו נד  {ר} נזלים  {ס}  קפאו תהמת בלב ים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט אמר  {ר} אויב ארדף אשיג  {ס}  אחלק שלל תמלאמו  {ר} נפשי--  {ס}  אריק חרבי תורישמו ידי  {ס}</verse>
				<verse number="10">י נשפת  {ר} ברוחך כסמו ים  {ס}  צללו כעופרת במים  {ר} אדירים  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא מי כמכה באלם יהוה  {ס}  מי  {ר} כמכה נאדר בקדש  {ס}  נורא תהלת עשה  {ר} פלא  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב נטית ימינך--תבלעמו ארץ  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג נחית  {ר} בחסדך עם זו גאלת  {ס}  נהלת בעזך אל נוה  {ר} קדשך  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד שמעו עמים ירגזון  {ס}  חיל  {ר} אחז ישבי פלשת  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו אז נבהלו אלופי  {ר} אדום--  {ס}  אילי מואב יאחזמו רעד  {ס}  נמגו  {ר} כל ישבי כנען  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז תפל עליהם אימתה  {ר} ופחד  {ס}  בגדל זרועך ידמו כאבן  {ס}  עד  {ר} יעבר עמך יהוה  {ס}  עד יעבר עם זו  {ר} קנית  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז תבאמו ותטעמו בהר נחלתך--  {ס}  מכון  {ר} לשבתך פעלת יהוה  {ס}  מקדש אדני כוננו  {ר} ידיך  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח יהוה ימלך לעלם ועד  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט כי  {ר} בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים  {ס}  וישב יהוה עלהם  {ר} את מי הים  {ס}  ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים  {ר} {ש}</verse>
				<verse number="20">כ ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת</verse>
				<verse number="21">כא ותען להם מרים  שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים</verse>
				<verse number="23">כג ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה</verse>
				<verse number="24">כד וילנו העם על משה לאמר מה נשתה</verse>
				<verse number="25">כה ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני--בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="2">ב וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן--במדבר</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע  כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא</verse>
				<verse number="5">ה והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל  ערב--וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="7">ז ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה  כי שמע את תלנתיכם</verse>
				<verse number="10">י ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב שמעתי את תלונת בני ישראל--דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="13">יג ויהי בערב--ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה</verse>
				<verse number="14">יד ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס--דק ככפר על הארץ</verse>
				<verse number="15">טו ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא--כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה</verse>
				<verse number="16">טז זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו  עמר לגלגלת מספר נפשתיכם--איש לאשר באהלו תקחו</verse>
				<verse number="17">יז ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט</verse>
				<verse number="18">יח וימדו בעמר--ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר  איש לפי אכלו לקטו</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר משה אלהם  איש אל יותר ממנו עד בקר</verse>
				<verse number="20">כ ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה</verse>
				<verse number="21">כא וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס</verse>
				<verse number="22">כב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה--שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה--שבתון שבת קדש ליהוה מחר  את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר</verse>
				<verse number="24">כד ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה  היום לא תמצאהו בשדה</verse>
				<verse number="26">כו ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו</verse>
				<verse number="27">כז ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר יהוה אל משה  עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי</verse>
				<verse number="29">כט ראו כי יהוה נתן לכם השבת--על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו--ביום השביעי</verse>
				<verse number="30">ל וישבתו העם ביום השבעי</verse>
				<verse number="31">לא ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה--מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם  למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם</verse>
				<verse number="34">לד כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת</verse>
				<verse number="35">לה ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה--עד באם אל ארץ נושבת  את המן אכלו--עד באם אל קצה ארץ כנען</verse>
				<verse number="36">לו והעמר עשרית האיפה הוא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם--על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם</verse>
				<verse number="2">ב וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא</verse>
				<verse number="4">ד ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר--קח בידך והלכת</verse>
				<verse number="6">ו הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל</verse>
				<verse number="7">ז ויקרא שם המקום מסה ומריבה  על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי</verse>
				<verse number="10">י ויעש יהושע כאשר אמר לו משה--להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה</verse>
				<verse number="11">יא והיה כאשר ירים משה ידו--וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק</verse>
				<verse number="12">יב וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש</verse>
				<verse number="13">יג ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע  כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים</verse>
				<verse number="15">טו ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק--מדר דר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו  כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים</verse>
				<verse number="2">ב ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה--אחר שלוחיה</verse>
				<verse number="3">ג ואת שני בניה  אשר שם האחד גרשם--כי אמר גר הייתי בארץ נכריה</verse>
				<verse number="4">ד ושם האחד אליעזר--כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה</verse>
				<verse number="5">ה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו--אל משה  אל המדבר אשר הוא חנה שם--הר האלהים</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך--ושני בניה עמה</verse>
				<verse number="7">ז ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה</verse>
				<verse number="8">ח ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל  את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויחד יתרו--על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל  אשר הצילו מיד מצרים</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה  אשר הציל את העם מתחת יד מצרים</verse>
				<verse number="11">יא עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים  כי בדבר אשר זדו עליהם</verse>
				<verse number="12">יב ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים--לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה--לפני האלהים</verse>
				<verse number="13">יג ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב</verse>
				<verse number="14">יד וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם--מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר משה לחתנו  כי יבא אלי העם לדרש אלהים</verse>
				<verse number="16">טז כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר חתן משה אליו  לא טוב הדבר אשר אתה עשה</verse>
				<verse number="18">יח נבל תבל--גם אתה גם העם הזה אשר עמך  כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך</verse>
				<verse number="19">יט עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים</verse>
				<verse number="20">כ והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון</verse>
				<verse number="21">כא ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת--שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת</verse>
				<verse number="22">כב ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך</verse>
				<verse number="23">כג אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום</verse>
				<verse number="24">כד וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר</verse>
				<verse number="25">כה ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם--שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת</verse>
				<verse number="26">כו ושפטו את העם בכל עת  את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם</verse>
				<verse number="27">כז וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים--ביום הזה באו מדבר סיני</verse>
				<verse number="2">ב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר</verse>
				<verse number="3">ג ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל</verse>
				<verse number="4">ד אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי</verse>
				<verse number="5">ה ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי--והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ</verse>
				<verse number="6">ו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש  אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל</verse>
				<verse number="7">ז ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם</verse>
				<verse number="11">יא והיו נכנים ליום השלישי  כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם--על הר סיני</verse>
				<verse number="12">יב והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו  כל הנגע בהר מות יומת</verse>
				<verse number="13">יג לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה--אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר</verse>
				<verse number="14">יד וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים  אל תגשו אל אשה</verse>
				<verse number="16">טז ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה</verse>
				<verse number="17">יז ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר</verse>
				<verse number="18">יח והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד</verse>
				<verse number="19">יט ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול</verse>
				<verse number="20">כ וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם  פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב</verse>
				<verse number="22">כב וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו  פן יפרץ בהם יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני  כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה--פן יפרץ בם</verse>
				<verse number="25">כה וירד משה אל העם ויאמר אלהם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני</verse>
				<verse number="3">ג לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ</verse>
				<verse number="4">ד לא תשתחוה להם ולא תעבדם  כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי</verse>
				<verse number="5">ה ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותי  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא  כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז זכור את יום השבת לקדשו</verse>
				<verse number="8">ח ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך</verse>
				<verse number="9">ט ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך  לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך</verse>
				<verse number="10">י כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת--ויקדשהו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כבד את אביך ואת אמך--למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לא תרצח  {ס}  לא תנאף  {ס}  לא תגנב  {ס}  לא תענה ברעך עד שקר  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג לא תחמד בית רעך  {ס}  לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק</verse>
				<verse number="15">טו ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם--לבלתי תחטאו</verse>
				<verse number="17">יז ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל  אתם ראיתם--כי מן השמים דברתי עמכם</verse>
				<verse number="19">יט לא תעשון אתי  אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם</verse>
				<verse number="20">כ מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך</verse>
				<verse number="21">כא ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית  כי חרבך הנפת עליה ותחללה</verse>
				<verse number="22">כב ולא תעלה במעלת על מזבחי  אשר לא תגלה ערותך עליו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם</verse>
				<verse number="2">ב כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת--יצא לחפשי חנם</verse>
				<verse number="3">ג אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו</verse>
				<verse number="4">ד אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות--האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו</verse>
				<verse number="5">ה ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי</verse>
				<verse number="6">ו והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז וכי ימכר איש את בתו לאמה--לא תצא כצאת העבדים</verse>
				<verse number="8">ח אם רעה בעיני אדניה אשר לא (לו) יעדה--והפדה  לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה</verse>
				<verse number="9">ט ואם לבנו ייעדנה--כמשפט הבנות יעשה לה</verse>
				<verse number="10">י אם אחרת יקח לו--שארה כסותה וענתה לא יגרע</verse>
				<verse number="11">יא ואם שלש אלה--לא יעשה לה  ויצאה חנם אין כסף  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב מכה איש ומת מות יומת</verse>
				<verse number="13">יג ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו--ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה--מעם מזבחי תקחנו למות  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ומכה אביו ואמו מות יומת  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ומקלל אביו ואמו מות יומת  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח וכי יריבן אנשים--והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב</verse>
				<verse number="19">יט אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו--ונקה המכה  רק שבתו יתן ורפא ירפא  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו--נקם ינקם</verse>
				<verse number="21">כא אך אם יום או יומים יעמד--לא יקם כי כספו הוא  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון--ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים</verse>
				<verse number="23">כג ואם אסון יהיה--ונתתה נפש תחת נפש</verse>
				<verse number="24">כד עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל</verse>
				<verse number="25">כה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו--ושחתה  לחפשי ישלחנו תחת עינו</verse>
				<verse number="27">כז ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל--לחפשי ישלחנו תחת שנו  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח וכי יגח שור את איש או את אשה ומת--סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי</verse>
				<verse number="29">כט ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה--השור יסקל וגם בעליו יומת</verse>
				<verse number="30">ל אם כפר יושת עליו--ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו</verse>
				<verse number="31">לא או בן יגח או בת יגח--כמשפט הזה יעשה לו</verse>
				<verse number="32">לב אם עבד יגח השור או אמה--כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר--ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור</verse>
				<verse number="34">לד בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת--ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון</verse>
				<verse number="36">לו או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו--שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו  {ס} [ (Exodus 21:37) לז כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו--חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת--אין לו דמים</verse>
				<verse number="2">ב אם זרחה השמש עליו דמים לו  שלם ישלם--אם אין לו ונמכר בגנבתו</verse>
				<verse number="3">ג אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה--חיים  שנים ישלם  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה--שלם ישלם המבער את הבערה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש--אם ימצא הגנב ישלם שנים</verse>
				<verse number="7">ז אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים  אם לא שלח ידו במלאכת רעהו</verse>
				<verse number="8">ח על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה--עד האלהים יבא דבר שניהם  אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה--לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה</verse>
				<verse number="10">י שבעת יהוה תהיה בין שניהם--אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם</verse>
				<verse number="11">יא ואם גנב יגנב מעמו--ישלם לבעליו</verse>
				<verse number="12">יב אם טרף יטרף יבאהו עד  הטרפה לא ישלם  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם</verse>
				<verse number="14">יד אם בעליו עמו לא ישלם  אם שכיר הוא בא בשכרו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה--ושכב עמה  מהר ימהרנה לו לאשה</verse>
				<verse number="16">טז אם מאן ימאן אביה לתתה לו--כסף ישקל כמהר הבתולת  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז מכשפה לא תחיה</verse>
				<verse number="18">יח כל שכב עם בהמה מות יומת  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט זבח לאלהים יחרם--בלתי ליהוה לבדו</verse>
				<verse number="20">כ וגר לא תונה ולא תלחצנו  כי גרים הייתם בארץ מצרים</verse>
				<verse number="21">כא כל אלמנה ויתום לא תענון</verse>
				<verse number="22">כב אם ענה תענה אתו--כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו</verse>
				<verse number="23">כג וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד אם כסף תלוה את עמי את העני עמך--לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך</verse>
				<verse number="25">כה אם חבל תחבל שלמת רעך--עד בא השמש תשיבנו לו</verse>
				<verse number="26">כו כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב--והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר</verse>
				<verse number="28">כח מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי</verse>
				<verse number="29">כט כן תעשה לשרך לצאנך  שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי</verse>
				<verse number="30">ל ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס</verse>
				<verse number="2">ב לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים--להטת</verse>
				<verse number="3">ג ודל לא תהדר בריבו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כי תפגע שור איבך או חמרו--תעה  השב תשיבנו לו  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו--עזב תעזב עמו  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לא תטה משפט אבינך בריבו</verse>
				<verse number="7">ז מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע</verse>
				<verse number="8">ח ושחד לא תקח  כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים</verse>
				<verse number="9">ט וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר--כי גרים הייתם בארץ מצרים</verse>
				<verse number="10">י ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה</verse>
				<verse number="11">יא והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך</verse>
				<verse number="12">יב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת--למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר</verse>
				<verse number="13">יג ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך</verse>
				<verse number="14">יד שלש רגלים תחג לי בשנה</verse>
				<verse number="15">טו את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם</verse>
				<verse number="16">טז וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה</verse>
				<verse number="17">יז שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה</verse>
				<verse number="18">יח לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר</verse>
				<verse number="19">יט ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי</verse>
				<verse number="21">כא השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו  כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו</verse>
				<verse number="22">כב כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר--ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך</verse>
				<verse number="23">כג כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו</verse>
				<verse number="24">כד לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם  כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם</verse>
				<verse number="25">כה ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא</verse>
				<verse number="27">כז את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף</verse>
				<verse number="28">כח ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי--מלפניך</verse>
				<verse number="29">כט לא אגרשנו מפניך בשנה אחת  פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה</verse>
				<verse number="30">ל מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ</verse>
				<verse number="31">לא ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר  כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך</verse>
				<verse number="32">לב לא תכרת להם ולאלהיהם ברית</verse>
				<verse number="33">לג לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי  כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק</verse>
				<verse number="2">ב ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו</verse>
				<verse number="3">ג ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה</verse>
				<verse number="4">ד ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל</verse>
				<verse number="5">ה וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה--פרים</verse>
				<verse number="6">ו ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח</verse>
				<verse number="7">ז ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע</verse>
				<verse number="8">ח ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="9">ט ויעל משה ואהרן--נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל</verse>
				<verse number="10">י ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר</verse>
				<verse number="11">יא ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה--והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם</verse>
				<verse number="13">יג ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים</verse>
				<verse number="14">יד ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם</verse>
				<verse number="15">טו ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר</verse>
				<verse number="16">טז וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן</verse>
				<verse number="17">יז ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל</verse>
				<verse number="18">יח ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה  מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי</verse>
				<verse number="3">ג וזאת התרומה אשר תקחו מאתם  זהב וכסף ונחשת</verse>
				<verse number="4">ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים</verse>
				<verse number="5">ה וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים</verse>
				<verse number="6">ו שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים</verse>
				<verse number="7">ז אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן</verse>
				<verse number="8">ח ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם</verse>
				<verse number="9">ט ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ועשו ארון עצי שטים  אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו</verse>
				<verse number="11">יא וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב</verse>
				<verse number="12">יב ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית</verse>
				<verse number="13">יג ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב</verse>
				<verse number="14">יד והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם</verse>
				<verse number="15">טו בטבעת הארן יהיו הבדים  לא יסרו ממנו</verse>
				<verse number="16">טז ונתת אל הארן--את העדת אשר אתן אליך</verse>
				<verse number="17">יז ועשית כפרת זהב טהור  אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה</verse>
				<verse number="18">יח ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת</verse>
				<verse number="19">יט ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו</verse>
				<verse number="20">כ והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--יהיו פני הכרבים</verse>
				<verse number="21">כא ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן--תתן את העדת אשר אתן אליך</verse>
				<verse number="22">כב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת--את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ועשית שלחן עצי שטים  אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו</verse>
				<verse number="24">כד וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב</verse>
				<verse number="25">כה ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב</verse>
				<verse number="26">כו ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו</verse>
				<verse number="27">כז לעמת המסגרת תהיין הטבעת--לבתים לבדים לשאת את השלחן</verse>
				<verse number="28">כח ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן</verse>
				<verse number="29">כט ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם</verse>
				<verse number="30">ל ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו</verse>
				<verse number="32">לב וששה קנים יצאים מצדיה  שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני</verse>
				<verse number="33">לג שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה</verse>
				<verse number="34">לד ובמנרה ארבעה גבעים  משקדים--כפתריה ופרחיה</verse>
				<verse number="35">לה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים מן המנרה</verse>
				<verse number="36">לו כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור</verse>
				<verse number="37">לז ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה</verse>
				<verse number="38">לח ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור</verse>
				<verse number="39">לט ככר זהב טהור יעשה אתה--את כל הכלים האלה</verse>
				<verse number="40">מ וראה ועשה  בתבניתם--אשר אתה מראה בהר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ואת המשכן תעשה עשר יריעת  שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני--כרבים מעשה חשב תעשה אתם</verse>
				<verse number="2">ב ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת</verse>
				<verse number="3">ג חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה</verse>
				<verse number="4">ד ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית</verse>
				<verse number="5">ה חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית  מקבילת הללאת אשה אל אחתה</verse>
				<verse number="6">ו ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד</verse>
				<verse number="7">ז ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם</verse>
				<verse number="8">ח ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת</verse>
				<verse number="9">ט וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל</verse>
				<verse number="10">י ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית</verse>
				<verse number="11">יא ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד</verse>
				<verse number="12">יב וסרח העדף ביריעת האהל--חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן</verse>
				<verse number="13">יג והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל  יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה--לכסתו</verse>
				<verse number="14">יד ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים</verse>
				<verse number="16">טז עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד</verse>
				<verse number="17">יז שתי ידות לקרש האחד--משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן</verse>
				<verse number="18">יח ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה</verse>
				<verse number="19">יט וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש  שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו</verse>
				<verse number="20">כ ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש</verse>
				<verse number="21">כא וארבעים אדניהם כסף  שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד</verse>
				<verse number="22">כב ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים</verse>
				<verse number="23">כג ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן--בירכתים</verse>
				<verse number="24">כד ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו</verse>
				<verse number="25">כה והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים  שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד</verse>
				<verse number="26">כו ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד</verse>
				<verse number="27">כז וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה</verse>
				<verse number="28">כח והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה</verse>
				<verse number="29">כט ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב--בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב</verse>
				<verse number="30">ל והקמת את המשכן  כמשפטו--אשר הראית בהר  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים</verse>
				<verse number="32">לב ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב--על ארבעה אדני כסף</verse>
				<verse number="33">לג ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים</verse>
				<verse number="34">לד ונתת את הכפרת על ארון העדת--בקדש הקדשים</verse>
				<verse number="35">לה ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן--תתן על צלע צפון</verse>
				<verse number="36">לו ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם</verse>
				<verse number="37">לז ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ועשית את המזבח עצי שטים  חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו</verse>
				<verse number="2">ב ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו--ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת</verse>
				<verse number="3">ג ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת</verse>
				<verse number="4">ד ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו</verse>
				<verse number="5">ה ונתתה אתה תחת כרכב המזבח--מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח</verse>
				<verse number="6">ו ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת</verse>
				<verse number="7">ז והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח--בשאת אתו</verse>
				<verse number="8">ח נבוב לחת תעשה אתו  כאשר הראה אתך בהר כן יעשו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ועשית את חצר המשכן--לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת</verse>
				<verse number="10">י ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף</verse>
				<verse number="11">יא וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף</verse>
				<verse number="12">יב ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה</verse>
				<verse number="13">יג ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה--חמשים אמה</verse>
				<verse number="14">יד וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה</verse>
				<verse number="15">טו ולכתף השנית--חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה</verse>
				<verse number="16">טז ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה</verse>
				<verse number="17">יז כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת</verse>
				<verse number="18">יח ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות--שש משזר ואדניהם נחשת</verse>
				<verse number="19">יט לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור  להעלת נר תמיד</verse>
				<verse number="21">כא באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר--לפני יהוה  חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל--לכהנו לי  אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן</verse>
				<verse number="2">ב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת</verse>
				<verse number="3">ג ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו--לכהנו לי</verse>
				<verse number="4">ד ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו--לכהנו לי</verse>
				<verse number="5">ה והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ועשו את האפד  זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר--מעשה חשב</verse>
				<verse number="7">ז שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו--וחבר</verse>
				<verse number="8">ח וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה  זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר</verse>
				<verse number="9">ט ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל</verse>
				<verse number="10">י ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית--כתולדתם</verse>
				<verse number="11">יא מעשה חרש אבן--פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם</verse>
				<verse number="12">יב ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו--לזכרן  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ועשית משבצת זהב</verse>
				<verse number="14">יד ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ועשית חשן משפט מעשה חשב--כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--תעשה אתו</verse>
				<verse number="16">טז רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו</verse>
				<verse number="17">יז ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן  טור אדם פטדה וברקת--הטור האחד</verse>
				<verse number="18">יח והטור השני--נפך ספיר ויהלם</verse>
				<verse number="19">יט והטור השלישי--לשם שבו ואחלמה</verse>
				<verse number="20">כ והטור הרביעי--תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם</verse>
				<verse number="21">כא והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה--על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט</verse>
				<verse number="22">כב ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור</verse>
				<verse number="23">כג ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן</verse>
				<verse number="24">כד ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת--אל קצות החשן</verse>
				<verse number="25">כה ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו</verse>
				<verse number="26">כו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן--על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה</verse>
				<verse number="27">כז ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו--ממעל לחשב האפוד</verse>
				<verse number="28">כח וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד</verse>
				<verse number="29">כט ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו--בבאו אל הקדש  לזכרן לפני יהוה תמיד</verse>
				<verse number="30">ל ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה--תמיד  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת</verse>
				<verse number="32">לב והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו--לא יקרע</verse>
				<verse number="33">לג ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני--על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב</verse>
				<verse number="34">לד פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב</verse>
				<verse number="35">לה והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו--ולא ימות  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה</verse>
				<verse number="37">לז ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה</verse>
				<verse number="38">לח והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה</verse>
				<verse number="39">לט ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם</verse>
				<verse number="40">מ ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת</verse>
				<verse number="41">מא והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם--וכהנו לי</verse>
				<verse number="42">מב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו</verse>
				<verse number="43">מג והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו  חקת עולם לו ולזרעו אחריו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם--לכהן לי  לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים--תמימם</verse>
				<verse number="2">ב ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם</verse>
				<verse number="3">ג ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר--ואת שני האילם</verse>
				<verse number="4">ד ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים</verse>
				<verse number="5">ה ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד</verse>
				<verse number="6">ו ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת</verse>
				<verse number="7">ז ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו</verse>
				<verse number="8">ח ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת</verse>
				<verse number="9">ט וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו</verse>
				<verse number="10">י והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר</verse>
				<verse number="11">יא ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="12">יב ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח</verse>
				<verse number="13">יג ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה</verse>
				<verse number="14">יד ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה  חטאת הוא</verse>
				<verse number="15">טו ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל</verse>
				<verse number="16">טז ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב</verse>
				<verse number="17">יז ואת האיל--תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו</verse>
				<verse number="18">יח והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא</verse>
				<verse number="19">יט ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל</verse>
				<verse number="20">כ ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב</verse>
				<verse number="21">כא ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו</verse>
				<verse number="22">כב ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין  כי איל מלאים הוא</verse>
				<verse number="23">כג וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד  מסל המצות אשר לפני יהוה</verse>
				<verse number="24">כד ושמת הכל--על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה</verse>
				<verse number="25">כה ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה</verse>
				<verse number="26">כו ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה</verse>
				<verse number="27">כז וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם  מאיל המלאים--מאשר לאהרן ומאשר לבניו</verse>
				<verse number="28">כח והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם--תרומתם ליהוה</verse>
				<verse number="29">כט ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם</verse>
				<verse number="30">ל שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו--מבניו  אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש</verse>
				<verse number="31">לא ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש</verse>
				<verse number="32">לב ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="33">לג ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם</verse>
				<verse number="34">לד ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם--עד הבקר  ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא</verse>
				<verse number="35">לה ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם</verse>
				<verse number="36">לו ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו</verse>
				<verse number="37">לז שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח וזה אשר תעשה על המזבח  כבשים בני שנה שנים ליום תמיד</verse>
				<verse number="39">לט את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים</verse>
				<verse number="40">מ ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין--לכבש האחד</verse>
				<verse number="41">מא ואת הכבש השני תעשה בין הערבים  כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה</verse>
				<verse number="42">מב עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם</verse>
				<verse number="43">מג ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי</verse>
				<verse number="44">מד וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי</verse>
				<verse number="45">מה ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים</verse>
				<verse number="46">מו וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם  אני יהוה אלהיהם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו</verse>
				<verse number="2">ב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו</verse>
				<verse number="3">ג וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב--ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב</verse>
				<verse number="4">ד ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו--תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה</verse>
				<verse number="5">ה ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב</verse>
				<verse number="6">ו ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת--לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה</verse>
				<verse number="7">ז והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת--יקטירנה</verse>
				<verse number="8">ח ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה--קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם</verse>
				<verse number="9">ט לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו</verse>
				<verse number="10">י וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה  מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם--קדש קדשים הוא ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם</verse>
				<verse number="13">יג זה יתנו כל העבר על הפקדים--מחצית השקל בשקל הקדש  עשרים גרה השקל--מחצית השקל תרומה ליהוה</verse>
				<verse number="14">יד כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה--יתן תרומת יהוה</verse>
				<verse number="15">טו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל--לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם</verse>
				<verse number="16">טז ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="18">יח ועשית כיור נחשת וכנו נחשת--לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים</verse>
				<verse number="19">יט ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם</verse>
				<verse number="20">כ בבאם אל אהל מועד ירחצו מים--ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה</verse>
				<verse number="21">כא ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="23">כג ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים</verse>
				<verse number="24">כד וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין</verse>
				<verse number="25">כה ועשית אתו שמן משחת קדש--רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה</verse>
				<verse number="26">כו ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת</verse>
				<verse number="27">כז ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת</verse>
				<verse number="28">כח ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו</verse>
				<verse number="29">כט וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש</verse>
				<verse number="30">ל ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי</verse>
				<verse number="31">לא ואל בני ישראל תדבר לאמר  שמן משחת קדש יהיה זה לי--לדרתיכם</verse>
				<verse number="32">לב על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם</verse>
				<verse number="33">לג איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר--ונכרת מעמיו  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה  בד בבד יהיה</verse>
				<verse number="35">לה ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש</verse>
				<verse number="36">לו ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם</verse>
				<verse number="37">לז והקטרת אשר תעשה--במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה</verse>
				<verse number="38">לח איש אשר יעשה כמוה להריח בה--ונכרת מעמיו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה</verse>
				<verse number="3">ג ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה</verse>
				<verse number="4">ד לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת</verse>
				<verse number="5">ה ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה</verse>
				<verse number="6">ו ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך</verse>
				<verse number="7">ז את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל</verse>
				<verse number="8">ח ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת</verse>
				<verse number="9">ט ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו</verse>
				<verse number="10">י ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן</verse>
				<verse number="11">יא ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש  ככל אשר צויתך יעשו  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="13">יג ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו  כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם</verse>
				<verse number="14">יד ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה</verse>
				<verse number="15">טו ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת</verse>
				<verse number="16">טז ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם</verse>
				<verse number="17">יז ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם  כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו--כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי</verse>
				<verse number="3">ג ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן</verse>
				<verse number="4">ד ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו--אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים</verse>
				<verse number="5">ה וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר</verse>
				<verse number="6">ו וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וידבר יהוה אל משה  לך רד--כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים</verse>
				<verse number="8">ח סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אל משה  ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא</verse>
				<verse number="10">י ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול</verse>
				<verse number="11">יא ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה</verse>
				<verse number="12">יב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך</verse>
				<verse number="13">יג זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם</verse>
				<verse number="14">יד וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו  לחת כתבים משני עבריהם--מזה ומזה הם כתבים</verse>
				<verse number="16">טז והלחת--מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא--חרות על הלחת</verse>
				<verse number="17">יז וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע</verse>
				<verse number="19">יט ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר</verse>
				<verse number="20">כ ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה  כי הבאת עליו חטאה גדלה</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא</verse>
				<verse number="23">כג ויאמרו לי--עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו  כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים--לא ידענו מה היה לו</verse>
				<verse number="24">כד ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה</verse>
				<verse number="25">כה וירא משה את העם כי פרע הוא  כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם</verse>
				<verse number="26">כו ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו</verse>
				<verse number="28">כח ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו--ולתת עליכם היום ברכה</verse>
				<verse number="30">ל ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם</verse>
				<verse number="31">לא וישב משה אל יהוה ויאמר  אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב</verse>
				<verse number="32">לב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין--מחני נא מספרך אשר כתבת</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר יהוה אל משה  מי אשר חטא לי אמחנו מספרי</verse>
				<verse number="34">לד ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך--הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם</verse>
				<verse number="35">לה ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה--אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים  אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה</verse>
				<verse number="2">ב ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי</verse>
				<verse number="3">ג אל ארץ זבת חלב ודבש  כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה--פן אכלך בדרך</verse>
				<verse number="4">ד וישמע העם את הדבר הרע הזה--ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף--רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך</verse>
				<verse number="6">ו ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב</verse>
				<verse number="7">ז ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה</verse>
				<verse number="8">ח והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה</verse>
				<verse number="9">ט והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה</verse>
				<verse number="10">י וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו</verse>
				<verse number="11">יא ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני</verse>
				<verse number="13">יג ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר  פני ילכו והנחתי לך</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליו  אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה</verse>
				<verse number="16">טז ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך--הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה  כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר  הראני נא את כבדך</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר לא תוכל לראת את פני  כי לא יראני האדם וחי</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור</verse>
				<verse number="22">כב והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי</verse>
				<verse number="23">כג והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת</verse>
				<verse number="2">ב והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר</verse>
				<verse number="3">ג ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא</verse>
				<verse number="4">ד ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים</verse>
				<verse number="5">ה וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון--ארך אפים ורב חסד ואמת</verse>
				<verse number="7">ז נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים</verse>
				<verse number="8">ח וימהר משה ויקד ארצה וישתחו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו  כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך</verse>
				<verse number="11">יא שמר לך--את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי</verse>
				<verse number="12">יב השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה  פן יהיה למוקש בקרבך</verse>
				<verse number="13">יג כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון</verse>
				<verse number="14">יד כי לא תשתחוה לאל אחר  כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא</verse>
				<verse number="15">טו פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו</verse>
				<verse number="16">טז ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן</verse>
				<verse number="17">יז אלהי מסכה לא תעשה לך</verse>
				<verse number="18">יח את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב  כי בחדש האביב יצאת ממצרים</verse>
				<verse number="19">יט כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה</verse>
				<verse number="20">כ ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם</verse>
				<verse number="21">כא ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת</verse>
				<verse number="22">כב וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף--תקופת השנה</verse>
				<verse number="23">כג שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="24">כד כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה</verse>
				<verse number="25">כה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח</verse>
				<verse number="26">כו ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה  כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית--ואת ישראל</verse>
				<verse number="28">כח ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית--עשרת הדברים</verse>
				<verse number="29">כט ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו--בדברו אתו</verse>
				<verse number="30">ל וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו</verse>
				<verse number="31">לא ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם</verse>
				<verse number="32">לב ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום--את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני</verse>
				<verse number="33">לג ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה</verse>
				<verse number="34">לד ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה</verse>
				<verse number="35">לה וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל--ויאמר אלהם  אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם</verse>
				<verse number="2">ב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת</verse>
				<verse number="3">ג לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר  זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר</verse>
				<verse number="5">ה קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה  זהב וכסף ונחשת</verse>
				<verse number="6">ו ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים</verse>
				<verse number="7">ז וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים</verse>
				<verse number="8">ח ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים</verse>
				<verse number="9">ט ואבני שהם--ואבני מלאים  לאפוד ולחשן</verse>
				<verse number="10">י וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה</verse>
				<verse number="11">יא את המשכן--את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו</verse>
				<verse number="12">יב את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך</verse>
				<verse number="13">יג את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים</verse>
				<verse number="14">יד ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור</verse>
				<verse number="15">טו ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן</verse>
				<verse number="16">טז את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו</verse>
				<verse number="17">יז את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר</verse>
				<verse number="18">יח את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם</verse>
				<verse number="19">יט את בגדי השרד לשרת בקדש  את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן</verse>
				<verse number="20">כ ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה</verse>
				<verse number="21">כא ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש</verse>
				<verse number="22">כב ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה</verse>
				<verse number="23">כג וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו</verse>
				<verse number="24">כד כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה--הביאו</verse>
				<verse number="25">כה וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש</verse>
				<verse number="26">כו וכל הנשים--אשר נשא לבן אתנה בחכמה  טוו את העזים</verse>
				<verse number="27">כז והנשאם הביאו--את אבני השהם ואת אבני המלאים  לאפוד ולחשן</verse>
				<verse number="28">כח ואת הבשם ואת השמן  למאור--ולשמן המשחה ולקטרת הסמים</verse>
				<verse number="29">כט כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה--הביאו בני ישראל נדבה ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה</verse>
				<verse number="31">לא וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה</verse>
				<verse number="32">לב ולחשב מחשבת--לעשת בזהב ובכסף ובנחשת</verse>
				<verse number="33">לג ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת</verse>
				<verse number="34">לד ולהורת נתן בלבו  הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן</verse>
				<verse number="35">לה מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש--לכל אשר צוה יהוה</verse>
				<verse number="2">ב ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו--כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה</verse>
				<verse number="3">ג ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש--לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה--בבקר בבקר</verse>
				<verse number="4">ד ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש--איש איש ממלאכתו אשר המה עשים</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה</verse>
				<verse number="6">ו ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא</verse>
				<verse number="7">ז והמלאכה היתה דים לכל המלאכה--לעשות אתה והותר  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן--עשר יריעת  שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרבים מעשה חשב עשה אתם</verse>
				<verse number="9">ט ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת  מדה אחת לכל היריעת</verse>
				<verse number="10">י ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת</verse>
				<verse number="11">יא ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית</verse>
				<verse number="12">יב חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית  מקבילת הללאת--אחת אל אחת</verse>
				<verse number="13">יג ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן  עשתי עשרה יריעת עשה אתם</verse>
				<verse number="15">טו ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת  מדה אחת לעשתי עשרה יריעת</verse>
				<verse number="16">טז ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד</verse>
				<verse number="17">יז ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית</verse>
				<verse number="18">יח ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד</verse>
				<verse number="19">יט ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים</verse>
				<verse number="21">כא עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד</verse>
				<verse number="22">כב שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן</verse>
				<verse number="23">כג ויעש את הקרשים למשכן  עשרים קרשים לפאת נגב תימנה</verse>
				<verse number="24">כד וארבעים אדני כסף--עשה תחת עשרים הקרשים  שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו</verse>
				<verse number="25">כה ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים</verse>
				<verse number="26">כו וארבעים אדניהם כסף--שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד</verse>
				<verse number="27">כז ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים</verse>
				<verse number="28">כח ושני קרשים עשה למקצעת המשכן--בירכתים</verse>
				<verse number="29">כט והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת</verse>
				<verse number="30">ל והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים--שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד</verse>
				<verse number="31">לא ויעש בריחי עצי שטים--חמשה לקרשי צלע המשכן האחת</verse>
				<verse number="32">לב וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה</verse>
				<verse number="33">לג ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה</verse>
				<verse number="34">לד ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב--בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב</verse>
				<verse number="35">לה ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים</verse>
				<verse number="36">לו ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף</verse>
				<verse number="37">לז ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם</verse>
				<verse number="38">לח ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א ויעש בצלאל את הארן עצי שטים  אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו</verse>
				<verse number="2">ב ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב</verse>
				<verse number="3">ג ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית</verse>
				<verse number="4">ד ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב</verse>
				<verse number="5">ה ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן</verse>
				<verse number="6">ו ויעש כפרת זהב טהור  אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה</verse>
				<verse number="7">ז ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת</verse>
				<verse number="8">ח כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו (קצותיו)</verse>
				<verse number="9">ט ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--היו פני הכרבים  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויעש את השלחן עצי שטים  אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו</verse>
				<verse number="11">יא ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב</verse>
				<verse number="12">יב ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב</verse>
				<verse number="13">יג ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו</verse>
				<verse number="14">יד לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן</verse>
				<verse number="15">טו ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן</verse>
				<verse number="16">טז ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן--זהב טהור  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה--גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו</verse>
				<verse number="18">יח וששה קנים יצאים מצדיה  שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני</verse>
				<verse number="19">יט שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה</verse>
				<verse number="20">כ ובמנרה ארבעה גבעים  משקדים--כפתריה ופרחיה</verse>
				<verse number="21">כא וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים ממנה</verse>
				<verse number="22">כב כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור</verse>
				<verse number="23">כג ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור</verse>
				<verse number="24">כד ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים  אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו--ממנו היו קרנתיו</verse>
				<verse number="26">כו ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב--ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב</verse>
				<verse number="27">כז ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו--לבתים לבדים לשאת אתו בהם</verse>
				<verse number="28">כח ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב</verse>
				<verse number="29">כט ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור--מעשה רקח  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א ויעש את מזבח העלה עצי שטים  חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו</verse>
				<verse number="2">ב ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו--ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת</verse>
				<verse number="3">ג ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת</verse>
				<verse number="4">ד ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו</verse>
				<verse number="5">ה ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות--למכבר הנחשת  בתים לבדים</verse>
				<verse number="6">ו ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת</verse>
				<verse number="7">ז ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת--במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויעש את החצר  לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה</verse>
				<verse number="10">י עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף</verse>
				<verse number="11">יא ולפאת צפון מאה באמה--עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף</verse>
				<verse number="12">יב ולפאת ים קלעים חמשים באמה--עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף</verse>
				<verse number="13">יג ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה</verse>
				<verse number="14">יד קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה</verse>
				<verse number="15">טו ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה</verse>
				<verse number="16">טז כל קלעי החצר סביב שש משזר</verse>
				<verse number="17">יז והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר</verse>
				<verse number="18">יח ומסך שער החצר מעשה רקם--תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר</verse>
				<verse number="19">יט ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף</verse>
				<verse number="20">כ וכל היתדת למשכן ולחצר סביב--נחשת  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה  עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן</verse>
				<verse number="22">כב ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="23">כג ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן--חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש--ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש</verse>
				<verse number="25">כה וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל--בשקל הקדש</verse>
				<verse number="26">כו בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש--לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים</verse>
				<verse number="27">כז ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת  מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן</verse>
				<verse number="28">כח ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם</verse>
				<verse number="29">כט ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל</verse>
				<verse number="30">ל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח</verse>
				<verse number="31">לא ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויעש את האפד  זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר</verse>
				<verse number="3">ג וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש--מעשה חשב</verse>
				<verse number="4">ד כתפת עשו לו חברת--על שני קצוותו (קצותיו) חבר</verse>
				<verse number="5">ה וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל</verse>
				<verse number="7">ז וישם אתם על כתפת האפד--אבני זכרון לבני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד  זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר</verse>
				<verse number="9">ט רבוע היה כפול עשו את החשן--זרת ארכו וזרת רחבו כפול</verse>
				<verse number="10">י וימלאו בו--ארבעה טורי אבן  טור אדם פטדה וברקת--הטור האחד</verse>
				<verse number="11">יא והטור השני--נפך ספיר ויהלם</verse>
				<verse number="12">יב והטור השלישי--לשם שבו ואחלמה</verse>
				<verse number="13">יג והטור הרביעי--תרשיש שהם וישפה  מוסבת משבצת זהב במלאתם</verse>
				<verse number="14">יד והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה--על שמתם  פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט</verse>
				<verse number="15">טו ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור</verse>
				<verse number="16">טז ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן</verse>
				<verse number="17">יז ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת--על קצות החשן</verse>
				<verse number="18">יח ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו</verse>
				<verse number="19">יט ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן  על שפתו--אשר אל עבר האפד ביתה</verse>
				<verse number="20">כ ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו--ממעל לחשב האפד</verse>
				<verse number="21">כא וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד--כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת</verse>
				<verse number="23">כג ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע</verse>
				<verse number="24">כד ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני--משזר</verse>
				<verse number="25">כה ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב--בתוך הרמנים</verse>
				<verse number="26">כו פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו</verse>
				<verse number="28">כח ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר</verse>
				<verse number="29">כט ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני--מעשה רקם  כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם--קדש ליהוה</verse>
				<verse number="31">לא ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ותכל--כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל--ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו</verse>
				<verse number="34">לד ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך</verse>
				<verse number="35">לה את ארון העדת ואת בדיו ואת הכפרת</verse>
				<verse number="36">לו את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים</verse>
				<verse number="37">לז את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה--ואת כל כליה ואת שמן המאור</verse>
				<verse number="38">לח ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל</verse>
				<verse number="39">לט את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו</verse>
				<verse number="40">מ את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן--לאהל מועד</verse>
				<verse number="41">מא את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן</verse>
				<verse number="42">מב ככל אשר צוה יהוה את משה  כן עשו בני ישראל את כל העבדה</verse>
				<verse number="43">מג וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה--כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד</verse>
				<verse number="3">ג ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת</verse>
				<verse number="4">ד והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה</verse>
				<verse number="5">ה ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן</verse>
				<verse number="6">ו ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד</verse>
				<verse number="7">ז ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים</verse>
				<verse number="8">ח ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר</verse>
				<verse number="9">ט ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש</verse>
				<verse number="10">י ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים</verse>
				<verse number="11">יא ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו</verse>
				<verse number="12">יב והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים</verse>
				<verse number="13">יג והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי</verse>
				<verse number="14">יד ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת</verse>
				<verse number="15">טו ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם--לדרתם</verse>
				<verse number="16">טז ויעש משה  ככל אשר צוה יהוה אתו--כן עשה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי בחדש הראשון בשנה השנית--באחד לחדש  הוקם המשכן</verse>
				<verse number="18">יח ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו</verse>
				<verse number="19">יט ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה</verse>
				<verse number="21">כא ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת</verse>
				<verse number="23">כג ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה</verse>
				<verse number="25">כה ויעל הנרת לפני יהוה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת</verse>
				<verse number="27">כז ויקטר עליו קטרת סמים--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח וישם את מסך הפתח למשכן</verse>
				<verse number="29">כט ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה</verse>
				<verse number="31">לא ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם</verse>
				<verse number="32">לב בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח--ירחצו  כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה  {פ}</verse>
				<verse number="34">לד ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן</verse>
				<verse number="35">לה ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד--כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן</verse>
				<verse number="36">לו ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם</verse>
				<verse number="37">לז ואם לא יעלה הענן--ולא יסעו עד יום העלתו</verse>
				<verse number="38">לח כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו--לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="3">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה--מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם</verse>
				<verse number="3">ג אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה</verse>
				<verse number="4">ד וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו</verse>
				<verse number="5">ה ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="6">ו והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה</verse>
				<verse number="7">ז ונתנו בני אהרן הכהן אש--על המזבח וערכו עצים על האש</verse>
				<verse number="8">ח וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר--על העצים אשר על האש אשר על המזבח</verse>
				<verse number="9">ט וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה--זכר תמים יקריבנו</verse>
				<verse number="11">יא ושחט אתו על ירך המזבח צפנה--לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח--סביב</verse>
				<verse number="12">יב ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח</verse>
				<verse number="13">יג והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה--עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה  והקריב מן התרים או מן בני היונה--את קרבנו</verse>
				<verse number="15">טו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח</verse>
				<verse number="16">טז והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה--אל מקום הדשן</verse>
				<verse number="17">יז ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש  עלה הוא אשה ריח ניחח--ליהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה--סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה</verse>
				<verse number="2">ב והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="3">ג והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו  קדש קדשים מאשי יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור--סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ואם מנחה על המחבת קרבנך--סלת בלולה בשמן מצה תהיה</verse>
				<verse number="6">ו פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ואם מנחת מרחשת קרבנך--סלת בשמן תעשה</verse>
				<verse number="8">ח והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה--ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח</verse>
				<verse number="9">ט והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="10">י והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו  קדש קדשים מאשי יהוה</verse>
				<verse number="11">יא כל המנחה אשר תקריבו ליהוה--לא תעשה חמץ  כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה</verse>
				<verse number="12">יב קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח</verse>
				<verse number="13">יג וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה--אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך</verse>
				<verse number="15">טו ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא</verse>
				<verse number="16">טז והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה--אשה ליהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ואם זבח שלמים קרבנו--אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה</verse>
				<verse number="2">ב וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח--סביב</verse>
				<verse number="3">ג והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה--את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב</verse>
				<verse number="4">ד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה</verse>
				<verse number="5">ה והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש--אשה ריח ניחח ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה--זכר או נקבה תמים יקריבנו</verse>
				<verse number="7">ז אם כשב הוא מקריב את קרבנו--והקריב אתו לפני יהוה</verse>
				<verse number="8">ח וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח--סביב</verse>
				<verse number="9">ט והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה--חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב</verse>
				<verse number="10">י ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה</verse>
				<verse number="11">יא והקטירו הכהן המזבחה--לחם אשה ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ואם עז קרבנו--והקריבו לפני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח--סביב</verse>
				<verse number="14">יד והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה--את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב</verse>
				<verse number="15">טו ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה</verse>
				<verse number="16">טז והקטירם הכהן המזבחה--לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה</verse>
				<verse number="17">יז חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם--כל חלב וכל דם לא תאכלו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל לאמר--נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה</verse>
				<verse number="3">ג אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם  והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה--לחטאת</verse>
				<verse number="4">ד והביא את הפר אל פתח אהל מועד--לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה</verse>
				<verse number="5">ה ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד</verse>
				<verse number="6">ו וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש</verse>
				<verse number="7">ז ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="8">ח ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו--את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב</verse>
				<verse number="9">ט ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה</verse>
				<verse number="10">י כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה</verse>
				<verse number="11">יא ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו</verse>
				<verse number="12">יב והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה--ואשמו</verse>
				<verse number="14">יד ונודעה החטאת אשר חטאו עליה--והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד</verse>
				<verse number="15">טו וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר--לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה</verse>
				<verse number="16">טז והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד</verse>
				<verse number="17">יז וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת</verse>
				<verse number="18">יח ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="19">יט ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה</verse>
				<verse number="20">כ ועשה לפר--כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם</verse>
				<verse number="21">כא והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון  חטאת הקהל הוא  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה--ואשם</verse>
				<verse number="23">כג או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה--והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים</verse>
				<verse number="24">כד וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא</verse>
				<verse number="25">כה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה</verse>
				<verse number="26">כו ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ  בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה--ואשם</verse>
				<verse number="28">כח או הודע אליו חטאתו אשר חטא--והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא</verse>
				<verse number="29">כט וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה</verse>
				<verse number="30">ל ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח</verse>
				<verse number="31">לא ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב ואם כבש יביא קרבנו לחטאת--נקבה תמימה יביאנה</verse>
				<verse number="33">לג וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה</verse>
				<verse number="34">לד ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח</verse>
				<verse number="35">לה ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו</verse>
				<verse number="2">ב או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם</verse>
				<verse number="3">ג או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם</verse>
				<verse number="4">ד או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה--ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה</verse>
				<verse number="5">ה והיה כי יאשם לאחת מאלה  והתודה--אשר חטא עליה</verse>
				<verse number="6">ו והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים--לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו</verse>
				<verse number="7">ז ואם לא תגיע ידו די שה--והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה  אחד לחטאת ואחד לעלה</verse>
				<verse number="8">ח והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל</verse>
				<verse number="9">ט והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא</verse>
				<verse number="10">י ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה--והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה--כי חטאת הוא</verse>
				<verse number="12">יב והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא</verse>
				<verse number="13">יג וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה--ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="15">טו נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה  והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש--לאשם</verse>
				<verse number="16">טז ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם--ונסלח לו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו</verse>
				<verse number="18">יח והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם--אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע--ונסלח לו</verse>
				<verse number="19">יט אשם הוא  אשם אשם ליהוה  {פ} [ (Leviticus 5:20) כ וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Leviticus 5:21) כא נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו ] [ (Leviticus 5:22) כב או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם--לחטא בהנה ] [ (Leviticus 5:23) כג והיה כי יחטא ואשם--והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא ] [ (Leviticus 5:24) כד או מכל אשר ישבע עליו לשקר--ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו  לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ] [ (Leviticus 5:25) כה ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן ] [ (Leviticus 5:26) כו וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה  הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו</verse>
				<verse number="3">ג ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח</verse>
				<verse number="4">ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור</verse>
				<verse number="5">ה והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים</verse>
				<verse number="6">ו אש תמיד תוקד על המזבח--לא תכבה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז וזאת תורת המנחה  הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח</verse>
				<verse number="8">ח והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה--ליהוה</verse>
				<verse number="9">ט והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה</verse>
				<verse number="10">י לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם</verse>
				<verse number="11">יא כל זכר בבני אהרן יאכלנה--חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="13">יג זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו--עשירת האפה סלת מנחה תמיד  מחציתה בבקר ומחציתה בערב</verse>
				<verse number="14">יד על מחבת בשמן תעשה--מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="15">טו והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר</verse>
				<verse number="16">טז וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="18">יח דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת  במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה--קדש קדשים הוא</verse>
				<verse number="19">יט הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד</verse>
				<verse number="20">כ כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד--אשר יזה עליה תכבס במקום קדש</verse>
				<verse number="21">כא וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים</verse>
				<verse number="22">כב כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא</verse>
				<verse number="23">כג וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש--לא תאכל באש תשרף  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א וזאת תורת האשם  קדש קדשים הוא</verse>
				<verse number="2">ב במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב</verse>
				<verse number="3">ג ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב</verse>
				<verse number="4">ד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה</verse>
				<verse number="5">ה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא</verse>
				<verse number="6">ו כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא</verse>
				<verse number="7">ז כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה</verse>
				<verse number="8">ח והכהן--המקריב את עלת איש  עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה</verse>
				<verse number="9">ט וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה</verse>
				<verse number="10">י וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה</verse>
				<verse number="12">יב אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן</verse>
				<verse number="13">יג על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו</verse>
				<verse number="14">יד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה</verse>
				<verse number="15">טו ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל  לא יניח ממנו עד בקר</verse>
				<verse number="16">טז ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל</verse>
				<verse number="17">יז והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף</verse>
				<verse number="18">יח ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא</verse>
				<verse number="19">יט והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר</verse>
				<verse number="20">כ והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה</verse>
				<verse number="21">כא ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="23">כג דבר אל בני ישראל לאמר  כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו</verse>
				<verse number="24">כד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו</verse>
				<verse number="25">כה כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה</verse>
				<verse number="26">כו וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה</verse>
				<verse number="27">כז כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה</verse>
				<verse number="28">כח וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="29">כט דבר אל בני ישראל לאמר  המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו</verse>
				<verse number="30">ל ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה</verse>
				<verse number="31">לא והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו</verse>
				<verse number="32">לב ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם</verse>
				<verse number="33">לג המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן  לו תהיה שוק הימין למנה</verse>
				<verse number="34">לד כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל</verse>
				<verse number="35">לה זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה</verse>
				<verse number="36">לו אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם</verse>
				<verse number="37">לז זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים</verse>
				<verse number="38">לח אשר צוה יהוה את משה בהר סיני  ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות</verse>
				<verse number="3">ג ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="4">ד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר משה אל העדה  זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות</verse>
				<verse number="6">ו ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים</verse>
				<verse number="7">ז ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו</verse>
				<verse number="8">ח וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים</verse>
				<verse number="9">ט וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="10">י ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם</verse>
				<verse number="11">יא ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו--לקדשם</verse>
				<verse number="12">יב ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו</verse>
				<verse number="13">יג ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות--כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="14">יד ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת</verse>
				<verse number="15">טו וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו</verse>
				<verse number="16">טז ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה</verse>
				<verse number="17">יז ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו--שרף באש מחוץ למחנה  כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="18">יח ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל</verse>
				<verse number="19">יט וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב</verse>
				<verse number="20">כ ואת האיל--נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר</verse>
				<verse number="21">כא ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="22">כב ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל</verse>
				<verse number="23">כג וישחט--ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית</verse>
				<verse number="24">כד ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב</verse>
				<verse number="25">כה ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין</verse>
				<verse number="26">כו ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין</verse>
				<verse number="27">כז ויתן את הכל--על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה</verse>
				<verse number="28">כח ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה</verse>
				<verse number="29">כט ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה  מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="30">ל ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים  כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו</verse>
				<verse number="32">לב והנותר בבשר ובלחם--באש תשרפו</verse>
				<verse number="33">לג ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים--עד יום מלאת ימי מלאיכם  כי שבעת ימים ימלא את ידכם</verse>
				<verse number="34">לד כאשר עשה ביום הזה--צוה יהוה לעשת לכפר עליכם</verse>
				<verse number="35">לה ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו  כי כן צויתי</verse>
				<verse number="36">לו ויעש אהרן ובניו--את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו--ולזקני ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה--תמימם והקרב לפני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ואל בני ישראל תדבר לאמר  קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה</verse>
				<verse number="4">ד ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן  כי היום יהוה נראה אליכם</verse>
				<verse number="5">ה ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו--וירא אליכם כבוד יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו</verse>
				<verse number="9">ט ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח</verse>
				<verse number="10">י ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת--הקטיר המזבחה  כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="11">יא ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה</verse>
				<verse number="12">יב וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב</verse>
				<verse number="13">יג ואת העלה המציאו אליו לנתחיה--ואת הראש ויקטר על המזבח</verse>
				<verse number="14">יד וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה</verse>
				<verse number="15">טו ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון</verse>
				<verse number="16">טז ויקרב את העלה ויעשה כמשפט</verse>
				<verse number="17">יז ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח--מלבד עלת הבקר</verse>
				<verse number="18">יח וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב</verse>
				<verse number="19">יט ואת החלבים מן השור ומן האיל--האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד</verse>
				<verse number="20">כ וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה</verse>
				<verse number="21">כא ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה--כאשר צוה משה</verse>
				<verse number="22">כב וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה--והשלמים</verse>
				<verse number="23">כג ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם</verse>
				<verse number="24">כד ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה--אשר לא צוה אתם</verse>
				<verse number="2">ב ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן</verse>
				<verse number="4">ד ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה</verse>
				<verse number="5">ה ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה--כאשר דבר משה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל--יבכו את השרפה אשר שרף יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו--כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח וידבר יהוה אל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="9">ט יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד--ולא תמתו  חקת עולם לדרתיכם</verse>
				<verse number="10">י ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור</verse>
				<verse number="11">יא ולהורת את בני ישראל--את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח  כי קדש קדשים הוא</verse>
				<verse number="13">יג ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה  כי כן צויתי</verse>
				<verse number="14">יד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור--אתה ובניך ובנתיך אתך  כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל</verse>
				<verse number="15">טו שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ואת שעיר החטאת דרש דרש משה--והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר</verse>
				<verse number="17">יז מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש--כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה</verse>
				<verse number="18">יח הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי</verse>
				<verse number="19">יט וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה</verse>
				<verse number="20">כ וישמע משה וייטב בעיניו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם</verse>
				<verse number="2">ב דברו אל בני ישראל לאמר  זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ</verse>
				<verse number="3">ג כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו</verse>
				<verse number="4">ד אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה  את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס--טמא הוא לכם</verse>
				<verse number="5">ה ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם</verse>
				<verse number="6">ו ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם</verse>
				<verse number="7">ז ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם</verse>
				<verse number="8">ח מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם</verse>
				<verse number="9">ט את זה תאכלו מכל אשר במים  כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים--אתם תאכלו</verse>
				<verse number="10">י וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים--שקץ הם לכם</verse>
				<verse number="11">יא ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו</verse>
				<verse number="12">יב כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים--שקץ הוא לכם</verse>
				<verse number="13">יג ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם  את הנשר ואת הפרס ואת העזניה</verse>
				<verse number="14">יד ואת הדאה--ואת האיה למינה</verse>
				<verse number="15">טו את כל ערב למינו</verse>
				<verse number="16">טז ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו</verse>
				<verse number="17">יז ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף</verse>
				<verse number="18">יח ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם</verse>
				<verse number="19">יט ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף</verse>
				<verse number="20">כ כל שרץ העוף ההלך על ארבע--שקץ הוא לכם</verse>
				<verse number="21">כא אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע  אשר לא (לו) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ</verse>
				<verse number="22">כב את אלה מהם תאכלו--את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו</verse>
				<verse number="23">כג וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים--שקץ הוא לכם</verse>
				<verse number="24">כד ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="25">כה וכל הנשא מנבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="26">כו לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה--טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא</verse>
				<verse number="27">כז וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע--טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="28">כח והנשא את נבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ  החלד והעכבר והצב למינהו</verse>
				<verse number="30">ל והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת</verse>
				<verse number="31">לא אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="32">לב וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר</verse>
				<verse number="33">לג וכל כלי חרש--אשר יפל מהם אל תוכו  כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו</verse>
				<verse number="34">לד מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים--יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא</verse>
				<verse number="35">לה וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא--תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם</verse>
				<verse number="36">לו אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא</verse>
				<verse number="37">לז וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע--טהור הוא</verse>
				<verse number="38">לח וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו--טמא הוא לכם  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה--הנגע בנבלתה יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="40">מ והאכל מנבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="41">מא וכל השרץ השרץ על הארץ--שקץ הוא לא יאכל</verse>
				<verse number="42">מב כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ--לא תאכלום כי שקץ הם</verse>
				<verse number="43">מג אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם</verse>
				<verse number="44">מד כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ</verse>
				<verse number="45">מה כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני</verse>
				<verse number="46">מו זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ</verse>
				<verse number="47">מז להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר--וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא</verse>
				<verse number="3">ג וביום השמיני ימול בשר ערלתו</verse>
				<verse number="4">ד ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה</verse>
				<verse number="5">ה ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה</verse>
				<verse number="6">ו ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת--אל פתח אהל מועד אל הכהן</verse>
				<verse number="7">ז והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה  זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה</verse>
				<verse number="8">ח ואם לא תמצא ידה די שה--ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים</verse>
				<verse number="3">ג וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו</verse>
				<verse number="4">ד ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים</verse>
				<verse number="5">ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית</verse>
				<verse number="6">ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר</verse>
				<verse number="7">ז ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן</verse>
				<verse number="8">ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן</verse>
				<verse number="10">י וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת</verse>
				<verse number="11">יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן  לא יסגרנו כי טמא הוא</verse>
				<verse number="12">יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן</verse>
				<verse number="13">יג וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע  כלו הפך לבן טהור הוא</verse>
				<verse number="14">יד וביום הראות בו בשר חי יטמא</verse>
				<verse number="15">טו וראה הכהן את הבשר החי וטמאו  הבשר החי טמא הוא צרעת הוא</verse>
				<verse number="16">טז או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן</verse>
				<verse number="17">יז וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא</verse>
				<verse number="19">יט והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן</verse>
				<verse number="20">כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה</verse>
				<verse number="21">כא ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים</verse>
				<verse number="22">כב ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא</verse>
				<verse number="23">כג ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה</verse>
				<verse number="25">כה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא</verse>
				<verse number="26">כו ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים</verse>
				<verse number="27">כז וראהו הכהן ביום השביעי  אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא</verse>
				<verse number="28">כח ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן</verse>
				<verse number="30">ל וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא</verse>
				<verse number="31">לא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים</verse>
				<verse number="32">לב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור</verse>
				<verse number="33">לג והתגלח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית</verse>
				<verse number="34">לד וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר</verse>
				<verse number="35">לה ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו</verse>
				<verse number="36">לו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא</verse>
				<verse number="37">לז ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת</verse>
				<verse number="39">לט וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת  בהק הוא פרח בעור טהור הוא  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא</verse>
				<verse number="41">מא ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא</verse>
				<verse number="42">מב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו</verse>
				<verse number="43">מג וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר</verse>
				<verse number="44">מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו</verse>
				<verse number="45">מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא</verse>
				<verse number="46">מו כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא  בדד ישב מחוץ למחנה מושבו  {ס}</verse>
				<verse number="47">מז והבגד כי יהיה בו נגע צרעת  בבגד צמר או בבגד פשתים</verse>
				<verse number="48">מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור</verse>
				<verse number="49">מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן</verse>
				<verse number="50">נ וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים</verse>
				<verse number="51">נא וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא</verse>
				<verse number="52">נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע  כי צרעת ממארת הוא באש תשרף</verse>
				<verse number="53">נג ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור</verse>
				<verse number="54">נד וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית</verse>
				<verse number="55">נה וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו  פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו</verse>
				<verse number="56">נו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב</verse>
				<verse number="57">נז ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא  באש תשרפנו את אשר בו הנגע</verse>
				<verse number="58">נח והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר</verse>
				<verse number="59">נט זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו  והובא אל הכהן</verse>
				<verse number="3">ג ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע</verse>
				<verse number="4">ד וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב</verse>
				<verse number="5">ה וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת--אל כלי חרש על מים חיים</verse>
				<verse number="6">ו את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים</verse>
				<verse number="7">ז והזה על המטהר מן הצרעת--שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה</verse>
				<verse number="8">ח וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים</verse>
				<verse number="9">ט והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים--וטהר</verse>
				<verse number="10">י וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן</verse>
				<verse number="11">יא והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר--ואתם  לפני יהוה פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="12">יב ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם--ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה--במקום הקדש  כי כחטאת האשם הוא לכהן--קדש קדשים הוא</verse>
				<verse number="14">יד ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית</verse>
				<verse number="15">טו ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית</verse>
				<verse number="16">טז וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה</verse>
				<verse number="17">יז ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על דם האשם</verse>
				<verse number="18">יח והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה</verse>
				<verse number="19">יט ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה</verse>
				<verse number="20">כ והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ואם דל הוא ואין ידו משגת--ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה--ולג שמן</verse>
				<verse number="22">כב ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה</verse>
				<verse number="23">כג והביא אתם ביום השמיני לטהרתו--אל הכהן  אל פתח אהל מועד לפני יהוה</verse>
				<verse number="24">כד ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה</verse>
				<verse number="25">כה ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית</verse>
				<verse number="26">כו ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית</verse>
				<verse number="27">כז והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית--שבע פעמים לפני יהוה</verse>
				<verse number="28">כח ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על מקום דם האשם</verse>
				<verse number="29">כט והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר--לכפר עליו לפני יהוה</verse>
				<verse number="30">ל ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו</verse>
				<verse number="31">לא את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה--על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה</verse>
				<verse number="32">לב זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="34">לד כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם</verse>
				<verse number="35">לה ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר  כנגע נראה לי בבית</verse>
				<verse number="36">לו וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית</verse>
				<verse number="37">לז וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר</verse>
				<verse number="38">לח ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים</verse>
				<verse number="39">לט ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית</verse>
				<verse number="40">מ וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא</verse>
				<verse number="41">מא ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא</verse>
				<verse number="42">מב ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית</verse>
				<verse number="43">מג ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח</verse>
				<verse number="44">מד ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית--צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא</verse>
				<verse number="45">מה ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא</verse>
				<verse number="46">מו והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו--יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="47">מז והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו</verse>
				<verse number="48">מח ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית--וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע</verse>
				<verse number="49">מט ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב</verse>
				<verse number="50">נ ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים</verse>
				<verse number="51">נא ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים</verse>
				<verse number="52">נב וחטא את הבית--בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב--ובשני התולעת</verse>
				<verse number="53">נג ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר--אל פני השדה וכפר על הבית וטהר</verse>
				<verse number="54">נד זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק</verse>
				<verse number="55">נה ולצרעת הבגד ולבית</verse>
				<verse number="56">נו ולשאת ולספחת ולבהרת</verse>
				<verse number="57">נז להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם  איש איש כי יהיה זב מבשרו--זובו טמא הוא</verse>
				<verse number="3">ג וזאת תהיה טמאתו בזובו  רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו--טמאתו הוא</verse>
				<verse number="4">ד כל המשכב אשר ישכב עליו הזב--יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא</verse>
				<verse number="5">ה ואיש אשר יגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="6">ו והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="7">ז והנגע בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="8">ח וכי ירק הזב בטהור--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="9">ט וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב--יטמא</verse>
				<verse number="10">י וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו--יטמא עד הערב והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="11">יא וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="12">יב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ--ישטף במים</verse>
				<verse number="13">יג וכי יטהר הזב מזובו--וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר</verse>
				<verse number="14">יד וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן</verse>
				<verse number="15">טו ועשה אתם הכהן--אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע--ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="17">יז וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע--וכבס במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="18">יח ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע--ורחצו במים וטמאו עד הערב  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="20">כ וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא</verse>
				<verse number="21">כא וכל הנגע במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="22">כב וכל הנגע--בכל כלי אשר תשב עליו  יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="23">כג ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו--בנגעו בו  יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="24">כד ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו--וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה  כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה--טמאה הוא</verse>
				<verse number="26">כו כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה--כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו--טמא יהיה כטמאת נדתה</verse>
				<verse number="27">כז וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="28">כח ואם טהרה מזובה--וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר</verse>
				<verse number="29">כט וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="30">ל ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה</verse>
				<verse number="31">לא והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם</verse>
				<verse number="32">לב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה</verse>
				<verse number="33">לג והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן--בקרבתם לפני יהוה וימתו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת--אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת</verse>
				<verse number="3">ג בזאת יבא אהרן אל הקדש  בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה</verse>
				<verse number="4">ד כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם</verse>
				<verse number="5">ה ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה</verse>
				<verse number="6">ו והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו</verse>
				<verse number="7">ז ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="8">ח ונתן אהרן על שני השעירם גרלות--גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל</verse>
				<verse number="9">ט והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת</verse>
				<verse number="10">י והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו--לשלח אתו לעזאזל המדברה</verse>
				<verse number="11">יא והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו</verse>
				<verse number="12">יב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת</verse>
				<verse number="13">יג ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות--ולא ימות</verse>
				<verse number="14">יד ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם--באצבעו</verse>
				<verse number="15">טו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת</verse>
				<verse number="16">טז וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם</verse>
				<verse number="17">יז וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש--עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל</verse>
				<verse number="18">יח ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה--וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב</verse>
				<verse number="19">יט והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל</verse>
				<verse number="20">כ וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי</verse>
				<verse number="21">כא וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה</verse>
				<verse number="22">כב ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר</verse>
				<verse number="23">כג ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם</verse>
				<verse number="24">כד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם</verse>
				<verse number="25">כה ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה</verse>
				<verse number="26">כו והמשלח את השעיר לעזאזל--יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה</verse>
				<verse number="27">כז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש--יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם</verse>
				<verse number="28">כח והשרף אתם--יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה</verse>
				<verse number="29">כט והיתה לכם לחקת עולם  בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו--האזרח והגר הגר בתוככם</verse>
				<verse number="30">ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם  מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו</verse>
				<verse number="31">לא שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם--חקת עולם</verse>
				<verse number="32">לב וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש</verse>
				<verse number="33">לג וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר</verse>
				<verse number="34">לד והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם--אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם  זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר</verse>
				<verse number="3">ג איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה</verse>
				<verse number="4">ד ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה--דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו</verse>
				<verse number="5">ה למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה--אותם</verse>
				<verse number="6">ו וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="7">ז ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם  חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם</verse>
				<verse number="8">ח ואלהם תאמר--איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם  אשר יעלה עלה או זבח</verse>
				<verse number="9">ט ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה--ונכרת האיש ההוא מעמיו</verse>
				<verse number="10">י ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם--ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה</verse>
				<verse number="11">יא כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם  כי הדם הוא בנפש יכפר</verse>
				<verse number="12">יב על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם</verse>
				<verse number="13">יג ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל--ושפך את דמו וכסהו בעפר</verse>
				<verse number="14">יד כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו  כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת</verse>
				<verse number="15">טו וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר  וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב--וטהר</verse>
				<verse number="16">טז ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ--ונשא עונו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="3">ג כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו</verse>
				<verse number="4">ד את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="5">ה ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם  אני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה  אני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ערות אביך וערות אמך לא תגלה  אמך הוא לא תגלה ערותה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ערות אשת אביך לא תגלה  ערות אביך הוא  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ--לא תגלה ערותן  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן  כי ערותך הנה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא--לא תגלה ערותה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ערות אחות אביך לא תגלה  שאר אביך הוא  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ערות אחות אמך לא תגלה  כי שאר אמך הוא  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ערות אחי אביך לא תגלה  אל אשתו לא תקרב דדתך הוא  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ערות כלתך לא תגלה  אשת בנך הוא לא תגלה ערותה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ערות אשת אחיך לא תגלה  ערות אחיך הוא  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ערות אשה ובתה לא תגלה  את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה--שארה הנה זמה הוא</verse>
				<verse number="18">יח ואשה אל אחתה לא תקח  לצרר לגלות ערותה עליה--בחייה</verse>
				<verse number="19">יט ואל אשה בנדת טמאתה--לא תקרב לגלות ערותה</verse>
				<verse number="20">כ ואל אשת עמיתך--לא תתן שכבתך לזרע  לטמאה בה</verse>
				<verse number="21">כא ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה</verse>
				<verse number="22">כב ואת זכר--לא תשכב משכבי אשה  תועבה הוא</verse>
				<verse number="23">כג ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה--תבל הוא</verse>
				<verse number="24">כד אל תטמאו בכל אלה  כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם</verse>
				<verse number="25">כה ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה</verse>
				<verse number="26">כו ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה  האזרח והגר הגר בתוככם</verse>
				<verse number="27">כז כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ</verse>
				<verse number="28">כח ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם</verse>
				<verse number="29">כט כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה--ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם</verse>
				<verse number="30">ל ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם  אני יהוה אלהיכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם--קדשים תהיו  כי קדוש אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="3">ג איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="4">ד אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="5">ה וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה--לרצנכם תזבחהו</verse>
				<verse number="6">ו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף</verse>
				<verse number="7">ז ואם האכל יאכל ביום השלישי--פגול הוא לא ירצה</verse>
				<verse number="8">ח ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה</verse>
				<verse number="9">ט ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט</verse>
				<verse number="10">י וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט  לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="11">יא לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו</verse>
				<verse number="12">יב ולא תשבעו בשמי לשקר  וחללת את שם אלהיך אני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך--עד בקר</verse>
				<verse number="14">יד לא תקלל חרש--ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו לא תעשו עול במשפט--לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול  בצדק תשפט עמיתך</verse>
				<verse number="16">טז לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך  אני יהוה</verse>
				<verse number="17">יז לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא</verse>
				<verse number="18">יח לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך  אני יהוה</verse>
				<verse number="19">יט את חקתי תשמרו--בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך</verse>
				<verse number="20">כ ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה--בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה</verse>
				<verse number="21">כא והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד--איל אשם</verse>
				<verse number="22">כב וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל--וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים--לא יאכל</verse>
				<verse number="24">כד ובשנה הרביעת יהיה כל פריו--קדש הלולים ליהוה</verse>
				<verse number="25">כה ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="26">כו לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו</verse>
				<verse number="27">כז לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך</verse>
				<verse number="28">כח ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם  אני יהוה</verse>
				<verse number="29">כט אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה</verse>
				<verse number="30">ל את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו  אני יהוה</verse>
				<verse number="31">לא אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="32">לב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג וכי יגור אתך גר בארצכם--לא תונו אתו</verse>
				<verse number="34">לד כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך--כי גרים הייתם בארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="35">לה לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה</verse>
				<verse number="36">לו מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק--יהיה לכם  אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="37">לז ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם  אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן</verse>
				<verse number="3">ג ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו  כי מזרעו נתן למלך--למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי</verse>
				<verse number="4">ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך--לבלתי המית אתו</verse>
				<verse number="5">ה ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך--מקרב עמם</verse>
				<verse number="6">ו והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם--ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו</verse>
				<verse number="7">ז והתקדשתם--והייתם קדשים  כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="8">ח ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם  אני יהוה מקדשכם</verse>
				<verse number="9">ט כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו--מות יומת  אביו ואמו קלל דמיו בו</verse>
				<verse number="10">י ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו--מות יומת הנאף והנאפת</verse>
				<verse number="11">יא ואיש אשר ישכב את אשת אביו--ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם</verse>
				<verse number="12">יב ואיש אשר ישכב את כלתו--מות יומתו שניהם  תבל עשו דמיהם בם</verse>
				<verse number="13">יג ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה--תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם</verse>
				<verse number="14">יד ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה--זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם</verse>
				<verse number="15">טו ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה--מות יומת ואת הבהמה תהרגו</verse>
				<verse number="16">טז ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה--והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם</verse>
				<verse number="17">יז ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא--ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא</verse>
				<verse number="18">יח ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה--ונכרתו שניהם מקרב עמם</verse>
				<verse number="19">יט וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה  כי את שארו הערה עונם ישאו</verse>
				<verse number="20">כ ואיש אשר ישכב את דדתו--ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו</verse>
				<verse number="21">כא ואיש אשר יקח את אשת אחיו--נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו</verse>
				<verse number="22">כב ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה</verse>
				<verse number="23">כג ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם  כי את כל אלה עשו ואקץ בם</verse>
				<verse number="24">כד ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש  אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים</verse>
				<verse number="25">כה והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא</verse>
				<verse number="26">כו והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי</verse>
				<verse number="27">כז ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני--מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו</verse>
				<verse number="2">ב כי אם לשארו הקרב אליו  לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו</verse>
				<verse number="3">ג ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש--לה יטמא</verse>
				<verse number="4">ד לא יטמא בעל בעמיו--להחלו</verse>
				<verse number="5">ה לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם--לא ישרטו שרטת</verse>
				<verse number="6">ו קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם  כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם--והיו קדש</verse>
				<verse number="7">ז אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו  כי קדש הוא לאלהיו</verse>
				<verse number="8">ח וקדשתו--כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך--כי קדוש אני יהוה מקדשכם</verse>
				<verse number="9">ט ובת איש כהן כי תחל לזנות--את אביה היא מחללת באש תשרף  {ס}</verse>
				<verse number="10">י והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים--את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם</verse>
				<verse number="11">יא ועל כל נפשת מת לא יבא  לאביו ולאמו לא יטמא</verse>
				<verse number="12">יב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו  כי נזר שמן משחת אלהיו עליו--אני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג והוא אשה בבתוליה יקח</verse>
				<verse number="14">יד אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח  כי אם בתולה מעמיו יקח אשה</verse>
				<verse number="15">טו ולא יחלל זרעו בעמיו  כי אני יהוה מקדשו  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="17">יז דבר אל אהרן לאמר  איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום--לא יקרב להקריב לחם אלהיו</verse>
				<verse number="18">יח כי כל איש אשר בו מום לא יקרב  איש עור או פסח או חרם או שרוע</verse>
				<verse number="19">יט או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד</verse>
				<verse number="20">כ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך</verse>
				<verse number="21">כא כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן--לא יגש להקריב את אשי יהוה  מום בו--את לחם אלהיו לא יגש להקריב</verse>
				<verse number="22">כב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל</verse>
				<verse number="23">כג אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש--כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם</verse>
				<verse number="24">כד וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו  ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה</verse>
				<verse number="4">ד איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע</verse>
				<verse number="5">ה או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו</verse>
				<verse number="6">ו נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים</verse>
				<verse number="7">ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא</verse>
				<verse number="8">ח נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה  אני יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו  אני יהוה מקדשם</verse>
				<verse number="10">י וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש</verse>
				<verse number="11">יא וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו</verse>
				<verse number="12">יב ובת כהן--כי תהיה לאיש זר  הוא בתרומת הקדשים לא תאכל</verse>
				<verse number="13">יג ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו</verse>
				<verse number="14">יד ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש</verse>
				<verse number="15">טו ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה</verse>
				<verse number="16">טז והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם  כי אני יהוה מקדשם  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="18">יח דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה</verse>
				<verse number="19">יט לרצנכם  תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים</verse>
				<verse number="20">כ כל אשר בו מום לא תקריבו  כי לא לרצון יהיה לכם</verse>
				<verse number="21">כא ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו</verse>
				<verse number="22">כב עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה</verse>
				<verse number="23">כג ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה</verse>
				<verse number="24">כד ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו</verse>
				<verse number="25">כה ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה  כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="27">כז שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה</verse>
				<verse number="28">כח ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד</verse>
				<verse number="29">כט וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו</verse>
				<verse number="30">ל ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר  אני יהוה</verse>
				<verse number="31">לא ושמרתם מצותי ועשיתם אתם  אני יהוה</verse>
				<verse number="32">לב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל  אני יהוה מקדשכם</verse>
				<verse number="33">לג המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים  אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש--אלה הם מועדי</verse>
				<verse number="3">ג ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו  שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם</verse>
				<verse number="5">ה בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש--בין הערבים  פסח ליהוה</verse>
				<verse number="6">ו ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה  שבעת ימים מצות תאכלו</verse>
				<verse number="7">ז ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו</verse>
				<verse number="8">ח והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="10">י דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה--והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן</verse>
				<verse number="11">יא והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן</verse>
				<verse number="12">יב ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה</verse>
				<verse number="13">יג ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה--ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין</verse>
				<verse number="14">יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה--עד הביאכם את קרבן אלהיכם  חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה  שבע שבתות תמימת תהיינה</verse>
				<verse number="16">טז עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה</verse>
				<verse number="17">יז ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים--סלת תהיינה חמץ תאפינה  בכורים ליהוה</verse>
				<verse number="18">יח והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים  יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="19">יט ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים</verse>
				<verse number="20">כ והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן</verse>
				<verse number="21">כא וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו  חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם</verse>
				<verse number="22">כב ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="24">כד דבר אל בני ישראל לאמר  בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה מקרא קדש</verse>
				<verse number="25">כה כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="27">כז אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה</verse>
				<verse number="28">כח וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה  כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="29">כט כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה--ונכרתה מעמיה</verse>
				<verse number="30">ל וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה--והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה</verse>
				<verse number="31">לא כל מלאכה לא תעשו  חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם</verse>
				<verse number="32">לב שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב--מערב עד ערב תשבתו שבתכם  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="34">לד דבר אל בני ישראל לאמר  בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה</verse>
				<verse number="35">לה ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו</verse>
				<verse number="36">לו שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא--כל מלאכת עבדה לא תעשו</verse>
				<verse number="37">לז אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש  להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים--דבר יום ביומו</verse>
				<verse number="38">לח מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה</verse>
				<verse number="39">לט אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון</verse>
				<verse number="40">מ ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם--שבעת ימים</verse>
				<verse number="41">מא וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה  חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו</verse>
				<verse number="42">מב בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת</verse>
				<verse number="43">מג למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="44">מד וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור  להעלת נר תמיד</verse>
				<verse number="3">ג מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד  חקת עולם לדרתיכם</verse>
				<verse number="4">ד על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת</verse>
				<verse number="6">ו ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה</verse>
				<verse number="8">ח ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד  מאת בני ישראל ברית עולם</verse>
				<verse number="9">ט והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש  כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי</verse>
				<verse number="11">יא ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן</verse>
				<verse number="12">יב ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="14">יד הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה</verse>
				<verse number="15">טו ואל בני ישראל תדבר לאמר  איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו</verse>
				<verse number="16">טז ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה  כגר כאזרח--בנקבו שם יומת</verse>
				<verse number="17">יז ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת</verse>
				<verse number="18">יח ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש</verse>
				<verse number="19">יט ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו</verse>
				<verse number="20">כ שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו</verse>
				<verse number="21">כא ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת</verse>
				<verse number="22">כב משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה  כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="23">כג וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה</verse>
				<verse number="3">ג שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה</verse>
				<verse number="4">ד ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה  שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר</verse>
				<verse number="5">ה את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר  שנת שבתון יהיה לארץ</verse>
				<verse number="6">ו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך</verse>
				<verse number="7">ז ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך  תהיה כל תבואתה לאכל  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה</verse>
				<verse number="9">ט והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם</verse>
				<verse number="10">י וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו</verse>
				<verse number="11">יא יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה</verse>
				<verse number="12">יב כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה</verse>
				<verse number="13">יג בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו</verse>
				<verse number="14">יד וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו</verse>
				<verse number="15">טו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך</verse>
				<verse number="16">טז לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו  כי מספר תבואת הוא מכר לך</verse>
				<verse number="17">יז ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך  כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="18">יח ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח</verse>
				<verse number="19">יט ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה</verse>
				<verse number="20">כ וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת  הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו</verse>
				<verse number="21">כא וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים</verse>
				<verse number="22">כב וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן</verse>
				<verse number="23">כג והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ  כי גרים ותושבים אתם עמדי</verse>
				<verse number="24">כד ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו</verse>
				<verse number="26">כו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו</verse>
				<verse number="27">כז וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו</verse>
				<verse number="28">כח ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו  ימים תהיה גאלתו</verse>
				<verse number="30">ל ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו  לא יצא ביבל</verse>
				<verse number="31">לא ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב  גאלה תהיה לו וביבל יצא</verse>
				<verse number="32">לב וערי הלוים--בתי ערי אחזתם  גאלת עולם תהיה ללוים</verse>
				<verse number="33">לג ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל  כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל</verse>
				<verse number="34">לד ושדה מגרש עריהם לא ימכר  כי אחזת עולם הוא להם  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך</verse>
				<verse number="36">לו אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך</verse>
				<verse number="37">לז את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך</verse>
				<verse number="38">לח אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד</verse>
				<verse number="40">מ כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך</verse>
				<verse number="41">מא ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב</verse>
				<verse number="42">מב כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד</verse>
				<verse number="43">מג לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך</verse>
				<verse number="44">מד ועבדך ואמתך אשר יהיו לך  מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה</verse>
				<verse number="45">מה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה</verse>
				<verse number="46">מו והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך  {ס}</verse>
				<verse number="47">מז וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר</verse>
				<verse number="48">מח אחרי נמכר גאלה תהיה לו  אחד מאחיו יגאלנו</verse>
				<verse number="49">מט או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל</verse>
				<verse number="50">נ וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו</verse>
				<verse number="51">נא אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו</verse>
				<verse number="52">נב ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו</verse>
				<verse number="53">נג כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך</verse>
				<verse number="54">נד ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו</verse>
				<verse number="55">נה כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה  כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="2">ב את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו  אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם</verse>
				<verse number="4">ד ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו</verse>
				<verse number="5">ה והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם</verse>
				<verse number="6">ו ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם</verse>
				<verse number="7">ז ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב</verse>
				<verse number="8">ח ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב</verse>
				<verse number="9">ט ופניתי אליכם--והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם</verse>
				<verse number="10">י ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו</verse>
				<verse number="11">יא ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם</verse>
				<verse number="12">יב והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם</verse>
				<verse number="13">יג אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה</verse>
				<verse number="15">טו ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי</verse>
				<verse number="16">טז אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם</verse>
				<verse number="17">יז ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם</verse>
				<verse number="18">יח ואם עד אלה--לא תשמעו לי  ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם</verse>
				<verse number="19">יט ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה</verse>
				<verse number="20">כ ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו</verse>
				<verse number="21">כא ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי--ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם</verse>
				<verse number="22">כב והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם</verse>
				<verse number="23">כג ואם באלה--לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי</verse>
				<verse number="24">כד והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם</verse>
				<verse number="25">כה והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב</verse>
				<verse number="26">כו בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ואם בזאת--לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי</verse>
				<verse number="28">כח והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם</verse>
				<verse number="29">כט ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו</verse>
				<verse number="30">ל והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם</verse>
				<verse number="31">לא ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם</verse>
				<verse number="32">לב והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה</verse>
				<verse number="33">לג ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה</verse>
				<verse number="34">לד אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה</verse>
				<verse number="35">לה כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה</verse>
				<verse number="36">לו והנשארים בכם--והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף</verse>
				<verse number="37">לז וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם</verse>
				<verse number="38">לח ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם</verse>
				<verse number="39">לט והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו</verse>
				<verse number="40">מ והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי</verse>
				<verse number="41">מא אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם</verse>
				<verse number="42">מב וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר--והארץ אזכר</verse>
				<verse number="43">מג והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען--במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם</verse>
				<verse number="44">מד ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם--להפר בריתי אתם  כי אני יהוה אלהיהם</verse>
				<verse number="45">מה וזכרתי להם ברית ראשנים  אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים--אני יהוה</verse>
				<verse number="46">מו אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל--בהר סיני ביד משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר--בערכך נפשת ליהוה</verse>
				<verse number="3">ג והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה  והיה ערכך חמשים שקל כסף--בשקל הקדש</verse>
				<verse number="4">ד ואם נקבה הוא--והיה ערכך שלשים שקל</verse>
				<verse number="5">ה ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה--והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים</verse>
				<verse number="6">ו ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים--והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף</verse>
				<verse number="7">ז ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר--והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים</verse>
				<verse number="8">ח ואם מך הוא מערכך--והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן  על פי אשר תשיג יד הנדר--יעריכנו הכהן  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ואם בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה  כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש</verse>
				<verse number="10">י לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע--או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש</verse>
				<verse number="11">יא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה--והעמיד את הבהמה לפני הכהן</verse>
				<verse number="12">יב והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע  כערכך הכהן כן יהיה</verse>
				<verse number="13">יג ואם גאל יגאלנה--ויסף חמישתו על ערכך</verse>
				<verse number="14">יד ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה--והעריכו הכהן בין טוב ובין רע  כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום</verse>
				<verse number="15">טו ואם המקדיש--יגאל את ביתו  ויסף חמישית כסף ערכך עליו--והיה לו</verse>
				<verse number="16">טז ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך לפי זרעו  זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף</verse>
				<verse number="17">יז אם משנת היבל יקדיש שדהו--כערכך יקום</verse>
				<verse number="18">יח ואם אחר היבל יקדיש שדהו--וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך</verse>
				<verse number="19">יט ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו  ויסף חמשית כסף ערכך עליו--וקם לו</verse>
				<verse number="20">כ ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר--לא יגאל עוד</verse>
				<verse number="21">כא והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה--כשדה החרם  לכהן תהיה אחזתו</verse>
				<verse number="22">כב ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו--יקדיש ליהוה</verse>
				<verse number="23">כג וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה</verse>
				<verse number="24">כד בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו--לאשר לו אחזת הארץ</verse>
				<verse number="25">כה וכל ערכך--יהיה בשקל הקדש  עשרים גרה יהיה השקל</verse>
				<verse number="26">כו אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה--לא יקדיש איש אתו  אם שור אם שה ליהוה הוא</verse>
				<verse number="27">כז ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך</verse>
				<verse number="28">כח אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו--לא ימכר ולא יגאל  כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה</verse>
				<verse number="29">כט כל חרם אשר יחרם מן האדם--לא יפדה  מות יומת</verse>
				<verse number="30">ל וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ--ליהוה הוא  קדש ליהוה</verse>
				<verse number="31">לא ואם גאל יגאל איש ממעשרו--חמשיתו יסף עליו</verse>
				<verse number="32">לב וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט--העשירי יהיה קדש ליהוה</verse>
				<verse number="33">לג לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל</verse>
				<verse number="34">לד אלה המצות אשר צוה יהוה את משה--אל בני ישראל  בהר סיני  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="4">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד  באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים--לאמר</verse>
				<verse number="2">ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם--במספר שמות כל זכר לגלגלתם</verse>
				<verse number="3">ג מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל--תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן</verse>
				<verse number="4">ד ואתכם יהיו איש איש למטה--איש ראש לבית אבתיו הוא</verse>
				<verse number="5">ה ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם  לראובן אליצור בן שדיאור</verse>
				<verse number="6">ו לשמעון שלמיאל בן צורישדי</verse>
				<verse number="7">ז ליהודה נחשון בן עמינדב</verse>
				<verse number="8">ח ליששכר נתנאל בן צוער</verse>
				<verse number="9">ט לזבולן אליאב בן חלן</verse>
				<verse number="10">י לבני יוסף--לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור</verse>
				<verse number="11">יא לבנימן אבידן בן גדעני</verse>
				<verse number="12">יב לדן אחיעזר בן עמישדי</verse>
				<verse number="13">יג לאשר פגעיאל בן עכרן</verse>
				<verse number="14">יד לגד אליסף בן דעואל</verse>
				<verse number="15">טו לנפתלי אחירע בן עינן</verse>
				<verse number="16">טז אלה קריאי (קרואי) העדה נשיאי מטות אבותם  ראשי אלפי ישראל הם</verse>
				<verse number="17">יז ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמת</verse>
				<verse number="18">יח ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם  במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--לגלגלתם</verse>
				<verse number="19">יט כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמות לגלגלתם--כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא</verse>
				<verse number="21">כא פקדיהם למטה ראובן--ששה וארבעים אלף וחמש מאות  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם  פקדיו במספר שמות לגלגלתם--כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא</verse>
				<verse number="23">כג פקדיהם למטה שמעון--תשעה וחמשים אלף ושלש מאות  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="25">כה פקדיהם למטה גד--חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="27">כז פקדיהם למטה יהודה--ארבעה ושבעים אלף ושש מאות  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="29">כט פקדיהם למטה יששכר--ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="31">לא פקדיהם למטה זבולן--שבעה וחמשים אלף וארבע מאות  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="33">לג פקדיהם למטה אפרים--ארבעים אלף וחמש מאות  {פ}</verse>
				<verse number="34">לד לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="35">לה פקדיהם למטה מנשה--שנים ושלשים אלף ומאתים  {פ}</verse>
				<verse number="36">לו לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="37">לז פקדיהם למטה בנימן--חמשה ושלשים אלף וארבע מאות  {פ}</verse>
				<verse number="38">לח לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="39">לט פקדיהם למטה דן--שנים וששים אלף ושבע מאות  {פ}</verse>
				<verse number="40">מ לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="41">מא פקדיהם למטה אשר--אחד וארבעים אלף וחמש מאות  {פ}</verse>
				<verse number="42">מב בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא</verse>
				<verse number="43">מג פקדיהם למטה נפתלי--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות  {פ}</verse>
				<verse number="44">מד אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל--שנים עשר איש  איש אחד לבית אבתיו היו</verse>
				<verse number="45">מה ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל</verse>
				<verse number="46">מו ויהיו כל הפקדים--שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים</verse>
				<verse number="47">מז והלוים למטה אבתם--לא התפקדו בתוכם  {פ}</verse>
				<verse number="48">מח וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="49">מט אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל</verse>
				<verse number="50">נ ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו--המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו</verse>
				<verse number="51">נא ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת</verse>
				<verse number="52">נב וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם</verse>
				<verse number="53">נג והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות</verse>
				<verse number="54">נד ויעשו בני ישראל  ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל  מנגד סביב לאהל מועד יחנו</verse>
				<verse number="3">ג והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב</verse>
				<verse number="4">ד וצבאו ופקדיהם--ארבעה ושבעים אלף ושש מאות</verse>
				<verse number="5">ה והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער</verse>
				<verse number="6">ו וצבאו ופקדיו--ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות</verse>
				<verse number="7">ז מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן</verse>
				<verse number="8">ח וצבאו ופקדיו--שבעה וחמשים אלף וארבע מאות</verse>
				<verse number="9">ט כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות--לצבאתם ראשנה יסעו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור</verse>
				<verse number="11">יא וצבאו ופקדיו--ששה וארבעים אלף וחמש מאות</verse>
				<verse number="12">יב והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי</verse>
				<verse number="13">יג וצבאו ופקדיהם--תשעה וחמשים אלף ושלש מאות</verse>
				<verse number="14">יד ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל</verse>
				<verse number="15">טו וצבאו ופקדיהם--חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים</verse>
				<verse number="16">טז כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים--לצבאתם ושנים יסעו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד</verse>
				<verse number="19">יט וצבאו ופקדיהם--ארבעים אלף וחמש מאות</verse>
				<verse number="20">כ ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור</verse>
				<verse number="21">כא וצבאו ופקדיהם--שנים ושלשים אלף ומאתים</verse>
				<verse number="22">כב ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני</verse>
				<verse number="23">כג וצבאו ופקדיהם--חמשה ושלשים אלף וארבע מאות</verse>
				<verse number="24">כד כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה--לצבאתם ושלשים יסעו  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי</verse>
				<verse number="26">כו וצבאו ופקדיהם--שנים וששים אלף ושבע מאות</verse>
				<verse number="27">כז והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן</verse>
				<verse number="28">כח וצבאו ופקדיהם--אחד וארבעים אלף וחמש מאות</verse>
				<verse number="29">כט ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן</verse>
				<verse number="30">ל וצבאו ופקדיהם--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות</verse>
				<verse number="31">לא כל הפקדים למחנה דן--מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם  כל פקודי המחנת לצבאתם--שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים</verse>
				<verse number="33">לג והלוים--לא התפקדו בתוך בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="34">לד ויעשו בני ישראל  ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו--איש למשפחתיו על בית אבתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ואלה תולדת אהרן ומשה  ביום דבר יהוה את משה--בהר סיני</verse>
				<verse number="2">ב ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר</verse>
				<verse number="3">ג אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים--אשר מלא ידם לכהן</verse>
				<verse number="4">ד וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="6">ו הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו</verse>
				<verse number="7">ז ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד--לעבד את עבדת המשכן</verse>
				<verse number="8">ח ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל--לעבד את עבדת המשכן</verse>
				<verse number="9">ט ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו  נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל</verse>
				<verse number="10">י ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים</verse>
				<verse number="13">יג כי לי כל בכור--ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה  לי יהיו אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר</verse>
				<verse number="15">טו פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם  כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם</verse>
				<verse number="16">טז ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה</verse>
				<verse number="17">יז ויהיו אלה בני לוי בשמתם--גרשון וקהת ומררי</verse>
				<verse number="18">יח ואלה שמות בני גרשון למשפחתם--לבני ושמעי</verse>
				<verse number="19">יט ובני קהת למשפחתם--עמרם ויצהר חברון ועזיאל</verse>
				<verse number="20">כ ובני מררי למשפחתם--מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם</verse>
				<verse number="21">כא לגרשון--משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני</verse>
				<verse number="22">כב פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות</verse>
				<verse number="23">כג משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה</verse>
				<verse number="24">כד ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל</verse>
				<verse number="25">כה ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו--ומסך פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="26">כו וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי</verse>
				<verse number="28">כח במספר כל זכר מבן חדש ומעלה--שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש</verse>
				<verse number="29">כט משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה</verse>
				<verse number="30">ל ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל</verse>
				<verse number="31">לא ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך--וכל עבדתו</verse>
				<verse number="32">לב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש</verse>
				<verse number="33">לג למררי--משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי</verse>
				<verse number="34">לד ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה--ששת אלפים ומאתים</verse>
				<verse number="35">לה ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה</verse>
				<verse number="36">לו ופקדת משמרת בני מררי--קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו--וכל עבדתו</verse>
				<verse number="37">לז ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם</verse>
				<verse number="38">לח והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת</verse>
				<verse number="39">לט כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה--למשפחתם  כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם</verse>
				<verse number="41">מא ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל</verse>
				<verse number="42">מב ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל</verse>
				<verse number="43">מג ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה--לפקדיהם  שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים  {פ}</verse>
				<verse number="44">מד וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="45">מה קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה</verse>
				<verse number="46">מו ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים--העדפים על הלוים מבכור בני ישראל</verse>
				<verse number="47">מז ולקחת חמשת חמשת שקלים--לגלגלת  בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל</verse>
				<verse number="48">מח ונתתה הכסף לאהרן ולבניו--פדויי העדפים בהם</verse>
				<verse number="49">מט ויקח משה את כסף הפדיום--מאת העדפים על פדויי הלוים</verse>
				<verse number="50">נ מאת בכור בני ישראל--לקח את הכסף  חמשה וששים ושלש מאות ואלף--בשקל הקדש</verse>
				<verse number="51">נא ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו--על פי יהוה  כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי--למשפחתם לבית אבתם</verse>
				<verse number="3">ג מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד</verse>
				<verse number="4">ד זאת עבדת בני קהת באהל מועד--קדש הקדשים</verse>
				<verse number="5">ה ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה--את ארן העדת</verse>
				<verse number="6">ו ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו</verse>
				<verse number="7">ז ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה</verse>
				<verse number="8">ח ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו</verse>
				<verse number="9">ט ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם</verse>
				<verse number="10">י ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט</verse>
				<verse number="11">יא ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו</verse>
				<verse number="12">יב ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט</verse>
				<verse number="13">יג ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן</verse>
				<verse number="14">יד ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת--כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש--ושמו בדיו</verse>
				<verse number="15">טו וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד</verse>
				<verse number="16">טז ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה  פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="18">יח אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים</verse>
				<verse number="19">יט וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים  אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו</verse>
				<verse number="20">כ ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="22">כב נשא את ראש בני גרשון--גם הם  לבית אבתם למשפחתם</verse>
				<verse number="23">כג מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה--תפקד אותם  כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד</verse>
				<verse number="24">כד זאת עבדת משפחת הגרשני--לעבד ולמשא</verse>
				<verse number="25">כה ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך--פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="26">כו ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו</verse>
				<verse number="27">כז על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם</verse>
				<verse number="28">כח זאת עבדת משפחת בני הגרשני--באהל מועד ומשמרתם--ביד איתמר בן אהרן הכהן  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט בני מררי--למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם</verse>
				<verse number="30">ל מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--תפקדם  כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד</verse>
				<verse number="31">לא וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד  קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו</verse>
				<verse number="32">לב ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם</verse>
				<verse number="33">לג זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד--ביד איתמר בן אהרן הכהן</verse>
				<verse number="34">לד ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם</verse>
				<verse number="35">לה מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד</verse>
				<verse number="36">לו ויהיו פקדיהם למשפחתם--אלפים שבע מאות וחמשים</verse>
				<verse number="37">לז אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם</verse>
				<verse number="39">לט מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד</verse>
				<verse number="40">מ ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם--אלפים ושש מאות ושלשים</verse>
				<verse number="41">מא אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד--אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה</verse>
				<verse number="42">מב ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם</verse>
				<verse number="43">מג מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד</verse>
				<verse number="44">מד ויהיו פקדיהם למשפחתם--שלשת אלפים ומאתים</verse>
				<verse number="45">מה אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה</verse>
				<verse number="46">מו כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל--את הלוים  למשפחתם ולבית אבתם</verse>
				<verse number="47">מז מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה  כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא--באהל מועד</verse>
				<verse number="48">מח ויהיו פקדיהם--שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים</verse>
				<verse number="49">מט על פי יהוה פקד אותם ביד משה--איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש</verse>
				<verse number="3">ג מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם</verse>
				<verse number="4">ד ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה  כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="6">ו דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא</verse>
				<verse number="7">ז והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו</verse>
				<verse number="8">ח ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן  מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו</verse>
				<verse number="9">ט וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה</verse>
				<verse number="10">י ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל</verse>
				<verse number="13">יג ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה</verse>
				<verse number="14">יד ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה</verse>
				<verse number="15">טו והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון</verse>
				<verse number="16">טז והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה</verse>
				<verse number="17">יז ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים</verse>
				<verse number="18">יח והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים</verse>
				<verse number="19">יט והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה</verse>
				<verse number="20">כ ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך</verse>
				<verse number="21">כא והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה</verse>
				<verse number="22">כב ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן</verse>
				<verse number="23">כג וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים</verse>
				<verse number="24">כד והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים</verse>
				<verse number="25">כה ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח</verse>
				<verse number="26">כו וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים</verse>
				<verse number="27">כז והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה</verse>
				<verse number="28">כח ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע</verse>
				<verse number="29">כט זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה</verse>
				<verse number="30">ל או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת</verse>
				<verse number="31">לא ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר--להזיר ליהוה</verse>
				<verse number="3">ג מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל</verse>
				<verse number="4">ד כל ימי נזרו  מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג--לא יאכל</verse>
				<verse number="5">ה כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו  עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה--גדל פרע שער ראשו</verse>
				<verse number="6">ו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא</verse>
				<verse number="7">ז לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו--לא יטמא להם במתם  כי נזר אלהיו על ראשו</verse>
				<verse number="8">ח כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה</verse>
				<verse number="9">ט וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו--וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו</verse>
				<verse number="10">י וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה  אל הכהן--אל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="11">יא ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא</verse>
				<verse number="12">יב והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו</verse>
				<verse number="13">יג וזאת תורת הנזיר  ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="14">יד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים</verse>
				<verse number="15">טו וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם</verse>
				<verse number="16">טז והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו</verse>
				<verse number="17">יז ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו</verse>
				<verse number="18">יח וגלח הנזיר פתח אהל מועד--את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים</verse>
				<verse number="19">יט ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו</verse>
				<verse number="20">כ והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה--קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין</verse>
				<verse number="21">כא זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר--כן יעשה על תורת נזרו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="23">כג דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל  אמור להם  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד יברכך יהוה וישמרך  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה יאר יהוה פניו אליך ויחנך  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם</verse>
				<verse number="2">ב ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם  הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים</verse>
				<verse number="3">ג ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר--עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="5">ה קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו</verse>
				<verse number="6">ו ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים</verse>
				<verse number="7">ז את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר--נתן לבני גרשון  כפי עבדתם</verse>
				<verse number="8">ח ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר--נתן לבני מררי  כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן</verse>
				<verse number="9">ט ולבני קהת לא נתן  כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו</verse>
				<verse number="10">י ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אל משה  נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויהי המקריב ביום הראשון--את קרבנו  נחשון בן עמינדב למטה יהודה</verse>
				<verse number="13">יג וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="14">יד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="15">טו פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="16">טז שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="17">יז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן נחשון בן עמינדב  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ביום השני הקריב נתנאל בן צוער--נשיא יששכר</verse>
				<verse number="19">יט הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="20">כ כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="21">כא פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="22">כב שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="23">כג ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן נתנאל בן צוער  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ביום השלישי נשיא לבני זבולן--אליאב בן חלן</verse>
				<verse number="25">כה קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="26">כו כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="27">כז פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="28">כח שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="29">כט ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אליאב בן חלן  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ביום הרביעי נשיא לבני ראובן--אליצור בן שדיאור</verse>
				<verse number="31">לא קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="32">לב כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="33">לג פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="34">לד שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="35">לה ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אליצור בן שדיאור  {פ}</verse>
				<verse number="36">לו ביום החמישי נשיא לבני שמעון--שלמיאל בן צורישדי</verse>
				<verse number="37">לז קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="38">לח כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="39">לט פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="40">מ שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="41">מא ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן שלמיאל בן צורישדי  {פ}</verse>
				<verse number="42">מב ביום הששי נשיא לבני גד--אליסף בן דעואל</verse>
				<verse number="43">מג קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="44">מד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="45">מה פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="46">מו שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="47">מז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אליסף בן דעואל  {פ}</verse>
				<verse number="48">מח ביום השביעי נשיא לבני אפרים--אלישמע בן עמיהוד</verse>
				<verse number="49">מט קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="50">נ כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="51">נא פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="52">נב שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="53">נג ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אלישמע בן עמיהוד  {פ}</verse>
				<verse number="54">נד ביום השמיני נשיא לבני מנשה--גמליאל בן פדהצור</verse>
				<verse number="55">נה קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="56">נו כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="57">נז פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="58">נח שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="59">נט ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן גמליאל בן פדהצור  {פ}</verse>
				<verse number="60">ס ביום התשיעי נשיא לבני בנימן--אבידן בן גדעני</verse>
				<verse number="61">סא קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="62">סב כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="63">סג פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="64">סד שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="65">סה ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אבידן בן גדעני  {פ}</verse>
				<verse number="66">סו ביום העשירי נשיא לבני דן--אחיעזר בן עמישדי</verse>
				<verse number="67">סז קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="68">סח כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="69">סט פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="70">ע שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="71">עא ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אחיעזר בן עמישדי  {פ}</verse>
				<verse number="72">עב ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר--פגעיאל בן עכרן</verse>
				<verse number="73">עג קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="74">עד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="75">עה פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="76">עו שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="77">עז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן פגעיאל בן עכרן  {פ}</verse>
				<verse number="78">עח ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי--אחירע בן עינן</verse>
				<verse number="79">עט קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה</verse>
				<verse number="80">פ כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת</verse>
				<verse number="81">פא פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה</verse>
				<verse number="82">פב שעיר עזים אחד לחטאת</verse>
				<verse number="83">פג ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אחירע בן עינן  {פ}</verse>
				<verse number="84">פד זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל  קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה</verse>
				<verse number="85">פה שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש</verse>
				<verse number="86">פו כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה</verse>
				<verse number="87">פז כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר--ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת</verse>
				<verse number="88">פח וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים  זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו</verse>
				<verse number="89">פט ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל אהרן ואמרת אליו  בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות</verse>
				<verse number="3">ג ויעש כן אהרן--אל מול פני המנורה העלה נרתיה  כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="4">ד וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא  כמראה אשר הראה יהוה את משה--כן עשה את המנרה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="6">ו קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם</verse>
				<verse number="7">ז וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו</verse>
				<verse number="8">ח ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת</verse>
				<verse number="9">ט והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת--את כל עדת בני ישראל</verse>
				<verse number="10">י והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים</verse>
				<verse number="11">יא והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה</verse>
				<verse number="12">יב והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים</verse>
				<verse number="13">יג והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה</verse>
				<verse number="14">יד והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים</verse>
				<verse number="15">טו ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה</verse>
				<verse number="16">טז כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל  תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל--לקחתי אתם לי</verse>
				<verse number="17">יז כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה  ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי</verse>
				<verse number="18">יח ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל</verse>
				<verse number="19">יט ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש</verse>
				<verse number="20">כ ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים  ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים--כן עשו להם בני ישראל</verse>
				<verse number="21">כא ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם</verse>
				<verse number="22">כב ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו  כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="24">כד זאת אשר ללוים  מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד</verse>
				<verse number="25">כה ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד</verse>
				<verse number="26">כו ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון--לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו</verse>
				<verse number="3">ג בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו--במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו</verse>
				<verse number="4">ד וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח</verse>
				<verse number="5">ה ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים--במדבר סיני  ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו בני ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן--ביום ההוא</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אלהם משה  עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="10">י דבר אל בני ישראל לאמר  איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה</verse>
				<verse number="11">יא בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים--יעשו אתו  על מצות ומררים יאכלהו</verse>
				<verse number="12">יב לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו</verse>
				<verse number="13">יג והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו--חטאו ישא האיש ההוא</verse>
				<verse number="14">יד וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה--כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה  חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש--עד בקר</verse>
				<verse number="16">טז כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה</verse>
				<verse number="17">יז ולפי העלות הענן מעל האהל--ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן--שם יחנו בני ישראל</verse>
				<verse number="18">יח על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו  כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן--יחנו</verse>
				<verse number="19">יט ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים--ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו</verse>
				<verse number="20">כ ויש אשר יהיה הענן ימים מספר--על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו</verse>
				<verse number="21">כא ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו</verse>
				<verse number="22">כב או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו</verse>
				<verse number="23">כג על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו  את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות</verse>
				<verse number="3">ג ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="4">ד ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה</verse>
				<verse number="6">ו ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם</verse>
				<verse number="7">ז ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו</verse>
				<verse number="8">ח ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם</verse>
				<verse number="9">ט וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם</verse>
				<verse number="10">י וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת</verse>
				<verse number="12">יב ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן</verse>
				<verse number="13">יג ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה</verse>
				<verse number="14">יד ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב</verse>
				<verse number="15">טו ועל צבא--מטה בני יששכר  נתנאל בן צוער</verse>
				<verse number="16">טז ועל צבא--מטה בני זבולן  אליאב בן חלן</verse>
				<verse number="17">יז והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן</verse>
				<verse number="18">יח ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור</verse>
				<verse number="19">יט ועל צבא--מטה בני שמעון  שלמיאל בן צורישדי</verse>
				<verse number="20">כ ועל צבא מטה בני גד  אליסף בן דעואל</verse>
				<verse number="21">כא ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם</verse>
				<verse number="22">כב ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד</verse>
				<verse number="23">כג ועל צבא--מטה בני מנשה  גמליאל בן פדהצור</verse>
				<verse number="24">כד ועל צבא--מטה בני בנימן  אבידן בן גדעוני</verse>
				<verse number="25">כה ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי</verse>
				<verse number="26">כו ועל צבא--מטה בני אשר  פגעיאל בן עכרן</verse>
				<verse number="27">כז ועל צבא--מטה בני נפתלי  אחירע בן עינן</verse>
				<verse number="28">כח אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר אליו לא אלך  כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר אל נא תעזב אתנו  כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים</verse>
				<verse number="32">לב והיה כי תלך עמנו  והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך</verse>
				<verse number="33">לג ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה</verse>
				<verse number="34">לד וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה  {ס}  ]  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ויהי בנסע הארן ויאמר משה  קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך</verse>
				<verse number="36">לו ובנחה יאמר  שובה יהוה רבבות אלפי ישראל  {ס}  ]  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה</verse>
				<verse number="2">ב ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש</verse>
				<verse number="3">ג ויקרא שם המקום ההוא תבערה  כי בערה בם אש יהוה</verse>
				<verse number="4">ד והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר</verse>
				<verse number="5">ה זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים</verse>
				<verse number="6">ו ועתה נפשנו יבשה אין כל--בלתי אל המן עינינו</verse>
				<verse number="7">ז והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח</verse>
				<verse number="8">ח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן</verse>
				<verse number="9">ט וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו</verse>
				<verse number="10">י וישמע משה את העם בכה למשפחתיו--איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך  לשום את משא כל העם הזה--עלי</verse>
				<verse number="12">יב האנכי הריתי את כל העם הזה--אם אנכי ילדתיהו  כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו</verse>
				<verse number="13">יג מאין לי בשר לתת לכל העם הזה  כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה</verse>
				<verse number="14">יד לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה  כי כבד ממני</verse>
				<verse number="15">טו ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג--אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך</verse>
				<verse number="17">יז וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך</verse>
				<verse number="18">יח ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר--כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם</verse>
				<verse number="19">יט לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום</verse>
				<verse number="20">כ עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא  יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים</verse>
				<verse number="22">כב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא</verse>
				<verse number="24">כד ויצא משה--וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל</verse>
				<verse number="25">כה וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו</verse>
				<verse number="26">כו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה</verse>
				<verse number="27">כז וירץ הנער ויגד למשה ויאמר  אלדד ומידד מתנבאים במחנה</verse>
				<verse number="28">כח ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו--ויאמר  אדני משה כלאם</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים--כי יתן יהוה את רוחו עליהם</verse>
				<verse number="30">ל ויאסף משה אל המחנה--הוא וזקני ישראל</verse>
				<verse number="31">לא ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה--וכאמתים על פני הארץ</verse>
				<verse number="32">לב ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו--הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה</verse>
				<verse number="33">לג הבשר עודנו בין שניהם--טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד</verse>
				<verse number="34">לד ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה  כי שם קברו את העם המתאוים</verse>
				<verse number="35">לה מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח  כי אשה כשית לקח</verse>
				<verse number="2">ב ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה</verse>
				<verse number="3">ג והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם</verse>
				<verse number="5">ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו</verse>
				<verse number="7">ז לא כן עבדי משה  בכל ביתי נאמן הוא</verse>
				<verse number="8">ח פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה</verse>
				<verse number="9">ט ויחר אף יהוה בם וילך</verse>
				<verse number="10">י והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אהרן אל משה  בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו</verse>
				<verse number="12">יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו</verse>
				<verse number="13">יג ויצעק משה אל יהוה לאמר  אל נא רפא נא לה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף</verse>
				<verse number="15">טו ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים</verse>
				<verse number="16">טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל  איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו--כל נשיא בהם</verse>
				<verse number="3">ג וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה  כלם אנשים ראשי בני ישראל המה</verse>
				<verse number="4">ד ואלה שמותם  למטה ראובן שמוע בן זכור</verse>
				<verse number="5">ה למטה שמעון שפט בן חורי</verse>
				<verse number="6">ו למטה יהודה כלב בן יפנה</verse>
				<verse number="7">ז למטה יששכר יגאל בן יוסף</verse>
				<verse number="8">ח למטה אפרים הושע בן נון</verse>
				<verse number="9">ט למטה בנימן פלטי בן רפוא</verse>
				<verse number="10">י למטה זבולן גדיאל בן סודי</verse>
				<verse number="11">יא למטה יוסף למטה מנשה--גדי בן סוסי</verse>
				<verse number="12">יב למטה דן עמיאל בן גמלי</verse>
				<verse number="13">יג למטה אשר סתור בן מיכאל</verse>
				<verse number="14">יד למטה נפתלי נחבי בן ופסי</verse>
				<verse number="15">טו למטה גד גאואל בן מכי</verse>
				<verse number="16">טז אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע</verse>
				<verse number="17">יז וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר</verse>
				<verse number="18">יח וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה--החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב</verse>
				<verse number="19">יט ומה הארץ אשר הוא ישב בה--הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה--הבמחנים אם במבצרים</verse>
				<verse number="20">כ ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים--ימי בכורי ענבים</verse>
				<verse number="21">כא ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת</verse>
				<verse number="22">כב ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים</verse>
				<verse number="23">כג ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים</verse>
				<verse number="24">כד למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל</verse>
				<verse number="25">כה וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום</verse>
				<verse number="26">כו וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן--קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ</verse>
				<verse number="27">כז ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא--וזה פריה</verse>
				<verse number="28">כח אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם</verse>
				<verse number="29">כט עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן</verse>
				<verse number="30">ל ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה--כי יכול נוכל לה</verse>
				<verse number="31">לא והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם  כי חזק הוא ממנו</verse>
				<verse number="32">לב ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר  הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות</verse>
				<verse number="33">לג ושם ראינו את הנפילים בני ענק--מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא</verse>
				<verse number="2">ב וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו</verse>
				<verse number="3">ג ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו איש אל אחיו  נתנה ראש ונשובה מצרימה</verse>
				<verse number="5">ה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר  הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד</verse>
				<verse number="8">ח אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו  ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש</verse>
				<verse number="9">ט אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם</verse>
				<verse number="10">י ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו</verse>
				<verse number="12">יב אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר משה אל יהוה  ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו</verse>
				<verse number="14">יד ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה  אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה</verse>
				<verse number="15">טו והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר</verse>
				<verse number="16">טז מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר</verse>
				<verse number="17">יז ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר</verse>
				<verse number="18">יח יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים</verse>
				<verse number="19">יט סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר יהוה סלחתי כדברך</verse>
				<verse number="21">כא ואולם חי אני  וימלא כבוד יהוה את כל הארץ</verse>
				<verse number="22">כב כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי</verse>
				<verse number="23">כג אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה</verse>
				<verse number="24">כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה</verse>
				<verse number="25">כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="27">כז עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי</verse>
				<verse number="28">כח אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני  כן אעשה לכם</verse>
				<verse number="29">כט במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה  אשר הלינתם עלי</verse>
				<verse number="30">ל אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון</verse>
				<verse number="31">לא וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה  והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה</verse>
				<verse number="32">לב ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה</verse>
				<verse number="33">לג ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר</verse>
				<verse number="34">לד במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי</verse>
				<verse number="35">לה אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו</verse>
				<verse number="36">לו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ</verse>
				<verse number="37">לז וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה</verse>
				<verse number="38">לח ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ</verse>
				<verse number="39">לט וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד</verse>
				<verse number="40">מ וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר  הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו</verse>
				<verse number="41">מא ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח</verse>
				<verse number="42">מב אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם</verse>
				<verse number="43">מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב  כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם</verse>
				<verse number="44">מד ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה</verse>
				<verse number="45">מה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם</verse>
				<verse number="3">ג ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן</verse>
				<verse number="4">ד והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן</verse>
				<verse number="5">ה ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד</verse>
				<verse number="6">ו או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין</verse>
				<verse number="7">ז ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="8">ח וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה</verse>
				<verse number="9">ט והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין</verse>
				<verse number="10">י ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="11">יא ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים</verse>
				<verse number="12">יב כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם</verse>
				<verse number="13">יג כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="14">יד וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה</verse>
				<verse number="15">טו הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר  חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה</verse>
				<verse number="16">טז תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="18">יח דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה</verse>
				<verse number="19">יט והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה</verse>
				<verse number="20">כ ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה  כתרומת גרן כן תרימו אתה</verse>
				<verse number="21">כא מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה  אשר דבר יהוה אל משה</verse>
				<verse number="23">כג את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה  מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם</verse>
				<verse number="24">כד והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת</verse>
				<verse number="25">כה וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם  כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם</verse>
				<verse number="26">כו ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם  כי לכל העם בשגגה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת</verse>
				<verse number="28">כח וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה  לכפר עליו ונסלח לו</verse>
				<verse number="29">כט האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה</verse>
				<verse number="30">ל והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה</verse>
				<verse number="31">לא כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת</verse>
				<verse number="33">לג ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה</verse>
				<verse number="34">לד ויניחו אתו במשמר  כי לא פרש מה יעשה לו  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה</verse>
				<verse number="36">לו ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת  כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
				<verse number="37">לז ויאמר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="38">לח דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת</verse>
				<verse number="39">לט והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם</verse>
				<verse number="40">מ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם</verse>
				<verse number="41">מא אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים  אני יהוה אלהיכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת--בני ראובן</verse>
				<verse number="2">ב ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם</verse>
				<verse number="3">ג ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם--כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה</verse>
				<verse number="4">ד וישמע משה ויפל על פניו</verse>
				<verse number="5">ה וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו</verse>
				<verse number="6">ו זאת עשו  קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו</verse>
				<verse number="7">ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר משה אל קרח  שמעו נא בני לוי</verse>
				<verse number="9">ט המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו--לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם</verse>
				<verse number="10">י ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה</verse>
				<verse number="11">יא לכן אתה וכל עדתך--הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו (תלינו) עליו</verse>
				<verse number="12">יב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה</verse>
				<verse number="13">יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר  כי תשתרר עלינו גם השתרר</verse>
				<verse number="14">יד אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר--לא נעלה</verse>
				<verse number="15">טו ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה  אתה והם ואהרן מחר</verse>
				<verse number="17">יז וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו</verse>
				<verse number="18">יח ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד--ומשה ואהרן</verse>
				<verse number="19">יט ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="21">כא הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע</verse>
				<verse number="22">כב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר  האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="24">כד דבר אל העדה לאמר  העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם</verse>
				<verse number="25">כה ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל</verse>
				<verse number="26">כו וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם  פן תספו בכל חטאתם</verse>
				<verse number="27">כז ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם--מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה  כי לא מלבי</verse>
				<verse number="29">כט אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם--לא יהוה שלחני</verse>
				<verse number="30">ל ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה--וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה</verse>
				<verse number="31">לא ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם</verse>
				<verse number="32">לב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש</verse>
				<verse number="33">לג וירדו הם וכל אשר להם חיים--שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל</verse>
				<verse number="34">לד וכל ישראל אשר סביבתיהם--נסו לקלם  כי אמרו פן תבלענו הארץ</verse>
				<verse number="35">לה ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה  כי קדשו</verse>
				<verse number="3">ג את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל</verse>
				<verse number="4">ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח</verse>
				<verse number="5">ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר  אתם המתם את עם יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="10">י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם  כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף</verse>
				<verse number="12">יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם</verse>
				<verse number="13">יג ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה [ (Numbers 17:14) יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח ] [ (Numbers 17:15) טו וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה  {פ} ] [ (Numbers 17:16) טז וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Numbers 17:17) יז דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות  איש את שמו תכתב על מטהו ] [ (Numbers 17:18) יח ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי  כי מטה אחד לראש בית אבותם ] [ (Numbers 17:19) יט והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה ] [ (Numbers 17:20) כ והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם ] [ (Numbers 17:21) כא וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ] [ (Numbers 17:22) כב וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ] [ (Numbers 17:23) כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ] [ (Numbers 17:24) כד ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו  {פ} ] [ (Numbers 17:25) כה ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ] [ (Numbers 17:26) כו ויעש משה  כאשר צוה יהוה אתו כן עשה  {פ} ] [ (Numbers 17:27) כז ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר  הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו ] [ (Numbers 17:28) כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם</verse>
				<verse number="2">ב וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת</verse>
				<verse number="3">ג ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל  אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם</verse>
				<verse number="4">ד ונלוו עליך--ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם</verse>
				<verse number="5">ה ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל--לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד</verse>
				<verse number="7">ז ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת--ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי  לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך--לחק עולם</verse>
				<verse number="9">ט זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש  כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי--קדש קדשים לך הוא ולבניך</verse>
				<verse number="10">י בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך</verse>
				<verse number="11">יא וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל--לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם  כל טהור בביתך יאכל אתו</verse>
				<verse number="12">יב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן--ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים</verse>
				<verse number="13">יג בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה--לך יהיה  כל טהור בביתך יאכלנו</verse>
				<verse number="14">יד כל חרם בישראל לך יהיה</verse>
				<verse number="15">טו כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה--יהיה לך  אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה</verse>
				<verse number="16">טז ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש  עשרים גרה הוא</verse>
				<verse number="17">יז אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה--קדש הם  את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר--אשה לריח ניחח ליהוה</verse>
				<verse number="18">יח ובשרם יהיה לך  כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה</verse>
				<verse number="19">יט כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה--נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם  ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם  אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד</verse>
				<verse number="22">כב ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות</verse>
				<verse number="23">כג ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם  חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה</verse>
				<verse number="24">כד כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="26">כו ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם--והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר</verse>
				<verse number="27">כז ונחשב לכם תרומתכם--כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב</verse>
				<verse number="28">כח כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן</verse>
				<verse number="29">כט מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה  מכל חלבו--את מקדשו ממנו</verse>
				<verse number="30">ל ואמרת אלהם  בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב</verse>
				<verse number="31">לא ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם  כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד</verse>
				<verse number="32">לב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר  דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על</verse>
				<verse number="3">ג ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו</verse>
				<verse number="4">ד ולקח אלעזר הכהן מדמה--באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה--שבע פעמים</verse>
				<verse number="5">ה ושרף את הפרה לעיניו  את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף</verse>
				<verse number="6">ו ולקח הכהן עץ ארז ואזוב--ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה</verse>
				<verse number="7">ז וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב</verse>
				<verse number="8">ח והשרף אתה--יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב</verse>
				<verse number="9">ט ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה--חטאת הוא</verse>
				<verse number="10">י וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם--לחקת עולם</verse>
				<verse number="11">יא הנגע במת לכל נפש אדם--וטמא שבעת ימים</verse>
				<verse number="12">יב הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי--יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי--לא יטהר</verse>
				<verse number="13">יג כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא--ונכרתה הנפש ההוא מישראל  כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה--עוד טמאתו בו</verse>
				<verse number="14">יד זאת התורה אדם כי ימות באהל  כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים</verse>
				<verse number="15">טו וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו--טמא הוא</verse>
				<verse number="16">טז וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר--יטמא שבעת ימים</verse>
				<verse number="17">יז ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי</verse>
				<verse number="18">יח ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר</verse>
				<verse number="19">יט והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב</verse>
				<verse number="20">כ ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל  כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו--טמא הוא</verse>
				<verse number="21">כא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב</verse>
				<verse number="22">כב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם</verse>
				<verse number="2">ב ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן</verse>
				<verse number="3">ג וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה</verse>
				<verse number="4">ד ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו</verse>
				<verse number="5">ה ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה  לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות</verse>
				<verse number="6">ו ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="8">ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם</verse>
				<verse number="9">ט ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו</verse>
				<verse number="10">י ויקהלו משה ואהרן את הקהל--אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים--המן הסלע הזה נוציא לכם מים</verse>
				<verse number="11">יא וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו--פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל--לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם</verse>
				<verse number="13">יג המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום  כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו</verse>
				<verse number="15">טו וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו</verse>
				<verse number="16">טז ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך</verse>
				<verse number="17">יז נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר  דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אליו אדום לא תעבר בי--פן בחרב אצא לקראתך</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה</verse>
				<verse number="21">כא וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר</verse>
				<verse number="24">כד יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל--על אשר מריתם את פי למי מריבה</verse>
				<verse number="25">כה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר</verse>
				<verse number="26">כו והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם</verse>
				<verse number="27">כז ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה</verse>
				<verse number="28">כח ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר</verse>
				<verse number="29">כט ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי</verse>
				<verse number="2">ב וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר  אם נתן תתן את העם הזה בידי--והחרמתי את עריהם</verse>
				<verse number="3">ג וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך</verse>
				<verse number="5">ה וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר  כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל</verse>
				<verse number="6">ו וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל</verse>
				<verse number="7">ז ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך--התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי</verse>
				<verse number="9">ט ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש--והביט אל נחש הנחשת וחי</verse>
				<verse number="10">י ויסעו בני ישראל ויחנו באבת</verse>
				<verse number="11">יא ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש</verse>
				<verse number="12">יב משם נסעו ויחנו בנחל זרד</verse>
				<verse number="13">יג משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי  כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי</verse>
				<verse number="14">יד על כן יאמר בספר מלחמת יהוה  את והב בסופה ואת הנחלים ארנון</verse>
				<verse number="15">טו ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב</verse>
				<verse number="16">טז ומשם בארה  הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת  עלי באר ענו לה</verse>
				<verse number="18">יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה</verse>
				<verse number="19">יט וממתנה נחליאל ומנחליאל במות</verse>
				<verse number="20">כ ומבמות הגיא אשר בשדה מואב--ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר</verse>
				<verse number="22">כב אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם--לא נשתה מי באר  בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך</verse>
				<verse number="23">כג ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל</verse>
				<verse number="24">כד ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון--כי עז גבול בני עמון</verse>
				<verse number="25">כה ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה</verse>
				<verse number="26">כו כי חשבון--עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן</verse>
				<verse number="27">כז על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון</verse>
				<verse number="28">כח כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן  אכלה ער מואב בעלי במות ארנן</verse>
				<verse number="29">כט אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון</verse>
				<verse number="30">ל ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא</verse>
				<verse number="31">לא וישב ישראל בארץ האמרי</verse>
				<verse number="32">לב וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש (ויורש) את האמרי אשר שם</verse>
				<verse number="33">לג ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון</verse>
				<verse number="35">לה ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי</verse>
				<verse number="3">ג ויגר מואב מפני העם מאד--כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא</verse>
				<verse number="5">ה וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו--לקרא לו  לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי</verse>
				<verse number="6">ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני--אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ  כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר</verse>
				<verse number="7">ז וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם</verse>
				<verse number="9">ט ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך</verse>
				<verse number="10">י ויאמר בלעם אל האלהים  בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי</verse>
				<verse number="11">יא הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו--אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא</verse>
				<verse number="13">יג ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם  כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם</verse>
				<verse number="14">יד ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו</verse>
				<verse number="15">טו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה</verse>
				<verse number="16">טז ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי</verse>
				<verse number="17">יז כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה</verse>
				<verse number="18">יח ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה</verse>
				<verse number="19">יט ועתה שבו נא בזה גם אתם--הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי</verse>
				<verse number="20">כ ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך--אתו תעשה</verse>
				<verse number="21">כא ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב</verse>
				<verse number="22">כב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו</verse>
				<verse number="23">כג ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך</verse>
				<verse number="24">כד ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים--גדר מזה וגדר מזה</verse>
				<verse number="25">כה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה</verse>
				<verse number="26">כו ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול</verse>
				<verse number="27">כז ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל</verse>
				<verse number="28">כח ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך</verse>
				<verse number="30">ל ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה--ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא</verse>
				<verse number="31">לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי</verse>
				<verse number="33">לג ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי--כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי</verse>
				<verse number="35">לה ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק</verse>
				<verse number="36">לו וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול</verse>
				<verse number="37">לז ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך--למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך--עתה היכל אוכל דבר מאומה  הדבר אשר ישים אלהים בפי--אתו אדבר</verse>
				<verse number="39">לט וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות</verse>
				<verse number="40">מ ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו</verse>
				<verse number="41">מא ויהי בבקר--ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים</verse>
				<verse number="2">ב ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי</verse>
				<verse number="4">ד ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח</verse>
				<verse number="5">ה וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר</verse>
				<verse number="6">ו וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב</verse>
				<verse number="7">ז וישא משלו ויאמר  מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל</verse>
				<verse number="8">ח מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו  הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב</verse>
				<verse number="10">י מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי  לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך</verse>
				<verse number="12">יב ויען ויאמר  הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם</verse>
				<verse number="14">יד ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה</verse>
				<verse number="16">טז ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר</verse>
				<verse number="17">יז ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה</verse>
				<verse number="18">יח וישא משלו ויאמר  קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר</verse>
				<verse number="19">יט לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה</verse>
				<verse number="20">כ הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה</verse>
				<verse number="21">כא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו</verse>
				<verse number="22">כב אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו</verse>
				<verse number="23">כג כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל</verse>
				<verse number="24">כד הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו</verse>
				<verse number="26">כו ויען בלעם ויאמר אל בלק  הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם</verse>
				<verse number="28">כח ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם</verse>
				<verse number="30">ל ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו</verse>
				<verse number="2">ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים</verse>
				<verse number="3">ג וישא משלו ויאמר  נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין</verse>
				<verse number="4">ד נאם--שמע אמרי אל  אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים</verse>
				<verse number="5">ה מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל</verse>
				<verse number="6">ו כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים</verse>
				<verse number="7">ז יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו</verse>
				<verse number="8">ח אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ</verse>
				<verse number="9">ט כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור</verse>
				<verse number="10">י ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים</verse>
				<verse number="11">יא ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר בלעם אל בלק  הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר</verse>
				<verse number="13">יג אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי  אשר ידבר יהוה אתו אדבר</verse>
				<verse number="14">יד ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים</verse>
				<verse number="15">טו וישא משלו ויאמר  נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין</verse>
				<verse number="16">טז נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים</verse>
				<verse number="17">יז אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת</verse>
				<verse number="18">יח והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל</verse>
				<verse number="19">יט וירד מיעקב והאביד שריד מעיר</verse>
				<verse number="20">כ וירא את עמלק וישא משלו ויאמר  ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד</verse>
				<verse number="21">כא וירא את הקיני וישא משלו ויאמר  איתן מושבך ושים בסלע קנך</verse>
				<verse number="22">כב כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך</verse>
				<verse number="23">כג וישא משלו ויאמר  אוי מי יחיה משמו אל</verse>
				<verse number="24">כד וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד</verse>
				<verse number="25">כה ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב</verse>
				<verse number="2">ב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן</verse>
				<verse number="3">ג ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר משה אל שפטי ישראל  הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור</verse>
				<verse number="6">ו והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="7">ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו</verse>
				<verse number="8">ח ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל</verse>
				<verse number="9">ט ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף  {פ}</verse>
				<verse number="10">י וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="11">יא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי</verse>
				<verse number="12">יב לכן אמר  הנני נתן לו את בריתי שלום</verse>
				<verse number="13">יג והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל</verse>
				<verse number="14">יד ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא  נשיא בית אב לשמעני</verse>
				<verse number="15">טו ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור  ראש אמות בית אב במדין הוא  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="17">יז צרור את המדינים והכיתם אותם</verse>
				<verse number="18">יח כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ויהי אחרי המגפה  {פ} ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה--לבית אבתם  כל יצא צבא בישראל</verse>
				<verse number="3">ג וידבר משה ואלעזר הכהן אתם--בערבת מואב  על ירדן ירחו לאמר</verse>
				<verse number="4">ד מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים</verse>
				<verse number="5">ה ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי</verse>
				<verse number="6">ו לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי</verse>
				<verse number="7">ז אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים</verse>
				<verse number="8">ח ובני פלוא אליאב</verse>
				<verse number="9">ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם  הוא דתן ואבירם קרואי (קריאי) העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה</verse>
				<verse number="10">י ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח--במות העדה  באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס</verse>
				<verse number="11">יא ובני קרח לא מתו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב בני שמעון למשפחתם--לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני</verse>
				<verse number="13">יג לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי</verse>
				<verse number="14">יד אלה משפחת השמעני--שנים ועשרים אלף ומאתים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו בני גד למשפחתם--לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני</verse>
				<verse number="16">טז לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי</verse>
				<verse number="17">יז לארוד משפחת הארודי לאראלי--משפחת האראלי</verse>
				<verse number="18">יח אלה משפחת בני גד לפקדיהם--ארבעים אלף וחמש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען</verse>
				<verse number="20">כ ויהיו בני יהודה למשפחתם--לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי</verse>
				<verse number="21">כא ויהיו בני פרץ--לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי</verse>
				<verse number="22">כב אלה משפחת יהודה לפקדיהם--ששה ושבעים אלף וחמש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג בני יששכר למשפחתם--תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני</verse>
				<verse number="24">כד לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני</verse>
				<verse number="25">כה אלה משפחת יששכר לפקדיהם--ארבעה וששים אלף ושלש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו בני זבולן למשפחתם--לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל--משפחת היחלאלי</verse>
				<verse number="27">כז אלה משפחת הזבולני לפקדיהם--ששים אלף וחמש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח בני יוסף למשפחתם--מנשה ואפרים</verse>
				<verse number="29">כט בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי</verse>
				<verse number="30">ל אלה בני גלעד--איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי</verse>
				<verse number="31">לא ואשריאל--משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי</verse>
				<verse number="32">לב ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי</verse>
				<verse number="33">לג וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים--כי אם בנות  ושם בנות צלפחד--מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה</verse>
				<verse number="34">לד אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה אלה בני אפרים למשפחתם--לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני</verse>
				<verse number="36">לו ואלה בני שותלח--לערן משפחת הערני</verse>
				<verse number="37">לז אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח בני בנימן למשפחתם--לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי</verse>
				<verse number="39">לט לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי</verse>
				<verse number="40">מ ויהיו בני בלע ארד ונעמן--משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי</verse>
				<verse number="41">מא אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב אלה בני דן למשפחתם--לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם</verse>
				<verse number="43">מג כל משפחת השוחמי לפקדיהם--ארבעה וששים אלף וארבע מאות  {ס}</verse>
				<verse number="44">מד בני אשר למשפחתם--לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי</verse>
				<verse number="45">מה לבני בריעה--לחבר משפחת החברי למלכיאל--משפחת המלכיאלי</verse>
				<verse number="46">מו ושם בת אשר שרח</verse>
				<verse number="47">מז אלה משפחת בני אשר לפקדיהם--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות  {ס}</verse>
				<verse number="48">מח בני נפתלי למשפחתם--ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני</verse>
				<verse number="49">מט ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי</verse>
				<verse number="50">נ אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות</verse>
				<verse number="51">נא אלה פקודי בני ישראל--שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים  {פ}</verse>
				<verse number="52">נב וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="53">נג לאלה תחלק הארץ בנחלה--במספר שמות</verse>
				<verse number="54">נד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו  איש לפי פקדיו יתן נחלתו</verse>
				<verse number="55">נה אך בגורל יחלק את הארץ  לשמות מטות אבתם ינחלו</verse>
				<verse number="56">נו על פי הגורל תחלק נחלתו--בין רב למעט  {ס}</verse>
				<verse number="57">נז ואלה פקודי הלוי למשפחתם--לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי</verse>
				<verse number="58">נח אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם</verse>
				<verse number="59">נט ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם</verse>
				<verse number="60">ס ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר</verse>
				<verse number="61">סא וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה</verse>
				<verse number="62">סב ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף--כל זכר מבן חדש ומעלה  כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל</verse>
				<verse number="63">סג אלה פקודי משה ואלעזר הכהן--אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו</verse>
				<verse number="64">סד ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן--אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני</verse>
				<verse number="65">סה כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו--מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה</verse>
				<verse number="2">ב ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה--פתח אהל מועד לאמר</verse>
				<verse number="3">ג אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח  כי בחטאו מת ובנים לא היו לו</verse>
				<verse number="4">ד למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו</verse>
				<verse number="5">ה ויקרב משה את משפטן לפני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="7">ז כן בנות צלפחד דברת--נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן</verse>
				<verse number="8">ח ואל בני ישראל תדבר לאמר  איש כי ימות ובן אין לו--והעברתם את נחלתו לבתו</verse>
				<verse number="9">ט ואם אין לו בת--ונתתם את נחלתו לאחיו</verse>
				<verse number="10">י ואם אין לו אחים--ונתתם את נחלתו לאחי אביו</verse>
				<verse number="11">יא ואם אין אחים לאביו--ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל</verse>
				<verse number="13">יג וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך</verse>
				<verse number="14">יד כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם  הם מי מריבת קדש מדבר צן  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וידבר משה אל יהוה לאמר</verse>
				<verse number="16">טז יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה</verse>
				<verse number="17">יז אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון--איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו</verse>
				<verse number="19">יט והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם</verse>
				<verse number="20">כ ונתתה מהודך עליו--למען ישמעו כל עדת בני ישראל</verse>
				<verse number="21">כא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה  על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו--וכל העדה</verse>
				<verse number="22">כב ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה</verse>
				<verse number="23">כג ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב צו את בני ישראל ואמרת אלהם  את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת להם--זה האשה אשר תקריבו ליהוה  כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד</verse>
				<verse number="4">ד את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים</verse>
				<verse number="5">ה ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין</verse>
				<verse number="6">ו עלת תמיד--העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה</verse>
				<verse number="7">ז ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר--ליהוה</verse>
				<verse number="8">ח ואת הכבש השני תעשה בין הערבים  כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וביום השבת--שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן--ונסכו</verse>
				<verse number="10">י עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ובראשי חדשיכם--תקריבו עלה ליהוה  פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם</verse>
				<verse number="12">יב ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד</verse>
				<verse number="13">יג ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה</verse>
				<verse number="14">יד ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש--יין  זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה</verse>
				<verse number="15">טו ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ובחדש הראשון בארבעה עשר יום--לחדש  פסח ליהוה</verse>
				<verse number="17">יז ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג  שבעת ימים מצות יאכל</verse>
				<verse number="18">יח ביום הראשון מקרא קדש  כל מלאכת עבדה לא תעשו</verse>
				<verse number="19">יט והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם</verse>
				<verse number="20">כ ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל--תעשו</verse>
				<verse number="21">כא עשרון עשרון תעשה לכבש האחד--לשבעת הכבשים</verse>
				<verse number="22">כב ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם</verse>
				<verse number="23">כג מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד--תעשו את אלה</verse>
				<verse number="24">כד כאלה תעשו ליום שבעת ימים--לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו</verse>
				<verse number="25">כה וביום השביעי--מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכת עבדה לא תעשו  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה--בשבעתיכם  מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו</verse>
				<verse number="27">כז והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה--פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה</verse>
				<verse number="28">כח ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד</verse>
				<verse number="29">כט עשרון עשרון לכבש האחד--לשבעת הכבשים</verse>
				<verse number="30">ל שעיר עזים אחד לכפר עליכם</verse>
				<verse number="31">לא מלבד עלת התמיד ומנחתו--תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו  יום תרועה יהיה לכם</verse>
				<verse number="2">ב ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה--פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם</verse>
				<verse number="3">ג ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל</verse>
				<verse number="4">ד ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים</verse>
				<verse number="5">ה ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם</verse>
				<verse number="6">ו מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם  לריח ניחח אשה ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו</verse>
				<verse number="8">ח והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם</verse>
				<verse number="9">ט ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד</verse>
				<verse number="10">י עשרון עשרון לכבש האחד--לשבעת הכבשים</verse>
				<verse number="11">יא שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים</verse>
				<verse number="13">יג והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה--פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו</verse>
				<verse number="14">יד ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם</verse>
				<verse number="15">טו ועשרון עשרון לכבש האחד--לארבעה עשר כבשים</verse>
				<verse number="16">טז ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז וביום השני פרים בני בקר שנים עשר--אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם</verse>
				<verse number="18">יח ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט</verse>
				<verse number="19">יט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם</verse>
				<verse number="21">כא ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט</verse>
				<verse number="22">כב ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם</verse>
				<verse number="24">כד מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט</verse>
				<verse number="25">כה ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם</verse>
				<verse number="27">כז ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט</verse>
				<verse number="28">כח ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם</verse>
				<verse number="30">ל ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט</verse>
				<verse number="31">לא ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם</verse>
				<verse number="33">לג ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפטם</verse>
				<verse number="34">לד ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ביום השמיני--עצרת תהיה לכם  כל מלאכת עבדה לא תעשו</verse>
				<verse number="36">לו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה--פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם</verse>
				<verse number="37">לז מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם--כמשפט</verse>
				<verse number="38">לח ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה</verse>
				<verse number="39">לט אלה תעשו ליהוה במועדיכם--לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר  זה הדבר אשר צוה יהוה</verse>
				<verse number="3">ג איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו--לא יחל דברו  ככל היצא מפיו יעשה</verse>
				<verse number="4">ד ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה</verse>
				<verse number="5">ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום</verse>
				<verse number="6">ו ואם הניא אביה אתה ביום שמעו--כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה</verse>
				<verse number="7">ז ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה</verse>
				<verse number="8">ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה  וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה--יקמו</verse>
				<verse number="9">ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה--ויהוה יסלח לה</verse>
				<verse number="10">י ונדר אלמנה וגרושה--כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה</verse>
				<verse number="11">יא ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה</verse>
				<verse number="12">יב ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום</verse>
				<verse number="13">יג ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו--כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום  אישה הפרם ויהוה יסלח לה</verse>
				<verse number="14">יד כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש--אישה יקימנו ואישה יפרנו</verse>
				<verse number="15">טו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה--הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו</verse>
				<verse number="16">טז ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו--ונשא את עונה [ (Numbers 30:17) יז אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו--בין אב לבתו בנעריה בית אביה  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך</verse>
				<verse number="3">ג וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין</verse>
				<verse number="4">ד אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא</verse>
				<verse number="5">ה וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא</verse>
				<verse number="6">ו וישלח אתם משה אלף למטה לצבא  אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו</verse>
				<verse number="7">ז ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר</verse>
				<verse number="8">ח ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב</verse>
				<verse number="9">ט וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו</verse>
				<verse number="10">י ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש</verse>
				<verse number="11">יא ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה</verse>
				<verse number="12">יב ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה  אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם  אל מחוץ למחנה</verse>
				<verse number="14">יד ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליהם משה  החייתם כל נקבה</verse>
				<verse number="16">טז הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה</verse>
				<verse number="17">יז ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו</verse>
				<verse number="18">יח וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם</verse>
				<verse number="19">יט ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים  כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם</verse>
				<verse number="20">כ וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה  זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="22">כב אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת</verse>
				<verse number="23">כג כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים</verse>
				<verse number="24">כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="26">כו שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה</verse>
				<verse number="27">כז וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה</verse>
				<verse number="28">כח והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות  מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן</verse>
				<verse number="29">כט ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה</verse>
				<verse number="30">ל וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה</verse>
				<verse number="31">לא ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="32">לב ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא  צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים</verse>
				<verse number="33">לג ובקר שנים ושבעים אלף</verse>
				<verse number="34">לד וחמרים אחד וששים אלף</verse>
				<verse number="35">לה ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר  כל נפש שנים ושלשים אלף</verse>
				<verse number="36">לו ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא  מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות</verse>
				<verse number="37">לז ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים</verse>
				<verse number="38">לח והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים</verse>
				<verse number="39">לט וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים</verse>
				<verse number="40">מ ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש</verse>
				<verse number="41">מא ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="42">מב וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים</verse>
				<verse number="43">מג ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות</verse>
				<verse number="44">מד ובקר ששה ושלשים אלף</verse>
				<verse number="45">מה וחמרים שלשים אלף וחמש מאות</verse>
				<verse number="46">מו ונפש אדם ששה עשר אלף</verse>
				<verse number="47">מז ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="48">מח ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות</verse>
				<verse number="49">מט ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש</verse>
				<verse number="50">נ ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה</verse>
				<verse number="51">נא ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם  כל כלי מעשה</verse>
				<verse number="52">נב ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל  מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות</verse>
				<verse number="53">נג אנשי הצבא בזזו איש לו</verse>
				<verse number="54">נד ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה</verse>
				<verse number="2">ב ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר</verse>
				<verse number="3">ג עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען</verse>
				<verse number="4">ד הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה  אל תעברנו את הירדן</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן  האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה</verse>
				<verse number="7">ז ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה</verse>
				<verse number="8">ח כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ</verse>
				<verse number="9">ט ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה</verse>
				<verse number="10">י ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר</verse>
				<verse number="11">יא אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב  כי לא מלאו אחרי</verse>
				<verse number="12">יב בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון  כי מלאו אחרי יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="14">יד והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים  לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל</verse>
				<verse number="15">טו כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו</verse>
				<verse number="17">יז ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ</verse>
				<verse number="18">יח לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו</verse>
				<verse number="19">יט כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה  כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה  אם תחלצו לפני יהוה למלחמה</verse>
				<verse number="21">כא ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו</verse>
				<verse number="22">כב ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם</verse>
				<verse number="24">כד בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר  עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה</verse>
				<verse number="26">כו טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד</verse>
				<verse number="27">כז ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה  כאשר אדני דבר</verse>
				<verse number="28">כח ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה</verse>
				<verse number="30">ל ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען</verse>
				<verse number="31">לא ויענו בני גד ובני ראובן לאמר  את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה</verse>
				<verse number="32">לב נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן</verse>
				<verse number="33">לג ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן  הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב</verse>
				<verse number="34">לד ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער</verse>
				<verse number="35">לה ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה</verse>
				<verse number="36">לו ואת בית נמרה ואת בית הרן  ערי מבצר וגדרת צאן</verse>
				<verse number="37">לז ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים</verse>
				<verse number="38">לח ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו</verse>
				<verse number="39">לט וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה</verse>
				<verse number="40">מ ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה</verse>
				<verse number="41">מא ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר</verse>
				<verse number="42">מב ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים--לצבאתם  ביד משה ואהרן</verse>
				<verse number="2">ב ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם--על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם</verse>
				<verse number="3">ג ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון  ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה--לעיני כל מצרים</verse>
				<verse number="4">ד ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם--כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים</verse>
				<verse number="5">ה ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת</verse>
				<verse number="6">ו ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר</verse>
				<verse number="7">ז ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל</verse>
				<verse number="8">ח ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה</verse>
				<verse number="9">ט ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים--ויחנו שם</verse>
				<verse number="10">י ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף</verse>
				<verse number="11">יא ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין</verse>
				<verse number="12">יב ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה</verse>
				<verse number="13">יג ויסעו מדפקה ויחנו באלוש</verse>
				<verse number="14">יד ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות</verse>
				<verse number="15">טו ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני</verse>
				<verse number="16">טז ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה</verse>
				<verse number="17">יז ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת</verse>
				<verse number="18">יח ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה</verse>
				<verse number="19">יט ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ</verse>
				<verse number="20">כ ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה</verse>
				<verse number="21">כא ויסעו מלבנה ויחנו ברסה</verse>
				<verse number="22">כב ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה</verse>
				<verse number="23">כג ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר</verse>
				<verse number="24">כד ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה</verse>
				<verse number="25">כה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת</verse>
				<verse number="26">כו ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת</verse>
				<verse number="27">כז ויסעו מתחת ויחנו בתרח</verse>
				<verse number="28">כח ויסעו מתרח ויחנו במתקה</verse>
				<verse number="29">כט ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה</verse>
				<verse number="30">ל ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות</verse>
				<verse number="31">לא ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן</verse>
				<verse number="32">לב ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד</verse>
				<verse number="33">לג ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה</verse>
				<verse number="34">לד ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה</verse>
				<verse number="35">לה ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר</verse>
				<verse number="36">לו ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש</verse>
				<verse number="37">לז ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום</verse>
				<verse number="38">לח ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה--וימת שם  בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש</verse>
				<verse number="39">לט ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען--בבא בני ישראל</verse>
				<verse number="41">מא ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה</verse>
				<verse number="42">מב ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן</verse>
				<verse number="43">מג ויסעו מפונן ויחנו באבת</verse>
				<verse number="44">מד ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב</verse>
				<verse number="45">מה ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד</verse>
				<verse number="46">מו ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה</verse>
				<verse number="47">מז ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו</verse>
				<verse number="48">מח ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו</verse>
				<verse number="49">מט ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב  {ס}</verse>
				<verse number="50">נ וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר</verse>
				<verse number="51">נא דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען</verse>
				<verse number="52">נב והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו</verse>
				<verse number="53">נג והורשתם את הארץ וישבתם בה  כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה</verse>
				<verse number="54">נד והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו--אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה  למטות אבתיכם תתנחלו</verse>
				<verse number="55">נה ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם--והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם--על הארץ אשר אתם ישבים בה</verse>
				<verse number="56">נו והיה כאשר דמיתי לעשות להם--אעשה לכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען  זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה</verse>
				<verse number="3">ג והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה</verse>
				<verse number="4">ד ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה (והיו) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה</verse>
				<verse number="5">ה ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה</verse>
				<verse number="6">ו וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים</verse>
				<verse number="7">ז וזה יהיה לכם גבול צפון  מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר</verse>
				<verse number="8">ח מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה</verse>
				<verse number="9">ט ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון</verse>
				<verse number="10">י והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה</verse>
				<verse number="11">יא וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה</verse>
				<verse number="12">יב וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב</verse>
				<verse number="13">יג ויצו משה את בני ישראל לאמר  זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה</verse>
				<verse number="14">יד כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם</verse>
				<verse number="15">טו שני המטות וחצי המטה  לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו--קדמה מזרחה  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="17">יז אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ  אלעזר הכהן ויהושע בן נון</verse>
				<verse number="18">יח ונשיא אחד נשיא אחד ממטה--תקחו לנחל את הארץ</verse>
				<verse number="19">יט ואלה שמות האנשים  למטה יהודה כלב בן יפנה</verse>
				<verse number="20">כ ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד</verse>
				<verse number="21">כא למטה בנימן אלידד בן כסלון</verse>
				<verse number="22">כב ולמטה בני דן נשיא--בקי בן יגלי</verse>
				<verse number="23">כג לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא--חניאל בן אפד</verse>
				<verse number="24">כד ולמטה בני אפרים נשיא--קמואל בן שפטן</verse>
				<verse number="25">כה ולמטה בני זבולן נשיא--אליצפן בן פרנך</verse>
				<verse number="26">כו ולמטה בני יששכר נשיא--פלטיאל בן עזן</verse>
				<verse number="27">כז ולמטה בני אשר נשיא--אחיהוד בן שלמי</verse>
				<verse number="28">כח ולמטה בני נפתלי נשיא--פדהאל בן עמיהוד</verse>
				<verse number="29">כט אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר</verse>
				<verse number="2">ב צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים</verse>
				<verse number="3">ג והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם</verse>
				<verse number="4">ד ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב</verse>
				<verse number="5">ה ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים</verse>
				<verse number="6">ו ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר</verse>
				<verse number="7">ז כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר  אתהן ואת מגרשיהן</verse>
				<verse number="8">ח והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו  איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וידבר יהוה אל משה לאמר</verse>
				<verse number="10">י דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען</verse>
				<verse number="11">יא והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה</verse>
				<verse number="12">יב והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט</verse>
				<verse number="13">יג והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם</verse>
				<verse number="14">יד את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען  ערי מקלט תהיינה</verse>
				<verse number="15">טו לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה</verse>
				<verse number="16">טז ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא  מות יומת הרצח</verse>
				<verse number="17">יז ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא  מות יומת הרצח</verse>
				<verse number="18">יח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא  מות יומת הרצח</verse>
				<verse number="19">יט גאל הדם הוא ימית את הרצח  בפגעו בו הוא ימתנו</verse>
				<verse number="20">כ ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת</verse>
				<verse number="21">כא או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא  גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו</verse>
				<verse number="22">כב ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה</verse>
				<verse number="23">כג או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו</verse>
				<verse number="24">כד ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה</verse>
				<verse number="25">כה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש</verse>
				<verse number="26">כו ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה</verse>
				<verse number="27">כז ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו  ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם</verse>
				<verse number="28">כח כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו</verse>
				<verse number="29">כט והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם</verse>
				<verse number="30">ל כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות</verse>
				<verse number="31">לא ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות  כי מות יומת</verse>
				<verse number="32">לב ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן</verse>
				<verse number="33">לג ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו</verse>
				<verse number="34">לד ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה  כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה--ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים--ראשי אבות לבני ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו</verse>
				<verse number="3">ג והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע</verse>
				<verse number="4">ד ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן</verse>
				<verse number="5">ה ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר  כן מטה בני יוסף דברים</verse>
				<verse number="6">ו זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים  אך למשפחת מטה אביהם--תהיינה לנשים</verse>
				<verse number="7">ז ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה  כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל</verse>
				<verse number="8">ח וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל--לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה  למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו</verse>
				<verse number="9">ט ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר  כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל</verse>
				<verse number="10">י כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד</verse>
				<verse number="11">יא ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה--בנות צלפחד  לבני דדיהן לנשים</verse>
				<verse number="12">יב ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן</verse>
				<verse number="13">יג אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה--אל בני ישראל  בערבת מואב על ירדן ירחו  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="5">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן  במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת--ודי זהב</verse>
				<verse number="2">ב אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע</verse>
				<verse number="3">ג ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם</verse>
				<verse number="4">ד אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי</verse>
				<verse number="5">ה בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר</verse>
				<verse number="6">ו יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר  רב לכם שבת בהר הזה</verse>
				<verse number="7">ז פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת</verse>
				<verse number="8">ח ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם</verse>
				<verse number="9">ט ואמר אלכם בעת ההוא לאמר  לא אוכל לבדי שאת אתכם</verse>
				<verse number="10">י יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב</verse>
				<verse number="11">יא יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם--אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם</verse>
				<verse number="12">יב איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם</verse>
				<verse number="13">יג הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים--לשבטיכם ואשימם בראשיכם</verse>
				<verse number="14">יד ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות</verse>
				<verse number="15">טו ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם  שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם</verse>
				<verse number="16">טז ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר  שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו</verse>
				<verse number="17">יז לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו</verse>
				<verse number="18">יח ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון</verse>
				<verse number="19">יט ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע</verse>
				<verse number="20">כ ואמר אלכם  באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו</verse>
				<verse number="21">כא ראה נתן יהוה אלהיך לפניך--את הארץ  עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל תירא ואל תחת</verse>
				<verse number="22">כב ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר--את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן</verse>
				<verse number="23">כג וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט</verse>
				<verse number="24">כד ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה</verse>
				<verse number="25">כה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו</verse>
				<verse number="26">כו ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="27">כז ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו</verse>
				<verse number="28">כח אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם</verse>
				<verse number="29">כט ואמר אלכם  לא תערצון ולא תיראון מהם</verse>
				<verse number="30">ל יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם  ככל אשר עשה אתכם במצרים--לעיניכם</verse>
				<verse number="31">לא ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו--בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה</verse>
				<verse number="32">לב ובדבר הזה--אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="33">לג ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום--לחנתכם  באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם</verse>
				<verse number="34">לד וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר</verse>
				<verse number="35">לה אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה--את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם</verse>
				<verse number="36">לו זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו--יען אשר מלא אחרי יהוה</verse>
				<verse number="37">לז גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר  גם אתה לא תבא שם</verse>
				<verse number="38">לח יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל</verse>
				<verse number="39">לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע--המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה</verse>
				<verse number="40">מ ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף</verse>
				<verse number="41">מא ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה</verse>
				<verse number="42">מב ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו--כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם</verse>
				<verse number="43">מג ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה</verse>
				<verse number="44">מד ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה</verse>
				<verse number="45">מה ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם</verse>
				<verse number="46">מו ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="3">ג רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה</verse>
				<verse number="4">ד ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד</verse>
				<verse number="5">ה אל תתגרו בם--כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל  כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר</verse>
				<verse number="6">ו אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף--ושתיתם</verse>
				<verse number="7">ז כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך--ידע לכתך את המדבר הגדל הזה  זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך--לא חסרת דבר</verse>
				<verse number="8">ח ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר  {ס}  ונפן ונעבר דרך מדבר מואב</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה  כי לא אתן לך מארצו ירשה--כי לבני לוט נתתי את ער ירשה</verse>
				<verse number="10">י האמים לפנים ישבו בה--עם גדול ורב ורם כענקים</verse>
				<verse number="11">יא רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים</verse>
				<verse number="12">יב ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם  כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם</verse>
				<verse number="13">יג עתה קמו ועברו לכם--את נחל זרד ונעבר את נחל זרד</verse>
				<verse number="14">יד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה--עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם</verse>
				<verse number="15">טו וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם</verse>
				<verse number="16">טז ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות--מקרב העם  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז וידבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="18">יח אתה עבר היום את גבול מואב את ער</verse>
				<verse number="19">יט וקרבת מול בני עמון--אל תצרם ואל תתגר בם  כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה--כי לבני לוט נתתיה ירשה</verse>
				<verse number="20">כ ארץ רפאים תחשב אף הוא  רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים</verse>
				<verse number="21">כא עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם</verse>
				<verse number="22">כב כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר--אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה</verse>
				<verse number="23">כג והעוים הישבים בחצרים עד עזה--כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם</verse>
				<verse number="24">כד קומו סעו ועברו את נחל ארנן--ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה</verse>
				<verse number="25">כה היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים--אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך</verse>
				<verse number="26">כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר</verse>
				<verse number="27">כז אעברה בארצך בדרך בדרך אלך  לא אסור ימין ושמאול</verse>
				<verse number="28">כח אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי</verse>
				<verse number="29">כט כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער--עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו</verse>
				<verse number="30">ל ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו  כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו</verse>
				<verse number="32">לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--יהצה</verse>
				<verse number="33">לג ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו</verse>
				<verse number="34">לד ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף  לא השארנו שריד</verse>
				<verse number="35">לה רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו</verse>
				<verse number="36">לו מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו  את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו</verse>
				<verse number="37">לז רק אל ארץ בני עמון לא קרבת  כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון</verse>
				<verse number="3">ג ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן--ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד</verse>
				<verse number="4">ד ונלכד את כל עריו בעת ההוא--לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם  ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן</verse>
				<verse number="5">ה כל אלה ערים בצרת חומה גבהה--דלתים ובריח  לבד מערי הפרזי הרבה מאד</verse>
				<verse number="6">ו ונחרם אותם--כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון  החרם כל עיר מתם הנשים והטף</verse>
				<verse number="7">ז וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו</verse>
				<verse number="8">ח ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן עד הר חרמון</verse>
				<verse number="9">ט צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר</verse>
				<verse number="10">י כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי--ערי ממלכת עוג בבשן</verse>
				<verse number="11">יא כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון  תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה--באמת איש</verse>
				<verse number="12">יב ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו--נתתי לראובני ולגדי</verse>
				<verse number="13">יג ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג--נתתי לחצי שבט המנשה  כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים</verse>
				<verse number="14">יד יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה</verse>
				<verse number="15">טו ולמכיר נתתי את הגלעד</verse>
				<verse number="16">טז ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל--ועד יבק הנחל גבול בני עמון</verse>
				<verse number="17">יז והערבה והירדן וגבל--מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה</verse>
				<verse number="18">יח ואצו אתכם בעת ההוא לאמר  יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל</verse>
				<verse number="19">יט רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם--ישבו בעריכם אשר נתתי לכם</verse>
				<verse number="20">כ עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם</verse>
				<verse number="21">כא ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר  עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה--כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה</verse>
				<verse number="22">כב לא תיראום  כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר</verse>
				<verse number="24">כד אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה--אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך</verse>
				<verse number="25">כה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן  ההר הטוב הזה והלבנן</verse>
				<verse number="26">כו ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך--אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה</verse>
				<verse number="27">כז עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך  כי לא תעבר את הירדן הזה</verse>
				<verse number="28">כח וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו  כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה</verse>
				<verse number="29">כט ונשב בגיא מול בית פעור  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות--למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם</verse>
				<verse number="2">ב לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו--לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם</verse>
				<verse number="3">ג עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור  כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור--השמידו יהוה אלהיך מקרבך</verse>
				<verse number="4">ד ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם--חיים כלכם היום</verse>
				<verse number="5">ה ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי  לעשות כן--בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה</verse>
				<verse number="6">ו ושמרתם ועשיתם--כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים  אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה</verse>
				<verse number="7">ז כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו</verse>
				<verse number="8">ח ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום</verse>
				<verse number="9">ט רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך</verse>
				<verse number="10">י יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי  אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון</verse>
				<verse number="11">יא ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים--חשך ענן וערפל</verse>
				<verse number="12">יב וידבר יהוה אליכם מתוך האש  קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול</verse>
				<verse number="13">יג ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות--עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים</verse>
				<verse number="14">יד ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים  לעשתכם אתם--בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה</verse>
				<verse number="15">טו ונשמרתם מאד לנפשתיכם  כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש</verse>
				<verse number="16">טז פן תשחתון--ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל  תבנית זכר או נקבה</verse>
				<verse number="17">יז תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים</verse>
				<verse number="18">יח תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ</verse>
				<verse number="19">יט ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם--אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים</verse>
				<verse number="20">כ ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה</verse>
				<verse number="21">כא ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה</verse>
				<verse number="22">כב כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת</verse>
				<verse number="23">כג השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="24">כד כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא  אל קנא  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו</verse>
				<verse number="26">כו העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה  לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון</verse>
				<verse number="27">כז והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה</verse>
				<verse number="28">כח ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם  עץ ואבן--אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן</verse>
				<verse number="29">כט ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת  כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך</verse>
				<verse number="30">ל בצר לך--ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו</verse>
				<verse number="31">לא כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם</verse>
				<verse number="32">לב כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים  הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו</verse>
				<verse number="33">לג השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה--ויחי</verse>
				<verse number="34">לד או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים  ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים--לעיניך</verse>
				<verse number="35">לה אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים  אין עוד מלבדו</verse>
				<verse number="36">לו מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש</verse>
				<verse number="37">לז ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים</verse>
				<verse number="38">לח להוריש גוים גדלים ועצמים ממך--מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה--כיום הזה</verse>
				<verse number="39">לט וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת  אין עוד</verse>
				<verse number="40">מ ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים  {פ}</verse>
				<verse number="41">מא אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש</verse>
				<verse number="42">מב לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם ונס אל אחת מן הערים האל--וחי</verse>
				<verse number="43">מג את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי</verse>
				<verse number="44">מד וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל</verse>
				<verse number="45">מה אלה העדת והחקים והמשפטים--אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים</verse>
				<verse number="46">מו בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים</verse>
				<verse number="47">מז ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--מזרח שמש</verse>
				<verse number="48">מח מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן--הוא חרמון</verse>
				<verse number="49">מט וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה--תחת אשדת הפסגה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם</verse>
				<verse number="2">ב יהוה אלהינו כרת עמנו ברית--בחרב</verse>
				<verse number="3">ג לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת  כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים</verse>
				<verse number="4">ד פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר--מתוך האש</verse>
				<verse number="5">ה אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה  כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני</verse>
				<verse number="7">ז לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ</verse>
				<verse number="8">ח לא תשתחוה להם ולא תעבדם  כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי</verse>
				<verse number="9">ט ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותו (מצותי)  {ס}</verse>
				<verse number="10">י לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא  כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="12">יב ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך</verse>
				<verse number="13">יג ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך  לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך כמוך</verse>
				<verse number="14">יד וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לא תרצח  {ס}  ולא תנאף  {ס}  ולא תגנב  {ס}  ולא תענה ברעך עד שוא  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ולא תחמד אשת רעך  {ס}  ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל--קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי</verse>
				<verse number="19">יט ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם</verse>
				<verse number="20">כ ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי</verse>
				<verse number="21">כא ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד--ומתנו</verse>
				<verse number="22">כב כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו--ויחי</verse>
				<verse number="23">כג קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך--ושמענו ועשינו</verse>
				<verse number="24">כד וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך--היטיבו כל אשר דברו</verse>
				<verse number="25">כה מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי--כל הימים  למען ייטב להם ולבניהם לעלם</verse>
				<verse number="26">כו לך אמר להם  שובו לכם לאהליכם</verse>
				<verse number="27">כז ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה</verse>
				<verse number="28">כח ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם  לא תסרו ימין ושמאל</verse>
				<verse number="29">כט בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם--תלכו  למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם--לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה</verse>
				<verse number="2">ב למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך--ולמען יארכן ימיך</verse>
				<verse number="3">ג ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד  כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--ארץ זבת חלב ודבש  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד שמע ישראל  יהוה אלהינו יהוה אחד</verse>
				<verse number="5">ה ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך</verse>
				<verse number="6">ו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום--על לבבך</verse>
				<verse number="7">ז ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך</verse>
				<verse number="8">ח וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך</verse>
				<verse number="9">ט וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך  {ס}</verse>
				<verse number="10">י והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך  ערים גדלת וטבת אשר לא בנית</verse>
				<verse number="11">יא ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת</verse>
				<verse number="12">יב השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים</verse>
				<verse number="13">יג את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע</verse>
				<verse number="14">יד לא תלכון אחרי אלהים אחרים--מאלהי העמים אשר סביבותיכם</verse>
				<verse number="15">טו כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך  פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה</verse>
				<verse number="17">יז שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך</verse>
				<verse number="18">יח ועשית הישר והטוב בעיני יהוה--למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך</verse>
				<verse number="19">יט להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ כי ישאלך בנך מחר לאמר  מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם</verse>
				<verse number="21">כא ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה</verse>
				<verse number="22">כב ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו--לעינינו</verse>
				<verse number="23">כג ואותנו הוציא משם--למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו</verse>
				<verse number="24">כד ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו--לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה</verse>
				<verse number="25">כה וצדקה תהיה לנו  כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי--שבעה גוים רבים ועצומים ממך</verse>
				<verse number="2">ב ונתנם יהוה אלהיך לפניך--והכיתם  החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם</verse>
				<verse number="3">ג ולא תתחתן בם  בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך</verse>
				<verse number="4">ד כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר</verse>
				<verse number="5">ה כי אם כה תעשו להם--מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש</verse>
				<verse number="6">ו כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך  בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה</verse>
				<verse number="7">ז לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם--ויבחר בכם  כי אתם המעט מכל העמים</verse>
				<verse number="8">ח כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים</verse>
				<verse number="9">ט וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים  האל הנאמן--שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור</verse>
				<verse number="10">י ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו  לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו</verse>
				<verse number="11">יא ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום--לעשותם  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם--ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך</verse>
				<verse number="13">יג ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך</verse>
				<verse number="14">יד ברוך תהיה מכל העמים  לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך</verse>
				<verse number="15">טו והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך</verse>
				<verse number="16">טז ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם</verse>
				<verse number="18">יח לא תירא מהם  זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים</verse>
				<verse number="19">יט המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם</verse>
				<verse number="20">כ וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם  עד אבד הנשארים והנסתרים--מפניך</verse>
				<verse number="21">כא לא תערץ מפניהם  כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא</verse>
				<verse number="22">כב ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך--מעט מעט  לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה</verse>
				<verse number="23">כג ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם</verse>
				<verse number="24">כד ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים  לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם</verse>
				<verse number="25">כה פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך--פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא</verse>
				<verse number="26">כו ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--תשמרון לעשות  למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם</verse>
				<verse number="2">ב וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה--במדבר  למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו--אם לא</verse>
				<verse number="3">ג ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך  למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם--כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם</verse>
				<verse number="4">ד שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה--זה ארבעים שנה</verse>
				<verse number="5">ה וידעת עם לבבך  כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך</verse>
				<verse number="6">ו ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו</verse>
				<verse number="7">ז כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה  ארץ נחלי מים--עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר</verse>
				<verse number="8">ח ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש</verse>
				<verse number="9">ט ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם--לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת</verse>
				<verse number="10">י ואכלת ושבעת--וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך</verse>
				<verse number="11">יא השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום</verse>
				<verse number="12">יב פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת</verse>
				<verse number="13">יג ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה</verse>
				<verse number="14">יד ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים</verse>
				<verse number="15">טו המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש</verse>
				<verse number="16">טז המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך  למען ענתך ולמען נסתך--להיטבך באחריתך</verse>
				<verse number="17">יז ואמרת בלבבך  כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה</verse>
				<verse number="18">יח וזכרת את יהוה אלהיך--כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל  למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם--העדתי בכם היום כי אבד תאבדון</verse>
				<verse number="20">כ כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם--כן תאבדון  עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך--ערים גדלת ובצרת בשמים</verse>
				<verse number="2">ב עם גדול ורם בני ענקים  אשר אתה ידעת ואתה שמעת--מי יתיצב לפני בני ענק</verse>
				<verse number="3">ג וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך</verse>
				<verse number="4">ד אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת  וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך</verse>
				<verse number="5">ה לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם  כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב</verse>
				<verse number="6">ו וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת--לרשתה  כי עם קשה ערף אתה</verse>
				<verse number="7">ז זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר  למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם</verse>
				<verse number="9">ט בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי</verse>
				<verse number="10">י ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים--כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש--ביום הקהל</verse>
				<verse number="11">יא ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים--לחות הברית</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה--כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים  סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם מסכה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר יהוה אלי לאמר  ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא</verse>
				<verse number="14">יד הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו</verse>
				<verse number="15">טו ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי</verse>
				<verse number="16">טז וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם--עשיתם לכם עגל מסכה  סרתם מהר--מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם</verse>
				<verse number="17">יז ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם</verse>
				<verse number="18">יח ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי  על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו</verse>
				<verse number="19">יט כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא</verse>
				<verse number="20">כ ובאהרן התאנף יהוה מאד--להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא</verse>
				<verse number="21">כא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר</verse>
				<verse number="22">כב ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה--מקצפים הייתם את יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו</verse>
				<verse number="24">כד ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם</verse>
				<verse number="25">כה ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה--אשר התנפלתי  כי אמר יהוה להשמיד אתכם</verse>
				<verse number="26">כו ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך--אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה</verse>
				<verse number="27">כז זכר לעבדיך--לאברהם ליצחק וליעקב  אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו</verse>
				<verse number="28">כח פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר</verse>
				<verse number="29">כט והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ</verse>
				<verse number="2">ב ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון</verse>
				<verse number="3">ג ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי</verse>
				<verse number="4">ד ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי</verse>
				<verse number="5">ה ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן--מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו</verse>
				<verse number="7">ז משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים</verse>
				<verse number="8">ח בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה--לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה</verse>
				<verse number="9">ט על כן לא היה ללוי חלק ונחלה--עם אחיו  יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו</verse>
				<verse number="10">י ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים--ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא--לא אבה יהוה השחיתך</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ועתה ישראל--מה יהוה אלהיך שאל מעמך  כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך</verse>
				<verse number="13">יג לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום--לטוב לך</verse>
				<verse number="14">יד הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה</verse>
				<verse number="15">טו רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים--כיום הזה</verse>
				<verse number="16">טז ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם--לא תקשו עוד</verse>
				<verse number="17">יז כי יהוה אלהיכם--הוא אלהי האלהים ואדני האדנים  האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד</verse>
				<verse number="18">יח עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה</verse>
				<verse number="19">יט ואהבתם את הגר  כי גרים הייתם בארץ מצרים</verse>
				<verse number="20">כ את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע</verse>
				<verse number="21">כא הוא תהלתך והוא אלהיך--אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך</verse>
				<verse number="22">כב בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו--כל הימים</verse>
				<verse number="2">ב וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם  את גדלו--את ידו החזקה וזרעו הנטויה</verse>
				<verse number="3">ג ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים--לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו</verse>
				<verse number="4">ד ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה</verse>
				<verse number="5">ה ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה</verse>
				<verse number="6">ו ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם--ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל</verse>
				<verse number="7">ז כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה</verse>
				<verse number="8">ח ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה</verse>
				<verse number="9">ט ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב ודבש  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם  אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק</verse>
				<verse number="11">יא והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה--ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים</verse>
				<verse number="12">יב ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה  תמיד עיני יהוה אלהיך בה--מרשית השנה ועד אחרית שנה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום--לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם</verse>
				<verse number="14">יד ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך</verse>
				<verse number="15">טו ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת</verse>
				<verse number="16">טז השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם</verse>
				<verse number="17">יז וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם</verse>
				<verse number="18">יח ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם</verse>
				<verse number="19">יט ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך</verse>
				<verse number="20">כ וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך</verse>
				<verse number="21">כא למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם--כימי השמים על הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה  לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו--ולדבקה בו</verse>
				<verse number="23">כג והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם</verse>
				<verse number="24">כד כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם יהיה  מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון--יהיה גבלכם</verse>
				<verse number="25">כה לא יתיצב איש בפניכם  פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ראה אנכי נתן לפניכם--היום  ברכה וקללה</verse>
				<verse number="27">כז את הברכה--אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום</verse>
				<verse number="28">כח והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום  ללכת אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל</verse>
				<verse number="30">ל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה--מול הגלגל אצל אלוני מרה</verse>
				<verse number="31">לא כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה</verse>
				<verse number="32">לב ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה  כל הימים--אשר אתם חיים על האדמה</verse>
				<verse number="2">ב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם--את אלהיהם  על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן</verse>
				<verse number="3">ג ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא</verse>
				<verse number="4">ד לא תעשון כן ליהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="5">ה כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם--לשכנו תדרשו ובאת שמה</verse>
				<verse number="6">ו והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם</verse>
				<verse number="7">ז ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם--אשר ברכך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="8">ח לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה היום  איש כל הישר בעיניו</verse>
				<verse number="9">ט כי לא באתם עד עתה--אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך</verse>
				<verse number="10">י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח</verse>
				<verse number="11">יא והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם  עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה</verse>
				<verse number="12">יב ושמחתם לפני יהוה אלהיכם--אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם</verse>
				<verse number="13">יג השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה</verse>
				<verse number="14">יד כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך--שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך</verse>
				<verse number="15">טו רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך--בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל</verse>
				<verse number="16">טז רק הדם לא תאכלו  על הארץ תשפכנו כמים</verse>
				<verse number="17">יז לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך</verse>
				<verse number="18">יח כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך</verse>
				<verse number="19">יט השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ כי ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר--בכל אות נפשך תאכל בשר</verse>
				<verse number="21">כא כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך--ואכלת בשעריך בכל אות נפשך</verse>
				<verse number="22">כב אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל--כן תאכלנו  הטמא והטהור יחדו יאכלנו</verse>
				<verse number="23">כג רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר</verse>
				<verse number="24">כד לא תאכלנו  על הארץ תשפכנו כמים</verse>
				<verse number="25">כה לא תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה</verse>
				<verse number="26">כו רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה</verse>
				<verse number="27">כז ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל</verse>
				<verse number="28">כח שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך  למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם--כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם--מפניך וירשת אתם וישבת בארצם</verse>
				<verse number="30">ל השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני</verse>
				<verse number="31">לא לא תעשה כן ליהוה אלהיך  כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם--כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם--אתו תשמרו לעשות  לא תסף עליו ולא תגרע ממנו  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת</verse>
				<verse number="3">ג ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר  נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם--ונעבדם</verse>
				<verse number="4">ד לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא  כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם</verse>
				<verse number="5">ה אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון</verse>
				<verse number="6">ו והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך--בסתר לאמר  נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך</verse>
				<verse number="8">ח מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך--מקצה הארץ ועד קצה הארץ</verse>
				<verse number="9">ט לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו</verse>
				<verse number="10">י כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה</verse>
				<verse number="11">יא וסקלתו באבנים ומת  כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים</verse>
				<verse number="12">יב וכל ישראל--ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה--בקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם--לאמר</verse>
				<verse number="14">יד יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר  נלכה ונעבדה אלהים אחרים--אשר לא ידעתם</verse>
				<verse number="15">טו ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך</verse>
				<verse number="16">טז הכה תכה את ישבי העיר ההוא--לפי חרב  החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב</verse>
				<verse number="17">יז ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד</verse>
				<verse number="18">יח ולא ידבק בידך מאומה מן החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך [ (Deuteronomy 13:19) יט כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א בנים אתם ליהוה אלהיכם  לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם--למת</verse>
				<verse number="2">ב כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג לא תאכל כל תועבה</verse>
				<verse number="4">ד זאת הבהמה אשר תאכלו  שור שה כשבים ושה עזים</verse>
				<verse number="5">ה איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר</verse>
				<verse number="6">ו וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו</verse>
				<verse number="7">ז אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה  את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו--טמאים הם לכם</verse>
				<verse number="8">ח ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה--טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט את זה תאכלו מכל אשר במים  כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו</verse>
				<verse number="10">י וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו--טמא הוא לכם  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כל צפור טהרה תאכלו</verse>
				<verse number="12">יב וזה אשר לא תאכלו מהם  הנשר והפרס והעזניה</verse>
				<verse number="13">יג והראה ואת האיה והדיה למינה</verse>
				<verse number="14">יד ואת כל ערב למינו</verse>
				<verse number="15">טו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו</verse>
				<verse number="16">טז את הכוס ואת הינשוף והתנשמת</verse>
				<verse number="17">יז והקאת ואת הרחמה ואת השלך</verse>
				<verse number="18">יח והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף</verse>
				<verse number="19">יט וכל שרץ העוף טמא הוא לכם  לא יאכלו</verse>
				<verse number="20">כ כל עוף טהור תאכלו</verse>
				<verse number="21">כא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי--כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה</verse>
				<verse number="23">כג ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך  למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך--כל הימים</verse>
				<verse number="24">כד וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו--כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם  כי יברכך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="25">כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו</verse>
				<verse number="26">כו ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך</verse>
				<verse number="27">כז והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו  כי אין לו חלק ונחלה עמך  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך</verse>
				<verse number="29">כט ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו--למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א מקץ שבע שנים תעשה שמטה</verse>
				<verse number="2">ב וזה דבר השמטה--שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו  לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה</verse>
				<verse number="3">ג את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך</verse>
				<verse number="4">ד אפס כי לא יהיה בך אביון  כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה</verse>
				<verse number="5">ה רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום</verse>
				<verse number="6">ו כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון</verse>
				<verse number="8">ח כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו</verse>
				<verse number="9">ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא</verse>
				<verse number="10">י נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו  כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך</verse>
				<verse number="11">יא כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה--ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך</verse>
				<verse number="13">יג וכי תשלחנו חפשי מעמך--לא תשלחנו ריקם</verse>
				<verse number="14">יד העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך  אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו</verse>
				<verse number="15">טו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה--היום</verse>
				<verse number="16">טז והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך  כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך</verse>
				<verse number="17">יז ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן</verse>
				<verse number="18">יח לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר--תקדיש ליהוה אלהיך  לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך</verse>
				<verse number="20">כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה--אתה וביתך</verse>
				<verse number="21">כא וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע--לא תזבחנו ליהוה אלהיך</verse>
				<verse number="22">כב בשעריך תאכלנו--הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל</verse>
				<verse number="23">כג רק את דמו לא תאכל  על הארץ תשפכנו כמים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך  כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים--לילה</verse>
				<verse number="2">ב וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם</verse>
				<verse number="3">ג לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני  כי בחפזון יצאת מארץ מצרים--למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך</verse>
				<verse number="4">ד ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבקר</verse>
				<verse number="5">ה לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך</verse>
				<verse number="6">ו כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו--שם תזבח את הפסח בערב  כבוא השמש מועד צאתך ממצרים</verse>
				<verse number="7">ז ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך</verse>
				<verse number="8">ח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך--לא תעשה מלאכה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט שבעה שבעת תספר לך  מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות</verse>
				<verse number="10">י ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך--מסת נדבת ידך אשר תתן  כאשר יברכך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="11">יא ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם</verse>
				<verse number="12">יב וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג חג הסכת תעשה לך שבעת ימים  באספך--מגרנך ומיקבך</verse>
				<verse number="14">יד ושמחת בחגך  אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך</verse>
				<verse number="15">טו שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה  כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח</verse>
				<verse number="16">טז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם</verse>
				<verse number="17">יז איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק</verse>
				<verse number="19">יט לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד--כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם</verse>
				<verse number="20">כ צדק צדק תרדף--למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא לא תטע לך אשרה כל עץ  אצל מזבח יהוה אלהיך--אשר תעשה לך</verse>
				<verse number="22">כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום--כל דבר רע  כי תועבת יהוה אלהיך הוא  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך  איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך--לעבר בריתו</verse>
				<verse number="3">ג וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים--אשר לא צויתי</verse>
				<verse number="4">ד והגד לך ושמעת ודרשת היטב--והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל</verse>
				<verse number="5">ה והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך--את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו</verse>
				<verse number="6">ו על פי שנים עדים או שלשה עדים--יומת המת  לא יומת על פי עד אחד</verse>
				<verse number="7">ז יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת בשעריך  וקמת ועלית--אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו</verse>
				<verse number="9">ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט</verse>
				<verse number="10">י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך</verse>
				<verse number="11">יא על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה  לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך--ימין ושמאל</verse>
				<verse number="12">יב והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט--ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל</verse>
				<verse number="13">יג וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי</verse>
				<verse number="15">טו שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו  מקרב אחיך תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא</verse>
				<verse number="16">טז רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד</verse>
				<verse number="17">יז ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד</verse>
				<verse number="18">יח והיה כשבתו על כסא ממלכתו--וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים</verse>
				<verse number="19">יט והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו--למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם</verse>
				<verse number="20">כ לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול--למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה--עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון</verse>
				<verse number="2">ב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו  יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח--אם שור אם שה  ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה</verse>
				<verse number="4">ד ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך--תתן לו</verse>
				<verse number="5">ה כי בו בחר יהוה אלהיך--מכל שבטיך  לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ושרת בשם יהוה אלהיו--ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה</verse>
				<verse number="8">ח חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם</verse>
				<verse number="10">י לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף</verse>
				<verse number="11">יא וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים</verse>
				<verse number="12">יב כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך</verse>
				<verse number="13">יג תמים תהיה עם יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="14">יד כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם--אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה--לא כן נתן לך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="15">טו נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך  אליו תשמעון</verse>
				<verse number="16">טז ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר  לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר יהוה אלי  היטיבו אשר דברו</verse>
				<verse number="18">יח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו</verse>
				<verse number="19">יט והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי--אנכי אדרש מעמו</verse>
				<verse number="20">כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים--ומת הנביא ההוא</verse>
				<verse number="21">כא וכי תאמר בלבבך  איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה</verse>
				<verse number="22">כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא--הוא הדבר אשר לא דברו יהוה  בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם</verse>
				<verse number="2">ב שלוש ערים תבדיל לך  בתוך ארצך--אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה</verse>
				<verse number="3">ג תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח</verse>
				<verse number="4">ד וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי  אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם</verse>
				<verse number="5">ה ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת  הוא ינוס אל אחת הערים האלה--וחי</verse>
				<verse number="6">ו פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום</verse>
				<verse number="7">ז על כן אנכי מצוך לאמר  שלש ערים תבדיל לך</verse>
				<verse number="8">ח ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך</verse>
				<verse number="9">ט כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים--ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה</verse>
				<verse number="10">י ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל</verse>
				<verse number="12">יב ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם--ומת</verse>
				<verse number="13">יג לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים--בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא  על פי שני עדים או על פי שלשה עדים--יקום דבר</verse>
				<verse number="16">טז כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה</verse>
				<verse number="17">יז ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם</verse>
				<verse number="18">יח ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו</verse>
				<verse number="19">יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך</verse>
				<verse number="20">כ והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה--בקרבך</verse>
				<verse number="21">כא ולא תחוס עינך  נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא מהם  כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים</verse>
				<verse number="2">ב והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם</verse>
				<verse number="3">ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם</verse>
				<verse number="4">ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם--להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם</verse>
				<verse number="5">ה ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו</verse>
				<verse number="6">ו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו</verse>
				<verse number="7">ז ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה</verse>
				<verse number="8">ח ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו</verse>
				<verse number="9">ט והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כי תקרב אל עיר להלחם עליה--וקראת אליה לשלום</verse>
				<verse number="11">יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך  והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס--ועבדוך</verse>
				<verse number="12">יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה--וצרת עליה</verse>
				<verse number="13">יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב</verse>
				<verse number="14">יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה--תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך</verse>
				<verse number="15">טו כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה</verse>
				<verse number="16">טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה--לא תחיה כל נשמה</verse>
				<verse number="17">יז כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי--כאשר צוך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="18">יח למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת  כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור</verse>
				<verse number="20">כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא--אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה  לא נודע מי הכהו</verse>
				<verse number="2">ב ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל</verse>
				<verse number="3">ג והיה העיר הקרבה אל החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל</verse>
				<verse number="4">ד והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל</verse>
				<verse number="5">ה ונגשו הכהנים בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע</verse>
				<verse number="6">ו וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל--ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל</verse>
				<verse number="7">ז וענו ואמרו  ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו</verse>
				<verse number="8">ח כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם</verse>
				<verse number="9">ט ואתה תבער הדם הנקי--מקרבך  כי תעשה הישר בעיני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך--ושבית שביו</verse>
				<verse number="11">יא וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה</verse>
				<verse number="12">יב והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה</verse>
				<verse number="13">יג והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה</verse>
				<verse number="14">יד והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה</verse>
				<verse number="16">טז והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו--לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר</verse>
				<verse number="17">יז כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו  כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח כי יהיה לאיש בן סורר ומורה--איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם</verse>
				<verse number="19">יט ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו</verse>
				<verse number="20">כ ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה--איננו שמע בקלנו זולל וסבא</verse>
				<verse number="21">כא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב וכי יהיה באיש חטא משפט מות--והומת  ותלית אתו על עץ</verse>
				<verse number="23">כג לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא--כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם  השב תשיבם לאחיך</verse>
				<verse number="2">ב ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו--ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו</verse>
				<verse number="3">ג וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה  לא תוכל להתעלם  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם  הקם תקים עמו  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה  כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים--לא תקח האם על הבנים</verse>
				<verse number="7">ז שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו</verse>
				<verse number="9">ט לא תזרע כרמך כלאים  פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י לא תחרש בשור ובחמר יחדו</verse>
				<verse number="11">יא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה</verse>
				<verse number="14">יד ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים</verse>
				<verse number="15">טו ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר--השערה</verse>
				<verse number="16">טז ואמר אבי הנער אל הזקנים  את בתי נתתי לאיש הזה לאשה--וישנאה</verse>
				<verse number="17">יז והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר</verse>
				<verse number="18">יח ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו</verse>
				<verse number="19">יט וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ואם אמת היה הדבר הזה  לא נמצאו בתולים לנער</verse>
				<verse number="21">כא והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם--האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה</verse>
				<verse number="24">כד והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו--את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה  ומת האיש אשר שכב עמה--לבדו</verse>
				<verse number="26">כו ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות  כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש--כן הדבר הזה</verse>
				<verse number="27">כז כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו</verse>
				<verse number="29">כט ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער--חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה--לא יוכל שלחה כל ימיו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג לא יבא ממזר בקהל יהוה  גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה  גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם</verse>
				<verse number="5">ה על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים--לקללך</verse>
				<verse number="6">ו ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה  כי אהבך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="7">ז לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו</verse>
				<verse number="9">ט בנים אשר יולדו להם דור שלישי--יבא להם בקהל יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כי תצא מחנה על איביך  ונשמרת--מכל דבר רע</verse>
				<verse number="11">יא כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה--ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה</verse>
				<verse number="12">יב והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה</verse>
				<verse number="13">יג ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ</verse>
				<verse number="14">יד ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך</verse>
				<verse number="15">טו כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש  ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו</verse>
				<verse number="17">יז עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך--בטוב לו לא תוננו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל</verse>
				<verse number="19">יט לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך--לכל נדר  כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל  נשך כל דבר אשר ישך</verse>
				<verse number="21">כא לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו  כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא</verse>
				<verse number="23">כג וכי תחדל לנדר--לא יהיה בך חטא</verse>
				<verse number="24">כד מוצא שפתיך תשמר ועשית  כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן  {ס} [ (Deuteronomy 23:26) כו כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו</verse>
				<verse number="2">ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר</verse>
				<verse number="3">ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה</verse>
				<verse number="4">ד לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר  נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח</verse>
				<verse number="6">ו לא יחבל רחים ורכב  כי נפש הוא חבל  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות  ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות</verse>
				<verse number="9">ט זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו</verse>
				<verse number="11">יא בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה</verse>
				<verse number="12">יב ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו</verse>
				<verse number="13">יג השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך</verse>
				<verse number="15">טו ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות  איש בחטאו יומתו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה</verse>
				<verse number="18">יח וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה  למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך  לגר ליתום ולאלמנה יהיה</verse>
				<verse number="21">כא כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך  לגר ליתום ולאלמנה יהיה</verse>
				<verse number="22">כב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע</verse>
				<verse number="2">ב והיה אם בן הכות הרשע--והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר</verse>
				<verse number="3">ג ארבעים יכנו לא יסיף  פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך</verse>
				<verse number="4">ד לא תחסם שור בדישו  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו--לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר  יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה</verse>
				<verse number="6">ו והיה הבכור אשר תלד--יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל</verse>
				<verse number="7">ז ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה יבמי</verse>
				<verse number="8">ח וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה</verse>
				<verse number="9">ט ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו</verse>
				<verse number="10">י ונקרא שמו בישראל  בית חלוץ הנעל  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו</verse>
				<verse number="12">יב וקצתה את כפה  לא תחוס עינך  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן  גדולה וקטנה</verse>
				<verse number="14">יד לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה  גדולה וקטנה</verse>
				<verse number="15">טו אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך--למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך</verse>
				<verse number="16">טז כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה  כל עשה עול  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים</verse>
				<verse number="18">יח אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך--ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים</verse>
				<verse number="19">יט והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה--תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה</verse>
				<verse number="2">ב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם</verse>
				<verse number="3">ג ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו</verse>
				<verse number="4">ד ולקח הכהן הטנא מידך והניחו--לפני מזבח יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="5">ה וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב</verse>
				<verse number="6">ו וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה</verse>
				<verse number="7">ז ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו</verse>
				<verse number="8">ח ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל--ובאתות ובמפתים</verse>
				<verse number="9">ט ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש</verse>
				<verse number="10">י ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="11">יא ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך--ולביתך  אתה והלוי והגר אשר בקרבך  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת--שנת המעשר  ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו</verse>
				<verse number="13">יג ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני  לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי</verse>
				<verse number="14">יד לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי--עשיתי ככל אשר צויתני</verse>
				<verse number="15">טו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה--ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך</verse>
				<verse number="17">יז את יהוה האמרת היום  להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו</verse>
				<verse number="18">יח ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו</verse>
				<verse number="19">יט ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר  שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום</verse>
				<verse number="2">ב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד</verse>
				<verse number="3">ג וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת--בעברך  למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך</verse>
				<verse number="4">ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד</verse>
				<verse number="5">ה ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך  מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל</verse>
				<verse number="6">ו אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך</verse>
				<verse number="7">ז וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="8">ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת--באר היטב  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר  הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך</verse>
				<verse number="10">י ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר</verse>
				<verse number="12">יב אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן  שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן</verse>
				<verse number="13">יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל  ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי</verse>
				<verse number="14">יד וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל--קול רם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש--ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ארור מטה משפט גר יתום--ואלמנה ואמר כל העם אמן</verse>
				<verse number="20">כ ארור שכב עם אשת אביו--כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ארור שכב עם אחתו--בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת--לעשות אותם ואמר כל העם אמן  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ</verse>
				<verse number="2">ב ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך  כי תשמע בקול יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="3">ג ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה</verse>
				<verse number="4">ד ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך--שגר אלפיך ועשתרות צאנך</verse>
				<verse number="5">ה ברוך טנאך ומשארתך</verse>
				<verse number="6">ו ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך</verse>
				<verse number="7">ז יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך  בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך</verse>
				<verse number="8">ח יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך--בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך</verse>
				<verse number="9">ט יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך  כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו</verse>
				<verse number="10">י וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך</verse>
				<verse number="11">יא והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך</verse>
				<verse number="12">יב יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה</verse>
				<verse number="13">יג ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה  כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות</verse>
				<verse number="14">יד ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול  ללכת אחרי אלהים אחרים--לעבדם  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך</verse>
				<verse number="16">טז ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה</verse>
				<verse number="17">יז ארור טנאך ומשארתך</verse>
				<verse number="18">יח ארור פרי בטנך ופרי אדמתך--שגר אלפיך ועשתרת צאנך</verse>
				<verse number="19">יט ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך</verse>
				<verse number="20">כ ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה--עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני</verse>
				<verse number="21">כא ידבק יהוה בך את הדבר--עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה</verse>
				<verse number="22">כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך</verse>
				<verse number="23">כג והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל</verse>
				<verse number="24">כד יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר  מן השמים ירד עליך עד השמדך</verse>
				<verse number="25">כה יתנך יהוה נגף לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ</verse>
				<verse number="26">כו והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד</verse>
				<verse number="27">כז יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים (ובטחרים) ובגרב ובחרס--אשר לא תוכל להרפא</verse>
				<verse number="28">כח יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב</verse>
				<verse number="29">כט והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים--ואין מושיע</verse>
				<verse number="30">ל אשה תארש ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)--בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו</verse>
				<verse number="31">לא שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע</verse>
				<verse number="32">לב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך</verse>
				<verse number="33">לג פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ--כל הימים</verse>
				<verse number="34">לד והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה</verse>
				<verse number="35">לה יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא--מכף רגלך ועד קדקדך</verse>
				<verse number="36">לו יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן</verse>
				<verse number="37">לז והיית לשמה למשל ולשנינה--בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה</verse>
				<verse number="38">לח זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה</verse>
				<verse number="39">לט כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת</verse>
				<verse number="40">מ זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך</verse>
				<verse number="41">מא בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי</verse>
				<verse number="42">מב כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל</verse>
				<verse number="43">מג הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה</verse>
				<verse number="44">מד הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב</verse>
				<verse number="45">מה ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך  כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך</verse>
				<verse number="46">מו והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם</verse>
				<verse number="47">מז תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב--מרב כל</verse>
				<verse number="48">מח ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך</verse>
				<verse number="49">מט ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר  גוי אשר לא תשמע לשנו</verse>
				<verse number="50">נ גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן</verse>
				<verse number="51">נא ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו אתך</verse>
				<verse number="52">נב והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך</verse>
				<verse number="53">נג ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך</verse>
				<verse number="54">נד האיש הרך בך והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר</verse>
				<verse number="55">נה מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך</verse>
				<verse number="56">נו הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך--תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה</verse>
				<verse number="57">נז ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך</verse>
				<verse number="58">נח אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה  ליראה את השם הנכבד והנורא הזה--את יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="59">נט והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך  מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים</verse>
				<verse number="60">ס והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך</verse>
				<verse number="61">סא גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך עד השמדך</verse>
				<verse number="62">סב ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב  כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="63">סג והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה</verse>
				<verse number="64">סד והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן</verse>
				<verse number="65">סה ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש</verse>
				<verse number="66">סו והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך</verse>
				<verse number="67">סז בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה</verse>
				<verse number="68">סח והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה  {ס} [ (Deuteronomy 28:69) סט אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל--בארץ מואב  מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם  אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו</verse>
				<verse number="2">ב המסות הגדלת אשר ראו עיניך--האתת והמפתים הגדלים ההם</verse>
				<verse number="3">ג ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה</verse>
				<verse number="4">ד ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך</verse>
				<verse number="5">ה לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם--למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="6">ו ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה--ונכם</verse>
				<verse number="7">ז ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי--ולחצי שבט המנשי</verse>
				<verse number="8">ח ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם--למען תשכילו את כל אשר תעשון  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם  ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל</verse>
				<verse number="10">י טפכם נשיכם--וגרך אשר בקרב מחניך  מחטב עציך עד שאב מימיך</verse>
				<verse number="11">יא לעברך בברית יהוה אלהיך--ובאלתו  אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום</verse>
				<verse number="12">יב למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים--כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב</verse>
				<verse number="13">יג ולא אתכם לבדכם--אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת</verse>
				<verse number="14">יד כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום</verse>
				<verse number="15">טו כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם</verse>
				<verse number="16">טז ותראו את שקוציהם ואת גלליהם--עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם</verse>
				<verse number="17">יז פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם  פן יש בכם שרש פרה ראש--ולענה</verse>
				<verse number="18">יח והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי--כי בשררות לבי אלך  למען ספות הרוה את הצמאה</verse>
				<verse number="19">יט לא יאבה יהוה סלח לו--כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים</verse>
				<verse number="20">כ והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל--ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה</verse>
				<verse number="21">כא ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה</verse>
				<verse number="22">כב גפרית ומלח שרפה כל ארצה--לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב  כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו</verse>
				<verse number="23">כג ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה</verse>
				<verse number="24">כד ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם  אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="25">כה וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם  אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם</verse>
				<verse number="26">כו ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה</verse>
				<verse number="27">כז ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה</verse>
				<verse number="28">כח הנסתרת--ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם--לעשות את כל דברי התורה הזאת  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה</verse>
				<verse number="2">ב ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום  אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך</verse>
				<verse number="3">ג ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה</verse>
				<verse number="4">ד אם יהיה נדחך בקצה השמים--משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך</verse>
				<verse number="5">ה והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך--וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך</verse>
				<verse number="6">ו ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך  לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך--למען חייך</verse>
				<verse number="7">ז ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך</verse>
				<verse number="8">ח ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום</verse>
				<verse number="9">ט והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--לטבה  כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך</verse>
				<verse number="10">י כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה  כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום--לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא</verse>
				<verse number="12">יב לא בשמים הוא  לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה</verse>
				<verse number="13">יג ולא מעבר לים הוא  לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה</verse>
				<verse number="14">יד כי קרוב אליך הדבר מאד  בפיך ובלבבך לעשתו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע</verse>
				<verse number="16">טז אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית--וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה</verse>
				<verse number="17">יז ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים--ועבדתם</verse>
				<verse number="18">יח הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון  לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבוא שמה לרשתה</verse>
				<verse number="19">יט העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ--החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים--למען תחיה אתה וזרעך</verse>
				<verse number="20">כ לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו  כי הוא חייך וארך ימיך--לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום--לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה</verse>
				<verse number="3">ג יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך--וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה</verse>
				<verse number="4">ד ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם--אשר השמיד אתם</verse>
				<verse number="5">ה ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם--ככל המצוה אשר צויתי אתכם</verse>
				<verse number="6">ו חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם  כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך--לא ירפך ולא יעזבך  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם</verse>
				<verse number="8">ח ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך--לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת</verse>
				<verse number="9">ט ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל</verse>
				<verse number="10">י ויצו משה אותם לאמר  מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה--בחג הסכות</verse>
				<verse number="11">יא בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר  תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל--באזניהם</verse>
				<verse number="12">יב הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת</verse>
				<verse number="13">יג ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו--ליראה את יהוה אלהיכם  כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות--קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד</verse>
				<verse number="15">טו וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו</verse>
				<verse number="17">יז וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה</verse>
				<verse number="18">יח ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה  כי פנה אל אלהים אחרים</verse>
				<verse number="19">יט ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם  למען תהיה לי השירה הזאת לעד--בבני ישראל</verse>
				<verse number="20">כ כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי</verse>
				<verse number="21">כא והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו  כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי</verse>
				<verse number="22">כב ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל</verse>
				<verse number="23">כג ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך</verse>
				<verse number="24">כד ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת--על ספר  עד תמם</verse>
				<verse number="25">כה ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר</verse>
				<verse number="26">כו לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד</verse>
				<verse number="27">כז כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי</verse>
				<verse number="28">כח הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ</verse>
				<verse number="29">כט כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים--כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם</verse>
				<verse number="30">ל וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת--עד תמם  {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א האזינו השמים ואדברה  {ס}  ותשמע הארץ אמרי פי  {ר}</verse>
				<verse number="2">ב יערף כמטר לקחי  {ס}  תזל כטל אמרתי  {ר} כשעירם עלי דשא  {ס}  וכרביבים עלי עשב  {ר}</verse>
				<verse number="3">ג כי שם יהוה אקרא  {ס}  הבו גדל לאלהינו  {ר}</verse>
				<verse number="4">ד הצור תמים פעלו  {ס}  כי כל דרכיו משפט  {ר} אל אמונה ואין עול  {ס}  צדיק וישר הוא  {ר}</verse>
				<verse number="5">ה שחת לו לא בניו מומם  {ס}  דור עקש ופתלתל  {ר}</verse>
				<verse number="6">ו ה ליהוה תגמלו זאת--  {ס}  עם נבל ולא חכם  {ר} הלוא הוא אביך קנך  {ס}  הוא עשך ויכננך  {ר}</verse>
				<verse number="7">ז זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר  {ס}  שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך  {ר}</verse>
				<verse number="8">ח בהנחל עליון גוים  {ס}  בהפרידו בני אדם  {ר} יצב גבלת עמים  {ס}  למספר בני ישראל  {ר}</verse>
				<verse number="9">ט כי חלק יהוה עמו  {ס}  יעקב חבל נחלתו  {ר}</verse>
				<verse number="10">י ימצאהו בארץ מדבר  {ס}  ובתהו ילל ישמן  {ר} יסבבנהו יבוננהו--  {ס}  יצרנהו כאישון עינו  {ר}</verse>
				<verse number="11">יא כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף  {ס}  יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו  {ר}</verse>
				<verse number="12">יב יהוה בדד ינחנו  {ס}  ואין עמו אל נכר  {ר}</verse>
				<verse number="13">יג ירכבהו על במותי (במתי) ארץ  {ס}  ויאכל תנובת שדי  {ר} וינקהו דבש מסלע  {ס}  ושמן מחלמיש צור  {ר}</verse>
				<verse number="14">יד חמאת בקר וחלב צאן  {ס}  עם חלב כרים ואילים  {ר} בני בשן ועתודים  {ס}  עם חלב כליות חטה  {ר} ודם ענב תשתה חמר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וישמן ישרון ויבעט  {ר} שמנת עבית כשית  {ס}  ויטש אלוה עשהו  {ר} וינבל צור ישעתו  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז יקנאהו בזרים  {ר} בתועבת יכעיסהו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז יזבחו לשדים לא אלה--  {ר} אלהים לא ידעום  {ס}  חדשים מקרב באו  {ר} לא שערום אבתיכם  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח צור ילדך תשי  {ר} ותשכח אל מחללך  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט וירא יהוה וינאץ  {ר} מכעס בניו ובנתיו  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אסתירה פני מהם--  {ר} אראה מה אחריתם  {ס}  כי דור תהפכת המה  {ר} בנים לא אמן בם  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא הם קנאוני בלא אל  {ר} כעסוני בהבליהם  {ס}  ואני אקניאם בלא עם  {ר} בגוי נבל אכעיסם  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כי אש קדחה באפי  {ר} ותיקד עד שאול תחתית  {ס}  ותאכל ארץ ויבלה  {ר} ותלהט מוסדי הרים  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג אספה עלימו רעות  {ר} חצי אכלה בם  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד מזי רעב ולחמי רשף  {ר} וקטב מרירי  {ס}  ושן בהמת אשלח בם  {ר} עם חמת זחלי עפר  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור  {ר} גם בתולה--יונק עם איש שיבה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו אמרתי אפאיהם  {ר} אשביתה מאנוש זכרם  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז לולי כעס אויב אגור--  {ר} פן ינכרו צרימו  {ס}  פן יאמרו ידנו רמה  {ר} ולא יהוה פעל כל זאת  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח כי גוי אבד עצות המה  {ר} ואין בהם תבונה  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט לו חכמו ישכילו זאת  {ר} יבינו לאחריתם  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל איכה ירדף אחד אלף  {ר} ושנים יניסו רבבה  {ס}  אם לא כי צורם מכרם  {ר} ויהוה הסגירם  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא כי לא כצורנו צורם  {ר} ואיבינו פלילים  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב כי מגפן סדם גפנם  {ר} ומשדמת עמרה  {ס}  ענבמו ענבי רוש--  {ר} אשכלת מררת למו  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג חמת תנינם יינם  {ר} וראש פתנים אכזר  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד הלא הוא כמס עמדי  {ר} חתום באוצרתי  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה לי נקם ושלם  {ר} לעת תמוט רגלם  {ס}  כי קרוב יום אידם  {ר} וחש עתדת למו  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו כי ידין יהוה עמו  {ר} ועל עבדיו יתנחם  {ס}  כי יראה כי אזלת יד  {ר} ואפס עצור ועזוב  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז ואמר אי אלהימו--  {ר} צור חסיו בו  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח אשר חלב זבחימו יאכלו  {ר} ישתו יין נסיכם  {ס}  יקומו ויעזרכם--  {ר} יהי עליכם סתרה  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט ראו עתה כי אני אני הוא  {ר} ואין אלהים עמדי  {ס}  אני אמית ואחיה  {ר} מחצתי ואני ארפא  {ס}  ואין מידי מציל  {ר}</verse>
				<verse number="40">מ כי אשא אל שמים ידי  {ס}  ואמרתי חי אנכי לעלם  {ר}</verse>
				<verse number="41">מא אם שנותי ברק חרבי  {ס}  ותאחז במשפט ידי  {ר} אשיב נקם לצרי  {ס}  ולמשנאי אשלם  {ר}</verse>
				<verse number="42">מב אשכיר חצי מדם  {ס}  וחרבי תאכל בשר  {ר} מדם חלל ושביה  {ס}  מראש פרעות אויב  {ר}</verse>
				<verse number="43">מג הרנינו גוים עמו  {ס}  כי דם עבדיו יקום  {ר} ונקם ישיב לצריו  {ס}  וכפר אדמתו עמו  {ר} {ש}</verse>
				<verse number="44">מד ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת--באזני העם  הוא והושע בן נון</verse>
				<verse number="45">מה ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה--אל כל ישראל</verse>
				<verse number="46">מו ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום  אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת</verse>
				<verse number="47">מז כי לא דבר רק הוא מכם--כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה  {פ}</verse>
				<verse number="48">מח וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר</verse>
				<verse number="49">מט עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה</verse>
				<verse number="50">נ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך  כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו</verse>
				<verse number="51">נא על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן--על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל</verse>
				<verse number="52">נב כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא--אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל  לפני מותו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו</verse>
				<verse number="3">ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך</verse>
				<verse number="4">ד תורה צוה לנו משה  מורשה קהלת יעקב</verse>
				<verse number="5">ה ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל</verse>
				<verse number="6">ו יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה</verse>
				<verse number="9">ט האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע  כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו</verse>
				<verse number="10">י יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך</verse>
				<verse number="11">יא ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת</verse>
				<verse number="14">יד וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים</verse>
				<verse number="15">טו ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם</verse>
				<verse number="16">טז וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו</verse>
				<verse number="17">יז בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך</verse>
				<verse number="19">יט עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק  כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ולגד אמר ברוך מרחיב גד  כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד</verse>
				<verse number="21">כא וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן</verse>
				<verse number="23">כג ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו</verse>
				<verse number="25">כה ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך</verse>
				<verse number="26">כו אין כאל ישרון  רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים</verse>
				<verse number="27">כז מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד</verse>
				<verse number="28">כח וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל</verse>
				<verse number="29">כט אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן</verse>
				<verse number="2">ב ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון</verse>
				<verse number="3">ג ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים--עד צער</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר</verse>
				<verse number="5">ה וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב--על פי יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה</verse>
				<verse number="7">ז ומשה בן מאה ועשרים שנה--במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה</verse>
				<verse number="8">ח ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה</verse>
				<verse number="9">ט ויהושע בן נון מלא רוח חכמה--כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="10">י ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים</verse>
				<verse number="11">יא לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים--לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו</verse>
				<verse number="12">יב ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="6">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי אחרי מות משה--עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל</verse>
				<verse number="3">ג כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם נתתיו  כאשר דברתי אל משה</verse>
				<verse number="4">ד מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש--יהיה גבולכם</verse>
				<verse number="5">ה לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך  כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך</verse>
				<verse number="6">ו חזק ואמץ  כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם</verse>
				<verse number="7">ז רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה--אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול  למען תשכיל בכל אשר תלך</verse>
				<verse number="8">ח לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו  כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל</verse>
				<verse number="9">ט הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת  כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויצו יהושע את שטרי העם לאמר</verse>
				<verse number="11">יא עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה  כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה--אמר יהושע לאמר</verse>
				<verse number="13">יג זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר  יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת</verse>
				<verse number="14">יד נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם</verse>
				<verse number="15">טו עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש</verse>
				<verse number="16">טז ויענו את יהושע לאמר  כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך</verse>
				<verse number="17">יז ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך  רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה</verse>
				<verse number="18">יח כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו--יומת  רק חזק ואמץ  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב--וישכבו שמה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר למלך יריחו לאמר  הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל--לחפר את הארץ</verse>
				<verse number="3">ג וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר  הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך--כי לחפר את כל הארץ באו</verse>
				<verse number="4">ד ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה</verse>
				<verse number="5">ה ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו--לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום</verse>
				<verse number="6">ו והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג</verse>
				<verse number="7">ז והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו--אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם</verse>
				<verse number="8">ח והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר אל האנשים--ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם</verse>
				<verse number="10">י כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג--אשר החרמתם אותם</verse>
				<verse number="11">יא ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם  כי יהוה אלהיכם--הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת</verse>
				<verse number="12">יב ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת</verse>
				<verse number="13">יג והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי (אחיותי) ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות</verse>
				<verse number="14">יד ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת</verse>
				<verse number="15">טו ותורדם בחבל בעד החלון  כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת</verse>
				<verse number="16">טז ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם</verse>
				<verse number="17">יז ויאמרו אליה האנשים  נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו</verse>
				<verse number="18">יח הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה</verse>
				<verse number="19">יט והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו--ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית--דמו בראשנו אם יד תהיה בו</verse>
				<verse number="20">כ ואם תגידי את דברנו זה--והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו</verse>
				<verse number="21">כא ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון</verse>
				<verse number="22">כב וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו</verse>
				<verse number="23">כג וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו--את כל המצאות אותם</verse>
				<verse number="24">כד ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן--הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו</verse>
				<verse number="2">ב ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה</verse>
				<verse number="3">ג ויצוו את העם לאמר כראתכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו--ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו</verse>
				<verse number="4">ד אך רחוק יהיה ביניכם ובניו כאלפים אמה במדה  אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה--כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר יהושע אל העם התקדשו  כי מחר יעשה יהוה בקרבכם--נפלאות</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל  אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך</verse>
				<verse number="8">ח ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר  כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהושע אל בני ישראל  גשו הנה--ושמעו את דברי יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יהושע--בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי</verse>
				<verse number="11">יא הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן</verse>
				<verse number="12">יב ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל--איש אחד איש אחד לשבט</verse>
				<verse number="13">יג והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד</verse>
				<verse number="14">יד ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית--לפני העם</verse>
				<verse number="15">טו וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר</verse>
				<verse number="16">טז ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם (מאדם) העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו</verse>
				<verse number="17">יז ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן--הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן  {פ} ויאמר יהוה אל יהושע לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים--איש אחד איש אחד משבט</verse>
				<verse number="3">ג וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל--איש אחד איש אחד משבט</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל</verse>
				<verse number="6">ו למען תהיה זאת אות--בקרבכם  כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם</verse>
				<verse number="7">ז ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה--בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל--עד עולם</verse>
				<verse number="8">ח ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם</verse>
				<verse number="9">ט ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן--תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה</verse>
				<verse number="10">י והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם</verse>
				<verse number="12">יב ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל--כאשר דבר אליהם משה</verse>
				<verse number="13">יג כארבעים אלף חלוצי הצבא--עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר יהוה אל יהושע לאמר</verse>
				<verse number="16">טז צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן</verse>
				<verse number="17">יז ויצו יהושע את הכהנים לאמר  עלו מן הירדן</verse>
				<verse number="18">יח ויהי בעלות (כעלות) הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו</verse>
				<verse number="19">יט והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו</verse>
				<verse number="20">כ ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן--הקים יהושע בגלגל</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר אל בני ישראל לאמר  אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה</verse>
				<verse number="22">כב והודעתם את בניכם לאמר  ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה</verse>
				<verse number="23">כג אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם--עד עברכם  כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו</verse>
				<verse number="24">כד למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא--למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו (עברם) וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית</verse>
				<verse number="3">ג ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות</verse>
				<verse number="4">ד וזה הדבר אשר מל יהושע  כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים</verse>
				<verse number="5">ה כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים--לא מלו</verse>
				<verse number="6">ו כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה  אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש</verse>
				<verse number="7">ז ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע  כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה</verse>
				<verse number="10">י ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב--בערבות יריחו</verse>
				<verse number="11">יא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח--מצות וקלוי  בעצם היום הזה</verse>
				<verse number="12">יב וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה--עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל  אין יוצא ואין בא  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה--גבורי החיל</verse>
				<verse number="3">ג וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה--הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים</verse>
				<verse number="4">ד ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות</verse>
				<verse number="5">ה והיה במשך בקרן היובל בשמעכם (כשמעכם) את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו</verse>
				<verse number="6">ו ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו (ויאמר) אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ--יעבר לפני ארון יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם</verse>
				<verse number="9">ט והחלוץ הלך--לפני הכהנים תקעו (תקעי) השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות</verse>
				<verse number="10">י ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר  עד יום אמרי אליכם הריעו--והריעתם</verse>
				<verse number="11">יא ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך (הלוך) ותקוע בשופרות</verse>
				<verse number="14">יד ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים</verse>
				<verse number="15">טו ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים  רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים</verse>
				<verse number="16">טז ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר</verse>
				<verse number="17">יז והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה  רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית--כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו</verse>
				<verse number="18">יח ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו</verse>
				<verse number="19">יט וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל--קדש הוא ליהוה  אוצר יהוה יבוא</verse>
				<verse number="20">כ וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר</verse>
				<verse number="21">כא ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב</verse>
				<verse number="22">כב ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה</verse>
				<verse number="23">כג ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום--מחוץ למחנה ישראל</verse>
				<verse number="24">כד והעיר שרפו באש וכל אשר בה  רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל--נתנו אוצר בית יהוה</verse>
				<verse number="25">כה ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה  כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו וישבע יהושע בעת ההיא לאמר  ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו--בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי</verse>
				<verse number="3">ג וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם--כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה</verse>
				<verse number="4">ד ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי</verse>
				<verse number="5">ה ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים</verse>
				<verse number="6">ו ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב--הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן</verse>
				<verse number="8">ח בי אדני  מה אמר--אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו</verse>
				<verse number="9">ט וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך</verse>
				<verse number="11">יא חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם</verse>
				<verse number="12">יב ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם--ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם</verse>
				<verse number="13">יג קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל--לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם</verse>
				<verse number="14">יד ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים</verse>
				<verse number="15">טו והיה הנלכד בחרם--ישרף באש אתו ואת כל אשר לו  כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל</verse>
				<verse number="16">טז וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה</verse>
				<verse number="17">יז ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי</verse>
				<verse number="18">יח ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח--למטה יהודה</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל--ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני</verse>
				<verse number="20">כ ויען עכן את יהושע ויאמר  אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי</verse>
				<verse number="21">כא ואראה (וארא) בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה</verse>
				<verse number="22">כב וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה</verse>
				<verse number="23">כג ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה</verse>
				<verse number="24">כד ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים</verse>
				<verse number="26">כו ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת--קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו</verse>
				<verse number="2">ב ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה--רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה</verse>
				<verse number="3">ג ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה</verse>
				<verse number="4">ד ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר--אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים</verse>
				<verse number="5">ה ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם</verse>
				<verse number="6">ו ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר--כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם</verse>
				<verse number="7">ז ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם</verse>
				<verse number="8">ח והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש--כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם</verse>
				<verse number="9">ט וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם</verse>
				<verse number="10">י וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם--העי</verse>
				<verse number="11">יא וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי</verse>
				<verse number="12">יב ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי--מים לעיר</verse>
				<verse number="13">יג וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק</verse>
				<verse number="14">יד ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד--לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר</verse>
				<verse number="15">טו וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר</verse>
				<verse number="16">טז ויזעקו כל העם אשר בעיר (בעי) לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר</verse>
				<verse number="17">יז ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי--כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר</verse>
				<verse number="19">יט והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש</verse>
				<verse number="20">כ ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף</verse>
				<verse number="21">כא ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי</verse>
				<verse number="22">כב ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט</verse>
				<verse number="23">כג ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע</verse>
				<verse number="24">כד ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב</verse>
				<verse number="25">כה ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה--שנים עשר אלף  כל אנשי העי</verse>
				<verse number="26">כו ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי</verse>
				<verse number="27">כז רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל--כדבר יהוה אשר צוה את יהושע</verse>
				<verse number="28">כח וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה</verse>
				<verse number="29">כט ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל</verse>
				<verse number="31">לא כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה--מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים</verse>
				<verse number="32">לב ויכתב שם על האבנים--את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל</verse>
				<verse number="33">לג וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח--חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל  כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל--בראשנה</verse>
				<verse number="34">לד ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה--ככל הכתוב בספר התורה</verse>
				<verse number="35">לה לא היה דבר מכל אשר צוה משה--אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון--החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי</verse>
				<verse number="2">ב ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל--פה אחד  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו--ולעי</verse>
				<verse number="4">ד ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים</verse>
				<verse number="5">ה ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים</verse>
				<verse number="6">ו וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו (ויאמר) איש ישראל אל החוי  אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות (אכרת) לך ברית</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אליהם יהושע מי אתם ומאין תבאו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך  כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים</verse>
				<verse number="10">י ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות</verse>
				<verse number="11">יא ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית</verse>
				<verse number="12">יב זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים</verse>
				<verse number="13">יג ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד</verse>
				<verse number="14">יד ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו</verse>
				<verse number="15">טו ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה</verse>
				<verse number="16">טז ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים</verse>
				<verse number="17">יז ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם--ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים</verse>
				<verse number="18">יח ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם</verse>
				<verse number="20">כ זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם</verse>
				<verse number="21">כא ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים</verse>
				<verse number="22">כב ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר  למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים</verse>
				<verse number="23">כג ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים--לבית אלהי</verse>
				<verse number="24">כד ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה</verse>
				<verse number="25">כה ועתה הננו בידך  כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה</verse>
				<verse number="26">כו ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום</verse>
				<verse number="27">כז ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים--לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה--כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם</verse>
				<verse number="2">ב וייראו מאד--כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים</verse>
				<verse number="3">ג וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון--לאמר</verse>
				<verse number="4">ד עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון  כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון--הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה</verse>
				<verse number="6">ו וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך  עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו--כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר</verse>
				<verse number="7">ז ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים  לא יעמד איש מהם בפניך</verse>
				<verse number="9">ט ויבא אליהם יהושע פתאם  כל הלילה עלה מן הגלגל</verse>
				<verse number="10">י ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה--וימתו  רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון</verse>
				<verse number="13">יג וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו--הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים</verse>
				<verse number="14">יד ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש  כי יהוה נלחם לישראל  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה</verse>
				<verse number="16">טז וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה</verse>
				<verse number="17">יז ויגד ליהושע לאמר  נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם</verse>
				<verse number="19">יט ואתם אל תעמדו--רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם  אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם</verse>
				<verse number="20">כ ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד--עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר</verse>
				<verse number="21">כא וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום  לא חרץ לבני ישראל לאיש--את לשנו</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה--מן המערה</verse>
				<verse number="23">כג ויעשו כן--ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה  את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון</verse>
				<verse number="24">כד ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו  חזקו ואמצו--כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם</verse>
				<verse number="26">כו ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב</verse>
				<verse number="27">כז ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה--החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה--לבנה וילחם עם לבנה</verse>
				<verse number="30">ל ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה--לכישה ויחן עליה וילחם בה</verse>
				<verse number="32">לב ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה--ככל אשר עשה ללבנה  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד</verse>
				<verse number="34">לד ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש--עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה</verse>
				<verse number="35">לה וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב--ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים  ככל אשר עשה ללכיש  {פ}</verse>
				<verse number="36">לו ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה--חברונה וילחמו עליה</verse>
				<verse number="37">לז וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה</verse>
				<verse number="39">לט וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד  כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה</verse>
				<verse number="40">מ ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם--לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="41">מא ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון</verse>
				<verse number="42">מב ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת  כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל</verse>
				<verse number="43">מג וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף</verse>
				<verse number="2">ב ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות--ובשפלה ובנפות דור מים</verse>
				<verse number="3">ג הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה</verse>
				<verse number="4">ד ויצאו הם וכל מחניהם עמם--עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד</verse>
				<verse number="5">ה ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם--כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש</verse>
				<verse number="7">ז ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום--פתאם ויפלו בהם</verse>
				<verse number="8">ח ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד</verse>
				<verse number="9">ט ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה  את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש  {ס}</verse>
				<verse number="10">י וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב  כי חצור לפנים--היא ראש כל הממלכות האלה</verse>
				<verse number="11">יא ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם--לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש</verse>
				<verse number="12">יב ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב--החרים אותם  כאשר צוה משה עבד יהוה</verse>
				<verse number="13">יג רק כל הערים העמדות על תלם--לא שרפם ישראל  זולתי את חצור לבדה שרף יהושע</verse>
				<verse number="14">יד וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל  רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם--לא השאירו כל נשמה</verse>
				<verse number="15">טו כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע--לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="16">טז ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה</verse>
				<verse number="17">יז מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם</verse>
				<verse number="18">יח ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה--מלחמה</verse>
				<verse number="19">יט לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון  את הכל לקחו במלחמה</verse>
				<verse number="20">כ כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה  כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל  עם עריהם החרימם יהושע</verse>
				<verse number="22">כב לא נותר ענקים בארץ בני ישראל  רק בעזה בגת ובאשדוד--נשארו</verse>
				<verse number="23">כג ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש--מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה</verse>
				<verse number="2">ב סיחון מלך האמרי היושב בחשבון--משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון</verse>
				<verse number="3">ג והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן--תחת אשדות הפסגה</verse>
				<verse number="4">ד וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים--היושב בעשתרות ובאדרעי</verse>
				<verse number="5">ה ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד--גבול סיחון מלך חשבון</verse>
				<verse number="6">ו משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה--כמחלקתם</verse>
				<verse number="8">ח בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב--החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי  {ש}</verse>
				<verse number="9">ט מלך יריחו  {ס}  אחד  {ס}  מלך העי אשר מצד בית אל  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="10">י מלך ירושלם  {ס}  אחד  {ס}  מלך חברון  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="11">יא מלך ירמות  {ס}  אחד  {ס}  מלך לכיש  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="12">יב מלך עגלון  {ס}  אחד  {ס}  מלך גזר  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="13">יג מלך דבר  {ס}  אחד  {ס}  מלך גדר  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="14">יד מלך חרמה  {ס}  אחד  {ס}  מלך ערד  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="15">טו מלך לבנה  {ס}  אחד  {ס}  מלך עדלם  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="16">טז מלך מקדה  {ס}  אחד  {ס}  מלך בית אל  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="17">יז מלך תפוח  {ס}  אחד  {ס}  מלך חפר  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="18">יח מלך אפק  {ס}  אחד  {ס}  מלך לשרון  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="19">יט מלך מדון  {ס}  אחד  {ס}  מלך חצור  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="20">כ מלך שמרון מראון  {ס}  אחד  {ס}  מלך אכשף  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="21">כא מלך תענך  {ס}  אחד  {ס}  מלך מגדו  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="22">כב מלך קדש  {ס}  אחד  {ס}  מלך יקנעם לכרמל  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="23">כג מלך דור לנפת דור  {ס}  אחד  {ס}  מלך גוים לגלגל  {ס}  אחד  {ר}</verse>
				<verse number="24">כד מלך תרצה  {ס}  אחד  {ס}  כל מלכים שלשים  {ס}  ואחד  {ר} {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה</verse>
				<verse number="2">ב זאת הארץ הנשארת  כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי</verse>
				<verse number="3">ג מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה--לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים</verse>
				<verse number="4">ד מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים--עד אפקה  עד גבול האמרי</verse>
				<verse number="5">ה והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון--עד לבוא חמת</verse>
				<verse number="6">ו כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים--אנכי אורישם מפני בני ישראל  רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך</verse>
				<verse number="7">ז ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה--לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה</verse>
				<verse number="8">ח עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם--אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה</verse>
				<verse number="9">ט מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא--עד דיבון</verse>
				<verse number="10">י וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון--עד גבול בני עמון</verse>
				<verse number="11">יא והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן--עד סלכה</verse>
				<verse number="12">יב כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי  הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם</verse>
				<verse number="13">יג ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה</verse>
				<verse number="14">יד רק לשבט הלוי לא נתן נחלה  אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם</verse>
				<verse number="16">טז ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר--על מידבא</verse>
				<verse number="17">יז חשבון וכל עריה אשר במישר דיבן ובמות בעל ובית בעל מעון</verse>
				<verse number="18">יח ויהצה וקדמת ומפעת</verse>
				<verse number="19">יט וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק</verse>
				<verse number="20">כ ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות</verse>
				<verse number="21">כא וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון  אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ</verse>
				<verse number="22">כב ואת בלעם בן בעור הקוסם--הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם</verse>
				<verse number="23">כג ויהי גבול בני ראובן--הירדן וגבול  זאת נחלת בני ראובן למשפחותם הערים וחצריהן  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם</verse>
				<verse number="25">כה ויהי להם הגבול--יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון  עד ערוער אשר על פני רבה</verse>
				<verse number="26">כו ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר</verse>
				<verse number="27">כז ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל--עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה</verse>
				<verse number="28">כח זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה--למשפחותם</verse>
				<verse number="30">ל ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן--ששים עיר</verse>
				<verse number="31">לא וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם</verse>
				<verse number="32">לב אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג ולשבט הלוי--לא נתן משה נחלה  יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען--אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל</verse>
				<verse number="2">ב בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה</verse>
				<verse number="3">ג כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים--לא נתן נחלה בתוכם</verse>
				<verse number="4">ד כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם</verse>
				<verse number="5">ה כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי  אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע</verse>
				<verse number="7">ז בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי</verse>
				<verse number="8">ח ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי</verse>
				<verse number="9">ט וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם  כי מלאת אחרי יהוה אלהי</verse>
				<verse number="10">י ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה</verse>
				<verse number="11">יא עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז וככחי עתה  למלחמה ולצאת ולבוא</verse>
				<verse number="12">יב ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא  כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה</verse>
				<verse number="14">יד על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה--יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="15">טו ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויהי הגורל למטה בני יהודה--למשפחתם  אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן</verse>
				<verse number="2">ב ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה</verse>
				<verse number="3">ג ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה</verse>
				<verse number="4">ד ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה (והיו) תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב</verse>
				<verse number="5">ה וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן</verse>
				<verse number="6">ו ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן</verse>
				<verse number="7">ז ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל</verse>
				<verse number="8">ח ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב--היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה</verse>
				<verse number="9">ט ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים</verse>
				<verse number="10">י ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה</verse>
				<verse number="11">יא ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה</verse>
				<verse number="12">יב וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב--למשפחתם</verse>
				<verse number="13">יג ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע--את קרית ארבע אבי הענק היא חברון</verse>
				<verse number="14">יד וירש משם כלב את שלושה בני הענק--את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק</verse>
				<verse number="15">טו ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה--ונתתי לו את עכסה בתי לאשה</verse>
				<verse number="17">יז וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה</verse>
				<verse number="18">יח ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך</verse>
				<verse number="19">יט ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ זאת נחלת מטה בני יהודה--למשפחתם</verse>
				<verse number="21">כא ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה--קבצאל ועדר ויגור</verse>
				<verse number="22">כב וקינה ודימונה ועדעדה</verse>
				<verse number="23">כג וקדש וחצור ויתנן</verse>
				<verse number="24">כד זיף וטלם ובעלות</verse>
				<verse number="25">כה וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור</verse>
				<verse number="26">כו אמם ושמע ומולדה</verse>
				<verse number="27">כז וחצר גדה וחשמון ובית פלט</verse>
				<verse number="28">כח וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה</verse>
				<verse number="29">כט בעלה ועיים ועצם</verse>
				<verse number="30">ל ואלתולד וכסיל וחרמה</verse>
				<verse number="31">לא וצקלג ומדמנה וסנסנה</verse>
				<verse number="32">לב ולבאות ושלחים ועין ורמון  כל ערים עשרים ותשע וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג בשפלה--אשתאול וצרעה ואשנה</verse>
				<verse number="34">לד וזנוח ועין גנים תפוח והעינם</verse>
				<verse number="35">לה ירמות ועדלם שוכה ועזקה</verse>
				<verse number="36">לו ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים  ערים ארבע עשרה וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז צנן וחדשה ומגדל גד</verse>
				<verse number="38">לח ודלען והמצפה ויקתאל</verse>
				<verse number="39">לט לכיש ובצקת ועגלון</verse>
				<verse number="40">מ וכבון ולחמס וכתליש</verse>
				<verse number="41">מא וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה  ערים שש עשרה וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב לבנה ועתר ועשן</verse>
				<verse number="43">מג ויפתח ואשנה ונציב</verse>
				<verse number="44">מד וקעילה ואכזיב ומראשה  ערים תשע וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="45">מה עקרון ובנתיה וחצריה</verse>
				<verse number="46">מו מעקרון וימה  כל אשר על יד אשדוד וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="47">מז אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה--עד נחל מצרים והים הגבול (הגדול) וגבול  {ס}</verse>
				<verse number="48">מח ובהר--שמיר ויתיר ושוכה</verse>
				<verse number="49">מט ודנה וקרית סנה היא דבר  {ס}</verse>
				<verse number="50">נ וענב ואשתמה וענים</verse>
				<verse number="51">נא וגשן וחלן וגלה  ערים אחת עשרה וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="52">נב ארב ורומה ואשען</verse>
				<verse number="53">נג וינים (וינום) ובית תפוח ואפקה</verse>
				<verse number="54">נד וחמטה וקרית ארבע היא חברון--וציער  ערים תשע וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="55">נה מעון כרמל וזיף ויוטה</verse>
				<verse number="56">נו ויזרעאל ויקדעם וזנוח</verse>
				<verse number="57">נז הקין גבעה ותמנה  ערים עשר וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="58">נח חלחול בית צור וגדור</verse>
				<verse number="59">נט ומערת ובית ענות ואלתקן  ערים שש וחצריהן  {פ}</verse>
				<verse number="60">ס קרית בעל היא קרית יערים--והרבה  ערים שתים וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="61">סא במדבר--בית הערבה מדין וסככה</verse>
				<verse number="62">סב והנבשן ועיר המלח ועין גדי  ערים שש וחצריהן</verse>
				<verse number="63">סג ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו (יכלו) בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר--בית אל</verse>
				<verse number="2">ב ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות</verse>
				<verse number="3">ג וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון--ועד גזר והיו תצאתו ימה</verse>
				<verse number="4">ד וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים</verse>
				<verse number="5">ה ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון</verse>
				<verse number="6">ו ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה</verse>
				<verse number="7">ז וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן</verse>
				<verse number="8">ח מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים--למשפחתם</verse>
				<verse number="9">ט והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה--כל הערים וחצריהן</verse>
				<verse number="10">י ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף--למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן</verse>
				<verse number="2">ב ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם--לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים--למשפחתם</verse>
				<verse number="3">ג ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים--כי אם בנות ואלה שמות בנתיו--מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה</verse>
				<verse number="4">ד ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן</verse>
				<verse number="5">ה ויפלו חבלי מנשה עשרה--לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן</verse>
				<verse number="6">ו כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים</verse>
				<verse number="7">ז ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח</verse>
				<verse number="8">ח למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים</verse>
				<verse number="9">ט וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה</verse>
				<verse number="10">י נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח</verse>
				<verse number="11">יא ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה וישבי עין דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה--שלשת הנפת</verse>
				<verse number="12">יב ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וידברו בני יוסף את יהושע לאמר  מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים  כי אץ לך הר אפרים</verse>
				<verse number="16">טז ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר  עם רב אתה וכח גדול לך--לא יהיה לך גורל אחד</verse>
				<verse number="18">יח כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו  כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו--כי חזק הוא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם</verse>
				<verse number="2">ב ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם--שבעה שבטים</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהושע אל בני ישראל  עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם</verse>
				<verse number="4">ד הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם--ויבאו אלי</verse>
				<verse number="5">ה והתחלקו אתה לשבעה חלקים  יהודה יעמד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון</verse>
				<verse number="6">ו ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו</verse>
				<verse number="7">ז כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה</verse>
				<verse number="9">ט וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה</verse>
				<verse number="10">י וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויעל גורל מטה בני בנימן--למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף</verse>
				<verse number="12">יב ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה (והיו) תצאתיו מדברה בית און</verse>
				<verse number="13">יג ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה--היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון</verse>
				<verse number="14">יד ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה (והיו) תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים</verse>
				<verse number="15">טו ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח</verse>
				<verse number="16">טז וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל</verse>
				<verse number="17">יז ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ראובן</verse>
				<verse number="18">יח ועבר אל כתף מול הערבה צפונה וירד הערבתה</verse>
				<verse number="19">יט ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה (והיו) תצאותיו (תצאות) הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב</verse>
				<verse number="20">כ והירדן יגבל אתו לפאת קדמה  זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב--למשפחתם  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא והיו הערים למטה בני בנימן--למשפחותיהם  יריחו ובית חגלה ועמק קציץ</verse>
				<verse number="22">כב ובית הערבה וצמרים ובית אל</verse>
				<verse number="23">כג והעוים והפרה ועפרה</verse>
				<verse number="24">כד וכפר העמני (העמנה) והעפני וגבע  ערים שתים עשרה וחצריהן</verse>
				<verse number="25">כה גבעון והרמה ובארות</verse>
				<verse number="26">כו והמצפה והכפירה והמצה</verse>
				<verse number="27">כז ורקם וירפאל ותראלה</verse>
				<verse number="28">כח וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית--ערים ארבע עשרה וחצריהן  זאת נחלת בני בנימן למשפחתם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ויצא הגורל השני לשמעון--למטה בני שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה</verse>
				<verse number="2">ב ויהי להם בנחלתם--באר שבע ושבע ומולדה</verse>
				<verse number="3">ג וחצר שועל ובלה ועצם</verse>
				<verse number="4">ד ואלתולד ובתול וחרמה</verse>
				<verse number="5">ה וצקלג ובית המרכבות וחצר סוסה</verse>
				<verse number="6">ו ובית לבאות ושרוחן  ערים שלש עשרה וחצריהן</verse>
				<verse number="7">ז עין רמון ועתר ועשן  ערים ארבע וחצריהן</verse>
				<verse number="8">ח וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב  זאת נחלת מטה בני שמעון--למשפחתם</verse>
				<verse number="9">ט מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון  כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד שריד</verse>
				<verse number="11">יא ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם</verse>
				<verse number="12">יב ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלת תבר ויצא אל הדברת ועלה יפיע</verse>
				<verse number="13">יג ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה</verse>
				<verse number="14">יד ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח אל</verse>
				<verse number="15">טו וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם  ערים שתים עשרה וחצריהן</verse>
				<verse number="16">טז זאת נחלת בני זבולן למשפחותם--הערים האלה וחצריהן  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ליששכר--יצא הגורל הרביעי  לבני יששכר למשפחותם</verse>
				<verse number="18">יח ויהי גבולם--יזרעאלה והכסולת ושונם</verse>
				<verse number="19">יט וחפרים ושיאן ואנחרת</verse>
				<verse number="20">כ והרבית וקשיון ואבץ</verse>
				<verse number="21">כא ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ</verse>
				<verse number="22">כב ופגע הגבול בתבור ושחצומה (ושחצימה) ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן  ערים שש עשרה וחצריהן</verse>
				<verse number="23">כג זאת נחלת מטה בני יששכר--למשפחתם  הערים וחצריהן  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם</verse>
				<verse number="25">כה ויהי גבולם--חלקת וחלי ובטן ואכשף</verse>
				<verse number="26">כו ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת</verse>
				<verse number="27">כז ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל</verse>
				<verse number="28">כח ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה</verse>
				<verse number="29">כט ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו (והיו) תצאתיו הימה מחבל אכזיבה</verse>
				<verse number="30">ל ועמה ואפק ורחב  ערים עשרים ושתים וחצריהן</verse>
				<verse number="31">לא זאת נחלת מטה בני אשר--למשפחתם  הערים האלה וחצריהן  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב לבני נפתלי יצא הגורל הששי--לבני נפתלי למשפחתם</verse>
				<verse number="33">לג ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל--עד לקום ויהי תצאתיו הירדן</verse>
				<verse number="34">לד ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש</verse>
				<verse number="35">לה וערי מבצר--הצדים צר וחמת רקת וכנרת</verse>
				<verse number="36">לו ואדמה והרמה וחצור</verse>
				<verse number="37">לז וקדש ואדרעי ועין חצור</verse>
				<verse number="38">לח ויראון ומגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש  ערים תשע עשרה וחצריהן</verse>
				<verse number="39">לט זאת נחלת מטה בני נפתלי--למשפחתם  הערים וחצריהן  {פ}</verse>
				<verse number="40">מ למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל השביעי</verse>
				<verse number="41">מא ויהי גבול נחלתם--צרעה ואשתאול ועיר שמש</verse>
				<verse number="42">מב ושעלבין ואילון ויתלה</verse>
				<verse number="43">מג ואילון ותמנתה ועקרון</verse>
				<verse number="44">מד ואלתקה וגבתון ובעלת</verse>
				<verse number="45">מה ויהד ובני ברק וגת רמון</verse>
				<verse number="46">מו ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו</verse>
				<verse number="47">מז ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם</verse>
				<verse number="48">מח זאת נחלת מטה בני דן--למשפחתם  הערים האלה וחצריהן  {ס}</verse>
				<verse number="49">מט ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם</verse>
				<verse number="50">נ על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל--את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה</verse>
				<verse number="51">נא אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל בשלה לפני יהוה--פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א וידבר יהוה אל יהושע לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דבר אל בני ישראל לאמר  תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה</verse>
				<verse number="3">ג לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם</verse>
				<verse number="4">ד ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם</verse>
				<verse number="5">ה וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו  כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום</verse>
				<verse number="6">ו וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו--אל העיר אשר נס משם</verse>
				<verse number="7">ז ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה</verse>
				<verse number="8">ח ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון (גולן) בבשן ממטה מנשה</verse>
				<verse number="9">ט אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל</verse>
				<verse number="2">ב וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן</verse>
				<verse number="4">ד ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל--ערים שלש עשרה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל--ערים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל--ערים שלש עשרה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן--ערים שתים עשרה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון--את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם</verse>
				<verse number="10">י ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי  כי להם היה הגורל ראישנה</verse>
				<verse number="11">יא ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון--בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה</verse>
				<verse number="12">יב ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח--את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה</verse>
				<verse number="14">יד ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה</verse>
				<verse number="15">טו ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה</verse>
				<verse number="16">טז ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה  ערים תשע--מאת שני השבטים האלה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז וממטה בנימין את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה</verse>
				<verse number="18">יח את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה  ערים ארבע</verse>
				<verse number="19">יט כל ערי בני אהרן הכהנים--שלש עשרה ערים ומגרשיהן  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים</verse>
				<verse number="21">כא ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה--בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה</verse>
				<verse number="22">כב ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג וממטה דן--את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה</verse>
				<verse number="24">כד את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה  ערים ארבע</verse>
				<verse number="25">כה וממחצית מטה מנשה--את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה  ערים שתים</verse>
				<verse number="26">כו כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ולבני גרשון ממשפחת הלוים--מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון (גולן) בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה  ערים שתים  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה</verse>
				<verse number="29">כט את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה</verse>
				<verse number="31">לא את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה  ערים שלש</verse>
				<verse number="33">לג כל ערי הגרשני למשפחתם--שלש עשרה עיר ומגרשיהן  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים--מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה</verse>
				<verse number="35">לה את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה</verse>
				<verse number="37">לז את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה  כל ערים ארבע</verse>
				<verse number="38">לח כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם--ערים שתים עשרה</verse>
				<verse number="39">לט כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל--ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן</verse>
				<verse number="40">מ תהיינה הערים האלה--עיר עיר ומגרשיה סביבתיה  כן לכל הערים האלה  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה</verse>
				<verse number="42">מב וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם--את כל איביהם נתן יהוה בידם</verse>
				<verse number="43">מג לא נפל דבר--מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל  הכל בא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אליהם--אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם</verse>
				<verse number="3">ג לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם--את משמרת מצות יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="4">ד ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן</verse>
				<verse number="5">ה רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם</verse>
				<verse number="6">ו ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר (בעבר) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם--ויברכם</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען--ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה</verse>
				<verse number="10">י ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן--מזבח גדול למראה</verse>
				<verse number="11">יא וישמעו בני ישראל לאמר  הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען--אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל</verse>
				<verse number="12">יב וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד  את פינחס בן אלעזר הכהן</verse>
				<verse number="14">יד ועשרה נשאים עמו--נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל</verse>
				<verse number="15">טו ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר</verse>
				<verse number="16">טז כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה--בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה</verse>
				<verse number="17">יז המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה</verse>
				<verse number="18">יח ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף</verse>
				<verse number="19">יט ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו</verse>
				<verse number="20">כ הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף  והוא איש אחד לא גוע בעונו  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל</verse>
				<verse number="22">כב אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע  אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה</verse>
				<verse number="23">כג לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים--יהוה הוא יבקש</verse>
				<verse number="24">כד ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר  מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="25">כה וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן--אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה</verse>
				<verse number="26">כו ונאמר--נעשה נא לנו לבנות את המזבח  לא לעולה ולא לזבח</verse>
				<verse number="27">כז כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו  ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה</verse>
				<verse number="28">כח ונאמר--והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח--כי עד הוא בינינו וביניכם</verse>
				<verse number="29">כט חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח--מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל--מיד יהוה</verse>
				<verse number="32">לב וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען--אל בני ישראל וישבו אותם דבר</verse>
				<verse number="33">לג וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה</verse>
				<verse number="34">לד ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח  כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים</verse>
				<verse number="2">ב ויקרא יהושע לכל ישראל--לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם--אני זקנתי באתי בימים</verse>
				<verse number="3">ג ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה--מפניכם  כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם</verse>
				<verse number="4">ד ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה--לשבטיכם  מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש</verse>
				<verse number="5">ה ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם</verse>
				<verse number="6">ו וחזקתם מאד--לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה  לבלתי סור ממנו ימין ושמאול</verse>
				<verse number="7">ז לבלתי בא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם</verse>
				<verse number="8">ח כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה</verse>
				<verse number="9">ט ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה</verse>
				<verse number="10">י איש אחד מכם ירדף אלף  כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם</verse>
				<verse number="11">יא ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="12">יב כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם</verse>
				<verse number="13">יג ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="14">יד והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם--הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד</verse>
				<verse number="15">טו והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם  כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע--עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="16">טז בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם--וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים</verse>
				<verse number="3">ג ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען וארב (וארבה) את זרעו ואתן לו את יצחק</verse>
				<verse number="4">ד ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים</verse>
				<verse number="5">ה ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם</verse>
				<verse number="6">ו ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים--ים סוף</verse>
				<verse number="7">ז ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים</verse>
				<verse number="8">ח ואבאה (ואבא) אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם</verse>
				<verse number="9">ט ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור--לקלל אתכם</verse>
				<verse number="10">י ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו</verse>
				<verse number="11">יא ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם</verse>
				<verse number="12">יב ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי  לא בחרבך ולא בקשתך</verse>
				<verse number="13">יג ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים</verse>
				<verse number="14">יד ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו--בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון--אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר (מעבר) הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה--לעבד אלהים אחרים</verse>
				<verse number="17">יז כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם</verse>
				<verse number="18">יח ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ--מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה--כי אלהים קדשים הוא  אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם</verse>
				<verse number="20">כ כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר העם אל יהושע  לא כי את יהוה נעבד</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים</verse>
				<verse number="23">כג ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="24">כד ויאמרו העם אל יהושע  את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע</verse>
				<verse number="25">כה ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם</verse>
				<verse number="26">כו ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה--כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם</verse>
				<verse number="28">כח וישלח יהושע את העם איש לנחלתו  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה--בן מאה ועשר שנים</verse>
				<verse number="30">ל ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש</verse>
				<verse number="31">לא ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל</verse>
				<verse number="32">לב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה</verse>
				<verse number="33">לג ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="7">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר  מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה יהודה יעלה  הנה נתתי את הארץ בידו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגרלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון</verse>
				<verse number="4">ד ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש</verse>
				<verse number="5">ה וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי</verse>
				<verse number="6">ו וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אותו--ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני--כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש</verse>
				<verse number="9">ט ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני--יושב ההר והנגב והשפלה</verse>
				<verse number="10">י וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי</verse>
				<verse number="11">יא וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה--ונתתי לו את עכסה בתי לאשה</verse>
				<verse number="13">יג וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה</verse>
				<verse number="14">יד ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך</verse>
				<verse number="15">טו ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם</verse>
				<verse number="17">יז וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה</verse>
				<verse number="18">יח וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה</verse>
				<verse number="19">יט ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר  כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם</verse>
				<verse number="20">כ ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק</verse>
				<verse number="21">כא ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם</verse>
				<verse number="23">כג ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז</verse>
				<verse number="24">כד ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד</verse>
				<verse number="25">כה ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו</verse>
				<verse number="26">כו וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז--הוא שמה עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת יושב (יושבי) דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת</verse>
				<verse number="28">כח ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב</verse>
				<verse number="32">לב וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ  כי לא הורישו  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס</verse>
				<verse number="34">לד וילחצו האמרי את בני דן ההרה  כי לא נתנו לרדת לעמק</verse>
				<verse number="35">לה ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס</verse>
				<verse number="36">לו וגבול האמרי ממעלה עקרבים--מהסלע ומעלה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים  {פ}   ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם</verse>
				<verse number="2">ב ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת--מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקולי מה זאת עשיתם</verse>
				<verse number="3">ג וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש</verse>
				<verse number="4">ד ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו</verse>
				<verse number="5">ה ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ</verse>
				<verse number="7">ז ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל</verse>
				<verse number="8">ח וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים</verse>
				<verse number="9">ט ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש</verse>
				<verse number="10">י וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים</verse>
				<verse number="12">יב ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות</verse>
				<verse number="14">יד ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם</verse>
				<verse number="15">טו בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד</verse>
				<verse number="16">טז ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם</verse>
				<verse number="17">יז וגם אל שפטיהם לא שמעו--כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם  סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה--לא עשו כן</verse>
				<verse number="18">יח וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט  כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם</verse>
				<verse number="19">יט והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם  לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה</verse>
				<verse number="20">כ ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי</verse>
				<verse number="21">כא גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת</verse>
				<verse number="22">כב למען נסות בם את ישראל  השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם--אם לא</verse>
				<verse number="23">כג וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען</verse>
				<verse number="2">ב רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה--רק אשר לפנים לא ידעום</verse>
				<verse number="3">ג חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון--מהר בעל חרמון עד לבוא חמת</verse>
				<verse number="4">ד ויהיו לנסות בם את ישראל--לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה</verse>
				<verse number="5">ה ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי</verse>
				<verse number="6">ו ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות</verse>
				<verse number="8">ח ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים</verse>
				<verse number="9">ט ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם--את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו</verse>
				<verse number="10">י ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים</verse>
				<verse number="11">יא ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים</verse>
				<verse number="14">יד ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה</verse>
				<verse number="15">טו ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב</verse>
				<verse number="16">טז ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות--גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו</verse>
				<verse number="17">יז ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד</verse>
				<verse number="18">יח ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה</verse>
				<verse number="19">יט והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס--ויצאו מעליו כל העמדים עליו</verse>
				<verse number="20">כ ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא</verse>
				<verse number="21">כא וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו</verse>
				<verse number="22">כב ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב--כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה</verse>
				<verse number="23">כג ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו--ונעל</verse>
				<verse number="24">כד והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה</verse>
				<verse number="25">כה ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת</verse>
				<verse number="26">כו ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה</verse>
				<verse number="27">כז ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר</verse>
				<verse number="29">כט ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש--כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש</verse>
				<verse number="30">ל ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת</verse>
				<verse number="2">ב וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים</verse>
				<verse number="3">ג ויצעקו בני ישראל אל יהוה  כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ודבורה אשה נביאה אשת לפידות--היא שפטה את ישראל בעת ההיא</verse>
				<verse number="5">ה והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל--בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט</verse>
				<verse number="6">ו ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון</verse>
				<verse number="7">ז ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך--כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה</verse>
				<verse number="10">י ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה</verse>
				<verse number="11">יא וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אילון בצענים (בצעננים) אשר את קדש</verse>
				<verse number="12">יב ויגדו לסיסרא  כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור</verse>
				<verse number="13">יג ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו--מחרשת הגוים אל נחל קישון</verse>
				<verse number="14">יד ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך--הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו</verse>
				<verse number="15">טו ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב--לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו</verse>
				<verse number="16">טז וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב--לא נשאר עד אחד</verse>
				<verse number="17">יז וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני  כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני</verse>
				<verse number="18">יח ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו--ותכסהו</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבא ושאלך ואמר היש פה איש--ואמרת אין</verse>
				<verse number="21">כא ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת</verse>
				<verse number="22">כב והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה--והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו</verse>
				<verse number="23">כג ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל</verse>
				<verse number="24">כד ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען--עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען  {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ותשר דבורה וברק בן אבינעם  {ס}  ביום ההוא  {ר} לאמר  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב בפרע פרעות בישראל  {ס}  בהתנדב  {ר} עם ברכו יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג שמעו מלכים האזינו  {ר} רזנים  {ס}  אנכי ליהוה אנכי אשירה  {ס}  אזמר  {ר} ליהוה אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד יהוה בצאתך  {ר} משעיר  {ס}  בצעדך משדה אדום  {ס}  ארץ  {ר} רעשה גם שמים נטפו  {ס}  גם עבים נטפו  {ר} מים  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה הרים נזלו מפני יהוה  {ס}  זה  {ר} סיני--מפני יהוה אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו בימי שמגר בן  {ר} ענת  {ס}  בימי יעל חדלו ארחות  {ס}  והלכי  {ר} נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז חדלו פרזון בישראל  {ר} חדלו--  {ס}  עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח יבחר  {ר} אלהים חדשים אז לחם שערים  {ס}  מגן אם יראה  {ר} ורמח  {ס}  בארבעים אלף בישראל  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט לבי  {ר} לחוקקי ישראל  {ס}  המתנדבים בעם ברכו  {ר} יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י רכבי אתנות צחרות  {ס}  ישבי  {ר} על מדין והלכי על דרך--שיחו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא מקול מחצצים בין  {ר} משאבים  {ס}  שם יתנו צדקות יהוה  {ס}  צדקת  {ר} פרזונו בישראל  {ס}  אז ירדו לשערים עם  {ר} יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב עורי עורי דבורה  {ס}  עורי  {ר} עורי דברי שיר  {ס}  קום ברק ושבה שביך בן  {ר} אבינעם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג אז ירד שריד לאדירים עם  {ס}  יהוה  {ר} ירד לי בגבורים  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד מני אפרים שרשם  {ר} בעמלק  {ס}  אחריך בנימין בעממיך  {ס}  מני  {ר} מכיר ירדו מחקקים  {ס}  ומזבולן משכים בשבט  {ר} ספר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ושרי ביששכר עם דברה  {ס}  ויששכר  {ר} כן ברק בעמק שלח ברגליו  {ס}  בפלגות ראובן גדלים חקקי  {ר} לב  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז למה ישבת בין המשפתים  {ס}  לשמע  {ר} שרקות עדרים  {ס}  לפלגות ראובן גדולים חקרי  {ר} לב  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז גלעד בעבר הירדן שכן  {ס}  ודן  {ר} למה יגור אניות  {ס}  אשר ישב לחוף  {ר} ימים  {ס}  ועל מפרציו ישכון  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח זבלון  {ר} עם חרף נפשו למות--  {ס}  ונפתלי  על מרומי  {ר} שדה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט באו מלכים נלחמו  {ס}  אז  {ר} נלחמו מלכי כנען  {ס}  בתענך על מי  {ר} מגדו  {ס}  בצע כסף לא לקחו  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ מן  {ר} שמים נלחמו  {ס}  הכוכבים ממסלותם נלחמו עם  {ר} סיסרא  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא נחל קישון גרפם  {ס}  נחל  {ר} קדומים נחל קישון  {ס}  תדרכי נפשי  {ר} עז  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב אז הלמו עקבי סוס  {ס}  מדהרות  {ר} דהרות אביריו  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור  {ר} ישביה  {ס}  כי לא באו לעזרת יהוה  {ס}  לעזרת  {ר} יהוה בגבורים  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד תברך מנשים--יעל אשת חבר  {ר} הקיני  {ס}  מנשים באהל תברך  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה מים  {ר} שאל חלב נתנה  {ס}  בספל אדירים הקריבה  {ר} חמאה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ידה ליתד תשלחנה  {ס}  וימינה  {ר} להלמות עמלים  {ס}  והלמה סיסרא מחקה  {ר} ראשו  {ס}  ומחצה וחלפה רקתו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז בין  {ר} רגליה כרע נפל שכב  {ס}  בין רגליה כרע  {ר} נפל  {ס}  באשר כרע שם נפל שדוד  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח בעד  {ר} החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב  {ס}  מדוע בשש רכבו  {ר} לבוא--  {ס}  מדוע אחרו פעמי מרכבותיו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט חכמות  {ר} שרותיה תענינה  {ס}  אף היא תשיב אמריה  {ר} לה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל הלא ימצאו יחלקו שלל  {ס}  רחם  {ר} רחמתים לראש גבר--  {ס}  שלל צבעים  {ר} לסיסרא  {ס}  שלל צבעים רקמה  {ס}  צבע  {ר} רקמתים לצוארי שלל  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא כן יאבדו כל אויביך יהוה  {ר} ואהביו כצאת השמש בגברתו  {ס}  ותשקט הארץ ארבעים שנה  {ר} {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים</verse>
				<verse number="2">ב ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות</verse>
				<verse number="3">ג והיה אם זרע ישראל--ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו</verse>
				<verse number="4">ד ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור</verse>
				<verse number="5">ה כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו (ובאו) כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה</verse>
				<verse number="6">ו וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין</verse>
				<verse number="8">ח וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים</verse>
				<verse number="9">ט ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם</verse>
				<verse number="10">י ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם--לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין</verse>
				<verse number="12">יב וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין</verse>
				<verse number="14">יד ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין  הלא שלחתיך</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי</verse>
				<verse number="18">יח אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך</verse>
				<verse number="19">יט וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן</verse>
				<verse number="21">כא וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו</verse>
				<verse number="22">כב וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה--כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא  לא תמות</verse>
				<verse number="24">כד ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה--עודנו בעפרת אבי העזרי  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת</verse>
				<verse number="26">כו ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה--במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת</verse>
				<verse number="27">כז ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם--ויעש לילה</verse>
				<verse number="28">כח וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי</verse>
				<verse number="29">כט ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו--ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה</verse>
				<verse number="30">ל ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת  כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו</verse>
				<verse number="32">לב ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר  ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל</verse>
				<verse number="34">לד ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו</verse>
				<verse number="35">לה ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר גדעון אל האלהים  אם ישך מושיע בידי את ישראל--כאשר דברת</verse>
				<verse number="37">לז הנה אנכי מציג את גזת הצמר--בגרן  אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב--וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת</verse>
				<verse number="38">לח ויהי כן--וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים</verse>
				<verse number="39">לט ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה--יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל</verse>
				<verse number="40">מ ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם  פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי</verse>
				<verse number="3">ג ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך</verse>
				<verse number="5">ה ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות</verse>
				<verse number="6">ו ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם--שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם--ילכו איש למקמו</verse>
				<verse number="8">ח ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה  כי נתתיו בידך</verse>
				<verse number="10">י ואם ירא אתה לרדת--רד אתה ופרה נערך אל המחנה</verse>
				<verse number="11">יא ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה</verse>
				<verse number="12">יב ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב</verse>
				<verse number="13">יג ויבא גדעון--והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל</verse>
				<verse number="14">יד ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל  נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו--וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין</verse>
				<verse number="16">טז ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים ריקים ולפדים בתוך הכדים</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון</verse>
				<verse number="18">יח ותקעתי בשופר--אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה--אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם</verse>
				<verse number="20">כ ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון</verse>
				<verse number="21">כא ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו (וינוסו)</verse>
				<verse number="22">כב ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה--עד שפת אבל מחולה על טבת</verse>
				<verse number="23">כג ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין</verse>
				<verse number="24">כד ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן</verse>
				<verse number="25">כה וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב--הביאו אל גדעון מעבר לירדן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם  הלא טוב עללות אפרים--מבציר אביעזר</verse>
				<verse number="3">ג בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה</verse>
				<verse number="4">ד ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי  כי עיפים הם--ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך  כי נתן לצבאך לחם</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר גדעון--לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי  ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים</verse>
				<verse number="8">ח ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר  בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף--כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב</verse>
				<verse number="11">יא ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח</verse>
				<verse number="12">יב וינסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד</verse>
				<verse number="13">יג וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס</verse>
				<verse number="14">יד וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה--שבעים ושבעה איש</verse>
				<verse number="15">טו ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע  אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם</verse>
				<verse number="16">טז ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות</verse>
				<verse number="17">יז ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם--לא הרגתי אתכם</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו--כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך  כי הושעתנו מיד מדין</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם  יהוה ימשל בכם</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו  כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם</verse>
				<verse number="25">כה ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו</verse>
				<verse number="26">כו ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב--לבד מן השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם</verse>
				<verse number="27">כז ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש</verse>
				<verse number="28">כח ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו</verse>
				<verse number="30">ל ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו  כי נשים רבות היו לו</verse>
				<verse number="31">לא ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך</verse>
				<verse number="32">לב וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים</verse>
				<verse number="34">לד ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב</verse>
				<verse number="35">לה ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון  ככל הטובה--אשר עשה עם ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם--המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני</verse>
				<verse number="3">ג וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא</verse>
				<verse number="4">ד ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו</verse>
				<verse number="5">ה ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן--כי נחבא  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך--עם אלון מצב אשר בשכם</verse>
				<verse number="7">ז ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים</verse>
				<verse number="8">ח הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה (מלכה) עלינו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים</verse>
				<verse number="10">י ויאמרו העצים לתאנה  לכי את מלכי עלינו</verse>
				<verse number="11">יא ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים</verse>
				<verse number="12">יב ויאמרו העצים לגפן  לכי את מלוכי (מלכי) עלינו</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים</verse>
				<verse number="14">יד ויאמרו כל העצים אל האטד  לך אתה מלך עלינו</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין--תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון</verse>
				<verse number="16">טז ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו</verse>
				<verse number="17">יז אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין</verse>
				<verse number="18">יח ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא</verse>
				<verse number="19">יט ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה--שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם</verse>
				<verse number="20">כ ואם אין--תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך</verse>
				<verse number="21">כא וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב וישר אבימלך על ישראל שלש שנים</verse>
				<verse number="23">כג וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך</verse>
				<verse number="24">כד לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו</verse>
				<verse number="25">כה וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם</verse>
				<verse number="27">כז ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו--הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו</verse>
				<verse number="29">כט ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה</verse>
				<verse number="30">ל וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו</verse>
				<verse number="31">לא וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר  הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך</verse>
				<verse number="32">לב ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה</verse>
				<verse number="33">לג והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך</verse>
				<verse number="34">לד ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים</verse>
				<verse number="35">לה ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב</verse>
				<verse number="36">לו וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים</verse>
				<verse number="37">לז ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו  הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו</verse>
				<verse number="39">לט ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך</verse>
				<verse number="40">מ וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער</verse>
				<verse number="41">מא וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך</verse>
				<verse number="43">מג ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם</verse>
				<verse number="44">מד ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה--ויכום</verse>
				<verse number="45">מה ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח  {פ}</verse>
				<verse number="46">מו וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית</verse>
				<verse number="47">מז ויגד לאבימלך  כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם</verse>
				<verse number="48">מח ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי--מהרו עשו כמוני</verse>
				<verse number="49">מט ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף--איש ואשה  {פ}</verse>
				<verse number="50">נ וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה</verse>
				<verse number="51">נא ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל</verse>
				<verse number="52">נב ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש</verse>
				<verse number="53">נג ותשלך אשה אחת פלח רכב--על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו</verse>
				<verse number="54">נד ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני--פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת</verse>
				<verse number="55">נה ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו</verse>
				<verse number="56">נו וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו</verse>
				<verse number="57">נז ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו--איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים</verse>
				<verse number="2">ב וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה</verse>
				<verse number="4">ד ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד</verse>
				<verse number="5">ה וימת יאיר ויקבר בקמון  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו</verse>
				<verse number="7">ז ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון</verse>
				<verse number="8">ח וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא  שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן--בארץ האמרי אשר בגלעד</verse>
				<verse number="9">ט ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד</verse>
				<verse number="10">י ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר  חטאנו לך--וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אל בני ישראל  הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים</verse>
				<verse number="12">יב וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם</verse>
				<verse number="13">יג ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם</verse>
				<verse number="14">יד לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם  המה יושיעו לכם בעת צרתכם</verse>
				<verse number="15">טו ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו--עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך  אך הצילנו נא היום הזה</verse>
				<verse number="16">טז ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון--יהיה לראש לכל ישבי גלעד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח</verse>
				<verse number="2">ב ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו--כי בן אשה אחרת אתה</verse>
				<verse number="3">ג ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב</verse>
				<verse number="6">ו ויאמרו ליפתח--לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני--אנכי אהיה לכם לראש</verse>
				<verse number="10">י ויאמרו זקני גלעד אל יפתח  יהוה יהיה שמע בינותינו--אם לא כדברך כן נעשה</verse>
				<verse number="11">יא וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר  מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום</verse>
				<verse number="14">יד ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר לו כה אמר יפתח  לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון</verse>
				<verse number="16">טז כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה</verse>
				<verse number="17">יז וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש</verse>
				<verse number="18">יח וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב</verse>
				<verse number="19">יט וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי</verse>
				<verse number="20">כ ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל</verse>
				<verse number="21">כא ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל--ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא</verse>
				<verse number="22">כב ויירשו את כל גבול האמרי--מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן</verse>
				<verse number="23">כג ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו</verse>
				<verse number="24">כד הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך--אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו--אותו נירש</verse>
				<verse number="25">כה ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב  הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם</verse>
				<verse number="26">כו בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה--ומדוע לא הצלתם בעת ההיא</verse>
				<verse number="27">כז ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי  ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון</verse>
				<verse number="28">כח ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון</verse>
				<verse number="30">ל וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר  אם נתון תתן את בני עמון בידי</verse>
				<verse number="31">לא והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון--והיה ליהוה והעליתיהו עלה  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו</verse>
				<verse number="33">לג ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="34">לד ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות  ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת</verse>
				<verse number="35">לה ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב</verse>
				<verse number="36">לו ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה--עשה לי כאשר יצא מפיך  אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך--מבני עמון</verse>
				<verse number="37">לז ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה  הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי (ורעותי)</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים</verse>
				<verse number="39">לט ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל</verse>
				<verse number="40">מ מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי--ארבעת ימים בשנה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך--ביתך נשרף עליך באש</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם</verse>
				<verse number="3">ג ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה--להלחם בי</verse>
				<verse number="4">ד ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם--גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה</verse>
				<verse number="5">ה וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא</verse>
				<verse number="6">ו ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף</verse>
				<verse number="7">ז וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם</verse>
				<verse number="9">ט ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים</verse>
				<verse number="10">י וימת אבצן ויקבר בבית לחם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים</verse>
				<verse number="12">יב וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני</verse>
				<verse number="14">יד ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים</verse>
				<verse number="15">טו וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה</verse>
				<verse number="3">ג וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן</verse>
				<verse number="4">ד ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא</verse>
				<verse number="5">ה כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו--כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל--מיד פלשתים</verse>
				<verse number="6">ו ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה--כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר  בי אדוני--איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד</verse>
				<verse number="9">ט וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה</verse>
				<verse number="10">י ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו--הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי</verse>
				<verse number="11">יא ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר מנוח עתה יבא דבריך  מה יהיה משפט הנער ומעשהו</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר מלאך יהוה אל מנוח  מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר</verse>
				<verse number="14">יד מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל  כל אשר צויתיה תשמר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר מנוח אל מלאך יהוה  נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה  כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך  כי יבא דבריך (דברך) וכבדנוך</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי--והוא פלאי  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים</verse>
				<verse number="20">כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה</verse>
				<verse number="21">כא ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות  כי אלהים ראינו</verse>
				<verse number="23">כג ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת</verse>
				<verse number="24">כד ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה</verse>
				<verse number="25">כה ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים</verse>
				<verse number="2">ב ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה--כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני</verse>
				<verse number="4">ד ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא--כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל</verse>
				<verse number="5">ה וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו</verse>
				<verse number="6">ו ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה</verse>
				<verse number="7">ז וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון</verse>
				<verse number="8">ח וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש</verse>
				<verse number="9">ט וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש</verse>
				<verse number="10">י וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה  אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם--ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים</verse>
				<verse number="13">יג ואם לא תוכלו להגיד לי--ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו--חודה חידתך ונשמענה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים</verse>
				<verse number="15">טו ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה--פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא</verse>
				<verse number="16">טז ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני--החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי--ולך אגיד</verse>
				<verse number="17">יז ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם--לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי</verse>
				<verse number="19">יט ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו</verse>
				<verse number="20">כ ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחותה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים  כי עשה אני עמם רעה</verse>
				<verse number="4">ד וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך</verse>
				<verse number="5">ה ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית</verse>
				<verse number="6">ו ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת  כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל</verse>
				<verse number="8">ח ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי</verse>
				<verse number="10">י ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו</verse>
				<verse number="11">יא וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם--כאשר עשו לי כן עשיתי להם</verse>
				<verse number="12">יב ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם</verse>
				<verse number="13">יג ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע</verse>
				<verse number="14">יד הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו</verse>
				<verse number="15">טו וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר שמשון--בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש</verse>
				<verse number="17">יז ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי</verse>
				<verse number="18">יח ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים</verse>
				<verse number="19">יט ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה</verse>
				<verse number="20">כ וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה</verse>
				<verse number="2">ב לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו</verse>
				<verse number="3">ג וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה</verse>
				<verse number="5">ה ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף</verse>
				<verse number="6">ו ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו--וחליתי והייתי כאחד האדם</verse>
				<verse number="8">ח ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים--אשר לא חרבו ותאסרהו בהם</verse>
				<verse number="9">ט והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו</verse>
				<verse number="10">י ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אליה--אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה  וחליתי והייתי כאחד האדם</verse>
				<verse number="12">יב ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים--הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה--אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת</verse>
				<verse number="14">יד ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת</verse>
				<verse number="15">טו ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי  זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול</verse>
				<verse number="16">טז ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים--ותאלצהו ותקצר נפשו למות</verse>
				<verse number="17">יז ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי--כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם</verse>
				<verse number="18">יח ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה (לי) את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם</verse>
				<verse number="19">יט ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו</verse>
				<verse number="20">כ ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו</verse>
				<verse number="21">כא ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים (האסורים)</verse>
				<verse number="22">כב ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם--ולשמחה ויאמרו--נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבנו</verse>
				<verse number="24">כד ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם  כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו</verse>
				<verse number="25">כה ויהי כי טוב (כטוב) לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים (האסורים) ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני (והמישני) את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם</verse>
				<verse number="27">כז והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון</verse>
				<verse number="28">כח ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר  אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים</verse>
				<verse number="29">כט וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם--אחד בימינו ואחד בשמאלו</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו</verse>
				<verse number="31">לא וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי (ואת) אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה</verse>
				<verse number="3">ג וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך</verse>
				<verse number="4">ד וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו</verse>
				<verse number="5">ה והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן</verse>
				<verse number="6">ו בימים ההם אין מלך בישראל  איש הישר בעיניו יעשה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם</verse>
				<verse number="8">ח וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא</verse>
				<verse number="10">י ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי</verse>
				<verse number="11">יא ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו</verse>
				<verse number="12">יב וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר מיכה--עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי  כי היה לי הלוי לכהן  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת--כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם</verse>
				<verse number="3">ג המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אלהם--כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה--התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם</verse>
				<verse number="8">ח ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם</verse>
				<verse number="9">ט ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים--אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ</verse>
				<verse number="10">י כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים--כי נתנה אלהים בידכם  מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ</verse>
				<verse number="11">יא ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה</verse>
				<verse number="12">יב ויעלו ויחנו בקרית יערים--ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה--הנה אחרי קרית יערים</verse>
				<verse number="13">יג ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה</verse>
				<verse number="14">יד ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו</verse>
				<verse number="15">טו ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום</verse>
				<verse number="16">טז ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער--אשר מבני דן</verse>
				<verse number="17">יז ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ--באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה</verse>
				<verse number="18">יח ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן  הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל</verse>
				<verse number="20">כ וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם</verse>
				<verse number="21">כא ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה--לפניהם</verse>
				<verse number="22">כב המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן</verse>
				<verse number="23">כג ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו--ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך</verse>
				<verse number="25">כה ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו--פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך</verse>
				<verse number="26">כו וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו</verse>
				<verse number="27">כז והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש</verse>
				<verse number="28">כח ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה</verse>
				<verse number="29">כט ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה</verse>
				<verse number="30">ל ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ</verse>
				<verse number="31">לא וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה</verse>
				<verse number="2">ב ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים</verse>
				<verse number="3">ג ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו (להשיבה) ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו</verse>
				<verse number="4">ד ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם</verse>
				<verse number="5">ה ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם--ואחר תלכו</verse>
				<verse number="6">ו וישבו ויאכלו שניהם יחדו--וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין וייטב לבך</verse>
				<verse number="7">ז ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם</verse>
				<verse number="8">ח וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם</verse>
				<verse number="9">ט ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערוב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך</verse>
				<verse number="10">י ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו</verse>
				<verse number="11">יא הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת--ונלין בה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה</verse>
				<verse number="14">יד ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן</verse>
				<verse number="15">טו ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון</verse>
				<verse number="16">טז והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני</verse>
				<verse number="17">יז וישא עיניו וירא את האיש הארח--ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים--משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה</verse>
				<verse number="19">יט וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך  אין מחסור כל דבר</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן</verse>
				<verse number="21">כא ויביאהו לביתו ויבול (ויבל) לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו</verse>
				<verse number="22">כב המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו</verse>
				<verse number="23">כג ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי--אל תעשו את הנבלה הזאת</verse>
				<verse number="24">כד הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת</verse>
				<verse number="25">כה ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות (כעלות) השחר</verse>
				<verse number="26">כו ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם--עד האור</verse>
				<verse number="27">כז ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו</verse>
				<verse number="29">כט ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל</verse>
				<verse number="30">ל והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד--אל יהוה המצפה</verse>
				<verse number="2">ב ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל--בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת</verse>
				<verse number="4">ד ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה--ויאמר  הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון</verse>
				<verse number="5">ה ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת</verse>
				<verse number="6">ו ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל  כי עשו זמה ונבלה בישראל</verse>
				<verse number="7">ז הנה כלכם בני ישראל--הבו לכם דבר ועצה הלם</verse>
				<verse number="8">ח ויקם כל העם כאיש אחד לאמר  לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו</verse>
				<verse number="9">ט ועתה--זה הדבר אשר נעשה לגבעה  עליה בגורל</verse>
				<verse number="10">י ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם--לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל</verse>
				<verse number="11">יא ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר  מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם</verse>
				<verse number="13">יג ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו    (בני) בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל</verse>
				<verse number="14">יד ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל</verse>
				<verse number="15">טו ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב--לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור</verse>
				<verse number="16">טז מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו  כל זה קלע באבן אל השערה--ולא יחטא  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב  כל זה איש מלחמה</verse>
				<verse number="18">יח ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה</verse>
				<verse number="19">יט ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה</verse>
				<verse number="20">כ ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה</verse>
				<verse number="21">כא ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש--ארצה</verse>
				<verse number="22">כב ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון</verse>
				<verse number="23">כג ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני</verse>
				<verse number="25">כה ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה  כל אלה שלפי חרב</verse>
				<verse number="26">כו ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה</verse>
				<verse number="27">כז וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם</verse>
				<verse number="28">כח ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך</verse>
				<verse number="29">כט וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם</verse>
				<verse number="31">לא ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל</verse>
				<verse number="32">לב ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות</verse>
				<verse number="33">לג וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע</verse>
				<verse number="34">לד ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה  {פ}</verse>
				<verse number="35">לה ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש  כל אלה שלף חרב</verse>
				<verse number="36">לו ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה</verse>
				<verse number="37">לז והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב</verse>
				<verse number="38">לח והמועד היה לאיש ישראל--עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר</verse>
				<verse number="39">לט ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש--כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה</verse>
				<verse number="40">מ והמשאת החלה לעלות מן העיר--עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה</verse>
				<verse number="41">מא ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן  כי ראה כי נגעה עליו הרעה</verse>
				<verse number="42">מב ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו</verse>
				<verse number="43">מג כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש</verse>
				<verse number="44">מד ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש  את כל אלה אנשי חיל</verse>
				<verse number="45">מה ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש</verse>
				<verse number="46">מו ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב--ביום ההוא  את כל אלה אנשי חיל</verse>
				<verse number="47">מז ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים</verse>
				<verse number="48">מח ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר  איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה</verse>
				<verse number="2">ב ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל  להפקד היום מישראל שבט אחד</verse>
				<verse number="4">ד ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה  כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר--מות יומת</verse>
				<verse number="6">ו וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל</verse>
				<verse number="7">ז מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד--אל הקהל</verse>
				<verse number="9">ט ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד</verse>
				<verse number="10">י וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש--מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף</verse>
				<verse number="11">יא וזה הדבר אשר תעשו  כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר--תחרימו</verse>
				<verse number="12">יב וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום</verse>
				<verse number="14">יד וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן</verse>
				<verse number="15">טו והעם נחם לבנימן  כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל</verse>
				<verse number="16">טז ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים  כי נשמדה מבנימן אשה</verse>
				<verse number="17">יז ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל</verse>
				<verse number="18">יח ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים--מבנותינו  כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה--ומנגב ללבונה</verse>
				<verse number="20">כ ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר  לכו וארבתם בכרמים</verse>
				<verse number="21">כא וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן</verse>
				<verse number="22">כב והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה  כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם</verse>
				<verse number="24">כד ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה בימים ההם אין מלך בישראל  איש הישר בעיניו יעשה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="8">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב--הוא ואשתו ושני בניו</verse>
				<verse number="2">ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים--מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם</verse>
				<verse number="3">ג וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה</verse>
				<verse number="4">ד וישאו להם נשים מאביות--שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים</verse>
				<verse number="5">ה וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה</verse>
				<verse number="6">ו ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב  כי שמעה בשדה מואב--כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם</verse>
				<verse number="7">ז ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה</verse>
				<verse number="8">ח ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה (יעש) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי</verse>
				<verse number="9">ט יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה</verse>
				<verse number="10">י ותאמרנה לה  כי אתך נשוב לעמך</verse>
				<verse number="11">יא ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי  העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים</verse>
				<verse number="12">יב שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש  כי אמרתי יש לי תקוה--גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים</verse>
				<verse number="13">יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם--כי יצאה בי יד יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה</verse>
				<verse number="15">טו ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך</verse>
				<verse number="16">טז ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך  כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין--עמך עמי ואלהיך אלהי</verse>
				<verse number="17">יז באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף--כי המות יפריד ביני ובינך</verse>
				<verse number="18">יח ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה</verse>
				<verse number="19">יט ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי</verse>
				<verse number="20">כ ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי  קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד</verse>
				<verse number="21">כא אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי</verse>
				<verse number="22">כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל--ממשפחת אלימלך  ושמו בעז</verse>
				<verse number="2">ב ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי</verse>
				<verse number="3">ג ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך</verse>
				<verse number="4">ד והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים  למי הנערה הזאת</verse>
				<verse number="6">ו ויען הנער הנצב על הקוצרים--ויאמר  נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב</verse>
				<verse number="7">ז ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה--זה שבתה הבית מעט</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי</verse>
				<verse number="9">ט עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן--הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים</verse>
				<verse number="10">י ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנכי נכריה</verse>
				<verse number="11">יא ויען בעז ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום</verse>
				<verse number="12">יב ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר</verse>
				<verse number="15">טו ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט--ולא תכלימוה</verse>
				<verse number="16">טז וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה</verse>
				<verse number="17">יז ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים</verse>
				<verse number="18">יח ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה</verse>
				<verse number="19">יט ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית--יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז</verse>
				<verse number="20">כ ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש--מגאלנו הוא</verse>
				<verse number="21">כא ותאמר רות המואביה  גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי</verse>
				<verse number="22">כב ותאמר נעמי אל רות כלתה  טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר</verse>
				<verse number="23">כג ותדבק בנערות בעז ללקט--עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ותאמר לה נעמי חמותה  בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך</verse>
				<verse number="2">ב ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים--הלילה</verse>
				<verse number="3">ג ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך--וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות</verse>
				<verse number="4">ד ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין</verse>
				<verse number="5">ה ותאמר אליה  כל אשר תאמרי     (אלי) אעשה</verse>
				<verse number="6">ו ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה</verse>
				<verse number="7">ז ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב</verse>
				<verse number="8">ח ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי--היטבת חסדך האחרון מן הראשון  לבלתי לכת אחרי הבחורים--אם דל ואם עשיר</verse>
				<verse number="11">יא ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך  כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את</verse>
				<verse number="12">יב ועתה כי אמנם כי אם (  ) גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני</verse>
				<verse number="13">יג ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר</verse>
				<verse number="14">יד ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה--ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר</verse>
				<verse number="16">טז ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה--את כל אשר עשה לה האיש</verse>
				<verse number="17">יז ותאמר שש השערים האלה נתן לי  כי אמר     (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר  כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב</verse>
				<verse number="2">ב ויקח עשרה אנשים מזקני העיר--ויאמר שבו פה וישבו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך  מכרה נעמי השבה משדה מואב</verse>
				<verse number="4">ד ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי--אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע (ואדעה) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי (קנית)--להקים שם המת על נחלתו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר הגאל לא אוכל לגאול (לגאל) לי--פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל</verse>
				<verse number="7">ז וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון--מיד נעמי</verse>
				<verse number="10">י וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו  עדים אתם היום</verse>
				<verse number="11">יא ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים--עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם</verse>
				<verse number="12">יב ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה--מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת</verse>
				<verse number="13">יג ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן</verse>
				<verse number="14">יד ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל</verse>
				<verse number="15">טו והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך  כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים</verse>
				<verse number="16">טז ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת</verse>
				<verse number="17">יז ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון</verse>
				<verse number="19">יט וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב</verse>
				<verse number="20">כ ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה</verse>
				<verse number="21">כא ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד</verse>
				<verse number="22">כב ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="9">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי איש אחד מן הרמתים צופים--מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף--אפרתי</verse>
				<verse number="2">ב ולו שתי נשים--שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים</verse>
				<verse number="3">ג ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה</verse>
				<verse number="4">ד ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה--מנות</verse>
				<verse number="5">ה ולחנה יתן מנה אחת אפים  כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה</verse>
				<verse number="6">ו וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה  כי סגר יהוה בעד רחמה</verse>
				<verse number="7">ז וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה--כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך  הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים</verse>
				<verse number="9">ט ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה</verse>
				<verse number="10">י והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה</verse>
				<verse number="11">יא ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים--ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו</verse>
				<verse number="12">יב והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה</verse>
				<verse number="13">יג וחנה היא מדברת על לבה--רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך</verse>
				<verse number="15">טו ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה</verse>
				<verse number="16">טז אל תתן את אמתך לפני בת בליעל  כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה</verse>
				<verse number="17">יז ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד</verse>
				<verse number="19">יט וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה</verse>
				<verse number="20">כ ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו</verse>
				<verse number="21">כא ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו</verse>
				<verse number="22">כב וחנה לא עלתה  כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו--אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו</verse>
				<verse number="24">כד ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער</verse>
				<verse number="25">כה וישחטו את הפר ויבאו את הנער אל עלי</verse>
				<verse number="26">כו ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה</verse>
				<verse number="27">כז אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו</verse>
				<verse number="28">כח וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך</verse>
				<verse number="2">ב אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו</verse>
				<verse number="3">ג אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם  כי אל דעות יהוה ולא (ולו) נתכנו עללות</verse>
				<verse number="4">ד קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל</verse>
				<verse number="5">ה שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה</verse>
				<verse number="6">ו יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל</verse>
				<verse number="7">ז יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם</verse>
				<verse number="8">ח מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם  כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל</verse>
				<verse number="9">ט רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו  כי לא בכח יגבר איש</verse>
				<verse number="10">י יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם--יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן</verse>
				<verse number="12">יב ובני עלי בני בליעל  לא ידעו את יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ומשפט הכהנים את העם--כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו</verse>
				<verse number="14">יד והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור--כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה</verse>
				<verse number="15">טו גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו (לא) כי עתה תתן--ואם לא לקחתי בחזקה</verse>
				<verse number="17">יז ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה  כי נאצו האנשים את מנחת יהוה</verse>
				<verse number="18">יח ושמואל משרת את פני יהוה  נער חגור אפוד בד</verse>
				<verse number="19">יט ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה--בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים</verse>
				<verse number="20">כ וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקומו</verse>
				<verse number="21">כא כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה</verse>
				<verse number="24">כד אל בני  כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה</verse>
				<verse number="25">כה אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם</verse>
				<verse number="26">כו והנער שמואל הלך וגדל וטוב  גם עם יהוה וגם עם אנשים  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה</verse>
				<verse number="28">כח ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל</verse>
				<verse number="29">כט למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי</verse>
				<verse number="30">ל לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו</verse>
				<verse number="31">לא הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך--מהיות זקן בביתך</verse>
				<verse number="32">לב והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים</verse>
				<verse number="33">לג ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים</verse>
				<verse number="34">לד וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך--אל חפני ופינחס  ביום אחד ימותו שניהם</verse>
				<verse number="35">לה והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים</verse>
				<verse number="36">לו והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות--לאכל פת לחם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם--אין חזון נפרץ  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות</verse>
				<verse number="3">ג ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני</verse>
				<verse number="5">ה וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב</verse>
				<verse number="7">ז ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו</verse>
				<verse number="10">י ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל  אשר כל שמעו--תצלינה שתי אזניו</verse>
				<verse number="12">יב ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו--החל וכלה</verse>
				<verse number="13">יג והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם--בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם</verse>
				<verse number="14">יד ולכן נשבעתי לבית עלי  אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה--עד עולם</verse>
				<verse number="15">טו וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי</verse>
				<verse number="16">טז ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך--אל נא תכחד ממני  כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך</verse>
				<verse number="18">יח ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר--יהוה הוא הטוב בעינו יעשה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה</verse>
				<verse number="20">כ וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע  כי נאמן שמואל לנביא ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויסף יהוה להראה בשלה  כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק</verse>
				<verse number="2">ב ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש</verse>
				<verse number="3">ג ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו</verse>
				<verse number="4">ד וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים--חפני ופינחס</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ</verse>
				<verse number="6">ו וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו--כי ארון יהוה בא אל המחנה</verse>
				<verse number="7">ז ויראו הפלשתים--כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם</verse>
				<verse number="8">ח אוי לנו--מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה  אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה--במדבר</verse>
				<verse number="9">ט התחזקו והיו לאנשים פלשתים--פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם</verse>
				<verse number="10">י וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי</verse>
				<verse number="11">יא וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס</verse>
				<verse number="12">יב וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו</verse>
				<verse number="13">יג ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך (יד) דרך מצפה--כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר</verse>
				<verse number="14">יד וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי</verse>
				<verse number="15">טו ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני</verse>
				<verse number="17">יז ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת--כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה</verse>
				<verse number="19">יט וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה</verse>
				<verse number="20">כ וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה</verse>
				<verse number="21">כא ותקרא לנער איכבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה</verse>
				<verse number="22">כב ותאמר גלה כבוד מישראל  כי נלקח ארון האלהים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה</verse>
				<verse number="2">ב ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויבאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון</verse>
				<verse number="3">ג וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו</verse>
				<verse number="4">ד וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן--רק דגון נשאר עליו</verse>
				<verse number="5">ה על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון--באשדוד  עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים (בטחרים) את אשדוד ואת גבוליה</verse>
				<verse number="7">ז ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו--כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו</verse>
				<verse number="8">ח וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים (טחרים)</verse>
				<verse number="10">י וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי</verse>
				<verse number="11">יא וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקומו ולא ימית אתי ואת עמי  כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם</verse>
				<verse number="12">יב והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים (בטחרים) ותעל שועת העיר השמים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים</verse>
				<verse number="2">ב ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה  הודענו במה נשלחנו למקומו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם--כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי (טחרי) זהב וחמשה עכברי זהב  כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם</verse>
				<verse number="5">ה ועשיתם צלמי עפליכם (טחריכם) וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם</verse>
				<verse number="6">ו ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם  הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו</verse>
				<verse number="7">ז ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה</verse>
				<verse number="8">ח ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך</verse>
				<verse number="9">ט וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש--הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו--מקרה הוא היה לנו</verse>
				<verse number="10">י ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית</verse>
				<verse number="11">יא וישמו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם</verse>
				<verse number="12">יב וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש</verse>
				<verse number="13">יג ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות</verse>
				<verse number="14">יד והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עלה ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא--ליהוה</verse>
				<verse number="16">טז וחמשה סרני פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים  {ר} אשם ליהוה  {ס}  לאשדוד אחד  {ס}  לעזה  {ר} אחד  {ס}  לאשקלון אחד  {ס}  לגת  {ר} אחד  {ס}  לעקרון אחד  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ועכברי  {ר} הזהב מספר כל ערי פלשתים לחמשת הסרנים--מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי</verse>
				<verse number="19">יט ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה יהוה בעם מכה גדולה</verse>
				<verse number="20">כ ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו</verse>
				<verse number="21">כא וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר  השבו פלשתים את ארון יהוה--רדו העלו אתו אליכם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים</verse>
				<verse number="4">ד ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה</verse>
				<verse number="7">ז וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים</verse>
				<verse number="9">ט ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה (ויעלהו) עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה</verse>
				<verse number="10">י ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל</verse>
				<verse number="11">יא ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר</verse>
				<verse number="12">יב ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל</verse>
				<verse number="14">יד ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי</verse>
				<verse number="15">טו וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו</verse>
				<verse number="16">טז והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל--את כל המקומות האלה</verse>
				<verse number="17">יז ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע</verse>
				<verse number="3">ג ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים</verse>
				<verse number="6">ו וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך  כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם</verse>
				<verse number="8">ח ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך</verse>
				<verse number="9">ט ועתה שמע בקולם  אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם  את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו</verse>
				<verse number="12">יב ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו</verse>
				<verse number="13">יג ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות</verse>
				<verse number="14">יד ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו</verse>
				<verse number="15">טו וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו</verse>
				<verse number="16">טז ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו</verse>
				<verse number="17">יז צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים</verse>
				<verse number="18">יח וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא</verse>
				<verse number="19">יט וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו</verse>
				<verse number="20">כ והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו</verse>
				<verse number="21">כא וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויהי איש מבן ימין (מבנימין) ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח--בן איש ימיני  גבור חיל</verse>
				<verse number="2">ב ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם</verse>
				<verse number="3">ג ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת</verse>
				<verse number="4">ד ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו</verse>
				<verse number="5">ה המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה--פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם--אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש--כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים  מה אתנו</verse>
				<verse number="8">ח ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו</verse>
				<verse number="9">ט לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה  כי לנביא היום יקרא לפנים הראה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים</verse>
				<verse number="11">יא המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה</verse>
				<verse number="12">יב ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר--כי זבח היום לעם בבמה</verse>
				<verse number="13">יג כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו--כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו</verse>
				<verse number="14">יד ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר</verse>
				<verse number="16">טז כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים  כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי</verse>
				<verse number="17">יז ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו--הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי</verse>
				<verse number="18">יח ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה</verse>
				<verse number="19">יט ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה--עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך</verse>
				<verse number="20">כ ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים--אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל--הלוא לך ולכל בית אביך  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשם איש</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך--אשר אמרתי אליך שים אתה עמך</verse>
				<verse number="24">כד וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל--כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא</verse>
				<verse number="25">כה וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג</verse>
				<verse number="26">כו וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג (הגגה) לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל--החוצה</verse>
				<verse number="27">כז המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו--וישקהו ויאמר--הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד</verse>
				<verse number="2">ב בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני</verse>
				<verse number="3">ג וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין</verse>
				<verse number="4">ד ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם</verse>
				<verse number="5">ה אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים</verse>
				<verse number="6">ו וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר</verse>
				<verse number="7">ז והיה כי תבאינה (תבאנה) האתות האלה--לך  עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך</verse>
				<verse number="8">ח וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה</verse>
				<verse number="9">ט והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כל יודעו מאתמול שלשם ויראו והנה עם נבאים נבא  {ס}  ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש--הגם שאול בנביאים</verse>
				<verse number="12">יב ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים</verse>
				<verse number="13">יג ויכל מהתנבות ויבא הבמה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר דוד שאול  הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אל בני ישראל  {פ}   כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם</verse>
				<verse number="19">יט ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם</verse>
				<verse number="20">כ ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן</verse>
				<verse number="21">כא ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא</verse>
				<verse number="22">כב וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש  {ס}  ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים</verse>
				<verse number="23">כג וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו</verse>
				<verse number="26">כו וגם שאול--הלך לביתו גבעתה וילכו עמו--החיל אשר נגע אלהים בלבם</verse>
				<verse number="27">כז ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויעל נחש העמוני ויחן על יביש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך</verse>
				<verse number="4">ד ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו</verse>
				<verse number="5">ה והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו--את דברי אנשי יביש</verse>
				<verse number="6">ו ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו (כשמעו) את הדברים האלה ויחר אפו מאד</verse>
				<verse number="7">ז ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד</verse>
				<verse number="8">ח ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף</verse>
				<verse number="9">ט ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם (כחם) השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש--וישמחו</verse>
				<verse number="10">י ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו  תנו האנשים ונמיתם</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה  כי היום עשה יהוה תשועה בישראל</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה</verse>
				<verse number="15">טו וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך</verse>
				<verse number="2">ב ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה</verse>
				<verse number="3">ג הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה--כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר שמואל אל העם  יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="7">ז ועתה התיצבו ואשפטה אתכם--לפני יהוה  את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם</verse>
				<verse number="8">ח כאשר בא יעקב מצרים--ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה</verse>
				<verse number="9">ט וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם</verse>
				<verse number="10">י ויזעקו אל יהוה ויאמר (ויאמרו) חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו--ונעבדך</verse>
				<verse number="11">יא וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח</verse>
				<verse number="12">יב ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו  ויהוה אלהיכם מלככם</verse>
				<verse number="13">יג ועתה הנה המלך אשר בחרתם--אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך</verse>
				<verse number="14">יד אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי יהוה--והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="15">טו ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה--והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם</verse>
				<verse number="16">טז גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם</verse>
				<verse number="17">יז הלוא קציר חטים היום--אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך--ואל נמות  כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר שמואל אל העם אל תיראו--אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם</verse>
				<verse number="21">כא ולא תסורו  כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו--כי תהו המה</verse>
				<verse number="22">כב כי לא יטש יהוה את עמו--בעבור שמו הגדול  כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם</verse>
				<verse number="23">כג גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה--מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה</verse>
				<verse number="24">כד אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת--בכל לבבכם  כי ראו את אשר הגדל עמכם</verse>
				<verse number="25">כה ואם הרע תרעו--גם אתם גם מלככם תספו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו</verse>
				<verse number="3">ג ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים</verse>
				<verse number="4">ד וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל</verse>
				<verse number="5">ה ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און</verse>
				<verse number="6">ו ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות</verse>
				<verse number="7">ז ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו</verse>
				<verse number="8">ח וייחל (ויוחל) שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר שאול--הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה</verse>
				<verse number="10">י ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש</verse>
				<verse number="12">יב ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר שמואל אל שאול נסכלת  לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם</verse>
				<verse number="14">יד ועתה ממלכתך לא תקום  בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו--כי לא שמרת את אשר צוך יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויקם שמואל ויעל מן הגלגל--גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש</verse>
				<verse number="16">טז ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש</verse>
				<verse number="17">יז ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים  הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל</verse>
				<verse number="18">יח והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל  כי אמר (אמרו) פלשתים--פן יעשו העברים חרב או חנית</verse>
				<verse number="20">כ וירדו כל ישראל הפלשתים--ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו</verse>
				<verse number="21">כא והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן</verse>
				<verse number="22">כב והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו</verse>
				<verse number="23">כג ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד</verse>
				<verse number="2">ב ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש</verse>
				<verse number="3">ג ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו--נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן</verse>
				<verse number="4">ד ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים--שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה</verse>
				<verse number="5">ה השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה--אולי יעשה יהוה לנו  כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם</verse>
				<verse number="9">ט אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם--ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם</verse>
				<verse number="10">י ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו--כי נתנם יהוה בידנו  וזה לנו האות</verse>
				<verse number="11">יא ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים--הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם</verse>
				<verse number="12">יב ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר  {פ}   ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי--כי נתנם יהוה ביד ישראל</verse>
				<verse number="13">יג ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו</verse>
				<verse number="14">יד ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו--כעשרים איש  כבחצי מענה צמד שדה</verse>
				<verse number="15">טו ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם--המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים</verse>
				<verse number="16">טז ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים  כי היה ארון האלהים ביום ההוא--ובני ישראל</verse>
				<verse number="19">יט ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב  {פ}   ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך</verse>
				<verse number="20">כ ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו--מהומה גדולה מאד</verse>
				<verse number="21">כא והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן</verse>
				<verse number="22">כב וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה</verse>
				<verse number="23">כג ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה--עברה את בית און</verse>
				<verse number="24">כד ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה</verse>
				<verse number="26">כו ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה</verse>
				<verse number="27">כז ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו</verse>
				<verse number="28">כח ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ  ראו נא כי ארו עיני--כי טעמתי מעט דבש הזה</verse>
				<verse number="30">ל אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא  כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים</verse>
				<verse number="31">לא ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד</verse>
				<verse number="32">לב ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם</verse>
				<verse number="33">לג ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה--וישחטו שם</verse>
				<verse number="35">לה ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה  {ס}  ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים</verse>
				<verse number="37">לז וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר שאול--גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו--במה היתה החטאת הזאת היום</verse>
				<verse number="39">לט כי חי יהוה המושיע את ישראל--כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם</verse>
				<verse number="40">מ ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל--הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו</verse>
				<verse number="42">מב ויאמר שאול--הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן</verse>
				<verse number="43">מג ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש--הנני אמות  {ס}</verse>
				<verse number="44">מד ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף  כי מות תמות יונתן</verse>
				<verse number="45">מה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל--חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם</verse>
				<verse number="47">מז ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע</verse>
				<verse number="48">מח ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו  {פ}</verse>
				<verse number="49">מט ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו--שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל</verse>
				<verse number="50">נ ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול</verse>
				<verse number="51">נא וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל  {ס}</verse>
				<verse number="52">נב ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל--אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים</verse>
				<verse number="3">ג עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה</verse>
				<verse number="5">ה ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק</verse>
				<verse number="7">ז ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים</verse>
				<verse number="8">ח ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב</verse>
				<verse number="9">ט ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר</verse>
				<verse number="11">יא נחמתי כי המלכתי את שאול למלך--כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה</verse>
				<verse number="12">יב וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל</verse>
				<verse number="13">יג ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה--הקימתי את דבר יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו (ויאמר) לו דבר  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר שמואל--הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל</verse>
				<verse number="18">יח וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם</verse>
				<verse number="19">יט ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי</verse>
				<verse number="21">כא ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה  הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים</verse>
				<verse number="23">כג כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר  יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך  כי יראתי את העם ואשמע בקולם</verse>
				<verse number="25">כה ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך  כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם  כי לא אדם הוא להנחם</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך</verse>
				<verse number="31">לא וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר שמואל--כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול</verse>
				<verse number="35">לה ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי--כי ראיתי בבניו לי מלך</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי</verse>
				<verse number="3">ג וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך</verse>
				<verse number="4">ד ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח</verse>
				<verse number="6">ו ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו--כי מאסתיהו  כי לא אשר יראה האדם--כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב</verse>
				<verse number="8">ח ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה</verse>
				<verse number="10">י ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה</verse>
				<verse number="12">יב וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי  {פ}   ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא</verse>
				<verse number="13">יג ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה</verse>
				<verse number="14">יד ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ויאמרו עבדי שאול אליו  הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך</verse>
				<verse number="16">טז יאמר נא אדננו עבדיך לפניך--יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה--ונגן בידו וטוב לך  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר שאול אל עבדיו  ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי</verse>
				<verse number="18">יח ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו</verse>
				<verse number="19">יט וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן</verse>
				<verse number="20">כ ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול</verse>
				<verse number="21">כא ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים</verse>
				<verse number="22">כב וישלח שאול אל ישי לאמר  יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני</verse>
				<verse number="23">כג והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים</verse>
				<verse number="2">ב ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים</verse>
				<verse number="3">ג ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם</verse>
				<verse number="4">ד ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת  גבהו שש אמות וזרת</verse>
				<verse number="5">ה וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון--חמשת אלפים שקלים נחשת</verse>
				<verse number="6">ו ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו</verse>
				<verse number="7">ז וחץ (ועץ) חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו</verse>
				<verse number="8">ח ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה  הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול--ברו לכם איש וירד אלי</verse>
				<verse number="9">ט אם יוכל להלחם אתי והכני--והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו--והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד</verse>
				<verse number="11">יא וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים</verse>
				<verse number="13">יג וילכו שלשת בני ישי הגדלים--הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה--אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה</verse>
				<verse number="14">יד ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם</verse>
				<verse number="16">טז ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך</verse>
				<verse number="18">יח ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח</verse>
				<verse number="19">יט ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה</verse>
				<verse number="21">כא ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה</verse>
				<verse number="22">כב ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום</verse>
				<verse number="23">כג והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות (ממערכות) פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד</verse>
				<verse number="24">כד וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה--כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל  כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר  כה יעשה לאיש אשר יכנו</verse>
				<verse number="28">כח וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר--אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא</verse>
				<verse number="30">ל ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון</verse>
				<verse number="31">לא וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו  כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר</verse>
				<verse number="35">לה ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי--והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו</verse>
				<verse number="36">לו גם את הארי גם הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה  {ס}  ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך</verse>
				<verse number="38">לח וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון</verse>
				<verse number="39">לט ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו</verse>
				<verse number="40">מ ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט--וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי</verse>
				<verse number="41">מא וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו</verse>
				<verse number="42">מב ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו  כי היה נער ואדמני עם יפה מראה</verse>
				<verse number="43">מג ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו</verse>
				<verse number="44">מד ויאמר הפלשתי אל דוד  לכה אלי--ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה  {ס}</verse>
				<verse number="45">מה ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת</verse>
				<verse number="46">מו היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל</verse>
				<verse number="47">מז וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה  כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו  {ס}</verse>
				<verse number="48">מח והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי</verse>
				<verse number="49">מט וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה</verse>
				<verse number="50">נ ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימתהו וחרב אין ביד דוד</verse>
				<verse number="51">נא וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו</verse>
				<verse number="52">נב ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון</verse>
				<verse number="53">נג וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם</verse>
				<verse number="54">נד ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו  {ס}</verse>
				<verse number="55">נה וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי</verse>
				<verse number="56">נו ויאמר המלך  שאל אתה בן מי זה העלם  {ס}</verse>
				<verse number="57">נז וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו</verse>
				<verse number="58">נח ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו</verse>
				<verse number="2">ב ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו</verse>
				<verse number="3">ג ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו</verse>
				<verse number="4">ד ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו</verse>
				<verse number="5">ה ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים</verse>
				<verse number="7">ז ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן  הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו</verse>
				<verse number="8">ח ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה</verse>
				<verse number="9">ט ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול</verse>
				<verse number="11">יא ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים</verse>
				<verse number="12">יב וירא שאול מלפני דוד  כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר</verse>
				<verse number="13">יג ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו</verse>
				<verse number="15">טו וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו</verse>
				<verse number="16">טז וכל ישראל ויהודה אהב את דוד  כי הוא יוצא ובא לפניהם  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך</verse>
				<verse number="19">יט ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה</verse>
				<verse number="20">כ ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום</verse>
				<verse number="22">כב ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך</verse>
				<verse number="23">כג וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה</verse>
				<verse number="24">כד ויגדו עבדי שאול לו--לאמר  כדברים האלה דבר דוד</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים</verse>
				<verse number="26">כו ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים</verse>
				<verse number="27">כז ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו</verse>
				<verse number="29">כט ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד</verse>
				<verse number="2">ב ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת</verse>
				<verse number="3">ג ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד</verse>
				<verse number="5">ה וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל--ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם</verse>
				<verse number="6">ו וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת</verse>
				<verse number="7">ז ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו</verse>
				<verse number="9">ט ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו ישב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד</verse>
				<verse number="10">י ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת</verse>
				<verse number="12">יב ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט</verse>
				<verse number="13">יג ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר  העלו אתו במטה אלי להמתו</verse>
				<verse number="16">טז ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך</verse>
				<verse number="18">יח ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית (בניות)</verse>
				<verse number="19">יט ויגד לשאול לאמר  הנה דוד בנוית (בניות) ברמה</verse>
				<verse number="20">כ וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה</verse>
				<verse number="21">כא ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה  {ס}  ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה</verse>
				<verse number="22">כב וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית (בניות) ברמה</verse>
				<verse number="23">כג וילך שם אל נוית (ניות) ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית (בניות) ברמה</verse>
				<verse number="24">כד ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו--הגם שאול בנביאם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך--כי מבקש את נפשי</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר לו חלילה לא תמות--הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת</verse>
				<verse number="3">ג וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך--כי כפשע ביני ובין המות</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהונתן אל דוד  מה תאמר נפשך ואעשה לך  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית</verse>
				<verse number="6">ו אם פקד יפקדני אביך  ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו--כי זבח הימים שם לכל המשפחה</verse>
				<verse number="7">ז אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו--דע כי כלתה הרעה מעמו</verse>
				<verse number="8">ח ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהונתן חלילה לך  כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך--ולא אתה אגיד לך  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד--ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך</verse>
				<verse number="13">יג כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך--וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי</verse>
				<verse number="14">יד ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות</verse>
				<verse number="15">טו ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה</verse>
				<verse number="16">טז ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד</verse>
				<verse number="17">יז ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו  כי אהבת נפשו אהבו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך</verse>
				<verse number="19">יט ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל</verse>
				<verse number="20">כ ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה</verse>
				<verse number="21">כא והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים  אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר--חי יהוה</verse>
				<verse number="22">כב ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה--לך כי שלחך יהוה</verse>
				<verse number="23">כג והדבר--אשר דברנו אני ואתה  הנה יהוה ביני ובינך עד עולם  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול</verse>
				<verse number="25">כה וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד</verse>
				<verse number="26">כו ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא  כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד  {פ}   ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם</verse>
				<verse number="28">כח ויען יהונתן את שאול  נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות  הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך</verse>
				<verse number="31">לא כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי--כי בן מות הוא  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה</verse>
				<verse number="33">לג ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם--כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר לנערו--רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו</verse>
				<verse number="37">לז ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה</verse>
				<verse number="38">לח ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו</verse>
				<verse number="39">לט והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר</verse>
				<verse number="41">מא הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל</verse>
				<verse number="42">מב ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום  אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויקם וילך ויהונתן בא העיר</verse>
				<verse number="2">ב ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני</verse>
				<verse number="4">ד ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם--תנה בידי או הנמצא</verse>
				<verse number="5">ה ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי  כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש  והוא דרך חל--ואף כי היום יקדש בכלי</verse>
				<verse number="7">ז ויתן לו הכהן קדש  כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו</verse>
				<verse number="8">ח ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי--אביר הרעים אשר לשאול</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב  כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד--אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה  {ס}  ויאמר דוד אין כמוה תננה לי</verse>
				<verse number="11">יא ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת</verse>
				<verse number="12">יב ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו</verse>
				<verse number="13">יג וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת</verse>
				<verse number="14">יד וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אכיש אל עבדיו  הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי [ (I Samuel 21:16) טז חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה</verse>
				<verse number="2">ב ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש</verse>
				<verse number="3">ג וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים</verse>
				<verse number="4">ד וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה--לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו וישמע שאול--כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני  גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים--לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות</verse>
				<verse number="8">ח כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני  כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול--ויאמר  ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב</verse>
				<verse number="10">י וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי--נתן לו</verse>
				<verse number="11">יא וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים--אשר בנב ויבאו כלם אל המלך  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי--בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויען אחימלך את המלך ויאמר  ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך</verse>
				<verse number="15">טו היום החלתי לשאול (לשאל) לו באלהים חלילה לי  אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי--כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר המלך מות תמות אחימלך  אתה וכל בית אביך</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו (אזני) ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר המלך לדויג (לדואג) סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג (דואג) האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד</verse>
				<verse number="19">יט ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב</verse>
				<verse number="20">כ וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד</verse>
				<verse number="21">כא ויגד אביתר לדוד  כי הרג שאול את כהני יהוה</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג (דואג) האדמי כי הגד יגיד לשאול  אנכי סבתי בכל נפש בית אביך</verse>
				<verse number="23">כג שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך  כי משמרת אתה עמדי  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ויגדו לדוד לאמר  הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות</verse>
				<verse number="2">ב וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה  {ס}  ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויוסף עוד דוד לשאול ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה--כי אני נתן את פלשתים בידך</verse>
				<verse number="5">ה וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד--קעילה אפוד ירד בידו</verse>
				<verse number="7">ז ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי--כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח</verse>
				<verse number="8">ח וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו</verse>
				<verse number="9">ט וידע דוד--כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה--לשחת לעיר בעבורי</verse>
				<verse number="11">יא היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך--יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך  {ס}  ויאמר יהוה ירד  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר דוד--היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת</verse>
				<verse number="14">יד וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו</verse>
				<verse number="15">טו וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן</verse>
				<verse number="18">יח ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר  הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה--בגבעת החכילה אשר מימין הישימון</verse>
				<verse number="20">כ ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת--רד ולנו הסגירו ביד המלך</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה  כי חמלתם עלי</verse>
				<verse number="22">כב לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו--מי ראהו שם  כי אמר אלי ערום יערם הוא</verse>
				<verse number="23">כג וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ--וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה</verse>
				<verse number="24">כד ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה--אל ימין הישימון</verse>
				<verse number="25">כה וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון</verse>
				<verse number="26">כו וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם</verse>
				<verse number="27">כז ומלאך בא אל שאול לאמר  מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ</verse>
				<verse number="28">כח וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות</verse>
				<verse number="29">כט ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור--מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים</verse>
				<verse number="3">ג ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך (איבך) בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול--בלט</verse>
				<verse number="5">ה ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו--על אשר כרת את כנף אשר לשאול</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה--לשלח ידי בו  כי משיח יהוה הוא</verse>
				<verse number="7">ז וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה (מהמערה) ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר  הנה דוד מבקש רעתך</verse>
				<verse number="10">י הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני--כי משיח יהוה הוא</verse>
				<verse number="11">יא ואבי ראה--גם ראה את כנף מעילך בידי  כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך--ואתה צדה את נפשי לקחתה</verse>
				<verse number="12">יב ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך</verse>
				<verse number="13">יג כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך</verse>
				<verse number="14">יד אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף  אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד</verse>
				<verse number="15">טו והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני  כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה</verse>
				<verse number="18">יח ואת (ואתה) הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה--את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני</verse>
				<verse number="19">יט וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי</verse>
				<verse number="20">כ ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל</verse>
				<verse number="21">כא ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי</verse>
				<verse number="22">כב וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א וימת שמואל--ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל</verse>
				<verse number="3">ג ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו (כלבי)</verse>
				<verse number="4">ד וישמע דוד במדבר  כי גזז נבל את צאנו</verse>
				<verse number="5">ה וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום</verse>
				<verse number="6">ו ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום</verse>
				<verse number="7">ז ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו--לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל</verse>
				<verse number="8">ח שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך--כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד</verse>
				<verse number="9">ט ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו</verse>
				<verse number="10">י ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו</verse>
				<verse number="11">יא ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה</verse>
				<verse number="12">יב ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים</verse>
				<verse number="14">יד ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר  הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם</verse>
				<verse number="15">טו והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה</verse>
				<verse number="16">טז חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן</verse>
				<verse number="17">יז ועתה דעי וראי מה תעשי--כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו</verse>
				<verse number="18">יח ותמהר אבוגיל (אביגיל) ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות (עשויות) וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים</verse>
				<verse number="19">יט ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה</verse>
				<verse number="20">כ והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם</verse>
				<verse number="21">כא ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה</verse>
				<verse number="22">כב כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף  אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר</verse>
				<verse number="23">כג ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ</verse>
				<verse number="24">כד ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך</verse>
				<verse number="25">כה אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא--נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך--לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת</verse>
				<verse number="26">כו ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה</verse>
				<verse number="27">כז ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני</verse>
				<verse number="28">כח שא נא לפשע אמתך  כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך</verse>
				<verse number="29">כט ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע</verse>
				<verse number="30">ל והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך--וצוך לנגיד על ישראל</verse>
				<verse number="31">לא ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר דוד לאביגל  ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי</verse>
				<verse number="33">לג וברוך טעמך וברוכה את  אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי</verse>
				<verse number="34">לד ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך  כי לולי מהרת ותבאתי (ותבאת) לקראתי--כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר</verse>
				<verse number="35">לה ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך--ראי שמעתי בקולך ואשא פניך</verse>
				<verse number="36">לו ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול--עד אור הבקר</verse>
				<verse number="37">לז ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן</verse>
				<verse number="38">לח ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת</verse>
				<verse number="39">לט וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה</verse>
				<verse number="40">מ ויבאו עבדי דוד אל אביגיל--הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה</verse>
				<verse number="41">מא ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני</verse>
				<verse number="42">מב ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה</verse>
				<verse number="43">מג ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים  {ס}</verse>
				<verse number="44">מד ושאול נתן את מיכל בתו--אשת דוד  לפלטי בן ליש אשר מגלים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר  הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן</verse>
				<verse number="2">ב ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל--לבקש את דוד במדבר זיף</verse>
				<verse number="3">ג ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן--על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה</verse>
				<verse number="4">ד וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון</verse>
				<verse number="5">ה ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו</verse>
				<verse number="6">ו ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך</verse>
				<verse number="7">ז ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו  כי מי שלח ידו במשיח יהוה--ונקה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה</verse>
				<verse number="11">יא חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים--ונלכה לנו</verse>
				<verse number="12">יב ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים--כי תרדמת יהוה נפלה עליהם</verse>
				<verse number="13">יג ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק  רב המקום ביניהם</verse>
				<verse number="14">יד ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך  כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך</verse>
				<verse number="16">טז לא טוב הדבר הזה אשר עשית--חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים--אשר מראשתו</verse>
				<verse number="17">יז ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו  כי מה עשיתי ומה בידי רעה</verse>
				<verse number="19">יט ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו  אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים</verse>
				<verse number="20">כ ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה  כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה  הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד</verse>
				<verse number="22">כב ויען דוד ויאמר הנה החנית (חנית) המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה</verse>
				<verse number="23">כג ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו--אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה</verse>
				<verse number="24">כד והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה--בעיני  כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד--גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו</verse>
				<verse number="2">ב ויקם דוד--ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו  אל אכיש בן מעוך מלך גת</verse>
				<verse number="3">ג וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו  דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית</verse>
				<verse number="4">ד ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף (יסף) עוד לבקשו  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך</verse>
				<verse number="6">ו ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים--ימים וארבעה חדשים</verse>
				<verse number="8">ח ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי  כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים</verse>
				<verse number="9">ט והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני</verse>
				<verse number="11">יא ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר--פן יגדו עלינו לאמר  כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים</verse>
				<verse number="12">יב ויאמן אכיש בדוד לאמר  הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ושמואל מת--ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים--מהארץ</verse>
				<verse number="4">ד ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע</verse>
				<verse number="5">ה וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד</verse>
				<verse number="6">ו וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה--גם בחלמות גם באורים גם בנביאם</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור</verse>
				<verse number="8">ח ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי (קסמי) נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני</verse>
				<verse number="10">י וישבע לה שאול ביהוה לאמר  חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה</verse>
				<verse number="11">יא ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי</verse>
				<verse number="12">יב ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר שמואל ולמה תשאלני  ויהוה סר מעליך ויהי ערך</verse>
				<verse number="17">יז ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד</verse>
				<verse number="18">יח כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה</verse>
				<verse number="19">יט ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים</verse>
				<verse number="20">כ וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו--כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה</verse>
				<verse number="21">כא ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי</verse>
				<verse number="22">כב ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך</verse>
				<verse number="23">כג וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה</verse>
				<verse number="24">כד ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות</verse>
				<verse number="25">כה ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל</verse>
				<verse number="2">ב וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה--עם אכיש</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו--הלוא בראשי האנשים ההם</verse>
				<verse number="5">ה הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר  הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתו  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה--כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה</verse>
				<verse number="7">ז ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה  כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך</verse>
				<verse number="9">ט ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה</verse>
				<verse number="10">י ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו</verse>
				<verse number="11">יא וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג--ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש</verse>
				<verse number="2">ב וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם</verse>
				<verse number="3">ג ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו</verse>
				<verse number="4">ד וישא דוד והעם אשר אתו את קולם--ויבכו  עד אשר אין בהם כח לבכות</verse>
				<verse number="5">ה ושתי נשי דוד נשבו--אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי</verse>
				<verse number="6">ו ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו--כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפוד ויגש אביתר את האפוד אל דוד</verse>
				<verse number="8">ח וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל</verse>
				<verse number="9">ט וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו</verse>
				<verse number="10">י וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור</verse>
				<verse number="11">יא וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים</verse>
				<verse number="12">יב ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו  כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר לו דוד למי אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה</verse>
				<verse number="14">יד אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה--ועל נגב כלב ואת צקלג שרפנו באש</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הזה</verse>
				<verse number="16">טז וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה</verse>
				<verse number="17">יז ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו</verse>
				<verse number="18">יח ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשיו הציל דוד</verse>
				<verse number="19">יט ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם  הכל השיב דוד</verse>
				<verse number="20">כ ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד</verse>
				<verse number="21">כא ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו  כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר דוד לא תעשו כן אחי  את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו</verse>
				<verse number="24">כד ומי ישמע לכם לדבר הזה  כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים--יחדו יחלקו  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר  הנה לכם  {ר} ברכה משלל איבי יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז לאשר בבית אל  {ס}  ולאשר  {ר} ברמות נגב  {ס}  ולאשר ביתר  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ולאשר  {ר} בערער  {ס}  ולאשר בשפמות  {ס}  ולאשר  {ר} באשתמע  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ולאשר ברכל  {ס}  ולאשר  {ר} בערי הירחמאלי  {ס}  ולאשר בערי הקיני  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ולאשר  {ר} בחרמה  {ס}  ולאשר בבור עשן  {ס}  ולאשר  {ר} בעתך  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר  {ר} התהלך שם דוד הוא ואנשיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע</verse>
				<verse number="2">ב וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע--בני שאול</verse>
				<verse number="3">ג ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה</verse>
				<verse number="5">ה וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו</verse>
				<verse number="6">ו וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא--יחדו</verse>
				<verse number="7">ז ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נפלים בהר הגלבע</verse>
				<verse number="9">ט ויכרתו את ראשו ויפשטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם--ואת העם</verse>
				<verse number="10">י וישימו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן</verse>
				<verse number="11">יא וישמעו אליו ישבי יביש גלעד את אשר עשו פלשתים לשאול</verse>
				<verse number="12">יב ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם</verse>
				<verse number="13">יג ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים  {פ}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="10">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים</verse>
				<verse number="2">ב ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר דוד אל הנער המגיד לו  איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו</verse>
				<verse number="7">ז ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ  כי כל עוד נפשי בי</verse>
				<verse number="10">י ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה</verse>
				<verse number="11">יא ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו</verse>
				<verse number="12">יב ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב  על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אליו דוד  איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך  כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר</verse>
				<verse number="19">יט הצבי ישראל על במותיך חלל  איך נפלו גבורים</verse>
				<verse number="20">כ אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון  פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים</verse>
				<verse number="21">כא הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת  כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן</verse>
				<verse number="22">כב מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם</verse>
				<verse number="23">כג שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו</verse>
				<verse number="24">כד בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן</verse>
				<verse number="25">כה איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל</verse>
				<verse number="26">כו צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים</verse>
				<verse number="27">כז איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה</verse>
				<verse number="2">ב ויעל שם דוד וגם שתי נשיו--אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי</verse>
				<verse number="3">ג ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון</verse>
				<verse number="4">ד ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו</verse>
				<verse number="6">ו ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה</verse>
				<verse number="7">ז ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל--כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך--עליהם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול--לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים</verse>
				<verse number="9">ט וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד</verse>
				<verse number="11">יא ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה--שבע שנים וששה חדשים  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה</verse>
				<verse number="13">יג ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו</verse>
				<verse number="15">טו ויקמו ויעברו במספר--שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד</verse>
				<verse number="16">טז ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון</verse>
				<verse number="17">יז ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד</verse>
				<verse number="18">יח ויהיו שם שלשה בני צרויה--יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה</verse>
				<verse number="19">יט וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר</verse>
				<verse number="20">כ ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו</verse>
				<verse number="22">כב ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי  למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך</verse>
				<verse number="23">כג וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת--ויעמדו</verse>
				<verse number="24">כד וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה--והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון</verse>
				<verse number="25">כה ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת</verse>
				<verse number="26">כו ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב--הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר יואב--חי האלהים כי לולא דברת  כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו</verse>
				<verse number="28">כח ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם</verse>
				<verse number="29">כט ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים</verse>
				<verse number="30">ל ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש--ועשהאל</verse>
				<verse number="31">לא ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר  שלש מאות וששים איש מתו</verse>
				<verse number="32">לב וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב וילדו (ויולדו) לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת</verse>
				<verse number="3">ג ומשנהו כלאב לאביגל (לאביגיל) אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור</verse>
				<verse number="4">ד והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל</verse>
				<verse number="5">ה והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול</verse>
				<verse number="7">ז ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי</verse>
				<verse number="8">ח ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו  כי כאשר נשבע יהוה לדוד--כי כן אעשה לו</verse>
				<verse number="10">י להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה--מדן ועד באר שבע</verse>
				<verse number="11">יא ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ  לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר טוב--אני אכרת אתך ברית  אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני--כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר  תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים</verse>
				<verse number="15">טו וישלח איש בשת ויקחה מעם איש--מעם פלטיאל בן לוש (ליש)</verse>
				<verse number="16">טז וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה--עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב</verse>
				<verse number="17">יז ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר  גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם</verse>
				<verse number="18">יח ועתה עשו  כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם</verse>
				<verse number="19">יט וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן</verse>
				<verse number="20">כ ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום</verse>
				<verse number="22">כב והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון--כי שלחו וילך בשלום</verse>
				<verse number="23">כג ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום</verse>
				<verse number="24">כד ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה  הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך</verse>
				<verse number="25">כה ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך (מובאך) ולדעת את כל אשר אתה עשה</verse>
				<verse number="26">כו ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע</verse>
				<verse number="27">כז וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש--וימת בדם עשהאל אחיו</verse>
				<verse number="28">כח וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם--מדמי אבנר בן נר</verse>
				<verse number="29">כט יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב--וחסר לחם</verse>
				<verse number="30">ל ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר  על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון--במלחמה  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה</verse>
				<verse number="32">לב ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ויקנן המלך אל אבנר ויאמר  הכמות נבל ימות אבנר</verse>
				<verse number="34">לד ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו</verse>
				<verse number="35">לה ויבא כל העם להברות את דוד לחם--בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה</verse>
				<verse number="36">לו וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב</verse>
				<verse number="37">לז וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא  כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר המלך אל עבדיו  הלוא תדעו--כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל</verse>
				<verse number="39">לט ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני  ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו</verse>
				<verse number="2">ב ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי--מבני בנימן  כי גם בארות תחשב על בנימן</verse>
				<verse number="3">ג ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת</verse>
				<verse number="5">ה וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים</verse>
				<verse number="6">ו והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו</verse>
				<verse number="7">ז ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה</verse>
				<verse number="8">ח ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו</verse>
				<verse number="9">ט ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי--ויאמר להם  חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה</verse>
				<verse number="10">י כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג--אשר לתתי לו בשרה</verse>
				<verse number="11">יא אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו--על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ</verse>
				<verse number="12">יב ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד--חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו</verse>
				<verse number="2">ב גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא (המוציא) והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך</verse>
				<verse number="5">ה בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה</verse>
				<verse number="6">ו וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה</verse>
				<verse number="7">ז וילכד דוד את מצדת ציון--היא עיר דוד</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו (שנואי) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית</verse>
				<verse number="9">ט וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה</verse>
				<verse number="10">י וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד</verse>
				<verse number="12">יב וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות</verse>
				<verse number="14">יד ואלה שמות הילדים לו--בירושלם  שמוע ושובב ונתן ושלמה</verse>
				<verse number="15">טו ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע</verse>
				<verse number="16">טז ואלישמע ואלידע ואליפלט  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה</verse>
				<verse number="18">יח ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים</verse>
				<verse number="19">יט וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי  {פ}   ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך</verse>
				<verse number="20">כ ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא--בעל פרצים</verse>
				<verse number="21">כא ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים</verse>
				<verse number="23">כג וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים</verse>
				<verse number="24">כד ויהי בשמעך (כשמעך) את קול צעדה בראשי הבכאים--אז תחרץ  כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים</verse>
				<verse number="25">כה ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף</verse>
				<verse number="2">ב ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו</verse>
				<verse number="3">ג וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה</verse>
				<verse number="4">ד וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון</verse>
				<verse number="5">ה ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים</verse>
				<verse number="6">ו ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר</verse>
				<verse number="7">ז ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים</verse>
				<verse number="8">ח ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה</verse>
				<verse number="9">ט וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה</verse>
				<verse number="10">י ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי</verse>
				<verse number="11">יא וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו</verse>
				<verse number="12">יב ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים  ויזבח שור ומריא</verse>
				<verse number="14">יד ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד</verse>
				<verse number="15">טו ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר</verse>
				<verse number="16">טז והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה</verse>
				<verse number="17">יז ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים</verse>
				<verse number="18">יח ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="19">יט ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו</verse>
				<verse number="20">כ וישב דוד לברך את ביתו  {ס}  ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה</verse>
				<verse number="22">כב ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה</verse>
				<verse number="23">כג ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה  כי יהוה עמך</verse>
				<verse number="4">ד ויהי בלילה ההוא  {ס}  ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר</verse>
				<verse number="5">ה לך ואמרת אל עבדי אל דוד  {ס}  כה אמר יהוה  האתה תבנה לי בית לשבתי</verse>
				<verse number="6">ו כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן</verse>
				<verse number="7">ז בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר  למה לא בניתם לי בית ארזים</verse>
				<verse number="8">ח ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן--להיות נגיד על עמי על ישראל</verse>
				<verse number="9">ט ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ</verse>
				<verse number="10">י ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה</verse>
				<verse number="11">יא ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה</verse>
				<verse number="12">יב כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו</verse>
				<verse number="13">יג הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם</verse>
				<verse number="14">יד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן--אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם</verse>
				<verse number="15">טו וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך</verse>
				<verse number="16">טז ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך  כסאך יהיה נכון עד עולם</verse>
				<verse number="17">יז ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה--כן דבר נתן אל דוד  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי--כי הבאתני עד הלם</verse>
				<verse number="19">יט ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה</verse>
				<verse number="20">כ ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה</verse>
				<verse number="21">כא בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת--להודיע את עבדך</verse>
				<verse number="22">כב על כן גדלת יהוה אלהים  כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו</verse>
				<verse number="23">כג ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ--אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו</verse>
				<verse number="24">כד ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת</verse>
				<verse number="26">כו ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך</verse>
				<verse number="27">כז כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת</verse>
				<verse number="28">כח ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת</verse>
				<verse number="29">כט ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך  כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים</verse>
				<verse number="2">ב ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה</verse>
				<verse number="3">ג ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר   (פרת)</verse>
				<verse number="4">ד וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב</verse>
				<verse number="5">ה ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש</verse>
				<verse number="6">ו וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את דוד בכל אשר הלך</verse>
				<verse number="7">ז ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם</verse>
				<verse number="8">ח ומבטח ומברתי ערי הדדעזר  לקח המלך דוד נחשת--הרבה מאד  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט וישמע תעי מלך חמת  כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר</verse>
				<verse number="10">י וישלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב--וכלי נחשת</verse>
				<verse number="11">יא גם אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש</verse>
				<verse number="12">יב מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה</verse>
				<verse number="13">יג ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח--שמונה עשר אלף</verse>
				<verse number="14">יד וישם באדום נצבים בכל אדום שם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את דוד בכל אשר הלך</verse>
				<verse number="15">טו וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה--לכל עמו</verse>
				<verse number="16">טז ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר</verse>
				<verse number="17">יז וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושריה סופר</verse>
				<verse number="18">יח ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויאמר דוד--הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן</verse>
				<verse number="2">ב ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר</verse>
				<verse number="5">ה וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל--מלו דבר</verse>
				<verse number="6">ו ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני--תמיד</verse>
				<verse number="8">ח וישתחו ויאמר מה עבדך  כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני</verse>
				<verse number="9">ט ויקרא המלך אל ציבא נער שאול--ויאמר אליו  כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך</verse>
				<verse number="10">י ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים--ועשרים עבדים</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך</verse>
				<verse number="12">יב ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת</verse>
				<verse number="13">יג ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך--כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקר את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך</verse>
				<verse number="4">ד ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם</verse>
				<verse number="5">ה ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם</verse>
				<verse number="6">ו ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני עמון וישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף איש</verse>
				<verse number="7">ז וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגברים</verse>
				<verse number="8">ח ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה</verse>
				<verse number="9">ט וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל (ישראל) ויערך לקראת ארם</verse>
				<verse number="10">י ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אם תחזק ארם ממני--והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך</verse>
				<verse number="12">יב חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו</verse>
				<verse number="13">יג ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו</verse>
				<verse number="14">יד ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם</verse>
				<verse number="15">טו וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד</verse>
				<verse number="16">טז וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויגד לדוד ויאסף את כל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו</verse>
				<verse number="18">יח וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר צבאו הכה וימת שם</verse>
				<verse number="19">יט ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד</verse>
				<verse number="3">ג וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם--אשת אוריה החתי</verse>
				<verse number="4">ד וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה</verse>
				<verse number="5">ה ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי</verse>
				<verse number="6">ו וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד</verse>
				<verse number="7">ז ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך</verse>
				<verse number="9">ט וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו</verse>
				<verse number="10">י ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא--מדוע לא ירדת אל ביתך</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום--ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת</verse>
				<verse number="13">יג ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת--וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד</verse>
				<verse number="14">יד ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה</verse>
				<verse number="15">טו ויכתב בספר לאמר  הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם</verse>
				<verse number="17">יז ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי</verse>
				<verse number="18">יח וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה</verse>
				<verse number="19">יט ויצו את המלאך לאמר  ככלותך את כל דברי המלחמה--לדבר אל המלך</verse>
				<verse number="20">כ והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם  הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה</verse>
				<verse number="21">כא מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת--גם עבדך אוריה החתי מת</verse>
				<verse number="22">כב וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער</verse>
				<verse number="24">כד ויראו המוראים אל עבדיך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי--מת  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה--כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו</verse>
				<verse number="26">כו ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה</verse>
				<verse number="27">כז ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש</verse>
				<verse number="2">ב לעשיר היה צאן ובקר--הרבה מאד</verse>
				<verse number="3">ג ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת</verse>
				<verse number="4">ד ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו</verse>
				<verse number="5">ה ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת</verse>
				<verse number="6">ו ואת הכבשה ישלם ארבעתים  עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר נתן אל דוד אתה האיש  {ס}  כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול</verse>
				<verse number="8">ח ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט--ואספה לך כהנה וכהנה</verse>
				<verse number="9">ט מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו (בעיני) את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון</verse>
				<verse number="10">י ועתה לא תסור חרב מביתך--עד עולם  עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת</verse>
				<verse number="12">יב כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה  {ס}  ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך--לא תמות</verse>
				<verse number="14">יד אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך--מות ימות</verse>
				<verse number="15">טו וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד--ויאנש</verse>
				<verse number="16">טז ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה</verse>
				<verse number="17">יז ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם</verse>
				<verse number="18">יח ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה</verse>
				<verse number="19">יט וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת</verse>
				<verse number="20">כ ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל</verse>
				<verse number="21">כא ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר--בעוד הילד חי צמתי ואבכה  כי אמרתי מי יודע יחנני (וחנני) יהוה וחי הילד</verse>
				<verse number="23">כג ועתה מת למה זה אני צם--האוכל להשיבו עוד  אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי</verse>
				<verse number="24">כד וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא (ותקרא) את שמו שלמה ויהוה אהבו</verse>
				<verse number="25">כה וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה--בעבור יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה</verse>
				<verse number="27">כז וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים</verse>
				<verse number="28">כח ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה  פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה</verse>
				<verse number="29">כט ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה</verse>
				<verse number="30">ל ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד</verse>
				<verse number="31">לא ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן (במלבן) וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה--ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד</verse>
				<verse number="2">ב ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו--כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה</verse>
				<verse number="3">ג ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר--הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה</verse>
				<verse number="6">ו וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה</verse>
				<verse number="7">ז וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר  לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה</verse>
				<verse number="8">ח ותלך תמר בית אמנון אחיה--והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש (ותלש) ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות</verse>
				<verse number="9">ט ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה</verse>
				<verse number="11">יא ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי</verse>
				<verse number="12">יב ותאמר לו אל אחי אל תענני--כי לא יעשה כן בישראל  אל תעשה את הנבלה הזאת</verse>
				<verse number="13">יג ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך</verse>
				<verse number="14">יד ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה</verse>
				<verse number="15">טו וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד--כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי</verse>
				<verse number="16">טז ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה</verse>
				<verse number="17">יז ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה</verse>
				<verse number="18">יח ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה</verse>
				<verse number="19">יט ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה</verse>
				<verse number="21">כא והמלך דוד--שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד</verse>
				<verse number="22">כב ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב  כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך</verse>
				<verse number="24">כד ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך</verse>
				<verse number="27">כז ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו--אל תיראו  הלוא כי אנכי צויתי אתכם--חזקו והיו לבני חיל</verse>
				<verse number="29">כט ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו--וינסו</verse>
				<verse number="30">ל ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר  הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו--כי אמנון לבדו מת  כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו</verse>
				<verse number="33">לג ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו  כי אם (  ) אמנון לבדו מת  {פ}</verse>
				<verse number="34">לד ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר</verse>
				<verse number="35">לה ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו  כדבר עבדך כן היה</verse>
				<verse number="36">לו ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד</verse>
				<verse number="37">לז ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור (עמיהוד) מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים</verse>
				<verse number="38">לח ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים</verse>
				<verse number="39">לט ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום  כי נחם על אמנון כי מת  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א וידע יואב בן צריה  כי לב המלך על אבשלום</verse>
				<verse number="2">ב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת</verse>
				<verse number="3">ג ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה</verse>
				<verse number="4">ד ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני--וימת אישי</verse>
				<verse number="6">ו ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו</verse>
				<verse number="7">ז והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום (שים) לאישי שם ושארית על פני האדמה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר המלך  המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך</verse>
				<verse number="11">יא ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית (מהרבת) גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה</verse>
				<verse number="12">יב ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו</verse>
				<verse number="14">יד כי מות נמות--וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח</verse>
				<verse number="15">טו ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה--כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו</verse>
				<verse number="16">טז כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים</verse>
				<verse number="17">יז ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנחה  כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך--כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="20">כ לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום</verse>
				<verse number="22">כב ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו (עבדך)</verse>
				<verse number="23">כג ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל--להלל מאד  מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום</verse>
				<verse number="26">כו ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך</verse>
				<verse number="27">כז ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה</verse>
				<verse number="29">כט וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים--לכו והוצתיה (והציתוה) באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה--באש  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדיך את החלקה אשר לי באש</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור--טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני</verse>
				<verse number="33">לג ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו</verse>
				<verse number="2">ב והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אליו אבשלום ראה דבריך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט--והצדקתיו</verse>
				<verse number="5">ה והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו</verse>
				<verse number="6">ו ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון</verse>
				<verse number="8">ח כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר  אם ישיב (ישוב) ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר  כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון</verse>
				<verse number="11">יא ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר</verse>
				<verse number="12">יב וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום</verse>
				<verse number="13">יג ויבא המגיד אל דוד לאמר  היה לב איש ישראל אחרי אבשלום</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה--כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלם מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב</verse>
				<verse number="15">טו ויאמרו עבדי המלך אל המלך  ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך</verse>
				<verse number="16">טז ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים--לשמר הבית</verse>
				<verse number="17">יז ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק</verse>
				<verse number="18">יח וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך</verse>
				<verse number="20">כ תמול בואך והיום אנועך (אניעך) עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת</verse>
				<verse number="21">כא ויען אתי את המלך ויאמר  חי יהוה וחי אדני המלך כי אם (  ) במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו</verse>
				<verse number="23">כג וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר</verse>
				<verse number="24">כד והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר--עד תם כל העם לעבור מן העיר  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר  אם אמצא חן בעיני יהוה--והשבני והראני אתו ואת נוהו</verse>
				<verse number="26">כו ואם כה יאמר לא חפצתי בך  הנני--יעשה לי כאשר טוב בעיניו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם--אתכם</verse>
				<verse number="28">כח ראו אנכי מתמהמה בעברות (בערבות) המדבר--עד בוא דבר מעמכם להגיד לי</verse>
				<verse number="29">כט וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם</verse>
				<verse number="30">ל ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה</verse>
				<verse number="31">לא ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה</verse>
				<verse number="32">לב ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר לו דוד  אם עברת אתי והית עלי למשא</verse>
				<verse number="34">לד ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה--עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל</verse>
				<verse number="35">לה והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך--תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים</verse>
				<verse number="36">לו הנה שם עמם שני בניהם--אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו</verse>
				<verse number="37">לז ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלום יבוא ירושלם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפיבשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ--ונבל יין</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם (והלחם) והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם--כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפיבשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך</verse>
				<verse number="5">ה ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל</verse>
				<verse number="6">ו ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו</verse>
				<verse number="7">ז וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל</verse>
				<verse number="8">ח השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי (כה) יקלל וכי (כי) יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל--כי אמר לו יהוה</verse>
				<verse number="12">יב אולי יראה יהוה בעוני (בעיני) והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה</verse>
				<verse number="13">יג וילך דוד ואנשיו בדרך  {ס}  ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם</verse>
				<verse number="15">טו ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו</verse>
				<verse number="16">טז ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד--אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך יחי המלך</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל--לא (לו) אהיה ואתו אשב</verse>
				<verse number="19">יט והשנית למי אני אעבד--הלוא לפני בנו  כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אבשלום אל אחיתפל  הבו לכם עצה מה נעשה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך</verse>
				<verse number="22">כב ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל</verse>
				<verse number="23">כג ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל    (איש) בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויאמר אחיתפל אל אבשלום  אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה</verse>
				<verse number="2">ב ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו</verse>
				<verse number="3">ג ואשיבה כל העם אליך  כשוב הכל--האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום</verse>
				<verse number="4">ד ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא</verse>
				<verse number="6">ו ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר חושי אל אבשלום  לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם</verse>
				<verse number="9">ט הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם</verse>
				<verse number="10">י והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה--המס ימס  כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו</verse>
				<verse number="11">יא כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב</verse>
				<verse number="12">יב ובאנו אליו באחת (באחד) המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד</verse>
				<verse number="13">יג ואם אל עיר יאסף--והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל  {ס}  ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני</verse>
				<verse number="16">טז ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור--פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו</verse>
				<verse number="17">יז ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד  כי לא יוכלו להראות לבוא העירה</verse>
				<verse number="18">יח וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו--וירדו שם</verse>
				<verse number="19">יט ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר</verse>
				<verse number="20">כ ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים--כי ככה יעץ עליכם אחיתפל</verse>
				<verse number="22">כב ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן  עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן</verse>
				<verse number="23">כג ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן--הוא וכל איש ישראל עמו</verse>
				<verse number="25">כה ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב--על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב</verse>
				<verse number="26">כו ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים</verse>
				<verse number="28">כח משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי</verse>
				<verse number="29">כט ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול  כי אמרו--העם רעב ועיף וצמא במדבר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות</verse>
				<verse number="2">ב וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי  {ס}  ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב--כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר (לעזור)  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים</verse>
				<verse number="5">ה ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים--על דבר אבשלום</verse>
				<verse number="6">ו ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים</verse>
				<verse number="7">ז וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא--עשרים אלף</verse>
				<verse number="8">ח ותהי שם המלחמה נפצות (נפוצת) על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא</verse>
				<verse number="9">ט ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר</verse>
				<verse number="10">י וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר האיש אל יואב ולא (ולוא) אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך  כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום</verse>
				<verse number="13">יג או עשיתי בנפשו (בנפשי) שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום--עודנו חי בלב האלה</verse>
				<verse number="15">טו ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימתהו</verse>
				<verse number="16">טז ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל  כי חשך יואב את העם</verse>
				<verse number="17">יז ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל--נסו איש לאהלו</verse>
				<verse number="18">יח ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך--כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך  כי שפטו יהוה מיד איביו</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על    (כן) בן המלך מת</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ</verse>
				<verse number="22">כב ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת</verse>
				<verse number="23">כג ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי</verse>
				<verse number="24">כד ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו</verse>
				<verse number="25">כה ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב</verse>
				<verse number="26">כו וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא</verse>
				<verse number="28">כח ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה  {ס}  ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד</verse>
				<verse number="31">לא והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך--כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א וירגז המלך ויעל על עלית השער--ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני</verse>
				<verse number="2">ב ויגד ליואב  הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלום</verse>
				<verse number="3">ג ותהי התשעה ביום ההוא לאבל--לכל העם  כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו</verse>
				<verse number="4">ד ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר  כאשר יתגנב העם הנכלמים--בנוסם במלחמה</verse>
				<verse number="5">ה והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול  בני אבשלום אבשלום בני בני  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך</verse>
				<verse number="7">ז לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך  כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים--כי ידעתי היום כי לא (לוא) אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך</verse>
				<verse number="8">ח ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך  {ס}  כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר  המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום</verse>
				<verse number="11">יא ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים--להשיב את המלך  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו</verse>
				<verse number="13">יג אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך</verse>
				<verse number="14">יד ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב</verse>
				<verse number="15">טו ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך</verse>
				<verse number="16">טז וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן</verse>
				<verse number="17">יז וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד</verse>
				<verse number="18">יח ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך</verse>
				<verse number="19">יט ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם--לשום המלך אל לבו</verse>
				<verse number="21">כא כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי  כי קלל את משיח יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה--כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל--כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום</verse>
				<verse number="26">כו ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר אדני המלך עבדי רמני  כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך--כי פסח עבדך</verse>
				<verse number="28">כח וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך</verse>
				<verse number="29">כט כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי--אתה וציבא תחלקו את השדה</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח  אחרי אשר בא אדני המלך בשלום--אל ביתו  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן (הירדן)</verse>
				<verse number="33">לג וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר המלך אל ברזלי  אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם</verse>
				<verse number="35">לה ויאמר ברזלי אל המלך  כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם</verse>
				<verse number="36">לו בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך</verse>
				<verse number="37">לז כמעט יעבר עבדך את הירדן--את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת</verse>
				<verse number="38">לח ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך</verse>
				<verse number="40">מ ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעברו (העברו) את המלך וגם חצי עם ישראל</verse>
				<verse number="42">מב והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו  {ס}</verse>
				<verse number="43">מג ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה  האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו  {ס} [ (II Samuel 19:44) מד ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי--איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי--איש לאהליו ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד</verse>
				<verse number="5">ה וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר (ויוחר) מן המועד אשר יעדו  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו--פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו</verse>
				<verse number="7">ז ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי</verse>
				<verse number="8">ח הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא--לנשק לו</verse>
				<verse number="10">י ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו--וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי</verse>
				<verse number="11">יא ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד--אחרי יואב</verse>
				<verse number="12">יב ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד</verse>
				<verse number="13">יג כאשר הגה מן המסלה--עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי</verse>
				<verse number="14">יד ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה--וכל הברים  {ס}  ויקלהו (ויקהלו) ויבאו אף אחריו</verse>
				<verse number="15">טו ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה</verse>
				<verse number="16">טז ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך</verse>
				<verse number="17">יז ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר לאמר  דבר ידברו בראשנה לאמר שאול ישאלו באבל וכן התמו</verse>
				<verse number="19">יט אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל--למה תבלע נחלת יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויען יואב ויאמר  חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית</verse>
				<verse number="21">כא לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד--תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה</verse>
				<verse number="22">כב ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשפר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי (הכרתי) ועל הפלתי</verse>
				<verse number="24">כד ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר</verse>
				<verse number="25">כה ושיא (ושוא) ספר וצדוק ואביתר כהנים</verse>
				<verse number="26">כו וגם עירא היארי היה כהן לדוד  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה  {ס}  ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים</verse>
				<verse number="2">ב ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם  והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו לו הגבענים אין לי (לנו) כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ינתן (יותן) לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה  {פ}   ויאמר המלך אני אתן</verse>
				<verse number="7">ז ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם--בין דוד ובין יהונתן בן שאול</verse>
				<verse number="8">ח ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי</verse>
				<verse number="9">ט ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים (שבעתם) יחד והם (והמה) המתו בימי קציר בראשנים   תחלת (בתחלת) קציר שערים</verse>
				<verse number="10">י ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה</verse>
				<verse number="11">יא ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול</verse>
				<verse number="12">יב וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד--אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום (תלאום) שם הפלשתים (שמה פלשתים) ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע</verse>
				<verse number="13">יג ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים</verse>
				<verse number="14">יד ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים--ויעף דוד</verse>
				<verse number="16">טז וישבו (וישבי) בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד</verse>
				<verse number="17">יז ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין (מדון) ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה</verse>
				<verse number="21">כא ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי (שמעה) אחי דוד</verse>
				<verse number="22">כב את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו  {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת  {ס}  ביום הציל יהוה אתו  {ר} מכף כל איביו ומכף שאול  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר  יהוה סלעי ומצדתי  {ר} ומפלטי לי</verse>
				<verse number="3">ג אלהי צורי אחסה בו  {ס}  מגני וקרן ישעי  {ר} משגבי ומנוסי  {ס}  משעי מחמס תשעני  {ר}</verse>
				<verse number="4">ד מהלל אקרא יהוה  {ס}  ומאיבי אושע  {ר}</verse>
				<verse number="5">ה כי אפפני משברי מות  {ס}  נחלי בליעל יבעתני  {ר}</verse>
				<verse number="6">ו חבלי שאול סבני  {ס}  קדמני מקשי מות  {ר}</verse>
				<verse number="7">ז בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא  {ס}  וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו  {ר}</verse>
				<verse number="8">ח ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ  {ס}  מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו  {ר}</verse>
				<verse number="9">ט עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל  {ס}  גחלים בערו ממנו  {ר}</verse>
				<verse number="10">י ויט שמים וירד  {ס}  וערפל תחת רגליו  {ר}</verse>
				<verse number="11">יא וירכב על כרוב ויעף  {ס}  וירא על כנפי רוח  {ר}</verse>
				<verse number="12">יב וישת חשך סביבתיו סכות  {ס}  חשרת מים עבי שחקים  {ר}</verse>
				<verse number="13">יג מנגה נגדו בערו גחלי אש  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ירעם מן שמים יהוה  {ר} ועליון יתן קולו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם)  {ר}</verse>
				<verse number="16">טז ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל  {ס}  בגערת יהוה מנשמת רוח אפו  {ר}</verse>
				<verse number="17">יז ישלח ממרום יקחני  {ס}  ימשני ממים רבים  {ר}</verse>
				<verse number="18">יח יצילני מאיבי עז  {ס}  משנאי כי אמצו ממני  {ר}</verse>
				<verse number="19">יט יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויצא למרחב אתי  {ר} יחלצני כי חפץ בי  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא יגמלני יהוה כצדקתי  {ר} כבר ידי ישיב לי  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כי שמרתי דרכי יהוה  {ר} ולא רשעתי מאלהי  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה  {ר}</verse>
				<verse number="24">כד ואהיה תמים לו  {ס}  ואשתמרה מעוני  {ר}</verse>
				<verse number="25">כה וישב יהוה לי כצדקתי  {ס}  כברי לנגד עיניו  {ר}</verse>
				<verse number="26">כו עם חסיד תתחסד  {ס}  עם גבור תמים תתמם  {ר}</verse>
				<verse number="27">כז עם נבר תתבר  {ס}  ועם עקש תתפל  {ר}</verse>
				<verse number="28">כח ואת עם עני תושיע  {ס}  ועיניך על רמים תשפיל  {ר}</verse>
				<verse number="29">כט כי אתה נירי יהוה  {ס}  ויהוה יגיה חשכי  {ר}</verse>
				<verse number="30">ל כי בכה ארוץ גדוד  {ס}  באלהי אדלג שור  {ר}</verse>
				<verse number="31">לא האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה--  {ס}  מגן הוא לכל החסים בו  {ר}</verse>
				<verse number="32">לב כי מי אל מבלעדי יהוה  {ס}  ומי צור מבלעדי אלהינו  {ר}</verse>
				<verse number="33">לג האל מעוזי חיל  {ס}  ויתר תמים דרכו (דרכי)  {ר}</verse>
				<verse number="34">לד משוה רגליו (רגלי) כאילות  {ס}  ועל במתי יעמדני  {ר}</verse>
				<verse number="35">לה מלמד ידי למלחמה  {ס}  ונחת קשת נחושה זרעתי  {ר}</verse>
				<verse number="36">לו ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי  {ר}</verse>
				<verse number="38">לח ארדפה איבי ואשמידם  {ס}  ולא אשוב עד כלותם  {ר}</verse>
				<verse number="39">לט ואכלם ואמחצם ולא יקומון  {ס}  ויפלו תחת רגלי  {ר}</verse>
				<verse number="40">מ ותזרני חיל למלחמה  {ס}  תכריע קמי תחתני  {ר}</verse>
				<verse number="41">מא ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם  {ר}</verse>
				<verse number="43">מג ואשחקם כעפר ארץ  {ס}  כטיט חוצות אדקם ארקעם  {ר}</verse>
				<verse number="44">מד ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים  {ס}  עם לא ידעתי יעבדני  {ר}</verse>
				<verse number="45">מה בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם  {ר}</verse>
				<verse number="47">מז חי יהוה וברוך צורי  {ס}  וירם אלהי צור ישעי  {ר}</verse>
				<verse number="48">מח האל הנתן נקמת לי  {ס}  ומריד עמים תחתני  {ר}</verse>
				<verse number="49">מט ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני  {ס}  מאיש חמסים תצילני  {ר}</verse>
				<verse number="50">נ על כן אודך יהוה בגוים  {ס}  ולשמך אזמר  {ר}</verse>
				<verse number="51">נא מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו  {ס}  לדוד ולזרעו עד עולם  {ר} {ש}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ואלה דברי דוד האחרנים  נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל</verse>
				<verse number="2">ב רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני</verse>
				<verse number="3">ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל  מושל באדם--צדיק מושל יראת אלהים</verse>
				<verse number="4">ד וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ</verse>
				<verse number="5">ה כי לא כן ביתי עם אל  כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה--כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח</verse>
				<verse number="6">ו ובליעל כקוץ מנד כלהם  כי לא ביד יקחו</verse>
				<verse number="7">ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח אלה שמות הגברים אשר לדוד  ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו (העצני)--על שמנה מאות חלל בפעם אחד (אחת)  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ואחרו אלעזר בן דדי (דדו) בן אחחי בשלשה גברים (הגברים) עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל</verse>
				<verse number="10">י הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים</verse>
				<verse number="12">יב ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד--אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים</verse>
				<verse number="14">יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם</verse>
				<verse number="15">טו ויתאוה דוד ויאמר  מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי (השלשה) והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה</verse>
				<verse number="19">יט מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ובניהו בן יהוידע בן איש חי (חיל) רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה (הארי) בתוך הבאר ביום השלג</verse>
				<verse number="21">כא והוא הכה את איש מצרי אשר (איש) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו</verse>
				<verse number="22">כב אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים</verse>
				<verse number="23">כג מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד  {ר} אל משמעתו  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד עשהאל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו  {ר} בית לחם  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה שמה החרדי  {ס}  אליקא  {ר} החרדי  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו חלץ הפלטי  {ס}  עירא  {ר} בן עקש  {ס}  התקועי  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז אביעזר  {ר} הענתתי  {ס}  מבני החשתי  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח צלמון  {ר} האחחי  {ס}  מהרי הנטפתי  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט חלב בן בענה  {ר} הנטפתי  {ס}  אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל בניהו  {ר} פרעתני  {ס}  הדי מנחלי געש  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא אבי עלבון  {ר} הערבתי  {ס}  עזמות הברחמי  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב אליחבא  {ר} השעלבני  {ס}  בני ישן יהונתן  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג שמה  {ר} ההררי  {ס}  אחיאם בן שרר האררי  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד אליפלט  {ר} בן אחסבי בן המעכתי  {ס}  אליעם בן אחיתפל  {ר} הגלני  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה חצרו (חצרי) הכרמלי  {ס}  פערי  {ר} הארבי  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו יגאל בן נתן מצבה  {ס}  בני  {ר} הגדי  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז צלק העמני  {ס}  נחרי  {ר} הבארתי--נשאי (נשא) כלי יואב בן צריה  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח עירא  {ר} היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט אוריה  {ר} החתי--כל שלשים ושבעה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה</verse>
				<verse number="4">ד ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד--ואל יעזר</verse>
				<verse number="6">ו ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון</verse>
				<verse number="7">ז ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע</verse>
				<verse number="8">ח וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום--ירושלם</verse>
				<verse number="9">ט ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף איש</verse>
				<verse number="10">י ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם  {פ}   ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד</verse>
				<verse number="11">יא ויקם דוד בבקר  {פ}   ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר</verse>
				<verse number="12">יב הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה--שלש אנכי נוטל עליך  בחר לך אחת מהם ואעשה לך</verse>
				<verse number="13">יג ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה</verse>
				<verse number="15">טו ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש</verse>
				<verse number="16">טז וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה (הארונה) היבסי  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו  תהי נא ידך בי ובבית אבי  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה (ארונה) היבסי</verse>
				<verse number="19">יט ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה יהוה</verse>
				<verse number="20">כ וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים</verse>
				<verse number="23">כג הכל נתן ארונה המלך--למלך  {ס}  ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים</verse>
				<verse number="25">כה ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="11">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך</verse>
				<verse number="3">ג ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך</verse>
				<verse number="4">ד והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה</verse>
				<verse number="5">ה ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו</verse>
				<verse number="6">ו ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום</verse>
				<verse number="7">ז ויהיו דבריו--עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה</verse>
				<verse number="8">ח וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד--לא היו עם אדניהו</verse>
				<verse number="9">ט ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך</verse>
				<verse number="10">י ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו--לא קרא</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע</verse>
				<verse number="12">יב ועתה לכי איעצך נא עצה  ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה</verse>
				<verse number="13">יג לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו</verse>
				<verse number="14">יד הנה עודך מדברת שם--עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך</verse>
				<verse number="15">טו ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך</verse>
				<verse number="16">טז ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך</verse>
				<verse number="17">יז ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי</verse>
				<verse number="18">יח ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת</verse>
				<verse number="19">יט ויזבח שור ומריא וצאן לרב  {פ}   ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא</verse>
				<verse number="20">כ ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך  להגיד להם--מי ישב על כסא אדני המלך אחריו</verse>
				<verse number="21">כא והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה--חטאים</verse>
				<verse number="22">כב והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא</verse>
				<verse number="23">כג ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי</verse>
				<verse number="25">כה כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו</verse>
				<verse number="26">כו ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך--לא קרא</verse>
				<verse number="27">כז אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך (עבדך) מי ישב על כסא אדני המלך אחריו  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך</verse>
				<verse number="29">כט וישבע המלך ויאמר  חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה</verse>
				<verse number="30">ל כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי  כי כן אעשה היום הזה</verse>
				<verse number="31">לא ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר--יחי אדני המלך דוד לעלם  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון</verse>
				<verse number="34">לד ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך--על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה</verse>
				<verse number="35">לה ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה</verse>
				<verse number="36">לו ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן  כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך</verse>
				<verse number="37">לז כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי (יהיה) עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד</verse>
				<verse number="38">לח וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון</verse>
				<verse number="39">לט ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה</verse>
				<verse number="40">מ ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם</verse>
				<verse number="41">מא וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה</verse>
				<verse number="42">מב עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר</verse>
				<verse number="43">מג ויען יונתן ויאמר לאדניהו  אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה</verse>
				<verse number="44">מד וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך</verse>
				<verse number="45">מה וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם</verse>
				<verse number="46">מו וגם ישב שלמה על כסא המלוכה</verse>
				<verse number="47">מז וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך (אלהים) את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב</verse>
				<verse number="48">מח וגם ככה אמר המלך  ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי--ועיני ראות</verse>
				<verse number="49">מט ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו</verse>
				<verse number="50">נ ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח</verse>
				<verse number="51">נא ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב</verse>
				<verse number="52">נב ויאמר שלמה--אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת</verse>
				<verse number="53">נג וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר</verse>
				<verse number="2">ב אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש</verse>
				<verse number="3">ג ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה--למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם</verse>
				<verse number="4">ד למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם  לאמר--לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל</verse>
				<verse number="5">ה וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו</verse>
				<verse number="6">ו ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל</verse>
				<verse number="7">ז ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך  כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך</verse>
				<verse number="8">ח והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב</verse>
				<verse number="9">ט ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול</verse>
				<verse number="10">י וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה  בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים</verse>
				<verse number="12">יב ושלמה--ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו</verse>
				<verse number="16">טז ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך--אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך</verse>
				<verse number="19">יט ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו</verse>
				<verse number="20">כ ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך--אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך</verse>
				<verse number="21">כא ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה</verse>
				<verse number="22">כב ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר  כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה</verse>
				<verse number="24">כד ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני (ויושיבני) על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר  כי היום יומת אדניהו</verse>
				<verse number="25">כה וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך--כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי</verse>
				<verse number="27">כז ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח</verse>
				<verse number="29">כט ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר--לך פגע בו</verse>
				<verse number="30">ל ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי</verse>
				<verse number="32">לב והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב--ואבי דוד לא ידע  את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה</verse>
				<verse number="33">לג ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם--מעם יהוה</verse>
				<verse number="34">לד ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר</verse>
				<verse number="35">לה ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו--על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר</verse>
				<verse number="36">לו וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה</verse>
				<verse number="37">לז והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון--ידע תדע כי מות תמות  דמך יהיה בראשך</verse>
				<verse number="38">לח ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת</verse>
				<verse number="40">מ ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא ויגד לשלמה  כי הלך שמעי מירושלם גת וישב</verse>
				<verse number="42">מב וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי</verse>
				<verse number="43">מג ומדוע--לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך</verse>
				<verse number="44">מד ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך</verse>
				<verse number="45">מה והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה--עד עולם</verse>
				<verse number="46">מו ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב</verse>
				<verse number="2">ב רק העם מזבחים בבמות  כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו  רק בבמות--הוא מזבח ומקטיר</verse>
				<verse number="4">ד וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא</verse>
				<verse number="5">ה בגבעון נראה יהוה אל שלמה--בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה</verse>
				<verse number="7">ז ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא</verse>
				<verse number="8">ח ועבדך--בתוך עמך אשר בחרת  עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב</verse>
				<verse number="9">ט ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע  כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה</verse>
				<verse number="10">י וייטב הדבר בעיני אדני  כי שאל שלמה את הדבר הזה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט</verse>
				<verse number="12">יב הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך</verse>
				<verse number="13">יג וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד  אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך</verse>
				<verse number="14">יד ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך--והארכתי את ימיך  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז אז תבאנה שתים נשים זנות--אל המלך ותעמדנה לפניו</verse>
				<verse number="17">יז ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית</verse>
				<verse number="18">יח ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית</verse>
				<verse number="19">יט וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו</verse>
				<verse number="20">כ ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי</verse>
				<verse number="21">כא ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי</verse>
				<verse number="22">כב ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר המלך--זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת</verse>
				<verse number="26">כו ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה--גזרו</verse>
				<verse number="27">כז ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו  היא אמו  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך  כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ואלה השרים אשר לו  עזריהו בן צדוק הכהן  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג אליחרף ואחיה בני שישא ספרים  {ס}  יהושפט בן אחילוד המזכיר  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ובניהו בן יהוידע על הצבא  {ס}  וצדוק ואביתר כהנים  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ועזריהו בן נתן על הנצבים  {ס}  וזבוד בן נתן כהן רעה המלך  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ואחישר על הבית  {ס}  ואדנירם בן עבדא על המס  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו  חדש בשנה יהיה על אחד (האחד) לכלכל  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ואלה שמותם בן חור בהר אפרים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן  {ס}</verse>
				<verse number="10">י בן חסד בארבות לו שכה וכל ארץ חפר  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא בן אבינדב כל נפת דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב בענא בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן--ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד אחינדב בן עדא מחנימה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה--לאשה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז בענא בן חושי באשר ובעלות  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז יהושפט בן פרוח ביששכר  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח שמעי בן אלא בבנימן  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט גבר בן ארי בארץ גלעד--ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ</verse>
				<verse number="20">כ יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב אכלים ושתים ושמחים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ושלמה היה מושל בכל הממלכות--מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים  מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי לחם שלמה ליום אחד  שלשים כר סלת וששים כר קמח</verse>
				<verse number="3">ג עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי--ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים</verse>
				<verse number="4">ד כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה--בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו--מסביב</verse>
				<verse number="5">ה וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע--כל ימי שלמה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים--למרכבו ושנים עשר אלף פרשים</verse>
				<verse number="7">ז וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה--איש חדשו  לא יעדרו דבר</verse>
				<verse number="8">ח והשערים והתבן לסוסים ולרכש--יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב--כחול אשר על שפת הים</verse>
				<verse number="10">י ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים</verse>
				<verse number="11">יא ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב</verse>
				<verse number="12">יב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף</verse>
				<verse number="13">יג וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים</verse>
				<verse number="14">יד ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה--מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו  כי אהב היה חירם לדוד--כל הימים  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז וישלח שלמה אל חירם לאמר</verse>
				<verse number="17">יז אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו--עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו (רגלי)</verse>
				<verse number="18">יח ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב  אין שטן ואין פגע רע [ (I Kings 5:19) יט והנני אמר--לבנות בית לשם יהוה אלהי  כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי ] [ (I Kings 5:20) כ ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר  כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים--כצדנים ] [ (I Kings 5:21) כא ויהי כשמע חירם את דברי שלמה--וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה ] [ (I Kings 5:22) כב וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים ] [ (I Kings 5:23) כג עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם--ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי ] [ (I Kings 5:24) כד ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים--כל חפצו ] [ (I Kings 5:25) כה ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית  כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה  {פ} ] [ (I Kings 5:26) כו ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם ] [ (I Kings 5:27) כז ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש ] [ (I Kings 5:28) כח וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות--חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס  {ס} ] [ (I Kings 5:29) כט ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר ] [ (I Kings 5:30) ל לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה  {ס} ] [ (I Kings 5:31) לא ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית--אבני גזית ] [ (I Kings 5:32) לב ויפסלו בני שלמה ובני חירום--והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית ליהוה</verse>
				<verse number="2">ב והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה--ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו</verse>
				<verse number="3">ג והאולם על פני היכל הבית--עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית</verse>
				<verse number="4">ד ויעש לבית חלוני שקפים אטומים</verse>
				<verse number="5">ה ויבן על קיר הבית יצוע (יציע) סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב</verse>
				<verse number="6">ו היצוע (היציע) התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה  כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית</verse>
				<verse number="7">ז והבית בהבנתו--אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו</verse>
				<verse number="8">ח פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים</verse>
				<verse number="9">ט ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים</verse>
				<verse number="10">י ויבן את היצוע (היציע) על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי דבר יהוה אל שלמה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם--והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך</verse>
				<verse number="13">יג ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויבן שלמה את הבית ויכלהו</verse>
				<verse number="15">טו ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים--מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים</verse>
				<verse number="16">טז ויבן את עשרים אמה מירכותי (מירכתי) הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים</verse>
				<verse number="17">יז וארבעים באמה היה הבית--הוא ההיכל לפני</verse>
				<verse number="18">יח וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים  הכל ארז אין אבן נראה</verse>
				<verse number="19">יט ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית יהוה</verse>
				<verse number="20">כ ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז</verse>
				<verse number="21">כא ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות (ברתוקות) זהב לפני הדביר ויצפהו זהב</verse>
				<verse number="22">כב ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב</verse>
				<verse number="23">כג ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן  עשר אמות קומתו</verse>
				<verse number="24">כד וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו</verse>
				<verse number="25">כה ועשר באמה הכרוב השני  מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים</verse>
				<verse number="26">כו קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני</verse>
				<verse number="27">כז ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נגעת כנף אל כנף</verse>
				<verse number="28">כח ויצף את הכרובים זהב</verse>
				<verse number="29">כט ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים--מלפנים ולחיצון</verse>
				<verse number="30">ל ואת קרקע הבית צפה זהב--לפנימה ולחיצון</verse>
				<verse number="31">לא ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית</verse>
				<verse number="32">לב ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב</verse>
				<verse number="33">לג וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן מאת רבעית</verse>
				<verse number="34">לד ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים</verse>
				<verse number="35">לה וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על המחקה</verse>
				<verse number="36">לו ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים</verse>
				<verse number="37">לז בשנה הרביעית יסד בית יהוה--בירח זו</verse>
				<verse number="38">לח ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו ויבנהו שבע שנים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את כל ביתו</verse>
				<verse number="2">ב ויבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על העמודים</verse>
				<verse number="3">ג וספן בארז ממעל על הצלעות אשר על העמודים ארבעים וחמשה--חמשה עשר הטור</verse>
				<verse number="4">ד ושקפים שלשה טורים ומחזה אל מחזה שלש פעמים</verse>
				<verse number="5">ה וכל הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל מחזה שלש פעמים</verse>
				<verse number="6">ו ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על פניהם ועמדים ועב על פניהם</verse>
				<verse number="7">ז ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע</verse>
				<verse number="8">ח וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה</verse>
				<verse number="9">ט כל אלה אבנים יקרת כמדות גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ומחוץ עד החצר הגדולה</verse>
				<verse number="10">י ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות--אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות</verse>
				<verse number="11">יא ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית--וארז</verse>
				<verse number="12">יב וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית יהוה הפנימית ולאלם הבית  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר</verse>
				<verse number="14">יד בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו</verse>
				<verse number="15">טו ויצר את שני העמודים נחשת  שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני</verse>
				<verse number="16">טז ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים--מצק נחשת  חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית</verse>
				<verse number="17">יז שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים--שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית</verse>
				<verse number="18">יח ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית</verse>
				<verse number="19">יט וכתרת אשר על ראש העמודים--מעשה שושן באולם  ארבע אמות</verse>
				<verse number="20">כ וכתרת על שני העמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה (השבכה) והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית</verse>
				<verse number="21">כא ויקם את העמדים לאלם ההיכל ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בעז</verse>
				<verse number="22">כב ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים</verse>
				<verse number="23">כג ויעש את הים מוצק  עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה (וקו) שלשים באמה יסב אתו סביב</verse>
				<verse number="24">כד ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו--עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו</verse>
				<verse number="25">כה עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה</verse>
				<verse number="26">כו ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויעש את המכנות עשר נחשת  ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה</verse>
				<verse number="28">כח וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים</verse>
				<verse number="29">כט ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד</verse>
				<verse number="30">ל וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפות יצקות מעבר איש ליות</verse>
				<verse number="31">לא ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה כן אמה וחצי האמה וגם על פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות</verse>
				<verse number="32">לב וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה</verse>
				<verse number="33">לג ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם--הכל מוצק</verse>
				<verse number="34">לד וארבע כתפות--אל ארבע פנות המכנה האחת מן המכנה כתפיה</verse>
				<verse number="35">לה ובראש המכונה חצי האמה קומה--עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה</verse>
				<verse number="36">לו ויפתח על הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה (מסגרתיה) כרובים אריות ותמרת--כמער איש וליות סביב</verse>
				<verse number="37">לז כזאת עשה את עשר המכנות  מוצק אחד מדה אחת קצב אחד--לכלהנה  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח ויעש עשרה כירות נחשת  ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד--כיור אחד על המכונה האחת לעשר המכנות</verse>
				<verse number="39">לט ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה--ממול נגב  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ ויעש חירום--את הכירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה</verse>
				<verse number="41">מא עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים--לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על ראש העמודים</verse>
				<verse number="42">מב ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות--שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על פני העמודים</verse>
				<verse number="43">מג ואת המכנות עשר ואת הכירת עשרה על המכנות</verse>
				<verse number="44">מד ואת הים האחד ואת הבקר שנים עשר תחת הים</verse>
				<verse number="45">מה ואת הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת כל הכלים האהל (האלה) אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה--נחשת ממרט</verse>
				<verse number="46">מו בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן</verse>
				<verse number="47">מז וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד--לא נחקר משקל הנחשת</verse>
				<verse number="48">מח ויעש שלמה--את כל הכלים אשר בית יהוה  את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב</verse>
				<verse number="49">מט ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר--זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב</verse>
				<verse number="50">נ והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות--זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל--זהב  {פ}</verse>
				<verse number="51">נא ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים--נתן באצרות בית יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה--ירושלם  להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד--היא ציון</verse>
				<verse number="2">ב ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג--הוא החדש השביעי</verse>
				<verse number="3">ג ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון</verse>
				<verse number="4">ד ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים</verse>
				<verse number="5">ה והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון--מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב</verse>
				<verse number="6">ו ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית--אל קדש הקדשים  אל תחת כנפי הכרובים</verse>
				<verse number="7">ז כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה</verse>
				<verse number="8">ח ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה</verse>
				<verse number="9">ט אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב--אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="10">י ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה</verse>
				<verse number="11">יא ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן  כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב אז אמר שלמה  יהוה אמר לשכן בערפל</verse>
				<verse number="13">יג בנה בניתי בית זבל לך--מכון לשבתך עולמים</verse>
				<verse number="14">יד ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר</verse>
				<verse number="16">טז מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל</verse>
				<verse number="17">יז ויהי עם לבב דוד אבי--לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבת כי היה עם לבבך</verse>
				<verse number="19">יט רק אתה לא תבנה הבית  כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי</verse>
				<verse number="20">כ ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="21">כא ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת  שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם</verse>
				<verse number="24">כד אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה</verse>
				<verse number="25">כה ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל  רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני</verse>
				<verse number="26">כו ועתה אלהי ישראל--יאמן נא דבריך (דברך) אשר דברת לעבדך דוד אבי</verse>
				<verse number="27">כז כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי</verse>
				<verse number="28">כח ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי  לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום</verse>
				<verse number="29">כט להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם--לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה</verse>
				<verse number="30">ל ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת</verse>
				<verse number="31">לא את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה</verse>
				<verse number="32">לב ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך--להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו</verse>
				<verse number="33">לג בהנגף עמך ישראל לפני אויב--אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה</verse>
				<verse number="34">לד ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם</verse>
				<verse number="36">לו ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו--כל נגע כל מחלה</verse>
				<verse number="38">לח כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל--אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה</verse>
				<verse number="39">לט ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו  כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם</verse>
				<verse number="40">מ למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו</verse>
				<verse number="41">מא וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך</verse>
				<verse number="42">מב כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה</verse>
				<verse number="43">מג אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי--למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי</verse>
				<verse number="44">מד כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך</verse>
				<verse number="45">מה ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם</verse>
				<verse number="46">מו כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה</verse>
				<verse number="47">מז והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו</verse>
				<verse number="48">מח ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית (בניתי) לשמך</verse>
				<verse number="49">מט ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם</verse>
				<verse number="50">נ וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום</verse>
				<verse number="51">נא כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל</verse>
				<verse number="52">נב להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך</verse>
				<verse number="53">נג כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ  כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים--אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="54">נד ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים</verse>
				<verse number="55">נה ויעמד--ויברך את כל קהל ישראל  קול גדול לאמר</verse>
				<verse number="56">נו ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר  לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו</verse>
				<verse number="57">נז יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו  אל יעזבנו ואל יטשנו</verse>
				<verse number="58">נח להטות לבבנו אליו--ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו</verse>
				<verse number="59">נט ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה  לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל--דבר יום ביומו</verse>
				<verse number="60">ס למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים  אין עוד</verse>
				<verse number="61">סא והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה</verse>
				<verse number="62">סב והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה</verse>
				<verse number="63">סג ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל</verse>
				<verse number="64">סד ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה--כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים  כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים</verse>
				<verse number="65">סה ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים--ארבעה עשר יום</verse>
				<verse number="66">סו ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויהי ככלות שלמה לבנות את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב וירא יהוה אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני--הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים</verse>
				<verse number="4">ד ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך--חקי ומשפטי תשמר</verse>
				<verse number="5">ה והקמתי את כסא ממלכתך על ישראל--לעלם  כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל</verse>
				<verse number="6">ו אם שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם</verse>
				<verse number="7">ז והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים</verse>
				<verse number="8">ח והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה</verse>
				<verse number="9">ט ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם אשר הוציא את אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו (וישתחוו) להם ויעבדם על כן הביא יהוה עליהם את כל הרעה הזאת  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים--את בית יהוה ואת בית המלך</verse>
				<verse number="11">יא חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב--לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל</verse>
				<verse number="12">יב ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר--מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב</verse>
				<verse number="15">טו וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר</verse>
				<verse number="16">טז פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה</verse>
				<verse number="17">יז ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון</verse>
				<verse number="18">יח ואת בעלת ואת תמר (תדמר) במדבר בארץ</verse>
				<verse number="19">יט ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו</verse>
				<verse number="20">כ כל העם הנותר מן האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה</verse>
				<verse number="21">כא בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה</verse>
				<verse number="22">כב ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד  כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלישיו ושרי רכבו ופרשיו  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה</verse>
				<verse number="24">כד אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא</verse>
				<verse number="25">כה והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את הבית</verse>
				<verse number="26">כו ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף--בארץ אדום</verse>
				<verse number="27">כז וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים--עם עבדי שלמה</verse>
				<verse number="28">כח ויבאו אופירה--ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה--לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות</verse>
				<verse number="2">ב ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה</verse>
				<verse number="3">ג ויגד לה שלמה את כל דבריה  לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה</verse>
				<verse number="4">ד ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה</verse>
				<verse number="5">ה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח</verse>
				<verse number="6">ו ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך</verse>
				<verse number="7">ז ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי  הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי</verse>
				<verse number="8">ח אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך</verse>
				<verse number="9">ט יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל--באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה</verse>
				<verse number="10">י ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד--ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה</verse>
				<verse number="11">יא וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר  הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד--ואבן יקרה</verse>
				<verse number="12">יב ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה</verse>
				<verse number="13">יג והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ששים ושש ככר זהב</verse>
				<verse number="15">טו לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ</verse>
				<verse number="16">טז ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת</verse>
				<verse number="17">יז ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז</verse>
				<verse number="19">יט שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות</verse>
				<verse number="20">כ ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות</verse>
				<verse number="21">כא וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור  אין כסף לא נחשב בימי שלמה--למאומה</verse>
				<verse number="22">כב כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים</verse>
				<verse number="23">כג ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר ולחכמה</verse>
				<verse number="24">כד וכל הארץ--מבקשים את פני שלמה  לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו</verse>
				<verse number="25">כה והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם</verse>
				<verse number="27">כז ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב</verse>
				<verse number="28">כח ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה--סחרי המלך יקחו מקוה במחיר</verse>
				<verse number="29">כט ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם--בידם יצאו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות--ואת בת פרעה  מואביות עמניות אדמית צדנית חתית</verse>
				<verse number="2">ב מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם--בהם דבק שלמה לאהבה</verse>
				<verse number="3">ג ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו</verse>
				<verse number="4">ד ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו</verse>
				<verse number="5">ה וילך שלמה--אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים</verse>
				<verse number="6">ו ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון</verse>
				<verse number="8">ח וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן</verse>
				<verse number="9">ט ויתאנף יהוה בשלמה  כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים</verse>
				<verse number="10">י וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך--קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך</verse>
				<verse number="12">יב אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך  מיד בנך אקרענה</verse>
				<verse number="13">יג רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך  למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי  מזרע המלך הוא באדום</verse>
				<verse number="15">טו ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום</verse>
				<verse number="16">טז כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום</verse>
				<verse number="17">יז ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו--לבוא מצרים והדד נער קטן</verse>
				<verse number="18">יח ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו</verse>
				<verse number="19">יט וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה</verse>
				<verse number="20">כ ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה</verse>
				<verse number="21">כא והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני</verse>
				<verse number="23">כג ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע  אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה--אדניו</verse>
				<verse number="24">כד ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק</verse>
				<verse number="25">כה ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך</verse>
				<verse number="27">כז וזה הדבר אשר הרים יד במלך  שלמה בנה את המלוא--סגר את פרץ עיר דוד אביו</verse>
				<verse number="28">כח והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה</verse>
				<verse number="30">ל ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה--שנים עשר קרעים</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים</verse>
				<verse number="32">לב והשבט האחד יהיה לו--למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל</verse>
				<verse number="33">לג יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי--כדוד אביו</verse>
				<verse number="34">לד ולא אקח את כל הממלכה מידו  כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי</verse>
				<verse number="35">לה ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים</verse>
				<verse number="36">לו ולבנו אתן שבט אחד--למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם</verse>
				<verse number="37">לז ואתך אקח--ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל</verse>
				<verse number="38">לח והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי--והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל</verse>
				<verse number="39">לט ואענה את זרע דוד למען זאת--אך לא כל הימים  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו--הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה</verse>
				<verse number="42">מב והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל--ארבעים שנה</verse>
				<verse number="43">מג וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א וילך רחבעם שכם  כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו</verse>
				<verse number="2">ב ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים</verse>
				<verse number="3">ג וישלחו ויקראו לו ויבאו (ויבא) ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר</verse>
				<verse number="4">ד אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים--ושובו אלי וילכו העם</verse>
				<verse number="6">ו ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר  איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר</verse>
				<verse number="7">ז וידבר (וידברו) אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים</verse>
				<verse number="8">ח ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה--אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו</verse>
				<verse number="10">י וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו  כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי</verse>
				<verse number="11">יא ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים</verse>
				<verse number="12">יב ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי</verse>
				<verse number="13">יג ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו</verse>
				<verse number="14">יד וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים</verse>
				<verse number="15">טו ולא שמע המלך אל העם  כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט</verse>
				<verse number="16">טז וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו</verse>
				<verse number="17">יז ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם</verse>
				<verse number="19">יט ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל  לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו</verse>
				<verse number="21">כא ויבאו (ויבא) רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר</verse>
				<verse number="23">כג אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר</verse>
				<verse number="24">כד כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר ירבעם בלבו  עתה תשוב הממלכה לבית דוד</verse>
				<verse number="27">כז אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה</verse>
				<verse number="28">כח ויועץ המלך--ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם--הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים</verse>
				<verse number="29">כט וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן</verse>
				<verse number="30">ל ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן</verse>
				<verse number="31">לא ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי</verse>
				<verse number="32">לב ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח--כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה</verse>
				<verse number="33">לג ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני--בחדש אשר בדא מלבד (מלבו) ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה--אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר</verse>
				<verse number="2">ב ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה  הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך</verse>
				<verse number="3">ג ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה  הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו</verse>
				<verse number="4">ד ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו</verse>
				<verse number="5">ה והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח  כמופת אשר נתן איש האלהים--בדבר יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה</verse>
				<verse number="7">ז וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה</verse>
				<verse number="9">ט כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת</verse>
				<verse number="10">י וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם</verse>
				<verse number="12">יב וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו</verse>
				<verse number="14">יד וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה--ויאמר אני</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר לא אוכל לשוב אתך--ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה</verse>
				<verse number="17">יז כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו</verse>
				<verse number="19">יט וישב אתו ויאכל לחם בביתו--וישת מים</verse>
				<verse number="20">כ ויהי הם ישבים אל השלחן  {פ}   ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו</verse>
				<verse number="21">כא ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה  יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="22">כב ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים--לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך</verse>
				<verse number="23">כג ויהי אחרי אכלו לחם--ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו</verse>
				<verse number="24">כד וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה</verse>
				<verse number="25">כה והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה</verse>
				<verse number="26">כו וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו</verse>
				<verse number="27">כז וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו</verse>
				<verse number="28">כח וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה  לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור</verse>
				<verse number="29">כט וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור--וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו</verse>
				<verse number="30">ל וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי</verse>
				<verse number="31">לא ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו  אצל עצמתיו הניחו את עצמתי</verse>
				<verse number="32">לב כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות--החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות</verse>
				<verse number="34">לד ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי אתי (את) אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא--הוא דבר עלי למלך על העם הזה</verse>
				<verse number="3">ג ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש--ובאת אליו הוא יגיד לך מה יהיה לנער</verse>
				<verse number="4">ד ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויהוה אמר אל אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה כי חלה הוא--כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה</verse>
				<verse number="6">ו ויהי כשמע אחיהו את קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה</verse>
				<verse number="7">ז לכי אמרי לירבעם כה אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרמתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל</verse>
				<verse number="8">ח ואקרע את הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר הלך אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני</verse>
				<verse number="9">ט ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך</verse>
				<verse number="10">י לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו</verse>
				<verse number="11">יא המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים  כי יהוה דבר</verse>
				<verse number="12">יב ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד</verse>
				<verse number="13">יג וספדו לו כל ישראל וקברו אתו--כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר  יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלהי ישראל--בבית ירבעם</verse>
				<verse number="14">יד והקים יהוה לו מלך על ישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה</verse>
				<verse number="15">טו והכה יהוה את ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר  יען אשר עשו את אשריהם--מכעיסים את יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ויתן את ישראל--בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="17">יז ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף הבית והנער מת</verse>
				<verse number="18">יח ויקברו אתו ויספדו לו כל ישראל  כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיהו הנביא</verse>
				<verse number="19">יט ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="20">כ והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית</verse>
				<verse number="22">כב ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו</verse>
				<verse number="23">כג ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן</verse>
				<verse number="24">כד וגם קדש היה בארץ  עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק (שישק) מלך מצרים על ירושלם</verse>
				<verse number="26">כו ויקח את אצרות בית יהוה ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה</verse>
				<verse number="27">כז ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך</verse>
				<verse number="28">כח ויהי מדי בא המלך בית יהוה--ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים</verse>
				<verse number="29">כט ויתר דברי רחבעם וכל אשר עשה  הלא המה כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="30">ל ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים</verse>
				<verse number="31">לא וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אבים על יהודה</verse>
				<verse number="2">ב שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום</verse>
				<verse number="3">ג וילך בכל חטאות אביו אשר עשה לפניו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דוד אביו</verse>
				<verse number="4">ד כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלם</verse>
				<verse number="5">ה אשר עשה דוד את הישר בעיני יהוה ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו--רק בדבר אוריה החתי</verse>
				<verse number="6">ו ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו</verse>
				<verse number="7">ז ויתר דברי אבים וכל אשר עשה--הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם</verse>
				<verse number="8">ח וישכב אבים עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה</verse>
				<verse number="10">י וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום</verse>
				<verse number="11">יא ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו</verse>
				<verse number="12">יב ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו</verse>
				<verse number="13">יג וגם את מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון</verse>
				<verse number="14">יד והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה--כל ימיו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויבא את קדשי אביו וקדשו (וקדשי) בית יהוה כסף וזהב וכלים</verse>
				<verse number="16">טז ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל--כל ימיהם</verse>
				<verse number="17">יז ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה--לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה</verse>
				<verse number="18">יח ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית מלך (המלך) ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר</verse>
				<verse number="19">יט ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב--לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי</verse>
				<verse number="20">כ וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי</verse>
				<verse number="21">כא ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישב בתרצה</verse>
				<verse number="22">כב והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה</verse>
				<verse number="23">כג ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה--הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו</verse>
				<verse number="24">כד וישכב אסא עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים</verse>
				<verse number="26">כו ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="27">כז ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל ישראל צרים על גבתון</verse>
				<verse number="28">כח וימתהו בעשא--בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו</verse>
				<verse number="29">כט ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם--לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו  כדבר יהוה--אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני</verse>
				<verse number="30">ל על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל  בכעסו--אשר הכעיס את יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="31">לא ויתר דברי נדב וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="32">לב ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל--כל ימיהם  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג בשנת שלש לאסא מלך יהודה--מלך בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה</verse>
				<verse number="34">לד ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר</verse>
				<verse number="2">ב יען אשר הרימתיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את עמי ישראל להכעיסני בחטאתם</verse>
				<verse number="3">ג הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט</verse>
				<verse number="4">ד המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים</verse>
				<verse number="5">ה ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="6">ו וישכב בעשא עם אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו</verse>
				<verse number="7">ז וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה  מלך אלה בן בעשא על ישראל בתרצה--שנתים</verse>
				<verse number="9">ט ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על הבית בתרצה</verse>
				<verse number="10">י ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו</verse>
				<verse number="11">יא ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא--לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו</verse>
				<verse number="12">יב וישמד זמרי את כל בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל בעשא ביד יהוא הנביא</verse>
				<verse number="13">יג אל כל חטאות בעשא וחטאות אלה בנו--אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם</verse>
				<verse number="14">יד ויתר דברי אלה וכל אשר עשה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על גבתון אשר לפלשתים</verse>
				<verse number="16">טז וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את המלך וימלכו כל ישראל את עמרי שר צבא על ישראל ביום ההוא--במחנה</verse>
				<verse number="17">יז ויעלה עמרי וכל ישראל עמו מגבתון ויצרו על תרצה</verse>
				<verse number="18">יח ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל ארמון בית המלך וישרף עליו את בית מלך באש וימת</verse>
				<verse number="19">יט על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה--ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל</verse>
				<verse number="20">כ ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא אז יחלק העם ישראל לחצי  חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי</verse>
				<verse number="22">כב ויחזק העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת וימת תבני וימלך עמרי  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים</verse>
				<verse number="24">כד ויקן את ההר שמרון מאת שמר--בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון</verse>
				<verse number="25">כה ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו</verse>
				<verse number="26">כו וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתיו (ובחטאתו) אשר החטיא את ישראל  להכעיס את יהוה אלהי ישראל--בהבליהם</verse>
				<verse number="27">כז ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="28">כח וישכב עמרי עם אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה</verse>
				<verse number="30">ל ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני יהוה--מכל אשר לפניו</verse>
				<verse number="31">לא ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו</verse>
				<verse number="32">לב ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון</verse>
				<verse number="33">לג ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו</verse>
				<verse number="34">לד בימיו בנה חיאל בית האלי--את יריחה  באבירם בכרו יסדה ובשגיב (ובשגוב) צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן נון  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר--כי אם לפי דברי  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי דבר יהוה אליו לאמר</verse>
				<verse number="3">ג לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן</verse>
				<verse number="4">ד והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם</verse>
				<verse number="5">ה וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן</verse>
				<verse number="6">ו והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה</verse>
				<verse number="7">ז ויהי מקץ ימים וייבש הנחל  כי לא היה גשם בארץ  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי דבר יהוה אליו לאמר</verse>
				<verse number="9">ט קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך</verse>
				<verse number="10">י ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה</verse>
				<verse number="11">יא ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך</verse>
				<verse number="12">יב ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה</verse>
				<verse number="14">יד כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר  עד יום תתן (תת) יהוה גשם--על פני האדמה</verse>
				<verse number="15">טו ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא (היא והוא) וביתה ימים</verse>
				<verse number="16">טז כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה</verse>
				<verse number="18">יח ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים  באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו</verse>
				<verse number="20">כ ויקרא אל יהוה ויאמר  יהוה אלהי--הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה</verse>
				<verse number="21">כא ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר  יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו</verse>
				<verse number="22">כב וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי</verse>
				<verse number="23">כג ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך</verse>
				<verse number="24">כד ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר  לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה</verse>
				<verse number="2">ב וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון</verse>
				<verse number="3">ג ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה--מאד</verse>
				<verse number="4">ד ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה</verse>
				<verse number="6">ו ויחלקו להם את הארץ לעבר בה  אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו</verse>
				<verse number="7">ז ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר מה חטאתי  כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב--להמיתני</verse>
				<verse number="10">י חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה</verse>
				<verse number="11">יא ועתה אתה אמר  לך אמר לאדניך הנה אליהו</verse>
				<verse number="12">יב והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי</verse>
				<verse number="13">יג הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים</verse>
				<verse number="14">יד ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו  כי היום אראה אליו</verse>
				<verse number="16">טז וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו</verse>
				<verse number="17">יז ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך--בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים</verse>
				<verse number="19">יט ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל--אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל</verse>
				<verse number="20">כ וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל</verse>
				<verse number="21">כא ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים--אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש</verse>
				<verse number="23">כג ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים</verse>
				<verse number="24">כד וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו</verse>
				<verse number="26">כו ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה</verse>
				<verse number="27">כז ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא--כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ</verse>
				<verse number="28">כח ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים--עד שפך דם עליהם</verse>
				<verse number="29">כט ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס</verse>
				<verse number="31">לא ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב--אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך</verse>
				<verse number="32">לב ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח</verse>
				<verse number="33">לג ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו</verse>
				<verse number="35">לה וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים</verse>
				<verse number="36">לו ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך (ובדברך) עשיתי את כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="37">לז ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית</verse>
				<verse number="38">לח ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה</verse>
				<verse number="39">לט וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו--יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים</verse>
				<verse number="40">מ ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם--ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם</verse>
				<verse number="41">מא ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה  כי קול המון הגשם</verse>
				<verse number="42">מב ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו</verse>
				<verse number="43">מג ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים</verse>
				<verse number="44">מד ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם</verse>
				<verse number="45">מה ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה</verse>
				<verse number="46">מו ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב</verse>
				<verse number="2">ב ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר  כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם</verse>
				<verse number="3">ג וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם</verse>
				<verse number="4">ד והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת (אחד) וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי</verse>
				<verse number="5">ה וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול</verse>
				<verse number="6">ו ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב</verse>
				<verse number="7">ז וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל  כי רב ממך הדרך</verse>
				<verse number="8">ח ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב</verse>
				<verse number="9">ט ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל--את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה</verse>
				<verse number="12">יב ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל--את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך--על ארם</verse>
				<verse number="16">טז ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך</verse>
				<verse number="17">יז והיה הנמלט מחרב חזאל--ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע</verse>
				<verse number="18">יח והשארתי בישראל שבעת אלפים  כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו</verse>
				<verse number="19">יט וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו</verse>
				<verse number="20">כ ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך</verse>
				<verse number="21">כא וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו--וישרתהו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה</verse>
				<verse number="2">ב וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם</verse>
				<verse number="4">ד ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך  לך אני וכל אשר לי</verse>
				<verse number="5">ה וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר  כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן</verse>
				<verse number="6">ו כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו</verse>
				<verse number="7">ז ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש  כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם  אל תשמע ולוא תאבה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר</verse>
				<verse number="10">י וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו  אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי</verse>
				<verse number="11">יא ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח</verse>
				<verse number="12">יב ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר</verse>
				<verse number="13">יג והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה</verse>
				<verse number="15">טו ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל--שבעת אלפים</verse>
				<verse number="16">טז ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך--עזר אתו</verse>
				<verse number="17">יז ויצאו נערי שרי המדינות--בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום</verse>
				<verse number="19">יט ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם</verse>
				<verse number="20">כ ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים</verse>
				<verse number="21">כא ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה</verse>
				<verse number="22">כב ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה  כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור--אם לא נחזק מהם</verse>
				<verse number="24">כד ואת הדבר הזה עשה  הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם</verse>
				<verse number="25">כה ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור--אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל</verse>
				<verse number="27">כז ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ</verse>
				<verse number="28">כח ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא--ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="29">כט ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד</verse>
				<verse number="30">ל וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר</verse>
				<verse number="31">לא ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל--אולי יחיה את נפשך</verse>
				<verse number="32">לב ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא</verse>
				<verse number="33">לג והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה</verse>
				<verse number="34">לד ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה--הכיני נא וימאן האיש להכתו</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו</verse>
				<verse number="37">לז וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע</verse>
				<verse number="38">לח וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו</verse>
				<verse number="39">לט ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה--אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול</verse>
				<verse number="40">מ ויהי עבדך עשה הנה והנה--והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת</verse>
				<verse number="41">מא וימהר--ויסר את האפר מעל (מעלי) עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא</verse>
				<verse number="42">מב ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד--והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו</verse>
				<verse number="43">מג וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל--אצל היכל אחאב מלך שמרון</verse>
				<verse number="2">ב וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר נבות אל אחאב  חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך</verse>
				<verse number="4">ד ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם</verse>
				<verse number="5">ה ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם</verse>
				<verse number="6">ו וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי</verse>
				<verse number="7">ז ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך--אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי</verse>
				<verse number="8">ח ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים (ספרים) אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות</verse>
				<verse number="9">ט ותכתב בספרים לאמר  קראו צום והשיבו את נבות בראש העם</verse>
				<verse number="10">י והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת</verse>
				<verse number="11">יא ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל--כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם</verse>
				<verse number="12">יב קראו צום והשיבו את נבות בראש העם</verse>
				<verse number="13">יג ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת</verse>
				<verse number="14">יד וישלחו אל איזבל לאמר  סקל נבות וימת</verse>
				<verse number="15">טו ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף--כי אין נבות חי כי מת</verse>
				<verse number="16">טז ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי--לרשתו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר</verse>
				<verse number="18">יח קום רד לקראת אחאב מלך ישראל--אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו</verse>
				<verse number="19">יט ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי--יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="21">כא הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל</verse>
				<verse number="22">כב ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה  אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל</verse>
				<verse number="23">כג וגם לאיזבל--דבר יהוה לאמר  הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל</verse>
				<verse number="24">כד המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים</verse>
				<verse number="25">כה רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה--אשר הסתה אתו איזבל אשתו</verse>
				<verse number="26">כו ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים--ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר</verse>
				<verse number="29">כט הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו--בימי בנו אביא הרעה על ביתו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א וישבו שלש שנים  אין מלחמה בין ארם ובין ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים--מקחת אתה מיד מלך ארם</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר יהושפט אל מלך ישראל  דרש נא כיום את דבר יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע--מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן</verse>
				<verse number="9">ט ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה</verse>
				<verse number="10">י ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם</verse>
				<verse number="11">יא ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם</verse>
				<verse number="12">יב וכל הנבאים--נבאים כן לאמר  עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך</verse>
				<verse number="13">יג והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך (דברך) כדבר אחד מהם--ודברת טוב</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר מיכיהו  חי יהוה--כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר</verse>
				<verse number="15">טו ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך  אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט  הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה</verse>
				<verse number="21">כא ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן</verse>
				<verse number="23">כג ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה</verse>
				<verse number="24">כד ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך</verse>
				<verse number="27">כז ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם</verse>
				<verse number="29">כט ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה</verse>
				<verse number="31">לא ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול  כי אם את מלך ישראל לבדו</verse>
				<verse number="32">לב ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט</verse>
				<verse number="33">לג ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו</verse>
				<verse number="34">לד ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה--כי החליתי</verse>
				<verse number="35">לה ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב</verse>
				<verse number="36">לו ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר  איש אל עירו ואיש אל ארצו</verse>
				<verse number="37">לז וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון</verse>
				<verse number="38">לח וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו--כדבר יהוה אשר דבר</verse>
				<verse number="39">לט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="40">מ וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="41">מא ויהושפט בן אסא מלך על יהודה--בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל</verse>
				<verse number="42">מב יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי</verse>
				<verse number="43">מג וילך בכל דרך אסא אביו--לא סר ממנו  לעשות הישר בעיני יהוה</verse>
				<verse number="44">מד אך הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות</verse>
				<verse number="45">מה וישלם יהושפט עם מלך ישראל</verse>
				<verse number="46">מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="47">מז ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו--בער מן הארץ</verse>
				<verse number="48">מח ומלך אין באדום נצב מלך</verse>
				<verse number="49">מט יהושפט עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב--ולא הלך  כי נשברה (נשברו) אניות בעציון גבר</verse>
				<verse number="50">נ אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט</verse>
				<verse number="51">נא וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו  {ס}</verse>
				<verse number="52">נב אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים</verse>
				<verse number="53">נג ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל [ (I Kings 22:54) נד ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו ]</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="12">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב</verse>
				<verse number="2">ב ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון--ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם--המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון</verse>
				<verse number="4">ד ולכן כה אמר יהוה המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה</verse>
				<verse number="5">ה וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם</verse>
				<verse number="6">ו ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה--כי מות תמות</verse>
				<verse number="7">ז וידבר אלהם--מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא</verse>
				<verse number="9">ט וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה</verse>
				<verse number="10">י ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו</verse>
				<verse number="11">יא וישב וישלח אליו שר חמשים אחר--וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה</verse>
				<verse number="12">יב ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו</verse>
				<verse number="13">יג וישב וישלח שר חמשים שלשים--וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך</verse>
				<verse number="14">יד הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך</verse>
				<verse number="16">טז וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון--המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה--כי מות תמות</verse>
				<verse number="17">יז וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו  {פ}   בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה  כי לא היה לו בן  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויתר דברי אחזיהו אשר עשה  הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל</verse>
				<verse number="3">ג ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו</verse>
				<verse number="5">ה ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר לו אליהו שב נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם</verse>
				<verse number="7">ז וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן</verse>
				<verse number="8">ח ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה</verse>
				<verse number="9">ט ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי</verse>
				<verse number="10">י ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים</verse>
				<verse number="12">יב ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים</verse>
				<verse number="13">יג וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן</verse>
				<verse number="14">יד ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע</verse>
				<verse number="15">טו ויראהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארצה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך--פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות (הגיאיות) ויאמר לא תשלחו</verse>
				<verse number="17">יז ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו</verse>
				<verse number="18">יח וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלא אמרתי אליכם אל תלכו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו</verse>
				<verse number="21">כא ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר יהוה רפאתי למים האלה--לא יהיה משם עוד מות ומשכלת</verse>
				<verse number="22">כב וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח</verse>
				<verse number="24">כד ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים</verse>
				<verse number="25">כה וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שמרון  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה</verse>
				<verse number="2">ב ויעשה הרע בעיני יהוה--רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו</verse>
				<verse number="3">ג רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--דבק  לא סר ממנה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ויצא המלך יהורם ביום ההוא--משמרון ויפקד את כל ישראל</verse>
				<verse number="7">ז וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי--התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום</verse>
				<verse number="9">ט וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם</verse>
				<verse number="10">י ויאמר מלך ישראל  אהה--כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט--ומלך אדום</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך--לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא--אם אביט אליך ואם אראך</verse>
				<verse number="15">טו ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר כה אמר יהוה  עשה הנחל הזה גבים גבים</verse>
				<verse number="17">יז כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם</verse>
				<verse number="18">יח ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם</verse>
				<verse number="19">יט והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים</verse>
				<verse number="20">כ ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים</verse>
				<verse number="21">כא וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול</verse>
				<verse number="22">כב וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם</verse>
				<verse number="23">כג ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב</verse>
				<verse number="24">כד ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו (ויכו) בה והכות את מואב</verse>
				<verse number="25">כה והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה</verse>
				<verse number="26">כו וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום--ולא יכלו</verse>
				<verse number="27">כז ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה--בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי (לך) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי (שכניך)--כלים רקים אל תמעיטי</verse>
				<verse number="4">ד ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי</verse>
				<verse number="5">ה ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת (מוצקת)</verse>
				<verse number="6">ו ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן</verse>
				<verse number="7">ז ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי (נשיך) ואת בניכי (ובניך) תחיי בנותר  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא--עבר עלינו תמיד</verse>
				<verse number="10">י נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה--ותעמד לפניו</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה--ואישה זקן</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר קרא לה ויקרא לה--ותעמד בפתח</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי (את) חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים--אל תכזב בשפחתך</verse>
				<verse number="17">יז ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע</verse>
				<verse number="18">יח ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו</verse>
				<verse number="20">כ וישאהו--ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת</verse>
				<verse number="21">כא ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא</verse>
				<verse number="22">כב ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר מדוע אתי (את) הלכתי (הלכת) אליו היום--לא חדש ולא שבת ותאמר שלום</verse>
				<verse number="24">כד ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך</verse>
				<verse number="25">כה ותלך ותבא אל איש האלהים--אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז</verse>
				<verse number="26">כו עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום</verse>
				<verse number="27">כז ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי</verse>
				<verse number="28">כח ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער</verse>
				<verse number="30">ל ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה</verse>
				<verse number="31">לא וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער</verse>
				<verse number="32">לב ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו</verse>
				<verse number="33">לג ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה</verse>
				<verse number="34">לד ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד</verse>
				<verse number="35">לה וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו</verse>
				<verse number="36">לו ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך</verse>
				<verse number="37">לז ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא  {פ}</verse>
				<verse number="38">לח ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים</verse>
				<verse number="39">לט ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד--כי לא ידעו</verse>
				<verse number="40">מ ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל</verse>
				<verse number="41">מא ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו</verse>
				<verse number="43">מג ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו--כי כה אמר יהוה אכל והותר</verse>
				<verse number="44">מד ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים--כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל--מצרע</verse>
				<verse number="2">ב וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן</verse>
				<verse number="3">ג ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו</verse>
				<verse number="4">ד ויבא ויגד לאדניו לאמר  כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים</verse>
				<verse number="6">ו ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר  ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו</verse>
				<verse number="7">ז ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו  כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי--וידע כי יש נביא בישראל</verse>
				<verse number="9">ט ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע</verse>
				<verse number="10">י וישלח אליו אלישע מלאך לאמר  הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר</verse>
				<verse number="11">יא ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע</verse>
				<verse number="12">יב הלא טוב אבנה (אמנה) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל--הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה</verse>
				<verse number="13">יג ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר</verse>
				<verse number="14">יד וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן--ויטהר</verse>
				<verse number="15">טו וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה  כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים--כי אם ליהוה</verse>
				<verse number="18">יח לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך--בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא (  ) יהוה לעבדך בדבר הזה</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה</verse>
				<verse number="21">כא וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו</verse>
				<verse number="24">כד ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו</verse>
				<verse number="25">כה והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן (מאין) גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות</verse>
				<verse number="27">כז וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויאמרו בני הנביאים אל אלישע  הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך--צר ממנו</verse>
				<verse number="2">ב נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך</verse>
				<verse number="4">ד וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים</verse>
				<verse number="5">ה ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי</verse>
				<verse number="9">ט וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה  כי שם ארם נחתים</verse>
				<verse number="10">י וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה--ונשמר שם  לא אחת ולא שתים</verse>
				<verse number="11">יא ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך  כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן</verse>
				<verse number="14">יד וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר</verse>
				<verse number="15">טו וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אל תירא  כי רבים אשר אתנו מאשר אותם</verse>
				<verse number="17">יז ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע</verse>
				<verse number="18">יח וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר--לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה</verse>
				<verse number="20">כ ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם  האכה אכה אבי</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם</verse>
				<verse number="23">כג ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון</verse>
				<verse number="25">כה ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה  עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי (דב) יונים בחמשה כסף</verse>
				<verse number="26">כו ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב</verse>
				<verse number="28">כח ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר</verse>
				<verse number="29">כט ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה</verse>
				<verse number="30">ל ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית</verse>
				<verse number="31">לא ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף  אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו--היום</verse>
				<verse number="32">לב ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו</verse>
				<verse number="33">לג עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה--מה אוחיל ליהוה עוד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה  כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל--בשער שמרון</verse>
				<verse number="2">ב ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו</verse>
				<verse number="4">ד אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם--אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו</verse>
				<verse number="5">ה ויקמו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש</verse>
				<verse number="6">ו ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס--קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים--לבוא עלינו</verse>
				<verse number="7">ז ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם</verse>
				<verse number="8">ח ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך</verse>
				<verse number="10">י ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם  כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה</verse>
				<verse number="11">יא ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה</verse>
				<verse number="12">יב ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם  ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה (בשדה) לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא</verse>
				<verse number="13">יג ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון (המון) ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה</verse>
				<verse number="14">יד ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר--לכו וראו</verse>
				<verse number="15">טו וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם (בחפזם) וישבו המלאכים ויגדו למלך</verse>
				<verse number="16">טז ויצא העם--ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל--כדבר יהוה</verse>
				<verse number="17">יז והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת  כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו</verse>
				<verse number="18">יח ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר  סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון</verse>
				<verse number="19">יט ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל</verse>
				<verse number="20">כ ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי (את) וביתך וגורי באשר תגורי  כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים</verse>
				<verse number="2">ב ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ פלשתים שבע שנים</verse>
				<verse number="3">ג ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה</verse>
				<verse number="4">ד והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלהים לאמר  ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת והנה האשה אשר החיה את בנה צעקת אל המלך על ביתה ועל שדה ויאמר גחזי אדני המלך--זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע</verse>
				<verse number="6">ו וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה ויגד לו לאמר בא איש האלהים עד הנה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה</verse>
				<verse number="9">ט וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אליו אלישע לך אמר לא (לו) חיה תחיה והראני יהוה כי מות ימות</verse>
				<verse number="11">יא ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר חזהאל--כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על ארם</verse>
				<verse number="14">יד וילך מאת אלישע ויבא אל אדניו ויאמר לו מה אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה</verse>
				<verse number="15">טו ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה--מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה</verse>
				<verse number="17">יז בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה (שנים) מלך בירושלם</verse>
				<verse number="18">יח וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="19">יט ולא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דוד עבדו  כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו--כל הימים</verse>
				<verse number="20">כ בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך</verse>
				<verse number="21">כא ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו</verse>
				<verse number="22">כב ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא</verse>
				<verse number="23">כג ויתר דברי יורם וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="24">כד וישכב יורם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה בשנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה</verse>
				<verse number="26">כו בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל</verse>
				<verse number="27">כז וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב  כי חתן בית אחאב הוא</verse>
				<verse number="28">כח וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל מלך ארם--ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם</verse>
				<verse number="29">כט וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל--כי חלה הוא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד</verse>
				<verse number="2">ב ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר</verse>
				<verse number="3">ג ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה</verse>
				<verse number="4">ד וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד</verse>
				<verse number="5">ה ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר</verse>
				<verse number="6">ו ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל</verse>
				<verse number="7">ז והכיתה--את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה--מיד איזבל</verse>
				<verse number="8">ח ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל</verse>
				<verse number="9">ט ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה</verse>
				<verse number="10">י ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל--ואין קבר ויפתח הדלת וינס</verse>
				<verse number="11">יא ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו</verse>
				<verse number="12">יב ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל</verse>
				<verse number="13">יג וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא</verse>
				<verse number="14">יד ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי--אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם</verse>
				<verse number="15">טו וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם--אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד (להגיד) ביזרעאל</verse>
				<verse number="16">טז וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם</verse>
				<verse number="17">יז והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם--ויאמר השלום</verse>
				<verse number="18">יח וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב</verse>
				<verse number="19">יט וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי</verse>
				<verse number="20">כ ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי--כי בשגעון ינהג</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי</verse>
				<verse number="22">כב ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום--עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים</verse>
				<verse number="23">כג ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה</verse>
				<verse number="24">כד ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי  כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה</verse>
				<verse number="26">כו אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה--כדבר יהוה</verse>
				<verse number="27">כז ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם</verse>
				<verse number="28">כח וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה</verse>
				<verse number="30">ל ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון</verse>
				<verse number="31">לא ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו</verse>
				<verse number="32">לב וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים</verse>
				<verse number="33">לג ויאמר שמטהו (שמטוה) וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה</verse>
				<verse number="34">לד ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה--כי בת מלך היא</verse>
				<verse number="35">לה וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים--וכפות הידים</verse>
				<verse number="36">לו וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר  בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל</verse>
				<verse number="37">לז והית (והיתה) נבלת איזבל כדמן על פני השדה--בחלק יזרעאל  אשר לא יאמרו זאת איזבל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק</verse>
				<verse number="3">ג וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם</verse>
				<verse number="4">ד ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו</verse>
				<verse number="5">ה וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה  לא נמלך איש הטוב בעיניך עשה</verse>
				<verse number="6">ו ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם</verse>
				<verse number="7">ז ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה</verse>
				<verse number="8">ח ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער--עד הבקר</verse>
				<verse number="9">ט ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה</verse>
				<verse number="10">י דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה--את אשר דבר ביד עבדו אליהו</verse>
				<verse number="11">יא ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו--עד בלתי השאיר לו שריד</verse>
				<verse number="12">יב ויקם ויבא וילך שמרון--הוא בית עקד הרעים בדרך</verse>
				<verse number="13">יג ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו</verse>
				<verse number="17">יז ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמדו--כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה</verse>
				<verse number="19">יט ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל--כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל--ויקראו</verse>
				<verse number="21">כא וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש</verse>
				<verse number="23">כג ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה--כי אם עבדי הבעל לבדם</verse>
				<verse number="24">כד ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו</verse>
				<verse number="25">כה ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל</verse>
				<verse number="26">כו ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה</verse>
				<verse number="27">כז ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (למוצאות) עד היום</verse>
				<verse number="28">כח וישמד יהוא את הבעל מישראל</verse>
				<verse number="29">כט רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר יהוא מאחריהם  עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני--ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב  בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל</verse>
				<verse number="31">לא ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל--בכל לבבו  לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="32">לב בימים ההם--החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל</verse>
				<verse number="33">לג מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי--מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן</verse>
				<verse number="34">לד ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="35">לה וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו</verse>
				<verse number="36">לו והימים אשר מלך יהוא על ישראל--עשרים ושמנה שנה בשמרון  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ועתליה אם אחזיהו וראתה (ראתה) כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה</verse>
				<verse number="2">ב ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים (המומתים)--אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת</verse>
				<verse number="3">ג ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות (המאות) לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך</verse>
				<verse number="5">ה ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון  השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך</verse>
				<verse number="6">ו והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח</verse>
				<verse number="7">ז ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך</verse>
				<verse number="8">ח והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו</verse>
				<verse number="9">ט ויעשו שרי המאיות (המאות) ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן</verse>
				<verse number="10">י ויתן הכהן לשרי המאיות (המאות) את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד--אשר בבית יהוה</verse>
				<verse number="11">יא ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית--על המלך סביב</verse>
				<verse number="12">יב ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף--ויאמרו יחי המלך  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר</verse>
				<verse number="15">טו ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות (המאות) פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב  כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה</verse>
				<verse number="16">טז וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם</verse>
				<verse number="18">יח ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדת על בית יהוה</verse>
				<verse number="19">יט ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים</verse>
				<verse number="20">כ וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך (המלך)  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א בן שבע שנים יהואש במלכו  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב בשנת שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע</verse>
				<verse number="3">ג ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן</verse>
				<verse number="4">ד רק הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יהוה כסף עובר--איש כסף נפשות ערכו  כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי בשנת עשרים ושלש שנה--למלך יהואש  לא חזקו הכהנים את בדק הבית</verse>
				<verse number="8">ח ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנהו</verse>
				<verse number="9">ט ויאתו הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית</verse>
				<verse number="10">י ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין (מימין) בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יהוה</verse>
				<verse number="12">יב ונתנו את הכסף המתכן על יד (ידי) עשי המלאכה הפקדים (המפקדים) בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכל אשר יצא על הבית לחזקה</verse>
				<verse number="14">יד אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף--מן הכסף המובא בית יהוה</verse>
				<verse number="15">טו כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה  כי באמנה הם עשים</verse>
				<verse number="17">יז כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה  לכהנים יהיו  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על ירושלם</verse>
				<verse number="19">יט ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא באצרות בית יהוה ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם</verse>
				<verse number="20">כ ויתר דברי יואש וכל אשר עשה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="21">כא ויקמו עבדיו ויקשרו קשר ויכו את יואש בית מלא הירד סלא [ (II Kings 12:22) כב ויוזכר בן שמעת ויהוזבד בן שמר עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה--מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון שבע עשרה שנה</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הרע בעיני יהוה וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר ממנה</verse>
				<verse number="3">ג ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בן הדד בן חזאל--כל הימים</verse>
				<verse number="4">ד ויחל יהואחז את פני יהוה וישמע אליו יהוה כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם</verse>
				<verse number="5">ה ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום</verse>
				<verse number="6">ו אך לא סרו מחטאת בית ירבעם אשר החטי את ישראל--בה הלך וגם האשרה עמדה בשמרון</verse>
				<verse number="7">ז כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי  כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש</verse>
				<verse number="8">ח ויתר דברי יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="9">ט וישכב יהואחז עם אבתיו ויקברהו בשמרון וימלך יואש בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה--מלך יהואש בן יהואחז על ישראל בשמרון שש עשרה שנה</verse>
				<verse number="11">יא ויעשה הרע בעיני יהוה  לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--בה הלך</verse>
				<verse number="12">יב ויתר דברי יואש וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם עם אמציה מלך יהודה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="13">יג וישכב יואש עם אבתיו וירבעם ישב על כסאו ויקבר יואש בשמרון עם מלכי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר לו אלישע קח קשת וחצים ויקח אליו קשת וחצים</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר למלך ישראל הרכב ידך על הקשת וירכב ידו וישם אלישע ידיו על ידי המלך</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר פתח החלון קדמה--ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והכית את ארם באפק עד כלה</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר קח החצים ויקח ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמד</verse>
				<verse number="19">יט ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ וימת אלישע ויקברהו וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה</verse>
				<verse number="21">כא ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז</verse>
				<verse number="23">כג ויחן יהוה אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה</verse>
				<verse number="24">כד וימת חזאל מלך ארם וימלך בן הדד בנו תחתיו</verse>
				<verse number="25">כה וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה  שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א בשנת שתים ליואש בן יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה</verse>
				<verse number="2">ב בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדין (יהועדן) מן ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויעש הישר בעיני יהוה--רק לא כדוד אביו  ככל אשר עשה יואש אביו עשה</verse>
				<verse number="4">ד רק הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו</verse>
				<verse number="6">ו ואת בני המכים לא המית  ככתוב בספר תורת משה אשר צוה יהוה לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות--כי אם איש בחטאו ימות (יומת)</verse>
				<verse number="7">ז הוא הכה את אדום בגי המלח (מלח) עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר  לכה נתראה פנים</verse>
				<verse number="9">ט וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח</verse>
				<verse number="10">י הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך</verse>
				<verse number="11">יא ולא שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה  בבית שמש אשר ליהודה</verse>
				<verse number="12">יב וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהלו</verse>
				<verse number="13">יג ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל--בבית שמש ויבאו (ויבא) ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה</verse>
				<verse number="14">יד ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית יהוה ובאצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה</verse>
				<verse number="15">טו ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עם אמציהו מלך יהודה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="16">טז וישכב יהואש עם אבתיו ויקבר בשמרון עם מלכי ישראל וימלך ירבעם בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה</verse>
				<verse number="18">יח ויתר דברי אמציהו  הלא הם כתבים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="19">יט ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם</verse>
				<verse number="20">כ וישאו אתו על הסוסים ויקבר בירושלם עם אבתיו בעיר דוד</verse>
				<verse number="21">כא ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימלכו אתו תחת אביו אמציהו</verse>
				<verse number="22">כב הוא בנה את אילת וישבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה--מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה</verse>
				<verse number="24">כד ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="25">כה הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה--כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר</verse>
				<verse number="26">כו כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל</verse>
				<verse number="27">כז ולא דבר יהוה--למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש</verse>
				<verse number="28">כח ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="29">כט וישכב ירבעם עם אבתיו עם מלכי ישראל וימלך זכריה בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה</verse>
				<verse number="2">ב בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו</verse>
				<verse number="4">ד רק הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות</verse>
				<verse number="5">ה וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ</verse>
				<verse number="6">ו ויתר דברי עזריהו וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="7">ז וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה  מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון--ששה חדשים</verse>
				<verse number="9">ט ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו  לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="10">י ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו</verse>
				<verse number="11">יא ויתר דברי זכריה  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="12">יב הוא דבר יהוה אשר דבר אל יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל ויהי כן  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון</verse>
				<verse number="14">יד ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו</verse>
				<verse number="15">טו ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה--כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה  מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים--בשמרון</verse>
				<verse number="18">יח ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--כל ימיו</verse>
				<verse number="19">יט בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף--להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו</verse>
				<verse number="20">כ ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ</verse>
				<verse number="21">כא ויתר דברי מנחם וכל אשר עשה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל</verse>
				<verse number="22">כב וישכב מנחם עם אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה  מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשמרון--שנתים</verse>
				<verse number="24">כד ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="25">כה ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך (המלך) את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימתהו וימלך תחתיו</verse>
				<verse number="26">כו ויתר דברי פקחיה וכל אשר עשה  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה  מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון--עשרים שנה</verse>
				<verse number="28">כח ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל</verse>
				<verse number="29">כט בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה</verse>
				<verse number="30">ל ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו--בשנת עשרים ליותם בן עזיה</verse>
				<verse number="31">לא ויתר דברי פקח וכל אשר עשה  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה</verse>
				<verse number="33">לג בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק</verse>
				<verse number="34">לד ויעש הישר בעיני יהוה  ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה</verse>
				<verse number="35">לה רק הבמות לא סרו--עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה--העליון</verse>
				<verse number="36">לו ויתר דברי יותם אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="37">לז בימים ההם--החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו</verse>
				<verse number="38">לח וישכב יותם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה</verse>
				<verse number="2">ב בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה אלהיו--כדוד אביו</verse>
				<verse number="3">ג וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="4">ד ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן</verse>
				<verse number="5">ה אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם--למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם</verse>
				<verse number="6">ו בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות וארמים (ואדמים) באו אילת וישבו שם עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וישלח אחז מלאכים אל תגלת פלסר מלך אשור לאמר עבדך ובנך אני עלה והושעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקומים עלי</verse>
				<verse number="8">ח ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך וישלח למלך אשור שחד</verse>
				<verse number="9">ט וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית</verse>
				<verse number="10">י וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור דומשק וירא את המזבח אשר בדמשק וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו--לכל מעשהו</verse>
				<verse number="11">יא ויבן אוריה הכהן את המזבח  ככל אשר שלח המלך אחז מדמשק כן עשה אוריה הכהן עד בוא המלך אחז מדמשק</verse>
				<verse number="12">יב ויבא המלך מדמשק וירא המלך את המזבח ויקרב המלך על המזבח ויעל עליו</verse>
				<verse number="13">יג ויקטר את עלתו ואת מנחתו ויסך את נסכו ויזרק את דם השלמים אשר לו על המזבח</verse>
				<verse number="14">יד ואת המזבח הנחשת אשר לפני יהוה ויקרב מאת פני הבית מבין המזבח ומבין בית יהוה ויתן אתו על ירך המזבח צפונה</verse>
				<verse number="15">טו ויצוהו (ויצוה) המלך אחז את אוריה הכהן לאמר על המזבח הגדול הקטר את עלת הבקר ואת מנחת הערב ואת עלת המלך ואת מנחתו ואת עלת כל עם הארץ ומנחתם ונסכיהם וכל דם עלה וכל דם זבח עליו תזרק ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר</verse>
				<verse number="16">טז ויעש אוריה הכהן ככל אשר צוה המלך אחז</verse>
				<verse number="17">יז ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכונת ויסר מעליהם ואת (את) הכיר ואת הים הורד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה ויתן אתו על מרצפת אבנים</verse>
				<verse number="18">יח ואת מיסך (מוסך) השבת אשר בנו בבית ואת מבוא המלך החיצונה--הסב בית יהוה  מפני מלך אשור</verse>
				<verse number="19">יט ויתר דברי אחז אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="20">כ וישכב אחז עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך חזקיהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה  מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל--תשע שנים</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הרע בעיני יהוה  רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו</verse>
				<verse number="3">ג עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה</verse>
				<verse number="4">ד וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא</verse>
				<verse number="5">ה ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים</verse>
				<verse number="6">ו בשנת התשעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן--וערי מדי  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים</verse>
				<verse number="8">ח וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו</verse>
				<verse number="9">ט ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר</verse>
				<verse number="10">י ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן</verse>
				<verse number="11">יא ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה</verse>
				<verse number="12">יב ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה</verse>
				<verse number="13">יג ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו (נביאי) כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם--ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים</verse>
				<verse number="14">יד ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם</verse>
				<verse number="15">טו וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם</verse>
				<verse number="16">טז ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים (שני) עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל</verse>
				<verse number="17">יז ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו</verse>
				<verse number="18">יח ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו  לא נשאר רק שבט יהודה לבדו</verse>
				<verse number="19">יט גם יהודה--לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו</verse>
				<verse number="20">כ וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים--עד אשר השליכם מפניו</verse>
				<verse number="21">כא כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא (וידח) ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה</verse>
				<verse number="22">כב וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה  לא סרו ממנה</verse>
				<verse number="23">כג עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה</verse>
				<verse number="25">כה ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם</verse>
				<verse number="26">כו ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ</verse>
				<verse number="27">כז ויצו מלך אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את משפט אלהי הארץ</verse>
				<verse number="28">כח ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה</verse>
				<verse number="29">כט ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם</verse>
				<verse number="30">ל ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל ואנשי חמת עשו את אשימא</verse>
				<verse number="31">לא והעוים עשו נבחז ואת תרתק והספרוים שרפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה ספרים (אלהי ספרוים)</verse>
				<verse number="32">לב ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות</verse>
				<verse number="33">לג את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם</verse>
				<verse number="34">לד עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים  אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל</verse>
				<verse number="35">לה ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם--ולא תעבדום ולא תזבחו להם</verse>
				<verse number="36">לו כי אם את יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה--אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו</verse>
				<verse number="37">לז ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם--תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים</verse>
				<verse number="38">לח והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים</verse>
				<verse number="39">לט כי אם את יהוה אלהיכם תיראו--והוא יציל אתכם מיד כל איביכם</verse>
				<verse number="40">מ ולא שמעו  כי אם כמשפטם הראשון הם עשים</verse>
				<verse number="41">מא ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה</verse>
				<verse number="2">ב בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה</verse>
				<verse number="3">ג ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו</verse>
				<verse number="4">ד הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן</verse>
				<verse number="5">ה ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו</verse>
				<verse number="6">ו וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה</verse>
				<verse number="7">ז והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו</verse>
				<verse number="8">ח הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו--היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון--ויצר עליה</verse>
				<verse number="10">י וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה  היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון</verse>
				<verse number="11">יא ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן--וערי מדי</verse>
				<verse number="12">יב על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות--ויתפשם</verse>
				<verse number="14">יד וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי--את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב</verse>
				<verse number="15">טו ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך</verse>
				<verse number="16">טז בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד--ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כבס</verse>
				<verse number="18">יח ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו  כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת</verse>
				<verse number="20">כ אמרת אך דבר שפתים--עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי</verse>
				<verse number="21">כא עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו</verse>
				<verse number="22">כב וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו  הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם</verse>
				<verse number="23">כג ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם</verse>
				<verse number="24">כד ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני--הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים</verse>
				<verse number="25">כה עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה</verse>
				<verse number="26">כו ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית--כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר אליהם רבשקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם (צואתם) ולשתות את שניהם (מימי רגליהם) עמכם</verse>
				<verse number="28">כח ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור</verse>
				<verse number="29">כט כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו  כי לא יוכל להציל אתכם מידו</verse>
				<verse number="30">ל ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור</verse>
				<verse number="31">לא אל תשמעו אל חזקיהו  כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי ברו</verse>
				<verse number="32">לב עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו</verse>
				<verse number="33">לג ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור</verse>
				<verse number="34">לד איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים--הנע ועוה  כי הצילו את שמרון מידי</verse>
				<verse number="35">לה מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי  כי יציל יהוה את ירושלם מידי</verse>
				<verse number="36">לו והחרישו העם ולא ענו אתו דבר  כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו</verse>
				<verse number="37">לז ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו--קרועי בגדים ויגדו לו דברי רבשקה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה</verse>
				<verse number="2">ב וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים--אל ישעיהו הנביא בן אמוץ</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה  כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה</verse>
				<verse number="4">ד אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה</verse>
				<verse number="5">ה ויבאו עבדי המלך חזקיהו--אל ישעיהו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם  כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי</verse>
				<verse number="7">ז הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו</verse>
				<verse number="8">ח וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה  כי שמע כי נסע מלכיש</verse>
				<verse number="9">ט וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר</verse>
				<verse number="10">י כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר  לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור</verse>
				<verse number="11">יא הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות--להחרימם ואתה תנצל</verse>
				<verse number="12">יב ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר</verse>
				<verse number="13">יג איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה</verse>
				<verse number="14">יד ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ</verse>
				<verse number="16">טז הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי</verse>
				<verse number="17">יז אמנם יהוה  החריבו מלכי אשור את הגוים--ואת ארצם</verse>
				<verse number="18">יח ונתנו את אלהיהם באש  כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן--ויאבדום</verse>
				<verse number="19">יט ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר  כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי</verse>
				<verse number="21">כא זה הדבר אשר דבר יהוה עליו  בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון--אחריך ראש הניעה בת ירושלם</verse>
				<verse number="22">כב את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל</verse>
				<verse number="23">כג ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב (ברב) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו</verse>
				<verse number="24">כד אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור</verse>
				<verse number="25">כה הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה--ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות</verse>
				<verse number="26">כו וישביהן קצרי יד--חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה</verse>
				<verse number="27">כז ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי</verse>
				<verse number="28">כח יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני--ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה</verse>
				<verse number="29">כט וזה לך האות--אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פרים</verse>
				<verse number="30">ל ויספה פליטת בית יהודה הנשארה--שרש למטה ועשה פרי למעלה</verse>
				<verse number="31">לא כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה     (צבאות) תעשה זאת  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה</verse>
				<verse number="33">לג בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה</verse>
				<verse number="34">לד וגנותי אל העיר הזאת להושיעה--למעני ולמען דוד עבדי</verse>
				<verse number="35">לה ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים</verse>
				<verse number="36">לו ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה</verse>
				<verse number="37">לז ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר    (בניו) הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה</verse>
				<verse number="2">ב ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל--אל יהוה לאמר</verse>
				<verse number="3">ג אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי ישעיהו--לא יצא העיר (חצר) התיכנה ודבר יהוה--היה אליו לאמר</verse>
				<verse number="5">ה שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך--ביום השלישי תעלה בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו והספתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת--למעני ולמען דוד עבדי</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על השחין ויחי</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את הדבר אשר דבר  הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות</verse>
				<verse number="11">יא ויקרא ישעיהו הנביא אל יהוה וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית--עשר מעלות  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה--אל חזקיהו  כי שמע כי חלה חזקיהו</verse>
				<verse number="13">יג וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו  לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו--ובכל ממשלתו</verse>
				<verse number="14">יד ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו--לא היה דבר אשר לא הראיתם באצרתי</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר ישעיהו אל חזקיהו  שמע דבר יהוה</verse>
				<verse number="17">יז הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה  לא יותר דבר אמר יהוה</verse>
				<verse number="18">יח ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד--יקח (יקחו) והיו סריסים בהיכל מלך בבל</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי</verse>
				<verse number="20">כ ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="21">כא וישכב חזקיהו עם אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי בה</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הרע בעיני יהוה--כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="3">ג וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם</verse>
				<verse number="4">ד ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את שמי</verse>
				<verse number="5">ה ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים  הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיס</verse>
				<verse number="7">ז וישם את פסל האשרה אשר עשה--בבית אשר אמר יהוה אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם</verse>
				<verse number="8">ח ולא אסיף להניד רגל ישראל מן האדמה אשר נתתי לאבותם  רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל התורה אשר צוה אתם עבדי משה</verse>
				<verse number="9">ט ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="10">י וידבר יהוה ביד עבדיו הנביאים לאמר</verse>
				<verse number="11">יא יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה--הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה  אשר כל שמעיו (שמעה)--תצלנה שתי אזניו</verse>
				<verse number="13">יג ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה</verse>
				<verse number="14">יד ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם</verse>
				<verse number="15">טו יען אשר עשו את הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי--מן היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה</verse>
				<verse number="16">טז וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה--לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="17">יז ויתר דברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="18">יח וישכב מנשה עם אבתיו ויקבר בגן ביתו בגן עזא וימלך אמון בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה</verse>
				<verse number="20">כ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו</verse>
				<verse number="21">כא וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם</verse>
				<verse number="22">כב ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ויקשרו עבדי אמון עליו וימיתו את המלך בביתו</verse>
				<verse number="24">כד ויך עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו</verse>
				<verse number="25">כה ויתר דברי אמון אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="26">כו ויקבר אתו בקברתו בגן עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הישר בעיני יהוה וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין ושמאול  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויהי בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו שלח המלך את שפן בן אצליהו בן משלם הספר בית יהוה לאמר</verse>
				<verse number="4">ד עלה אל חלקיהו הכהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית יהוה--אשר אספו שמרי הסף מאת העם</verse>
				<verse number="5">ה ויתנה (ויתנוהו) על יד עשי המלאכה המפקדים בבית (בית) יהוה ויתנו אתו לעשי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הבית</verse>
				<verse number="6">ו לחרשים ולבנים ולגדרים ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית</verse>
				<verse number="7">ז אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם  כי באמונה הם עשים</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו</verse>
				<verse number="9">ט ויבא שפן הספר אל המלך וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית ויתנהו על יד עשי המלאכה המפקדים בית יהוה</verse>
				<verse number="10">י ויגד שפן הספר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך</verse>
				<verse number="11">יא ויהי כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו</verse>
				<verse number="12">יב ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד המלך--לאמר</verse>
				<verse number="13">יג לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה  כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו</verse>
				<verse number="14">יד וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה</verse>
				<verse number="15">טו ותאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל  אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי</verse>
				<verse number="16">טז כה אמר יהוה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו--את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה</verse>
				<verse number="17">יז תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה</verse>
				<verse number="18">יח ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את יהוה כה תאמרו אליו  כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת</verse>
				<verse number="19">יט יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה</verse>
				<verse number="20">כ לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישבו את המלך דבר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם</verse>
				<verse number="2">ב ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית</verse>
				<verse number="4">ד ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל</verse>
				<verse number="5">ה והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים</verse>
				<verse number="6">ו ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם</verse>
				<verse number="7">ז ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה  אשר הנשים ארגות שם בתים--לאשרה</verse>
				<verse number="8">ח ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר</verse>
				<verse number="9">ט אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם  כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם</verse>
				<verse number="10">י וטמא את התפת אשר בגי בני (בן) הנם  לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש--למלך</verse>
				<verse number="11">יא וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש</verse>
				<verse number="12">יב ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה--נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון</verse>
				<verse number="13">יג ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון--טמא המלך</verse>
				<verse number="14">יד ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם</verse>
				<verse number="15">טו וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה</verse>
				<verse number="16">טז ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו--כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר--מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמותיו וימלטו עצמותיו--את עצמות הנביא אשר בא משמרון</verse>
				<verse number="19">יט וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס--הסיר יאשיהו ויעש להם--ככל המעשים אשר עשה בבית אל</verse>
				<verse number="20">כ ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם</verse>
				<verse number="21">כא ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם--ככתוב על ספר הברית הזה</verse>
				<verse number="22">כב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל--ומלכי יהודה</verse>
				<verse number="23">כג כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו  נעשה הפסח הזה ליהוה--בירושלם</verse>
				<verse number="24">כד וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם--בער יאשיהו  למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה</verse>
				<verse number="25">כה וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו--ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו</verse>
				<verse number="26">כו אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה--על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם</verse>
				<verse number="28">כח ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="29">כט בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור--על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו</verse>
				<verse number="30">ל וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה</verse>
				<verse number="32">לב ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו</verse>
				<verse number="33">לג ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך (ממלך) בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב</verse>
				<verse number="34">לד וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם</verse>
				<verse number="35">לה והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה--אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה  איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה (זבודה) בת פדיה מן רומה</verse>
				<verse number="37">לז ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א בימיו עלה נבכדנאצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו</verse>
				<verse number="2">ב וישלח יהוה בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו  כדבר יהוה--אשר דבר ביד עבדיו הנביאים</verse>
				<verse number="3">ג אך על פי יהוה היתה ביהודה להסיר מעל פניו--בחטאת מנשה ככל אשר עשה</verse>
				<verse number="4">ד וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלם דם נקי ולא אבה יהוה לסלח</verse>
				<verse number="5">ה ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה</verse>
				<verse number="6">ו וישכב יהויקים עם אבתיו וימלך יהויכין בנו תחתיו</verse>
				<verse number="7">ז ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו  כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה למלך מצרים  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם</verse>
				<verse number="9">ט ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה אביו</verse>
				<verse number="10">י בעת ההיא--עלה (עלו) עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר במצור</verse>
				<verse number="11">יא ויבא נבכדנאצר מלך בבל על העיר ועבדיו צרים עליה</verse>
				<verse number="12">יב ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו ויקח אתו מלך בבל בשנת שמנה למלכו</verse>
				<verse number="13">יג ויוצא משם את כל אוצרות בית יהוה ואוצרות בית המלך ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יהוה כאשר דבר יהוה</verse>
				<verse number="14">יד והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה (עשרת) אלפים גולה וכל החרש והמסגר  לא נשאר זולת דלת עם הארץ</verse>
				<verse number="15">טו ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי (אילי) הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה</verse>
				<verse number="16">טז ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף--הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה</verse>
				<verse number="17">יז וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל (חמוטל) בת ירמיהו מלבנה</verse>
				<verse number="19">יט ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים</verse>
				<verse number="20">כ כי על אף יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלכו אתם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב</verse>
				<verse number="2">ב ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו</verse>
				<verse number="3">ג בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ</verse>
				<verse number="4">ד ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה</verse>
				<verse number="5">ה וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו--נפצו מעליו</verse>
				<verse number="6">ו ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט</verse>
				<verse number="7">ז ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ובחדש החמישי בשבעה לחדש--היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל  בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל--ירושלם</verse>
				<verse number="9">ט וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש</verse>
				<verse number="10">י ואת חומת ירושלם סביב--נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים</verse>
				<verse number="11">יא ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים</verse>
				<verse number="12">יב ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים</verse>
				<verse number="13">יג ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה</verse>
				<verse number="14">יד ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם--לקחו</verse>
				<verse number="15">טו ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים</verse>
				<verse number="16">טז העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה</verse>
				<verse number="17">יז שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה (אמות) ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה</verse>
				<verse number="18">יח ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף</verse>
				<verse number="19">יט ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר</verse>
				<verse number="20">כ ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה</verse>
				<verse number="21">כא ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו</verse>
				<verse number="22">כב והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל--ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן</verse>
				<verse number="23">כג וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם</verse>
				<verse number="24">כד וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים  שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--ויטב לכם  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה</verse>
				<verse number="26">כו ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים  כי יראו מפני כשדים  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה--מבית כלא</verse>
				<verse number="28">כח וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל</verse>
				<verse number="29">כט ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו</verse>
				<verse number="30">ל וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך--דבר יום ביומו  כל ימי חיו  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="13">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א אדם שת אנוש</verse>
				<verse number="2">ב קינן מהללאל ירד</verse>
				<verse number="3">ג חנוך מתושלח למך</verse>
				<verse number="4">ד נח שם חם ויפת  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ובני גמר--אשכנז ודיפת ותוגרמה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח בני חם--כוש ומצרים פוט וכנען</verse>
				<verse number="9">ט ובני כוש--סבא וחוילה וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן  {ס}</verse>
				<verse number="10">י וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ומצרים ילד את לודיים (לודים) ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים</verse>
				<verse number="12">יב ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג וכנען ילד את צידון בכרו--ואת חת</verse>
				<verse number="14">יד ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי</verse>
				<verse number="15">טו ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני</verse>
				<verse number="16">טז ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז בני שם--עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר</verse>
				<verse number="19">יט ולעבר ילד שני בנים  שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן</verse>
				<verse number="20">כ ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח</verse>
				<verse number="21">כא ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה</verse>
				<verse number="22">כב ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא</verse>
				<verse number="23">כג ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד שם ארפכשד שלח</verse>
				<verse number="25">כה עבר פלג רעו</verse>
				<verse number="26">כו שרוג נחור תרח</verse>
				<verse number="27">כז אברם הוא אברהם  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח בני אברהם--יצחק וישמעאל  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט אלה תלדותם  בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם</verse>
				<verse number="30">ל משמע ודומה משא חדד ותימא</verse>
				<verse number="31">לא יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין--וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה בני עשו--אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו בני אליפז--תימן ואומר צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז בני רעואל--נחת זרח שמה ומזה  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח ובני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה ודישן ואצר ודישן  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט ובני לוטן חרי והומם ואחות לוטן תמנע  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ בני שובל עלין ומנחת ועיבל שפי ואונם ובני צבעון איה וענה  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא בני ענה דישון ובני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן</verse>
				<verse number="42">מב בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן  {פ}</verse>
				<verse number="43">מג ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל  בלע בן בעור ושם עירו דנהבה</verse>
				<verse number="44">מד וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה</verse>
				<verse number="45">מה וימת יובב וימלך תחתיו חושם מארץ התימני</verse>
				<verse number="46">מו וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות (עוית)</verse>
				<verse number="47">מז וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה</verse>
				<verse number="48">מח וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר</verse>
				<verse number="49">מט וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור</verse>
				<verse number="50">נ וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב</verse>
				<verse number="51">נא וימת הדד  {פ}   ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה (עלוה) אלוף יתת</verse>
				<verse number="52">נב אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן</verse>
				<verse number="53">נג אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר</verse>
				<verse number="54">נד אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א אלה בני ישראל  ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון</verse>
				<verse number="2">ב דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשר  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג בני יהודה ער ואונן ושלה--שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה--וימיתהו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה בני פרץ חצרון וחמול  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע--כלם חמשה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ובני כרמי--עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ובני איתן עזריה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ובני חצרון אשר נולד לו--את ירחמאל ואת רם ואת כלובי</verse>
				<verse number="10">י ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון נשיא בני יהודה</verse>
				<verse number="11">יא ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז</verse>
				<verse number="12">יב ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי</verse>
				<verse number="13">יג ואישי הוליד את בכרו את אליאב--ואבינדב השני ושמעא השלשי</verse>
				<verse number="14">יד נתנאל הרביעי רדי החמישי</verse>
				<verse number="15">טו אצם הששי דויד השבעי</verse>
				<verse number="16">טז ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשהאל--שלשה</verse>
				<verse number="17">יז ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא יתר הישמעאלי</verse>
				<verse number="18">יח וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה--ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון</verse>
				<verse number="19">יט ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור</verse>
				<verse number="20">כ וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב</verse>
				<verse number="22">כב ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה--ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד</verse>
				<verse number="24">כד ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה</verse>
				<verse number="26">כו ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה היא אם אונם  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויהיו בני רם בכור ירחמאל--מעץ וימין ועקר</verse>
				<verse number="28">כח ויהיו בני אונם שמי וידע ובני שמי נדב ואבישור</verse>
				<verse number="29">כט ושם אשת אבישור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד</verse>
				<verse number="30">ל ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים</verse>
				<verse number="31">לא ובני אפים ישעי ובני ישעי ששן ובני ששן אחלי</verse>
				<verse number="32">לב ובני ידע אחי שמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל</verse>
				<verse number="34">לד ולא היה לששן בנים כי אם בנות ולששן עבד מצרי ושמו ירחע</verse>
				<verse number="35">לה ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה ותלד לו את עתי</verse>
				<verse number="36">לו ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד</verse>
				<verse number="37">לז וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד</verse>
				<verse number="38">לח ועובד הוליד את יהוא ויהוא הליד את עזריה</verse>
				<verse number="39">לט ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשה</verse>
				<verse number="40">מ ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום</verse>
				<verse number="41">מא ושלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישמע  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון</verse>
				<verse number="43">מג ובני חברון--קרח ותפח ורקם ושמע</verse>
				<verse number="44">מד ושמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שמי</verse>
				<verse number="45">מה ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור</verse>
				<verse number="46">מו ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז  {ס}</verse>
				<verse number="47">מז ובני יהדי--רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף</verse>
				<verse number="48">מח פילגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה</verse>
				<verse number="49">מט ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה  {ס}</verse>
				<verse number="50">נ אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה--שובל אבי קרית יערים</verse>
				<verse number="51">נא שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר</verse>
				<verse number="52">נב ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות</verse>
				<verse number="53">נג ומשפחות קרית יערים--היתרי והפותי והשמתי והמשרעי מאלה יצאו הצרעתי--והאשתאלי  {ס}</verse>
				<verse number="54">נד בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי</verse>
				<verse number="55">נה ומשפחות ספרים ישבו (ישבי) יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון  הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית</verse>
				<verse number="2">ב השלשי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור הרביעי אדניה בן חגית</verse>
				<verse number="3">ג החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו</verse>
				<verse number="4">ד ששה נולד לו בחברון וימלך שם שבע שנים וששה חדשים ושלשים ושלוש שנה מלך בירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ואלה נולדו לו בירושלים  שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל</verse>
				<verse number="6">ו ויבחר ואלישמע ואליפלט</verse>
				<verse number="7">ז ונגה ונפג ויפיע</verse>
				<verse number="8">ח ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה</verse>
				<verse number="9">ט כל בני דויד--מלבד בני פילגשים ותמר אחותם  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ובן שלמה רחבעם אביה בנו אסא בנו יהושפט בנו</verse>
				<verse number="11">יא יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו</verse>
				<verse number="12">יב אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו</verse>
				<verse number="13">יג אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו</verse>
				<verse number="14">יד אמון בנו יאשיהו בנו</verse>
				<verse number="15">טו ובני יאשיהו--הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום</verse>
				<verse number="16">טז ובני יהויקים--יכניה בנו צדקיה בנו</verse>
				<verse number="17">יז ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו</verse>
				<verse number="18">יח ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה</verse>
				<verse number="19">יט ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם</verse>
				<verse number="20">כ וחשבה ואהל וברכיה וחסדיה יושב חסד--חמש</verse>
				<verse number="21">כא ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה</verse>
				<verse number="22">כב ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט--ששה</verse>
				<verse number="23">כג ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם--שלשה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ובני אליועיני הודיוהו (הודויהו) ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני--שבעה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א בני יהודה  פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל</verse>
				<verse number="2">ב וראיה בן שובל הליד את יחת ויחת הליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא וידבש ושם אחותם הצללפוני</verse>
				<verse number="4">ד ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם</verse>
				<verse number="5">ה ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים  חלאה ונערה</verse>
				<verse number="6">ו ותלד לו נערה את אחזם ואת חפר ואת תימני ואת האחשתרי אלה בני נערה</verse>
				<verse number="7">ז ובני חלאה--צרת יצחר (וצחר) ואתנן</verse>
				<verse number="8">ח וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחת אחרחל בן הרום</verse>
				<verse number="9">ט ויהי יעבץ נכבד מאחיו ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב</verse>
				<verse number="10">י ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי--ויבא אלהים את אשר שאל  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר  הוא אבי אשתון</verse>
				<verse number="12">יב ואשתון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחנה אבי עיר נחש אלה אנשי רכה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת</verse>
				<verse number="14">יד ומעונתי הוליד את עפרה ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים--כי חרשים היו  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ובני כלב בן יפנה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז</verse>
				<verse number="16">טז ובני יהללאל--זיף וזיפה תיריא ואשראל</verse>
				<verse number="17">יז ובן עזרה--יתר ומרד ועפר וילון ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע</verse>
				<verse number="18">יח ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ובני אשת הודיה--אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי</verse>
				<verse number="20">כ ובני שימון--אמנון ורנה בן חנן ותולון (ותילון) ובני ישעי זוחת ובן זוחת</verse>
				<verse number="21">כא בני שלה בן יהודה--ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע</verse>
				<verse number="22">כב ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב--וישבי לחם והדברים עתיקים</verse>
				<verse number="23">כג המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד בני שמעון  נמואל וימין יריב זרח שאול</verse>
				<verse number="25">כה שלם בנו מבשם בנו משמע בנו</verse>
				<verse number="26">כו ובני משמע--חמואל בנו זכור בנו שמעי בנו</verse>
				<verse number="27">כז ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח וישבו בבאר שבע ומולדה וחצר שועל</verse>
				<verse number="29">כט ובבלהה ובעצם ובתולד</verse>
				<verse number="30">ל ובבתואל ובחרמה ובציקלג</verse>
				<verse number="31">לא ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד</verse>
				<verse number="32">לב וחצריהם עיטם ועין רמון ותכן ועשן ערים חמש</verse>
				<verse number="33">לג וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה--עד בעל  {ס}  זאת מושבתם והתיחשם להם</verse>
				<verse number="34">לד ומשובב וימלך ויושה בן אמציה</verse>
				<verse number="35">לה ויואל ויהוא בן יושביה בן שריה בן עשיאל</verse>
				<verse number="36">לו ואליועיני ויעקבה וישוחיה ועשיה ועדיאל וישימאל--ובניה</verse>
				<verse number="37">לז וזיזא בן שפעי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן שמעיה</verse>
				<verse number="38">לח אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב</verse>
				<verse number="39">לט וילכו למבוא גדר עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם</verse>
				<verse number="40">מ וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושקטת ושלוה  כי מן חם הישבים שם לפנים</verse>
				<verse number="41">מא ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים (המעונים) אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם  כי מרעה לצאנם שם</verse>
				<verse number="42">מב ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי--בראשם</verse>
				<verse number="43">מג ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור--ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה</verse>
				<verse number="2">ב כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג בני ראובן בכור ישראל  חנוך ופלוא חצרון וכרמי</verse>
				<verse number="4">ד בני יואל--שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו</verse>
				<verse number="5">ה מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו</verse>
				<verse number="6">ו בארה בנו--אשר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשר הוא נשיא לראובני</verse>
				<verse number="7">ז ואחיו למשפחתיו בהתיחש לתלדותם--הראש יעיאל וזכריהו</verse>
				<verse number="8">ח ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון</verse>
				<verse number="9">ט ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת  כי מקניהם רבו בארץ גלעד</verse>
				<verse number="10">י ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על כל פני מזרח לגלעד  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן--עד סלכה</verse>
				<verse number="12">יב יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן</verse>
				<verse number="13">יג ואחיהם לבית אבותיהם מיכאל ומשלם ושבע ויורי ויעכן וזיע ועבר--שבעה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד אלה בני אביחיל בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו--בן בוז</verse>
				<verse number="15">טו אחי בן עבדיאל בן גוני ראש לבית אבותם</verse>
				<verse number="16">טז וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם</verse>
				<verse number="17">יז כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה--ובימי ירבעם מלך ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה--ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא</verse>
				<verse number="19">יט ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב</verse>
				<verse number="20">כ ויעזרו עליהם--וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם  כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו</verse>
				<verse number="21">כא וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף</verse>
				<verse number="22">כב כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון--המה רבו</verse>
				<verse number="24">כד ואלה ראשי בית אבותם  ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודויה ויחדיאל אנשים גבורי חיל--אנשי שמות ראשים לבית אבותם</verse>
				<verse number="25">כה וימעלו באלהי אבתיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם</verse>
				<verse number="26">כו ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה  {פ} [ (I Chronicles 5:27) כז בני לוי  גרשון קהת ומררי ] [ (I Chronicles 5:28) כח ובני קהת--עמרם יצהר וחברון ועזיאל  {ס} ] [ (I Chronicles 5:29) כט ובני עמרם אהרן ומשה ומרים  {ס}  ובני אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ] [ (I Chronicles 5:30) ל אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע ] [ (I Chronicles 5:31) לא ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי ] [ (I Chronicles 5:32) לב ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות ] [ (I Chronicles 5:33) לג מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב ] [ (I Chronicles 5:34) לד ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ ] [ (I Chronicles 5:35) לה ואחימעץ הוליד את עזריה ועזריה הוליד את יוחנן ] [ (I Chronicles 5:36) לו ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלם ] [ (I Chronicles 5:37) לז ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב ] [ (I Chronicles 5:38) לח ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את שלום ] [ (I Chronicles 5:39) לט ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריה ] [ (I Chronicles 5:40) מ ועזריה הוליד את שריה ושריה הוליד את יהוצדק ] [ (I Chronicles 5:41) מא ויהוצדק הלך--בהגלות יהוה את יהודה וירושלם  ביד נבכדנאצר  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א בני לוי  גרשם קהת ומררי</verse>
				<verse number="2">ב ואלה שמות בני גרשום לבני ושמעי</verse>
				<verse number="3">ג ובני קהת--עמרם ויצהר וחברון ועזיאל  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד בני מררי מחלי ומשי ואלה משפחות הלוי לאבתיהם</verse>
				<verse number="5">ה לגרשום--לבני בנו יחת בנו זמה בנו</verse>
				<verse number="6">ו יואח בנו עדו בנו זרח בנו יאתרי בנו</verse>
				<verse number="7">ז בני קהת--עמינדב בנו קרח בנו אסיר בנו</verse>
				<verse number="8">ח אלקנה בנו ואביסף בנו ואסיר בנו</verse>
				<verse number="9">ט תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו</verse>
				<verse number="10">י ובני אלקנה--עמשי ואחימות</verse>
				<verse number="11">יא אלקנה--בנו (בני) אלקנה צופי בנו ונחת בנו</verse>
				<verse number="12">יב אליאב בנו ירחם בנו אלקנה בנו</verse>
				<verse number="13">יג ובני שמואל הבכר ושני ואביה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו</verse>
				<verse number="15">טו שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר--בית יהוה  ממנוח הארון</verse>
				<verse number="17">יז ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית יהוה בירושלם ויעמדו כמשפטם על עבודתם</verse>
				<verse number="18">יח ואלה העמדים ובניהם  מבני הקהתי--הימן המשורר בן יואל בן שמואל</verse>
				<verse number="19">יט בן אלקנה בן ירחם בן אליאל בן תוח</verse>
				<verse number="20">כ בן ציף (צוף) בן אלקנה בן מחת בן עמשי</verse>
				<verse number="21">כא בן אלקנה בן יואל בן עזריה בן צפניה</verse>
				<verse number="22">כב בן תחת בן אסיר בן אביסף בן קרח</verse>
				<verse number="23">כג בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ואחיו אסף העמד על ימינו--אסף בן ברכיהו בן שמעא</verse>
				<verse number="25">כה בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה</verse>
				<verse number="26">כו בן אתני בן זרח בן עדיה</verse>
				<verse number="27">כז בן איתן בן זמה בן שמעי</verse>
				<verse number="28">כח בן יחת בן גרשם בן לוי  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ובני מררי אחיהם על השמאול--איתן בן קישי בן עבדי בן מלוך</verse>
				<verse number="30">ל בן חשביה בן אמציה בן חלקיה</verse>
				<verse number="31">לא בן אמצי בן בני בן שמר</verse>
				<verse number="32">לב בן מחלי בן מושי בן מררי בן לוי  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ואחיהם הלוים  נתונים--לכל עבודת משכן בית האלהים</verse>
				<verse number="34">לד ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים  {פ}</verse>
				<verse number="35">לה ואלה בני אהרן--אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו</verse>
				<verse number="36">לו בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו</verse>
				<verse number="37">לז מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו</verse>
				<verse number="38">לח צדוק בנו אחימעץ בנו  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט ואלה מושבותם לטירותם בגבולם--לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל</verse>
				<verse number="40">מ ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביבתיה</verse>
				<verse number="41">מא ואת שדה העיר ואת חצריה--נתנו לכלב בן יפנה  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט--את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="43">מג ואת חילז ואת מגרשיה את דביר ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="44">מד ואת עשן ואת מגרשיה ואת בית שמש ואת מגרשיה  {ס}</verse>
				<verse number="45">מה וממטה בנימן את גבע ואת מגרשיה ואת עלמת ואת מגרשיה ואת ענתות ואת מגרשיה כל עריהם שלש עשרה עיר במשפחותיהם  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל--ערים עשר  {פ}</verse>
				<verse number="47">מז ולבני גרשום למשפחותם ממטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי וממטה מנשה בבשן--ערים שלש עשרה  {ס}</verse>
				<verse number="48">מח לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבלון בגורל--ערים שתים עשרה  {ס}</verse>
				<verse number="49">מט ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם</verse>
				<verse number="50">נ ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימן--את הערים האלה אשר יקראו אתהם בשמות  {ס}</verse>
				<verse number="51">נא וממשפחות בני קהת--ויהי ערי גבולם ממטה אפרים</verse>
				<verse number="52">נב ויתנו להם את ערי המקלט את שכם ואת מגרשיה--בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="53">נג ואת יקמעם ואת מגרשיה ואת בית חורון ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="54">נד ואת אילון ואת מגרשיה ואת גת רמון ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="55">נה וממחצית מטה מנשה את ענר ואת מגרשיה ואת בלעם ואת מגרשיה--למשפחת לבני קהת הנותרים  {פ}</verse>
				<verse number="56">נו לבני גרשום--ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="57">נז וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה את דברת ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="58">נח ואת ראמות ואת מגרשיה ואת ענם ואת מגרשיה  {ס}</verse>
				<verse number="59">נט וממטה אשר את משל ואת מגרשיה ואת עבדון ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="60">ס ואת חוקק ואת מגרשיה ואת רחב ואת מגרשיה  {ס}</verse>
				<verse number="61">סא וממטה נפתלי את קדש בגליל ואת מגרשיה ואת חמון ואת מגרשיה ואת קריתים ואת מגרשיה  {ס}</verse>
				<verse number="62">סב לבני מררי הנותרים--ממטה זבלון את רמונו ואת מגרשיה את תבור ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="63">סג ומעבר לירדן ירחו למזרח הירדן--ממטה ראובן את בצר במדבר ואת מגרשיה ואת יהצה ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="64">סד ואת קדמות ואת מגרשיה ואת מיפעת ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="65">סה וממטה גד--את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה</verse>
				<verse number="66">סו ואת חשבון ואת מגרשיה ואת יעזיר ואת מגרשיה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ולבני יששכר תולע ופואה ישיב (ישוב) ושמרון--ארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם--מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה--ראשים כלם</verse>
				<verse number="4">ד ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף  כי הרבו נשים ובנים</verse>
				<verse number="5">ה ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו בנימן בלע ובכר וידיעאל--שלשה</verse>
				<verse number="7">ז ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה</verse>
				<verse number="8">ח ובני בכר זמירה ויועש ואליעזר ואליועיני ועמרי וירמות ואביה וענתות ועלמת כל אלה בני בכר</verse>
				<verse number="9">ט והתיחשם לתלדותם ראשי בית אבותם גבורי חיל--עשרים אלף ומאתים</verse>
				<verse number="10">י ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש (יעוש) ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר</verse>
				<verse number="11">יא כל אלה בני ידיעאל לראשי האבות גבורי חילים--שבעה עשר אלף ומאתים יצאי צבא למלחמה</verse>
				<verse number="12">יב ושפם וחפם בני עיר חשם בני אחר</verse>
				<verse number="13">יג בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום--בני בלהה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד</verse>
				<verse number="15">טו ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות</verse>
				<verse number="16">טז ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם ורקם</verse>
				<verse number="17">יז ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה</verse>
				<verse number="18">יח ואחתו המלכת--ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה</verse>
				<verse number="19">יט ויהיו בני שמידע--אחין ושכם ולקחי ואניעם  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו</verse>
				<verse number="21">כא וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם</verse>
				<verse number="22">כב ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו</verse>
				<verse number="23">כג ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו</verse>
				<verse number="24">כד ובתו שארה ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון ואת אזן שארה</verse>
				<verse number="25">כה ורפח בנו ורשף ותלח בנו--ותחן בנו</verse>
				<verse number="26">כו לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו</verse>
				<verse number="27">כז נון בנו יהושע בנו</verse>
				<verse number="28">כח ואחזתם ומשבותם--בית אל ובנתיה ולמזרח נערן--ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה עד עיה ובנתיה</verse>
				<verse number="29">כט ועל ידי בני מנשה בית שאן ובנתיה תענך ובנתיה מגדו ובנותיה דור ובנותיה באלה ישבו בני יוסף בן ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה--ושרח אחותם</verse>
				<verse number="31">לא ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות (ברזית)</verse>
				<verse number="32">לב וחבר הוליד את יפלט ואת שומר ואת חותם ואת שועא אחותם</verse>
				<verse number="33">לג ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט</verse>
				<verse number="34">לד ובני שמר--אחי ורוהגה (ורהגה) יחבה (וחבה) וארם</verse>
				<verse number="35">לה ובן הלם אחיו צופח וימנע ושלש ועמל</verse>
				<verse number="36">לו בני צופח--סוח וחרנפר ושועל וברי וימרה</verse>
				<verse number="37">לז בצר והוד ושמא ושלשה ויתרן--ובארא</verse>
				<verse number="38">לח ובני יתר--יפנה ופספה וארא</verse>
				<verse number="39">לט ובני עלא--ארח וחניאל ורציא</verse>
				<verse number="40">מ כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ובנימן--הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי</verse>
				<verse number="2">ב נוחה הרביעי ורפא החמישי</verse>
				<verse number="3">ג ויהיו בנים לבלע--אדר וגרא ואביהוד</verse>
				<verse number="4">ד ואבישוע ונעמן ואחוח</verse>
				<verse number="5">ה וגרא ושפופן וחורם</verse>
				<verse number="6">ו ואלה בני אחוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת</verse>
				<verse number="7">ז ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם והוליד את עזא ואת אחיחד</verse>
				<verse number="8">ח ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם--חושים ואת בערא נשיו</verse>
				<verse number="9">ט ויולד מן חדש אשתו--את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם</verse>
				<verse number="10">י ואת יעוץ ואת שכיה ואת מרמה אלה בניו ראשי אבות</verse>
				<verse number="11">יא ומחשים הוליד את אביטוב ואת אלפעל</verse>
				<verse number="12">יב ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה</verse>
				<verse number="13">יג וברעה ושמע--המה ראשי האבות ליושבי אילון המה הבריחו את יושבי גת</verse>
				<verse number="14">יד ואחיו ששק וירמות</verse>
				<verse number="15">טו וזבדיה וערד ועדר</verse>
				<verse number="16">טז ומיכאל וישפה ויוחא בני בריעה</verse>
				<verse number="17">יז וזבדיה ומשלם וחזקי וחבר</verse>
				<verse number="18">יח וישמרי ויזליאה ויובב בני אלפעל</verse>
				<verse number="19">יט ויקים וזכרי וזבדי</verse>
				<verse number="20">כ ואליעיני וצלתי ואליאל</verse>
				<verse number="21">כא ועדיה ובראיה ושמרת בני שמעי</verse>
				<verse number="22">כב וישפן ועבר ואליאל</verse>
				<verse number="23">כג ועבדון וזכרי וחנן</verse>
				<verse number="24">כד וחנניה ועילם וענתתיה</verse>
				<verse number="25">כה ויפדיה ופניאל (ופנואל) בני ששק</verse>
				<verse number="26">כו ושמשרי ושחריה ועתליה</verse>
				<verse number="27">כז ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם</verse>
				<verse number="28">כח אלה ראשי אבות לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם</verse>
				<verse number="29">כט ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה</verse>
				<verse number="30">ל ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב</verse>
				<verse number="31">לא וגדור ואחיו וזכר</verse>
				<verse number="32">לב ומקלות הוליד את שמאה ואף המה נגד אחיהם ישבו בירושלם--עם אחיהם  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל</verse>
				<verse number="34">לד ובן יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את מיכה</verse>
				<verse number="35">לה ובני מיכה--פיתון ומלך ותארע ואחז</verse>
				<verse number="36">לו ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא</verse>
				<verse number="37">לז ומוצא הוליד את בנעא רפה בנו אלעשה בנו אצל בנו</verse>
				<verse number="38">לח ולאצל ששה בנים--ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן כל אלה בני אצל</verse>
				<verse number="39">לט ובני עשק אחיו  אולם בכרו--יעוש השני ואליפלט השלשי</verse>
				<verse number="40">מ ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים--מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם  ישראל הכהנים הלוים והנתינים</verse>
				<verse number="3">ג ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן--ומן בני אפרים ומנשה</verse>
				<verse number="4">ד עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן (בני מן) בני פרץ בן יהודה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ומן השילוני עשיה הבכור ובניו</verse>
				<verse number="6">ו ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים</verse>
				<verse number="7">ז ומן בני בנימן--סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה</verse>
				<verse number="8">ח ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה</verse>
				<verse number="9">ט ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ומן הכהנים  ידעיה ויהויריב ויכין</verse>
				<verse number="11">יא ועזריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגיד בית האלהים  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ועדיה בן ירחם בן פשחור בן מלכיה ומעשי בן עדיאל בן יחזרה בן משלם בן משלמית בן אמר</verse>
				<verse number="13">יג ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים--גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים</verse>
				<verse number="14">יד ומן הלוים  שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי</verse>
				<verse number="15">טו ובקבקר חרש וגלל ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף</verse>
				<verse number="16">טז ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסא בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי</verse>
				<verse number="17">יז והשערים שלום ועקוב וטלמן ואחימן ואחיהם שלום הראש</verse>
				<verse number="18">יח ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי</verse>
				<verse number="19">יט ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא</verse>
				<verse number="20">כ ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים--יהוה עמו</verse>
				<verse number="21">כא זכריה בן משלמיה שער פתח לאהל מועד</verse>
				<verse number="22">כב כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם</verse>
				<verse number="23">כג והם ובניהם על השערים לבית יהוה לבית האהל--למשמרות</verse>
				<verse number="24">כד לארבע רוחות יהיו השערים  מזרח ימה צפונה ונגבה</verse>
				<verse number="25">כה ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת--עם אלה</verse>
				<verse number="26">כו כי באמונה המה ארבעת גברי השערים--הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים</verse>
				<verse number="27">כז וסביבות בית האלהים ילינו  כי עליהם משמרת והם על המפתח ולבקר לבקר</verse>
				<verse number="28">כח ומהם על כלי העבודה  כי במספר יביאום ובמספר יוציאום</verse>
				<verse number="29">כט ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים</verse>
				<verse number="30">ל ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים</verse>
				<verse number="31">לא ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי--באמונה על מעשה החבתים</verse>
				<verse number="32">לב ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שבת שבת</verse>
				<verse number="33">לג ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת--פטירים (פטורים)  כי יומם ולילה עליהם במלאכה</verse>
				<verse number="34">לד אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל (יעיאל) ושם אשתו מעכה</verse>
				<verse number="36">לו ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב</verse>
				<verse number="37">לז וגדור ואחיו וזכריה ומקלות</verse>
				<verse number="38">לח ומקלות הוליד את שמאם ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלם--עם אחיהם  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל</verse>
				<verse number="40">מ ובן יהונתן מריב בעל ומרי בעל הוליד את מיכה</verse>
				<verse number="41">מא ובני מיכה--פיתן ומלך ותחרע</verse>
				<verse number="42">מב ואחז הוליד את יערה ויערה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא</verse>
				<verse number="43">מג ומוצא הוליד את בנעא ורפיה בנו אלעשה בנו אצל בנו</verse>
				<verse number="44">מד ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן אלה בני אצל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ופלשתים נלחמו בישראל וינס איש ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר גלבע</verse>
				<verse number="2">ב וידבקו פלשתים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע--בני שאול</verse>
				<verse number="3">ג ותכבד המלחמה על שאול וימצאהו המורים בקשת ויחל מן היורים</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד  {ס}  ויקח שאול את החרב ויפל עליה</verse>
				<verse number="5">ה וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על החרב וימת  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו</verse>
				<verse number="7">ז ויראו כל איש ישראל אשר בעמק כי נסו וכי מתו שאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבע</verse>
				<verse number="9">ט ויפשיטהו--וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם--ואת העם</verse>
				<verse number="10">י וישימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא וישמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו פלשתים לשאול</verse>
				<verse number="12">יב ויקומו כל איש חיל וישאו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאום יבישה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש ויצומו שבעת ימים</verse>
				<verse number="13">יג וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש</verse>
				<verse number="14">יד ולא דרש ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר  הנה עצמך ובשרך אנחנו</verse>
				<verse number="2">ב גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר דויד--כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש</verse>
				<verse number="7">ז וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד</verse>
				<verse number="8">ח ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר</verse>
				<verse number="9">ט וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ואלה ראשי הגברים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו--כדבר יהוה על ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ואלה מספר הגברים אשר לדויד  ישבעם בן חכמוני ראש השלושים (השלישים)--הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת</verse>
				<verse number="12">יב ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים</verse>
				<verse number="13">יג הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים</verse>
				<verse number="14">יד ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה</verse>
				<verse number="15">טו וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד--אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים</verse>
				<verse number="16">טז ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם</verse>
				<verse number="17">יז ויתאו דויד ויאמר  מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער</verse>
				<verse number="18">יח ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים</verse>
				<verse number="20">כ ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא (ולו) שם בשלושה</verse>
				<verse number="21">כא מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג</verse>
				<verse number="23">כג והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו</verse>
				<verse number="24">כד אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים</verse>
				<verse number="25">כה מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה לא בא וישימהו דויד על משמעתו  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו וגבורי החילים  עשהאל  {ר} אחי יואב  {ס}  אלחנן בן דודו מבית לחם  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז שמות  {ר} ההרורי  {ס}  חלץ הפלוני  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח עירא בן עקש  {ר} התקועי  {ס}  אביעזר הענתותי  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט סבכי  {ר} החשתי  {ס}  עילי האחוחי  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל מהרי  {ר} הנטפתי  {ס}  חלד בן בענה הנטופתי  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא איתי  {ר} בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס}  בניה הפרעתני  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב חורי  {ר} מנחלי געש  {ס}  אביאל הערבתי  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג עזמות  {ר} הבחרומי  {ס}  אליחבא השעלבני  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד בני השם  {ר} הגזוני  {ס}  יונתן בן שגה ההררי  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה אחיאם  {ר} בן שכר ההררי  {ס}  אליפל בן אור  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו חפר המכרתי  {ר} אחיה הפלני  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז חצרו הכרמלי  {ס}  נערי  {ר} בן אזבי  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח יואל אחי נתן  {ס}  מבחר בן  {ר} הגרי  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן  {ר} צרויה  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ עירא היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא אוריה  {ר} החתי  {ס}  זבד בן אחלי  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב עדינא בן שיזא הראובני  {ר} ראש לראובני--ועליו שלשים  {ס}</verse>
				<verse number="43">מג חנן בן מעכה ויושפט  {ר} המתני  {ס}</verse>
				<verse number="44">מד עזיא העשתרתי  {ס}  שמע ויעואל (ויעיאל)  {ר} בני חותם הערערי  {ס}</verse>
				<verse number="45">מה ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו  {ר} התיצי  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם  {ס}  ויתמה  {ר} המואבי</verse>
				<verse number="47">מז אליאל ועובד  {ס}  ויעשיאל המצביה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה</verse>
				<verse number="2">ב נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת--מאחי שאול מבנימן</verse>
				<verse number="3">ג הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל (ויזיאל) ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי</verse>
				<verse number="4">ד וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים</verse>
				<verse number="5">ה וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי (החרופי)</verse>
				<verse number="7">ז אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם--הקרחים</verse>
				<verse number="8">ח ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור</verse>
				<verse number="9">ט ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה--ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר</verse>
				<verse number="10">י עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי</verse>
				<verse number="11">יא משמנה הרביעי ירמיה החמשי</verse>
				<verse number="12">יב עתי הששי אליאל השבעי</verse>
				<verse number="13">יג יוחנן השמיני אלזבד התשיעי</verse>
				<verse number="14">יד ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף</verse>
				<verse number="16">טז אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו (גדותיו) ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד</verse>
				<verse number="18">יח ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים (השלישים) לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה--ולא עזרם  כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול</verse>
				<verse number="21">כא בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי  ראשי האלפים אשר למנשה</verse>
				<verse number="22">כב והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא</verse>
				<verse number="23">כג כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו--עד למחנה גדול כמחנה אלהים  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה  להסב מלכות שאול אליו--כפי יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה בני יהודה נשאי צנה ורמח--ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו מן בני שמעון גבורי חיל לצבא--שבעת אלפים ומאה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז מן בני הלוי--ארבעת אלפים ושש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות--גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל--ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה--חמשים אלף  ולעדר בלא לב ולב  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה--ארבעים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה--מאה ועשרים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד--להמליך את דויד</verse>
				<verse number="40">מ ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים  כי הכינו להם אחיהם [ (I Chronicles 12:41) מא וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן--לרב  כי שמחה בישראל  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות--לכל נגיד</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו</verse>
				<verse number="3">ג ונסבה את ארון אלהינו אלינו  כי לא דרשנהו בימי שאול</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו כל הקהל לעשות כן  כי ישר הדבר בעיני כל העם</verse>
				<verse number="5">ה ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים</verse>
				<verse number="6">ו ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה  להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים--אשר נקרא שם</verse>
				<verse number="7">ז וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה</verse>
				<verse number="8">ח ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים--בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות</verse>
				<verse number="9">ט ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון--כי שמטו הבקר</verse>
				<verse number="10">י ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים</verse>
				<verse number="11">יא ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה</verse>
				<verse number="12">יב ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר  היך אביא אלי את ארון האלהים</verse>
				<verse number="13">יג ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי</verse>
				<verse number="14">יד וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו--שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית</verse>
				<verse number="2">ב וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל  כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות</verse>
				<verse number="4">ד ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם  שמוע ושובב נתן ושלמה</verse>
				<verse number="5">ה ויבחר ואלישוע ואלפלט</verse>
				<verse number="6">ו ונגה ונפג ויפיע</verse>
				<verse number="7">ז ואלישמע ובעלידע ואליפלט  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם</verse>
				<verse number="9">ט ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים</verse>
				<verse number="10">י וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך</verse>
				<verse number="11">יא ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים</verse>
				<verse number="12">יב ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק</verse>
				<verse number="14">יד וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם  הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים</verse>
				<verse number="15">טו ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה  כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים</verse>
				<verse number="16">טז ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה</verse>
				<verse number="17">יז ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל</verse>
				<verse number="2">ב אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים  כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו--עד עולם  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו</verse>
				<verse number="4">ד ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה לבני קהת--אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לבני מררי--עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז לבני גרשום--יואל השר ואחיו מאה ושלשים  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח לבני אליצפן--שמעיה השר ואחיו מאתים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט לבני חברון--אליאל השר ואחיו שמונים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י לבני עזיאל  עמינדב השר--ואחיו מאה ושנים עשר  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו</verse>
				<verse number="13">יג כי למבראשונה לא אתם--פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט</verse>
				<verse number="14">יד ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="15">טו וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה--בכתפם במטות עליהם  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים--משמיעים להרים בקול לשמחה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו  {ס}  ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו</verse>
				<verse number="18">יח ועמהם אחיהם המשנים  זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל--השערים</verse>
				<verse number="19">יט והמשררים הימן אסף ואיתן--במצלתים נחשת להשמיע</verse>
				<verse number="20">כ וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו--בנבלים על עלמות</verse>
				<verse number="21">כא ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו--בכנרות על השמינית לנצח</verse>
				<verse number="22">כב וכנניהו שר הלוים במשא--יסר במשא כי מבין הוא</verse>
				<verse number="23">כג וברכיה ואלקנה שערים לארון</verse>
				<verse number="24">כד ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון</verse>
				<verse number="25">כה ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים  ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם--בשמחה  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים</verse>
				<verse number="27">כז ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד</verse>
				<verse number="28">כח וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות</verse>
				<verse number="29">כט ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים</verse>
				<verse number="2">ב ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה--לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה</verse>
				<verse number="4">ד ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים--משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע</verse>
				<verse number="6">ו ובניהו ויחזיאל הכהנים--בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים</verse>
				<verse number="7">ז ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה--ביד אסף ואחיו  {ש}</verse>
				<verse number="8">ח הודו ליהוה קראו בשמו--  {ס}  הודיעו בעמים עלילתיו  {ר}</verse>
				<verse number="9">ט שירו לו זמרו לו--  {ס}  שיחו בכל נפלאתיו  {ר}</verse>
				<verse number="10">י התהללו בשם קדשו--  {ס}  ישמח לב מבקשי יהוה  {ר}</verse>
				<verse number="11">יא דרשו יהוה ועזו--  {ס}  בקשו פניו תמיד  {ר}</verse>
				<verse number="12">יב זכרו נפלאתיו אשר עשה--  {ס}  מפתיו ומשפטי פיהו  {ר}</verse>
				<verse number="13">יג זרע ישראל עבדו--  {ס}  בני יעקב בחיריו  {ר}</verse>
				<verse number="14">יד הוא יהוה אלהינו--  {ס}  בכל הארץ משפטיו  {ר}</verse>
				<verse number="15">טו זכרו לעולם בריתו--  {ס}  דבר צוה לאלף דור  {ר}</verse>
				<verse number="16">טז אשר כרת את אברהם--  {ס}  ושבועתו ליצחק  {ר}</verse>
				<verse number="17">יז ויעמידה ליעקב לחק--  {ס}  לישראל ברית עולם  {ר}</verse>
				<verse number="18">יח לאמר לך אתן ארץ כנען--  {ס}  חבל נחלתכם  {ר}</verse>
				<verse number="19">יט בהיותכם מתי מספר--  {ס}  כמעט וגרים בה  {ר}</verse>
				<verse number="20">כ ויתהלכו מגוי אל גוי--  {ס}  ומממלכה אל עם אחר  {ר}</verse>
				<verse number="21">כא לא הניח לאיש לעשקם--  {ס}  ויוכח עליהם מלכים  {ר}</verse>
				<verse number="22">כב אל תגעו במשיחי--  {ס}  ובנביאי אל תרעו  {ר} {ש}</verse>
				<verse number="23">כג שירו ליהוה כל הארץ--  {ס}  בשרו מיום אל יום ישועתו  {ר}</verse>
				<verse number="24">כד ספרו בגוים את כבודו--  {ס}  בכל העמים נפלאתיו  {ר}</verse>
				<verse number="25">כה כי גדול יהוה ומהלל מאד--  {ס}  ונורא הוא על כל אלהים  {ר}</verse>
				<verse number="26">כו כי כל אלהי העמים אלילים--  {ס}  ויהוה שמים עשה  {ר}</verse>
				<verse number="27">כז הוד והדר לפניו--  {ס}  עז וחדוה במקמו  {ר}</verse>
				<verse number="28">כח הבו ליהוה משפחות עמים--  {ס}  הבו ליהוה כבוד ועז  {ר}</verse>
				<verse number="29">כט הבו ליהוה כבוד שמו  {ס}  שאו מנחה ובאו לפניו--  {ר} השתחוו ליהוה בהדרת קדש  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל חילו מלפניו כל הארץ--  {ר} אף תכון תבל בל תמוט  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ישמחו השמים ותגל הארץ--  {ר} ויאמרו בגוים יהוה מלך  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ירעם הים ומלואו--  {ר} יעלץ השדה וכל אשר בו  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג אז ירננו עצי היער  {ר} מלפני יהוה--כי בא לשפוט את הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד הודו ליהוה כי טוב--  {ר} כי לעולם חסדו  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ואמרו--הושיענו אלהי ישענו  {ר} וקבצנו והצילנו מן הגוים  {ס}  להדות לשם קדשך  {ר} להשתבח בתהלתך  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו ברוך יהוה אלהי ישראל--  {ר} מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן--  {ס}  והלל ליהוה  {ר} {ש}</verse>
				<verse number="37">לז ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו  לשרת לפני הארון תמיד--לדבר יום ביומו</verse>
				<verse number="38">לח ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה  {ס}  ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים</verse>
				<verse number="39">לט ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה--בבמה אשר בגבעון</verse>
				<verse number="40">מ להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד--לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל</verse>
				<verse number="41">מא ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות--להדות ליהוה כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="42">מב ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער</verse>
				<verse number="43">מג וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה  כי האלהים עמך  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר</verse>
				<verse number="4">ד לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה  לא אתה תבנה לי הבית לשבת</verse>
				<verse number="5">ה כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן</verse>
				<verse number="6">ו בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר  למה לא בניתם לי בית ארזים</verse>
				<verse number="7">ז ועתה כה תאמר לעבדי לדויד  {ס}  כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן--להיות נגיד על עמי ישראל</verse>
				<verse number="8">ח ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ</verse>
				<verse number="9">ט ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה</verse>
				<verse number="10">י ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה</verse>
				<verse number="11">יא והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו</verse>
				<verse number="12">יב הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם</verse>
				<verse number="13">יג אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך</verse>
				<verse number="14">יד והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם</verse>
				<verse number="15">טו ככל הדברים האלה וככל החזון הזה--כן דבר נתן אל דויד  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם</verse>
				<verse number="17">יז ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה--יהוה אלהים</verse>
				<verse number="18">יח מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת</verse>
				<verse number="19">יט יהוה--בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת  להדיע את כל הגדלות</verse>
				<verse number="20">כ יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו</verse>
				<verse number="21">כא ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ  אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות--לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים</verse>
				<verse number="22">כב ותתן את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים</verse>
				<verse number="23">כג ועתה יהוה--הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת</verse>
				<verse number="24">כד ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר--יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך</verse>
				<verse number="25">כה כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך</verse>
				<verse number="26">כו ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת</verse>
				<verse number="27">כז ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך  כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים</verse>
				<verse number="2">ב ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה</verse>
				<verse number="3">ג ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת</verse>
				<verse number="4">ד וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב</verse>
				<verse number="5">ה ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש</verse>
				<verse number="6">ו וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך</verse>
				<verse number="7">ז ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם</verse>
				<verse number="8">ח ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וישמע תעו מלך חמת  כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה</verse>
				<verse number="10">י וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול (לשאל) לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף--ונחשת</verse>
				<verse number="11">יא גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים--מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק</verse>
				<verse number="12">יב ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף</verse>
				<verse number="13">יג וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך</verse>
				<verse number="14">יד וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה--לכל עמו</verse>
				<verse number="15">טו ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר</verse>
				<verse number="16">טז וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר</verse>
				<verse number="17">יז ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון--לנחמו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך</verse>
				<verse number="4">ד ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם</verse>
				<verse number="5">ה וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים</verse>
				<verse number="7">ז וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא  {ס}  ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים</verse>
				<verse number="9">ט ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה</verse>
				<verse number="10">י וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו--פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם</verse>
				<verse number="11">יא ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אם תחזק ממני ארם--והיית לי לתשועה  {ס}  ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך</verse>
				<verse number="13">יג חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה</verse>
				<verse number="14">יד ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם--למלחמה וינוסו מפניו</verse>
				<verse number="15">טו ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם</verse>
				<verse number="17">יז ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו</verse>
				<verse number="18">יח וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית</verse>
				<verse number="19">יט ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה</verse>
				<verse number="2">ב ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד</verse>
				<verse number="3">ג ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים--ויכנעו</verse>
				<verse number="5">ה ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור (יעיר) את לחמי אחי גלית הגתי--ועץ חניתו כמנור ארגים  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא</verse>
				<verse number="7">ז ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד</verse>
				<verse number="8">ח אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל</verse>
				<verse number="4">ד ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם</verse>
				<verse number="5">ה ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב</verse>
				<verse number="6">ו ולוי ובנימן לא פקד בתוכם  כי נתעב דבר המלך את יואב</verse>
				<verse number="7">ז וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר</verse>
				<verse number="10">י לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך  בחר לך אחת מהנה ואעשה לך</verse>
				<verse number="11">יא ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך</verse>
				<verse number="12">יב אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל  ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל</verse>
				<verse number="14">יד ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש</verse>
				<verse number="15">טו וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד  כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי</verse>
				<verse number="19">יט ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה</verse>
				<verse number="20">כ וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים</verse>
				<verse number="21">כא ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם</verse>
				<verse number="23">כג ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא  כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם</verse>
				<verse number="25">כה ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות</verse>
				<verse number="26">כו ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה</verse>
				<verse number="28">כח בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם</verse>
				<verse number="29">כט ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא  בבמה בגבעון</verse>
				<verse number="30">ל ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים  כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א ויאמר דויד--זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר דויד--לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים</verse>
				<verse number="3">ג וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות--הכין דויד ונחשת לרב אין משקל</verse>
				<verse number="4">ד ועצי ארזים לאין מספר  כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב--לדויד  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו</verse>
				<verse number="6">ו ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר דויד לשלמה  בנו (בני)--אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי</verse>
				<verse number="8">ח ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית  לא תבנה בית לשמי--כי דמים רבים שפכת ארצה לפני</verse>
				<verse number="9">ט הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב  כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו</verse>
				<verse number="10">י הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל--עד עולם</verse>
				<verse number="11">יא עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך</verse>
				<verse number="12">יב אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך</verse>
				<verse number="13">יג אז תצליח--אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת</verse>
				<verse number="14">יד והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף</verse>
				<verse number="15">טו ועמך לרב עשי מלאכה--חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה</verse>
				<verse number="16">טז לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך</verse>
				<verse number="17">יז ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב  כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו</verse>
				<verse number="19">יט עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ודויד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה בנו על ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים</verse>
				<verse number="3">ג ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף</verse>
				<verse number="4">ד מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים</verse>
				<verse number="5">ה וארבעת אלפים שערים וארבעת אלפים מהללים ליהוה בכלים אשר עשיתי להלל  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויחלקם דויד מחלקות  {ס}  לבני לוי לגרשון קהת ומררי  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז לגרשני לעדן ושמעי  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח בני לעדן הראש יחיאל וזתם ויואל--שלשה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט בני שמעי שלמות (שלמית) וחזיאל והרן--שלשה אלה ראשי האבות ללעדן  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ובני שמעי--יחת זינא ויעוש ובריעה אלה בני שמעי ארבעה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי יחת הראש וזיזה השני ויעוש ובריעה לא הרבו בנים ויהיו לבית אב לפקדה אחת  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב בני קהת עמרם יצהר חברון ועזיאל--ארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם--להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד עולם</verse>
				<verse number="14">יד ומשה איש האלהים--בניו יקראו על שבט הלוי  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו בני משה גרשום ואליעזר</verse>
				<verse number="16">טז בני גרשום שבואל הראש</verse>
				<verse number="17">יז ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח בני יצהר שלמית הראש</verse>
				<verse number="19">יט בני חברון--יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי</verse>
				<verse number="20">כ בני עזיאל--מיכה הראש וישיה השני</verse>
				<verse number="21">כא בני מררי מחלי ומושי בני מחלי אלעזר וקיש</verse>
				<verse number="22">כב וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם</verse>
				<verse number="23">כג בני מושי מחלי ועדר וירמות--שלושה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד אלה בני לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה--מבן עשרים שנה ומעלה</verse>
				<verse number="25">כה כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם</verse>
				<verse number="26">כו וגם ללוים--אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו</verse>
				<verse number="27">כז כי בדברי דויד האחרונים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה</verse>
				<verse number="28">כח כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית יהוה על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש--ומעשה עבדת בית האלהים</verse>
				<verse number="29">כט וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משורה ומדה</verse>
				<verse number="30">ל ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב</verse>
				<verse number="31">לא ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים--במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה</verse>
				<verse number="32">לב ושמרו את משמרת אהל מועד ואת משמרת הקדש ומשמרת בני אהרן אחיהם--לעבדת בית יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ולבני אהרן מחלקותם  בני אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר</verse>
				<verse number="2">ב וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר</verse>
				<verse number="3">ג ויחלקם דויד--וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר  לפקדתם בעבדתם</verse>
				<verse number="4">ד וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר--ויחלקום  לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה</verse>
				<verse number="5">ה ויחלקום בגורלות אלה עם אלה  כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים--בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויצא הגורל הראשון ליהויריב  {ס}  לידעיה השני  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח לחרם  {ר} השלישי  {ס}  לשערים הרבעי  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט למלכיה  {ר} החמישי  {ס}  למימן הששי  {ס}</verse>
				<verse number="10">י להקוץ  {ר} השבעי  {ס}  לאביה השמיני  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא לישוע  {ר} התשעי  {ס}  לשכניהו העשרי  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לאלישיב  {ר} עשתי עשר  {ס}  ליקים שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג לחפה  {ר} שלשה עשר  {ס}  לישבאב ארבעה עשר  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד לבלגה  {ר} חמשה עשר  {ס}  לאמר ששה עשר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו לחזיר שבעה  {ר} עשר  {ס}  להפצץ שמונה עשר  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לפתחיה תשעה  {ר} עשר  {ס}  ליחזקאל העשרים  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ליכין אחד  {ר} ועשרים  {ס}  לגמול שנים ועשרים  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח לדליהו שלשה  {ר} ועשרים  {ס}  למעזיהו ארבעה ועשרים  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט אלה פקדתם לעבדתם לבוא לבית יהוה כמשפטם ביד אהרן אביהם  כאשר צוהו יהוה אלהי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ולבני לוי הנותרים  לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא לרחביהו--לבני רחביהו הראש ישיה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ליצהרי שלמות לבני שלמות יחת  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ובני יריהו אמריהו השני יחזיאל השלישי יקמעם הרביעי  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור (שמיר)</verse>
				<verse number="25">כה אחי מיכה ישיה  {ס}  לבני ישיה זכריהו  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו בני מררי מחלי ומושי  {ס}  בני יעזיהו בנו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז בני מררי--ליעזיהו בנו ושהם וזכור ועברי  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח למחלי אלעזר ולא היה לו בנים  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט לקיש בני קיש ירחמאל  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם</verse>
				<verse number="31">לא ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים--אבות הראש לעמת אחיו הקטן  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים (הנבאים) בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם</verse>
				<verse number="2">ב לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה--בני אסף  על יד אסף הנבא על ידי המלך</verse>
				<verse number="3">ג לידותון--בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד להימן--בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאת</verse>
				<verse number="5">ה כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים--להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר--ובנות שלוש</verse>
				<verse number="6">ו כל אלה על ידי אביהם בשיר בית יהוה במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים--על ידי המלך אסף וידותון והימן</verse>
				<verse number="7">ז ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה  כל המבין--מאתים שמונים ושמונה</verse>
				<verse number="8">ח ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול--מבין עם תלמיד  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויצא הגורל הראשון לאסף--ליוסף  {ס}  גדליהו השני--הוא ואחיו  {ר} ובניו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="10">י השלשי זכור בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא הרביעי ליצרי--בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב החמישי  {ר} נתניהו בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג הששי בקיהו בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד השבעי ישראלה בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו השמיני  {ר} ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז התשיעי מתניהו בניו ואחיו  {ר} שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח עשתי  {ר} עשר עזראל בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט השנים עשר לחשביה  {ר} בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ לשלשה עשר שובאל בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב לחמשה  {ר} עשר לירמות בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג לששה עשר לחנניהו בניו  {ר} ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד לשבעה עשר לישבקשה בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו לתשעה  {ר} עשר למלותי בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז לעשרים לאליתה--בניו  {ר} ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח לאחד ועשרים להותיר בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל לשלשה  {ר} ועשרים למחזיאות בניו ואחיו שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא לארבעה ועשרים  {ר} לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א למחלקות לשערים--לקרחים משלמיהו בן קרא מן בני אסף</verse>
				<verse number="2">ב ולמשלמיהו בנים--זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי</verse>
				<verse number="3">ג עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי</verse>
				<verse number="4">ד ולעבד אדם בנים--שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי</verse>
				<verse number="5">ה עמיאל הששי יששכר השביעי פעלתי השמיני  כי ברכו אלהים  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ולשמעיה בנו נולד בנים הממשלים לבית אביהם  כי גבורי חיל המה</verse>
				<verse number="7">ז בני שמעיה עתני ורפאל ועובד אלזבד אחיו--בני חיל אליהו וסמכיהו</verse>
				<verse number="8">ח כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה--ששים ושנים לעבד אדם</verse>
				<verse number="9">ט ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל--שמונה עשר  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ולחסה מן בני מררי בנים--שמרי הראש כי לא היה בכור וישימהו אביהו לראש</verse>
				<verse number="11">יא חלקיהו השני טבליהו השלשי זכריהו הרבעי כל בנים ואחים לחסה שלשה עשר</verse>
				<verse number="12">יב לאלה מחלקות השערים לראשי הגברים משמרות--לעמת אחיהם  לשרת בבית יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם--לשער ושער  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה</verse>
				<verse number="15">טו לעבד אדם נגבה ולבניו בית האספים</verse>
				<verse number="16">טז לשפים ולחסה למערב עם שער שלכת במסלה העולה משמר לעמת משמר  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה  {ס}  ולאספים שנים שנים</verse>
				<verse number="18">יח לפרבר למערב--ארבעה למסלה שנים לפרבר</verse>
				<verse number="19">יט אלה מחלקות השערים לבני הקרחי ולבני מררי</verse>
				<verse number="20">כ והלוים--אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא בני לעדן בני הגרשני ללעדן ראשי האבות ללעדן הגרשני--יחיאלי  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב בני יחיאלי--זתם ויואל אחיו על אצרות בית יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי</verse>
				<verse number="24">כד ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ואחיו לאליעזר--רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות (ושלמית) בנו</verse>
				<verse number="26">כו הוא שלמות ואחיו על כל אצרות הקדשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי האלפים והמאות--ושרי הצבא</verse>
				<verse number="27">כז מן המלחמות ומן השלל הקדישו--לחזק לבית יהוה</verse>
				<verse number="28">כח וכל ההקדיש שמואל הראה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה--כל המקדיש על יד שלמית ואחיו  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל--לשטרים ולשפטים</verse>
				<verse number="30">ל לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה--לכל מלאכת יהוה ולעבדת המלך</verse>
				<verse number="31">לא לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות--בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד</verse>
				<verse number="32">לב ואחיו בני חיל אלפים ושבע מאות--ראשי האבות ויפקידם דויד המלך על הראובני והגדי וחצי שבט המנשי לכל דבר האלהים ודבר המלך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה  המחלקת האחת--עשרים וארבעה אלף  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב על המחלקת הראשונה לחדש הראשון--ישבעם בן זבדיאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג מן בני פרץ הראש לכל שרי הצבאות--לחדש הראשון  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ועל מחלקת החדש השני דודי האחוחי ומחלקתו ומקלות הנגיד ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף</verse>
				<verse number="6">ו הוא בניהו גבור השלשים ועל השלשים ומחלקתו עמיזבד בנו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז הרביעי לחדש הרביעי עשהאל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט הששי לחדש הששי עירא בן עקש התקועי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="10">י השביעי לחדש השביעי חלץ הפלוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא השמיני לחדש השמיני סבכי החשתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתותי לבנימיני (לבן ימיני) ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג העשירי לחדש העשירי מהרי הנטופתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד עשתי עשר לעשתי עשר החדש בניה הפרעתוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו השנים עשר לשנים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ועל שבטי ישראל--לראובני נגיד אליעזר בן זכרי  {ס}  לשמעוני--שפטיהו בן מעכה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ליהודה אליהו מאחי דויד  {ס}  ליששכר--עמרי בן מיכאל  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט לזבולן ישמעיהו בן עבדיהו  {ס}  לנפתלי--ירימות בן עזריאל  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ לבני אפרים הושע בן עזזיהו לחצי שבט מנשה יואל בן פדיהו  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו  {ס}  לבנימן--יעשיאל בן אבנר  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב לדן עזראל בן ירחם אלה שרי שבטי ישראל</verse>
				<verse number="23">כג ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה  כי אמר יהוה להרבות את ישראל ככוכבי השמים</verse>
				<verse number="24">כד יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל  {ס}  ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה--עזרי בן כלוב  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ועל הכרמים--שמעי הרמתי  {ס}  ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי  {ס}  ועל אצרות השמן יועש  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ועל הבקר הרעים בשרון שטרי (שרטי) השרוני  {ס}  ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ועל הגמלים--אוביל הישמעלי  {ס}  ועל האתנות יחדיהו המרנתי  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ועל הצאן יזיז ההגרי כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דויד  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג ואחיתפל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל--אל ירושלם</verse>
				<verse number="2">ב ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי  אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות</verse>
				<verse number="3">ג והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי  כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת</verse>
				<verse number="4">ד ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם--כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי--בי רצה להמליך על כל ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ומכל בני--כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני--לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר לי--שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי  כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב</verse>
				<verse number="7">ז והכינותי את מלכותו עד לעולם  אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי--כיום הזה</verse>
				<verse number="8">ח ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם--למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם</verse>
				<verse number="9">ט ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה--כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין  אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד</verse>
				<verse number="10">י ראה עתה כי יהוה בחר בך לבנות בית למקדש--חזק ועשה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים--ובית הכפרת</verse>
				<verse number="12">יב ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית יהוה ולכל הלשכות סביב--לאצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים</verse>
				<verse number="13">יג ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית יהוה</verse>
				<verse number="14">יד לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה</verse>
				<verse number="15">טו ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה</verse>
				<verse number="16">טז ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף</verse>
				<verse number="17">יז והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור</verse>
				<verse number="18">יח ולמזבח הקטרת זהב מזקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית יהוה</verse>
				<verse number="19">יט הכל בכתב מיד יהוה עלי השכיל--כל מלאכות התבנית  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה--אל תירא ואל תחת  כי יהוה אלהים אלהי עמך--לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית יהוה</verse>
				<verse number="21">כא והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים</verse>
				<verse number="2">ב וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש--לרב</verse>
				<verse number="3">ג ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף  נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש</verse>
				<verse number="4">ד שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים</verse>
				<verse number="5">ה לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך</verse>
				<verse number="7">ז ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים</verse>
				<verse number="8">ח והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה--על יד יחיאל הגרשני</verse>
				<verse number="9">ט וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם</verse>
				<verse number="11">יא לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ  לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש</verse>
				<verse number="12">יב והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל</verse>
				<verse number="13">יג ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך</verse>
				<verse number="14">יד וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת  כי ממך הכל ומידך נתנו לך</verse>
				<verse number="15">טו כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו  כצל ימינו על הארץ ואין מקוה</verse>
				<verse number="16">טז יהוה אלהינו--כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך  מידך היא (הוא) ולך הכל</verse>
				<verse number="17">יז וידעתי אלהי--כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך</verse>
				<verse number="18">יח יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך</verse>
				<verse number="19">יט ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך</verse>
				<verse number="21">כא ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא--פרים אלף אלים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל</verse>
				<verse number="22">כב ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא--בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן</verse>
				<verse number="23">כג וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו--ויצלח וישמעו אליו כל ישראל</verse>
				<verse number="24">כד וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד--נתנו יד תחת שלמה המלך</verse>
				<verse number="25">כה ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ודויד בן ישי מלך על כל ישראל</verse>
				<verse number="27">כז והימים אשר מלך על ישראל--ארבעים שנה  בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש</verse>
				<verse number="28">כח וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו</verse>
				<verse number="29">כט ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה</verse>
				<verse number="30">ל עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות  {פ}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="14">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל ישראל--ראשי האבות</verse>
				<verse number="3">ג וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון  כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר</verse>
				<verse number="4">ד אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד  כי נטה לו אהל בירושלם</verse>
				<verse number="5">ה ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור--שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל</verse>
				<verse number="6">ו ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף</verse>
				<verse number="7">ז בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו</verse>
				<verse number="9">ט עתה יהוה אלהים--יאמן דברך עם דויד אבי  כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ</verse>
				<verse number="10">י עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה  כי מי ישפט את עמך הזה הגדול  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו</verse>
				<verse number="12">יב החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך--אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן</verse>
				<verse number="13">יג ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם</verse>
				<verse number="15">טו ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם--כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב</verse>
				<verse number="16">טז ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא--סחרי המלך מקוא יקחו במחיר</verse>
				<verse number="17">יז ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם--בידם יוציאו [ (II Chronicles 1:18) יח ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר  כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו</verse>
				<verse number="3">ג הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו  לעולם זאת על ישראל</verse>
				<verse number="4">ד והבית אשר אני בונה גדול  כי גדול אלהינו מכל האלהים</verse>
				<verse number="5">ה ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו</verse>
				<verse number="6">ו ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים  עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי</verse>
				<verse number="7">ז ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון--כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך</verse>
				<verse number="8">ח ולהכין לי עצים לרב  כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא</verse>
				<verse number="9">ט והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה  באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר חורם--ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ  אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו</verse>
				<verse number="12">יב ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה--לחורם אבי</verse>
				<verse number="13">יג בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת--אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך</verse>
				<verse number="14">יד ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני--ישלח לעבדיו</verse>
				<verse number="15">טו ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות</verse>
				<verse number="17">יז ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויחל שלמה לבנות את בית יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו--אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי</verse>
				<verse number="2">ב ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו</verse>
				<verse number="3">ג ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים  הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים</verse>
				<verse number="4">ד והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור</verse>
				<verse number="5">ה ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרת</verse>
				<verse number="6">ו ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים</verse>
				<verse number="7">ז ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו--זהב ופתח כרובים על הקירות  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויעש את בית קדש הקדשים--ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות</verse>
				<verse number="9">ט ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב</verse>
				<verse number="10">י ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים--מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב</verse>
				<verse number="11">יא וכנפי הכרובים--ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר</verse>
				<verse number="12">יב וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש--דבקה לכנף הכרוב האחר</verse>
				<verse number="13">יג כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר על ראשו אמות חמש  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות</verse>
				<verse number="17">יז ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני (הימני) יכין ושם השמאלי בעז  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויעש מזבח נחשת--עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויעש את הים מוצק  עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב</verse>
				<verse number="3">ג ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב  שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו</verse>
				<verse number="4">ד עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה</verse>
				<verse number="5">ה ועביו טפח--ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויעש את מנרות הזהב עשר--כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת</verse>
				<verse number="10">י ואת הים נתן מכתף הימנית קדמה--ממול נגבה</verse>
				<verse number="11">יא ויעש חורם--את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם (חורם) לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים</verse>
				<verse number="12">יב עמודים שנים והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים והשבכות שתים--לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על ראש העמודים</verse>
				<verse number="13">יג ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת--לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על פני העמודים</verse>
				<verse number="14">יד ואת המכנות עשה ואת הכירות עשה על המכנות</verse>
				<verse number="15">טו את הים אחד ואת הבקר שנים עשר תחתיו</verse>
				<verse number="16">טז ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה--נחשת מרוק</verse>
				<verse number="17">יז בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה</verse>
				<verse number="18">יח ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד  כי לא נחקר משקל הנחשת  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויעש שלמה--את כל הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים</verse>
				<verse number="20">כ ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר--זהב סגור</verse>
				<verse number="21">כא והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב</verse>
				<verse number="22">כב והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל--זהב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה  {ס}  ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים--נתן באצרות בית האלהים  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל--אל ירושלם  להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד--היא ציון</verse>
				<verse number="3">ג ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג  הוא החדש השבעי</verse>
				<verse number="4">ד ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון</verse>
				<verse number="5">ה ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל  העלו אתם הכהנים הלוים</verse>
				<verse number="6">ו והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו--לפני הארון  מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב</verse>
				<verse number="7">ז ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית--אל קדש הקדשים  אל תחת כנפי הכרובים</verse>
				<verse number="8">ח ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה</verse>
				<verse number="9">ט ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה</verse>
				<verse number="10">י אין בארון--רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב  אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי בצאת הכהנים מן הקדש  כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו--אין לשמור למחלקות</verse>
				<verse number="12">יב והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים (מחצרים) בחצצרות</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כאחד למחצצרים (למחצרים) ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן  כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א אז אמר שלמה  יהוה אמר לשכון בערפל</verse>
				<verse number="2">ב ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים</verse>
				<verse number="3">ג ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר</verse>
				<verse number="5">ה מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל</verse>
				<verse number="6">ו ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל</verse>
				<verse number="7">ז ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבות כי היה עם לבבך</verse>
				<verse number="9">ט רק אתה לא תבנה הבית  כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי</verse>
				<verse number="10">י ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="11">יא ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל</verse>
				<verse number="12">יב ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו</verse>
				<verse number="13">יג כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה--חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר  {פ}   יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים--בשמים ובארץ  שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם</verse>
				<verse number="15">טו אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה</verse>
				<verse number="16">טז ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל  רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני</verse>
				<verse number="17">יז ועתה יהוה אלהי ישראל  יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד</verse>
				<verse number="18">יח כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ  הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי</verse>
				<verse number="19">יט ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי  לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך</verse>
				<verse number="20">כ להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה--אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם  לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה</verse>
				<verse number="21">כא ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים--ושמעת וסלחת</verse>
				<verse number="22">כב אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה</verse>
				<verse number="23">כג ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב--כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה</verse>
				<verse number="25">כה ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך--מחטאתם ישובון כי תענם</verse>
				<verse number="27">כז ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו איביו בארץ שעריו  כל נגע וכל מחלה</verse>
				<verse number="29">כט כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל--אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה</verse>
				<verse number="30">ל ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו  כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם</verse>
				<verse number="31">לא למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה</verse>
				<verse number="33">לג ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי  למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי</verse>
				<verse number="34">לד כי יצא עמך למלחמה על איביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך</verse>
				<verse number="35">לה ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם</verse>
				<verse number="36">לו כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה</verse>
				<verse number="37">לז והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו</verse>
				<verse number="38">לח ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך</verse>
				<verse number="39">לט ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך</verse>
				<verse number="40">מ עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות--לתפלת המקום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך--אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב</verse>
				<verse number="42">מב יהוה אלהים אל תשב פני משיחך  זכרה לחסדי דויד עבדך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית</verse>
				<verse number="2">ב ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה  כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה</verse>
				<verse number="3">ג וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והדות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="4">ד והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם</verse>
				<verse number="6">ו והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים (מחצרים) נגדם וכל ישראל עמדים  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים  כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים</verse>
				<verse number="8">ח ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו--קהל גדול מאד  מלבוא חמת עד נחל מצרים</verse>
				<verse number="9">ט ויעשו ביום השמיני עצרת  כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים</verse>
				<verse number="10">י וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם--שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו</verse>
				<verse number="11">יא ויכל שלמה את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית יהוה ובביתו--הצליח  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח</verse>
				<verse number="13">יג הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי</verse>
				<verse number="14">יד ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים--ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם</verse>
				<verse number="15">טו עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות--לתפלת המקום הזה</verse>
				<verse number="16">טז ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים</verse>
				<verse number="17">יז ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור</verse>
				<verse number="18">יח והקימותי את כסא מלכותך  כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא יכרת לך איש מושל בישראל</verse>
				<verse number="19">יט ואם תשובון אתם--ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם</verse>
				<verse number="20">כ ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים</verse>
				<verse number="21">כא והבית הזה אשר היה עליון לכל עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה</verse>
				<verse number="22">כב ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה--ואת ביתו</verse>
				<verse number="2">ב והערים אשר נתן חורם לשלמה--בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל</verse>
				<verse number="3">ג וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה</verse>
				<verse number="4">ד ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת</verse>
				<verse number="5">ה ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון--ערי מצור חומות דלתים ובריח</verse>
				<verse number="6">ו ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו</verse>
				<verse number="7">ז כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה</verse>
				<verse number="8">ח מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה</verse>
				<verse number="9">ט ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו  כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ואלה שרי הנציבים (הנצבים) אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם</verse>
				<verse number="11">יא ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה  כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל--כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם</verse>
				<verse number="13">יג ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות</verse>
				<verse number="14">יד ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער  כי כן מצות דויד איש האלהים</verse>
				<verse number="15">טו ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר--ולאצרות</verse>
				<verse number="16">טז ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו  שלם בית יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים--בארץ אדום</verse>
				<verse number="18">יח וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות (אניות) ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה</verse>
				<verse number="2">ב ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה</verse>
				<verse number="3">ג ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה--והבית אשר בנה</verse>
				<verse number="4">ד ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח</verse>
				<verse number="5">ה ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך</verse>
				<verse number="6">ו ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך  יספת על השמועה אשר שמעתי</verse>
				<verse number="7">ז אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה--העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך</verse>
				<verse number="8">ח יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך  באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה</verse>
				<verse number="9">ט ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד--ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה</verse>
				<verse number="10">י וגם עבדי חירם (חורם) ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה</verse>
				<verse number="11">יא ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה</verse>
				<verse number="12">יב והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות וששים ושש ככרי זהב</verse>
				<verse number="14">יד לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה</verse>
				<verse number="15">טו ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט  שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת</verse>
				<verse number="16">טז ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון</verse>
				<verse number="17">יז ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור</verse>
				<verse number="18">יח ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות</verse>
				<verse number="19">יט ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה</verse>
				<verse number="20">כ וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור  אין כסף נחשב בימי שלמה--למאומה</verse>
				<verse number="21">כא כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם  אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר וחכמה</verse>
				<verse number="23">כג וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה--לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו</verse>
				<verse number="24">כד והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם</verse>
				<verse number="26">כו ויהי מושל בכל המלכים--מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים</verse>
				<verse number="27">כז ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב</verse>
				<verse number="28">כח ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות</verse>
				<verse number="29">כט ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי (יעדו) החזה על ירבעם בן נבט</verse>
				<verse number="30">ל וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה</verse>
				<verse number="31">לא וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א וילך רחבעם שכמה  כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו</verse>
				<verse number="2">ב ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך--וישב ירבעם ממצרים</verse>
				<verse number="3">ג וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר</verse>
				<verse number="4">ד אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אלהם עוד שלשת ימים--ושובו אלי וילך העם  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר  איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר</verse>
				<verse number="7">ז וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים</verse>
				<verse number="8">ח ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה  אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו</verse>
				<verse number="10">י וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו  כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי</verse>
				<verse number="11">יא ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם  אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי</verse>
				<verse number="13">יג ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים</verse>
				<verse number="14">יד וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו  אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים</verse>
				<verse number="15">טו ולא שמע המלך אל העם  כי היתה נסבה מעם האלהים--למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט</verse>
				<verse number="16">טז וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם</verse>
				<verse number="18">יח וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת  {ס}  והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר</verse>
				<verse number="3">ג אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה--ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר</verse>
				<verse number="4">ד כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה</verse>
				<verse number="6">ו ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע</verse>
				<verse number="7">ז ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם</verse>
				<verse number="8">ח ואת גת ואת מרשה ואת זיף</verse>
				<verse number="9">ט ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה</verse>
				<verse number="10">י ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן  ערי מצרות</verse>
				<verse number="11">יא ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין</verse>
				<verse number="12">יב ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג והכהנים והלוים אשר בכל ישראל--התיצבו עליו מכל גבולם</verse>
				<verse number="14">יד כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם  כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה</verse>
				<verse number="15">טו ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה</verse>
				<verse number="16">טז ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל--באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם</verse>
				<verse number="17">יז ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש  כי הלכו בדרך דויד ושלמה--לשנים שלוש</verse>
				<verse number="18">יח ויקח לו רחבעם אשה--את מחלת בן (בת) ירימות בן דויד  אביהיל בת אליאב בן ישי</verse>
				<verse number="19">יט ותלד לו בנים--את יעוש ואת שמריה ואת זהם</verse>
				<verse number="20">כ ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית</verse>
				<verse number="21">כא ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו--כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים--וששים בנות</verse>
				<verse number="22">כב ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו--כי להמליכו</verse>
				<verse number="23">כג ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יהוה וכל ישראל עמו  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם  כי מעלו ביהוה</verse>
				<verse number="3">ג באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים--לובים סכיים וכושים</verse>
				<verse number="4">ד וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק</verse>
				<verse number="6">ו ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר יהוה אל שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק</verse>
				<verse number="8">ח כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אצרות בית יהוה ואת אצרות בית המלך את הכל לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה</verse>
				<verse number="10">י ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך</verse>
				<verse number="11">יא ויהי מדי בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל תא הרצים</verse>
				<verse number="12">יב ובהכנעו שב ממנו אף יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויתחזק המלך רחבעם בירושלם--וימלך  כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית</verse>
				<verse number="14">יד ויעש הרע  כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים</verse>
				<verse number="16">טז וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה</verse>
				<verse number="2">ב שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם</verse>
				<verse number="3">ג ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור  {ס}  וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל</verse>
				<verse number="5">ה הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם  לו ולבניו ברית מלח  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו</verse>
				<verse number="7">ז ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם</verse>
				<verse number="8">ח ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים</verse>
				<verse number="9">ט הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות--כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת</verse>
				<verse number="11">יא ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב--כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו</verse>
				<verse number="12">יב והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה--להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם--כי לא תצליחו</verse>
				<verse number="13">יג וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם</verse>
				<verse number="14">יד ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות</verse>
				<verse number="15">טו ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה</verse>
				<verse number="16">טז וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם</verse>
				<verse number="17">יז ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור</verse>
				<verse number="18">יח ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם</verse>
				<verse number="19">יט וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון (עפרין) ובנתיה</verse>
				<verse number="20">כ ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא ויתחזק אביהו--וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות</verse>
				<verse number="22">כב ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו--כתובים במדרש הנביא עדו [ (II Chronicles 13:23) כג וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו</verse>
				<verse number="2">ב ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם--ולעשות התורה והמצוה</verse>
				<verse number="4">ד ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לפניו</verse>
				<verse number="5">ה ויבן ערי מצורה ביהודה  כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה--כי הניח יהוה לו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף  {ס}  ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף  כל אלה גבורי חיל</verse>
				<verse number="8">ח ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה</verse>
				<verse number="9">ט ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה</verse>
				<verse number="10">י ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזר בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה  יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים</verse>
				<verse number="12">יב וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד</verse>
				<verse number="13">יג ויכו את כל הערים סביבות גרר--כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם</verse>
				<verse number="14">יד וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים</verse>
				<verse number="2">ב ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן  יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג וימים רבים לישראל  ללא אלהי אמת וללא כהן מורה--וללא תורה</verse>
				<verse number="4">ד וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם</verse>
				<verse number="5">ה ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא  כי מהומת רבות על כל ישבי הארצות</verse>
				<verse number="6">ו וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר  כי אלהים הממם בכל צרה</verse>
				<verse number="7">ז ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם  כי יש שכר לפעלתכם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון  כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויקבצו ירושלם בחדש השלשי לשנת חמש עשרה למלכות אסא</verse>
				<verse number="11">יא ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו  בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים</verse>
				<verse number="12">יב ויבאו בברית--לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם  בכל לבבם ובכל נפשם</verse>
				<verse number="13">יג וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת--למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה</verse>
				<verse number="14">יד וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה--ובחצצרות ובשופרות</verse>
				<verse number="15">טו וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב</verse>
				<verse number="16">טז וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון</verse>
				<verse number="17">יז והבמות--לא סרו מישראל  רק לבב אסא היה שלם כל ימיו</verse>
				<verse number="18">יח ויבא את קדשי אביו וקדשיו--בית האלהים  כסף וזהב וכלים</verse>
				<verse number="19">יט ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה--לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה</verse>
				<verse number="2">ב ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה--ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר</verse>
				<verse number="3">ג ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך  הנה שלחתי לך כסף וזהב--לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי</verse>
				<verse number="4">ד וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך</verse>
				<verse number="8">ח הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים--להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך</verse>
				<verse number="9">ט כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו--נסכלת על זאת  כי מעתה יש עמך מלחמות</verse>
				<verse number="10">י ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת--כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא</verse>
				<verse number="11">יא והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים--הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל</verse>
				<verse number="12">יב ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים</verse>
				<verse number="13">יג וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו</verse>
				<verse number="14">יד ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויתן חיל--בכל ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו</verse>
				<verse number="3">ג ויהי יהוה עם יהושפט  כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים</verse>
				<verse number="4">ד כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל</verse>
				<verse number="5">ה ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט ויהי לו עשר וכבוד לרב</verse>
				<verse number="6">ו ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים--מיהודה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו--ללמד בערי יהודה</verse>
				<verse number="8">ח ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות (ושמירמות) ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה--הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים</verse>
				<verse number="9">ט וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם</verse>
				<verse number="10">י ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט</verse>
				<verse number="11">יא ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה--וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויהי יהושפט הלך וגדל עד למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות</verse>
				<verse number="13">יג ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם</verse>
				<verse number="14">יד ואלה פקדתם לבית אבותיהם  ליהודה שרי אלפים--  {ס}  עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ומן בנימן--גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ועל ידו יהוזבד ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט אלה המשרתים את המלך  מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר--בכל יהודה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב</verse>
				<verse number="2">ב וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי--ועמך במלחמה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל  דרש נא כיום את דבר יהוה</verse>
				<verse number="5">ה ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה--הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן</verse>
				<verse number="8">ח ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו (מיכיהו) בן ימלא</verse>
				<verse number="9">ט ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן--פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם</verse>
				<verse number="10">י ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם</verse>
				<verse number="11">יא וכל הנבאים--נבאים כן לאמר  עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך</verse>
				<verse number="12">יב והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר מיכיהו  חי יהוה--כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר</verse>
				<verse number="14">יד ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך  אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים--כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר מלך ישראל אל יהושפט  הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר לכן שמעו דבר יהוה  ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר--זה אמר ככה וזה אמר ככה</verse>
				<verse number="20">כ ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו  ויאמר יהוה אליו במה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן</verse>
				<verse number="22">כב ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי--לדבר אתך</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא</verse>
				<verse number="25">כה ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר--ואל יואש בן המלך</verse>
				<verse number="26">כו ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם</verse>
				<verse number="28">כח ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד</verse>
				<verse number="29">כט ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה</verse>
				<verse number="30">ל ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול  כי אם את מלך ישראל לבדו</verse>
				<verse number="31">לא ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו</verse>
				<verse number="32">לב ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל--וישובו מאחריו</verse>
				<verse number="33">לג ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך (ידך) והוצאתני מן המחנה--כי החליתי</verse>
				<verse number="34">לד ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א וישב יהושפט מלך יהודה אל ביתו בשלום--לירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב  ובזאת עליך קצף מלפני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג אבל דברים טובים נמצאו עמך  כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים</verse>
				<verse number="4">ד וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל יהוה אלהי אבותיהם</verse>
				<verse number="5">ה ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות--לעיר ועיר</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים--כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט</verse>
				<verse number="7">ז ועתה יהי פחד יהוה עליכם  שמרו ועשו--כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד</verse>
				<verse number="8">ח וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם</verse>
				<verse number="9">ט ויצו עליהם לאמר  כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם</verse>
				<verse number="10">י וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם  כה תעשון ולא תאשמו</verse>
				<verse number="11">יא והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם  חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט--למלחמה</verse>
				<verse number="2">ב ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי</verse>
				<verse number="3">ג וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה</verse>
				<verse number="4">ד ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה</verse>
				<verse number="5">ה ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם--בבית יהוה  לפני החצר החדשה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב</verse>
				<verse number="7">ז הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך--לעולם</verse>
				<verse number="8">ח וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר</verse>
				<verse number="9">ט אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע</verse>
				<verse number="10">י ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים  כי סרו מעליהם ולא השמידום</verse>
				<verse number="11">יא והנה הם--גמלים עלינו  לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו</verse>
				<verse number="12">יב אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה--כי עליך עינינו</verse>
				<verse number="13">יג וכל יהודה--עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי--מן בני אסף  היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט  כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה--כי לא לכם המלחמה כי לאלהים</verse>
				<verse number="16">טז מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל</verse>
				<verse number="17">יז לא לכם להלחם בזאת  התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו--מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם</verse>
				<verse number="18">יח ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה</verse>
				<verse number="19">יט ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים--להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה</verse>
				<verse number="20">כ וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם--האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו</verse>
				<verse number="21">כא ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש--בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="22">כב ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה--וינגפו</verse>
				<verse number="23">כג ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר--להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית</verse>
				<verse number="24">כד ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה</verse>
				<verse number="25">כה ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל--כי רב הוא</verse>
				<verse number="26">כו וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה--כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה--עד היום</verse>
				<verse number="27">כז וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה  כי שמחם יהוה מאויביהם</verse>
				<verse number="28">כח ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות--אל בית יהוה</verse>
				<verse number="29">כט ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות  בשמעם--כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל</verse>
				<verse number="30">ל ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא וימלך יהושפט על יהודה--בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי</verse>
				<verse number="32">לב וילך בדרך אביו אסא--ולא סר ממנה  לעשות הישר בעיני יהוה</verse>
				<verse number="33">לג אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם</verse>
				<verse number="34">לד ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים--הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל</verse>
				<verse number="35">לה ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות</verse>
				<verse number="36">לו ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר</verse>
				<verse number="37">לז ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר  כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו</verse>
				<verse number="2">ב ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו  כל אלה בני יהושפט מלך ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל</verse>
				<verse number="5">ה בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם</verse>
				<verse number="6">ו וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד--למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו--כל הימים</verse>
				<verse number="8">ח בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך</verse>
				<verse number="9">ט ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב</verse>
				<verse number="10">י ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה--אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו  כי עזב את יהוה אלהי אבתיו</verse>
				<verse number="11">יא גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר  כה אמר יהוה אלהי דויד אביך--תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה</verse>
				<verse number="13">יג ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת</verse>
				<verse number="14">יד הנה יהוה נגף מגפה גדולה--בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך</verse>
				<verse number="15">טו ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים</verse>
				<verse number="16">טז ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים</verse>
				<verse number="17">יז ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו</verse>
				<verse number="18">יח ואחרי כל זאת--נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא</verse>
				<verse number="19">יט ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו</verse>
				<verse number="20">כ בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו--כי כל הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי</verse>
				<verse number="3">ג גם הוא הלך בדרכי בית אחאב  כי אמו היתה יועצתו להרשיע</verse>
				<verse number="4">ד ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב  כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו--למשחית לו</verse>
				<verse number="5">ה גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם</verse>
				<verse number="6">ו וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל--כי חלה הוא</verse>
				<verse number="7">ז ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל יורם ובבאו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כהשפט יהוא עם בית אחאב וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו--ויהרגם</verse>
				<verse number="9">ט ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימיתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה</verse>
				<verse number="10">י ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה--לבית יהודה</verse>
				<verse number="11">יא ותקח יהושבעת בת המלך את יואש בן אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ותתן אתו ואת מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו--ולא המיתתהו</verse>
				<verse number="12">יב ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את שרי המאות לעזריהו בן ירחם ולישמעאל בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ואת מעשיהו בן עדיהו ואת אלישפט בן זכרי--עמו בברית</verse>
				<verse number="2">ב ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשר דבר יהוה על בני דויד</verse>
				<verse number="4">ד זה הדבר אשר תעשו  השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים</verse>
				<verse number="5">ה והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל העם--בחצרות בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים--המה יבאו כי קדש המה וכל העם--ישמרו משמרת יהוה</verse>
				<verse number="7">ז והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו</verse>
				<verse number="8">ח ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת  כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות</verse>
				<verse number="9">ט ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת המגנות ואת השלטים אשר למלך דויד--אשר בית האלהים</verse>
				<verse number="10">י ויעמד את כל העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית--על המלך סביב</verse>
				<verse number="11">יא ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב  כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה</verse>
				<verse number="15">טו וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויכרת יהוידע ברית--בינו ובין כל העם ובין המלך  להיות לעם ליהוה</verse>
				<verse number="17">יז ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות</verse>
				<verse number="18">יח וישם יהוידע פקדות בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר--על ידי דויד</verse>
				<verse number="19">יט ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבוא טמא לכל דבר</verse>
				<verse number="20">כ ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה</verse>
				<verse number="21">כא וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע</verse>
				<verse number="2">ב ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות</verse>
				<verse number="4">ד ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה</verse>
				<verse number="5">ה ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים</verse>
				<verse number="6">ו ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל--לאהל העדות</verse>
				<verse number="7">ז כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה</verse>
				<verse number="9">ט ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל--במדבר</verse>
				<verse number="10">י וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה</verse>
				<verse number="11">יא ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב</verse>
				<verse number="12">יב ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו--ויאמצהו</verse>
				<verse number="14">יד וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת--בן מאה ושלשים שנה במותו</verse>
				<verse number="16">טז ויקברהו בעיר דויד עם המלכים  כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם</verse>
				<verse number="18">יח ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת</verse>
				<verse number="19">יט וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו--כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם</verse>
				<verse number="21">כא ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה</verse>
				<verse number="22">כב ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק</verse>
				<verse number="24">כד כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד--כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים</verse>
				<verse number="25">כה ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים</verse>
				<verse number="26">כו ואלה המתקשרים עליו  זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית</verse>
				<verse number="27">כז ובניו ורב (ירב) המשא עליו ויסוד בית האלהים--הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הישר בעיני יהוה  רק לא בלבב שלם</verse>
				<verse number="3">ג ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו</verse>
				<verse number="4">ד ואת בניהם לא המית  כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות--כי איש בחטאו ימותו</verse>
				<verse number="5">ה ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה</verse>
				<verse number="6">ו וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל--במאה ככר כסף</verse>
				<verse number="7">ז ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבוא עמך צבא ישראל  כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים</verse>
				<verse number="8">ח כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה--יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה</verse>
				<verse number="10">י ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים</verse>
				<verse number="12">יב ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו</verse>
				<verse number="13">יג ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר</verse>
				<verse number="15">טו ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך</verse>
				<verse number="16">טז ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך--כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר  לך נתראה פנים</verse>
				<verse number="18">יח וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח</verse>
				<verse number="19">יט אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך--למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך</verse>
				<verse number="20">כ ולא שמע אמציהו--כי מהאלהים היא למען תתם ביד  כי דרשו את אלהי אדום</verse>
				<verse number="21">כא ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה</verse>
				<verse number="22">כב וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו</verse>
				<verse number="23">כג ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל--בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה</verse>
				<verse number="24">כד וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אוצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה</verse>
				<verse number="26">כו ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים--הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל</verse>
				<verse number="27">כז ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם</verse>
				<verse number="28">כח וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ויקחו כל עם יהודה את עזיהו והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו</verse>
				<verse number="2">ב הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה (יכליה) מן ירושלם</verse>
				<verse number="4">ד ויעש הישר בעיני יהוה  ככל אשר עשה אמציהו אביו</verse>
				<verse number="5">ה ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים</verse>
				<verse number="6">ו ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים</verse>
				<verse number="7">ז ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים (הערבים) הישבים בגור בעל--והמעונים</verse>
				<verse number="8">ח ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד לבוא מצרים כי החזיק עד למעלה</verse>
				<verse number="9">ט ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם</verse>
				<verse number="10">י ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים--כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל--כי אהב אדמה היה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל (יעיאל) הסופר ומעשיהו השוטר--על יד חנניהו משרי המלך</verse>
				<verse number="12">יב כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל--אלפים ושש מאות</verse>
				<verse number="13">יג ועל ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל--לעזר למלך על האויב</verse>
				<verse number="14">יד ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות--ולאבני קלעים</verse>
				<verse number="15">טו ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק</verse>
				<verse number="16">טז וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת</verse>
				<verse number="17">יז ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים--בני חיל</verse>
				<verse number="18">יח ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה--כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר  צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים</verse>
				<verse number="19">יט ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת</verse>
				<verse number="20">כ ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה</verse>
				<verse number="21">כא ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות (החפשית) מצרע--כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ</verse>
				<verse number="22">כב ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים--כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא</verse>
				<verse number="23">כג וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים--כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו--רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים</verse>
				<verse number="3">ג הוא בנה את שער בית יהוה--העליון ובחומת העפל בנה לרב</verse>
				<verse number="4">ד וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים</verse>
				<verse number="5">ה והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים  זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית</verse>
				<verse number="6">ו ויתחזק יותם  כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו</verse>
				<verse number="7">ז ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה</verse>
				<verse number="8">ח בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם</verse>
				<verse number="9">ט וישכב יותם עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו</verse>
				<verse number="2">ב וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים</verse>
				<verse number="3">ג והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="4">ד ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן</verse>
				<verse number="5">ה ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד--הכל בני חיל  בעזבם את יהוה אלהי אבותם</verse>
				<verse number="7">ז ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע</verse>
				<verse number="10">י ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="11">יא ועתה שמעוני--והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם  כי חרון אף יהוה עליכם  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי--על הבאים מן הצבא</verse>
				<verse number="13">יג ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה--כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתנו ועל אשמתנו  כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל</verse>
				<verse number="15">טו ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשם וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור--לעזר לו</verse>
				<verse number="17">יז ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי</verse>
				<verse number="18">יח ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם</verse>
				<verse number="19">יט כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל  כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה</verse>
				<verse number="20">כ ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו</verse>
				<verse number="21">כא כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו</verse>
				<verse number="22">כב ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה  הוא המלך אחז</verse>
				<verse number="23">כג ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אתם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל</verse>
				<verse number="24">כד ויאסף אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל פנה בירושלם</verse>
				<verse number="25">כה ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את יהוה אלהי אבתיו</verse>
				<verse number="26">כו ויתר דבריו וכל דרכיו הראשנים והאחרונים--הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל</verse>
				<verse number="27">כז וישכב אחז עם אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם--כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הישר בעיני יהוה  ככל אשר עשה דויד אביו</verse>
				<verse number="3">ג הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה--ויחזקם</verse>
				<verse number="4">ד ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר להם שמעוני הלוים  עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש</verse>
				<verse number="6">ו כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו--ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף</verse>
				<verse number="7">ז גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל</verse>
				<verse number="8">ח ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה (לזעוה) לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם</verse>
				<verse number="9">ט והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת</verse>
				<verse number="10">י עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו</verse>
				<verse number="11">יא בני עתה אל תשלו  כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל  {ס}  ומן הגרשני--יואח בן זמה ועדן בן יואח</verse>
				<verse number="13">יג ומן בני אליצפן שמרי ויעואל (ויעיאל) ומן בני אסף זכריהו ומתניהו  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ומן בני הימן יחואל (יחיאל) ושמעי  {ס}  ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל</verse>
				<verse number="15">טו ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה</verse>
				<verse number="17">יז ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה  את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו</verse>
				<verse number="19">יט ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו--הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה</verse>
				<verse number="21">כא ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה</verse>
				<verse number="22">כב וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה</verse>
				<verse number="23">כג ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם</verse>
				<verse number="24">כד וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל  כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת</verse>
				<verse number="25">כה ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא  כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו</verse>
				<verse number="26">כו ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל</verse>
				<verse number="28">כח וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים (מחצרים)  הכל עד לכלות העלה</verse>
				<verse number="29">כט וככלות להעלות  כרעו המלך וכל הנמצאים אתו--וישתחוו</verse>
				<verse number="30">ל ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות</verse>
				<verse number="32">לב ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל--בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים  לעלה ליהוה כל אלה</verse>
				<verse number="33">לג והקדשים--בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים</verse>
				<verse number="34">לד רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים--כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים</verse>
				<verse number="35">לה וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים--לעלה ותכון עבודת בית יהוה</verse>
				<verse number="36">לו וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם  כי בפתאם היה הדבר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם--לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני</verse>
				<verse number="3">ג כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא  כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם</verse>
				<verse number="4">ד ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל</verse>
				<verse number="5">ה ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם  כי לא לרב עשו ככתוב</verse>
				<verse number="6">ו וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר  בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור</verse>
				<verse number="7">ז ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים</verse>
				<verse number="8">ח עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם  תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו</verse>
				<verse number="9">ט כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת  כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה--ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם</verse>
				<verse number="11">יא אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון--נכנעו ויבאו לירושלם</verse>
				<verse number="12">יב גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד  לעשות מצות המלך והשרים--בדבר יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני--קהל לרב מאד</verse>
				<verse number="14">יד ויקמו--ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון</verse>
				<verse number="15">טו וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה</verse>
				<verse number="16">טז ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים</verse>
				<verse number="17">יז כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור--להקדיש ליהוה</verse>
				<verse number="18">יח כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו--כי אכלו את הפסח בלא ככתוב  כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד</verse>
				<verse number="19">יט כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים--בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז--ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים--המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה</verse>
				<verse number="24">כד כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן  {ס}  והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב</verse>
				<verse number="25">כה וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה</verse>
				<verse number="26">כו ותהי שמחה גדולה בירושלם  כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו--לעריהם  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים--לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ומנת המלך מן רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים--ככתוב בתורת יהוה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים--למען יחזקו בתורת יהוה</verse>
				<verse number="5">ה וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו</verse>
				<verse number="6">ו ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה--גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם  הביאו ויתנו ערמות ערמות  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את יהוה ואת עמו ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים--על הערמות</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש--לבית צדוק  ויאמר מהחל התרומה לביא בית יהוה אכול ושבוע והותר עד לרוב--כי יהוה ברך את עמו והנותר את ההמון הזה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה--ויכינו</verse>
				<verse number="12">יב ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו (כנניהו) הלוי ושמעי אחיהו משנה</verse>
				<verse number="13">יג ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו--פקידים מיד כונניהו (כנניהו) ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים</verse>
				<verse number="14">יד וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים--לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים</verse>
				<verse number="15">טו ועל ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים--באמונה  לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן</verse>
				<verse number="16">טז מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו--לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם</verse>
				<verse number="17">יז ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה--במשמרותיהם במחלקותיהם</verse>
				<verse number="18">יח ולהתיחש בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם--לכל קהל  כי באמונתם יתקדשו קדש</verse>
				<verse number="19">יט ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות--לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים</verse>
				<verse number="20">כ ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו</verse>
				<verse number="21">כא ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו--בכל לבבו עשה והצליח  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו</verse>
				<verse number="2">ב וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו</verse>
				<verse number="4">ד ויקבצו עם רב--ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר  למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים</verse>
				<verse number="5">ה ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים</verse>
				<verse number="6">ו ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר</verse>
				<verse number="7">ז חזקו ואמצו--אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו  כי עמנו רב מעמו</verse>
				<verse number="8">ח עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו--על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלם לאמר</verse>
				<verse number="10">י כה אמר סנחריב מלך אשור  על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם</verse>
				<verse number="11">יא הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר  יהוה אלהינו--יצילנו מכף מלך אשור</verse>
				<verse number="12">יב הלא הוא יחזקיהו הסיר את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו</verse>
				<verse number="13">יג הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות  היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את ארצם מידי</verse>
				<verse number="14">יד מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי  כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי</verse>
				<verse number="15">טו ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו--כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי  אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי</verse>
				<verse number="16">טז ועוד דברו עבדיו על יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו</verse>
				<verse number="17">יז וספרים כתב--לחרף ליהוה אלהי ישראל  ולאמר עליו לאמר כאלהי גויי הארצות אשר לא הצילו עמם מידי--כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי</verse>
				<verse number="18">יח ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם--למען ילכדו את העיר</verse>
				<verse number="19">יט וידברו אל אלהי ירושלם  כעל אלהי עמי הארץ--מעשה ידי האדם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא--על זאת ויזעקו השמים  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו (ומיציאי) מעיו שם הפילהו בחרב</verse>
				<verse number="22">כב ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור--ומיד כל וינהלם מסביב</verse>
				<verse number="23">כג ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו</verse>
				<verse number="25">כה ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם</verse>
				<verse number="26">כו ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא ויושבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו</verse>
				<verse number="27">כז ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה</verse>
				<verse number="28">כח ומסכנות--לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורת</verse>
				<verse number="29">כט וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב  כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד</verse>
				<verse number="30">ל והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו</verse>
				<verse number="31">לא וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים--לנסותו לדעת כל בלבבו</verse>
				<verse number="32">לב ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו--הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא על ספר מלכי יהודה וישראל</verse>
				<verse number="33">לג וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הרע בעיני יהוה  כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל</verse>
				<verse number="3">ג וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם</verse>
				<verse number="4">ד ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם</verse>
				<verse number="5">ה ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני  הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו</verse>
				<verse number="7">ז וישם את פסל הסמל אשר עשה--בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום</verse>
				<verse number="8">ח ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם  רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה</verse>
				<verse number="9">ט ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם  לעשות רע--מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="10">י וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו</verse>
				<verse number="11">יא ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה</verse>
				<verse number="12">יב וכהצר לו--חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו</verse>
				<verse number="13">יג ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים</verse>
				<verse number="14">יד ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה</verse>
				<verse number="15">טו ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר</verse>
				<verse number="16">טז ויכן (ויבן) את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="17">יז אבל עוד העם זבחים בבמות  רק ליהוה אלהיהם</verse>
				<verse number="18">יח ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל--הנם על דברי מלכי ישראל</verse>
				<verse number="19">יט ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו--הנם כתובים על דברי חוזי</verse>
				<verse number="20">כ וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם</verse>
				<verse number="22">כב ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו--זבח אמון ויעבדם</verse>
				<verse number="23">כג ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו  כי הוא אמון הרבה אשמה</verse>
				<verse number="24">כד ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו</verse>
				<verse number="25">כה ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא סר ימין ושמאול</verse>
				<verse number="3">ג ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות</verse>
				<verse number="4">ד וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם</verse>
				<verse number="5">ה ועצמות כהנים שרף על מזבחותים (מזבחותם) ויטהר את יהודה ואת ירושלם</verse>
				<verse number="6">ו ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחר בתיהם (בחרבתיהם) סביב</verse>
				<verse number="7">ז וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל וישב לירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית--שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית יהוה אלהיו</verse>
				<verse number="9">ט ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי (וישבו) ירושלם</verse>
				<verse number="10">י ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית</verse>
				<verse number="11">יא ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים--כל מבין בכלי שיר</verse>
				<verse number="13">יג ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים</verse>
				<verse number="14">יד ובהוציאם את הכסף המובא בית יהוה--מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת יהוה ביד משה</verse>
				<verse number="15">טו ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן</verse>
				<verse number="16">טז ויבא שפן את הספר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר  כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים</verse>
				<verse number="17">יז ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה</verse>
				<verse number="18">יח ויגד שפן הסופר למלך לאמר--ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שפן לפני המלך</verse>
				<verse number="19">יט ויהי כשמע המלך את דברי התורה--ויקרע את בגדיו</verse>
				<verse number="20">כ ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך--לאמר</verse>
				<verse number="21">כא לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא  כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר הזה</verse>
				<verse number="22">כב וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת (תקהת) בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת</verse>
				<verse number="23">כג ותאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל  אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו  את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה</verse>
				<verse number="25">כה תחת אשר עזבוני ויקטירו (ויקטרו) לאלהים אחרים--למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה</verse>
				<verse number="26">כו ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה--כה תאמרו אליו  {ס}  כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת</verse>
				<verse number="27">כז יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה</verse>
				<verse number="28">כח הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט וישלח המלך ויאסף את כל זקני יהודה וירושלם</verse>
				<verse number="30">ל ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה</verse>
				<verse number="31">לא ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נפשו--לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה</verse>
				<verse number="32">לב ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו יושבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם</verse>
				<verse number="33">לג ויסר יאשיהו את כל התעבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם  כל ימיו--לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון</verse>
				<verse number="2">ב ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר ללוים המבונים (המבינים) לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל</verse>
				<verse number="4">ד והכונו (והכינו) לבית אבותיכם כמחלקותיכם--בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו</verse>
				<verse number="5">ה ועמדו בקדש לפלוגת בית האבות לאחיכם בני העם--וחלקת בית אב ללוים</verse>
				<verse number="6">ו ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים  אלה מרכוש המלך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים--הרימו  חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות</verse>
				<verse number="9">ט וכונניהו (וכנניהו) ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלוים  הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות</verse>
				<verse number="10">י ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך</verse>
				<verse number="11">יא וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים</verse>
				<verse number="12">יב ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר</verse>
				<verse number="13">יג ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם</verse>
				<verse number="14">יד ואחר הכינו להם ולכהנים--כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן</verse>
				<verse number="15">טו והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער  אין להם לסור מעל עבדתם--כי אחיהם הלוים הכינו להם</verse>
				<verse number="16">טז ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה--כמצות המלך יאשיהו</verse>
				<verse number="17">יז ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים</verse>
				<verse number="18">יח ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו--נעשה הפסח הזה</verse>
				<verse number="20">כ אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו</verse>
				<verse number="21">כא וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני  חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך</verse>
				<verse number="22">כב ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו</verse>
				<verse number="23">כג וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד</verse>
				<verse number="24">כד ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות</verse>
				<verse number="26">כו ויתר דברי יאשיהו וחסדיו--ככתוב בתורת יהוה</verse>
				<verse number="27">כז ודבריו הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם</verse>
				<verse number="2">ב בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב</verse>
				<verse number="4">ד וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו על יהודה וירושלם ויסב את שמו יהויקים ואת יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו</verse>
				<verse number="6">ו עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה</verse>
				<verse number="7">ז ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל</verse>
				<verse number="8">ח ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה</verse>
				<verse number="10">י ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם</verse>
				<verse number="12">יב ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו  לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא--מפי יהוה</verse>
				<verse number="13">יג וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="14">יד גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול (למעל) מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם</verse>
				<verse number="15">טו וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו--השכם ושלוח  כי חמל על עמו ועל מעונו</verse>
				<verse number="16">טז ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו  עד עלות חמת יהוה בעמו--עד לאין מרפא</verse>
				<verse number="17">יז ויעל עליהם את מלך כשדיים (כשדים) ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש  הכל נתן בידו</verse>
				<verse number="18">יח וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו--הכל הביא בבל</verse>
				<verse number="19">יט וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית</verse>
				<verse number="20">כ ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס</verse>
				<verse number="21">כא למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה  כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו--העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה  מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו--ויעל  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="15">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה  העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר כרש מלך פרס--כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה</verse>
				<verse number="3">ג מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל--הוא האלהים אשר בירושלם</verse>
				<verse number="4">ד וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם--ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה--לבית האלהים אשר בירושלם</verse>
				<verse number="5">ה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם</verse>
				<verse number="6">ו וכל סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות--לבד על כל התנדב  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז והמלך כורש הוציא את כלי בית יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו</verse>
				<verse number="8">ח ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה</verse>
				<verse number="9">ט ואלה מספרם  אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כפורי זהב שלשים--  {ס}  כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה--מבבל לירושלם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור (נבוכדנצר) מלך בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו</verse>
				<verse number="2">ב אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי--רחום בענה  מספר אנשי עם ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג בני פרעש--אלפים מאה שבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו בני פחת מואב לבני ישוע יואב--אלפים שמנה מאות ושנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז בני עילם--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט בני זכי שבע מאות וששים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י בני בני שש מאות ארבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא בני בבי שש מאות עשרים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב בני עזגד--אלף מאתים עשרים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג בני אדניקם--שש מאות ששים וששה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד בני בגוי אלפים חמשים וששה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז בני אטר ליחזקיה תשעים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח בני יורה מאה ושנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט בני חשם מאתים עשרים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ בני גבר תשעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא בני בית לחם מאה עשרים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב אנשי נטפה חמשים וששה</verse>
				<verse number="23">כג אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד בני עזמות ארבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז אנשי מכמס מאה עשרים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט בני נבו חמשים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל בני מגביש מאה חמשים וששה  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא בני עילם אחר--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב בני חרם שלש מאות ועשרים  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה בני סנאה--שלשת אלפים ושש מאות ושלשים  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו הכהנים  בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז בני אמר אלף חמשים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח בני פשחור--אלף מאתים ארבעים ושבעה  {ס}</verse>
				<verse number="39">לט בני חרם אלף ושבעה עשר  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ הלוים  בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא המשררים--בני אסף מאה עשרים ושמנה  {פ}</verse>
				<verse number="42">מב בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי--הכל מאה שלשים ותשעה  {פ}</verse>
				<verse number="43">מג הנתינים  {ס}  בני ציחא  {ס}  בני חשופא  {ס}  בני  {ר} טבעות  {ס}</verse>
				<verse number="44">מד בני קרס  {ס}  בני סיעהא  {ס}  בני  {ר} פדון  {ס}</verse>
				<verse number="45">מה בני לבנה  {ס}  בני חגבה  {ס}  בני  {ר} עקוב  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו בני חגב  {ס}  בני שמלי (שלמי)  {ס}  בני  {ר} חנן  {ס}</verse>
				<verse number="47">מז בני גדל  {ס}  בני גחר  {ס}  בני  {ר} ראיה  {ס}</verse>
				<verse number="48">מח בני רצין  {ס}  בני נקודא  {ס}  בני  {ר} גזם  {ס}</verse>
				<verse number="49">מט בני עזא  {ס}  בני פסח  {ס}  בני  {ר} בסי  {ס}</verse>
				<verse number="50">נ בני אסנה  {ס}  בני מעונים  {ס}  בני  {ר} נפיסים (נפוסים)  {ס}</verse>
				<verse number="51">נא בני בקבוק  {ס}  בני חקופא  {ס}  בני  {ר} חרחור  {ס}</verse>
				<verse number="52">נב בני בצלות  {ס}  בני מחידא  {ס}  בני  {ר} חרשא  {ס}</verse>
				<verse number="53">נג בני ברקוס  {ס}  בני סיסרא  {ס}  בני  {ר} תמח  {ס}</verse>
				<verse number="54">נד בני נציח  {ס}  בני חטיפא  {ס}</verse>
				<verse number="55">נה בני  {ר} עבדי שלמה  {ס}  בני סטי  {ס}  בני הספרת  {ס}  בני  {ר} פרודא  {ס}</verse>
				<verse number="56">נו בני יעלה  {ס}  בני דרקון  {ס}  בני  {ר} גדל  {ס}</verse>
				<verse number="57">נז בני שפטיה  {ס}  בני חטיל  {ס}  בני  {ר} פכרת הצביים--  {ס}  בני אמי</verse>
				<verse number="58">נח כל הנתינים--ובני עבדי שלמה  שלש מאות תשעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="59">נט ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם--אם מישראל הם</verse>
				<verse number="60">ס בני דליה בני טוביה בני נקודא--שש מאות חמשים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="61">סא ומבני הכהנים--בני חביה בני הקוץ  בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם</verse>
				<verse number="62">סב אלה בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה</verse>
				<verse number="63">סג ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד כהן לאורים ולתמים</verse>
				<verse number="64">סד כל הקהל כאחד--ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים</verse>
				<verse number="65">סה מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה--שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים</verse>
				<verse number="66">סו סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה</verse>
				<verse number="67">סז גמליהם--ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים--ששת אלפים שבע מאות ועשרים  {פ}</verse>
				<verse number="68">סח ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם--התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו</verse>
				<verse number="69">סט ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף  {ס}  וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה  {ס}</verse>
				<verse number="70">ע וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים--בעריהם וכל ישראל בעריהם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים  {ס}  ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל--להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים</verse>
				<verse number="3">ג ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל (ויעלו) עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב</verse>
				<verse number="4">ד ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו</verse>
				<verse number="5">ה ואחרי כן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה</verse>
				<verse number="6">ו מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד</verse>
				<verse number="7">ז ויתנו כסף--לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני--החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים  {ס}  בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים</verse>
				<verse number="10">י ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים--להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישראל</verse>
				<verse number="11">יא ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב--כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו--זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול</verse>
				<verse number="13">יג ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם  כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א וישמעו צרי יהודה ובנימן  כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם--כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא (ולו) אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל--לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו  כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס</verse>
				<verse number="4">ד ויהי עם הארץ--מרפים ידי עם יהודה ומבלהים (ומבהלים) אותם לבנות</verse>
				<verse number="5">ה וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם--כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס</verse>
				<verse number="6">ו ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו--כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם--לארתחששתא מלכא כנמא</verse>
				<verse number="9">ט אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון--דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי (ארכויא) בבליא שושנכיא דהוא (דהיא) עלמיא</verse>
				<verse number="10">י ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין--ושאר עבר נהרה וכענת</verse>
				<verse number="11">יא דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא--עבדיך (עבדך) אנש עבר נהרה וכענת  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו (ושוריא שכללו) ואשיא יחיטו</verse>
				<verse number="13">יג כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון--מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק</verse>
				<verse number="14">יד כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה--שלחנא והודענא למלכא</verse>
				<verse number="15">טו די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה--קריתא דך החרבת</verse>
				<verse number="16">טז מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון  לקבל דנה--חלק בעבר נהרא לא איתי לך  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין--ושאר עבר נהרה שלם וכעת  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח נשתונא די שלחתון עלינא--מפרש קרי קדמי</verse>
				<verse number="19">יט ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה</verse>
				<verse number="20">כ ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון</verse>
				<verse number="21">כא כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם</verse>
				<verse number="22">כב וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם--בשם אלה ישראל עליהון  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג בה זמנא אתה עליהון תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני--וכנותהון וכן אמרין להם--מן שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד אדין כנמא אמרנא להם  מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין</verse>
				<verse number="5">ה ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו פרשגן אגרתא די שלח תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה--על דריוש מלכא</verse>
				<verse number="7">ז פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ידיע להוא למלכא די אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם  מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה</verse>
				<verse number="10">י ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך--די נכתב שם גבריא די בראשיהם  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא וכנמא פתגמא התיבונא לממר  אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה</verse>
				<verse number="12">יב להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא--יהב המו ביד נבוכדנצר מלך בבל כסדיא (כסדאה) וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל--כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא</verse>
				<verse number="14">יד ואף מאניא די בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל--הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה</verse>
				<verse number="15">טו ואמר לה--אלה (אל) מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם</verse>
				<verse number="17">יז וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה--בבבל</verse>
				<verse number="2">ב והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא--מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם--בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין</verse>
				<verse number="4">ד נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא--מן בית מלכא תתיהב</verse>
				<verse number="5">ה ואף מאני בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל לבבל--יהתיבון ויהך להיכלא די בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו כען תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה--רחיקין הוו מן תמה</verse>
				<verse number="7">ז שבקו לעבידת בית אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית אלהא דך יבנון על אתרה</verse>
				<verse number="8">ח ומני שים טעם--למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא</verse>
				<verse number="9">ט ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום--די לא שלו</verse>
				<verse number="10">י די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי</verse>
				<verse number="11">יא ומני שים טעם--די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה</verse>
				<verse number="12">יב ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית אלהא דך--די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג אדין תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני--וכנותהון  לקבל די שלח דריוש מלכא כנמא--אספרנא עבדו</verse>
				<verse number="14">יד ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס</verse>
				<verse number="15">טו ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר--די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה--בחדוה</verse>
				<verse number="17">יז והקרבו לחנכת בית אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא (לחטאה) על כל ישראל תרי עשר--למנין שבטי ישראל</verse>
				<verse number="18">יח והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם  ככתב ספר משה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ויעשו בני הגולה את הפסח--בארבעה עשר לחדש הראשון</verse>
				<verse number="20">כ כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד--כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם</verse>
				<verse number="21">כא ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם--לדרש ליהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="22">כב ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה  כי שמחם יהוה והסב לב מלך אשור עליהם--לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס--עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה</verse>
				<verse number="2">ב בן שלום בן צדוק בן אחיטוב</verse>
				<verse number="3">ג בן אמריה בן עזריה בן מריות</verse>
				<verse number="4">ד בן זרחיה בן עזי בן בקי</verse>
				<verse number="5">ה בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש</verse>
				<verse number="6">ו הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו--כל בקשתו  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים--אל ירושלם  בשנת שבע לארתחשסתא המלך</verse>
				<verse number="8">ח ויבא ירושלם בחדש החמישי  היא שנת השביעית למלך</verse>
				<verse number="9">ט כי באחד לחדש הראשון--הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו</verse>
				<verse number="10">י כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר  ספר דברי מצות יהוה וחקיו--על ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ארתחשסתא--מלך מלכיא  לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר--וכענת</verse>
				<verse number="13">יג מני שים טעם--די כל מתנדב במלכותי מן עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך</verse>
				<verse number="14">יד כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרה על יהוד ולירושלם--בדת אלהך די בידך</verse>
				<verse number="15">טו ולהיבלה כסף ודהב--די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה</verse>
				<verse number="16">טז וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל--עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם</verse>
				<verse number="17">יז כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו--על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם</verse>
				<verse number="18">יח ומה די עליך (עלך) ועל אחיך (אחך) ייטב בשאר כספא ודהבה--למעבד  כרעות אלהכם תעבדון</verse>
				<verse number="19">יט ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך--השלם קדם אלה ירושלם</verse>
				<verse number="20">כ ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן--תנתן מן בית גנזי מלכא</verse>
				<verse number="21">כא ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם--לכל גזבריא די בעבר נהרה  די כל די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא--אספרנא יתעבד</verse>
				<verse number="22">כב עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב</verse>
				<verse number="23">כג כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא  די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי</verse>
				<verse number="24">כד ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה--מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם</verse>
				<verse number="25">כה ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין (דינין) לכל עמא די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון</verse>
				<verse number="26">כו וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא--אספרנא דינה להוא מתעבד מנה  הן למות הן לשרשו (לשרשי) הן לענש נכסין ולאסורין  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ברוך יהוה אלהי אבתינו--אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם</verse>
				<verse number="28">כח ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם  העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך--מבבל  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב מבני פינחס גרשם  {ס}  מבני איתמר דניאל  {ס}  מבני דויד חטוש  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג מבני שכניה  {ס}  מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה מבני שכניה בן יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ומבני אדניקם אחרנים--ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ומבני בגוי עותי וזבוד (וזכור) ועמו שבעים הזכרים  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם</verse>
				<verse number="16">טז ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם--ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים</verse>
				<verse number="17">יז ואוצאה (ואצוה) אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים (הנתינים) בכספיא המקום--להביא לנו משרתים לבית אלהינו</verse>
				<verse number="18">יח ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל--מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר</verse>
				<verse number="19">יט ואת חשביה--ואתו ישעיה מבני מררי  אחיו ובניהם עשרים  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים--נתינים מאתים ועשרים  כלם נקבו בשמות</verse>
				<verse number="21">כא ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו--לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו</verse>
				<verse number="22">כב כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים--לעזרנו מאויב בדרך  כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו</verse>
				<verse number="23">כג ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו</verse>
				<verse number="24">כד ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר--לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה</verse>
				<verse number="25">כה ואשקולה (ואשקלה) להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים--תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים</verse>
				<verse number="26">כו ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר</verse>
				<verse number="27">כז וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים--חמודת כזהב</verse>
				<verse number="28">כח ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם</verse>
				<verse number="29">כט שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל--בירושלם  הלשכות בית יהוה</verse>
				<verse number="30">ל וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים--להביא לירושלם לבית אלהינו  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון--ללכת ירושלם ויד אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך</verse>
				<verse number="32">לב ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה</verse>
				<verse number="33">לג וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי--הלוים</verse>
				<verse number="34">לד במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל בעת ההיא  {פ}</verse>
				<verse number="35">לה הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר  הכל עולה ליהוה  {פ}</verse>
				<verse number="36">לו ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלהים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר--לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות  כתעבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי</verse>
				<verse number="2">ב כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה--ראשונה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם</verse>
				<verse number="4">ד ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל--על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב</verse>
				<verse number="5">ה ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי</verse>
				<verse number="6">ו ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי--להרים אלהי פני אליך  כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים</verse>
				<verse number="7">ז מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה--עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים--כהיום הזה</verse>
				<verse number="8">ח ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו--להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו</verse>
				<verse number="9">ט כי עבדים אנחנו--ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת  כי עזבנו מצותיך</verse>
				<verse number="11">יא אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר--הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות  בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה--בטמאתם</verse>
				<verse number="12">יב ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם--למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם</verse>
				<verse number="13">יג ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה  כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת</verse>
				<verse number="14">יד הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה  הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו יהוה אלהי ישראל צדיק אתה--כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים  נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת</verse>
				<verse number="3">ג ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה</verse>
				<verse number="4">ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך  חזק ועשה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו</verse>
				<verse number="6">ו ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם</verse>
				<verse number="8">ח וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל</verse>
				<verse number="11">יא ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות</verse>
				<verse number="12">יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול  כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות</verse>
				<verse number="13">יג אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה</verse>
				<verse number="14">יד יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה  עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם</verse>
				<verse number="16">טז ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר</verse>
				<verse number="17">יז ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות  עד יום אחד לחדש הראשון  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות  מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה</verse>
				<verse number="19">יט ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ומבני אמר חנני וזבדיה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה</verse>
				<verse number="22">כב ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות)  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון</verse>
				<verse number="32">לב בנימן מלוך שמריה  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד מבני בני מעדי עמרם ואואל  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה בניה בדיה כלוהי (כלוהו)</verse>
				<verse number="36">לו וניה מרמות אלישיב</verse>
				<verse number="37">לז מתניה מתני ויעשו (ויעשי)</verse>
				<verse number="38">לח ובני ובנוי שמעי</verse>
				<verse number="39">לט ושלמיה ונתן ועדיה</verse>
				<verse number="40">מ מכנדבי ששי שרי</verse>
				<verse number="41">מא עזראל ושלמיהו שמריה</verse>
				<verse number="42">מב שלום אמריה יוסף  {ס}</verse>
				<verse number="43">מג מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה</verse>
				<verse number="44">מד כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים  {פ}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="16">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דברי נחמיה בן חכליה  ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה</verse>
				<verse number="2">ב ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים--מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי--ועל ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו לי--הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש</verse>
				<verse number="4">ד ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים</verse>
				<verse number="5">ה ואמר אנא יהוה אלהי השמים--האל הגדול והנורא  שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו</verse>
				<verse number="6">ו תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה--על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו</verse>
				<verse number="7">ז חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך</verse>
				<verse number="8">ח זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר  אתם תמעלו--אני אפיץ אתכם בעמים</verse>
				<verse number="9">ט ושבתם אלי--ושמרתם מצותי ועשיתם אתם  אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים (והביאתים) אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם</verse>
				<verse number="10">י והם עבדיך ועמך--אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה</verse>
				<verse number="11">יא אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך--יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה--אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד</verse>
				<verse number="3">ג ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים</verse>
				<verse number="5">ה ואמר למלך--אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך  אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי--ואבננה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך--ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן</verse>
				<verse number="7">ז ואומר למלך--אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר  אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה</verse>
				<verse number="8">ח ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי</verse>
				<verse number="9">ט ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים  {פ}</verse>
				<verse number="10">י וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה  אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל</verse>
				<verse number="11">יא ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה</verse>
				<verse number="12">יב ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה</verse>
				<verse number="13">יג ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר המפרוצים (הם פרוצים) ושעריה אכלו באש</verse>
				<verse number="14">יד ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי</verse>
				<verse number="15">טו ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא--ואשוב</verse>
				<verse number="16">טז והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה--עד כן לא הגדתי</verse>
				<verse number="17">יז ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש  לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה</verse>
				<verse number="18">יח ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים--העל המלך אתם מרדים</verse>
				<verse number="20">כ ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון--בירושלם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן--המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ועל ידו בנו אנשי ירחו  {ס}  ועל ידו בנה זכור בן אמרי  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו--ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ  {ס}  ועל ידם החזיק משלם בן ברכיה בן משיזבאל  {ס}  ועל ידם החזיק צדוק בן בענא  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן פסח ומשלם בן בסודיה המה קרוהו--ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה--לכסא פחת עבר הנהר  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח על ידו החזיק עזיאל בן חרהיה צורפים  {ס}  ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ועל ידם החזיק רפיה בן חור שר חצי פלך ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ועל ידם החזיק ידיה בן חרומף ונגד ביתו  {ס}  ועל ידו החזיק חטוש בן חשבניה</verse>
				<verse number="11">יא מדה שנית החזיק מלכיה בן חרם וחשוב בן פחת מואב ואת מגדל התנורים  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח--המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות</verse>
				<verse number="14">יד ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם הוא יבננו--ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה--הוא יבננו ויטללנו ויעמידו (ויעמיד) דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור--עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגברים  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה--לפלכו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח אחריו החזיקו אחיהם בוי בן חנדד שר חצי פלך קעילה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויחזק על ידו עזר בן ישוע שר המצפה--מדה שנית  מנגד עלת הנשק המקצע  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ אחריו החרה החזיק ברוך בן זבי (זכי) מדה שנית  מן המקצוע--עד פתח בית אלישיב הכהן הגדול  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא אחריו החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ--מדה שנית  מפתח בית אלישיב ועד תכלית בית אלישיב  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר</verse>
				<verse number="23">כג אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם  {ס}  אחריו החזיק עזריה בן מעשיה בן ענניה--אצל ביתו  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד אחריו החזיק בנוי בן חנדד--מדה שנית  מבית עזריה עד המקצוע ועד הפנה</verse>
				<verse number="25">כה פלל בן אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן פרעש  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו והנתינים--היו ישבים בעפל  עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז אחריו החזיקו התקעים מדה שנית  מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל</verse>
				<verse number="28">כח מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים--איש לנגד ביתו  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט אחריו החזיק צדוק בן אמר נגד ביתו  {ס}  ואחריו החזיק שמעיה בן שכניה שמר שער המזרח  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל אחרי (אחריו) החזיק חנניה בן שלמיה וחנון בן צלף הששי--מדה שני  {ס}  אחריו החזיק משלם בן ברכיה--נגד נשכתו  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא אחרי (אחריו) החזיק מלכיה בן הצרפי--עד בית הנתינים והרכלים  נגד שער המפקד ועד עלית הפנה</verse>
				<verse number="32">לב ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים  {פ} [ (Nehemiah 3:33) לג ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים ] [ (Nehemiah 3:34) לד ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות ] [ (Nehemiah 3:35) לה וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים--אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם  {פ} ] [ (Nehemiah 3:36) לו שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה ] [ (Nehemiah 3:37) לז ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה  כי הכעיסו לנגד הבונים ] [ (Nehemiah 3:38) לח ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד</verse>
				<verse number="2">ב ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה</verse>
				<verse number="3">ג ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה</verse>
				<verse number="6">ו ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו</verse>
				<verse number="7">ז ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה--בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם</verse>
				<verse number="8">ח וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--אל תיראו מפניהם  את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו</verse>
				<verse number="10">י ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים--אחרי כל בית יהודה</verse>
				<verse number="11">יא הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח</verse>
				<verse number="12">יב והבונים--איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי</verse>
				<verse number="13">יג ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו</verse>
				<verse number="14">יד במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו</verse>
				<verse number="15">טו ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים</verse>
				<verse number="16">טז גם בעת ההיא אמרתי לעם--איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה</verse>
				<verse number="17">יז ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי--אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים</verse>
				<verse number="2">ב ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה</verse>
				<verse number="3">ג ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב</verse>
				<verse number="4">ד ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו</verse>
				<verse number="5">ה ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים</verse>
				<verse number="6">ו ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה</verse>
				<verse number="7">ז וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים (נשים) ואתן עליהם קהלה גדולה</verse>
				<verse number="8">ח ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר (ואמר) לא טוב הדבר אשר אתם עשים  הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו</verse>
				<verse number="10">י וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה</verse>
				<verse number="11">יא השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם--ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם</verse>
				<verse number="12">יב ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש--כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה</verse>
				<verse number="13">יג גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעש העם כדבר הזה</verse>
				<verse number="14">יד גם מיום אשר צוה אותי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה--אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי</verse>
				<verse number="15">טו והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים--גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים</verse>
				<verse number="16">טז וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי--קבוצים שם על המלאכה</verse>
				<verse number="17">יז והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו--על שלחני</verse>
				<verse number="18">יח ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי--כי כבדה העבדה על העם הזה</verse>
				<verse number="19">יט זכרה לי אלהי לטובה--כל אשר עשיתי על העם הזה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ--גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים</verse>
				<verse number="2">ב וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה</verse>
				<verse number="3">ג ואשלחה עליהם מלאכים לאמר--מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם</verse>
				<verse number="4">ד וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית--את נערו ואגרת פתוחה בידו</verse>
				<verse number="6">ו כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך--כדברים האלה</verse>
				<verse number="7">ז וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ואשלחה אליו לאמר--לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר  כי מלבך אתה בודאם</verse>
				<verse number="9">ט כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי</verse>
				<verse number="10">י ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל--והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל--כי באים להרגך ולילה באים להרגך</verse>
				<verse number="11">יא ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי לא אבוא</verse>
				<verse number="12">יב ואכירה והנה לא אלהים שלחו  כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו</verse>
				<verse number="13">יג למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי</verse>
				<verse number="15">טו ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול--לחמשים ושנים יום  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו--כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת</verse>
				<verse number="17">יז גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם</verse>
				<verse number="18">יח כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו--כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו--לקח את בת משלם בן ברכיה</verse>
				<verse number="19">יט גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים</verse>
				<verse number="2">ב ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה--על ירושלם  כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר (ואמר) להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם--איש במשמרו ואיש נגד ביתו</verse>
				<verse number="4">ד והעיר רחבת ידים וגדלה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים</verse>
				<verse number="5">ה ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו</verse>
				<verse number="7">ז הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי--נחום בענה  מספר אנשי עם ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח בני פרעש--אלפים מאה ושבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י בני ארח שש מאות חמשים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא בני פחת מואב לבני ישוע ויואב--אלפים ושמנה מאות שמנה עשר  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב בני עילם--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד בני זכי שבע מאות וששים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז בני בבי שש מאות עשרים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז בני עזגד--אלפים שלש מאות עשרים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח בני אדניקם--שש מאות ששים ושבעה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט בני בגוי אלפים ששים ושבעה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ בני עדין שש מאות חמשים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד בני חריף מאה שנים עשר  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה בני גבעון תשעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח אנשי בית עזמות ארבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג אנשי נבו אחר חמשים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד בני עילם אחר--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה בני חרם שלש מאות ועשרים  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז בני לד חדיד ואנו שבע מאות ועשרים ואחד  {ס}</verse>
				<verse number="38">לח בני סנאה--שלשת אלפים תשע מאות ושלשים  {פ}</verse>
				<verse number="39">לט הכהנים  בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ בני אמר אלף חמשים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="41">מא בני פשחור--אלף מאתים ארבעים ושבעה  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב בני חרם אלף שבעה עשר  {פ}</verse>
				<verse number="43">מג הלוים  בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה  {ס}</verse>
				<verse number="44">מד המשררים--בני אסף מאה ארבעים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="45">מה השערים בני שלם בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי--מאה שלשים ושמנה  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו הנתינים  בני צחא בני חשפא בני טבעות</verse>
				<verse number="47">מז בני קירס בני סיעא בני פדון</verse>
				<verse number="48">מח בני לבנה בני חגבא בני שלמי</verse>
				<verse number="49">מט בני חנן בני גדל בני גחר</verse>
				<verse number="50">נ בני ראיה בני רצין בני נקודא</verse>
				<verse number="51">נא בני גזם בני עזא בני פסח</verse>
				<verse number="52">נב בני בסי בני מעונים בני נפושסים (נפישסים)</verse>
				<verse number="53">נג בני בקבוק בני חקופא בני חרחור  {ס}</verse>
				<verse number="54">נד בני בצלית בני מחידא בני חרשא</verse>
				<verse number="55">נה בני  {ר} ברקוס  {ס}  בני סיסרא  {ס}  בני תמח  {ס}</verse>
				<verse number="56">נו בני  {ר} נציח  {ס}  בני חטיפא  {ס}</verse>
				<verse number="57">נז בני עבדי שלמה  {ס}  בני  {ר} סוטי  {ס}  בני ספרת  {ס}  בני פרידא  {ס}</verse>
				<verse number="58">נח בני  {ר} יעלא  {ס}  בני דרקון  {ס}  בני גדל  {ס}</verse>
				<verse number="59">נט בני  {ר} שפטיה  {ס}  בני חטיל  {ס}  בני פכרת הצביים--  {ס}  בני  {ר} אמון</verse>
				<verse number="60">ס כל הנתינים--ובני עבדי שלמה  שלש מאות תשעים ושנים  {פ}</verse>
				<verse number="61">סא ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבתם וזרעם--אם מישראל הם</verse>
				<verse number="62">סב בני דליה בני טוביה בני נקודא--שש מאות וארבעים ושנים  {ס}</verse>
				<verse number="63">סג ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ  בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם</verse>
				<verse number="64">סד אלה בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה</verse>
				<verse number="65">סה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד הכהן לאורים ותמים</verse>
				<verse number="66">סו כל הקהל כאחד--ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים</verse>
				<verse number="67">סז מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה--שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות--מאתים וארבעים וחמשה  {ס}</verse>
				<verse number="68">סח גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה  {ס}  חמרים--ששת אלפים שבע מאות ועשרים</verse>
				<verse number="69">סט ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה--התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות</verse>
				<verse number="70">ע ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה--זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים</verse>
				<verse number="71">עא ואשר נתנו שארית העם--זהב דרכמנים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה  {פ}</verse>
				<verse number="72">עב וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל--בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר--להביא את ספר תורת משה אשר צוה יהוה את ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע--ביום אחד לחדש השביעי</verse>
				<verse number="3">ג ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום--נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה</verse>
				<verse number="4">ד ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה--זכריה משלם  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם</verse>
				<verse number="6">ו ויברך עזרא את יהוה האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחוו ליהוה אפים ארצה</verse>
				<verse number="7">ז וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים--מבינים את העם לתורה והעם על עמדם</verse>
				<verse number="8">ח ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם--אל תתאבלו ואל תבכו  כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה</verse>
				<verse number="10">י ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו--כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם</verse>
				<verse number="11">יא והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו--כי היום קדש ואל תעצבו</verse>
				<verse number="12">יב וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה  כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר--ולהשכיל אל דברי התורה</verse>
				<verse number="14">יד וימצאו כתוב בתורה  אשר צוה יהוה ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי</verse>
				<verse number="15">טו ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר--צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת  לעשת סכת ככתוב  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים--וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים</verse>
				<verse number="17">יז ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות--כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד</verse>
				<verse number="18">יח ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום--מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם</verse>
				<verse number="2">ב ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם</verse>
				<verse number="3">ג ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה--בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה</verse>
				<verse number="6">ו אתה הוא יהוה לבדך--את (אתה) עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים</verse>
				<verse number="7">ז אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם</verse>
				<verse number="8">ח ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה</verse>
				<verse number="9">ט ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף</verse>
				<verse number="10">י ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו--כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה</verse>
				<verse number="11">יא והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן--במים עזים</verse>
				<verse number="12">יב ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה</verse>
				<verse number="13">יג ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת--חקים ומצות טובים</verse>
				<verse number="14">יד ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך</verse>
				<verse number="15">טו ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם</verse>
				<verse number="16">טז והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך</verse>
				<verse number="17">יז וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד (חסד)--ולא עזבתם</verse>
				<verse number="18">יח אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות</verse>
				<verse number="19">יט ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה</verse>
				<verse number="20">כ ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם</verse>
				<verse number="21">כא וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו</verse>
				<verse number="22">כב ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן</verse>
				<verse number="23">כג ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת</verse>
				<verse number="24">כד ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם</verse>
				<verse number="25">כה וילכדו ערים בצורת ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול</verse>
				<verse number="26">כו וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת</verse>
				<verse number="27">כז ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם</verse>
				<verse number="28">כח וכנוח להם--ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים</verse>
				<verse number="29">כט ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו</verse>
				<verse number="30">ל ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת</verse>
				<verse number="31">לא וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם  כי אל חנון ורחום אתה</verse>
				<verse number="32">לב ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד--אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך  מימי מלכי אשור עד היום הזה</verse>
				<verse number="33">לג ואתה צדיק על כל הבא עלינו  כי אמת עשית ואנחנו הרשענו</verse>
				<verse number="34">לד ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם</verse>
				<verse number="35">לה והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם--לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים</verse>
				<verse number="36">לו הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה--הנה אנחנו עבדים עליה</verse>
				<verse number="37">לז ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו--בחטאותינו ועל גויתנו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו</verse>
				<verse number="2">ב ועל החתומים  נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה</verse>
				<verse number="3">ג שריה עזריה ירמיה</verse>
				<verse number="4">ד פשחור אמריה מלכיה</verse>
				<verse number="5">ה חטוש שבניה מלוך</verse>
				<verse number="6">ו חרם מרמות עבדיה</verse>
				<verse number="7">ז דניאל גנתון ברוך</verse>
				<verse number="8">ח משלם אביה מימן</verse>
				<verse number="9">ט מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י והלוים  וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל</verse>
				<verse number="11">יא ואחיהם--שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן</verse>
				<verse number="12">יב מיכא רחוב חשביה</verse>
				<verse number="13">יג זכור שרביה שבניה</verse>
				<verse number="14">יד הודיה בני בנינו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ראשי העם  פרעש פחת מואב עילם זתוא בני</verse>
				<verse number="16">טז בני עזגד בבי</verse>
				<verse number="17">יז אדניה בגוי עדין</verse>
				<verse number="18">יח אטר חזקיה עזור</verse>
				<verse number="19">יט הודיה חשם בצי</verse>
				<verse number="20">כ חריף ענתות נובי (ניבי)</verse>
				<verse number="21">כא מגפיעש משלם חזיר</verse>
				<verse number="22">כב משיזבאל צדוק ידוע</verse>
				<verse number="23">כג פלטיה חנן עניה</verse>
				<verse number="24">כד הושע חנניה חשוב</verse>
				<verse number="25">כה הלוחש פלחא שובק</verse>
				<verse number="26">כו רחום חשבנה מעשיה</verse>
				<verse number="27">כז ואחיה חנן ענן</verse>
				<verse number="28">כח מלוך חרם בענה</verse>
				<verse number="29">כט ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם  כל יודע מבין</verse>
				<verse number="30">ל מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו</verse>
				<verse number="31">לא ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו</verse>
				<verse number="32">לב ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור--לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד</verse>
				<verse number="33">לג והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו</verse>
				<verse number="34">לד ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות--לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם--להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה  לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה</verse>
				<verse number="36">לו ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ--שנה בשנה  לבית יהוה</verse>
				<verse number="37">לז ואת בכרות בנינו ובהמתנו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו</verse>
				<verse number="38">לח ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו</verse>
				<verse number="39">לט והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר [ (Nehemiah 10:40) מ כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים</verse>
				<verse number="2">ב ויברכו העם--לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה</verse>
				<verse number="4">ד ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן  מבני יהודה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה בן שפטיה בן מהללאל--מבני פרץ</verse>
				<verse number="5">ה ומעשיה בן ברוך בן כל חזה בן חזיה בן עדיה בן יויריב בן זכריה--בן השלני</verse>
				<verse number="6">ו כל בני פרץ הישבים בירושלם--ארבע מאות ששים ושמנה אנשי חיל  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ואלה בני בנימן  סלא בן משלם בן יועד בן פדיה בן קוליה בן מעשיה בן איתיאל--בן ישעיה</verse>
				<verse number="8">ח ואחריו גבי סלי--תשע מאות עשרים ושמנה</verse>
				<verse number="9">ט ויואל בן זכרי פקיד עליהם ויהודה בן הסנואה על העיר משנה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י מן הכהנים  ידעיה בן יויריב יכין</verse>
				<verse number="11">יא שריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב--נגד בית האלהים</verse>
				<verse number="12">יב ואחיהם עשה המלאכה לבית--שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן ירחם בן פלליה בן אמצי בן זכריה בן פשחור בן מלכיה</verse>
				<verse number="13">יג ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן עזראל בן אחזי בן משלמות בן אמר</verse>
				<verse number="14">יד ואחיהם גברי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן הגדולים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ומן הלוים  שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני</verse>
				<verse number="16">טז ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים</verse>
				<verse number="17">יז ומתניה בן מיכא בן זבדי בן אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן שמוע בן גלל בן ידיתון (ידותון)</verse>
				<verse number="18">יח כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים--מאה שבעים ושנים</verse>
				<verse number="20">כ ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו</verse>
				<verse number="21">כא והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על הנתינים  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ופקיד הלוים בירושלם--עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא  מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים</verse>
				<verse number="23">כג כי מצות המלך עליהם ואמנה על המשררים דבר יום ביומו</verse>
				<verse number="24">כד ופתחיה בן משיזבאל מבני זרח בן יהודה ליד המלך לכל דבר לעם</verse>
				<verse number="25">כה ואל החצרים בשדתם--מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה</verse>
				<verse number="26">כו ובישוע ובמלדה ובבית פלט</verse>
				<verse number="27">כז ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה</verse>
				<verse number="28">כח ובצקלג ובמכנה ובבנתיה</verse>
				<verse number="29">כט ובעין רמון ובצרעה ובירמות</verse>
				<verse number="30">ל זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר שבע עד גיא הנם</verse>
				<verse number="31">לא ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה</verse>
				<verse number="32">לב ענתות נב ענניה</verse>
				<verse number="33">לג חצור רמה גתים</verse>
				<verse number="34">לד חדיד צבעים נבלט</verse>
				<verse number="35">לה לד ואונו גי החרשים</verse>
				<verse number="36">לו ומן הלוים--מחלקות יהודה לבנימין  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע  שריה ירמיה עזרא</verse>
				<verse number="2">ב אמריה מלוך חטוש</verse>
				<verse number="3">ג שכניה רחם מרמת</verse>
				<verse number="4">ד עדוא גנתוי אביה</verse>
				<verse number="5">ה מימין מעדיה בלגה</verse>
				<verse number="6">ו שמעיה ויויריב ידעיה</verse>
				<verse number="7">ז סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה--יהודה מתניה  על הידות הוא ואחיו</verse>
				<verse number="9">ט ובקבקיה וענו (ועני) אחיהם לנגדם למשמרות</verse>
				<verse number="10">י וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב את יוידע</verse>
				<verse number="11">יא ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע</verse>
				<verse number="12">יב ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות  לשריה מריה לירמיה חנניה</verse>
				<verse number="13">יג לעזרא משלם לאמריה יהוחנן</verse>
				<verse number="14">יד למלוכי (למליכו) יונתן לשבניה יוסף</verse>
				<verse number="15">טו לחרם עדנא למריות חלקי</verse>
				<verse number="16">טז לעדיא (לעדוא) זכריה לגנתון משלם</verse>
				<verse number="17">יז לאביה זכרי למנימין--למועדיה פלטי</verse>
				<verse number="18">יח לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן</verse>
				<verse number="19">יט וליויריב מתני לידעיה עזי</verse>
				<verse number="20">כ לסלי קלי לעמוק עבר</verse>
				<verse number="21">כא לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל</verse>
				<verse number="22">כב הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע--כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים--ועד ימי יוחנן בן אלישיב</verse>
				<verse number="24">כד וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים--משמר לעמת משמר</verse>
				<verse number="25">כה מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב--שמרים שוערים משמר באספי השערים</verse>
				<verse number="26">כו אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם--לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות</verse>
				<verse number="28">כח ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי</verse>
				<verse number="29">כט ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות  כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם</verse>
				<verse number="30">ל ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה</verse>
				<verse number="31">לא ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת</verse>
				<verse number="32">לב וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה</verse>
				<verse number="33">לג ועזריה עזרא ומשלם</verse>
				<verse number="34">לד יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה ומבני הכהנים בחצצרות--זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף</verse>
				<verse number="36">לו ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם</verse>
				<verse number="37">לז ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד במעלה לחומה  מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח</verse>
				<verse number="38">לח והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה</verse>
				<verse number="39">לט ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה</verse>
				<verse number="40">מ ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי</verse>
				<verse number="41">מא והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה--בחצצרות</verse>
				<verse number="42">מב ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה--ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד</verse>
				<verse number="43">מג ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק</verse>
				<verse number="44">מד ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות--לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים  כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים</verse>
				<verse number="45">מה וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים--כמצות דויד שלמה בנו</verse>
				<verse number="46">מו כי בימי דויד ואסף מקדם--ראש (ראשי) המשררים ושיר תהלה והדות לאלהים</verse>
				<verse number="47">מז וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים--דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם</verse>
				<verse number="2">ב כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה</verse>
				<verse number="3">ג ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל</verse>
				<verse number="4">ד ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו  קרוב לטוביה</verse>
				<verse number="5">ה ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים</verse>
				<verse number="6">ו ובכל זה לא הייתי בירושלם  כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך</verse>
				<verse number="7">ז ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים</verse>
				<verse number="8">ח וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה</verse>
				<verse number="9">ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה</verse>
				<verse number="11">יא ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם</verse>
				<verse number="12">יב וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות</verse>
				<verse number="13">יג ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה  כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו</verse>
				<verse number="15">טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד</verse>
				<verse number="16">טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם</verse>
				<verse number="17">יז ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת</verse>
				<verse number="18">יח הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת</verse>
				<verse number="20">כ וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים</verse>
				<verse number="21">כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות</verse>
				<verse number="24">כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם</verse>
				<verse number="25">כה ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם</verse>
				<verse number="26">כו הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל  גם אותו החטיאו הנשים הנכריות</verse>
				<verse number="27">כז ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו  להשיב נשים נכריות</verse>
				<verse number="28">כח ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי</verse>
				<verse number="29">כט זכרה להם אלהי  על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים</verse>
				<verse number="30">ל וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו</verse>
				<verse number="31">לא ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="17">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי בימי אחשורוש  הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש--שבע ועשרים ומאה מדינה</verse>
				<verse number="2">ב בימים ההם--כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה</verse>
				<verse number="3">ג בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו  חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות--לפניו</verse>
				<verse number="4">ד בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום</verse>
				<verse number="5">ה ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה--שבעת ימים  בחצר גנת ביתן המלך</verse>
				<verse number="6">ו חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש--ודר וסחרת</verse>
				<verse number="7">ז והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך</verse>
				<verse number="8">ח והשתיה כדת אין אנס  כי כן יסד המלך על כל רב ביתו--לעשות כרצון איש ואיש  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים--בית המלכות אשר למלך אחשורוש</verse>
				<verse number="10">י ביום השביעי כטוב לב המלך ביין--אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש</verse>
				<verse number="11">יא להביא את ושתי המלכה לפני המלך--בכתר מלכות  להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא</verse>
				<verse number="12">יב ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים  כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין</verse>
				<verse number="14">יד והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן--שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות</verse>
				<verse number="15">טו כדת מה לעשות במלכה ושתי--על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר מומכן (ממוכן) לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה  כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש</verse>
				<verse number="17">יז כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן  באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו--ולא באה</verse>
				<verse number="18">יח והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף</verse>
				<verse number="19">יט אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור  אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה</verse>
				<verse number="20">כ ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן--למגדול ועד קטן</verse>
				<verse number="21">כא וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן</verse>
				<verse number="22">כב וישלח ספרים אל כל מדינות המלך--אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו  להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש--זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמרו נערי המלך משרתיו  יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה</verse>
				<verse number="3">ג ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרקיהן</verse>
				<verse number="4">ד והנערה אשר תיטב בעיני המלך--תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש--איש ימיני</verse>
				<verse number="6">ו אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה--אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל</verse>
				<verse number="7">ז ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו--כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת</verse>
				<verse number="8">ח ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים</verse>
				<verse number="9">ט ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים</verse>
				<verse number="10">י לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה  כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד</verse>
				<verse number="11">יא ובכל יום ויום--מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים  לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה</verse>
				<verse number="12">יב ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש--כי כן ימלאו ימי מרוקיהן  ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים</verse>
				<verse number="13">יג ובזה הנערה באה אל המלך--את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך</verse>
				<verse number="14">יד בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים  לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם</verse>
				<verse number="15">טו ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר--כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה</verse>
				<verse number="16">טז ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת--בשנת שבע למלכותו</verse>
				<verse number="17">יז ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי</verse>
				<verse number="18">יח ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו--את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך</verse>
				<verse number="19">יט ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך</verse>
				<verse number="20">כ אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש</verse>
				<verse number="22">כב ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי</verse>
				<verse number="23">כג ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים--לפני המלך  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי--וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו</verse>
				<verse number="2">ב וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן--כי כן צוה לו המלך ומרדכי--לא יכרע ולא ישתחוה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך--למרדכי  מדוע אתה עובר את מצות המלך</verse>
				<verse number="4">ד ויהי באמרם (כאמרם) אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי--כי הגיד להם אשר הוא יהודי</verse>
				<verse number="5">ה וירא המן--כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה</verse>
				<verse number="6">ו ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו--כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש--עם מרדכי</verse>
				<verse number="7">ז בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש  הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר--הוא חדש אדר  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר המן למלך אחשורוש--ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם</verse>
				<verse number="9">ט אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך</verse>
				<verse number="10">י ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי--צרר היהודים</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך</verse>
				<verse number="12">יב ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו  בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך</verse>
				<verse number="13">יג ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך--להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז</verse>
				<verse number="14">יד פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים--להיות עתדים ליום הזה</verse>
				<verse number="15">טו הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה</verse>
				<verse number="2">ב ויבוא עד לפני שער המלך  כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק</verse>
				<verse number="3">ג ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע--אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים</verse>
				<verse number="4">ד ותבואינה (ותבואנה) נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו--ולא קבל</verse>
				<verse number="5">ה ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי--לדעת מה זה ועל מה זה</verse>
				<verse number="6">ו ויצא התך אל מרדכי--אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך</verse>
				<verse number="7">ז ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים (ביהודים)--לאבדם</verse>
				<verse number="8">ח ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו--להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו--על עמה</verse>
				<verse number="9">ט ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי</verse>
				<verse number="10">י ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי</verse>
				<verse number="11">יא כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך--זה שלושים יום</verse>
				<verse number="12">יב ויגידו למרדכי את דברי אסתר</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר  אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים</verse>
				<verse number="14">יד כי אם החרש תחרישי בעת הזאת--רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע--אם לעת כזאת הגעת למלכות</verse>
				<verse number="15">טו ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי</verse>
				<verse number="16">טז לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום--גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי</verse>
				<verse number="17">יז ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית</verse>
				<verse number="2">ב ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר--נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך</verse>
				<verse number="4">ד ותאמר אסתר אם על המלך טוב--יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר המלך--מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש</verse>
				<verse number="7">ז ותען אסתר ותאמר  שאלתי ובקשתי</verse>
				<verse number="8">ח אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי--יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך</verse>
				<verse number="9">ט ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו--וימלא המן על מרדכי חמה</verse>
				<verse number="10">י ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו</verse>
				<verse number="11">יא ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר המן--אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך</verse>
				<verse number="13">יג וכל זה איננו שוה לי  בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי--יושב בשער המלך</verse>
				<verse number="14">יד ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך</verse>
				<verse number="2">ב וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך--משמרי הסף  אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר המלך--מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו</verse>
				<verse number="5">ה ויאמרו נערי המלך אליו--הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא</verse>
				<verse number="6">ו ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר המן אל המלך  איש אשר המלך חפץ ביקרו</verse>
				<verse number="8">ח יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו</verse>
				<verse number="9">ט ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו</verse>
				<verse number="10">י ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך  אל תפל דבר מכל אשר דברת</verse>
				<verse number="11">יא ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו</verse>
				<verse number="12">יב וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש</verse>
				<verse number="13">יג ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו--כי נפול תפול לפניו</verse>
				<verse number="14">יד עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין--מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש</verse>
				<verse number="3">ג ותען אסתר המלכה ותאמר--אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב  תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי</verse>
				<verse number="4">ד כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי--כי אין הצר שוה בנזק המלך  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה  מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן</verse>
				<verse number="6">ו ותאמר אסתר--איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה</verse>
				<verse number="7">ז והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה--כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך</verse>
				<verse number="8">ח והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן--גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו</verse>
				<verse number="10">י ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים (היהודים) ומרדכי בא לפני המלך--כי הגידה אסתר מה הוא לה</verse>
				<verse number="2">ב ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים</verse>
				<verse number="4">ד ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך</verse>
				<verse number="5">ה ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו--יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך</verse>
				<verse number="6">ו כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי  הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ--על אשר שלח ידו ביהודיים (ביהודים)</verse>
				<verse number="8">ח ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך  כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך--אין להשיב</verse>
				<verse number="9">ט ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים--ככתבם וכלשונם</verse>
				<verse number="10">י ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים--בני הרמכים</verse>
				<verse number="11">יא אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם--להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז</verse>
				<verse number="12">יב ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש--בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר</verse>
				<verse number="13">יג פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים (היהודים) עתודים (עתידים) ליום הזה להנקם מאיביהם</verse>
				<verse number="14">יד הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה</verse>
				<verse number="16">טז ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר</verse>
				<verse number="17">יז ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים--כי נפל פחד היהודים עליהם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות  ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם</verse>
				<verse number="2">ב נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים</verse>
				<verse number="3">ג וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך--מנשאים את היהודים  כי נפל פחד מרדכי עליהם</verse>
				<verse number="4">ד כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות  כי האיש מרדכי הולך וגדול</verse>
				<verse number="5">ה ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם</verse>
				<verse number="6">ו ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד--חמש מאות  {ר} איש  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ואת  {ר} פרשנדתא  {ס}  ואת  {ר} דלפון  {ס}  ואת  {ר} אספתא  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ואת  {ר} פורתא  {ס}  ואת  {ר} אדליא  {ס}  ואת  {ר} ארידתא  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ואת  {ר} פרמשתא  {ס}  ואת  {ר} אריסי  {ס}  ואת  {ר} ארידי  {ס}  ואת  {ר} ויזתא  {ס}</verse>
				<verse number="10">י עשרת  {ר} בני המן בן המדתא צרר היהודים--הרגו ובבזה--לא שלחו את ידם</verse>
				<verse number="11">יא ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה--לפני המלך</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן--בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש</verse>
				<verse number="13">יג ותאמר אסתר אם על המלך טוב--ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו</verse>
				<verse number="15">טו ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה--לא שלחו את ידם</verse>
				<verse number="16">טז ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה--לא שלחו את ידם</verse>
				<verse number="17">יז ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה</verse>
				<verse number="18">יח והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה</verse>
				<verse number="19">יט על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות--עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו</verse>
				<verse number="20">כ ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש--הקרובים והרחוקים</verse>
				<verse number="21">כא לקים עליהם--להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו  בכל שנה ושנה</verse>
				<verse number="22">כב כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים</verse>
				<verse number="23">כג וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם</verse>
				<verse number="24">כד כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים--חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם</verse>
				<verse number="25">כה ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ</verse>
				<verse number="26">כו על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור--על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם</verse>
				<verse number="27">כז קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור--להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם  בכל שנה ושנה</verse>
				<verse number="28">כח והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי--את כל תקף  לקים את אגרת הפרים הזאת--השנית</verse>
				<verse number="30">ל וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה--מלכות אחשורוש  דברי שלום ואמת</verse>
				<verse number="31">לא לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם  דברי הצומות וזעקתם</verse>
				<verse number="32">לב ומאמר אסתר--קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א וישם המלך אחשרש (אחשורש) מס על הארץ ואיי הים</verse>
				<verse number="2">ב וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך--הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס</verse>
				<verse number="3">ג כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו--דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="18">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים--וסר מרע</verse>
				<verse number="2">ב ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות</verse>
				<verse number="3">ג ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם</verse>
				<verse number="4">ד והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם</verse>
				<verse number="5">ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם--כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם  ככה יעשה איוב כל הימים  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב  כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע</verse>
				<verse number="9">ט ויען השטן את יהוה ויאמר  החנם ירא איוב אלהים</verse>
				<verse number="10">י הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו--מסביב  מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ</verse>
				<verse number="11">יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך יברכך</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך--רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור</verse>
				<verse number="14">יד ומלאך בא אל איוב ויאמר  הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם</verse>
				<verse number="15">טו ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך</verse>
				<verse number="16">טז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך</verse>
				<verse number="17">יז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך</verse>
				<verse number="18">יח עד זה מדבר וזה בא ויאמר  בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור</verse>
				<verse number="19">יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך</verse>
				<verse number="20">כ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה--יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך</verse>
				<verse number="22">כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב--כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם</verse>
				<verse number="4">ד ויען השטן את יהוה ויאמר  עור בעד עור וכל אשר לאיש--יתן בעד נפשו</verse>
				<verse number="5">ה אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו--אם לא אל פניך יברכך</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך  אך את נפשו שמר</verse>
				<verse number="7">ז ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד (ועד) קדקדו</verse>
				<verse number="8">ח ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר</verse>
				<verse number="9">ט ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי--גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו</verse>
				<verse number="12">יב וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה</verse>
				<verse number="13">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="2">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="3">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="4">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="5">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="6">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="7">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="8">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="9">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="10">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="11">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="12">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="13">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="14">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="15">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="16">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="17">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="18">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="19">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="20">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="21">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="22">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="23">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="24">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="25">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
				<verse number="26">יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א                  ויען אליפז התימני ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  הנסה דבר אליך תלאה    ועצר במלין מי יוכל</verse>
				<verse number="3">ג  הנה יסרת רבים    וידים רפות תחזק</verse>
				<verse number="4">ד  כושל יקימון מליך    וברכים כרעות תאמץ</verse>
				<verse number="5">ה  כי עתה תבוא אליך ותלא    תגע עדיך ותבהל</verse>
				<verse number="6">ו  הלא יראתך כסלתך    תקותך ותם דרכיך</verse>
				<verse number="7">ז  זכר-נא--מי הוא נקי אבד    ואיפה ישרים נכחדו</verse>
				<verse number="8">ח  כאשר ראיתי חרשי און    וזרעי עמל יקצרהו</verse>
				<verse number="9">ט  מנשמת אלוה יאבדו    ומרוח אפו יכלו</verse>
				<verse number="10">י  שאגת אריה וקול שחל    ושני כפירים נתעו</verse>
				<verse number="11">יא  ליש אבד מבלי-טרף    ובני לביא יתפרדו</verse>
				<verse number="12">יב  ואלי דבר יגנב    ותקח אזני שמץ מנהו</verse>
				<verse number="13">יג  בשעפים מחזינות לילה    בנפל תרדמה על-אנשים</verse>
				<verse number="14">יד  פחד קראני ורעדה    ורב עצמותי הפחיד</verse>
				<verse number="15">טו  ורוח על-פני יחלף    תסמר שערת בשרי</verse>
				<verse number="16">טז  יעמד ולא אכיר מראהו--    תמונה לנגד עיני דממה וקול    אשמע</verse>
				<verse number="17">יז  האנוש מאלוה יצדק    אם מעשהו יטהר-גבר</verse>
				<verse number="18">יח  הן בעבדיו לא יאמין    ובמלאכיו ישים תהלה</verse>
				<verse number="19">יט  אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם    ידכאום לפני-עש</verse>
				<verse number="20">כ  מבקר לערב יכתו    מבלי משים לנצח יאבדו</verse>
				<verse number="21">כא  הלא-נסע יתרם בם    ימותו ולא בחכמה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א  קרא-נא היש עונך    ואל-מי מקדשים תפנה</verse>
				<verse number="2">ב  כי-לאויל יהרג-כעש    ופתה תמית קנאה</verse>
				<verse number="3">ג  אני-ראיתי אויל משריש    ואקוב נוהו פתאם</verse>
				<verse number="4">ד  ירחקו בניו מישע    וידכאו בשער ואין מציל</verse>
				<verse number="5">ה  אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו    ושאף צמים חילם</verse>
				<verse number="6">ו  כי לא-יצא מעפר און    ומאדמה לא-יצמח עמל</verse>
				<verse number="7">ז  כי-אדם לעמל יולד    ובני-רשף יגביהו עוף</verse>
				<verse number="8">ח  אולם--אני אדרש אל-אל    ואל-אלהים אשים דברתי</verse>
				<verse number="9">ט  עשה גדלות ואין חקר    נפלאות עד-אין מספר</verse>
				<verse number="10">י  הנתן מטר על-פני-ארץ    ושלח מים על-פני חוצות</verse>
				<verse number="11">יא  לשום שפלים למרום    וקדרים שגבו ישע</verse>
				<verse number="12">יב  מפר מחשבות ערומים    ולא-תעשנה ידיהם תשיה</verse>
				<verse number="13">יג  לכד חכמים בערמם    ועצת נפתלים נמהרה</verse>
				<verse number="14">יד  יומם יפגשו-חשך    וכלילה ימששו בצהרים</verse>
				<verse number="15">טו  וישע מחרב מפיהם    ומיד חזק אביון</verse>
				<verse number="16">טז  ותהי לדל תקוה    ועלתה קפצה פיה</verse>
				<verse number="17">יז  הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה    ומוסר שדי אל-תמאס</verse>
				<verse number="18">יח  כי הוא יכאיב ויחבש    ימחץ וידו תרפינה</verse>
				<verse number="19">יט  בשש צרות יצילך    ובשבע לא-יגע בך רע</verse>
				<verse number="20">כ  ברעב פדך ממות    ובמלחמה מידי חרב</verse>
				<verse number="21">כא  בשוט לשון תחבא    ולא-תירא משד כי יבוא</verse>
				<verse number="22">כב  לשד ולכפן תשחק    ומחית הארץ אל-תירא</verse>
				<verse number="23">כג  כי עם-אבני השדה בריתך    וחית השדה השלמה-לך</verse>
				<verse number="24">כד  וידעת כי-שלום אהלך    ופקדת נוך ולא תחטא</verse>
				<verse number="25">כה  וידעת כי-רב זרעך    וצאצאיך כעשב הארץ</verse>
				<verse number="26">כו  תבוא בכלח אלי-קבר    כעלות גדיש בעתו</verse>
				<verse number="27">כז  הנה-זאת חקרנוה כן-היא    שמענה ואתה דע-לך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  לו--שקול ישקל כעשי    והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד</verse>
				<verse number="3">ג  כי-עתה--מחול ימים יכבד    על-כן דברי לעו</verse>
				<verse number="4">ד  כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי    בעותי אלוה יערכוני</verse>
				<verse number="5">ה  הינהק-פרא עלי-דשא    אם יגעה-שור על-בלילו</verse>
				<verse number="6">ו  היאכל תפל מבלי-מלח    אם-יש-טעם בריר חלמות</verse>
				<verse number="7">ז  מאנה לנגוע נפשי    המה כדוי לחמי</verse>
				<verse number="8">ח  מי-יתן תבוא שאלתי    ותקותי יתן אלוה</verse>
				<verse number="9">ט  ויאל אלוה וידכאני    יתר ידו ויבצעני</verse>
				<verse number="10">י  ותהי-עוד נחמתי--    ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי    אמרי קדוש</verse>
				<verse number="11">יא  מה-כחי כי-איחל    ומה-קצי כי-אאריך נפשי</verse>
				<verse number="12">יב  אם-כח אבנים כחי    אם-בשרי נחוש</verse>
				<verse number="13">יג  האם אין עזרתי בי    ותשיה נדחה ממני</verse>
				<verse number="14">יד  למס מרעהו חסד    ויראת שדי יעזוב</verse>
				<verse number="15">טו  אחי בגדו כמו-נחל    כאפיק נחלים יעברו</verse>
				<verse number="16">טז  הקדרים מני-קרח    עלימו יתעלם-שלג</verse>
				<verse number="17">יז  בעת יזרבו נצמתו    בחמו נדעכו ממקומם</verse>
				<verse number="18">יח  ילפתו ארחות דרכם    יעלו בתהו ויאבדו</verse>
				<verse number="19">יט  הביטו ארחות תמא    הליכת שבא קוו-למו</verse>
				<verse number="20">כ  בשו כי-בטח    באו עדיה ויחפרו</verse>
				<verse number="21">כא  כי-עתה הייתם לא    תראו חתת ותיראו</verse>
				<verse number="22">כב  הכי-אמרתי הבו לי    ומכחכם שחדו בעדי</verse>
				<verse number="23">כג  ומלטוני מיד-צר    ומיד עריצים תפדוני</verse>
				<verse number="24">כד  הורוני ואני אחריש    ומה-שגיתי הבינו לי</verse>
				<verse number="25">כה  מה-נמרצו אמרי-ישר    ומה-יוכיח הוכח מכם</verse>
				<verse number="26">כו  הלהוכח מלים תחשבו    ולרוח אמרי נואש</verse>
				<verse number="27">כז  אף-על-יתום תפילו    ותכרו על-ריעכם</verse>
				<verse number="28">כח  ועתה הואילו פנו-בי    ועל-פניכם אם-אכזב</verse>
				<verse number="29">כט  שובו-נא אל-תהי עולה    ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה</verse>
				<verse number="30">ל  היש-בלשוני עולה    אם-חכי לא-יבין הוות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א  הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ    וכימי שכיר ימיו</verse>
				<verse number="2">ב  כעבד ישאף-צל    וכשכיר יקוה פעלו</verse>
				<verse number="3">ג  כן הנחלתי לי ירחי-שוא    ולילות עמל מנו-לי</verse>
				<verse number="4">ד  אם-שכבתי--    ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים    עדי-נשף</verse>
				<verse number="5">ה  לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר    עורי רגע וימאס</verse>
				<verse number="6">ו  ימי קלו מני-ארג    ויכלו באפס תקוה</verse>
				<verse number="7">ז  זכר כי-רוח חיי    לא-תשוב עיני לראות טוב</verse>
				<verse number="8">ח  לא-תשורני עין ראי    עיניך בי ואינני</verse>
				<verse number="9">ט  כלה ענן וילך    כן יורד שאול לא יעלה</verse>
				<verse number="10">י  לא-ישוב עוד לביתו    ולא-יכירנו עוד מקמו</verse>
				<verse number="11">יא  גם-אני    לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי    אשיחה במר נפשי</verse>
				<verse number="12">יב  הים-אני אם-תנין    כי-תשים עלי משמר</verse>
				<verse number="13">יג  כי-אמרתי תנחמני ערשי    ישא בשיחי משכבי</verse>
				<verse number="14">יד  וחתתני בחלמות    ומחזינות תבעתני</verse>
				<verse number="15">טו  ותבחר מחנק נפשי    מות מעצמותי</verse>
				<verse number="16">טז  מאסתי לא-לעלם אחיה    חדל ממני כי-הבל ימי</verse>
				<verse number="17">יז  מה-אנוש כי תגדלנו    וכי-תשית אליו לבך</verse>
				<verse number="18">יח  ותפקדנו לבקרים    לרגעים תבחננו</verse>
				<verse number="19">יט  כמה לא-תשעה ממני    לא-תרפני עד-בלעי רקי</verse>
				<verse number="20">כ  חטאתי מה אפעל לך--    נצר האדם למה שמתני למפגע לך    ואהיה עלי למשא</verse>
				<verse number="21">כא  ומה לא-תשא פשעי--    ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב    ושחרתני ואינני</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א                  ויען בלדד השוחי ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  עד-אן תמלל-אלה    ורוח כביר אמרי-פיך</verse>
				<verse number="3">ג  האל יעות משפט    ואם-שדי יעות-צדק</verse>
				<verse number="4">ד  אם-בניך חטאו-לו    וישלחם ביד-פשעם</verse>
				<verse number="5">ה  אם-אתה תשחר אל-אל    ואל-שדי תתחנן</verse>
				<verse number="6">ו  אם-זך וישר אתה    כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך</verse>
				<verse number="7">ז  והיה ראשיתך מצער    ואחריתך ישגה מאד</verse>
				<verse number="8">ח  כי-שאל-נא לדר רישון    וכונן לחקר אבותם</verse>
				<verse number="9">ט  כי-תמול אנחנו ולא נדע    כי צל ימינו עלי-ארץ</verse>
				<verse number="10">י  הלא-הם יורוך יאמרו לך    ומלבם יוצאו מלים</verse>
				<verse number="11">יא  היגאה-גמא בלא בצה    ישגה-אחו בלי-מים</verse>
				<verse number="12">יב  עדנו באבו לא יקטף    ולפני כל-חציר ייבש</verse>
				<verse number="13">יג  כן--ארחות כל-שכחי אל    ותקות חנף תאבד</verse>
				<verse number="14">יד  אשר-יקוט כסלו    ובית עכביש מבטחו</verse>
				<verse number="15">טו  ישען על-ביתו ולא יעמד    יחזיק בו ולא יקום</verse>
				<verse number="16">טז  רטב הוא לפני-שמש    ועל גנתו ינקתו תצא</verse>
				<verse number="17">יז  על-גל שרשיו יסבכו    בית אבנים יחזה</verse>
				<verse number="18">יח  אם-יבלענו ממקמו    וכחש בו לא ראיתיך</verse>
				<verse number="19">יט  הן-הוא משוש דרכו    ומעפר אחר יצמחו</verse>
				<verse number="20">כ  הן-אל לא ימאס-תם    ולא-יחזיק ביד-מרעים</verse>
				<verse number="21">כא  עד-ימלה שחוק פיך    ושפתיך תרועה</verse>
				<verse number="22">כב  שנאיך ילבשו-בשת    ואהל רשעים איננו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  אמנם ידעתי כי-כן    ומה-יצדק אנוש עם-אל</verse>
				<verse number="3">ג  אם-יחפץ לריב עמו--    לא-יעננו אחת מני-אלף</verse>
				<verse number="4">ד  חכם לבב ואמיץ כח--    מי-הקשה אליו וישלם</verse>
				<verse number="5">ה  המעתיק הרים ולא ידעו--    אשר הפכם באפו</verse>
				<verse number="6">ו  המרגיז ארץ ממקומה    ועמודיה יתפלצון</verse>
				<verse number="7">ז  האמר לחרס ולא יזרח    ובעד כוכבים יחתם</verse>
				<verse number="8">ח  נטה שמים לבדו    ודורך על-במתי ים</verse>
				<verse number="9">ט  עשה-עש כסיל וכימה    וחדרי תמן</verse>
				<verse number="10">י  עשה גדלות עד-אין חקר    ונפלאות עד-אין מספר</verse>
				<verse number="11">יא  הן יעבר עלי ולא אראה    ויחלף ולא-אבין לו</verse>
				<verse number="12">יב  הן יחתף מי ישיבנו    מי-יאמר אליו מה-תעשה</verse>
				<verse number="13">יג  אלוה לא-ישיב אפו    תחתו שחחו עזרי רהב</verse>
				<verse number="14">יד  אף כי-אנכי אעננו    אבחרה דברי עמו</verse>
				<verse number="15">טו  אשר אם-צדקתי לא אענה    למשפטי אתחנן</verse>
				<verse number="16">טז  אם-קראתי ויענני--    לא-אאמין כי-יאזין קולי</verse>
				<verse number="17">יז  אשר-בשערה ישופני    והרבה פצעי חנם</verse>
				<verse number="18">יח  לא-יתנני השב רוחי    כי ישבעני ממררים</verse>
				<verse number="19">יט  אם-לכח אמיץ הנה    ואם-למשפט מי יועידני</verse>
				<verse number="20">כ  אם-אצדק פי ירשיעני    תם-אני ויעקשני</verse>
				<verse number="21">כא  תם-אני לא-אדע נפשי    אמאס חיי</verse>
				<verse number="22">כב  אחת היא    על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה</verse>
				<verse number="23">כג  אם-שוט ימית פתאם--    למסת נקים ילעג</verse>
				<verse number="24">כד  ארץ נתנה ביד-רשע--    פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא    מי-הוא</verse>
				<verse number="25">כה  וימי קלו מני-רץ    ברחו לא-ראו טובה</verse>
				<verse number="26">כו  חלפו עם-אניות אבה    כנשר יטוש עלי-אכל</verse>
				<verse number="27">כז  אם-אמרי אשכחה שיחי    אעזבה פני ואבליגה</verse>
				<verse number="28">כח  יגרתי כל-עצבתי    ידעתי כי-לא תנקני</verse>
				<verse number="29">כט  אנכי ארשע    למה-זה הבל איגע</verse>
				<verse number="30">ל  אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג    והזכותי בבר כפי</verse>
				<verse number="31">לא  אז בשחת תטבלני    ותעבוני שלמותי</verse>
				<verse number="32">לב  כי-לא-איש כמוני אעננו    נבוא יחדו במשפט</verse>
				<verse number="33">לג  לא יש-בינינו מוכיח--    ישת ידו על-שנינו</verse>
				<verse number="34">לד  יסר מעלי שבטו    ואמתו אל-תבעתני</verse>
				<verse number="35">לה  אדברה ולא איראנו    כי לא-כן אנכי עמדי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א  נקטה נפשי בחיי    אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי</verse>
				<verse number="2">ב  אמר אל-אלוה אל-תרשיעני    הודיעני על מה-תריבני</verse>
				<verse number="3">ג  הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך    ועל-עצת רשעים הופעת</verse>
				<verse number="4">ד  העיני בשר לך    אם-כראות אנוש תראה</verse>
				<verse number="5">ה  הכימי אנוש ימיך    אם-שנותיך כימי גבר</verse>
				<verse number="6">ו  כי-תבקש לעוני    ולחטאתי תדרוש</verse>
				<verse number="7">ז  על-דעתך כי-לא ארשע    ואין מידך מציל</verse>
				<verse number="8">ח  ידיך עצבוני ויעשוני    יחד סביב ותבלעני</verse>
				<verse number="9">ט  זכר-נא כי-כחמר עשיתני    ואל-עפר תשיבני</verse>
				<verse number="10">י  הלא כחלב תתיכני    וכגבנה תקפיאני</verse>
				<verse number="11">יא  עור ובשר תלבישני    ובעצמות וגידים תשככני</verse>
				<verse number="12">יב  חיים וחסד עשית עמדי    ופקדתך שמרה רוחי</verse>
				<verse number="13">יג  ואלה צפנת בלבבך    ידעתי כי-זאת עמך</verse>
				<verse number="14">יד  אם-חטאתי ושמרתני    ומעוני לא תנקני</verse>
				<verse number="15">טו  אם רשעתי אללי לי--    וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון    וראה עניי</verse>
				<verse number="16">טז  ויגאה כשחל תצודני    ותשב תתפלא-בי</verse>
				<verse number="17">יז  תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי    חליפות וצבא עמי</verse>
				<verse number="18">יח  ולמה מרחם הצאתני    אגוע ועין לא-תראני</verse>
				<verse number="19">יט  כאשר לא-הייתי אהיה    מבטן לקבר אובל</verse>
				<verse number="20">כ  הלא-מעט ימי יחדל (וחדל)    ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט</verse>
				<verse number="21">כא  בטרם אלך ולא אשוב--    אל-ארץ חשך וצלמות</verse>
				<verse number="22">כב  ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים    ותפע כמו-אפל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א                  ויען צפר הנעמתי ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  הרב דברים לא יענה    ואם-איש שפתים יצדק</verse>
				<verse number="3">ג  בדיך מתים יחרישו    ותלעג ואין מכלם</verse>
				<verse number="4">ד  ותאמר זך לקחי    ובר הייתי בעיניך</verse>
				<verse number="5">ה  ואולם--מי יתן אלוה דבר    ויפתח שפתיו עמך</verse>
				<verse number="6">ו  ויגד-לך תעלמות חכמה--    כי-כפלים לתושיה ודע--    כי-ישה לך אלוה מעונך</verse>
				<verse number="7">ז  החקר אלוה תמצא    אם עד-תכלית שדי תמצא</verse>
				<verse number="8">ח  גבהי שמים מה-תפעל    עמקה משאול מה-תדע</verse>
				<verse number="9">ט  ארכה מארץ מדה    ורחבה מני-ים</verse>
				<verse number="10">י  אם-יחלף ויסגיר    ויקהיל ומי ישיבנו</verse>
				<verse number="11">יא  כי-הוא ידע מתי-שוא    וירא-און ולא יתבונן</verse>
				<verse number="12">יב  ואיש נבוב ילבב    ועיר פרא אדם יולד</verse>
				<verse number="13">יג  אם-אתה הכינות לבך    ופרשת אליו כפיך</verse>
				<verse number="14">יד  אם-און בידך הרחיקהו    ואל-תשכן באהליך עולה</verse>
				<verse number="15">טו  כי-אז תשא פניך ממום    והיית מצק ולא תירא</verse>
				<verse number="16">טז  כי-אתה עמל תשכח    כמים עברו תזכר</verse>
				<verse number="17">יז  ומצהרים יקום חלד    תעפה כבקר תהיה</verse>
				<verse number="18">יח  ובטחת כי-יש תקוה    וחפרת לבטח תשכב</verse>
				<verse number="19">יט  ורבצת ואין מחריד    וחלו פניך רבים</verse>
				<verse number="20">כ  ועיני רשעים תכלינה    ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  אמנם כי אתם-עם    ועמכם תמות חכמה</verse>
				<verse number="3">ג  גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם    ואת-מי-אין כמו-אלה</verse>
				<verse number="4">ד  שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו    שחוק צדיק תמים</verse>
				<verse number="5">ה  לפיד בוז לעשתות שאנן--    נכון למועדי רגל</verse>
				<verse number="6">ו  ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל--    לאשר הביא אלוה בידו</verse>
				<verse number="7">ז  ואולם--שאל-נא בהמות ותרך    ועוף השמים ויגד-לך</verse>
				<verse number="8">ח  או שיח לארץ ותרך    ויספרו לך דגי הים</verse>
				<verse number="9">ט  מי לא-ידע בכל-אלה    כי יד-יהוה עשתה זאת</verse>
				<verse number="10">י  אשר בידו נפש כל-חי    ורוח כל-בשר-איש</verse>
				<verse number="11">יא  הלא-אזן מלין תבחן    וחך אכל יטעם-לו</verse>
				<verse number="12">יב  בישישים חכמה    וארך ימים תבונה</verse>
				<verse number="13">יג  עמו חכמה וגבורה    לו עצה ותבונה</verse>
				<verse number="14">יד  הן יהרוס ולא יבנה    יסגר על-איש ולא יפתח</verse>
				<verse number="15">טו  הן יעצר במים ויבשו    וישלחם ויהפכו ארץ</verse>
				<verse number="16">טז  עמו עז ותושיה    לו שגג ומשגה</verse>
				<verse number="17">יז  מוליך יועצים שולל    ושפטים יהולל</verse>
				<verse number="18">יח  מוסר מלכים פתח    ויאסר אזור במתניהם</verse>
				<verse number="19">יט  מוליך כהנים שולל    ואתנים יסלף</verse>
				<verse number="20">כ  מסיר שפה לנאמנים    וטעם זקנים יקח</verse>
				<verse number="21">כא  שופך בוז על-נדיבים    ומזיח אפיקים רפה</verse>
				<verse number="22">כב  מגלה עמקות מני-חשך    ויצא לאור צלמות</verse>
				<verse number="23">כג  משגיא לגוים ויאבדם    שטח לגוים וינחם</verse>
				<verse number="24">כד  מסיר--לב ראשי עם-הארץ    ויתעם בתהו לא-דרך</verse>
				<verse number="25">כה  ימששו-חשך ולא-אור    ויתעם כשכור</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א  הן-כל ראתה עיני    שמעה אזני ותבן לה</verse>
				<verse number="2">ב  כדעתכם ידעתי גם-אני    לא-נפל אנכי מכם</verse>
				<verse number="3">ג  אולם--אני אל-שדי אדבר    והוכח אל-אל אחפץ</verse>
				<verse number="4">ד  ואולם אתם טפלי-שקר    רפאי אלל כלכם</verse>
				<verse number="5">ה  מי-יתן החרש תחרישון    ותהי לכם לחכמה</verse>
				<verse number="6">ו  שמעו-נא תוכחתי    ורבות שפתי הקשיבו</verse>
				<verse number="7">ז  הלאל תדברו עולה    ולו תדברו רמיה</verse>
				<verse number="8">ח  הפניו תשאון    אם-לאל תריבון</verse>
				<verse number="9">ט  הטוב כי-יחקר אתכם    אם-כהתל באנוש תהתלו בו</verse>
				<verse number="10">י  הוכח יוכיח אתכם--    אם-בסתר פנים תשאון</verse>
				<verse number="11">יא  הלא שאתו תבעת אתכם    ופחדו יפל עליכם</verse>
				<verse number="12">יב  זכרניכם משלי-אפר    לגבי-חמר גביכם</verse>
				<verse number="13">יג  החרישו ממני ואדברה-אני    ויעבר עלי מה</verse>
				<verse number="14">יד  על-מה אשא בשרי בשני    ונפשי אשים בכפי</verse>
				<verse number="15">טו  הן יקטלני לא (לו) איחל    אך-דרכי אל-פניו אוכיח</verse>
				<verse number="16">טז  גם-הוא-לי לישועה    כי-לא לפניו חנף יבוא</verse>
				<verse number="17">יז  שמעו שמוע מלתי    ואחותי באזניכם</verse>
				<verse number="18">יח  הנה-נא ערכתי משפט    ידעתי כי-אני אצדק</verse>
				<verse number="19">יט  מי-הוא יריב עמדי    כי-עתה אחריש ואגוע</verse>
				<verse number="20">כ  אך-שתים אל-תעש עמדי    אז מפניך לא אסתר</verse>
				<verse number="21">כא  כפך מעלי הרחק    ואמתך אל-תבעתני</verse>
				<verse number="22">כב  וקרא ואנכי אענה    או-אדבר והשיבני</verse>
				<verse number="23">כג  כמה לי עונות וחטאות--    פשעי וחטאתי הדיעני</verse>
				<verse number="24">כד  למה-פניך תסתיר    ותחשבני לאויב לך</verse>
				<verse number="25">כה  העלה נדף תערוץ    ואת-קש יבש תרדף</verse>
				<verse number="26">כו  כי-תכתב עלי מררות    ותורישני עונות נעורי</verse>
				<verse number="27">כז  ותשם בסד רגלי--    ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי    תתחקה</verse>
				<verse number="28">כח  והוא כרקב יבלה    כבגד אכלו עש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א  אדם ילוד אשה--    קצר ימים ושבע-רגז</verse>
				<verse number="2">ב  כציץ יצא וימל    ויברח כצל ולא יעמוד</verse>
				<verse number="3">ג  אף-על-זה פקחת עינך    ואתי תביא במשפט עמך</verse>
				<verse number="4">ד  מי-יתן טהור מטמא--    לא אחד</verse>
				<verse number="5">ה  אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך    חקו עשית ולא יעבר</verse>
				<verse number="6">ו  שעה מעליו ויחדל--    עד-ירצה כשכיר יומו</verse>
				<verse number="7">ז  כי יש לעץ    תקוה אם-יכרת ועוד יחליף    וינקתו לא תחדל</verse>
				<verse number="8">ח  אם-יזקין בארץ שרשו    ובעפר ימות גזעו</verse>
				<verse number="9">ט  מריח מים יפרח    ועשה קציר כמו-נטע</verse>
				<verse number="10">י  וגבר ימות ויחלש    ויגוע אדם ואיו</verse>
				<verse number="11">יא  אזלו-מים מני-ים    ונהר יחרב ויבש</verse>
				<verse number="12">יב  ואיש שכב    ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו    ולא-יערו משנתם</verse>
				<verse number="13">יג  מי יתן בשאול תצפנני--    תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק    ותזכרני</verse>
				<verse number="14">יד  אם-ימות גבר    היחיה כל-ימי צבאי איחל--    עד-בוא חליפתי</verse>
				<verse number="15">טו  תקרא ואנכי אענך    למעשה ידיך תכסף</verse>
				<verse number="16">טז  כי-עתה צעדי תספור    לא-תשמר על-חטאתי</verse>
				<verse number="17">יז  חתם בצרור פשעי    ותטפל על-עוני</verse>
				<verse number="18">יח  ואולם הר-נופל יבול    וצור יעתק ממקמו</verse>
				<verse number="19">יט  אבנים שחקו מים--    תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש    האבדת</verse>
				<verse number="20">כ  תתקפהו לנצח ויהלך    משנה פניו ותשלחהו</verse>
				<verse number="21">כא  יכבדו בניו ולא ידע    ויצערו ולא-יבין למו</verse>
				<verse number="22">כב  אך-בשרו עליו יכאב    ונפשו עליו תאבל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א                  ויען אליפז התימני ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  החכם יענה דעת-רוח    וימלא קדים בטנו</verse>
				<verse number="3">ג  הוכח בדבר לא-יסכון    ומלים לא-יועיל בם</verse>
				<verse number="4">ד  אף-אתה תפר יראה    ותגרע שיחה לפני-אל</verse>
				<verse number="5">ה  כי יאלף עונך פיך    ותבחר לשון ערומים</verse>
				<verse number="6">ו  ירשיעך פיך ולא-אני    ושפתיך יענו-בך</verse>
				<verse number="7">ז  הראישון אדם תולד    ולפני גבעות חוללת</verse>
				<verse number="8">ח  הבסוד אלוה תשמע    ותגרע אליך חכמה</verse>
				<verse number="9">ט  מה-ידעת ולא נדע    תבין ולא-עמנו הוא</verse>
				<verse number="10">י  גם-שב גם-ישיש בנו--    כביר מאביך ימים</verse>
				<verse number="11">יא  המעט ממך תנחומות אל    ודבר לאט עמך</verse>
				<verse number="12">יב  מה-יקחך לבך    ומה-ירזמון עיניך</verse>
				<verse number="13">יג  כי-תשיב אל-אל רוחך    והצאת מפיך מלין</verse>
				<verse number="14">יד  מה-אנוש כי-יזכה    וכי-יצדק ילוד אשה</verse>
				<verse number="15">טו  הן בקדשו לא יאמין    ושמים לא-זכו בעיניו</verse>
				<verse number="16">טז  אף כי-נתעב ונאלח    איש-שתה כמים עולה</verse>
				<verse number="17">יז  אחוך שמע-לי    וזה-חזיתי ואספרה</verse>
				<verse number="18">יח  אשר-חכמים יגידו    ולא כחדו מאבותם</verse>
				<verse number="19">יט  להם לבדם נתנה הארץ    ולא-עבר זר בתוכם</verse>
				<verse number="20">כ  כל-ימי רשע הוא מתחולל    ומספר שנים נצפנו לעריץ</verse>
				<verse number="21">כא  קול-פחדים באזניו    בשלום שודד יבואנו</verse>
				<verse number="22">כב  לא-יאמין שוב מני-חשך    וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב</verse>
				<verse number="23">כג  נדד הוא ללחם איה    ידע כי-נכון בידו יום-חשך</verse>
				<verse number="24">כד  יבעתהו צר ומצוקה    תתקפהו כמלך עתיד לכידור</verse>
				<verse number="25">כה  כי-נטה אל-אל ידו    ואל-שדי יתגבר</verse>
				<verse number="26">כו  ירוץ אליו בצואר    בעבי גבי מגניו</verse>
				<verse number="27">כז  כי-כסה פניו בחלבו    ויעש פימה עלי-כסל</verse>
				<verse number="28">כח  וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו    אשר התעתדו לגלים</verse>
				<verse number="29">כט  לא-יעשר ולא-יקום חילו    ולא-יטה לארץ מנלם</verse>
				<verse number="30">ל  לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת    ויסור ברוח פיו</verse>
				<verse number="31">לא  אל-יאמן בשו נתעה    כי-שוא תהיה תמורתו</verse>
				<verse number="32">לב  בלא-יומו תמלא    וכפתו לא רעננה</verse>
				<verse number="33">לג  יחמס כגפן בסרו    וישלך כזית נצתו</verse>
				<verse number="34">לד  כי-עדת חנף גלמוד    ואש אכלה אהלי-שחד</verse>
				<verse number="35">לה  הרה עמל וילד און    ובטנם תכין מרמה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  שמעתי כאלה רבות    מנחמי עמל כלכם</verse>
				<verse number="3">ג  הקץ לדברי-רוח    או מה-ימריצך כי תענה</verse>
				<verse number="4">ד  גם אנכי--    ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי--    אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם    במו ראשי</verse>
				<verse number="5">ה  אאמצכם במו-פי    וניד שפתי יחשך</verse>
				<verse number="6">ו  אם-אדברה לא-יחשך כאבי    ואחדלה מה-מני יהלך</verse>
				<verse number="7">ז  אך-עתה הלאני    השמות כל-עדתי</verse>
				<verse number="8">ח  ותקמטני לעד היה    ויקם בי כחשי בפני יענה</verse>
				<verse number="9">ט  אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו    צרי ילטש עיניו לי</verse>
				<verse number="10">י  פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי    יחד עלי יתמלאון</verse>
				<verse number="11">יא  יסגירני אל אל עויל    ועל-ידי רשעים ירטני</verse>
				<verse number="12">יב  שלו הייתי ויפרפרני--    ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו    למטרה</verse>
				<verse number="13">יג  יסבו עלי רביו--    יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ    מררתי</verse>
				<verse number="14">יד  יפרצני פרץ על-פני-פרץ    ירץ עלי כגבור</verse>
				<verse number="15">טו  שק תפרתי עלי גלדי    ועללתי בעפר קרני</verse>
				<verse number="16">טז  פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי    ועל עפעפי צלמות</verse>
				<verse number="17">יז  על לא-חמס בכפי    ותפלתי זכה</verse>
				<verse number="18">יח  ארץ אל-תכסי דמי    ואל-יהי מקום לזעקתי</verse>
				<verse number="19">יט  גם-עתה הנה-בשמים עדי    ושהדי במרמים</verse>
				<verse number="20">כ  מליצי רעי    אל-אלוה דלפה עיני</verse>
				<verse number="21">כא  ויוכח לגבר עם-אלוה    ובן-אדם לרעהו</verse>
				<verse number="22">כב  כי-שנות מספר יאתיו    וארח לא-אשוב אהלך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א  רוחי חבלה ימי נזעכו    קברים לי</verse>
				<verse number="2">ב  אם-לא התלים עמדי    ובהמרותם תלן עיני</verse>
				<verse number="3">ג  שימה-נא ערבני עמך    מי הוא לידי יתקע</verse>
				<verse number="4">ד  כי-לבם צפנת משכל    על-כן לא תרמם</verse>
				<verse number="5">ה  לחלק יגיד רעים    ועיני בניו תכלנה</verse>
				<verse number="6">ו  והציגני למשל עמים    ותפת לפנים אהיה</verse>
				<verse number="7">ז  ותכה מכעש עיני    ויצרי כצל כלם</verse>
				<verse number="8">ח  ישמו ישרים על-זאת    ונקי על-חנף יתערר</verse>
				<verse number="9">ט  ויאחז צדיק דרכו    וטהר-ידים יסיף אמץ</verse>
				<verse number="10">י  ואולם--כלם תשבו ובאו נא    ולא-אמצא בכם חכם</verse>
				<verse number="11">יא  ימי עברו זמתי נתקו--    מורשי לבבי</verse>
				<verse number="12">יב  לילה ליום ישימו    אור קרוב מפני-חשך</verse>
				<verse number="13">יג  אם-אקוה שאול ביתי    בחשך רפדתי יצועי</verse>
				<verse number="14">יד  לשחת קראתי אבי אתה    אמי ואחתי לרמה</verse>
				<verse number="15">טו  ואיה אפו תקותי    ותקותי מי ישורנה</verse>
				<verse number="16">טז  בדי שאל תרדנה    אם-יחד על-עפר נחת</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א                  ויען בלדד השחי ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  עד-אנה תשימון קנצי למלין    תבינו ואחר נדבר</verse>
				<verse number="3">ג  מדוע נחשבנו כבהמה    נטמינו בעיניכם</verse>
				<verse number="4">ד  טרף נפשו באפו    הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו</verse>
				<verse number="5">ה  גם אור רשעים ידעך    ולא-יגה שביב אשו</verse>
				<verse number="6">ו  אור חשך באהלו    ונרו עליו ידעך</verse>
				<verse number="7">ז  יצרו צעדי אונו    ותשליכהו עצתו</verse>
				<verse number="8">ח  כי-שלח ברשת ברגליו    ועל-שבכה יתהלך</verse>
				<verse number="9">ט  יאחז בעקב פח    יחזק עליו צמים</verse>
				<verse number="10">י  טמון בארץ חבלו    ומלכדתו עלי נתיב</verse>
				<verse number="11">יא  סביב בעתהו בלהות    והפיצהו לרגליו</verse>
				<verse number="12">יב  יהי-רעב אנו    ואיד נכון לצלעו</verse>
				<verse number="13">יג  יאכל בדי עורו    יאכל בדיו בכור מות</verse>
				<verse number="14">יד  ינתק מאהלו מבטחו    ותצעדהו למלך בלהות</verse>
				<verse number="15">טו  תשכון באהלו מבלי-לו    יזרה על-נוהו גפרית</verse>
				<verse number="16">טז  מתחת שרשיו יבשו    וממעל ימל קצירו</verse>
				<verse number="17">יז  זכרו-אבד מני-ארץ    ולא-שם לו על-פני-חוץ</verse>
				<verse number="18">יח  יהדפהו מאור אל-חשך    ומתבל ינדהו</verse>
				<verse number="19">יט  לא נין לו ולא-נכד בעמו    ואין שריד במגוריו</verse>
				<verse number="20">כ  על-יומו נשמו אחרנים    וקדמנים אחזו שער</verse>
				<verse number="21">כא  אך-אלה משכנות עול    וזה מקום לא-ידע-אל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  עד-אנה תוגיון נפשי    ותדכאונני במלים</verse>
				<verse number="3">ג  זה עשר פעמים תכלימוני    לא-תבשו תהכרו-לי</verse>
				<verse number="4">ד  ואף-אמנם שגיתי    אתי תלין משוגתי</verse>
				<verse number="5">ה  אם-אמנם עלי תגדילו    ותוכיחו עלי חרפתי</verse>
				<verse number="6">ו  דעו-אפו כי-אלוה עותני    ומצודו עלי הקיף</verse>
				<verse number="7">ז  הן אצעק חמס ולא אענה    אשוע ואין משפט</verse>
				<verse number="8">ח  ארחי גדר ולא אעבור    ועל נתיבותי חשך ישים</verse>
				<verse number="9">ט  כבודי מעלי הפשיט    ויסר עטרת ראשי</verse>
				<verse number="10">י  יתצני סביב ואלך    ויסע כעץ תקותי</verse>
				<verse number="11">יא  ויחר עלי אפו    ויחשבני לו כצריו</verse>
				<verse number="12">יב  יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם    ויחנו סביב לאהלי</verse>
				<verse number="13">יג  אחי מעלי הרחיק    וידעי אך-זרו ממני</verse>
				<verse number="14">יד  חדלו קרובי    ומידעי שכחוני</verse>
				<verse number="15">טו  גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני    נכרי הייתי בעיניהם</verse>
				<verse number="16">טז  לעבדי קראתי ולא יענה    במו-פי אתחנן-לו</verse>
				<verse number="17">יז  רוחי זרה לאשתי    וחנתי לבני בטני</verse>
				<verse number="18">יח  גם-עוילים מאסו בי    אקומה וידברו-בי</verse>
				<verse number="19">יט  תעבוני כל-מתי סודי    וזה-אהבתי נהפכו-בי</verse>
				<verse number="20">כ  בעורי ובבשרי דבקה עצמי    ואתמלטה בעור שני</verse>
				<verse number="21">כא  חנני חנני אתם רעי    כי יד-אלוה נגעה בי</verse>
				<verse number="22">כב  למה תרדפני כמו-אל    ומבשרי לא תשבעו</verse>
				<verse number="23">כג  מי-יתן אפו ויכתבון מלי    מי-יתן בספר ויחקו</verse>
				<verse number="24">כד  בעט-ברזל ועפרת--    לעד בצור יחצבון</verse>
				<verse number="25">כה  ואני ידעתי גאלי חי    ואחרון על-עפר יקום</verse>
				<verse number="26">כו  ואחר עורי נקפו-זאת    ומבשרי אחזה אלוה</verse>
				<verse number="27">כז  אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר    כלו כליתי בחקי</verse>
				<verse number="28">כח  כי תאמרו מה-נרדף-לו    ושרש דבר נמצא-בי</verse>
				<verse number="29">כט  גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב    למען תדעון שדין (שדון)</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א                  ויען צפר הנעמתי ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  לכן שעפי ישיבוני    ובעבור חושי בי</verse>
				<verse number="3">ג  מוסר כלמתי אשמע    ורוח מבינתי יענני</verse>
				<verse number="4">ד  הזאת ידעת מני-עד    מני שים אדם עלי-ארץ</verse>
				<verse number="5">ה  כי רננת רשעים מקרוב    ושמחת חנף עדי-רגע</verse>
				<verse number="6">ו  אם-יעלה לשמים שיאו    וראשו לעב יגיע</verse>
				<verse number="7">ז  כגללו לנצח יאבד    ראיו יאמרו איו</verse>
				<verse number="8">ח  כחלום יעוף ולא ימצאהו    וידד כחזיון לילה</verse>
				<verse number="9">ט  עין שזפתו ולא תוסיף    ולא-עוד תשורנו מקומו</verse>
				<verse number="10">י  בניו ירצו דלים    וידיו תשבנה אונו</verse>
				<verse number="11">יא  עצמותיו מלאו עלומו    ועמו על-עפר תשכב</verse>
				<verse number="12">יב  אם-תמתיק בפיו רעה--    יכחידנה תחת לשנו</verse>
				<verse number="13">יג  יחמל עליה ולא יעזבנה    וימנענה בתוך חכו</verse>
				<verse number="14">יד  לחמו במעיו נהפך    מרורת פתנים בקרבו</verse>
				<verse number="15">טו  חיל בלע ויקאנו    מבטנו ירשנו אל</verse>
				<verse number="16">טז  ראש-פתנים יינק    תהרגהו לשון אפעה</verse>
				<verse number="17">יז  אל-ירא בפלגות--    נהרי נחלי דבש וחמאה</verse>
				<verse number="18">יח  משיב יגע ולא יבלע    כחיל תמורתו ולא יעלס</verse>
				<verse number="19">יט  כי-רצץ עזב דלים    בית גזל ולא יבנהו</verse>
				<verse number="20">כ  כי לא-ידע שלו בבטנו    בחמודו לא ימלט</verse>
				<verse number="21">כא  אין-שריד לאכלו    על-כן לא-יחיל טובו</verse>
				<verse number="22">כב  במלאות שפקו יצר לו    כל-יד עמל תבאנו</verse>
				<verse number="23">כג  יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו    וימטר עלימו בלחומו</verse>
				<verse number="24">כד  יברח מנשק ברזל    תחלפהו קשת נחושה</verse>
				<verse number="25">כה  שלף ויצא מגוה    וברק ממררתו יהלך עליו אמים</verse>
				<verse number="26">כו  כל-חשך    טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח    ירע שריד באהלו</verse>
				<verse number="27">כז  יגלו שמים עונו    וארץ מתקוממה לו</verse>
				<verse number="28">כח  יגל יבול ביתו    נגרות ביום אפו</verse>
				<verse number="29">כט  זה חלק-אדם רשע--מאלהים    ונחלת אמרו מאל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  שמעו שמוע מלתי    ותהי-זאת תנחומתיכם</verse>
				<verse number="3">ג  שאוני ואנכי אדבר    ואחר דברי תלעיג</verse>
				<verse number="4">ד  האנכי לאדם שיחי    ואם-מדוע לא-תקצר רוחי</verse>
				<verse number="5">ה  פנו-אלי והשמו    ושימו יד על-פה</verse>
				<verse number="6">ו  ואם-זכרתי ונבהלתי    ואחז בשרי פלצות</verse>
				<verse number="7">ז  מדוע רשעים יחיו    עתקו גם-גברו חיל</verse>
				<verse number="8">ח  זרעם נכון לפניהם עמם    וצאצאיהם לעיניהם</verse>
				<verse number="9">ט  בתיהם שלום מפחד    ולא שבט אלוה עליהם</verse>
				<verse number="10">י  שורו עבר ולא יגעל    תפלט פרתו ולא תשכל</verse>
				<verse number="11">יא  ישלחו כצאן עויליהם    וילדיהם ירקדון</verse>
				<verse number="12">יב  ישאו כתף וכנור    וישמחו לקול עוגב</verse>
				<verse number="13">יג  יבלו (יכלו) בטוב ימיהם    וברגע שאול יחתו</verse>
				<verse number="14">יד  ויאמרו לאל סור ממנו    ודעת דרכיך לא חפצנו</verse>
				<verse number="15">טו  מה-שדי כי-נעבדנו    ומה-נועיל כי נפגע-בו</verse>
				<verse number="16">טז  הן לא בידם טובם    עצת רשעים רחקה מני</verse>
				<verse number="17">יז  כמה נר-רשעים ידעך--    ויבא עלימו אידם חבלים    יחלק באפו</verse>
				<verse number="18">יח  יהיו כתבן לפני-רוח    וכמץ גנבתו סופה</verse>
				<verse number="19">יט  אלוה יצפן-לבניו אונו    ישלם אליו וידע</verse>
				<verse number="20">כ  יראו עינו כידו    ומחמת שדי ישתה</verse>
				<verse number="21">כא  כי מה-חפצו בביתו אחריו    ומספר חדשיו חצצו</verse>
				<verse number="22">כב  הלאל ילמד-דעת    והוא רמים ישפוט</verse>
				<verse number="23">כג  זה--ימות בעצם תמו    כלו שלאנן ושליו</verse>
				<verse number="24">כד  עטיניו מלאו חלב    ומח עצמותיו ישקה</verse>
				<verse number="25">כה  וזה--ימות בנפש מרה    ולא-אכל בטובה</verse>
				<verse number="26">כו  יחד על-עפר ישכבו    ורמה תכסה עליהם</verse>
				<verse number="27">כז  הן ידעתי מחשבותיכם    ומזמות עלי תחמסו</verse>
				<verse number="28">כח  כי תאמרו איה בית-נדיב    ואיה אהל משכנות רשעים</verse>
				<verse number="29">כט  הלא שאלתם עוברי דרך    ואתתם לא תנכרו</verse>
				<verse number="30">ל  כי ליום איד יחשך רע    ליום עברות יובלו</verse>
				<verse number="31">לא  מי-יגיד על-פניו דרכו    והוא-עשה מי ישלם-לו</verse>
				<verse number="32">לב  והוא לקברות יובל    ועל-גדיש ישקוד</verse>
				<verse number="33">לג  מתקו-לו רגבי-נחל    ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר</verse>
				<verse number="34">לד  ואיך תנחמוני הבל    ותשובתיכם נשאר-מעל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א                  ויען אליפז התמני ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  הלאל יסכן-גבר--    כי-יסכן עלימו משכיל</verse>
				<verse number="3">ג  החפץ לשדי כי תצדק    ואם-בצע כי-תתם דרכיך</verse>
				<verse number="4">ד  המיראתך יכיחך    יבוא עמך במשפט</verse>
				<verse number="5">ה  הלא רעתך רבה    ואין-קץ לעונתיך</verse>
				<verse number="6">ו  כי-תחבל אחיך חנם    ובגדי ערומים תפשיט</verse>
				<verse number="7">ז  לא-מים עיף תשקה    ומרעב תמנע-לחם</verse>
				<verse number="8">ח  ואיש זרוע לו הארץ    ונשוא פנים ישב בה</verse>
				<verse number="9">ט  אלמנות שלחת ריקם    וזרעות יתמים ידכא</verse>
				<verse number="10">י  על-כן סביבותיך פחים    ויבהלך פחד פתאם</verse>
				<verse number="11">יא  או-חשך לא-תראה    ושפעת-מים תכסך</verse>
				<verse number="12">יב  הלא-אלוה גבה שמים    וראה ראש כוכבים כי-רמו</verse>
				<verse number="13">יג  ואמרת מה-ידע אל    הבעד ערפל ישפוט</verse>
				<verse number="14">יד  עבים סתר-לו ולא יראה    וחוג שמים יתהלך</verse>
				<verse number="15">טו  הארח עולם תשמור--    אשר דרכו מתי-און</verse>
				<verse number="16">טז  אשר-קמטו ולא-עת    נהר יוצק יסודם</verse>
				<verse number="17">יז  האמרים לאל סור ממנו    ומה-יפעל שדי למו</verse>
				<verse number="18">יח  והוא מלא בתיהם טוב    ועצת רשעים רחקה מני</verse>
				<verse number="19">יט  יראו צדיקים וישמחו    ונקי ילעג-למו</verse>
				<verse number="20">כ  אם-לא נכחד קימנו    ויתרם אכלה אש</verse>
				<verse number="21">כא  הסכן-נא עמו ושלם    בהם תבואתך טובה</verse>
				<verse number="22">כב  קח-נא מפיו תורה    ושים אמריו בלבבך</verse>
				<verse number="23">כג  אם-תשוב עד-שדי תבנה    תרחיק עולה מאהלך</verse>
				<verse number="24">כד  ושית-על-עפר בצר    ובצור נחלים אופיר</verse>
				<verse number="25">כה  והיה שדי בצריך    וכסף תועפות לך</verse>
				<verse number="26">כו  כי-אז על-שדי תתענג    ותשא אל-אלוה פניך</verse>
				<verse number="27">כז  תעתיר אליו וישמעך    ונדריך תשלם</verse>
				<verse number="28">כח  ותגזר-אמר ויקם לך    ועל-דרכיך נגה אור</verse>
				<verse number="29">כט  כי-השפילו ותאמר גוה    ושח עינים יושע</verse>
				<verse number="30">ל  ימלט אי-נקי    ונמלט בבר כפיך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  גם-היום מרי שחי    ידי כבדה על-אנחתי</verse>
				<verse number="3">ג  מי-יתן ידעתי ואמצאהו    אבוא עד-תכונתו</verse>
				<verse number="4">ד  אערכה לפניו משפט    ופי אמלא תוכחות</verse>
				<verse number="5">ה  אדעה מלים יענני    ואבינה מה-יאמר לי</verse>
				<verse number="6">ו  הברב-כח יריב עמדי    לא אך-הוא ישם בי</verse>
				<verse number="7">ז  שם--ישר נוכח עמו    ואפלטה לנצח משפטי</verse>
				<verse number="8">ח  הן קדם אהלך ואיננו    ואחור ולא-אבין לו</verse>
				<verse number="9">ט  שמאול בעשתו ולא-אחז    יעטף ימין ולא אראה</verse>
				<verse number="10">י  כי-ידע דרך עמדי    בחנני כזהב אצא</verse>
				<verse number="11">יא  באשרו אחזה רגלי    דרכו שמרתי ולא-אט</verse>
				<verse number="12">יב  מצות שפתיו ולא אמיש    מחקי צפנתי אמרי-פיו</verse>
				<verse number="13">יג  והוא באחד ומי ישיבנו    ונפשו אותה ויעש</verse>
				<verse number="14">יד  כי ישלים חקי    וכהנה רבות עמו</verse>
				<verse number="15">טו  על-כן מפניו אבהל    אתבונן ואפחד ממנו</verse>
				<verse number="16">טז  ואל הרך לבי    ושדי הבהילני</verse>
				<verse number="17">יז  כי-לא נצמתי מפני-חשך    ומפני כסה-אפל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א  מדוע--משדי לא-נצפנו עתים    וידעו לא-חזו ימיו</verse>
				<verse number="2">ב  גבלות ישיגו    עדר גזלו וירעו</verse>
				<verse number="3">ג  חמור יתומים ינהגו    יחבלו שור אלמנה</verse>
				<verse number="4">ד  יטו אבינים מדרך    יחד חבאו עניי-ארץ</verse>
				<verse number="5">ה  הן פראים במדבר--    יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם    לנערים</verse>
				<verse number="6">ו  בשדה בלילו יקצירו (יקצורו)    וכרם רשע ילקשו</verse>
				<verse number="7">ז  ערום ילינו מבלי לבוש    ואין כסות בקרה</verse>
				<verse number="8">ח  מזרם הרים ירטבו    ומבלי מחסה חבקו-צור</verse>
				<verse number="9">ט  יגזלו משד יתום    ועל-עני יחבלו</verse>
				<verse number="10">י  ערום הלכו בלי לבוש    ורעבים נשאו עמר</verse>
				<verse number="11">יא  בין-שורתם יצהירו    יקבים דרכו ויצמאו</verse>
				<verse number="12">יב  מעיר מתים ינאקו--    ונפש-חללים תשוע ואלוה    לא-ישים תפלה</verse>
				<verse number="13">יג  המה היו--במרדי-אור    לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו</verse>
				<verse number="14">יד  לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון    ובלילה יהי כגנב</verse>
				<verse number="15">טו  ועין נאף שמרה נשף לאמר--    לא-תשורני עין וסתר פנים    ישים</verse>
				<verse number="16">טז  חתר בחשך בתים    יומם חתמו-למו לא-ידעו אור</verse>
				<verse number="17">יז  כי יחדו בקר למו צלמות    כי-יכיר בלהות צלמות</verse>
				<verse number="18">יח  קל-הוא על-פני-מים--    תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה    דרך כרמים</verse>
				<verse number="19">יט  ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג    שאול חטאו</verse>
				<verse number="20">כ  ישכחהו רחם מתקו רמה--    עוד לא-יזכר ותשבר כעץ    עולה</verse>
				<verse number="21">כא  רעה עקרה לא תלד    ואלמנה לא ייטיב</verse>
				<verse number="22">כב  ומשך אבירים בכחו    יקום ולא-יאמין בחיין</verse>
				<verse number="23">כג  יתן-לו לבטח וישען    ועיניהו על-דרכיהם</verse>
				<verse number="24">כד  רומו מעט ואיננו    והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת    ימלו</verse>
				<verse number="25">כה  ואם-לא אפו מי יכזיבני    וישם לאל מלתי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א                  ויען בלדד השחי ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  המשל ופחד עמו    עשה שלום במרומיו</verse>
				<verse number="3">ג  היש מספר לגדודיו    ועל-מי לא-יקום אורהו</verse>
				<verse number="4">ד  ומה-יצדק אנוש עם-אל    ומה-יזכה ילוד אשה</verse>
				<verse number="5">ה  הן עד-ירח ולא יאהיל    וכוכבים לא-זכו בעיניו</verse>
				<verse number="6">ו  אף כי-אנוש רמה    ובן-אדם תולעה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א                  ויען איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  מה-עזרת ללא-כח    הושעת זרוע לא-עז</verse>
				<verse number="3">ג  מה-יעצת ללא חכמה    ותשיה לרב הודעת</verse>
				<verse number="4">ד  את-מי הגדת מלין    ונשמת-מי יצאה ממך</verse>
				<verse number="5">ה  הרפאים יחוללו--    מתחת מים ושכניהם</verse>
				<verse number="6">ו  ערום שאול נגדו    ואין כסות לאבדון</verse>
				<verse number="7">ז  נטה צפון על-תהו    תלה ארץ על-בלימה</verse>
				<verse number="8">ח  צרר-מים בעביו    ולא-נבקע ענן תחתם</verse>
				<verse number="9">ט  מאחז פני-כסה    פרשז עליו עננו</verse>
				<verse number="10">י  חק-חג על-פני-מים--    עד-תכלית אור עם-חשך</verse>
				<verse number="11">יא  עמודי שמים ירופפו    ויתמהו מגערתו</verse>
				<verse number="12">יב  בכחו רגע הים    ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב</verse>
				<verse number="13">יג  ברוחו שמים שפרה    חללה ידו נחש ברח</verse>
				<verse number="14">יד  הן-אלה קצות דרכו--    ומה-שמץ דבר נשמע-בו ורעם גבורתו    מי יתבונן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א                  ויסף איוב שאת משלו ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  חי-אל הסיר משפטי    ושדי המר נפשי</verse>
				<verse number="3">ג  כי-כל-עוד נשמתי בי    ורוח אלוה באפי</verse>
				<verse number="4">ד  אם-תדברנה שפתי עולה    ולשוני אם-יהגה רמיה</verse>
				<verse number="5">ה  חלילה לי    אם-אצדיק אתכם עד-אגוע--    לא-אסיר תמתי ממני</verse>
				<verse number="6">ו  בצדקתי החזקתי ולא ארפה    לא-יחרף לבבי מימי</verse>
				<verse number="7">ז  יהי כרשע איבי    ומתקוממי כעול</verse>
				<verse number="8">ח  כי מה-תקות חנף כי יבצע    כי ישל אלוה נפשו</verse>
				<verse number="9">ט  הצעקתו ישמע אל--    כי-תבוא עליו צרה</verse>
				<verse number="10">י  אם-על-שדי יתענג    יקרא אלוה בכל-עת</verse>
				<verse number="11">יא  אורה אתכם ביד-אל    אשר עם-שדי לא אכחד</verse>
				<verse number="12">יב  הן-אתם כלכם חזיתם    ולמה-זה הבל תהבלו</verse>
				<verse number="13">יג  זה חלק-אדם רשע עם-אל    ונחלת עריצים משדי יקחו</verse>
				<verse number="14">יד  אם-ירבו בניו למו-חרב    וצאצאיו לא ישבעו-לחם</verse>
				<verse number="15">טו  שרידיו במות יקברו    ואלמנתיו לא תבכינה</verse>
				<verse number="16">טז  אם-יצבר כעפר כסף    וכחמר יכין מלבוש</verse>
				<verse number="17">יז  יכין וצדיק ילבש    וכסף נקי יחלק</verse>
				<verse number="18">יח  בנה כעש ביתו    וכסכה עשה נצר</verse>
				<verse number="19">יט  עשיר ישכב ולא יאסף    עיניו פקח ואיננו</verse>
				<verse number="20">כ  תשיגהו כמים בלהות    לילה גנבתו סופה</verse>
				<verse number="21">כא  ישאהו קדים וילך    וישערהו ממקמו</verse>
				<verse number="22">כב  וישלך עליו ולא יחמל    מידו ברוח יברח</verse>
				<verse number="23">כג  ישפק עלימו כפימו    וישרק עליו ממקמו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א  כי יש לכסף מוצא    ומקום לזהב יזקו</verse>
				<verse number="2">ב  ברזל מעפר יקח    ואבן יצוק נחושה</verse>
				<verse number="3">ג  קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר    אבן אפל וצלמות</verse>
				<verse number="4">ד  פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל    דלו מאנוש נעו</verse>
				<verse number="5">ה  ארץ--ממנה יצא-לחם    ותחתיה נהפך כמו-אש</verse>
				<verse number="6">ו  מקום-ספיר אבניה    ועפרת זהב לו</verse>
				<verse number="7">ז  נתיב לא-ידעו עיט    ולא שזפתו עין איה</verse>
				<verse number="8">ח  לא-הדריכוהו בני-שחץ    לא-עדה עליו שחל</verse>
				<verse number="9">ט  בחלמיש שלח ידו    הפך משרש הרים</verse>
				<verse number="10">י  בצורות יארים בקע    וכל-יקר ראתה עינו</verse>
				<verse number="11">יא  מבכי נהרות חבש    ותעלמה יצא אור</verse>
				<verse number="12">יב  והחכמה מאין תמצא    ואי זה מקום בינה</verse>
				<verse number="13">יג  לא-ידע אנוש ערכה    ולא תמצא בארץ החיים</verse>
				<verse number="14">יד  תהום אמר לא בי-היא    וים אמר אין עמדי</verse>
				<verse number="15">טו  לא-יתן סגור תחתיה    ולא ישקל כסף מחירה</verse>
				<verse number="16">טז  לא-תסלה בכתם אופיר    בשהם יקר וספיר</verse>
				<verse number="17">יז  לא-יערכנה זהב וזכוכית    ותמורתה כלי-פז</verse>
				<verse number="18">יח  ראמות וגביש לא יזכר    ומשך חכמה מפנינים</verse>
				<verse number="19">יט  לא-יערכנה פטדת-כוש    בכתם טהור לא תסלה</verse>
				<verse number="20">כ  והחכמה מאין תבוא    ואי זה מקום בינה</verse>
				<verse number="21">כא  ונעלמה מעיני כל-חי    ומעוף השמים נסתרה</verse>
				<verse number="22">כב  אבדון ומות אמרו    באזנינו שמענו שמעה</verse>
				<verse number="23">כג  אלהים הבין דרכה    והוא ידע את-מקומה</verse>
				<verse number="24">כד  כי-הוא לקצות-הארץ יביט    תחת כל-השמים יראה</verse>
				<verse number="25">כה  לעשות לרוח משקל    ומים תכן במדה</verse>
				<verse number="26">כו  בעשתו למטר חק    ודרך לחזיז קלות</verse>
				<verse number="27">כז  אז ראה ויספרה    הכינה וגם-חקרה</verse>
				<verse number="28">כח  ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה    וסור מרע בינה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א                  ויסף איוב שאת משלו ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  מי-יתנני כירחי-קדם    כימי אלוה ישמרני</verse>
				<verse number="3">ג  בהלו נרו עלי ראשי    לאורו אלך חשך</verse>
				<verse number="4">ד  כאשר הייתי בימי חרפי    בסוד אלוה עלי אהלי</verse>
				<verse number="5">ה  בעוד שדי עמדי    סביבותי נערי</verse>
				<verse number="6">ו  ברחץ הליכי בחמה    וצור יצוק עמדי פלגי-שמן</verse>
				<verse number="7">ז  בצאתי שער עלי-קרת    ברחוב אכין מושבי</verse>
				<verse number="8">ח  ראוני נערים ונחבאו    וישישים קמו עמדו</verse>
				<verse number="9">ט  שרים עצרו במלים    וכף ישימו לפיהם</verse>
				<verse number="10">י  קול-נגידים נחבאו    ולשונם לחכם דבקה</verse>
				<verse number="11">יא  כי אזן שמעה ותאשרני    ועין ראתה ותעידני</verse>
				<verse number="12">יב  כי-אמלט עני משוע    ויתום ולא-עזר לו</verse>
				<verse number="13">יג  ברכת אבד עלי תבא    ולב אלמנה ארנן</verse>
				<verse number="14">יד  צדק לבשתי וילבשני    כמעיל וצניף משפטי</verse>
				<verse number="15">טו  עינים הייתי לעור    ורגלים לפסח אני</verse>
				<verse number="16">טז  אב אנכי לאביונים    ורב לא-ידעתי אחקרהו</verse>
				<verse number="17">יז  ואשברה מתלעות עול    ומשניו אשליך טרף</verse>
				<verse number="18">יח  ואמר עם-קני אגוע    וכחול ארבה ימים</verse>
				<verse number="19">יט  שרשי פתוח אלי-מים    וטל ילין בקצירי</verse>
				<verse number="20">כ  כבודי חדש עמדי    וקשתי בידי תחליף</verse>
				<verse number="21">כא  לי-שמעו ויחלו    וידמו למו עצתי</verse>
				<verse number="22">כב  אחרי דברי לא ישנו    ועלימו תטף מלתי</verse>
				<verse number="23">כג  ויחלו כמטר לי    ופיהם פערו למלקוש</verse>
				<verse number="24">כד  אשחק אלהם לא יאמינו    ואור פני לא יפילון</verse>
				<verse number="25">כה  אבחר דרכם    ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד    כאשר אבלים ינחם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א  ועתה שחקו עלי--    צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם--    לשית עם-כלבי צאני</verse>
				<verse number="2">ב  גם-כח ידיהם למה לי    עלימו אבד כלח</verse>
				<verse number="3">ג  בחסר ובכפן גלמוד    הערקים ציה--אמש שואה ומשאה</verse>
				<verse number="4">ד  הקטפים מלוח עלי-שיח    ושרש רתמים לחמם</verse>
				<verse number="5">ה  מן-גו יגרשו    יריעו עלימו כגנב</verse>
				<verse number="6">ו  בערוץ נחלים לשכן    חרי עפר וכפים</verse>
				<verse number="7">ז  בין-שיחים ינהקו    תחת חרול יספחו</verse>
				<verse number="8">ח  בני-נבל גם-בני בלי-שם--    נכאו מן-הארץ</verse>
				<verse number="9">ט  ועתה נגינתם הייתי    ואהי להם למלה</verse>
				<verse number="10">י  תעבוני רחקו מני    ומפני לא-חשכו רק</verse>
				<verse number="11">יא  כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני    ורסן מפני שלחו</verse>
				<verse number="12">יב  על-ימין פרחח יקומו    רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם</verse>
				<verse number="13">יג  נתסו נתיבתי    להותי יעילו לא עזר למו</verse>
				<verse number="14">יד  כפרץ רחב יאתיו    תחת שאה התגלגלו</verse>
				<verse number="15">טו  ההפך עלי    בלהות תרדף כרוח נדבתי    וכעב עברה ישעתי</verse>
				<verse number="16">טז  ועתה--עלי תשתפך נפשי    יאחזוני ימי-עני</verse>
				<verse number="17">יז  לילה--עצמי נקר מעלי    וערקי לא ישכבון</verse>
				<verse number="18">יח  ברב-כח יתחפש לבושי    כפי כתנתי יאזרני</verse>
				<verse number="19">יט  הרני לחמר    ואתמשל כעפר ואפר</verse>
				<verse number="20">כ  אשוע אליך ולא תענני    עמדתי ותתבנן בי</verse>
				<verse number="21">כא  תהפך לאכזר לי    בעצם ידך תשטמני</verse>
				<verse number="22">כב  תשאני אל-רוח תרכיבני    ותמגגני תשוה (תשיה)</verse>
				<verse number="23">כג  כי-ידעתי מות תשיבני    ובית מועד לכל-חי</verse>
				<verse number="24">כד  אך לא-בעי ישלח-יד    אם-בפידו להן שוע</verse>
				<verse number="25">כה  אם-לא בכיתי לקשה-יום    עגמה נפשי לאביון</verse>
				<verse number="26">כו  כי טוב קויתי ויבא רע    ואיחלה לאור ויבא אפל</verse>
				<verse number="27">כז  מעי רתחו ולא-דמו    קדמני ימי-עני</verse>
				<verse number="28">כח  קדר הלכתי בלא חמה    קמתי בקהל אשוע</verse>
				<verse number="29">כט  אח הייתי לתנים    ורע לבנות יענה</verse>
				<verse number="30">ל  עורי שחר מעלי    ועצמי-חרה מני-חרב</verse>
				<verse number="31">לא  ויהי לאבל כנרי    ועגבי לקול בכים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א  ברית כרתי לעיני    ומה אתבונן על-בתולה</verse>
				<verse number="2">ב  ומה חלק אלוה ממעל    ונחלת שדי ממרמים</verse>
				<verse number="3">ג  הלא-איד לעול    ונכר לפעלי און</verse>
				<verse number="4">ד  הלא-הוא יראה דרכי    וכל-צעדי יספור</verse>
				<verse number="5">ה  אם-הלכתי עם-שוא    ותחש על-מרמה רגלי</verse>
				<verse number="6">ו  ישקלני במאזני-צדק    וידע אלוה תמתי</verse>
				<verse number="7">ז  אם תטה אשרי    מני הדרך ואחר עיני הלך לבי    ובכפי דבק מאום</verse>
				<verse number="8">ח  אזרעה ואחר יאכל    וצאצאי ישרשו</verse>
				<verse number="9">ט  אם-נפתה לבי על-אשה    ועל-פתח רעי ארבתי</verse>
				<verse number="10">י  תטחן לאחר אשתי    ועליה יכרעון אחרין</verse>
				<verse number="11">יא  כי-הוא (היא) זמה    והיא (והוא) עון פלילים</verse>
				<verse number="12">יב  כי אש היא עד-אבדון תאכל    ובכל-תבואתי תשרש</verse>
				<verse number="13">יג  אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי    ברבם עמדי</verse>
				<verse number="14">יד  ומה אעשה כי-יקום אל    וכי-יפקד מה אשיבנו</verse>
				<verse number="15">טו  הלא-בבטן עשני עשהו    ויכננו ברחם אחד</verse>
				<verse number="16">טז  אם-אמנע מחפץ דלים    ועיני אלמנה אכלה</verse>
				<verse number="17">יז  ואכל פתי לבדי    ולא-אכל יתום ממנה</verse>
				<verse number="18">יח  כי מנעורי גדלני כאב    ומבטן אמי אנחנה</verse>
				<verse number="19">יט  אם-אראה אובד מבלי לבוש    ואין כסות לאביון</verse>
				<verse number="20">כ  אם-לא ברכוני חלצו    ומגז כבשי יתחמם</verse>
				<verse number="21">כא  אם-הניפותי על-יתום ידי    כי-אראה בשער עזרתי</verse>
				<verse number="22">כב  כתפי משכמה תפול    ואזרעי מקנה תשבר</verse>
				<verse number="23">כג  כי פחד אלי איד אל    ומשאתו לא אוכל</verse>
				<verse number="24">כד  אם-שמתי זהב כסלי    ולכתם אמרתי מבטחי</verse>
				<verse number="25">כה  אם-אשמח כי-רב חילי    וכי-כביר מצאה ידי</verse>
				<verse number="26">כו  אם-אראה אור כי יהל    וירח יקר הלך</verse>
				<verse number="27">כז  ויפת בסתר לבי    ותשק ידי לפי</verse>
				<verse number="28">כח  גם-הוא עון פלילי    כי-כחשתי לאל ממעל</verse>
				<verse number="29">כט  אם-אשמח בפיד משנאי    והתעררתי כי-מצאו רע</verse>
				<verse number="30">ל  ולא-נתתי לחטא חכי--    לשאל באלה נפשו</verse>
				<verse number="31">לא  אם-לא אמרו מתי אהלי    מי-יתן מבשרו לא נשבע</verse>
				<verse number="32">לב  בחוץ לא-ילין גר    דלתי לארח אפתח</verse>
				<verse number="33">לג  אם-כסיתי כאדם פשעי--    לטמון בחבי עוני</verse>
				<verse number="34">לד  כי אערוץ המון רבה--    ובוז-משפחות יחתני ואדם    לא-אצא פתח</verse>
				<verse number="35">לה  מי יתן-לי שמע לי--    הן-תוי שדי יענני וספר כתב    איש ריבי</verse>
				<verse number="36">לו  אם-לא על-שכמי אשאנו    אענדנו עטרות לי</verse>
				<verse number="37">לז  מספר צעדי אגידנו    כמו-נגיד אקרבנו</verse>
				<verse number="38">לח  אם-עלי אדמתי תזעק    ויחד תלמיה יבכיון</verse>
				<verse number="39">לט  אם-כחה אכלתי בלי-כסף    ונפש בעליה הפחתי</verse>
				<verse number="40">מ  תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה    תמו דברי איוב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א  וישבתו שלשת האנשים האלה--    מענות את-איוב כי הוא צדיק    בעיניו</verse>
				<verse number="2">ב  ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי--    ממשפחת-רם באיוב חרה אפו--    על-צדקו נפשו מאלהים</verse>
				<verse number="3">ג  ובשלשת רעיו    חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה--    וירשיעו את-איוב</verse>
				<verse number="4">ד  ואליהו--חכה את-איוב בדברים    כי זקנים-המה ממנו לימים</verse>
				<verse number="5">ה  וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים    ויחר אפו</verse>
				<verse number="6">ו  ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי--    ויאמר צעיר אני לימים    ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא    מחות דעי אתכם</verse>
				<verse number="7">ז  אמרתי ימים ידברו    ורב שנים ידיעו חכמה</verse>
				<verse number="8">ח  אכן רוח-היא באנוש    ונשמת שדי תבינם</verse>
				<verse number="9">ט  לא-רבים יחכמו    וזקנים יבינו משפט</verse>
				<verse number="10">י  לכן אמרתי שמעה-לי    אחוה דעי אף-אני</verse>
				<verse number="11">יא  הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם    עד-תחקרון מלין</verse>
				<verse number="12">יב  ועדיכם אתבונן    והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם</verse>
				<verse number="13">יג  פן-תאמרו מצאנו חכמה    אל ידפנו לא-איש</verse>
				<verse number="14">יד  ולא-ערך אלי מלין    ובאמריכם לא אשיבנו</verse>
				<verse number="15">טו  חתו לא-ענו עוד    העתיקו מהם מלים</verse>
				<verse number="16">טז  והוחלתי כי-לא ידברו    כי עמדו לא-ענו עוד</verse>
				<verse number="17">יז  אענה אף-אני חלקי    אחוה דעי אף-אני</verse>
				<verse number="18">יח  כי מלתי מלים    הציקתני רוח בטני</verse>
				<verse number="19">יט  הנה-בטני--כיין לא-יפתח    כאבות חדשים יבקע</verse>
				<verse number="20">כ  אדברה וירוח-לי    אפתח שפתי ואענה</verse>
				<verse number="21">כא  אל-נא אשא פני-איש    ואל-אדם לא אכנה</verse>
				<verse number="22">כב  כי לא ידעתי אכנה    כמעט ישאני עשני</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א  ואולם--שמע-נא איוב מלי    וכל-דברי האזינה</verse>
				<verse number="2">ב  הנה-נא פתחתי פי    דברה לשוני בחכי</verse>
				<verse number="3">ג  ישר-לבי אמרי    ודעת שפתי ברור מללו</verse>
				<verse number="4">ד  רוח-אל עשתני    ונשמת שדי תחיני</verse>
				<verse number="5">ה  אם-תוכל השיבני    ערכה לפני התיצבה</verse>
				<verse number="6">ו  הן-אני כפיך לאל    מחמר קרצתי גם-אני</verse>
				<verse number="7">ז  הנה אמתי לא תבעתך    ואכפי עליך לא-יכבד</verse>
				<verse number="8">ח  אך אמרת באזני    וקול מלין אשמע</verse>
				<verse number="9">ט  זך אני בלי-פשע    חף אנכי ולא עון לי</verse>
				<verse number="10">י  הן תנואות עלי ימצא    יחשבני לאויב לו</verse>
				<verse number="11">יא  ישם בסד רגלי    ישמר כל-ארחתי</verse>
				<verse number="12">יב  הן-זאת לא-צדקת אענך    כי-ירבה אלוה מאנוש</verse>
				<verse number="13">יג  מדוע אליו ריבות    כי כל-דבריו לא יענה</verse>
				<verse number="14">יד  כי-באחת ידבר-אל    ובשתים לא ישורנה</verse>
				<verse number="15">טו  בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים    בתנומות עלי משכב</verse>
				<verse number="16">טז  אז יגלה אזן אנשים    ובמסרם יחתם</verse>
				<verse number="17">יז  להסיר אדם מעשה    וגוה מגבר יכסה</verse>
				<verse number="18">יח  יחשך נפשו מני-שחת    וחיתו מעבר בשלח</verse>
				<verse number="19">יט  והוכח במכאוב על-משכבו    וריב (ורוב) עצמיו אתן</verse>
				<verse number="20">כ  וזהמתו חיתו לחם    ונפשו מאכל תאוה</verse>
				<verse number="21">כא  יכל בשרו מראי    ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו</verse>
				<verse number="22">כב  ותקרב לשחת נפשו    וחיתו לממתים</verse>
				<verse number="23">כג  אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף    להגיד לאדם ישרו</verse>
				<verse number="24">כד  ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת    מצאתי כפר</verse>
				<verse number="25">כה  רטפש בשרו מנער    ישוב לימי עלומיו</verse>
				<verse number="26">כו  יעתר אל-אלוה וירצהו    וירא פניו בתרועה וישב לאנוש    צדקתו</verse>
				<verse number="27">כז  ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי    ולא-שוה לי</verse>
				<verse number="28">כח  פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת    וחיתי (וחיתו) באור תראה</verse>
				<verse number="29">כט  הן-כל-אלה יפעל-אל--    פעמים שלוש עם-גבר</verse>
				<verse number="30">ל  להשיב נפשו מני-שחת--    לאור באור החיים</verse>
				<verse number="31">לא  הקשב איוב שמע-לי    החרש ואנכי אדבר</verse>
				<verse number="32">לב  אם-יש-מלין השיבני    דבר כי-חפצתי צדקך</verse>
				<verse number="33">לג  אם-אין אתה שמע-לי    החרש ואאלפך חכמה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א                  ויען אליהוא ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  שמעו חכמים מלי    וידעים האזינו לי</verse>
				<verse number="3">ג  כי-אזן מלין תבחן    וחך יטעם לאכל</verse>
				<verse number="4">ד  משפט נבחרה-לנו    נדעה בינינו מה-טוב</verse>
				<verse number="5">ה  כי-אמר איוב צדקתי    ואל הסיר משפטי</verse>
				<verse number="6">ו  על-משפטי אכזב    אנוש חצי בלי-פשע</verse>
				<verse number="7">ז  מי-גבר כאיוב    ישתה-לעג כמים</verse>
				<verse number="8">ח  וארח לחברה עם-פעלי און    וללכת עם-אנשי-רשע</verse>
				<verse number="9">ט  כי-אמר לא יסכן-גבר--    ברצתו עם-אלהים</verse>
				<verse number="10">י  לכן אנשי לבב--    שמעו-לי חללה לאל מרשע    ושדי מעול</verse>
				<verse number="11">יא  כי פעל אדם ישלם-לו    וכארח איש ימצאנו</verse>
				<verse number="12">יב  אף-אמנם אל לא-ירשיע    ושדי לא-יעות משפט</verse>
				<verse number="13">יג  מי-פקד עליו ארצה    ומי שם תבל כלה</verse>
				<verse number="14">יד  אם-ישים אליו לבו    רוחו ונשמתו אליו יאסף</verse>
				<verse number="15">טו  יגוע כל-בשר יחד    ואדם על-עפר ישוב</verse>
				<verse number="16">טז  ואם-בינה שמעה-זאת    האזינה לקול מלי</verse>
				<verse number="17">יז  האף שונא משפט יחבוש    ואם-צדיק כביר תרשיע</verse>
				<verse number="18">יח  האמר למלך בליעל--    רשע אל-נדיבים</verse>
				<verse number="19">יט  אשר לא-נשא פני שרים    ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו    כלם</verse>
				<verse number="20">כ  רגע ימתו--    וחצות לילה יגעשו עם ויעברו    ויסירו אביר לא ביד</verse>
				<verse number="21">כא  כי-עיניו על-דרכי-איש    וכל-צעדיו יראה</verse>
				<verse number="22">כב  אין-חשך ואין צלמות--    להסתר שם פעלי און</verse>
				<verse number="23">כג  כי לא על-איש ישים עוד--    להלך אל-אל במשפט</verse>
				<verse number="24">כד  ירע כבירים לא-חקר    ויעמד אחרים תחתם</verse>
				<verse number="25">כה  לכן--יכיר מעבדיהם    והפך לילה וידכאו</verse>
				<verse number="26">כו  תחת-רשעים ספקם--    במקום ראים</verse>
				<verse number="27">כז  אשר על-כן סרו מאחריו    וכל-דרכיו לא השכילו</verse>
				<verse number="28">כח  להביא עליו צעקת-דל    וצעקת עניים ישמע</verse>
				<verse number="29">כט  והוא ישקט ומי ירשע--    ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם    יחד</verse>
				<verse number="30">ל  ממלך אדם חנף--    ממקשי עם</verse>
				<verse number="31">לא  כי-אל-אל האמר נשאתי--    לא אחבל</verse>
				<verse number="32">לב  בלעדי אחזה אתה הרני    אם-עול פעלתי לא אסיף</verse>
				<verse number="33">לג  המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני    ומה-ידעת דבר</verse>
				<verse number="34">לד  אנשי לבב יאמרו לי    וגבר חכם שמע לי</verse>
				<verse number="35">לה  איוב לא-בדעת ידבר    ודבריו לא בהשכיל</verse>
				<verse number="36">לו  אבי--יבחן איוב עד-נצח    על-תשבת באנשי-און</verse>
				<verse number="37">לז  כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק    וירב אמריו לאל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א                  ויען אליהו ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  הזאת חשבת למשפט    אמרת צדקי מאל</verse>
				<verse number="3">ג  כי-תאמר מה-יסכן-לך    מה-אעיל מחטאתי</verse>
				<verse number="4">ד  אני אשיבך מלין--    ואת-רעיך עמך</verse>
				<verse number="5">ה  הבט שמים וראה    ושור שחקים גבהו ממך</verse>
				<verse number="6">ו  אם-חטאת מה-תפעל-בו    ורבו פשעיך מה-תעשה-לו</verse>
				<verse number="7">ז  אם-צדקת מה-תתן-לו    או מה-מידך יקח</verse>
				<verse number="8">ח  לאיש-כמוך רשעך    ולבן-אדם צדקתך</verse>
				<verse number="9">ט  מרב עשוקים יזעיקו    ישועו מזרוע רבים</verse>
				<verse number="10">י  ולא-אמר--איה אלוה עשי    נתן זמרות בלילה</verse>
				<verse number="11">יא  מלפנו מבהמות ארץ    ומעוף השמים יחכמנו</verse>
				<verse number="12">יב  שם יצעקו ולא יענה--    מפני גאון רעים</verse>
				<verse number="13">יג  אך-שוא לא-ישמע אל    ושדי לא ישורנה</verse>
				<verse number="14">יד  אף כי-תאמר לא תשורנו    דין לפניו ותחולל לו</verse>
				<verse number="15">טו  ועתה--כי-אין פקד אפו    ולא-ידע בפש מאד</verse>
				<verse number="16">טז  ואיוב הבל יפצה-פיהו    בבלי-דעת מלין יכבר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א                  ויסף אליהוא ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  כתר-לי זעיר ואחוך    כי עוד לאלוה מלים</verse>
				<verse number="3">ג  אשא דעי למרחוק    ולפעלי אתן-צדק</verse>
				<verse number="4">ד  כי-אמנם לא-שקר מלי    תמים דעות עמך</verse>
				<verse number="5">ה  הן-אל כביר ולא ימאס    כביר כח לב</verse>
				<verse number="6">ו  לא-יחיה רשע    ומשפט עניים יתן</verse>
				<verse number="7">ז  לא-יגרע מצדיק    עיניו ואת-מלכים לכסא    וישיבם לנצח ויגבהו</verse>
				<verse number="8">ח  ואם-אסורים בזקים    ילכדון בחבלי-עני</verse>
				<verse number="9">ט  ויגד להם פעלם    ופשעיהם כי יתגברו</verse>
				<verse number="10">י  ויגל אזנם למוסר    ויאמר כי-ישובון מאון</verse>
				<verse number="11">יא  אם-ישמעו ויעבדו    יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים</verse>
				<verse number="12">יב  ואם-לא ישמעו בשלח יעברו    ויגועו בבלי-דעת</verse>
				<verse number="13">יג  וחנפי-לב ישימו אף    לא ישועו כי אסרם</verse>
				<verse number="14">יד  תמת בנער נפשם    וחיתם בקדשים</verse>
				<verse number="15">טו  יחלץ עני בעניו    ויגל בלחץ אזנם</verse>
				<verse number="16">טז  ואף הסיתך מפי-צר--    רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך    מלא דשן</verse>
				<verse number="17">יז  ודין-רשע מלאת    דין ומשפט יתמכו</verse>
				<verse number="18">יח  כי-חמה פן-יסיתך בספק    ורב-כפר אל-יטך</verse>
				<verse number="19">יט  היערך שועך לא בצר    וכל מאמצי-כח</verse>
				<verse number="20">כ  אל-תשאף הלילה--    לעלות עמים תחתם</verse>
				<verse number="21">כא  השמר אל-תפן אל-און    כי-על-זה בחרת מעני</verse>
				<verse number="22">כב  הן-אל ישגיב בכחו    מי כמהו מורה</verse>
				<verse number="23">כג  מי-פקד עליו דרכו    ומי-אמר פעלת עולה</verse>
				<verse number="24">כד  זכר כי-תשגיא פעלו--    אשר שררו אנשים</verse>
				<verse number="25">כה  כל-אדם חזו-בו    אנוש יביט מרחוק</verse>
				<verse number="26">כו  הן-אל שגיא ולא נדע    מספר שניו ולא-חקר</verse>
				<verse number="27">כז  כי יגרע נטפי-מים    יזקו מטר לאדו</verse>
				<verse number="28">כח  אשר-יזלו שחקים    ירעפו עלי אדם רב</verse>
				<verse number="29">כט  אף אם-יבין מפרשי-עב    תשאות סכתו</verse>
				<verse number="30">ל  הן-פרש עליו אורו    ושרשי הים כסה</verse>
				<verse number="31">לא  כי-בם ידין עמים    יתן-אכל למכביר</verse>
				<verse number="32">לב  על-כפים כסה-אור    ויצו עליה במפגיע</verse>
				<verse number="33">לג  יגיד עליו רעו    מקנה אף על-עולה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א  אף-לזאת יחרד לבי    ויתר ממקומו</verse>
				<verse number="2">ב  שמעו שמוע ברגז קלו    והגה מפיו יצא</verse>
				<verse number="3">ג  תחת-כל-השמים ישרהו    ואורו על-כנפות הארץ</verse>
				<verse number="4">ד  אחריו ישאג-קול--    ירעם בקול גאונו ולא יעקבם    כי-ישמע קולו</verse>
				<verse number="5">ה  ירעם אל בקולו נפלאות    עשה גדלות ולא נדע</verse>
				<verse number="6">ו  כי לשלג יאמר--    הוא-ארץ וגשם מטר    וגשם מטרות עזו</verse>
				<verse number="7">ז  ביד-כל-אדם יחתום--    לדעת כל-אנשי מעשהו</verse>
				<verse number="8">ח  ותבוא חיה במו-ארב    ובמעונתיה תשכן</verse>
				<verse number="9">ט  מן-החדר תבוא סופה    וממזרים קרה</verse>
				<verse number="10">י  מנשמת-אל יתן-קרח    ורחב מים במוצק</verse>
				<verse number="11">יא  אף-ברי יטריח עב    יפיץ ענן אורו</verse>
				<verse number="12">יב  והוא מסבות מתהפך בתחבולתו    לפעלם כל אשר יצום    על-פני תבל ארצה</verse>
				<verse number="13">יג  אם-לשבט אם-לארצו--    אם-לחסד ימצאהו</verse>
				<verse number="14">יד  האזינה זאת איוב    עמד והתבונן נפלאות אל</verse>
				<verse number="15">טו  התדע בשום-אלוה עליהם    והפיע אור עננו</verse>
				<verse number="16">טז  התדע על-מפלשי-עב    מפלאות תמים דעים</verse>
				<verse number="17">יז  אשר-בגדיך חמים--    בהשקט ארץ מדרום</verse>
				<verse number="18">יח  תרקיע עמו לשחקים    חזקים כראי מוצק</verse>
				<verse number="19">יט  הודיענו מה-נאמר לו    לא-נערך מפני-חשך</verse>
				<verse number="20">כ  היספר-לו כי אדבר    אם-אמר איש כי יבלע</verse>
				<verse number="21">כא  ועתה לא ראו אור--    בהיר הוא בשחקים ורוח עברה    ותטהרם</verse>
				<verse number="22">כב  מצפון זהב יאתה    על-אלוה נורא הוד</verse>
				<verse number="23">כג  שדי לא-מצאנהו שגיא-כח    ומשפט ורב-צדקה לא יענה</verse>
				<verse number="24">כד  לכן יראוהו אנשים    לא-יראה כל-חכמי-לב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א  ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה)    ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  מי זה מחשיך עצה במלין--    בלי-דעת</verse>
				<verse number="3">ג  אזר-נא כגבר חלציך    ואשאלך והודיעני</verse>
				<verse number="4">ד  איפה היית ביסדי-ארץ    הגד אם-ידעת בינה</verse>
				<verse number="5">ה  מי-שם ממדיה כי תדע    או מי-נטה עליה קו</verse>
				<verse number="6">ו  על-מה אדניה הטבעו    או מי-ירה אבן פנתה</verse>
				<verse number="7">ז  ברן-יחד כוכבי בקר    ויריעו כל-בני אלהים</verse>
				<verse number="8">ח  ויסך בדלתים ים    בגיחו מרחם יצא</verse>
				<verse number="9">ט  בשומי ענן לבשו    וערפל חתלתו</verse>
				<verse number="10">י  ואשבר עליו חקי    ואשים בריח ודלתים</verse>
				<verse number="11">יא  ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף    ופא-ישית בגאון גליך</verse>
				<verse number="12">יב  המימיך צוית בקר    ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו</verse>
				<verse number="13">יג  לאחז בכנפות הארץ    וינערו רשעים ממנה</verse>
				<verse number="14">יד  תתהפך כחמר חותם    ויתיצבו כמו לבוש</verse>
				<verse number="15">טו  וימנע מרשעים אורם    וזרוע רמה תשבר</verse>
				<verse number="16">טז  הבאת עד-נבכי-ים    ובחקר תהום התהלכת</verse>
				<verse number="17">יז  הנגלו לך שערי-מות    ושערי צלמות תראה</verse>
				<verse number="18">יח  התבננת עד-רחבי-ארץ    הגד אם-ידעת כלה</verse>
				<verse number="19">יט  אי-זה הדרך ישכן-אור    וחשך אי-זה מקמו</verse>
				<verse number="20">כ  כי תקחנו אל-גבולו    וכי-תבין נתיבות ביתו</verse>
				<verse number="21">כא  ידעת כי-אז תולד    ומספר ימיך רבים</verse>
				<verse number="22">כב  הבאת אל-אצרות שלג    ואוצרות ברד תראה</verse>
				<verse number="23">כג  אשר-חשכתי לעת-צר    ליום קרב ומלחמה</verse>
				<verse number="24">כד  אי-זה הדרך יחלק אור    יפץ קדים עלי-ארץ</verse>
				<verse number="25">כה  מי-פלג לשטף תעלה    ודרך לחזיז קלות</verse>
				<verse number="26">כו  להמטיר על-ארץ לא-איש--    מדבר לא-אדם בו</verse>
				<verse number="27">כז  להשביע שאה ומשאה    ולהצמיח מצא דשא</verse>
				<verse number="28">כח  היש-למטר אב    או מי-הוליד אגלי-טל</verse>
				<verse number="29">כט  מבטן מי יצא הקרח    וכפר שמים מי ילדו</verse>
				<verse number="30">ל  כאבן מים יתחבאו    ופני תהום יתלכדו</verse>
				<verse number="31">לא  התקשר מעדנות כימה    או-משכות כסיל תפתח</verse>
				<verse number="32">לב  התציא מזרות בעתו    ועיש על-בניה תנחם</verse>
				<verse number="33">לג  הידעת חקות שמים    אם-תשים משטרו בארץ</verse>
				<verse number="34">לד  התרים לעב קולך    ושפעת-מים תכסך</verse>
				<verse number="35">לה  התשלח ברקים וילכו    ויאמרו לך הננו</verse>
				<verse number="36">לו  מי-שת בטחות חכמה    או מי-נתן לשכוי בינה</verse>
				<verse number="37">לז  מי-יספר שחקים בחכמה    ונבלי שמים מי ישכיב</verse>
				<verse number="38">לח  בצקת עפר למוצק    ורגבים ידבקו</verse>
				<verse number="39">לט  התצוד ללביא טרף    וחית כפירים תמלא</verse>
				<verse number="40">מ  כי-ישחו במעונות    ישבו בסכה למו-ארב</verse>
				<verse number="41">מא  מי יכין לערב    צידו כי-ילדו אל-אל ישועו    יתעו לבלי-אכל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א  הידעת--עת לדת יעלי-סלע    חלל אילות תשמר</verse>
				<verse number="2">ב  תספר ירחים תמלאנה    וידעת עת לדתנה</verse>
				<verse number="3">ג  תכרענה ילדיהן תפלחנה    חבליהם תשלחנה</verse>
				<verse number="4">ד  יחלמו בניהם ירבו בבר    יצאו ולא-שבו למו</verse>
				<verse number="5">ה  מי-שלח פרא חפשי    ומסרות ערוד מי פתח</verse>
				<verse number="6">ו  אשר-שמתי ערבה ביתו    ומשכנותיו מלחה</verse>
				<verse number="7">ז  ישחק להמון קריה    תשאות נגש לא ישמע</verse>
				<verse number="8">ח  יתור הרים מרעהו    ואחר כל-ירוק ידרוש</verse>
				<verse number="9">ט  היאבה רים עבדך    אם-ילין על-אבוסך</verse>
				<verse number="10">י  התקשר-רים בתלם עבתו    אם-ישדד עמקים אחריך</verse>
				<verse number="11">יא  התבטח-בו כי-רב כחו    ותעזב אליו יגיעך</verse>
				<verse number="12">יב  התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך    וגרנך יאסף</verse>
				<verse number="13">יג  כנף-רננים נעלסה    אם-אברה חסידה ונצה</verse>
				<verse number="14">יד  כי-תעזב לארץ בציה    ועל-עפר תחמם</verse>
				<verse number="15">טו  ותשכח כי-רגל תזורה    וחית השדה תדושה</verse>
				<verse number="16">טז  הקשיח בניה ללא-לה    לריק יגיעה בלי-פחד</verse>
				<verse number="17">יז  כי-השה אלוה חכמה    ולא-חלק לה בבינה</verse>
				<verse number="18">יח  כעת במרום תמריא    תשחק לסוס ולרכבו</verse>
				<verse number="19">יט  התתן לסוס גבורה    התלביש צוארו רעמה</verse>
				<verse number="20">כ  התרעישנו כארבה    הוד נחרו אימה</verse>
				<verse number="21">כא  יחפרו בעמק וישיש בכח    יצא לקראת-נשק</verse>
				<verse number="22">כב  ישחק לפחד ולא יחת    ולא-ישוב מפני-חרב</verse>
				<verse number="23">כג  עליו תרנה אשפה    להב חנית וכידון</verse>
				<verse number="24">כד  ברעש ורגז יגמא-ארץ    ולא-יאמין כי-קול שופר</verse>
				<verse number="25">כה  בדי שפר יאמר האח--    ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים    ותרועה</verse>
				<verse number="26">כו  המבינתך יאבר-נץ    יפרש כנפו לתימן</verse>
				<verse number="27">כז  אם-על-פיך יגביה נשר    וכי ירים קנו</verse>
				<verse number="28">כח  סלע ישכן ויתלנן--    על שן-סלע ומצודה</verse>
				<verse number="29">כט  משם חפר-אכל    למרחוק עיניו יביטו</verse>
				<verse number="30">ל  ואפרחו יעלעו-דם    ובאשר חללים שם הוא</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א                  ויען יהוה את-איוב ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  הרב עם-שדי יסור    מוכיח אלוה יעננה</verse>
				<verse number="3">ג                  ויען איוב את-יהוה ויאמר</verse>
				<verse number="4">ד  הן קלתי מה אשיבך    ידי שמתי למו-פי</verse>
				<verse number="5">ה  אחת דברתי ולא אענה    ושתים ולא אוסיף</verse>
				<verse number="6">ו  ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה)    ויאמר</verse>
				<verse number="7">ז  אזר-נא כגבר חלציך    אשאלך והודיעני</verse>
				<verse number="8">ח  האף תפר משפטי    תרשיעני למען תצדק</verse>
				<verse number="9">ט  ואם-זרוע כאל לך    ובקול כמהו תרעם</verse>
				<verse number="10">י  עדה נא גאון וגבה    והוד והדר תלבש</verse>
				<verse number="11">יא  הפץ עברות אפך    וראה כל-גאה והשפילהו</verse>
				<verse number="12">יב  ראה כל-גאה הכניעהו    והדך רשעים תחתם</verse>
				<verse number="13">יג  טמנם בעפר יחד    פניהם חבש בטמון</verse>
				<verse number="14">יד  וגם-אני אודך    כי-תושע לך ימינך</verse>
				<verse number="15">טו  הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך    חציר כבקר יאכל</verse>
				<verse number="16">טז  הנה-נא כחו במתניו    ואונו בשרירי בטנו</verse>
				<verse number="17">יז  יחפץ זנבו כמו-ארז    גידי פחדו ישרגו</verse>
				<verse number="18">יח  עצמיו אפיקי נחשה    גרמיו כמטיל ברזל</verse>
				<verse number="19">יט  הוא ראשית דרכי-אל    העשו יגש חרבו</verse>
				<verse number="20">כ  כי-בול הרים ישאו-לו    וכל-חית השדה ישחקו-שם</verse>
				<verse number="21">כא  תחת-צאלים ישכב--    בסתר קנה ובצה</verse>
				<verse number="22">כב  יסכהו צאלים צללו    יסבוהו ערבי-נחל</verse>
				<verse number="23">כג  הן יעשק נהר לא יחפוז    יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו</verse>
				<verse number="24">כד  בעיניו יקחנו    במוקשים ינקב-אף [ (Job 40:25) כה  תמשך לויתן בחכה    ובחבל תשקיע לשנו ] [ (Job 40:26) כו  התשים אגמן באפו    ובחוח תקב לחיו ] [ (Job 40:27) כז  הירבה אליך תחנונים    אם-ידבר אליך רכות ] [ (Job 40:28) כח  היכרת ברית עמך    תקחנו לעבד עולם ] [ (Job 40:29) כט  התשחק-בו כצפור    ותקשרנו לנערותיך ] [ (Job 40:30) ל  יכרו עליו חברים    יחצוהו בין כנענים ] [ (Job 40:31) לא  התמלא בשכות עורו    ובצלצל דגים ראשו ] [ (Job 40:32) לב  שים-עליו כפך    זכר מלחמה אל-תוסף ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="41">
				<verse number="1">א  הן-תחלתו נכזבה    הגם אל-מראיו יטל</verse>
				<verse number="2">ב  לא-אכזר כי יעורנו    ומי הוא לפני יתיצב</verse>
				<verse number="3">ג  מי הקדימני ואשלם    תחת כל-השמים לי-הוא</verse>
				<verse number="4">ד  לא- (לו-) אחריש בדיו    ודבר-גבורות וחין ערכו</verse>
				<verse number="5">ה  מי-גלה פני לבושו    בכפל רסנו מי יבוא</verse>
				<verse number="6">ו  דלתי פניו מי פתח    סביבות שניו אימה</verse>
				<verse number="7">ז  גאוה אפיקי מגנים    סגור חותם צר</verse>
				<verse number="8">ח  אחד באחד יגשו    ורוח לא-יבא ביניהם</verse>
				<verse number="9">ט  איש-באחיהו ידבקו    יתלכדו ולא יתפרדו</verse>
				<verse number="10">י  עטישתיו תהל אור    ועיניו כעפעפי-שחר</verse>
				<verse number="11">יא  מפיו לפידים יהלכו    כידודי אש יתמלטו</verse>
				<verse number="12">יב  מנחיריו יצא עשן--    כדוד נפוח ואגמן</verse>
				<verse number="13">יג  נפשו גחלים תלהט    ולהב מפיו יצא</verse>
				<verse number="14">יד  בצוארו ילין עז    ולפניו תדוץ דאבה</verse>
				<verse number="15">טו  מפלי בשרו דבקו    יצוק עליו בל-ימוט</verse>
				<verse number="16">טז  לבו יצוק כמו-אבן    ויצוק כפלח תחתית</verse>
				<verse number="17">יז  משתו יגורו אלים    משברים יתחטאו</verse>
				<verse number="18">יח  משיגהו חרב בלי תקום    חנית מסע ושריה</verse>
				<verse number="19">יט  יחשב לתבן ברזל    לעץ רקבון נחושה</verse>
				<verse number="20">כ  לא-יבריחנו בן-קשת    לקש נהפכו-לו אבני-קלע</verse>
				<verse number="21">כא  כקש נחשבו תותח    וישחק לרעש כידון</verse>
				<verse number="22">כב  תחתיו חדודי חרש    ירפד חרוץ עלי-טיט</verse>
				<verse number="23">כג  ירתיח כסיר מצולה    ים ישים כמרקחה</verse>
				<verse number="24">כד  אחריו יאיר נתיב    יחשב תהום לשיבה</verse>
				<verse number="25">כה  אין-על-עפר משלו    העשו לבלי-חת</verse>
				<verse number="26">כו  את-כל-גבה יראה    הוא מלך על-כל-בני-שחץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="42">
				<verse number="1">א                  ויען איוב את-יהוה ויאמר</verse>
				<verse number="2">ב  ידעת (ידעתי) כי-כל תוכל    ולא-יבצר ממך מזמה</verse>
				<verse number="3">ג  מי זה מעלים עצה--    בלי-דעת לכן הגדתי ולא אבין    נפלאות ממני ולא אדע</verse>
				<verse number="4">ד  שמע-נא ואנכי אדבר    אשאלך והודיעני</verse>
				<verse number="5">ה  לשמע-אזן שמעתיך    ועתה עיני ראתך</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="19">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א  אשרי האיש--    אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד    ובמושב לצים לא ישב</verse>
				<verse number="2">ב  כי אם בתורת יהוה חפצו    ובתורתו יהגה יומם ולילה</verse>
				<verse number="3">ג  והיה--    כעץ שתול על-פלגי-מים אשר פריו יתן בעתו--ועלהו לא-יבול    וכל אשר-יעשה יצליח</verse>
				<verse number="4">ד  לא-כן הרשעים    כי אם-כמץ אשר-תדפנו רוח</verse>
				<verse number="5">ה  על-כן לא-יקמו רשעים--במשפט    וחטאים בעדת צדיקים</verse>
				<verse number="6">ו  כי-יודע יהוה דרך צדיקים    ודרך רשעים תאבד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א  למה רגשו גוים    ולאמים יהגו-ריק</verse>
				<verse number="2">ב  יתיצבו מלכי-ארץ--    ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה    ועל-משיחו</verse>
				<verse number="3">ג  ננתקה את-מוסרותימו    ונשליכה ממנו עבתימו</verse>
				<verse number="4">ד  יושב בשמים ישחק    אדני ילעג-למו</verse>
				<verse number="5">ה  אז ידבר אלימו באפו    ובחרונו יבהלמו</verse>
				<verse number="6">ו  ואני נסכתי מלכי    על-ציון הר-קדשי</verse>
				<verse number="7">ז  אספרה אל-חק    יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך</verse>
				<verse number="8">ח  שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך    ואחזתך אפסי-ארץ</verse>
				<verse number="9">ט  תרעם בשבט ברזל    ככלי יוצר תנפצם</verse>
				<verse number="10">י  ועתה מלכים השכילו    הוסרו שפטי ארץ</verse>
				<verse number="11">יא  עבדו את-יהוה ביראה    וגילו ברעדה</verse>
				<verse number="12">יב  נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך--    כי-יבער כמעט אפו אשרי    כל-חוסי בו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד    בברחו מפני אבשלום בנו</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה מה-רבו צרי    רבים קמים עלי</verse>
				<verse number="3">ג  רבים אמרים לנפשי    אין ישועתה לו באלהים סלה</verse>
				<verse number="4">ד  ואתה יהוה מגן בעדי    כבודי ומרים ראשי</verse>
				<verse number="5">ה  קולי אל-יהוה אקרא    ויענני מהר קדשו סלה</verse>
				<verse number="6">ו  אני שכבתי ואישנה    הקיצותי--כי יהוה יסמכני</verse>
				<verse number="7">ז  לא-אירא מרבבות עם--    אשר סביב שתו עלי</verse>
				<verse number="8">ח  קומה יהוה הושיעני אלהי--    כי-הכית את-כל-איבי לחי שני רשעים    שברת [ (Psalms 3:9) ט  ליהוה הישועה    על-עמך ברכתך סלה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א  למנצח בנגינות מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  בקראי ענני אלהי צדקי--בצר הרחבת לי    חנני ושמע תפלתי</verse>
				<verse number="3">ג  בני איש עד-מה כבודי לכלמה--תאהבון ריק    תבקשו כזב סלה</verse>
				<verse number="4">ד  ודעו--כי-הפלה יהוה חסיד לו    יהוה ישמע בקראי אליו</verse>
				<verse number="5">ה  רגזו ואל-תחטאו    אמרו בלבבכם על-משכבכם ודמו סלה</verse>
				<verse number="6">ו  זבחו זבחי-צדק    ובטחו אל-יהוה</verse>
				<verse number="7">ז  רבים אמרים מי-יראנו-טוב    נסה עלינו אור פניך יהוה</verse>
				<verse number="8">ח  נתתה שמחה בלבי    מעת דגנם ותירושם רבו [ (Psalms 4:9) ט  בשלום יחדו אשכבה ואישן    כי-אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א  למנצח אל-הנחילות    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אמרי האזינה יהוה    בינה הגיגי</verse>
				<verse number="3">ג  הקשיבה לקול שועי--מלכי ואלהי    כי-אליך אתפלל</verse>
				<verse number="4">ד  יהוה--בקר תשמע קולי    בקר אערך-לך ואצפה</verse>
				<verse number="5">ה  כי לא אל חפץ רשע אתה    לא יגרך רע</verse>
				<verse number="6">ו  לא-יתיצבו הוללים לנגד עיניך    שנאת כל-פעלי און</verse>
				<verse number="7">ז  תאבד דברי כזב    איש-דמים ומרמה יתעב יהוה</verse>
				<verse number="8">ח  ואני--ברב חסדך אבוא ביתך    אשתחוה אל-היכל-קדשך ביראתך</verse>
				<verse number="9">ט  יהוה נחני בצדקתך--למען שוררי    הושר (הישר) לפני דרכך</verse>
				<verse number="10">י  כי אין בפיהו נכונה--קרבם הוות    קבר-פתוח גרנם לשונם יחליקון</verse>
				<verse number="11">יא  האשימם אלהים--    יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו--    כי-מרו בך</verse>
				<verse number="12">יב  וישמחו כל-חוסי בך לעולם ירננו--    ותסך עלימו ויעלצו בך    אהבי שמך [ (Psalms 5:13) יג  כי-אתה תברך צדיק    יהוה--כצנה רצון תעטרנו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א  למנצח בנגינות על-השמינית    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה אל-באפך תוכיחני    ואל-בחמתך תיסרני</verse>
				<verse number="3">ג  חנני יהוה כי אמלל-אני    רפאני יהוה--כי נבהלו עצמי</verse>
				<verse number="4">ד  ונפשי נבהלה מאד    ואת (ואתה) יהוה עד-מתי</verse>
				<verse number="5">ה  שובה יהוה חלצה נפשי    הושיעני למען חסדך</verse>
				<verse number="6">ו  כי אין במות זכרך    בשאול מי יודה-לך</verse>
				<verse number="7">ז  יגעתי באנחתי--אשחה בכל-לילה מטתי    בדמעתי ערשי אמסה</verse>
				<verse number="8">ח  עששה מכעס עיני    עתקה בכל-צוררי</verse>
				<verse number="9">ט  סורו ממני כל-פעלי און    כי-שמע יהוה קול בכיי</verse>
				<verse number="10">י  שמע יהוה תחנתי    יהוה תפלתי יקח [ (Psalms 6:11) יא  יבשו ויבהלו מאד--כל-איבי    ישבו יבשו רגע ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א  שגיון לדוד    אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש בן-ימיני</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה אלהי בך חסיתי    הושיעני מכל-רדפי והצילני</verse>
				<verse number="3">ג  פן-יטרף כאריה נפשי    פרק ואין מציל</verse>
				<verse number="4">ד  יהוה אלהי אם-עשיתי זאת    אם-יש-עול בכפי</verse>
				<verse number="5">ה  אם-גמלתי שולמי רע    ואחלצה צוררי ריקם</verse>
				<verse number="6">ו  ירדף אויב נפשי וישג--וירמס לארץ חיי    וכבודי לעפר ישכן סלה</verse>
				<verse number="7">ז  קומה יהוה באפך--הנשא בעברות צוררי    ועורה אלי משפט צוית</verse>
				<verse number="8">ח  ועדת לאמים תסובבך    ועליה למרום שובה</verse>
				<verse number="9">ט  יהוה ידין עמים    שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי</verse>
				<verse number="10">י  יגמר נא רע רשעים--    ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות--    אלהים צדיק</verse>
				<verse number="11">יא  מגני על-אלהים    מושיע ישרי-לב</verse>
				<verse number="12">יב  אלהים שופט צדיק    ואל זעם בכל-יום</verse>
				<verse number="13">יג  אם-לא ישוב חרבו ילטוש    קשתו דרך ויכוננה</verse>
				<verse number="14">יד  ולו הכין כלי מות    חציו לדלקים יפעל</verse>
				<verse number="15">טו  הנה יחבל-און    והרה עמל וילד שקר</verse>
				<verse number="16">טז  בור כרה ויחפרהו    ויפל בשחת יפעל</verse>
				<verse number="17">יז  ישוב עמלו בראשו    ועל קדקדו חמסו ירד [ (Psalms 7:18) יח  אודה יהוה כצדקו    ואזמרה שם-יהוה עליון ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א  למנצח על-הגתית    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה אדנינו--    מה-אדיר שמך בכל-הארץ אשר תנה הודך    על-השמים</verse>
				<verse number="3">ג  מפי עוללים וינקים--    יסדת-עז למען צורריך    להשבית אויב ומתנקם</verse>
				<verse number="4">ד  כי-אראה שמיך    מעשה אצבעתיך-- ירח וכוכבים    אשר כוננתה</verse>
				<verse number="5">ה  מה-אנוש כי-תזכרנו    ובן-אדם כי תפקדנו</verse>
				<verse number="6">ו  ותחסרהו מעט מאלהים    וכבוד והדר תעטרהו</verse>
				<verse number="7">ז  תמשילהו במעשי ידיך    כל שתה תחת-רגליו</verse>
				<verse number="8">ח  צנה ואלפים כלם    וגם בהמות שדי</verse>
				<verse number="9">ט  צפור שמים ודגי הים    עבר ארחות ימים [ (Psalms 8:10) י  יהוה אדנינו    מה-אדיר שמך בכל-הארץ ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א  למנצח על-מות לבן    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אודה יהוה בכל-לבי    אספרה כל-נפלאותיך</verse>
				<verse number="3">ג  אשמחה ואעלצה בך    אזמרה שמך עליון</verse>
				<verse number="4">ד  בשוב-אויבי אחור    יכשלו ויאבדו מפניך</verse>
				<verse number="5">ה  כי-עשית משפטי ודיני    ישבת לכסא שופט צדק</verse>
				<verse number="6">ו  גערת גוים אבדת רשע    שמם מחית לעולם ועד</verse>
				<verse number="7">ז  האויב תמו חרבות--לנצח    וערים נתשת--אבד זכרם המה</verse>
				<verse number="8">ח  ויהוה לעולם ישב    כונן למשפט כסאו</verse>
				<verse number="9">ט  והוא ישפט-תבל בצדק    ידין לאמים במישרים</verse>
				<verse number="10">י  ויהי יהוה משגב לדך    משגב לעתות בצרה</verse>
				<verse number="11">יא  ויבטחו בך יודעי שמך    כי לא-עזבת דרשיך יהוה</verse>
				<verse number="12">יב  זמרו--ליהוה ישב ציון    הגידו בעמים עלילותיו</verse>
				<verse number="13">יג  כי-דרש דמים אותם זכר    לא-שכח צעקת עניים (ענוים)</verse>
				<verse number="14">יד  חננני יהוה--ראה עניי משנאי    מרוממי משערי מות</verse>
				<verse number="15">טו  למען אספרה כל-תהלתיך    בשערי בת-ציון--אגילה בישועתך</verse>
				<verse number="16">טז  טבעו גוים בשחת עשו    ברשת-זו טמנו נלכדה רגלם</verse>
				<verse number="17">יז  נודע יהוה--משפט עשה    בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה</verse>
				<verse number="18">יח  ישובו רשעים לשאולה    כל-גוים שכחי אלהים</verse>
				<verse number="19">יט  כי לא לנצח ישכח אביון    תקות ענוים (עניים) תאבד לעד</verse>
				<verse number="20">כ  קומה יהוה אל-יעז אנוש    ישפטו גוים על-פניך [ (Psalms 9:21) כא  שיתה יהוה מורה--להם    ידעו גוים--אנוש המה סלה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א  למה יהוה תעמד ברחוק    תעלים לעתות בצרה</verse>
				<verse number="2">ב  בגאות רשע ידלק עני    יתפשו במזמות זו חשבו</verse>
				<verse number="3">ג  כי-הלל רשע על-תאות נפשו    ובצע ברך נאץ יהוה</verse>
				<verse number="4">ד  רשע--כגבה אפו בל-ידרש    אין אלהים כל-מזמותיו</verse>
				<verse number="5">ה  יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו    כל-צורריו יפיח בהם</verse>
				<verse number="6">ו  אמר בלבו בל-אמוט    לדר ודר אשר לא-ברע</verse>
				<verse number="7">ז  אלה פיהו מלא--ומרמות ותך    תחת לשונו עמל ואון</verse>
				<verse number="8">ח  ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי    עיניו לחלכה יצפנו</verse>
				<verse number="9">ט  יארב במסתר כאריה בסכה--    יארב לחטוף עני יחטף עני    במשכו ברשתו</verse>
				<verse number="10">י  ודכה (ידכה) ישח    ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים)</verse>
				<verse number="11">יא  אמר בלבו שכח אל    הסתיר פניו בל-ראה לנצח</verse>
				<verse number="12">יב  קומה יהוה--אל נשא ידך    אל-תשכח עניים (ענוים)</verse>
				<verse number="13">יג  על-מה נאץ רשע אלהים    אמר בלבו לא תדרש</verse>
				<verse number="14">יד  ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט--    לתת בידך עליך יעזב חלכה    יתום אתה היית עוזר</verse>
				<verse number="15">טו  שבר זרוע רשע    ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא</verse>
				<verse number="16">טז  יהוה מלך עולם ועד    אבדו גוים מארצו</verse>
				<verse number="17">יז  תאות ענוים שמעת יהוה    תכין לבם תקשיב אזנך</verse>
				<verse number="18">יח  לשפט יתום ודך    בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א  למנצח לדוד ביהוה חסיתי--איך תאמרו לנפשי    נודו (נודי) הרכם צפור</verse>
				<verse number="2">ב  כי הנה הרשעים ידרכון קשת    כוננו חצם על-יתר-- לירות במו-אפל    לישרי-לב</verse>
				<verse number="3">ג  כי השתות יהרסון--    צדיק מה-פעל</verse>
				<verse number="4">ד  יהוה בהיכל קדשו--    יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו--    עפעפיו יבחנו בני אדם</verse>
				<verse number="5">ה  יהוה צדיק יבחן    ורשע ואהב חמס--שנאה נפשו</verse>
				<verse number="6">ו  ימטר על-רשעים פחים    אש וגפרית ורוח זלעפות--מנת כוסם</verse>
				<verse number="7">ז  כי-צדיק יהוה צדקות אהב    ישר יחזו פנימו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א  למנצח על-השמינית    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  הושיעה יהוה כי-גמר חסיד    כי-פסו אמונים מבני אדם</verse>
				<verse number="3">ג  שוא ידברו--איש את-רעהו    שפת חלקות--בלב ולב ידברו</verse>
				<verse number="4">ד  יכרת יהוה כל-שפתי חלקות--    לשון מדברת גדלות</verse>
				<verse number="5">ה  אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו    מי אדון לנו</verse>
				<verse number="6">ו  משד עניים    מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה    אשית בישע יפיח לו</verse>
				<verse number="7">ז  אמרות יהוה    אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ    מזקק שבעתים</verse>
				<verse number="8">ח  אתה-יהוה תשמרם    תצרנו מן-הדור זו לעולם [ (Psalms 12:9) ט  סביב רשעים יתהלכון    כרם זלות לבני אדם ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  עד-אנה יהוה תשכחני נצח    עד-אנה תסתיר את-פניך ממני</verse>
				<verse number="3">ג  עד-אנה אשית עצות בנפשי--    יגון בלבבי יומם עד-אנה    ירום איבי עלי</verse>
				<verse number="4">ד  הביטה ענני יהוה אלהי    האירה עיני פן-אישן המות</verse>
				<verse number="5">ה  פן-יאמר איבי יכלתיו    צרי יגילו כי אמוט</verse>
				<verse number="6">ו  ואני בחסדך בטחתי--    יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה    כי גמל עלי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א  למנצח לדוד אמר נבל בלבו    אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה--    אין עשה-טוב</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה--    משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים</verse>
				<verse number="3">ג  הכל סר יחדו נאלחו    אין עשה-טוב--אין גם-אחד</verse>
				<verse number="4">ד  הלא ידעו כל-פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו</verse>
				<verse number="5">ה  שם פחדו פחד    כי-אלהים בדור צדיק</verse>
				<verse number="6">ו  עצת-עני תבישו    כי יהוה מחסהו</verse>
				<verse number="7">ז  מי יתן מציון    ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד    יהוה מי-יגור באהלך מי-ישכן בהר קדשך</verse>
				<verse number="2">ב  הולך תמים ופעל צדק    ודבר אמת בלבבו</verse>
				<verse number="3">ג  לא-רגל על-לשנו--לא-עשה לרעהו רעה    וחרפה לא-נשא על-קרבו</verse>
				<verse number="4">ד  נבזה בעיניו נמאס--    ואת-יראי יהוה יכבד נשבע להרע    ולא ימר</verse>
				<verse number="5">ה  כספו לא-נתן בנשך--    ושחד על-נקי לא לקח עשה-אלה--    לא ימוט לעולם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א  מכתם לדוד    שמרני אל כי-חסיתי בך</verse>
				<verse number="2">ב  אמרת ליהוה אדני אתה    טובתי בל-עליך</verse>
				<verse number="3">ג  לקדושים אשר-בארץ המה    ואדירי כל-חפצי-בם</verse>
				<verse number="4">ד  ירבו עצבותם    אחר מהרו בל-אסיך נסכיהם מדם    ובל-אשא את-שמותם על-שפתי</verse>
				<verse number="5">ה  יהוה מנת-חלקי וכוסי--    אתה תומיך גורלי</verse>
				<verse number="6">ו  חבלים נפלו-לי בנעמים    אף-נחלת שפרה עלי</verse>
				<verse number="7">ז  אברך--את-יהוה אשר יעצני    אף-לילות יסרוני כליותי</verse>
				<verse number="8">ח  שויתי יהוה לנגדי תמיד    כי מימיני בל-אמוט</verse>
				<verse number="9">ט  לכן שמח לבי--ויגל כבודי    אף-בשרי ישכן לבטח</verse>
				<verse number="10">י  כי לא-תעזב נפשי לשאול    לא-תתן חסידך לראות שחת</verse>
				<verse number="11">יא  תודיעני    ארח חיים שבע שמחות את-פניך    נעמות בימינך נצח</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א  תפלה לדוד שמעה יהוה צדק--    הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא    שפתי מרמה</verse>
				<verse number="2">ב  מלפניך משפטי יצא    עיניך תחזינה מישרים</verse>
				<verse number="3">ג  בחנת לבי פקדת לילה--    צרפתני בל-תמצא זמתי    בל-יעבר-פי</verse>
				<verse number="4">ד  לפעלות אדם בדבר שפתיך--    אני שמרתי ארחות פריץ</verse>
				<verse number="5">ה  תמך אשרי במעגלותיך    בל-נמוטו פעמי</verse>
				<verse number="6">ו  אני-קראתיך כי-תענני אל    הט-אזנך לי שמע אמרתי</verse>
				<verse number="7">ז  הפלה חסדיך מושיע חוסים--    ממתקוממים בימינך</verse>
				<verse number="8">ח  שמרני כאישון בת-עין    בצל כנפיך תסתירני</verse>
				<verse number="9">ט  מפני רשעים זו שדוני    איבי בנפש יקיפו עלי</verse>
				<verse number="10">י  חלבמו סגרו    פימו דברו בגאות</verse>
				<verse number="11">יא  אשרינו עתה סבבוני (סבבונו)    עיניהם ישיתו לנטות בארץ</verse>
				<verse number="12">יב  דמינו--כאריה יכסוף לטרף    וככפיר ישב במסתרים</verse>
				<verse number="13">יג  קומה יהוה--    קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי    מרשע חרבך</verse>
				<verse number="14">יד  ממתים ידך יהוה    ממתים מחלד-- חלקם בחיים    וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים--    והניחו יתרם לעולליהם</verse>
				<verse number="15">טו  אני--בצדק אחזה פניך    אשבעה בהקיץ תמונתך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א  למנצח לעבד יהוה--לדוד אשר דבר ליהוה    את-דברי השירה הזאת-- ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו    ומיד שאול</verse>
				<verse number="2">ב  ויאמר--    ארחמך יהוה חזקי</verse>
				<verse number="3">ג  יהוה סלעי ומצודתי--    ומפלטי אלי צורי אחסה-בו    מגני וקרן-ישעי משגבי</verse>
				<verse number="4">ד  מהלל אקרא יהוה    ומן-איבי אושע</verse>
				<verse number="5">ה  אפפוני חבלי-מות    ונחלי בליעל יבעתוני</verse>
				<verse number="6">ו  חבלי שאול סבבוני    קדמוני מוקשי מות</verse>
				<verse number="7">ז  בצר-לי אקרא יהוה--    ואל-אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי    ושועתי לפניו תבוא באזניו</verse>
				<verse number="8">ח  ותגעש ותרעש הארץ--    ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו    כי-חרה לו</verse>
				<verse number="9">ט  עלה עשן באפו--    ואש-מפיו תאכל גחלים    בערו ממנו</verse>
				<verse number="10">י  ויט שמים וירד    וערפל תחת רגליו</verse>
				<verse number="11">יא  וירכב על-כרוב ויעף    וידא על-כנפי-רוח</verse>
				<verse number="12">יב  ישת חשך סתרו--    סביבותיו סכתו חשכת-מים    עבי שחקים</verse>
				<verse number="13">יג  מנגה נגדו    עביו עברו--ברד וגחלי-אש</verse>
				<verse number="14">יד  וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו    ברד וגחלי-אש</verse>
				<verse number="15">טו  וישלח חציו ויפיצם    וברקים רב ויהמם</verse>
				<verse number="16">טז  ויראו אפיקי מים    ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה--    מנשמת רוח אפך</verse>
				<verse number="17">יז  ישלח ממרום יקחני    ימשני ממים רבים</verse>
				<verse number="18">יח  יצילני מאיבי עז    ומשנאי כי-אמצו ממני</verse>
				<verse number="19">יט  יקדמוני ביום-אידי    ויהי-יהוה למשען לי</verse>
				<verse number="20">כ  ויוציאני למרחב    יחלצני כי חפץ בי</verse>
				<verse number="21">כא  יגמלני יהוה כצדקי    כבר ידי ישיב לי</verse>
				<verse number="22">כב  כי-שמרתי דרכי יהוה    ולא-רשעתי מאלהי</verse>
				<verse number="23">כג  כי כל-משפטיו לנגדי    וחקתיו לא-אסיר מני</verse>
				<verse number="24">כד  ואהי תמים עמו    ואשתמר מעוני</verse>
				<verse number="25">כה  וישב-יהוה לי כצדקי    כבר ידי לנגד עיניו</verse>
				<verse number="26">כו  עם-חסיד תתחסד    עם-גבר תמים תתמם</verse>
				<verse number="27">כז  עם-נבר תתברר    ועם-עקש תתפתל</verse>
				<verse number="28">כח  כי-אתה עם-עני תושיע    ועינים רמות תשפיל</verse>
				<verse number="29">כט  כי-אתה תאיר נרי    יהוה אלהי יגיה חשכי</verse>
				<verse number="30">ל  כי-בך ארץ גדוד    ובאלהי אדלג-שור</verse>
				<verse number="31">לא  האל    תמים דרכו אמרת-יהוה צרופה    מגן הוא לכל החסים בו</verse>
				<verse number="32">לב  כי מי אלוה מבלעדי יהוה    ומי צור זולתי אלהינו</verse>
				<verse number="33">לג  האל המאזרני חיל    ויתן תמים דרכי</verse>
				<verse number="34">לד  משוה רגלי כאילות    ועל במתי יעמידני</verse>
				<verse number="35">לה  מלמד ידי למלחמה    ונחתה קשת-נחושה זרועתי</verse>
				<verse number="36">לו  ותתן-לי מגן ישעך    וימינך תסעדני וענותך תרבני</verse>
				<verse number="37">לז  תרחיב צעדי תחתי    ולא מעדו קרסלי</verse>
				<verse number="38">לח  ארדוף אויבי ואשיגם    ולא-אשוב עד-כלותם</verse>
				<verse number="39">לט  אמחצם ולא-יכלו קום    יפלו תחת רגלי</verse>
				<verse number="40">מ  ותאזרני חיל למלחמה    תכריע קמי תחתי</verse>
				<verse number="41">מא  ואיבי נתתה לי ערף    ומשנאי אצמיתם</verse>
				<verse number="42">מב  ישועו ואין-מושיע    על-יהוה ולא ענם</verse>
				<verse number="43">מג  ואשחקם כעפר על-פני-רוח    כטיט חוצות אריקם</verse>
				<verse number="44">מד  תפלטני מריבי-עם    תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני</verse>
				<verse number="45">מה  לשמע אזן ישמעו לי    בני-נכר יכחשו-לי</verse>
				<verse number="46">מו  בני-נכר יבלו    ויחרגו ממסגרותיהם</verse>
				<verse number="47">מז  חי-יהוה וברוך צורי    וירום אלוהי ישעי</verse>
				<verse number="48">מח  האל--הנותן נקמות לי    וידבר עמים תחתי</verse>
				<verse number="49">מט  מפלטי מאיבי    אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני</verse>
				<verse number="50">נ  על-כן אודך בגוים יהוה    ולשמך אזמרה [ (Psalms 18:51) נא  מגדל    ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו    עד-עולם ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  השמים מספרים כבוד-אל    ומעשה ידיו מגיד הרקיע</verse>
				<verse number="3">ג  יום ליום יביע אמר    ולילה ללילה יחוה-דעת</verse>
				<verse number="4">ד  אין-אמר ואין דברים    בלי נשמע קולם</verse>
				<verse number="5">ה  בכל-הארץ יצא קום    ובקצה תבל מליהם לשמש    שם-אהל בהם</verse>
				<verse number="6">ו  והוא--כחתן יצא מחפתו    ישיש כגבור לרוץ ארח</verse>
				<verse number="7">ז  מקצה השמים מוצאו--ותקופתו על-קצותם    ואין נסתר מחמתו</verse>
				<verse number="8">ח  תורת יהוה תמימה משיבת נפש    עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי</verse>
				<verse number="9">ט  פקודי יהוה ישרים משמחי-לב    מצות יהוה ברה מאירת עינים</verse>
				<verse number="10">י  יראת יהוה טהורה--עומדת לעד    משפטי-יהוה אמת צדקו יחדו</verse>
				<verse number="11">יא  הנחמדים--מזהב ומפז רב    ומתוקים מדבש ונפת צופים</verse>
				<verse number="12">יב  גם-עבדך נזהר בהם    בשמרם עקב רב</verse>
				<verse number="13">יג  שגיאות מי-יבין    מנסתרות נקני</verse>
				<verse number="14">יד  גם מזדים חשך עבדך--    אל-ימשלו-בי אז איתם ונקיתי    מפשע רב [ (Psalms 19:15) טו  יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי    לפניך יהוה    צורי וגאלי ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  יענך יהוה ביום צרה    ישגבך שם אלהי יעקב</verse>
				<verse number="3">ג  ישלח-עזרך מקדש    ומציון יסעדך</verse>
				<verse number="4">ד  יזכר כל-מנחתך    ועולתך ידשנה סלה</verse>
				<verse number="5">ה  יתן-לך כלבבך    וכל-עצתך ימלא</verse>
				<verse number="6">ו  נרננה בישועתך--    ובשם-אלהינו נדגל ימלא יהוה    כל-משאלותיך</verse>
				<verse number="7">ז  עתה ידעתי--    כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו--    בגברות ישע ימינו</verse>
				<verse number="8">ח  אלה ברכב    ואלה בסוסים ואנחנו    בשם-יהוה אלהינו נזכיר</verse>
				<verse number="9">ט  המה כרעו ונפלו    ואנחנו קמנו ונתעודד [ (Psalms 20:10) י  יהוה הושיעה    המלך יעננו ביום-קראנו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה בעזך ישמח-מלך    ובישועתך מה-יגיל (יגל) מאד</verse>
				<verse number="3">ג  תאות לבו נתתה לו    וארשת שפתיו בל-מנעת סלה</verse>
				<verse number="4">ד  כי-תקדמנו ברכות טוב    תשית לראשו עטרת פז</verse>
				<verse number="5">ה  חיים שאל ממך--נתתה לו    ארך ימים עולם ועד</verse>
				<verse number="6">ו  גדול כבודו בישועתך    הוד והדר תשוה עליו</verse>
				<verse number="7">ז  כי-תשיתהו ברכות לעד    תחדהו בשמחה את-פניך</verse>
				<verse number="8">ח  כי-המלך בטח ביהוה    ובחסד עליון בל-ימוט</verse>
				<verse number="9">ט  תמצא ידך לכל-איביך    ימינך תמצא שנאיך</verse>
				<verse number="10">י  תשיתמו כתנור אש--    לעת פניך יהוה באפו יבלעם    ותאכלם אש</verse>
				<verse number="11">יא  פרימו מארץ תאבד    וזרעם מבני אדם</verse>
				<verse number="12">יב  כי-נטו עליך רעה    חשבו מזמה בל-יוכלו</verse>
				<verse number="13">יג  כי תשיתמו שכם    במיתריך תכונן על-פניהם [ (Psalms 21:14) יד  רומה יהוה בעזך    נשירה ונזמרה גבורתך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א  למנצח על-אילת השחר    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אלי אלי למה עזבתני    רחוק מישועתי דברי שאגתי</verse>
				<verse number="3">ג  אלהי--אקרא יומם ולא תענה    ולילה ולא-דמיה לי</verse>
				<verse number="4">ד  ואתה קדוש--    יושב תהלות ישראל</verse>
				<verse number="5">ה  בך בטחו אבתינו    בטחו ותפלטמו</verse>
				<verse number="6">ו  אליך זעקו ונמלטו    בך בטחו ולא-בושו</verse>
				<verse number="7">ז  ואנכי תולעת ולא-איש    חרפת אדם ובזוי עם</verse>
				<verse number="8">ח  כל-ראי ילעגו לי    יפטירו בשפה יניעו ראש</verse>
				<verse number="9">ט  גל אל-יהוה יפלטהו    יצילהו כי חפץ בו</verse>
				<verse number="10">י  כי-אתה גחי מבטן    מבטיחי על-שדי אמי</verse>
				<verse number="11">יא  עליך השלכתי מרחם    מבטן אמי אלי אתה</verse>
				<verse number="12">יב  אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה    כי-אין עוזר</verse>
				<verse number="13">יג  סבבוני פרים רבים    אבירי בשן כתרוני</verse>
				<verse number="14">יד  פצו עלי פיהם    אריה טרף ושאג</verse>
				<verse number="15">טו  כמים נשפכתי--    והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג    נמס בתוך מעי</verse>
				<verse number="16">טז  יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי    ולעפר-מות תשפתני</verse>
				<verse number="17">יז  כי סבבוני כלבים    עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי</verse>
				<verse number="18">יח  אספר כל-עצמותי    המה יביטו יראו-בי</verse>
				<verse number="19">יט  יחלקו בגדי להם    ועל-לבושי יפילו גורל</verse>
				<verse number="20">כ  ואתה יהוה אל-תרחק    אילותי לעזרתי חושה</verse>
				<verse number="21">כא  הצילה מחרב נפשי    מיד-כלב יחידתי</verse>
				<verse number="22">כב  הושיעני מפי אריה    ומקרני רמים עניתני</verse>
				<verse number="23">כג  אספרה שמך לאחי    בתוך קהל אהללך</verse>
				<verse number="24">כד  יראי יהוה הללוהו--    כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו    כל-זרע ישראל</verse>
				<verse number="25">כה  כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני--    ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו    שמע</verse>
				<verse number="26">כו  מאתך תהלתי    בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו</verse>
				<verse number="27">כז  יאכלו ענוים וישבעו--    יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם    לעד</verse>
				<verse number="28">כח  יזכרו וישבו אל-יהוה--    כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך    כל-משפחות גוים</verse>
				<verse number="29">כט  כי ליהוה המלוכה    ומשל בגוים</verse>
				<verse number="30">ל  אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ--    לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו    לא חיה</verse>
				<verse number="31">לא  זרע יעבדנו    יספר לאדני לדור [ (Psalms 22:32) לב  יבאו ויגידו צדקתו    לעם נולד כי עשה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד    יהוה רעי לא אחסר</verse>
				<verse number="2">ב  בנאות דשא ירביצני    על-מי מנחות ינהלני</verse>
				<verse number="3">ג  נפשי ישובב    ינחני במעגלי-צדק למען שמו</verse>
				<verse number="4">ד  גם כי-אלך בגיא צלמות לא-אירא רע--    כי-אתה עמדי שבטך ומשענתך    המה ינחמני</verse>
				<verse number="5">ה  תערך לפני שלחן--    נגד צררי דשנת בשמן ראשי    כוסי רויה</verse>
				<verse number="6">ו  אך טוב וחסד ירדפוני--    כל-ימי חיי ושבתי בבית-יהוה    לארך ימים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א  לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה    תבל וישבי בה</verse>
				<verse number="2">ב  כי-הוא על-ימים יסדה    ועל-נהרות יכוננה</verse>
				<verse number="3">ג  מי-יעלה בהר-יהוה    ומי-יקום במקום קדשו</verse>
				<verse number="4">ד  נקי כפים    ובר-לבב אשר לא-נשא לשוא נפשי    ולא נשבע למרמה</verse>
				<verse number="5">ה  ישא ברכה מאת יהוה    וצדקה מאלהי ישעו</verse>
				<verse number="6">ו  זה דור דרשו    מבקשי פניך יעקב סלה</verse>
				<verse number="7">ז  שאו שערים ראשיכם    והנשאו פתחי עולם ויבוא    מלך הכבוד</verse>
				<verse number="8">ח  מי זה    מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור    יהוה גבור מלחמה</verse>
				<verse number="9">ט  שאו שערים ראשיכם    ושאו פתחי עולם ויבא    מלך הכבוד</verse>
				<verse number="10">י  מי הוא זה    מלך הכבוד יהוה צבאות--    הוא מלך הכבוד סלה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א  לדוד    אליך יהוה נפשי אשא</verse>
				<verse number="2">ב  אלהי--בך בטחתי אל-אבושה    אל-יעלצו אויבי לי</verse>
				<verse number="3">ג  גם כל-קויך לא יבשו    יבשו הבוגדים ריקם</verse>
				<verse number="4">ד  דרכיך יהוה הודיעני    ארחותיך למדני</verse>
				<verse number="5">ה  הדריכני באמתך ולמדני--    כי-אתה אלהי ישעי אותך קויתי    כל-היום</verse>
				<verse number="6">ו  זכר-רחמיך יהוה וחסדיך    כי מעולם המה</verse>
				<verse number="7">ז  חטאות נעורי ופשעי--    אל-תזכר כחסדך זכר-לי-אתה--    למען טובך יהוה</verse>
				<verse number="8">ח  טוב-וישר יהוה    על-כן יורה חטאים בדרך</verse>
				<verse number="9">ט  ידרך ענוים במשפט    וילמד ענוים דרכו</verse>
				<verse number="10">י  כל-ארחות יהוה חסד ואמת--    לנצרי בריתו ועדתיו</verse>
				<verse number="11">יא  למען-שמך יהוה    וסלחת לעוני כי רב-הוא</verse>
				<verse number="12">יב  מי-זה האיש ירא יהוה--    יורנו בדרך יבחר</verse>
				<verse number="13">יג  נפשו בטוב תלין    וזרעו יירש ארץ</verse>
				<verse number="14">יד  סוד יהוה ליראיו    ובריתו להודיעם</verse>
				<verse number="15">טו  עיני תמיד אל-יהוה    כי הוא-יוציא מרשת רגלי</verse>
				<verse number="16">טז  פנה-אלי וחנני    כי-יחיד ועני אני</verse>
				<verse number="17">יז  צרות לבבי הרחיבו    ממצוקותי הוציאני</verse>
				<verse number="18">יח  ראה עניי ועמלי    ושא לכל-חטאותי</verse>
				<verse number="19">יט  ראה-איבי כי-רבו    ושנאת חמס שנאוני</verse>
				<verse number="20">כ  שמרה נפשי והצילני    אל-אבוש כי-חסיתי בך</verse>
				<verse number="21">כא  תם-וישר יצרוני    כי קויתיך</verse>
				<verse number="22">כב  פדה אלהים את-ישראל--    מכל צרותיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א  לדוד  שפטני יהוה--    כי-אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי    לא אמעד</verse>
				<verse number="2">ב  בחנני יהוה ונסני    צרופה (צרפה) כליותי ולבי</verse>
				<verse number="3">ג  כי-חסדך לנגד עיני    והתהלכתי באמתך</verse>
				<verse number="4">ד  לא-ישבתי עם-מתי-שוא    ועם נעלמים לא אבוא</verse>
				<verse number="5">ה  שנאתי קהל מרעים    ועם-רשעים לא אשב</verse>
				<verse number="6">ו  ארחץ בנקיון כפי    ואסבבה את-מזבחך יהוה</verse>
				<verse number="7">ז  לשמע בקול תודה    ולספר כל-נפלאותיך</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה--אהבתי מעון ביתך    ומקום משכן כבודך</verse>
				<verse number="9">ט  אל-תאסף עם-חטאים נפשי    ועם-אנשי דמים חיי</verse>
				<verse number="10">י  אשר-בידיהם זמה    וימינם מלאה שחד</verse>
				<verse number="11">יא  ואני בתמי אלך    פדני וחנני</verse>
				<verse number="12">יב  רגלי עמדה במישור    במקהלים אברך יהוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א  לדוד    יהוה אורי וישעי--ממי אירא יהוה מעוז-חיי    ממי אפחד</verse>
				<verse number="2">ב  בקרב עלי מרעים--    לאכל את-בשרי צרי ואיבי לי    המה כשלו ונפלו</verse>
				<verse number="3">ג  אם-תחנה עלי מחנה--    לא-יירא לבי אם-תקום עלי מלחמה--    בזאת אני בוטח</verse>
				<verse number="4">ד  אחת שאלתי מאת-יהוה--    אותה אבקש שבתי בבית-יהוה    כל-ימי חיי לחזות בנעם-יהוה    ולבקר בהיכלו</verse>
				<verse number="5">ה  כי יצפנני בסכה--    ביום רעה יסתרני בסתר אהלו    בצור ירוממני</verse>
				<verse number="6">ו  ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי    ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה    ליהוה</verse>
				<verse number="7">ז  שמע-יהוה קולי אקרא    וחנני וענני</verse>
				<verse number="8">ח  לך אמר לבי--בקשו פני    את-פניך יהוה אבקש</verse>
				<verse number="9">ט  אל-תסתר פניך ממני--    אל תט-באף עבדך עזרתי היית    אל-תטשני ואל-תעזבני אלהי ישעי</verse>
				<verse number="10">י  כי-אבי ואמי עזבוני    ויהוה יאספני</verse>
				<verse number="11">יא  הורני יהוה דרכך    ונחני בארח מישור--למען שוררי</verse>
				<verse number="12">יב  אל-תתנני בנפש צרי    כי קמו-בי עדי-שקר ויפח חמס</verse>
				<verse number="13">יג  לולא--האמנתי לראות בטוב-יהוה    בארץ חיים</verse>
				<verse number="14">יד  קוה אל-יהוה    חזק ויאמץ לבך וקוה אל-יהוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א  לדוד אליך יהוה אקרא--    צורי אל-תחרש ממני פן-תחשה ממני    ונמשלתי עם-יורדי בור</verse>
				<verse number="2">ב  שמע קול תחנוני    בשועי אליך בנשאי ידי    אל-דביר קדשך</verse>
				<verse number="3">ג  אל-תמשכני עם-רשעים    ועם-פעלי-און דברי שלום עם-רעיהם    ורעה בלבבם</verse>
				<verse number="4">ד  תן-להם כפעלם    וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם    השב גמולם להם</verse>
				<verse number="5">ה  כי לא יבינו אל-פעלת יהוה--    ואל-מעשה ידיו יהרסם    ולא יבנם</verse>
				<verse number="6">ו  ברוך יהוה    כי-שמע קול תחנוני</verse>
				<verse number="7">ז  יהוה עזי ומגני--    בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי    ומשירי אהודנו</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה עז-למו    ומעוז ישועות משיחו הוא</verse>
				<verse number="9">ט  הושיעה את-עמך--    וברך את-נחלתך ורעם ונשאם    עד-העולם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד    הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז</verse>
				<verse number="2">ב  הבו ליהוה כבוד שמו    השתחוו ליהוה בהדרת-קדש</verse>
				<verse number="3">ג  קול יהוה    על-המים אל-הכבוד הרעים    יהוה על-מים רבים</verse>
				<verse number="4">ד  קול-יהוה בכח    קול יהוה בהדר</verse>
				<verse number="5">ה  קול יהוה שבר ארזים    וישבר יהוה את-ארזי הלבנון</verse>
				<verse number="6">ו  וירקידם כמו-עגל    לבנון ושרין כמו בן-ראמים</verse>
				<verse number="7">ז  קול-יהוה חצב    להבות אש</verse>
				<verse number="8">ח  קול יהוה יחיל מדבר    יחיל יהוה מדבר קדש</verse>
				<verse number="9">ט  קול יהוה יחולל אילות--    ויחשף יערות ובהיכלו--    כלו אמר כבוד</verse>
				<verse number="10">י  יהוה למבול ישב    וישב יהוה מלך לעולם</verse>
				<verse number="11">יא  יהוה--עז לעמו יתן    יהוה יברך את-עמו בשלום</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א  מזמור  שיר-חנכת הבית לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  ארוממך יהוה כי דליתני    ולא-שמחת איבי לי</verse>
				<verse number="3">ג  יהוה אלהי--    שועתי אליך ותרפאני</verse>
				<verse number="4">ד  יהוה--העלית מן-שאול נפשי    חייתני מיורדי- (מירדי-) בור</verse>
				<verse number="5">ה  זמרו ליהוה חסידיו    והודו לזכר קדשו</verse>
				<verse number="6">ו  כי רגע באפו--    חיים ברצונו בערב ילין בכי    ולבקר רנה</verse>
				<verse number="7">ז  ואני אמרתי בשלוי--    בל-אמוט לעולם</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה--    ברצונך העמדתה להררי-עז הסתרת פניך    הייתי נבהל</verse>
				<verse number="9">ט  אליך יהוה אקרא    ואל-אדני אתחנן</verse>
				<verse number="10">י  מה-בצע בדמי    ברדתי אל-שחת היודך עפר    היגיד אמתך</verse>
				<verse number="11">יא  שמע-יהוה וחנני    יהוה היה-עזר לי</verse>
				<verse number="12">יב  הפכת מספדי למחול לי    פתחת שקי ותאזרני שמחה [ (Psalms 30:13) יג  למען יזמרך כבוד--    ולא ידם יהוה אלהי    לעולם אודך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם    בצדקתך פלטני</verse>
				<verse number="3">ג  הטה אלי אזנך--    מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות    להושיעני</verse>
				<verse number="4">ד  כי-סלעי ומצודתי אתה    ולמען שמך תנחני ותנהלני</verse>
				<verse number="5">ה  תוציאני--מרשת זו טמנו לי    כי-אתה מעוזי</verse>
				<verse number="6">ו  בידך אפקיד רוחי    פדית אותי יהוה--אל אמת</verse>
				<verse number="7">ז  שנאתי השמרים הבלי-שוא    ואני אל-יהוה בטחתי</verse>
				<verse number="8">ח  אגילה ואשמחה    בחסדך אשר ראית את-עניי    ידעת בצרות נפשי</verse>
				<verse number="9">ט  ולא הסגרתני ביד-אויב    העמדת במרחב רגלי</verse>
				<verse number="10">י  חנני יהוה    כי צר-לי עששה בכעס עיני    נפשי ובטני</verse>
				<verse number="11">יא  כי כלו ביגון חיי--    ושנותי באנחה כשל בעוני כחי    ועצמי עששו</verse>
				<verse number="12">יב  מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד--    ופחד למידעי ראי בחוץ--    נדדו ממני</verse>
				<verse number="13">יג  נשכחתי כמת מלב    הייתי ככלי אבד</verse>
				<verse number="14">יד  כי שמעתי דבת רבים--    מגור מסביב בהוסדם יחד עלי    לקחת נפשי זממו</verse>
				<verse number="15">טו  ואני עליך בטחתי יהוה    אמרתי אלהי אתה</verse>
				<verse number="16">טז  בידך עתתי    הצילני מיד-אויבי ומרדפי</verse>
				<verse number="17">יז  האירה פניך על-עבדך    הושיעני בחסדך</verse>
				<verse number="18">יח  יהוה--אל-אבושה כי קראתיך    יבשו רשעים ידמו לשאול</verse>
				<verse number="19">יט  תאלמנה שפתי-שקר    הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז</verse>
				<verse number="20">כ  מה רב-טובך    אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך    נגד בני אדם</verse>
				<verse number="21">כא  תסתירם בסתר פניך--    מרכסי-איש תצפנם בסכה    מריב לשנות</verse>
				<verse number="22">כב  ברוך יהוה    כי הפליא חסדו לי בעיר מצור</verse>
				<verse number="23">כג  ואני אמרתי בחפזי--    נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני    בשועי אליך</verse>
				<verse number="24">כד  אהבו את-יהוה    כל-חסידיו אמונים נצר יהוה    ומשלם על-יתר עשה גאוה [ (Psalms 31:25) כה  חזקו ויאמץ לבבכם--    כל-המיחלים ליהוה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א  לדוד משכיל    אשרי נשוי-פשע כסוי חטאה</verse>
				<verse number="2">ב  אשרי אדם--לא יחשב יהוה לו עון    ואין ברוחו רמיה</verse>
				<verse number="3">ג  כי-החרשתי בלו עצמי--    בשאגתי כל-היום</verse>
				<verse number="4">ד  כי יומם ולילה--    תכבד עלי ידך נהפך לשדי--    בחרבני קיץ סלה</verse>
				<verse number="5">ה  חטאתי אודיעך    ועוני לא-כסיתי-- אמרתי    אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי    סלה</verse>
				<verse number="6">ו  על-זאת יתפלל כל-חסיד אליך--    לעת מצא רק לשטף מים רבים--    אליו לא יגיעו</verse>
				<verse number="7">ז  אתה סתר לי--    מצר תצרני רני פלט    תסובבני סלה</verse>
				<verse number="8">ח  אשכילך ואורך--בדרך-זו תלך    איעצה עליך עיני</verse>
				<verse number="9">ט  אל-תהיו כסוס כפרד--    אין הבין במתג-ורסן עדיו לבלום    בל קרב אליך</verse>
				<verse number="10">י  רבים מכאובים לרשע    והבוטח ביהוה--חסד יסובבנו</verse>
				<verse number="11">יא  שמחו ביהוה וגילו צדיקים    והרנינו כל-ישרי-לב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א  רננו צדיקים ביהוה    לישרים נאוה תהלה</verse>
				<verse number="2">ב  הודו ליהוה בכנור    בנבל עשור זמרו-לו</verse>
				<verse number="3">ג  שירו-לו שיר חדש    היטיבו נגן בתרועה</verse>
				<verse number="4">ד  כי-ישר דבר-יהוה    וכל-מעשהו באמונה</verse>
				<verse number="5">ה  אהב צדקה ומשפט    חסד יהוה מלאה הארץ</verse>
				<verse number="6">ו  בדבר יהוה שמים נעשו    וברוח פיו כל-צבאם</verse>
				<verse number="7">ז  כנס כנד מי הים    נתן באוצרות תהומות</verse>
				<verse number="8">ח  ייראו מיהוה כל-הארץ    ממנו יגורו כל-ישבי תבל</verse>
				<verse number="9">ט  כי הוא אמר ויהי    הוא-צוה ויעמד</verse>
				<verse number="10">י  יהוה הפיר עצת-גוים    הניא מחשבות עמים</verse>
				<verse number="11">יא  עצת יהוה לעולם תעמד    מחשבות לבו לדר ודר</verse>
				<verse number="12">יב  אשרי הגוי אשר-יהוה אלהיו    העם בחר לנחלה לו</verse>
				<verse number="13">יג  משמים הביט יהוה    ראה את-כל-בני האדם</verse>
				<verse number="14">יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-ישבי הארץ</verse>
				<verse number="15">טו  היצר יחד לבם    המבין אל-כל-מעשיהם</verse>
				<verse number="16">טז  אין-המלך נושע ברב-חיל    גבור לא-ינצל ברב-כח</verse>
				<verse number="17">יז  שקר הסוס לתשועה    וברב חילו לא ימלט</verse>
				<verse number="18">יח  הנה עין יהוה אל-יראיו    למיחלים לחסדו</verse>
				<verse number="19">יט  להציל ממות נפשם    ולחיותם ברעב</verse>
				<verse number="20">כ  נפשנו חכתה ליהוה    עזרנו ומגננו הוא</verse>
				<verse number="21">כא  כי-בו ישמח לבנו    כי בשם קדשו בטחנו</verse>
				<verse number="22">כב  יהי-חסדך יהוה עלינו    כאשר יחלנו לך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א  לדוד--    בשנותו את-טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך</verse>
				<verse number="2">ב  אברכה את-יהוה בכל-עת    תמיד תהלתו בפי</verse>
				<verse number="3">ג  ביהוה תתהלל נפשי    ישמעו ענוים וישמחו</verse>
				<verse number="4">ד  גדלו ליהוה אתי    ונרוממה שמו יחדו</verse>
				<verse number="5">ה  דרשתי את-יהוה וענני    ומכל-מגורותי הצילני</verse>
				<verse number="6">ו  הביטו אליו ונהרו    ופניהם אל-יחפרו</verse>
				<verse number="7">ז  זה עני קרא ויהוה שמע    ומכל-צרותיו הושיעו</verse>
				<verse number="8">ח  חנה מלאך-יהוה סביב ליראיו    ויחלצם</verse>
				<verse number="9">ט  טעמו וראו כי-טוב יהוה    אשרי הגבר יחסה-בו</verse>
				<verse number="10">י  יראו את-יהוה קדשיו    כי-אין מחסור ליראיו</verse>
				<verse number="11">יא  כפירים רשו ורעבו    ודרשי יהוה לא-יחסרו כל-טוב</verse>
				<verse number="12">יב  לכו-בנים שמעו-לי    יראת יהוה אלמדכם</verse>
				<verse number="13">יג  מי-האיש החפץ חיים    אהב ימים לראות טוב</verse>
				<verse number="14">יד  נצר לשונך מרע    ושפתיך מדבר מרמה</verse>
				<verse number="15">טו  סור מרע ועשה-טוב    בקש שלום ורדפהו</verse>
				<verse number="16">טז  עיני יהוה אל-צדיקים    ואזניו אל-שועתם</verse>
				<verse number="17">יז  פני יהוה בעשי רע    להכרית מארץ זכרם</verse>
				<verse number="18">יח  צעקו ויהוה שמע    ומכל-צרותם הצילם</verse>
				<verse number="19">יט  קרוב יהוה לנשברי-לב    ואת-דכאי-רוח יושיע</verse>
				<verse number="20">כ  רבות רעות צדיק    ומכלם יצילנו יהוה</verse>
				<verse number="21">כא  שמר כל-עצמותיו    אחת מהנה לא נשברה</verse>
				<verse number="22">כב  תמותת רשע רעה    ושנאי צדיק יאשמו [ (Psalms 34:23) כג  פדה יהוה נפש עבדיו    ולא יאשמו כל-החסים בו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א  לדוד  ריבה יהוה את-יריבי    לחם את-לחמי</verse>
				<verse number="2">ב  החזק מגן וצנה    וקומה בעזרתי</verse>
				<verse number="3">ג  והרק חנית וסגר לקראת רדפי    אמר לנפשי ישעתך אני</verse>
				<verse number="4">ד  יבשו ויכלמו מבקשי נפשי    יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי</verse>
				<verse number="5">ה  יהיו כמץ לפני-רוח    ומלאך יהוה דוחה</verse>
				<verse number="6">ו  יהי-דרכם חשך וחלקלקת    ומלאך יהוה רדפם</verse>
				<verse number="7">ז  כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם    חנם חפרו לנפשי</verse>
				<verse number="8">ח  תבואהו שואה    לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו    בשואה יפל-בה</verse>
				<verse number="9">ט  ונפשי תגיל ביהוה    תשיש בישועתו</verse>
				<verse number="10">י  כל עצמותי תאמרנה--    יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו    ועני ואביון מגזלו</verse>
				<verse number="11">יא  יקומון עדי חמס    אשר לא-ידעתי ישאלוני</verse>
				<verse number="12">יב  ישלמוני רעה תחת טובה    שכול לנפשי</verse>
				<verse number="13">יג  ואני בחלותם לבושי שק--    עניתי בצום נפשי ותפלתי    על-חיקי תשוב</verse>
				<verse number="14">יד  כרע-כאח לי התהלכתי    כאבל-אם קדר שחותי</verse>
				<verse number="15">טו  ובצלעי    שמחו ונאספו נאספו עלי נכים    ולא ידעתי קרעו    ולא-דמו</verse>
				<verse number="16">טז  בחנפי לעגי מעוג--    חרק עלי שנימו</verse>
				<verse number="17">יז  אדני    כמה תראה השיבה נפשי משאיהם    מכפירים יחידתי</verse>
				<verse number="18">יח  אודך בקהל רב    בעם עצום אהללך</verse>
				<verse number="19">יט  אל-ישמחו-לי איבי שקר    שנאי חנם יקרצו-עין</verse>
				<verse number="20">כ  כי לא שלום ידברו    ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון</verse>
				<verse number="21">כא  וירחיבו עלי פיהם    אמרו האח האח ראתה עיננו</verse>
				<verse number="22">כב  ראיתה יהוה אל-תחרש    אדני אל-תרחק ממני</verse>
				<verse number="23">כג  העירה והקיצה למשפטי    אלהי ואדני לריבי</verse>
				<verse number="24">כד  שפטני כצדקך יהוה אלהי    ואל-ישמחו-לי</verse>
				<verse number="25">כה  אל-יאמרו בלבם האח נפשנו    אל-יאמרו בלענוהו</verse>
				<verse number="26">כו  יבשו ויחפרו יחדו--    שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה--    המגדילים עלי</verse>
				<verse number="27">כז  ירנו וישמחו    חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה    החפץ שלום עבדו</verse>
				<verse number="28">כח  ולשוני תהגה צדקך    כל-היום תהלתך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א  למנצח לעבד-יהוה לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  נאם-פשע לרשע בקרב לבי    אין-פחד אלהים לנגד עיניו</verse>
				<verse number="3">ג  כי-החליק אליו בעיניו    למצא עונו לשנא</verse>
				<verse number="4">ד  דברי-פיו און ומרמה    חדל להשכיל להיטיב</verse>
				<verse number="5">ה  און יחשב--על-משכבו    יתיצב על-דרך לא-טוב רע לא ימאס</verse>
				<verse number="6">ו  יהוה בהשמים חסדך    אמונתך עד-שחקים</verse>
				<verse number="7">ז  צדקתך כהררי-אל--משפטיך תהום רבה    אדם ובהמה תושיע יהוה</verse>
				<verse number="8">ח  מה-יקר חסדך אלהים    ובני אדם--בצל כנפיך יחסיון</verse>
				<verse number="9">ט  ירוין מדשן ביתך    ונחל עדניך תשקם</verse>
				<verse number="10">י  כי-עמך מקור חיים    באורך נראה-אור</verse>
				<verse number="11">יא  משך חסדך לידעיך    וצדקתך לישרי-לב</verse>
				<verse number="12">יב  אל-תבואני רגל גאוה    ויד-רשעים אל-תנדני [ (Psalms 36:13) יג  שם נפלו פעלי און    דחו ולא-יכלו קום ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א  לדוד  אל-תתחר במרעים    אל-תקנא בעשי עולה</verse>
				<verse number="2">ב  כי כחציר מהרה ימלו    וכירק דשא יבולון</verse>
				<verse number="3">ג  בטח ביהוה ועשה-טוב    שכן-ארץ ורעה אמונה</verse>
				<verse number="4">ד  והתענג על-יהוה    ויתן-לך משאלת לבך</verse>
				<verse number="5">ה  גול על-יהוה דרכך    ובטח עליו והוא יעשה</verse>
				<verse number="6">ו  והוציא כאור צדקך    ומשפטך כצהרים</verse>
				<verse number="7">ז  דום ליהוה--    והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו    באיש עשה מזמות</verse>
				<verse number="8">ח  הרף מאף ועזב חמה    אל-תתחר אך-להרע</verse>
				<verse number="9">ט  כי-מרעים יכרתון    וקוי יהוה המה יירשו-ארץ</verse>
				<verse number="10">י  ועוד מעט ואין רשע    והתבוננת על-מקומו ואיננו</verse>
				<verse number="11">יא  וענוים יירשו-ארץ    והתענגו על-רב שלום</verse>
				<verse number="12">יב  זמם רשע לצדיק    וחרק עליו שניו</verse>
				<verse number="13">יג  אדני ישחק-לו    כי-ראה כי-יבא יומו</verse>
				<verse number="14">יד  חרב פתחו רשעים--    ודרכו קשתם להפיל עני ואביון    לטבוח ישרי-דרך</verse>
				<verse number="15">טו  חרבם תבוא בלבם    וקשתותם תשברנה</verse>
				<verse number="16">טז  טוב-מעט לצדיק--    מהמון רשעים רבים</verse>
				<verse number="17">יז  כי זרועות רשעים תשברנה    וסומך צדיקים יהוה</verse>
				<verse number="18">יח  יודע יהוה ימי תמימם    ונחלתם לעולם תהיה</verse>
				<verse number="19">יט  לא-יבשו בעת רעה    ובימי רעבון ישבעו</verse>
				<verse number="20">כ  כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים    כלו בעשן כלו</verse>
				<verse number="21">כא  לוה רשע ולא ישלם    וצדיק חונן ונותן</verse>
				<verse number="22">כב  כי מברכיו יירשו ארץ    ומקלליו יכרתו</verse>
				<verse number="23">כג  מיהוה מצעדי-גבר כוננו    ודרכו יחפץ</verse>
				<verse number="24">כד  כי-יפל לא-יוטל    כי-יהוה סומך ידו</verse>
				<verse number="25">כה  נער הייתי--    גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב    וזרעו מבקש-לחם</verse>
				<verse number="26">כו  כל-היום חונן ומלוה    וזרעו לברכה</verse>
				<verse number="27">כז  סור מרע ועשה-טוב    ושכן לעולם</verse>
				<verse number="28">כח  כי יהוה אהב משפט    ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים    נכרת</verse>
				<verse number="29">כט  צדיקים יירשו-ארץ    וישכנו לעד עליה</verse>
				<verse number="30">ל  פי-צדיק יהגה חכמה    ולשונו תדבר משפט</verse>
				<verse number="31">לא  תורת אלהיו בלבו    לא תמעד אשריו</verse>
				<verse number="32">לב  צופה רשע לצדיק    ומבקש להמיתו</verse>
				<verse number="33">לג  יהוה לא-יעזבנו בידו    ולא ירשיענו בהשפטו</verse>
				<verse number="34">לד  קוה אל-יהוה ושמר דרכו    וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים    תראה</verse>
				<verse number="35">לה  ראיתי רשע עריץ    ומתערה כאזרח רענן</verse>
				<verse number="36">לו  ויעבר והנה איננו    ואבקשהו ולא נמצא</verse>
				<verse number="37">לז  שמר-תם וראה ישר    כי-אחרית לאיש שלום</verse>
				<verse number="38">לח  ופשעים נשמדו יחדו    אחרית רשעים נכרתה</verse>
				<verse number="39">לט  ותשועת צדיקים מיהוה    מעוזם בעת צרה</verse>
				<verse number="40">מ  ויעזרם יהוה ויפלטם    יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד להזכיר</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה--אל-בקצפך תוכיחני    ובחמתך תיסרני</verse>
				<verse number="3">ג  כי-חציך נחתו בי    ותנחת עלי ידך</verse>
				<verse number="4">ד  אין-מתם בבשרי מפני זעמך    אין-שלום בעצמי מפני חטאתי</verse>
				<verse number="5">ה  כי עונתי עברו ראשי    כמשא כבד יכבדו ממני</verse>
				<verse number="6">ו  הבאישו נמקו חבורתי    מפני אולתי</verse>
				<verse number="7">ז  נעויתי שחתי עד-מאד    כל-היום קדר הלכתי</verse>
				<verse number="8">ח  כי-כסלי מלאו נקלה    ואין מתם בבשרי</verse>
				<verse number="9">ט  נפוגותי ונדכיתי עד-מאד    שאגתי מנהמת לבי</verse>
				<verse number="10">י  אדני נגדך כל-תאותי    ואנחתי ממך לא-נסתרה</verse>
				<verse number="11">יא  לבי סחרחר עזבני כחי    ואור-עיני גם-הם אין אתי</verse>
				<verse number="12">יב  אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו    וקרובי מרחק עמדו</verse>
				<verse number="13">יג  וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות    ומרמות כל-היום יהגו</verse>
				<verse number="14">יד  ואני כחרש לא אשמע    וכאלם לא יפתח-פיו</verse>
				<verse number="15">טו  ואהי--כאיש אשר לא-שמע    ואין בפיו תוכחות</verse>
				<verse number="16">טז  כי-לך יהוה הוחלתי    אתה תענה אדני אלהי</verse>
				<verse number="17">יז  כי-אמרתי פן-ישמחו-לי    במוט רגלי עלי הגדילו</verse>
				<verse number="18">יח  כי-אני לצלע נכון    ומכאובי נגדי תמיד</verse>
				<verse number="19">יט  כי-עוני אגיד    אדאג מחטאתי</verse>
				<verse number="20">כ  ואיבי חיים עצמו    ורבו שנאי שקר</verse>
				<verse number="21">כא  ומשלמי רעה תחת טובה--    ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב</verse>
				<verse number="22">כב  אל-תעזבני יהוה    אלהי אל-תרחק ממני [ (Psalms 38:23) כג  חושה לעזרתי    אדני תשועתי ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א  למנצח לידיתון (לידותון)    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אמרתי--    אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום--    בעד רשע לנגדי</verse>
				<verse number="3">ג  נאלמתי דומיה החשיתי מטוב    וכאבי נעכר</verse>
				<verse number="4">ד  חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש    דברתי בלשוני</verse>
				<verse number="5">ה  הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא    אדעה מה-חדל אני</verse>
				<verse number="6">ו  הנה טפחות נתתה ימי--    וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם    נצב סלה</verse>
				<verse number="7">ז  אך-בצלם יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון יצבר    ולא-ידע מי-אספם</verse>
				<verse number="8">ח  ועתה מה-קויתי אדני--    תוחלתי לך היא</verse>
				<verse number="9">ט  מכל-פשעי הצילני    חרפת נבל אל-תשימני</verse>
				<verse number="10">י  נאלמתי לא אפתח-פי    כי אתה עשית</verse>
				<verse number="11">יא  הסר מעלי נגעך    מתגרת ידך אני כליתי</verse>
				<verse number="12">יב  בתוכחות על-עון יסרת איש--    ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם    סלה</verse>
				<verse number="13">יג  שמעה תפלתי יהוה    ושועתי האזינה-- אל-דמעתי    אל-תחרש כי גר אנכי עמך    תושב ככל-אבותי [ (Psalms 39:14) יד  השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א  למנצח לדוד מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  קוה קויתי יהוה    ויט אלי וישמע שועתי</verse>
				<verse number="3">ג  ויעלני מבור שאון--    מטיט היון ויקם על-סלע רגלי    כונן אשרי</verse>
				<verse number="4">ד  ויתן בפי שיר חדש--    תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו    ויבטחו ביהוה</verse>
				<verse number="5">ה  אשרי הגבר--    אשר-שם יהוה מבטחו ולא-פנה אל-רהבים    ושטי כזב</verse>
				<verse number="6">ו  רבות עשית    אתה יהוה אלהי-- נפלאתיך ומחשבתיך    אלינו אין ערך אליך--אגידה ואדברה    עצמו מספר</verse>
				<verse number="7">ז  זבח ומנחה לא-חפצת--    אזנים כרית לי עולה וחטאה    לא שאלת</verse>
				<verse number="8">ח  אז אמרתי הנה-באתי    במגלת-ספר כתוב עלי</verse>
				<verse number="9">ט  לעשות-רצונך אלהי חפצתי    ותורתך בתוך מעי</verse>
				<verse number="10">י  בשרתי צדק בקהל רב--    הנה שפתי לא אכלא יהוה    אתה ידעת</verse>
				<verse number="11">יא  צדקתך לא-כסיתי בתוך לבי--    אמונתך ותשועתך אמרתי לא-כחדתי חסדך ואמתך    לקהל רב</verse>
				<verse number="12">יב  אתה יהוה--    לא-תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך    תמיד יצרוני</verse>
				<verse number="13">יג  כי אפפו-עלי רעות    עד-אין מספר-- השיגוני עונתי    ולא-יכלתי לראות עצמו משערות ראשי    ולבי עזבני</verse>
				<verse number="14">יד  רצה יהוה להצילני    יהוה לעזרתי חושה</verse>
				<verse number="15">טו  יבשו ויחפרו יחד--    מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו--    חפצי רעתי</verse>
				<verse number="16">טז  ישמו על-עקב בשתם--    האמרים לי האח האח</verse>
				<verse number="17">יז  ישישו וישמחו בך--    כל-מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה--    אהבי תשועתך [ (Psalms 40:18) יח  ואני עני ואביון--    אדני יחשב-לי עזרתי ומפלטי אתה    אלהי אל-תאחר ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="41">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אשרי משכיל אל-דל    ביום רעה ימלטהו יהוה</verse>
				<verse number="3">ג  יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ    ואל-תתנהו בנפש איביו</verse>
				<verse number="4">ד  יהוה--יסעדנו על-ערש דוי    כל-משכבו הפכת בחליו</verse>
				<verse number="5">ה  אני-אמרתי יהוה חנני    רפאה נפשי כי-חטאתי לך</verse>
				<verse number="6">ו  אויבי--יאמרו רע לי    מתי ימות ואבד שמו</verse>
				<verse number="7">ז  ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו    יצא לחוץ ידבר</verse>
				<verse number="8">ח  יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי    עלי--יחשבו רעה לי</verse>
				<verse number="9">ט  דבר-בליעל יצוק בו    ואשר שכב לא-יוסיף לקום</verse>
				<verse number="10">י  גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו--    אוכל לחמי הגדיל עלי    עקב</verse>
				<verse number="11">יא  ואתה יהוה חנני והקימני    ואשלמה להם</verse>
				<verse number="12">יב  בזאת ידעתי כי-חפצת בי    כי לא-יריע איבי עלי</verse>
				<verse number="13">יג  ואני--בתמי תמכת בי    ותציבני לפניך לעולם [ (Psalms 41:14) יד  ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם    אמן ואמן ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="42">
				<verse number="1">א  למנצח משכיל לבני-קרח</verse>
				<verse number="2">ב  כאיל תערג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערג אליך אלהים</verse>
				<verse number="3">ג  צמאה נפשי לאלהים--    לאל חי מתי אבוא    ואראה פני אלהים</verse>
				<verse number="4">ד  היתה-לי דמעתי לחם    יומם ולילה באמר אלי כל-היום    איה אלהיך</verse>
				<verse number="5">ה  אלה אזכרה    ואשפכה עלי נפשי-- כי אעבר בסך    אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה    המון חוגג</verse>
				<verse number="6">ו  מה-תשתוחחי נפשי--    ותהמי עלי הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועות פניו</verse>
				<verse number="7">ז  אלהי--    עלי נפשי תשתוחח על-כן--אזכרך מארץ ירדן    וחרמונים מהר מצער</verse>
				<verse number="8">ח  תהום-אל-תהום קורא    לקול צנוריך כל-משבריך וגליך    עלי עברו</verse>
				<verse number="9">ט  יומם יצוה יהוה חסדו    ובלילה שירה עמי-- תפלה    לאל חיי</verse>
				<verse number="10">י  אומרה לאל סלעי--    למה שכחתני למה-קדר אלך--    בלחץ אויב</verse>
				<verse number="11">יא  ברצח בעצמותי--    חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום    איה אלהיך [ (Psalms 42:12) יב  מה-תשתוחחי נפשי--    ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועת פני ואלהי ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="43">
				<verse number="1">א  שפטני אלהים וריבה ריבי--    מגוי לא-חסיד מאיש מרמה ועולה    תפלטני</verse>
				<verse number="2">ב  כי-אתה אלהי מעוזי--    למה זנחתני למה-קדר אתהלך    בלחץ אויב</verse>
				<verse number="3">ג  שלח-אורך ואמתך    המה ינחוני יביאוני אל-הר-קדשך    ואל-משכנותיך</verse>
				<verse number="4">ד  ואבואה אל-מזבח אלהים--    אל-אל שמחת גילי ואודך בכנור--    אלהים אלהי</verse>
				<verse number="5">ה  מה-תשתוחחי נפשי--    ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועת פני ואלהי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="44">
				<verse number="1">א  למנצח לבני-קרח משכיל</verse>
				<verse number="2">ב  אלהים באזנינו שמענו--    אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם    בימי קדם</verse>
				<verse number="3">ג  אתה ידך גוים הורשת--    ותטעם תרע לאמים    ותשלחם</verse>
				<verse number="4">ד  כי לא בחרבם ירשו ארץ    וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך--    כי רציתם</verse>
				<verse number="5">ה  אתה-הוא מלכי אלהים    צוה ישועות יעקב</verse>
				<verse number="6">ו  בך צרינו ננגח    בשמך נבוס קמינו</verse>
				<verse number="7">ז  כי לא בקשתי אבטח    וחרבי לא תושיעני</verse>
				<verse number="8">ח  כי הושעתנו מצרינו    ומשנאינו הבישות</verse>
				<verse number="9">ט  באלהים הללנו כל-היום    ושמך לעולם נודה סלה</verse>
				<verse number="10">י  אף-זנחת ותכלימנו    ולא-תצא בצבאותינו</verse>
				<verse number="11">יא  תשיבנו אחור מני-צר    ומשנאינו שסו למו</verse>
				<verse number="12">יב  תתננו כצאן מאכל    ובגוים זריתנו</verse>
				<verse number="13">יג  תמכר-עמך בלא-הון    ולא-רבית במחיריהם</verse>
				<verse number="14">יד  תשימנו חרפה לשכנינו    לעג וקלס לסביבותינו</verse>
				<verse number="15">טו  תשימנו משל בגוים    מנוד-ראש בלאמים</verse>
				<verse number="16">טז  כל-היום כלמתי נגדי    ובשת פני כסתני</verse>
				<verse number="17">יז  מקול מחרף ומגדף    מפני אויב ומתנקם</verse>
				<verse number="18">יח  כל-זאת באתנו ולא שכחנוך    ולא-שקרנו בבריתך</verse>
				<verse number="19">יט  לא-נסוג אחור לבנו    ותט אשרינו מני ארחך</verse>
				<verse number="20">כ  כי דכיתנו במקום תנים    ותכס עלינו בצלמות</verse>
				<verse number="21">כא  אם-שכחנו שם אלהינו    ונפרש כפינו לאל זר</verse>
				<verse number="22">כב  הלא אלהים יחקר-זאת    כי-הוא ידע תעלמות לב</verse>
				<verse number="23">כג  כי-עליך הרגנו כל-היום    נחשבנו כצאן טבחה</verse>
				<verse number="24">כד  עורה למה תישן אדני    הקיצה אל-תזנח לנצח</verse>
				<verse number="25">כה  למה-פניך תסתיר    תשכח ענינו ולחצנו</verse>
				<verse number="26">כו  כי שחה לעפר נפשנו    דבקה לארץ בטננו [ (Psalms 44:27) כז  קומה עזרתה לנו    ופדנו למען חסדך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="45">
				<verse number="1">א  למנצח על-ששנים לבני-קרח    משכיל שיר ידידת</verse>
				<verse number="2">ב  רחש לבי דבר טוב--    אמר אני מעשי למלך לשוני    עט סופר מהיר</verse>
				<verse number="3">ג  יפיפית מבני אדם--    הוצק חן בשפתותיך על-כן ברכך אלהים    לעולם</verse>
				<verse number="4">ד  חגור-חרבך על-ירך גבור--    הודך והדרך</verse>
				<verse number="5">ה  והדרך צלח רכב--    על-דבר-אמת וענוה-צדק ותורך נוראות    ימינך</verse>
				<verse number="6">ו  חציך שנונים    עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך</verse>
				<verse number="7">ז  כסאך אלהים עולם ועד    שבט מישר שבט מלכותך</verse>
				<verse number="8">ח  אהבת צדק    ותשנא-רשע על-כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון--    מחברך</verse>
				<verse number="9">ט  מר-ואהלות קציעות כל-בגדתיך    מן-היכלי שן מני שמחוך</verse>
				<verse number="10">י  בנות מלכים ביקרותיך    נצבה שגל לימינך בכתם אופיר</verse>
				<verse number="11">יא  שמעי-בת וראי והטי אזנך    ושכחי עמך ובית אביך</verse>
				<verse number="12">יב  ויתאו המלך יפיך    כי-הוא אדניך והשתחוי-לו</verse>
				<verse number="13">יג  ובת-צר    במנחה פניך יחלו--עשירי עם</verse>
				<verse number="14">יד  כל-כבודה בת-מלך פנימה    ממשבצות זהב לבושה</verse>
				<verse number="15">טו  לרקמות תובל למלך    בתולות אחריה רעותיה--מובאות לך</verse>
				<verse number="16">טז  תובלנה בשמחת וגיל    תבאינה בהיכל מלך</verse>
				<verse number="17">יז  תחת אבתיך יהיו בניך    תשיתמו לשרים בכל-הארץ [ (Psalms 45:18) יח  אזכירה שמך בכל-דר ודר    על-כן עמים יהודוך לעלם ועד ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="46">
				<verse number="1">א  למנצח לבני-קרח--    על-עלמות שיר</verse>
				<verse number="2">ב  אלהים לנו מחסה ועז    עזרה בצרות נמצא מאד</verse>
				<verse number="3">ג  על-כן לא-נירא בהמיר ארץ    ובמוט הרים בלב ימים</verse>
				<verse number="4">ד  יהמו יחמרו מימיו    ירעשו הרים בגאותו סלה</verse>
				<verse number="5">ה  נהר--פלגיו ישמחו עיר-אלהים    קדש משכני עליון</verse>
				<verse number="6">ו  אלהים בקרבה בל-תמוט    יעזרה אלהים לפנות בקר</verse>
				<verse number="7">ז  המו גוים מטו ממלכות    נתן בקולו תמוג ארץ</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה צבאות עמנו    משגב-לנו אלהי יעקב סלה</verse>
				<verse number="9">ט  לכו-חזו מפעלות יהוה--    אשר-שם שמות בארץ</verse>
				<verse number="10">י  משבית מלחמות    עד-קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית    עגלות ישרף באש</verse>
				<verse number="11">יא  הרפו ודעו כי-אנכי אלהים    ארום בגוים ארום בארץ [ (Psalms 46:12) יב  יהוה צבאות עמנו    משגב-לנו אלהי יעקב סלה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="47">
				<verse number="1">א  למנצח לבני-קרח מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  כל-העמים תקעו-כף    הריעו לאלהים בקול רנה</verse>
				<verse number="3">ג  כי-יהוה עליון נורא    מלך גדול על-כל-הארץ</verse>
				<verse number="4">ד  ידבר עמים תחתינו    ולאמים תחת רגלינו</verse>
				<verse number="5">ה  יבחר-לנו את-נחלתנו    את גאון יעקב אשר-אהב סלה</verse>
				<verse number="6">ו  עלה אלהים בתרועה    יהוה בקול שופר</verse>
				<verse number="7">ז  זמרו אלהים זמרו    זמרו למלכנו זמרו</verse>
				<verse number="8">ח  כי מלך כל-הארץ אלהים--    זמרו משכיל</verse>
				<verse number="9">ט  מלך אלהים על-גוים    אלהים ישב על-כסא קדשו [ (Psalms 47:10) י  נדיבי עמים נאספו--    עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני-ארץ--    מאד נעלה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="48">
				<verse number="1">א  שיר מזמור לבני-קרח</verse>
				<verse number="2">ב  גדול יהוה ומהלל מאד--    בעיר אלהינו הר-קדשו</verse>
				<verse number="3">ג  יפה נוף    משוש כל-הארץ הר-ציון ירכתי צפון    קרית מלך רב</verse>
				<verse number="4">ד  אלהים בארמנותיה    נודע למשגב</verse>
				<verse number="5">ה  כי-הנה המלכים נועדו    עברו יחדו</verse>
				<verse number="6">ו  המה ראו כן תמהו    נבהלו נחפזו</verse>
				<verse number="7">ז  רעדה אחזתם שם    חיל כיולדה</verse>
				<verse number="8">ח  ברוח קדים--    תשבר אניות תרשיש</verse>
				<verse number="9">ט  כאשר שמענו    כן ראינו-- בעיר-יהוה צבאות    בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד-עולם    סלה</verse>
				<verse number="10">י  דמינו אלהים חסדך--    בקרב היכלך</verse>
				<verse number="11">יא  כשמך אלהים--    כן תהלתך על-קצוי-ארץ צדק    מלאה ימינך</verse>
				<verse number="12">יב  ישמח הר ציון--תגלנה בנות יהודה    למען משפטיך</verse>
				<verse number="13">יג  סבו ציון והקיפוה    ספרו מגדליה</verse>
				<verse number="14">יד  שיתו לבכם לחילה--פסגו ארמנותיה    למען תספרו לדור אחרון [ (Psalms 48:15) טו  כי זה אלהים אלהינו--עולם ועד    הוא ינהגנו על-מות ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="49">
				<verse number="1">א  למנצח לבני-קרח מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  שמעו-זאת כל-העמים    האזינו כל-ישבי חלד</verse>
				<verse number="3">ג  גם-בני אדם גם-בני-איש--    יחד עשיר ואביון</verse>
				<verse number="4">ד  פי ידבר חכמות    והגות לבי תבונות</verse>
				<verse number="5">ה  אטה למשל אזני    אפתח בכנור חידתי</verse>
				<verse number="6">ו  למה אירא בימי רע--    עון עקבי יסובני</verse>
				<verse number="7">ז  הבטחים על-חילם    וברב עשרם יתהללו</verse>
				<verse number="8">ח  אח--לא פדה יפדה איש    לא-יתן לאלהים כפרו</verse>
				<verse number="9">ט  ויקר פדיון נפשם    וחדל לעולם</verse>
				<verse number="10">י  ויחי-עוד לנצח    לא יראה השחת</verse>
				<verse number="11">יא  כי יראה חכמים ימותו--    יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים    חילם</verse>
				<verse number="12">יב  קרבם בתימו לעולם--    משכנתם לדור ודר קראו בשמותם    עלי אדמות</verse>
				<verse number="13">יג  ואדם ביקר בל-ילין    נמשל כבהמות נדמו</verse>
				<verse number="14">יד  זה דרכם כסל למו    ואחריהם בפיהם ירצו סלה</verse>
				<verse number="15">טו  כצאן לשאול שתו--    מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול    מזבל לו</verse>
				<verse number="16">טז  אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול    כי יקחני סלה</verse>
				<verse number="17">יז  אל-תירא כי-יעשר איש    כי-ירבה כבוד ביתו</verse>
				<verse number="18">יח  כי לא במותו יקח הכל    לא-ירד אחריו כבודו</verse>
				<verse number="19">יט  כי-נפשו בחייו יברך    ויודך כי-תיטיב לך</verse>
				<verse number="20">כ  תבוא עד-דור אבותיו    עד-נצח לא יראו-אור [ (Psalms 49:21) כא  אדם ביקר ולא יבין    נמשל כבהמות נדמו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="50">
				<verse number="1">א  מזמור לאסף אל אלהים יהוה--    דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש    עד-מבאו</verse>
				<verse number="2">ב  מציון מכלל-יפי--    אלהים הופיע</verse>
				<verse number="3">ג  יבא אלהינו    ואל-יחרש אש-לפניו תאכל    וסביביו נשערה מאד</verse>
				<verse number="4">ד  יקרא אל-השמים מעל    ואל-הארץ לדין עמו</verse>
				<verse number="5">ה  אספו-לי חסידי--    כרתי בריתי עלי-זבח</verse>
				<verse number="6">ו  ויגידו שמים צדקו    כי-אלהים שפט הוא סלה</verse>
				<verse number="7">ז  שמעה עמי ואדברה--    ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך    אנכי</verse>
				<verse number="8">ח  לא על-זבחיך אוכיחך    ועולתיך לנגדי תמיד</verse>
				<verse number="9">ט  לא-אקח מביתך פר    ממכלאתיך עתודים</verse>
				<verse number="10">י  כי-לי כל-חיתו-יער    בהמות בהררי-אלף</verse>
				<verse number="11">יא  ידעתי כל-עוף הרים    וזיז שדי עמדי</verse>
				<verse number="12">יב  אם-ארעב לא-אמר לך    כי-לי תבל ומלאה</verse>
				<verse number="13">יג  האוכל בשר אבירים    ודם עתודים אשתה</verse>
				<verse number="14">יד  זבח לאלהים תודה    ושלם לעליון נדריך</verse>
				<verse number="15">טו  וקראני ביום צרה    אחלצך ותכבדני</verse>
				<verse number="16">טז  ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי    ותשא בריתי עלי-פיך</verse>
				<verse number="17">יז  ואתה שנאת מוסר    ותשלך דברי אחריך</verse>
				<verse number="18">יח  אם-ראית גנב ותרץ עמו    ועם מנאפים חלקך</verse>
				<verse number="19">יט  פיך שלחת ברעה    ולשונך תצמיד מרמה</verse>
				<verse number="20">כ  תשב באחיך תדבר    בבן-אמך תתן-דפי</verse>
				<verse number="21">כא  אלה עשית והחרשתי--    דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה    לעיניך</verse>
				<verse number="22">כב  בינו-נא זאת שכחי אלוה    פן-אטרף ואין מציל</verse>
				<verse number="23">כג  זבח תודה יכבדנני    ושם דרך--אראנו בישע אלהים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="51">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  בבוא-אליו נתן הנביא--    כאשר-בא אל-בת-שבע</verse>
				<verse number="3">ג  חנני אלהים כחסדך    כרב רחמיך מחה פשעי</verse>
				<verse number="4">ד  הרבה (הרב) כבסני מעוני    ומחטאתי טהרני</verse>
				<verse number="5">ה  כי-פשעי אני אדע    וחטאתי נגדי תמיד</verse>
				<verse number="6">ו  לך לבדך חטאתי    והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך--    תזכה בשפטך</verse>
				<verse number="7">ז  הן-בעוון חוללתי    ובחטא יחמתני אמי</verse>
				<verse number="8">ח  הן-אמת חפצת בטחות    ובסתם חכמה תודיעני</verse>
				<verse number="9">ט  תחטאני באזוב ואטהר    תכבסני ומשלג אלבין</verse>
				<verse number="10">י  תשמיעני ששון ושמחה    תגלנה עצמות דכית</verse>
				<verse number="11">יא  הסתר פניך מחטאי    וכל-עונתי מחה</verse>
				<verse number="12">יב  לב טהור ברא-לי אלהים    ורוח נכון חדש בקרבי</verse>
				<verse number="13">יג  אל-תשליכני מלפניך    ורוח קדשך אל-תקח ממני</verse>
				<verse number="14">יד  השיבה לי ששון ישעך    ורוח נדיבה תסמכני</verse>
				<verse number="15">טו  אלמדה פשעים דרכיך    וחטאים אליך ישובו</verse>
				<verse number="16">טז  הצילני מדמים אלהים--    אלהי תשועתי תרנן לשוני    צדקתך</verse>
				<verse number="17">יז  אדני שפתי תפתח    ופי יגיד תהלתך</verse>
				<verse number="18">יח  כי לא-תחפץ זבח ואתנה    עולה לא תרצה</verse>
				<verse number="19">יט  זבחי אלהים    רוח נשברה לב-נשבר ונדכה--    אלהים לא תבזה [ (Psalms 51:20) כ  היטיבה ברצונך את-ציון    תבנה חומות ירושלם ] [ (Psalms 51:21) כא  אז תחפץ זבחי-צדק    עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך    פרים ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="52">
				<verse number="1">א  למנצח משכיל לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  בבוא דואג האדמי--    ויגד לשאול ויאמר לו--    בא דוד אל-בית אחימלך</verse>
				<verse number="3">ג  מה-תתהלל ברעה הגבור    חסד אל כל-היום</verse>
				<verse number="4">ד  הוות תחשב לשונך    כתער מלטש עשה רמיה</verse>
				<verse number="5">ה  אהבת רע מטוב    שקר מדבר צדק סלה</verse>
				<verse number="6">ו  אהבת כל-דברי-בלע    לשון מרמה</verse>
				<verse number="7">ז  גם-אל    יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל    ושרשך מארץ חיים סלה</verse>
				<verse number="8">ח  ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו</verse>
				<verse number="9">ט  הנה הגבר--    לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו    יעז בהותו [ (Psalms 52:10) י  ואני כזית רענן--    בבית אלהים בטחתי בחסד-אלהים    עולם ועד ] [ (Psalms 52:11) יא  אודך לעולם כי עשית    ואקוה שמך כי-טוב נגד חסידיך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="53">
				<verse number="1">א  למנצח על-מחלת משכיל לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אמר נבל בלבו    אין אלהים השחיתו והתעיבו עול--    אין עשה-טוב</verse>
				<verse number="3">ג  אלהים--    משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים</verse>
				<verse number="4">ד  כלו סג יחדו נאלחו    אין עשה-טוב אין גם-אחד</verse>
				<verse number="5">ה  הלא ידעו פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו</verse>
				<verse number="6">ו  שם פחדו פחד--    לא-היה-פחד כי-אלהים--פזר עצמות חנך    הבשתה כי-אלהים מאסם [ (Psalms 53:7) ז  מי יתן מציון    ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="54">
				<verse number="1">א  למנצח בנגינת משכיל לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  בבא הזיפים ויאמרו לשאול    הלא דוד מסתתר עמנו</verse>
				<verse number="3">ג  אלהים בשמך הושיעני    ובגבורתך תדינני</verse>
				<verse number="4">ד  אלהים שמע תפלתי    האזינה לאמרי-פי</verse>
				<verse number="5">ה  כי זרים קמו עלי--    ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם    סלה</verse>
				<verse number="6">ו  הנה אלהים עזר לי    אדני בסמכי נפשי</verse>
				<verse number="7">ז  ישוב (ישיב) הרע לשררי    באמתך הצמיתם [ (Psalms 54:8) ח  בנדבה אזבחה-לך    אודה שמך יהוה כי-טוב ] [ (Psalms 54:9) ט  כי מכל-צרה הצילני    ובאיבי ראתה עיני ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="55">
				<verse number="1">א  למנצח בנגינת משכיל לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  האזינה אלהים תפלתי    ואל-תתעלם מתחנתי</verse>
				<verse number="3">ג  הקשיבה לי וענני    אריד בשיחי ואהימה</verse>
				<verse number="4">ד  מקול אויב--מפני עקת רשע    כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני</verse>
				<verse number="5">ה  לבי יחיל בקרבי    ואימות מות נפלו עלי</verse>
				<verse number="6">ו  יראה ורעד יבא בי    ותכסני פלצות</verse>
				<verse number="7">ז  ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה    אעופה ואשכנה</verse>
				<verse number="8">ח  הנה ארחיק נדד    אלין במדבר סלה</verse>
				<verse number="9">ט  אחישה מפלט לי--    מרוח סעה מסער</verse>
				<verse number="10">י  בלע אדני פלג לשונם    כי-ראיתי חמס וריב בעיר</verse>
				<verse number="11">יא  יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה    ואון ועמל בקרבה</verse>
				<verse number="12">יב  הוות בקרבה    ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה</verse>
				<verse number="13">יג  כי לא-אויב יחרפני    ואשא לא-משנאי עלי הגדיל    ואסתר ממנו</verse>
				<verse number="14">יד  ואתה אנוש כערכי    אלופי ומידעי</verse>
				<verse number="15">טו  אשר יחדו נמתיק סוד    בבית אלהים נהלך ברגש</verse>
				<verse number="16">טז  ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים    כי-רעות במגורם בקרבם</verse>
				<verse number="17">יז  אני אל-אלהים אקרא    ויהוה יושיעני</verse>
				<verse number="18">יח  ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה    וישמע קולי</verse>
				<verse number="19">יט  פדה בשלום נפשי מקרב-לי    כי-ברבים היו עמדי</verse>
				<verse number="20">כ  ישמע אל ויענם--    וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו    ולא יראו אלהים</verse>
				<verse number="21">כא  שלח ידיו בשלמיו    חלל בריתו</verse>
				<verse number="22">כב  חלקו מחמאת פיו--    וקרב-לבו רכו דבריו משמן    והמה פתחות</verse>
				<verse number="23">כג  השלך על-יהוה יהבך--    והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט--    לצדיק [ (Psalms 55:24) כד  ואתה אלהים    תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה    לא-יחצו ימיהם ואני    אבטח-בך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="56">
				<verse number="1">א  למנצח על-יונת אלם רחקים--    לדוד מכתם באחז אותו פלשתים    בגת</verse>
				<verse number="2">ב  חנני אלהים כי-שאפני אנוש    כל-היום לחם ילחצני</verse>
				<verse number="3">ג  שאפו שוררי כל-היום    כי-רבים לחמים לי מרום</verse>
				<verse number="4">ד  יום אירא--    אני אליך אבטח</verse>
				<verse number="5">ה  באלהים    אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא    מה-יעשה בשר לי</verse>
				<verse number="6">ו  כל-היום דברי יעצבו    עלי כל-מחשבתם לרע</verse>
				<verse number="7">ז  יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו    כאשר קוו נפשי</verse>
				<verse number="8">ח  על-און פלט-למו    באף עמים הורד אלהים</verse>
				<verse number="9">ט  נדי ספרתה-אתה    שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך</verse>
				<verse number="10">י  אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא    זה-ידעתי כי-אלהים לי</verse>
				<verse number="11">יא  באלהים אהלל דבר    ביהוה אהלל דבר</verse>
				<verse number="12">יב  באלהים בטחתי לא אירא    מה-יעשה אדם לי</verse>
				<verse number="13">יג  עלי אלהים נדריך    אשלם תודת לך [ (Psalms 56:14) יד  כי הצלת נפשי ממות--    הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים--    באור החיים ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="57">
				<verse number="1">א  למנצח אל-תשחת לדוד מכתם--    בברחו מפני-שאול במערה</verse>
				<verse number="2">ב  חנני אלהים חנני--    כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה--    עד יעבר הוות</verse>
				<verse number="3">ג  אקרא לאלהים עליון    לאל גמר עלי</verse>
				<verse number="4">ד  ישלח משמים ויושיעני--    חרף שאפי סלה ישלח אלהים    חסדו ואמתו</verse>
				<verse number="5">ה  נפשי בתוך לבאם--    אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים    ולשונם חרב חדה</verse>
				<verse number="6">ו  רומה על-השמים אלהים    על כל-הארץ כבודך</verse>
				<verse number="7">ז  רשת הכינו לפעמי--    כפף נפשי כרו לפני שיחה    נפלו בתוכה סלה</verse>
				<verse number="8">ח  נכון לבי אלהים נכון לבי    אשירה ואזמרה</verse>
				<verse number="9">ט  עורה כבודי--עורה הנבל וכנור    אעירה שחר</verse>
				<verse number="10">י  אודך בעמים אדני    אזמרך בלאמים</verse>
				<verse number="11">יא  כי-גדל עד-שמים חסדך    ועד-שחקים אמתך [ (Psalms 57:12) יב  רומה על-שמים אלהים    על כל-הארץ כבודך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="58">
				<verse number="1">א  למנצח אל-תשחת לדוד מכתם</verse>
				<verse number="2">ב  האמנם--אלם צדק תדברון    מישרים תשפטו בני אדם</verse>
				<verse number="3">ג  אף-בלב עולת תפעלון    בארץ--חמס ידיכם תפלסון</verse>
				<verse number="4">ד  זרו רשעים מרחם    תעו מבטן דברי כזב</verse>
				<verse number="5">ה  חמת-למו כדמות חמת-נחש    כמו-פתן חרש יאטם אזנו</verse>
				<verse number="6">ו  אשר לא-ישמע לקול מלחשים    חובר חברים מחכם</verse>
				<verse number="7">ז  אלהים--הרס שנימו בפימו    מלתעות כפירים נתץ יהוה</verse>
				<verse number="8">ח  ימאסו כמו-מים    יתהלכו-למו ידרך חצו    כמו יתמללו</verse>
				<verse number="9">ט  כמו שבלול תמס יהלך    נפל אשת בל-חזו שמש</verse>
				<verse number="10">י  בטרם יבינו סירתכם אטד    כמו-חי כמו-חרון ישערנו</verse>
				<verse number="11">יא  ישמח צדיק כי-חזה נקם    פעמיו ירחץ בדם הרשע [ (Psalms 58:12) יב  ויאמר אדם אך-פרי לצדיק    אך יש-אלהים שפטים בארץ ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="59">
				<verse number="1">א  למנצח אל-תשחת לדוד מכתם    בשלח שאול וישמרו את-הבית    להמיתו</verse>
				<verse number="2">ב  הצילני מאיבי אלהי    ממתקוממי תשגבני</verse>
				<verse number="3">ג  הצילני מפעלי און    ומאנשי דמים הושיעני</verse>
				<verse number="4">ד  כי הנה ארבו לנפשי--    יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה</verse>
				<verse number="5">ה  בלי-עון ירצון ויכוננו    עורה לקראתי וראה</verse>
				<verse number="6">ו  ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל--    הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און    סלה</verse>
				<verse number="7">ז  ישובו לערב יהמו ככלב    ויסובבו עיר</verse>
				<verse number="8">ח  הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם    כי-מי שמע</verse>
				<verse number="9">ט  ואתה יהוה תשחק-למו    תלעג לכל-גוים</verse>
				<verse number="10">י  עזו אליך אשמרה    כי-אלהים משגבי</verse>
				<verse number="11">יא  אלהי חסדו (חסדי) יקדמני    אלהים יראני בשררי</verse>
				<verse number="12">יב  אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו    מגננו אדני</verse>
				<verse number="13">יג  חטאת-פימו    דבר-שפתימו וילכדו בגאונם    ומאלה ומכחש יספרו</verse>
				<verse number="14">יד  כלה בחמה    כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב    לאפסי הארץ סלה</verse>
				<verse number="15">טו  וישבו לערב יהמו ככלב    ויסובבו עיר</verse>
				<verse number="16">טז  המה ינועון (יניעון) לאכל--    אם-לא ישבעו וילינו</verse>
				<verse number="17">יז  ואני אשיר עזך--    וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי    ומנוס ביום צר-לי [ (Psalms 59:18) יח  עזי אליך אזמרה    כי-אלהים משגבי אלהי חסדי ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="60">
				<verse number="1">א  למנצח על-שושן עדות    מכתם לדוד ללמד</verse>
				<verse number="2">ב  בהצותו את ארם נהרים--    ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח--    שנים עשר אלף</verse>
				<verse number="3">ג  אלהים זנחתנו פרצתנו    אנפת תשובב לנו</verse>
				<verse number="4">ד  הרעשתה ארץ פצמתה    רפה שבריה כי-מטה</verse>
				<verse number="5">ה  הראית עמך קשה    השקיתנו יין תרעלה</verse>
				<verse number="6">ו  נתתה ליראיך נס להתנוסס--    מפני קשט סלה</verse>
				<verse number="7">ז  למען יחלצון ידידיך    הושיעה ימינך ועננו (וענני)</verse>
				<verse number="8">ח  אלהים דבר בקדשו--אעלזה    אחלקה שכם ועמק סכות אמדד</verse>
				<verse number="9">ט  לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי    יהודה מחקקי</verse>
				<verse number="10">י  מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי    עלי פלשת התרועעי</verse>
				<verse number="11">יא  מי יבלני עיר מצור    מי נחני עד-אדום</verse>
				<verse number="12">יב  הלא-אתה אלהים זנחתנו    ולא-תצא אלהים בצבאותינו [ (Psalms 60:13) יג  הבה-לנו עזרת מצר    ושוא תשועת אדם ] [ (Psalms 60:14) יד  באלהים נעשה-חיל    והוא יבוס צרינו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="61">
				<verse number="1">א  למנצח על-נגינת לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  שמעה אלהים רנתי    הקשיבה תפלתי</verse>
				<verse number="3">ג  מקצה הארץ אליך אקרא--    בעטף לבי בצור-ירום ממני    תנחני</verse>
				<verse number="4">ד  כי-היית מחסה לי    מגדל-עז מפני אויב</verse>
				<verse number="5">ה  אגורה באהלך עולמים    אחסה בסתר כנפיך סלה</verse>
				<verse number="6">ו  כי-אתה אלהים שמעת לנדרי    נתת ירשת יראי שמך</verse>
				<verse number="7">ז  ימים על-ימי-מלך תוסיף    שנותיו כמו-דר ודר</verse>
				<verse number="8">ח  ישב עולם לפני אלהים    חסד ואמת מן ינצרהו [ (Psalms 61:9) ט  כן אזמרה שמך לעד--    לשלמי נדרי יום יום ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="62">
				<verse number="1">א  למנצח על-ידותון--    מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  אך אל-אלהים דומיה נפשי    ממנו ישועתי</verse>
				<verse number="3">ג  אך-הוא צורי וישועתי    משגבי לא-אמוט רבה</verse>
				<verse number="4">ד  עד-אנה תהותתו על-איש--    תרצחו כלכם כקיר נטוי    גדר הדחויה</verse>
				<verse number="5">ה  אך משאתו יעצו להדיח--    ירצו כזב בפיו יברכו    ובקרבם יקללו-סלה</verse>
				<verse number="6">ו  אך לאלהים דומי נפשי    כי-ממנו תקותי</verse>
				<verse number="7">ז  אך-הוא צורי וישועתי    משגבי לא אמוט</verse>
				<verse number="8">ח  על-אלהים ישעי וכבודי    צור-עזי מחסי באלהים</verse>
				<verse number="9">ט  בטחו בו בכל-עת עם--    שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו    סלה</verse>
				<verse number="10">י  אך הבל בני-אדם--    כזב בני-איש במאזנים לעלות    המה מהבל יחד</verse>
				<verse number="11">יא  אל-תבטחו בעשק    ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב--    אל-תשיתו לב</verse>
				<verse number="12">יב  אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי    כי עז לאלהים [ (Psalms 62:13) יג  ולך-אדני חסד    כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="63">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד    בהיותו במדבר יהודה</verse>
				<verse number="2">ב  אלהים אלי אתה--    אשחרך צמאה לך נפשי--    כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף    בלי-מים</verse>
				<verse number="3">ג  כן בקדש חזיתך--    לראות עזך וכבודך</verse>
				<verse number="4">ד  כי-טוב חסדך מחיים    שפתי ישבחונך</verse>
				<verse number="5">ה  כן אברכך בחיי    בשמך אשא כפי</verse>
				<verse number="6">ו  כמו חלב ודשן תשבע נפשי    ושפתי רננות יהלל-פי</verse>
				<verse number="7">ז  אם-זכרתיך על-יצועי--    באשמרות אהגה-בך</verse>
				<verse number="8">ח  כי-היית עזרתה לי    ובצל כנפיך ארנן</verse>
				<verse number="9">ט  דבקה נפשי אחריך    בי תמכה ימינך</verse>
				<verse number="10">י  והמה--לשואה יבקשו נפשי    יבאו בתחתיות הארץ</verse>
				<verse number="11">יא  יגירהו על-ידי-חרב    מנת שעלים יהיו [ (Psalms 63:12) יב  והמלך    ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו    כי יסכר פי דוברי-שקר ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="64">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  שמע-אלהים קולי בשיחי    מפחד אויב תצר חיי</verse>
				<verse number="3">ג  תסתירני מסוד מרעים    מרגשת פעלי און</verse>
				<verse number="4">ד  אשר שננו כחרב לשונם    דרכו חצם דבר מר</verse>
				<verse number="5">ה  לירת במסתרים תם    פתאם ירהו ולא ייראו</verse>
				<verse number="6">ו  יחזקו-למו דבר רע--    יספרו לטמון מוקשים אמרו    מי יראה-למו</verse>
				<verse number="7">ז  יחפשו עולת--    תמנו חפש מחפש וקרב איש    ולב עמק</verse>
				<verse number="8">ח  וירם אלהים    חץ פתאום--היו מכותם</verse>
				<verse number="9">ט  ויכשילוהו עלימו לשונם    יתנדדו כל-ראה בם</verse>
				<verse number="10">י  וייראו כל-אדם    ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו [ (Psalms 64:11) יא  ישמח צדיק ביהוה וחסה בו    ויתהללו כל-ישרי-לב ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="65">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד שיר</verse>
				<verse number="2">ב  לך דמיה תהלה אלהים בציון    ולך ישלם-נדר</verse>
				<verse number="3">ג  שמע תפלה--    עדיך כל-בשר יבאו</verse>
				<verse number="4">ד  דברי עונת גברו מני    פשעינו אתה תכפרם</verse>
				<verse number="5">ה  אשרי תבחר ותקרב--    ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך    קדש היכלך</verse>
				<verse number="6">ו  נוראות בצדק תעננו--    אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ    וים רחקים</verse>
				<verse number="7">ז  מכין הרים בכחו    נאזר בגבורה</verse>
				<verse number="8">ח  משביח שאון ימים--שאון גליהם    והמון לאמים</verse>
				<verse number="9">ט  וייראו ישבי קצות--מאותתיך    מוצאי בקר וערב תרנין</verse>
				<verse number="10">י  פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה--    פלג אלהים מלא מים תכין דגנם    כי-כן תכינה</verse>
				<verse number="11">יא  תלמיה רוה נחת גדודה    ברביבים תמגגנה צמחה תברך</verse>
				<verse number="12">יב  עטרת שנת טובתך    ומעגליך ירעפון דשן</verse>
				<verse number="13">יג  ירעפו נאות מדבר    וגיל גבעות תחגרנה [ (Psalms 65:14) יד  לבשו כרים הצאן--    ועמקים יעטפו-בר יתרועעו    אף-ישירו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="66">
				<verse number="1">א  למנצח שיר מזמור    הריעו לאלהים כל-הארץ</verse>
				<verse number="2">ב  זמרו כבוד-שמו    שימו כבוד תהלתו</verse>
				<verse number="3">ג  אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך    ברב עזך יכחשו לך איביך</verse>
				<verse number="4">ד  כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך    יזמרו שמך סלה</verse>
				<verse number="5">ה  לכו וראו מפעלות אלהים    נורא עלילה על-בני אדם</verse>
				<verse number="6">ו  הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל    שם נשמחה-בו</verse>
				<verse number="7">ז  משל בגבורתו עולם--    עיניו בגוים תצפינה הסוררים    אל-ירימו (ירומו) למו סלה</verse>
				<verse number="8">ח  ברכו עמים אלהינו    והשמיעו קול תהלתו</verse>
				<verse number="9">ט  השם נפשנו בחיים    ולא-נתן למוט רגלנו</verse>
				<verse number="10">י  כי-בחנתנו אלהים    צרפתנו כצרף-כסף</verse>
				<verse number="11">יא  הבאתנו במצודה    שמת מועקה במתנינו</verse>
				<verse number="12">יב  הרכבת אנוש לראשנו    באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה</verse>
				<verse number="13">יג  אבוא ביתך בעולות    אשלם לך נדרי</verse>
				<verse number="14">יד  אשר-פצו שפתי    ודבר-פי בצר-לי</verse>
				<verse number="15">טו  עלות מיחים אעלה-לך    עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים    סלה</verse>
				<verse number="16">טז  לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים    אשר עשה לנפשי</verse>
				<verse number="17">יז  אליו פי-קראתי    ורומם תחת לשוני</verse>
				<verse number="18">יח  און אם-ראיתי בלבי--    לא ישמע אדני</verse>
				<verse number="19">יט  אכן שמע אלהים    הקשיב בקול תפלתי</verse>
				<verse number="20">כ  ברוך אלהים--    אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="67">
				<verse number="1">א  למנצח בנגינת מזמור שיר</verse>
				<verse number="2">ב  אלהים יחננו ויברכנו    יאר פניו אתנו סלה</verse>
				<verse number="3">ג  לדעת בארץ דרכך    בכל-גוים ישועתך</verse>
				<verse number="4">ד  יודוך עמים אלהים    יודוך עמים כלם</verse>
				<verse number="5">ה  ישמחו וירננו    לאמים כי-תשפט עמים מישר    ולאמים בארץ תנחם סלה</verse>
				<verse number="6">ו  יודוך עמים אלהים    יודוך עמים כלם</verse>
				<verse number="7">ז  ארץ נתנה יבולה    יברכנו אלהים אלהינו [ (Psalms 67:8) ח  יברכנו אלהים    וייראו אותו כל-אפסי-ארץ ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="68">
				<verse number="1">א  למנצח לדוד מזמור שיר</verse>
				<verse number="2">ב  יקום אלהים יפוצו אויביו    וינוסו משנאיו מפניו</verse>
				<verse number="3">ג  כהנדף עשן    תנדף כהמס דונג מפני-אש--    יאבדו רשעים מפני אלהים</verse>
				<verse number="4">ד  וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים    וישישו בשמחה</verse>
				<verse number="5">ה  שירו לאלהים--    זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו    ועלזו לפניו</verse>
				<verse number="6">ו  אבי יתומים ודין אלמנות--    אלהים במעון קדשו</verse>
				<verse number="7">ז  אלהים מושיב יחידים ביתה--    מוציא אסירים בכושרות אך סוררים    שכנו צחיחה</verse>
				<verse number="8">ח  אלהים--בצאתך לפני עמך    בצעדך בישימון סלה</verse>
				<verse number="9">ט  ארץ רעשה אף-שמים נטפו--    מפני אלהים זה סיני--    מפני אלהים אלהי ישראל</verse>
				<verse number="10">י  גשם נדבות תניף אלהים    נחלתך ונלאה אתה כוננתה</verse>
				<verse number="11">יא  חיתך ישבו-בה    תכין בטובתך לעני אלהים</verse>
				<verse number="12">יב  אדני יתן-אמר    המבשרות צבא רב</verse>
				<verse number="13">יג  מלכי צבאות ידדון ידדון    ונות-בית תחלק שלל</verse>
				<verse number="14">יד  אם-תשכבון    בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף    ואברותיה בירקרק חרוץ</verse>
				<verse number="15">טו  בפרש שדי מלכים בה--    תשלג בצלמון</verse>
				<verse number="16">טז  הר-אלהים הר-בשן    הר גבננים הר-בשן</verse>
				<verse number="17">יז  למה תרצדון--    הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו    אף-יהוה ישכן לנצח</verse>
				<verse number="18">יח  רכב אלהים רבתים אלפי שנאן    אדני בם סיני בקדש</verse>
				<verse number="19">יט  עלית למרום שבית שבי--    לקחת מתנות באדם ואף סוררים    לשכן יה אלהים</verse>
				<verse number="20">כ  ברוך אדני יום יום    יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה</verse>
				<verse number="21">כא  האל לנו אל למושעות    וליהוה אדני--למות תצאות</verse>
				<verse number="22">כב  אך-אלהים--ימחץ ראש איביו    קדקד שער--מתהלך באשמיו</verse>
				<verse number="23">כג  אמר אדני מבשן אשיב    אשיב ממצלות ים</verse>
				<verse number="24">כד  למען תמחץ רגלך--בדם    לשון כלביך--מאיבים מנהו</verse>
				<verse number="25">כה  ראו הליכותיך אלהים    הליכות אלי מלכי בקדש</verse>
				<verse number="26">כו  קדמו שרים אחר נגנים    בתוך עלמות תופפות</verse>
				<verse number="27">כז  במקהלות ברכו אלהים    אדני ממקור ישראל</verse>
				<verse number="28">כח  שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם    שרי זבלון שרי נפתלי</verse>
				<verse number="29">כט  צוה אלהיך עזך    עוזה אלהים--זו פעלת לנו</verse>
				<verse number="30">ל  מהיכלך על-ירושלם--    לך יובילו מלכים שי</verse>
				<verse number="31">לא  גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים--    מתרפס ברצי-כסף בזר עמים    קרבות יחפצו</verse>
				<verse number="32">לב  יאתיו חשמנים מני מצרים    כוש תריץ ידיו לאלהים</verse>
				<verse number="33">לג  ממלכות הארץ שירו לאלהים    זמרו אדני סלה</verse>
				<verse number="34">לד  לרכב בשמי שמי-קדם--    הן יתן בקולו קול עז</verse>
				<verse number="35">לה  תנו עז לאלהים    על-ישראל גאותו ועזו בשחקים [ (Psalms 68:36) לו  נורא אלהים    ממקדשיך אל ישראל--    הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="69">
				<verse number="1">א  למנצח על-שושנים לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  הושיעני אלהים--    כי באו מים עד-נפש</verse>
				<verse number="3">ג  טבעתי ביון מצולה--    ואין מעמד באתי במעמקי-מים    ושבלת שטפתני</verse>
				<verse number="4">ד  יגעתי בקראי נחר גרוני    כלו עיני--מיחל לאלהי</verse>
				<verse number="5">ה  רבו משערות ראשי--    שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר--    אשר לא-גזלתי אז אשיב</verse>
				<verse number="6">ו  אלהים--אתה ידעת לאולתי    ואשמותי ממך לא-נכחדו</verse>
				<verse number="7">ז  אל-יבשו בי קויך--    אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך--    אלהי ישראל</verse>
				<verse number="8">ח  כי-עליך נשאתי חרפה    כסתה כלמה פני</verse>
				<verse number="9">ט  מוזר הייתי לאחי    ונכרי לבני אמי</verse>
				<verse number="10">י  כי-קנאת ביתך אכלתני    וחרפות חורפיך נפלו עלי</verse>
				<verse number="11">יא  ואבכה בצום נפשי    ותהי לחרפות לי</verse>
				<verse number="12">יב  ואתנה לבושי שק    ואהי להם למשל</verse>
				<verse number="13">יג  ישיחו בי ישבי שער    ונגינות שותי שכר</verse>
				<verse number="14">יד  ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון--    אלהים ברב-חסדך ענני    באמת ישעך</verse>
				<verse number="15">טו  הצילני מטיט ואל-אטבעה    אנצלה משנאי וממעמקי מים</verse>
				<verse number="16">טז  אל-תשטפני שבלת מים--    ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר    פיה</verse>
				<verse number="17">יז  ענני יהוה כי-טוב חסדך    כרב רחמיך פנה אלי</verse>
				<verse number="18">יח  ואל-תסתר פניך מעבדך    כי-צר-לי מהר ענני</verse>
				<verse number="19">יט  קרבה אל-נפשי גאלה    למען איבי פדני</verse>
				<verse number="20">כ  אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי    נגדך כל-צוררי</verse>
				<verse number="21">כא  חרפה שברה לבי--    ואנושה ואקוה לנוד ואין    ולמנחמים ולא מצאתי</verse>
				<verse number="22">כב  ויתנו בברותי ראש    ולצמאי ישקוני חמץ</verse>
				<verse number="23">כג  יהי-שלחנם לפניהם לפח    ולשלומים למוקש</verse>
				<verse number="24">כד  תחשכנה עיניהם מראות    ומתניהם תמיד המעד</verse>
				<verse number="25">כה  שפך-עליהם זעמך    וחרון אפך ישיגם</verse>
				<verse number="26">כו  תהי-טירתם נשמה    באהליהם אל-יהי ישב</verse>
				<verse number="27">כז  כי-אתה אשר-הכית רדפו    ואל-מכאוב חלליך יספרו</verse>
				<verse number="28">כח  תנה-עון על-עונם    ואל-יבאו בצדקתך</verse>
				<verse number="29">כט  ימחו מספר חיים    ועם צדיקים אל-יכתבו</verse>
				<verse number="30">ל  ואני עני וכואב    ישועתך אלהים תשגבני</verse>
				<verse number="31">לא  אהללה שם-אלהים בשיר    ואגדלנו בתודה</verse>
				<verse number="32">לב  ותיטב ליהוה משור פר    מקרן מפריס</verse>
				<verse number="33">לג  ראו ענוים ישמחו    דרשי אלהים ויחי לבבכם</verse>
				<verse number="34">לד  כי-שמע אל-אביונים יהוה    ואת-אסיריו לא בזה</verse>
				<verse number="35">לה  יהללוהו שמים וארץ    ימים וכל-רמש בם</verse>
				<verse number="36">לו  כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה    וישבו שם וירשוה [ (Psalms 69:37) לז  וזרע עבדיו ינחלוה    ואהבי שמו ישכנו-בה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="70">
				<verse number="1">א-ב  למנצח לדוד להזכיר</verse>
				<verse number="2">אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה</verse>
				<verse number="3">ג  יבשו ויחפרו מבקשי נפשי    יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי</verse>
				<verse number="4">ד  ישובו על-עקב בשתם--    האמרים האח האח</verse>
				<verse number="5">ה  ישישו וישמחו בך--    כל-מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים--    אהבי ישועתך [ (Psalms 70:6) ו  ואני עני ואביון--    אלהים חושה-לי עזרי ומפלטי אתה    יהוה אל-תאחר ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="71">
				<verse number="1">א  בך-יהוה חסיתי    אל-אבושה לעולם</verse>
				<verse number="2">ב  בצדקתך תצילני ותפלטני    הטה-אלי אזנך והושיעני</verse>
				<verse number="3">ג  היה לי לצור מעון לבוא--    תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי    אתה</verse>
				<verse number="4">ד  אלהי--פלטני מיד רשע    מכף מעול וחומץ</verse>
				<verse number="5">ה  כי-אתה תקותי    אדני יהוה מבטחי מנעורי</verse>
				<verse number="6">ו  עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי    בך תהלתי תמיד</verse>
				<verse number="7">ז  כמופת הייתי לרבים    ואתה מחסי-עז</verse>
				<verse number="8">ח  ימלא פי תהלתך    כל-היום תפארתך</verse>
				<verse number="9">ט  אל-תשליכני לעת זקנה    ככלות כחי אל-תעזבני</verse>
				<verse number="10">י  כי-אמרו אויבי לי    ושמרי נפשי נועצו יחדו</verse>
				<verse number="11">יא  לאמר אלהים עזבו    רדפו ותפשוהו כי-אין מציל</verse>
				<verse number="12">יב  אלהים אל-תרחק ממני    אלהי לעזרתי חישה (חושה)</verse>
				<verse number="13">יג  יבשו יכלו שטני נפשי    יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי</verse>
				<verse number="14">יד  ואני תמיד איחל    והוספתי על-כל-תהלתך</verse>
				<verse number="15">טו  פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך    כי לא ידעתי ספרות</verse>
				<verse number="16">טז  אבוא--בגברות אדני יהוה    אזכיר צדקתך לבדך</verse>
				<verse number="17">יז  אלהים למדתני מנעורי    ועד-הנה אגיד נפלאותיך</verse>
				<verse number="18">יח  וגם עד-זקנה ושיבה--    אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור    לכל-יבוא גבורתך</verse>
				<verse number="19">יט  וצדקתך אלהים    עד-מרום אשר-עשית גדלות    אלהים מי כמוך</verse>
				<verse number="20">כ  אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות--    ורעות תשוב תחינו (תחיני)    ומתהמות הארץ תשוב תעלני</verse>
				<verse number="21">כא  תרב גדלתי    ותסב תנחמני</verse>
				<verse number="22">כב  גם-אני אודך בכלי-נבל--    אמתך אלהי אזמרה לך בכנור--    קדוש ישראל</verse>
				<verse number="23">כג  תרננה שפתי כי אזמרה-לך    ונפשי אשר פדית</verse>
				<verse number="24">כד  גם-לשוני--    כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו    מבקשי רעתי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="72">
				<verse number="1">א  לשלמה    אלהים--משפטיך למלך תן וצדקתך לבן-מלך</verse>
				<verse number="2">ב  ידין עמך בצדק    וענייך במשפט</verse>
				<verse number="3">ג  ישאו הרים שלום לעם    וגבעות בצדקה</verse>
				<verse number="4">ד  ישפט עניי-עם--יושיע לבני אביון    וידכא עושק</verse>
				<verse number="5">ה  ייראוך עם-שמש    ולפני ירח דור דורים</verse>
				<verse number="6">ו  ירד כמטר על-גז    כרביבים זרזיף ארץ</verse>
				<verse number="7">ז  יפרח-בימיו צדיק    ורב שלום עד-בלי ירח</verse>
				<verse number="8">ח  וירד מים עד-ים    ומנהר עד-אפסי-ארץ</verse>
				<verse number="9">ט  לפניו יכרעו ציים    ואיביו עפר ילחכו</verse>
				<verse number="10">י  מלכי תרשיש ואיים    מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא    אשכר יקריבו</verse>
				<verse number="11">יא  וישתחוו-לו כל-מלכים    כל-גוים יעבדוהו</verse>
				<verse number="12">יב  כי-יציל אביון משוע    ועני ואין-עזר לו</verse>
				<verse number="13">יג  יחס על-דל ואביון    ונפשות אביונים יושיע</verse>
				<verse number="14">יד  מתוך ומחמס יגאל נפשם    וייקר דמם בעיניו</verse>
				<verse number="15">טו  ויחי--    ויתן-לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד    כל-היום יברכנהו</verse>
				<verse number="16">טז  יהי פסת-בר בארץ--    בראש הרים ירעש כלבנון פריו    ויציצו מעיר כעשב הארץ</verse>
				<verse number="17">יז  יהי שמו לעולם--    לפני-שמש ינין (ינון) שמו ויתברכו בו    כל-גוים יאשרוהו</verse>
				<verse number="18">יח  ברוך יהוה אלהים--אלהי ישראל    עשה נפלאות לבדו</verse>
				<verse number="19">יט  וברוך שם כבודו--    לעולם וימלא כבודו את-כל הארץ--    אמן ואמן</verse>
				<verse number="20">כ  כלו תפלות--    דוד בן-ישי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="73">
				<verse number="1">א  מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים--    לברי לבב</verse>
				<verse number="2">ב  ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי    כאין שפכה (שפכו) אשרי</verse>
				<verse number="3">ג  כי-קנאתי בהוללים    שלום רשעים אראה</verse>
				<verse number="4">ד  כי אין חרצבות למותם    ובריא אולם</verse>
				<verse number="5">ה  בעמל אנוש אינמו    ועם-אדם לא ינגעו</verse>
				<verse number="6">ו  לכן ענקתמו גאוה    יעטף-שית חמס למו</verse>
				<verse number="7">ז  יצא מחלב עינמו    עברו משכיות לבב</verse>
				<verse number="8">ח  ימיקו וידברו ברע עשק    ממרום ידברו</verse>
				<verse number="9">ט  שתו בשמים פיהם    ולשונם תהלך בארץ</verse>
				<verse number="10">י  לכן ישיב (ישוב) עמו הלם    ומי מלא ימצו למו</verse>
				<verse number="11">יא  ואמרו איכה ידע-אל    ויש דעה בעליון</verse>
				<verse number="12">יב  הנה-אלה רשעים    ושלוי עולם השגו-חיל</verse>
				<verse number="13">יג  אך-ריק זכיתי לבבי    וארחץ בנקיון כפי</verse>
				<verse number="14">יד  ואהי נגוע כל-היום    ותוכחתי לבקרים</verse>
				<verse number="15">טו  אם-אמרתי אספרה כמו    הנה דור בניך בגדתי</verse>
				<verse number="16">טז  ואחשבה לדעת זאת    עמל היא (הוא) בעיני</verse>
				<verse number="17">יז  עד-אבוא אל-מקדשי-אל    אבינה לאחריתם</verse>
				<verse number="18">יח  אך בחלקות תשית למו    הפלתם למשואות</verse>
				<verse number="19">יט  איך היו לשמה כרגע    ספו תמו מן-בלהות</verse>
				<verse number="20">כ  כחלום מהקיץ--    אדני בעיר צלמם תבזה</verse>
				<verse number="21">כא  כי יתחמץ לבבי    וכליותי אשתונן</verse>
				<verse number="22">כב  ואני-בער ולא אדע    בהמות הייתי עמך</verse>
				<verse number="23">כג  ואני תמיד עמך    אחזת ביד-ימיני</verse>
				<verse number="24">כד  בעצתך תנחני    ואחר כבוד תקחני</verse>
				<verse number="25">כה  מי-לי בשמים    ועמך לא-חפצתי בארץ</verse>
				<verse number="26">כו  כלה שארי ולבבי    צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם</verse>
				<verse number="27">כז  כי-הנה רחקיך יאבדו    הצמתה כל-זונה ממך</verse>
				<verse number="28">כח  ואני קרבת אלהים--    לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי    לספר כל-מלאכותיך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="74">
				<verse number="1">א  משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח    יעשן אפך בצאן מרעיתך</verse>
				<verse number="2">ב  זכר עדתך קנית קדם--    גאלת שבט נחלתך הר-ציון    זה שכנת בו</verse>
				<verse number="3">ג  הרימה פעמיך למשאות נצח    כל-הרע אויב בקדש</verse>
				<verse number="4">ד  שאגו צרריך בקרב מועדך    שמו אותתם אתות</verse>
				<verse number="5">ה  יודע כמביא למעלה    בסבך-עץ קרדמות</verse>
				<verse number="6">ו  ועת (ועתה) פתוחיה יחד--    בכשיל וכילפות יהלמון</verse>
				<verse number="7">ז  שלחו באש מקדשך    לארץ חללו משכן-שמך</verse>
				<verse number="8">ח  אמרו בלבם נינם יחד    שרפו כל-מועדי-אל בארץ</verse>
				<verse number="9">ט  אותתינו לא ראינו    אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה</verse>
				<verse number="10">י  עד-מתי אלהים יחרף צר    ינאץ אויב שמך לנצח</verse>
				<verse number="11">יא  למה תשיב ידך וימינך    מקרב חוקך (חיקך) כלה</verse>
				<verse number="12">יב  ואלהים מלכי מקדם    פעל ישועות בקרב הארץ</verse>
				<verse number="13">יג  אתה פוררת בעזך ים    שברת ראשי תנינים על-המים</verse>
				<verse number="14">יד  אתה רצצת ראשי לויתן    תתננו מאכל לעם לציים</verse>
				<verse number="15">טו  אתה בקעת מעין ונחל    אתה הובשת נהרות איתן</verse>
				<verse number="16">טז  לך יום אף-לך לילה    אתה הכינות מאור ושמש</verse>
				<verse number="17">יז  אתה הצבת כל-גבולות ארץ    קיץ וחרף אתה יצרתם</verse>
				<verse number="18">יח  זכר-זאת--אויב חרף יהוה    ועם נבל נאצו שמך</verse>
				<verse number="19">יט  אל-תתן לחית נפש תורך    חית ענייך אל-תשכח לנצח</verse>
				<verse number="20">כ  הבט לברית    כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס</verse>
				<verse number="21">כא  אל-ישב דך נכלם    עני ואביון יהללו שמך</verse>
				<verse number="22">כב  קומה אלהים ריבה ריבך    זכר חרפתך מני-נבל כל-היום</verse>
				<verse number="23">כג  אל-תשכח קול צרריך    שאון קמיך עלה תמיד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="75">
				<verse number="1">א  למנצח אל-תשחת מזמור לאסף שיר</verse>
				<verse number="2">ב  הודינו לך אלהים--הודינו וקרוב שמך    ספרו נפלאותיך</verse>
				<verse number="3">ג  כי אקח מועד    אני מישרים אשפט</verse>
				<verse number="4">ד  נמגים ארץ וכל-ישביה    אנכי תכנתי עמודיה סלה</verse>
				<verse number="5">ה  אמרתי להוללים אל-תהלו    ולרשעים אל-תרימו קרן</verse>
				<verse number="6">ו  אל-תרימו למרום קרנכם    תדברו בצואר עתק</verse>
				<verse number="7">ז  כי לא ממוצא וממערב    ולא ממדבר הרים</verse>
				<verse number="8">ח  כי-אלהים שפט    זה ישפיל וזה ירים</verse>
				<verse number="9">ט  כי כוס ביד-יהוה ויין חמר מלא מסך--    ויגר מזה אך-שמריה ימצו ישתו    כל רשעי-ארץ</verse>
				<verse number="10">י  ואני אגיד לעלם    אזמרה לאלהי יעקב [ (Psalms 75:11) יא  וכל-קרני רשעים אגדע    תרוממנה קרנות צדיק ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="76">
				<verse number="1">א  למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר</verse>
				<verse number="2">ב  נודע ביהודה אלהים    בישראל גדול שמו</verse>
				<verse number="3">ג  ויהי בשלם סוכו    ומעונתו בציון</verse>
				<verse number="4">ד  שמה שבר רשפי-קשת    מגן וחרב ומלחמה סלה</verse>
				<verse number="5">ה  נאור אתה אדיר--    מהררי-טרף</verse>
				<verse number="6">ו  אשתוללו אבירי לב--    נמו שנתם ולא-מצאו כל-אנשי-חיל    ידיהם</verse>
				<verse number="7">ז  מגערתך אלהי יעקב    נרדם ורכב וסוס</verse>
				<verse number="8">ח  אתה נורא אתה--ומי-יעמד לפניך    מאז אפך</verse>
				<verse number="9">ט  משמים השמעת דין    ארץ יראה ושקטה</verse>
				<verse number="10">י  בקום-למשפט אלהים--    להושיע כל-ענוי-ארץ סלה</verse>
				<verse number="11">יא  כי-חמת אדם תודך    שארית חמת תחגר</verse>
				<verse number="12">יב  נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם    כל-סביביו--יבילו שי למורא [ (Psalms 76:13) יג  יבצר רוח נגידים    נורא למלכי-ארץ ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="77">
				<verse number="1">א  למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  קולי אל-אלהים ואצעקה    קולי אל-אלהים והאזין אלי</verse>
				<verse number="3">ג  ביום צרתי    אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג    מאנה הנחם נפשי</verse>
				<verse number="4">ד  אזכרה אלהים ואהמיה    אשיחה ותתעטף רוחי סלה</verse>
				<verse number="5">ה  אחזת שמרות עיני    נפעמתי ולא אדבר</verse>
				<verse number="6">ו  חשבתי ימים מקדם--    שנות עולמים</verse>
				<verse number="7">ז  אזכרה נגינתי בלילה    עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי</verse>
				<verse number="8">ח  הלעולמים יזנח אדני    ולא-יסיף לרצות עוד</verse>
				<verse number="9">ט  האפס לנצח חסדו    גמר אמר לדר ודר</verse>
				<verse number="10">י  השכח חנות אל    אם-קפץ באף רחמיו סלה</verse>
				<verse number="11">יא  ואמר חלותי היא--    שנות ימין עליון</verse>
				<verse number="12">יב  אזכיר (אזכור) מעללי-יה    כי-אזכרה מקדם פלאך</verse>
				<verse number="13">יג  והגיתי בכל-פעלך    ובעלילותיך אשיחה</verse>
				<verse number="14">יד  אלהים בקדש דרכך    מי-אל גדול כאלהים</verse>
				<verse number="15">טו  אתה האל עשה פלא    הודעת בעמים עזך</verse>
				<verse number="16">טז  גאלת בזרוע עמך    בני-יעקב ויוסף סלה</verse>
				<verse number="17">יז  ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו    אף ירגזו תהמות</verse>
				<verse number="18">יח  זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים    אף-חצציך יתהלכו</verse>
				<verse number="19">יט  קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל    רגזה ותרעש הארץ</verse>
				<verse number="20">כ  בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים    ועקבותיך לא נדעו [ (Psalms 77:21) כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרן ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="78">
				<verse number="1">א  משכיל לאסף האזינה עמי תורתי    הטו אזנכם לאמרי-פי</verse>
				<verse number="2">ב  אפתחה במשל פי    אביעה חידות מני-קדם</verse>
				<verse number="3">ג  אשר שמענו ונדעם    ואבותינו ספרו-לנו</verse>
				<verse number="4">ד  לא נכחד מבניהם--    לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו    אשר עשה</verse>
				<verse number="5">ה  ויקם עדות ביעקב    ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו--    להודיעם לבניהם</verse>
				<verse number="6">ו  למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו    יקמו ויספרו לבניהם</verse>
				<verse number="7">ז  וישימו באלהים כסלם    ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו</verse>
				<verse number="8">ח  ולא יהיו כאבותם--    דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו    ולא-נאמנה את-אל רוחו</verse>
				<verse number="9">ט  בני-אפרים נושקי רומי-קשת    הפכו ביום קרב</verse>
				<verse number="10">י  לא שמרו ברית אלהים    ובתורתו מאנו ללכת</verse>
				<verse number="11">יא  וישכחו עלילותיו    ונפלאותיו אשר הראם</verse>
				<verse number="12">יב  נגד אבותם עשה פלא    בארץ מצרים שדה-צען</verse>
				<verse number="13">יג  בקע ים ויעבירם    ויצב-מים כמו-נד</verse>
				<verse number="14">יד  וינחם בענן יומם    וכל-הלילה באור אש</verse>
				<verse number="15">טו  יבקע צרים במדבר    וישק כתהמות רבה</verse>
				<verse number="16">טז  ויוצא נוזלים מסלע    ויורד כנהרות מים</verse>
				<verse number="17">יז  ויוסיפו עוד לחטא-לו--    למרות עליון בציה</verse>
				<verse number="18">יח  וינסו-אל בלבבם--    לשאל-אכל לנפשם</verse>
				<verse number="19">יט  וידברו באלהים    אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר</verse>
				<verse number="20">כ  הן הכה-צור ויזובו מים--    ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת    אם-יכין שאר לעמו</verse>
				<verse number="21">כא  לכן שמע יהוה--    ויתעבר ואש נשקה ביעקב    וגם-אף עלה בישראל</verse>
				<verse number="22">כב  כי לא האמינו באלהים    ולא בטחו בישועתו</verse>
				<verse number="23">כג  ויצו שחקים ממעל    ודלתי שמים פתח</verse>
				<verse number="24">כד  וימטר עליהם מן לאכל    ודגן-שמים נתן למו</verse>
				<verse number="25">כה  לחם אבירים אכל איש    צידה שלח להם לשבע</verse>
				<verse number="26">כו  יסע קדים בשמים    וינהג בעזו תימן</verse>
				<verse number="27">כז  וימטר עליהם כעפר שאר    וכחול ימים עוף כנף</verse>
				<verse number="28">כח  ויפל בקרב מחנהו    סביב למשכנתיו</verse>
				<verse number="29">כט  ויאכלו וישבעו מאד    ותאותם יבא להם</verse>
				<verse number="30">ל  לא-זרו מתאותם    עוד אכלם בפיהם</verse>
				<verse number="31">לא  ואף אלהים עלה בהם    ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל    הכריע</verse>
				<verse number="32">לב  בכל-זאת חטאו-עוד    ולא-האמינו בנפלאותיו</verse>
				<verse number="33">לג  ויכל-בהבל ימיהם    ושנותם בבהלה</verse>
				<verse number="34">לד  אם-הרגם ודרשוהו    ושבו ושחרו-אל</verse>
				<verse number="35">לה  ויזכרו כי-אלהים צורם    ואל עליון גאלם</verse>
				<verse number="36">לו  ויפתוהו בפיהם    ובלשונם יכזבו-לו</verse>
				<verse number="37">לז  ולבם לא-נכון עמו    ולא נאמנו בבריתו</verse>
				<verse number="38">לח  והוא רחום יכפר עון--    ולא-ישחית והרבה להשיב אפו    ולא-יעיר כל-חמתו</verse>
				<verse number="39">לט  ויזכר כי-בשר המה    רוח הולך ולא ישוב</verse>
				<verse number="40">מ  כמה ימרוהו במדבר    יעציבוהו בישימון</verse>
				<verse number="41">מא  וישובו וינסו אל    וקדוש ישראל התוו</verse>
				<verse number="42">מב  לא-זכרו את-ידו    יום אשר-פדם מני-צר</verse>
				<verse number="43">מג  אשר-שם במצרים אתותיו    ומופתיו בשדה-צען</verse>
				<verse number="44">מד  ויהפך לדם יאריהם    ונזליהם בל-ישתיון</verse>
				<verse number="45">מה  ישלח בהם ערב ויאכלם    וצפרדע ותשחיתם</verse>
				<verse number="46">מו  ויתן לחסיל יבולם    ויגיעם לארבה</verse>
				<verse number="47">מז  יהרג בברד גפנם    ושקמותם בחנמל</verse>
				<verse number="48">מח  ויסגר לברד בעירם    ומקניהם לרשפים</verse>
				<verse number="49">מט  ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה    משלחת מלאכי רעים</verse>
				<verse number="50">נ  יפלס נתיב לאפו    לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר</verse>
				<verse number="51">נא  ויך כל-בכור במצרים    ראשית אונים באהלי-חם</verse>
				<verse number="52">נב  ויסע כצאן עמו    וינהגם כעדר במדבר</verse>
				<verse number="53">נג  וינחם לבטח ולא פחדו    ואת-אויביהם כסה הים</verse>
				<verse number="54">נד  ויביאם אל-גבול קדשו    הר-זה קנתה ימינו</verse>
				<verse number="55">נה  ויגרש מפניהם גוים--    ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם    שבטי ישראל</verse>
				<verse number="56">נו  וינסו וימרו את-אלהים עליון    ועדותיו לא שמרו</verse>
				<verse number="57">נז  ויסגו ויבגדו כאבותם    נהפכו כקשת רמיה</verse>
				<verse number="58">נח  ויכעיסוהו בבמותם    ובפסיליהם יקניאוהו</verse>
				<verse number="59">נט  שמע אלהים ויתעבר    וימאס מאד בישראל</verse>
				<verse number="60">ס  ויטש משכן שלו    אהל שכן באדם</verse>
				<verse number="61">סא  ויתן לשבי עזו    ותפארתו ביד-צר</verse>
				<verse number="62">סב  ויסגר לחרב עמו    ובנחלתו התעבר</verse>
				<verse number="63">סג  בחוריו אכלה-אש    ובתולתיו לא הוללו</verse>
				<verse number="64">סד  כהניו בחרב נפלו    ואלמנתיו לא תבכינה</verse>
				<verse number="65">סה  ויקץ כישן אדני    כגבור מתרונן מיין</verse>
				<verse number="66">סו  ויך-צריו אחור    חרפת עולם נתן למו</verse>
				<verse number="67">סז  וימאס באהל יוסף    ובשבט אפרים לא בחר</verse>
				<verse number="68">סח  ויבחר את-שבט יהודה    את-הר ציון אשר אהב</verse>
				<verse number="69">סט  ויבן כמו-רמים מקדשו    כארץ יסדה לעולם</verse>
				<verse number="70">ע  ויבחר בדוד עבדו    ויקחהו ממכלאת צאן</verse>
				<verse number="71">עא  מאחר עלות הביאו    לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו</verse>
				<verse number="72">עב  וירעם כתם לבבו    ובתבונות כפיו ינחם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="79">
				<verse number="1">א  מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך--    טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם    לעיים</verse>
				<verse number="2">ב  נתנו את-נבלת עבדיך--    מאכל לעוף השמים בשר חסידיך    לחיתו-ארץ</verse>
				<verse number="3">ג  שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם    ואין קובר</verse>
				<verse number="4">ד  היינו חרפה לשכנינו    לעג וקלס לסביבותינו</verse>
				<verse number="5">ה  עד-מה יהוה תאנף לנצח    תבער כמו-אש קנאתך</verse>
				<verse number="6">ו  שפך חמתך--    אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות--    אשר בשמך לא קראו</verse>
				<verse number="7">ז  כי אכל את-יעקב    ואת-נוהו השמו</verse>
				<verse number="8">ח  אל-תזכר-לנו    עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאד</verse>
				<verse number="9">ט  עזרנו אלהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו    למען שמך</verse>
				<verse number="10">י  למה יאמרו הגוים--    איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו    נקמת דם-עבדיך השפוך</verse>
				<verse number="11">יא  תבוא לפניך אנקת אסיר    כגדל זרועך--הותר בני תמותה</verse>
				<verse number="12">יב  והשב לשכנינו שבעתים    אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך    אדני</verse>
				<verse number="13">יג  ואנחנו עמך וצאן מרעיתך--    נודה לך לעולם לדר ודר--    נספר תהלתך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="80">
				<verse number="1">א  למנצח אל-ששנים    עדות לאסף מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  רעה ישראל האזינה--    נהג כצאן יוסף ישב הכרובים    הופיעה</verse>
				<verse number="3">ג  לפני אפרים ובנימן ומנשה--    עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה    לנו</verse>
				<verse number="4">ד  אלהים השיבנו    והאר פניך ונושעה</verse>
				<verse number="5">ה  יהוה אלהים צבאות--    עד-מתי עשנת בתפלת עמך</verse>
				<verse number="6">ו  האכלתם לחם דמעה    ותשקמו בדמעות שליש</verse>
				<verse number="7">ז  תשימנו מדון לשכנינו    ואיבינו ילעגו-למו</verse>
				<verse number="8">ח  אלהים צבאות השיבנו    והאר פניך ונושעה</verse>
				<verse number="9">ט  גפן ממצרים תסיע    תגרש גוים ותטעה</verse>
				<verse number="10">י  פנית לפניה    ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ</verse>
				<verse number="11">יא  כסו הרים צלה    וענפיה ארזי-אל</verse>
				<verse number="12">יב  תשלח קצירה עד-ים    ואל-נהר יונקותיה</verse>
				<verse number="13">יג  למה פרצת גדריה    וארוה כל-עברי דרך</verse>
				<verse number="14">יד  יכרסמנה חזיר מיער    וזיז שדי ירענה</verse>
				<verse number="15">טו  אלהים צבאות    שוב-נא הבט משמים וראה    ופקד גפן זאת</verse>
				<verse number="16">טז  וכנה אשר-נטעה ימינך    ועל-בן אמצתה לך</verse>
				<verse number="17">יז  שרפה באש כסוחה    מגערת פניך יאבדו</verse>
				<verse number="18">יח  תהי-ידך על-איש ימינך    על-בן-אדם אמצת לך</verse>
				<verse number="19">יט  ולא-נסוג ממך    תחינו ובשמך נקרא [ (Psalms 80:20) כ  יהוה אלהים צבאות השיבנו    האר פניך ונושעה ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="81">
				<verse number="1">א  למנצח על-הגתית לאסף</verse>
				<verse number="2">ב  הרנינו לאלהים עוזנו    הריעו לאלהי יעקב</verse>
				<verse number="3">ג  שאו-זמרה ותנו-תף    כנור נעים עם-נבל</verse>
				<verse number="4">ד  תקעו בחדש שופר    בכסה ליום חגנו</verse>
				<verse number="5">ה  כי חק לישראל הוא    משפט לאלהי יעקב</verse>
				<verse number="6">ו  עדות ביהוסף שמו--    בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי    אשמע</verse>
				<verse number="7">ז  הסירותי מסבל שכמו    כפיו מדוד תעברנה</verse>
				<verse number="8">ח  בצרה קראת    ואחלצך אענך בסתר רעם    אבחנך על-מי מריבה סלה</verse>
				<verse number="9">ט  שמע עמי ואעידה בך    ישראל אם-תשמע-לי</verse>
				<verse number="10">י  לא-יהיה בך אל זר    ולא תשתחוה לאל נכר</verse>
				<verse number="11">יא  אנכי יהוה אלהיך--    המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך    ואמלאהו</verse>
				<verse number="12">יב  ולא-שמע עמי לקולי    וישראל לא-אבה לי</verse>
				<verse number="13">יג  ואשלחהו בשרירות לבם    ילכו במועצותיהם</verse>
				<verse number="14">יד  לו--עמי שמע לי    ישראל בדרכי יהלכו</verse>
				<verse number="15">טו  כמעט אויביהם אכניע    ועל צריהם אשיב ידי</verse>
				<verse number="16">טז  משנאי יהוה יכחשו-לו    ויהי עתם לעולם [ (Psalms 81:17) יז  ויאכילהו מחלב חטה    ומצור דבש אשביעך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="82">
				<verse number="1">א  מזמור לאסף אלהים נצב בעדת-אל    בקרב אלהים ישפט</verse>
				<verse number="2">ב  עד-מתי תשפטו-עול    ופני רשעים תשאו-סלה</verse>
				<verse number="3">ג  שפטו-דל ויתום    עני ורש הצדיקו</verse>
				<verse number="4">ד  פלטו-דל ואביון    מיד רשעים הצילו</verse>
				<verse number="5">ה  לא ידעו ולא יבינו--    בחשכה יתהלכו ימוטו    כל-מוסדי ארץ</verse>
				<verse number="6">ו  אני-אמרתי אלהים אתם    ובני עליון כלכם</verse>
				<verse number="7">ז  אכן כאדם תמותון    וכאחד השרים תפלו</verse>
				<verse number="8">ח  קומה אלהים שפטה הארץ    כי-אתה תנחל בכל-הגוים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="83">
				<verse number="1">א  שיר מזמור לאסף</verse>
				<verse number="2">ב  אלהים אל-דמי-לך    אל-תחרש ואל-תשקט אל</verse>
				<verse number="3">ג  כי-הנה אויביך יהמיון    ומשנאיך נשאו ראש</verse>
				<verse number="4">ד  על-עמך יערימו סוד    ויתיעצו על-צפוניך</verse>
				<verse number="5">ה  אמרו--לכו ונכחידם מגוי    ולא-יזכר שם-ישראל עוד</verse>
				<verse number="6">ו  כי נועצו לב יחדו    עליך ברית יכרתו</verse>
				<verse number="7">ז  אהלי אדום וישמעאלים    מואב והגרים</verse>
				<verse number="8">ח  גבל ועמון ועמלק    פלשת עם-ישבי צור</verse>
				<verse number="9">ט  גם-אשור נלוה עמם    היו זרוע לבני-לוט סלה</verse>
				<verse number="10">י  עשה-להם כמדין    כסיסרא כיבין בנחל קישון</verse>
				<verse number="11">יא  נשמדו בעין-דאר    היו דמן לאדמה</verse>
				<verse number="12">יב  שיתמו נדיבימו כערב וכזאב    וכזבח וכצלמנע כל-נסיכימו</verse>
				<verse number="13">יג  אשר אמרו נירשה לנו--    את נאות אלהים</verse>
				<verse number="14">יד  אלהי שיתמו כגלגל    כקש לפני-רוח</verse>
				<verse number="15">טו  כאש תבער-יער    וכלהבה תלהט הרים</verse>
				<verse number="16">טז  כן תרדפם בסערך    ובסופתך תבהלם</verse>
				<verse number="17">יז  מלא פניהם קלון    ויבקשו שמך יהוה</verse>
				<verse number="18">יח  יבשו ויבהלו עדי-עד    ויחפרו ויאבדו [ (Psalms 83:19) יט  וידעו--    כי-אתה שמך יהוה לבדך עליון    על-כל-הארץ ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="84">
				<verse number="1">א  למנצח על-הגתית לבני-קרח מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  מה-ידידות משכנותיך--    יהוה צבאות</verse>
				<verse number="3">ג  נכספה וגם-כלתה נפשי--    לחצרות יהוה לבי ובשרי--    ירננו אל אל-חי</verse>
				<verse number="4">ד  גם-צפור מצאה בית ודרור קן לה--    אשר-שתה אפרחיה את-מזבחותיך יהוה צבאות--    מלכי ואלהי</verse>
				<verse number="5">ה  אשרי יושבי ביתך--    עוד יהללוך סלה</verse>
				<verse number="6">ו  אשרי אדם עוז-לו בך    מסלות בלבבם</verse>
				<verse number="7">ז  עברי בעמק הבכא--    מעין ישיתוהו גם-ברכות    יעטה מורה</verse>
				<verse number="8">ח  ילכו מחיל אל-חיל    יראה אל-אלהים בציון</verse>
				<verse number="9">ט  יהוה אלהים צבאות    שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב    סלה</verse>
				<verse number="10">י  מגננו ראה אלהים    והבט פני משיחך</verse>
				<verse number="11">יא  כי טוב-יום בחצריך    מאלף בחרתי--הסתופף בבית אלהי    מדור באהלי-רשע</verse>
				<verse number="12">יב  כי שמש ומגן--    יהוה אלהים חן וכבוד    יתן יהוה לא ימנע-טוב    להלכים בתמים [ (Psalms 84:13) יג  יהוה צבאות--    אשרי אדם בטח בך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="85">
				<verse number="1">א  למנצח לבני-קרח מזמור</verse>
				<verse number="2">ב  רצית יהוה ארצך    שבת שבות (שבית) יעקב</verse>
				<verse number="3">ג  נשאת עון עמך    כסית כל-חטאתם סלה</verse>
				<verse number="4">ד  אספת כל-עברתך    השיבות מחרון אפך</verse>
				<verse number="5">ה  שובנו אלהי ישענו    והפר כעסך עמנו</verse>
				<verse number="6">ו  הלעולם תאנף-בנו    תמשך אפך לדר ודר</verse>
				<verse number="7">ז  הלא-אתה תשוב תחינו    ועמך ישמחו-בך</verse>
				<verse number="8">ח  הראנו יהוה חסדך    וישעך תתן-לנו</verse>
				<verse number="9">ט  אשמעה--    מה-ידבר האל יהוה כי ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו    ואל-ישובו לכסלה</verse>
				<verse number="10">י  אך קרוב ליראיו ישעו    לשכן כבוד בארצנו</verse>
				<verse number="11">יא  חסד-ואמת נפגשו    צדק ושלום נשקו</verse>
				<verse number="12">יב  אמת מארץ תצמח    וצדק משמים נשקף</verse>
				<verse number="13">יג  גם-יהוה יתן הטוב    וארצנו תתן יבולה [ (Psalms 85:14) יד  צדק לפניו יהלך    וישם לדרך פעמיו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="86">
				<verse number="1">א  תפלה לדוד הטה-יהוה אזנך ענני--    כי-עני ואביון אני</verse>
				<verse number="2">ב  שמרה נפשי    כי-חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי--    הבוטח אליך</verse>
				<verse number="3">ג  חנני אדני    כי אליך אקרא כל-היום</verse>
				<verse number="4">ד  שמח נפש עבדך    כי אליך אדני נפשי אשא</verse>
				<verse number="5">ה  כי-אתה אדני טוב וסלח    ורב-חסד לכל-קראיך</verse>
				<verse number="6">ו  האזינה יהוה תפלתי    והקשיבה בקול תחנונותי</verse>
				<verse number="7">ז  ביום צרתי אקראך    כי תענני</verse>
				<verse number="8">ח  אין-כמוך באלהים אדני    ואין כמעשיך</verse>
				<verse number="9">ט  כל-גוים אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדני    ויכבדו לשמך</verse>
				<verse number="10">י  כי-גדול אתה ועשה נפלאות    אתה אלהים לבדך</verse>
				<verse number="11">יא  הורני יהוה דרכך--    אהלך באמתך יחד לבבי    ליראה שמך</verse>
				<verse number="12">יב  אודך אדני אלהי--בכל-לבבי    ואכבדה שמך לעולם</verse>
				<verse number="13">יג  כי-חסדך גדול עלי    והצלת נפשי משאול תחתיה</verse>
				<verse number="14">יד  אלהים זדים קמו-עלי    ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך    לנגדם</verse>
				<verse number="15">טו  ואתה אדני אל-רחום וחנון    ארך אפים ורב-חסד ואמת</verse>
				<verse number="16">טז  פנה אלי וחנני    תנה-עזך לעבדך והושיעה לבן-אמתך</verse>
				<verse number="17">יז  עשה-עמי אות    לטובה ויראו שנאי ויבשו--    כי-אתה יהוה עזרתני ונחמתני</verse>
			</chapter>
			<chapter number="87">
				<verse number="1">א  לבני-קרח מזמור שיר    יסודתו בהררי-קדש</verse>
				<verse number="2">ב  אהב יהוה שערי ציון--    מכל משכנות יעקב</verse>
				<verse number="3">ג  נכבדות מדבר בך--    עיר האלהים סלה</verse>
				<verse number="4">ד  אזכיר רהב ובבל--    לידעי הנה פלשת וצר עם-כוש    זה ילד-שם</verse>
				<verse number="5">ה  ולציון יאמר--    איש ואיש ילד-בה והוא יכוננה    עליון</verse>
				<verse number="6">ו  יהוה--יספר בכתוב עמים    זה ילד-שם סלה</verse>
				<verse number="7">ז  ושרים כחללים--    כל-מעיני בך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="88">
				<verse number="1">א  שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות    משכיל להימן האזרחי</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה אלהי ישועתי--    יום-צעקתי בלילה נגדך</verse>
				<verse number="3">ג  תבוא לפניך תפלתי    הטה אזנך לרנתי</verse>
				<verse number="4">ד  כי-שבעה ברעות נפשי    וחיי לשאול הגיעו</verse>
				<verse number="5">ה  נחשבתי עם-יורדי בור    הייתי כגבר אין-איל</verse>
				<verse number="6">ו  במתים    חפשי כמו חללים שכבי קבר--    אשר לא זכרתם עוד והמה    מידך נגזרו</verse>
				<verse number="7">ז  שתני בבור תחתיות    במחשכים במצלות</verse>
				<verse number="8">ח  עלי סמכה חמתך    וכל-משבריך ענית סלה</verse>
				<verse number="9">ט  הרחקת מידעי ממני    שתני תועבות למו כלא ולא אצא</verse>
				<verse number="10">י  עיני דאבה    מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום    שטחתי אליך כפי</verse>
				<verse number="11">יא  הלמתים תעשה-פלא    אם-רפאים יקומו יודוך סלה</verse>
				<verse number="12">יב  היספר בקבר חסדך    אמונתך באבדון</verse>
				<verse number="13">יג  היודע בחשך פלאך    וצדקתך בארץ נשיה</verse>
				<verse number="14">יד  ואני אליך יהוה שועתי    ובבקר תפלתי תקדמך</verse>
				<verse number="15">טו  למה יהוה תזנח נפשי    תסתיר פניך ממני</verse>
				<verse number="16">טז  עני אני וגוע מנער    נשאתי אמיך אפונה</verse>
				<verse number="17">יז  עלי עברו חרוניך    בעותיך צמתותני</verse>
				<verse number="18">יח  סבוני כמים כל-היום    הקיפו עלי יחד [ (Psalms 88:19) יט  הרחקת ממני אהב ורע    מידעי מחשך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="89">
				<verse number="1">א  משכיל לאיתן האזרחי</verse>
				<verse number="2">ב  חסדי יהוה עולם אשירה    לדר ודר אודיע אמונתך בפי</verse>
				<verse number="3">ג  כי-אמרתי--עולם חסד יבנה    שמים תכן אמונתך בהם</verse>
				<verse number="4">ד  כרתי ברית לבחירי    נשבעתי לדוד עבדי</verse>
				<verse number="5">ה  עד-עולם אכין זרעך    ובניתי לדר-ודור כסאך סלה</verse>
				<verse number="6">ו  ויודו שמים פלאך יהוה    אף-אמונתך בקהל קדשים</verse>
				<verse number="7">ז  כי מי בשחק יערך ליהוה    ידמה ליהוה בבני אלים</verse>
				<verse number="8">ח  אל נערץ בסוד-קדשים רבה    ונורא על-כל-סביביו</verse>
				<verse number="9">ט  יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה    ואמונתך סביבותיך</verse>
				<verse number="10">י  אתה מושל בגאות הים    בשוא גליו אתה תשבחם</verse>
				<verse number="11">יא  אתה דכאת כחלל רהב    בזרוע עזך פזרת אויביך</verse>
				<verse number="12">יב  לך שמים אף-לך ארץ    תבל ומלאה אתה יסדתם</verse>
				<verse number="13">יג  צפון וימין אתה בראתם    תבור וחרמון בשמך ירננו</verse>
				<verse number="14">יד  לך זרוע עם-גבורה    תעז ידך תרום ימינך</verse>
				<verse number="15">טו  צדק ומשפט מכון כסאך    חסד ואמת יקדמו פניך</verse>
				<verse number="16">טז  אשרי העם ידעי תרועה    יהוה באור-פניך יהלכון</verse>
				<verse number="17">יז  בשמך יגילון כל-היום    ובצדקתך ירומו</verse>
				<verse number="18">יח  כי-תפארת עזמו אתה    וברצונך תרים (תרום) קרנינו</verse>
				<verse number="19">יט  כי ליהוה מגננו    ולקדוש ישראל מלכנו</verse>
				<verse number="20">כ  אז דברת בחזון לחסידיך--    ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור    מעם</verse>
				<verse number="21">כא  מצאתי דוד עבדי    בשמן קדשי משחתיו</verse>
				<verse number="22">כב  אשר ידי תכון עמו    אף-זרועי תאמצנו</verse>
				<verse number="23">כג  לא-ישיא אויב בו    ובן-עולה לא יעננו</verse>
				<verse number="24">כד  וכתותי מפניו צריו    ומשנאיו אגוף</verse>
				<verse number="25">כה  ואמונתי וחסדי עמו    ובשמי תרום קרנו</verse>
				<verse number="26">כו  ושמתי בים ידו    ובנהרות ימינו</verse>
				<verse number="27">כז  הוא יקראני אבי אתה    אלי וצור ישועתי</verse>
				<verse number="28">כח  אף-אני בכור אתנהו    עליון למלכי-ארץ</verse>
				<verse number="29">כט  לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי    ובריתי נאמנת לו</verse>
				<verse number="30">ל  ושמתי לעד זרעו    וכסאו כימי שמים</verse>
				<verse number="31">לא  אם-יעזבו בניו תורתי    ובמשפטי לא ילכון</verse>
				<verse number="32">לב  אם-חקתי יחללו    ומצותי לא ישמרו</verse>
				<verse number="33">לג  ופקדתי בשבט פשעם    ובנגעים עונם</verse>
				<verse number="34">לד  וחסדי לא-אפיר מעמו    ולא-אשקר באמונתי</verse>
				<verse number="35">לה  לא-אחלל בריתי    ומוצא שפתי לא אשנה</verse>
				<verse number="36">לו  אחת נשבעתי בקדשי    אם-לדוד אכזב</verse>
				<verse number="37">לז  זרעו לעולם יהיה    וכסאו כשמש נגדי</verse>
				<verse number="38">לח  כירח יכון עולם    ועד בשחק נאמן סלה</verse>
				<verse number="39">לט  ואתה זנחת ותמאס    התעברת עם-משיחך</verse>
				<verse number="40">מ  נארתה ברית עבדך    חללת לארץ נזרו</verse>
				<verse number="41">מא  פרצת כל-גדרתיו    שמת מבצריו מחתה</verse>
				<verse number="42">מב  שסהו כל-עברי דרך    היה חרפה לשכניו</verse>
				<verse number="43">מג  הרימות ימין צריו    השמחת כל-אויביו</verse>
				<verse number="44">מד  אף-תשיב צור חרבו    ולא הקימתו במלחמה</verse>
				<verse number="45">מה  השבת מטהרו    וכסאו לארץ מגרתה</verse>
				<verse number="46">מו  הקצרת ימי עלומיו    העטית עליו בושה סלה</verse>
				<verse number="47">מז  עד-מה יהוה תסתר לנצח    תבער כמו-אש חמתך</verse>
				<verse number="48">מח  זכר-אני מה-חלד    על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם</verse>
				<verse number="49">מט  מי גבר יחיה ולא יראה-מות    ימלט נפשו מיד-שאול סלה</verse>
				<verse number="50">נ  איה חסדיך הראשנים אדני    נשבעת לדוד באמונתך</verse>
				<verse number="51">נא  זכר אדני חרפת עבדיך    שאתי בחיקי כל-רבים עמים</verse>
				<verse number="52">נב  אשר חרפו אויביך יהוה    אשר חרפו עקבות משיחך [ (Psalms 89:53) נג  ברוך יהוה לעולם    אמן ואמן ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="90">
				<verse number="1">א  תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו    בדר ודר</verse>
				<verse number="2">ב  בטרם הרים ילדו--    ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם    אתה אל</verse>
				<verse number="3">ג  תשב אנוש עד-דכא    ותאמר שובו בני-אדם</verse>
				<verse number="4">ד  כי אלף שנים בעיניך--    כיום אתמול כי יעבר ואשמורה    בלילה</verse>
				<verse number="5">ה  זרמתם שנה יהיו    בבקר כחציר יחלף</verse>
				<verse number="6">ו  בבקר יציץ וחלף    לערב ימולל ויבש</verse>
				<verse number="7">ז  כי-כלינו באפך    ובחמתך נבהלנו</verse>
				<verse number="8">ח  שת (שתה) עונתינו לנגדך    עלמנו למאור פניך</verse>
				<verse number="9">ט  כי כל-ימינו פנו בעברתך    כלינו שנינו כמו-הגה</verse>
				<verse number="10">י  ימי-שנותינו בהם שבעים שנה    ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם    עמל ואון כי-גז חיש    ונעפה</verse>
				<verse number="11">יא  מי-יודע עז אפך    וכיראתך עברתך</verse>
				<verse number="12">יב  למנות ימינו כן הודע    ונבא לבב חכמה</verse>
				<verse number="13">יג  שובה יהוה עד-מתי    והנחם על-עבדיך</verse>
				<verse number="14">יד  שבענו בבקר חסדך    ונרננה ונשמחה בכל-ימינו</verse>
				<verse number="15">טו  שמחנו כימות עניתנו    שנות ראינו רעה</verse>
				<verse number="16">טז  יראה אל-עבדיך פעלך    והדרך על-בניהם</verse>
				<verse number="17">יז  ויהי נעם אדני אלהינו--    עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו    ומעשה ידינו כוננהו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="91">
				<verse number="1">א  ישב בסתר עליון    בצל שדי יתלונן</verse>
				<verse number="2">ב  אמר--ליהוה מחסי ומצודתי    אלהי אבטח-בו</verse>
				<verse number="3">ג  כי הוא יצילך מפח יקוש    מדבר הוות</verse>
				<verse number="4">ד  באברתו יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה    צנה וסחרה אמתו</verse>
				<verse number="5">ה  לא-תירא מפחד לילה    מחץ יעוף יומם</verse>
				<verse number="6">ו  מדבר באפל יהלך    מקטב ישוד צהרים</verse>
				<verse number="7">ז  יפל מצדך אלף--ורבבה מימינך    אליך לא יגש</verse>
				<verse number="8">ח  רק בעיניך תביט    ושלמת רשעים תראה</verse>
				<verse number="9">ט  כי-אתה יהוה מחסי    עליון שמת מעונך</verse>
				<verse number="10">י  לא-תאנה אליך רעה    ונגע לא-יקרב באהלך</verse>
				<verse number="11">יא  כי מלאכיו יצוה-לך    לשמרך בכל-דרכיך</verse>
				<verse number="12">יב  על-כפים ישאונך    פן-תגף באבן רגלך</verse>
				<verse number="13">יג  על-שחל ופתן תדרך    תרמס כפיר ותנין</verse>
				<verse number="14">יד  כי בי חשק ואפלטהו    אשגבהו כי-ידע שמי</verse>
				<verse number="15">טו  יקראני ואענהו--עמו-אנכי בצרה    אחלצהו ואכבדהו</verse>
				<verse number="16">טז  ארך ימים אשביעהו    ואראהו בישועתי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="92">
				<verse number="1">א  מזמור שיר ליום השבת</verse>
				<verse number="2">ב  טוב להדות ליהוה    ולזמר לשמך עליון</verse>
				<verse number="3">ג  להגיד בבקר חסדך    ואמונתך בלילות</verse>
				<verse number="4">ד  עלי-עשור ועלי-נבל    עלי הגיון בכנור</verse>
				<verse number="5">ה  כי שמחתני יהוה בפעלך    במעשי ידיך ארנן</verse>
				<verse number="6">ו  מה-גדלו מעשיך יהוה    מאד עמקו מחשבתיך</verse>
				<verse number="7">ז  איש-בער לא ידע    וכסיל לא-יבין את-זאת</verse>
				<verse number="8">ח  בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל-פעלי און    להשמדם עדי-עד</verse>
				<verse number="9">ט  ואתה מרום--    לעלם יהוה</verse>
				<verse number="10">י  כי הנה איביך יהוה--    כי-הנה איביך יאבדו יתפרדו    כל-פעלי און</verse>
				<verse number="11">יא  ותרם כראים קרני    בלתי בשמן רענן</verse>
				<verse number="12">יב  ותבט עיני    בשורי בקמים עלי מרעים--    תשמענה אזני</verse>
				<verse number="13">יג  צדיק כתמר יפרח    כארז בלבנון ישגה</verse>
				<verse number="14">יד  שתולים בבית יהוה    בחצרות אלהינו יפריחו</verse>
				<verse number="15">טו  עוד ינובון בשיבה    דשנים ורעננים יהיו [ (Psalms 92:16) טז  להגיד כי-ישר יהוה    צורי ולא-עלתה (עולתה) בו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="93">
				<verse number="1">א  יהוה מלך    גאות לבש לבש יהוה עז התאזר    אף-תכון תבל בל-תמוט</verse>
				<verse number="2">ב  נכון כסאך מאז    מעולם אתה</verse>
				<verse number="3">ג  נשאו נהרות יהוה--נשאו נהרות קולם    ישאו נהרות דכים</verse>
				<verse number="4">ד  מקלות מים רבים--אדירים משברי-ים    אדיר במרום יהוה</verse>
				<verse number="5">ה  עדתיך נאמנו מאד--לביתך נאוה-קדש    יהוה לארך ימים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="94">
				<verse number="1">א  אל-נקמות יהוה    אל נקמות הופיע</verse>
				<verse number="2">ב  הנשא שפט הארץ    השב גמול על-גאים</verse>
				<verse number="3">ג  עד-מתי רשעים יהוה    עד-מתי רשעים יעלזו</verse>
				<verse number="4">ד  יביעו ידברו עתק    יתאמרו כל-פעלי און</verse>
				<verse number="5">ה  עמך יהוה ידכאו    ונחלתך יענו</verse>
				<verse number="6">ו  אלמנה וגר יהרגו    ויתומים ירצחו</verse>
				<verse number="7">ז  ויאמרו לא יראה-יה    ולא-יבין אלהי יעקב</verse>
				<verse number="8">ח  בינו בערים בעם    וכסילים מתי תשכילו</verse>
				<verse number="9">ט  הנטע אזן הלא ישמע    אם-יצר עין הלא יביט</verse>
				<verse number="10">י  היסר גוים הלא יוכיח    המלמד אדם דעת</verse>
				<verse number="11">יא  יהוה--ידע מחשבות אדם    כי-המה הבל</verse>
				<verse number="12">יב  אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה    ומתורתך תלמדנו</verse>
				<verse number="13">יג  להשקיט לו מימי רע--    עד יכרה לרשע שחת</verse>
				<verse number="14">יד  כי לא-יטש יהוה עמו    ונחלתו לא יעזב</verse>
				<verse number="15">טו  כי-עד-צדק ישוב משפט    ואחריו כל-ישרי-לב</verse>
				<verse number="16">טז  מי-יקום לי עם-מרעים    מי-יתיצב לי עם-פעלי און</verse>
				<verse number="17">יז  לולי יהוה עזרתה לי--    כמעט שכנה דומה נפשי</verse>
				<verse number="18">יח  אם-אמרתי מטה רגלי    חסדך יהוה יסעדני</verse>
				<verse number="19">יט  ברב שרעפי בקרבי--    תנחומיך ישעשעו נפשי</verse>
				<verse number="20">כ  היחברך כסא הוות    יצר עמל עלי-חק</verse>
				<verse number="21">כא  יגודו על-נפש צדיק    ודם נקי ירשיעו</verse>
				<verse number="22">כב  ויהי יהוה לי למשגב    ואלהי לצור מחסי</verse>
				<verse number="23">כג  וישב עליהם את אונם--    וברעתם יצמיתם יצמיתם    יהוה אלהינו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="95">
				<verse number="1">א  לכו נרננה ליהוה    נריעה לצור ישענו</verse>
				<verse number="2">ב  נקדמה פניו בתודה    בזמרות נריע לו</verse>
				<verse number="3">ג  כי אל גדול יהוה    ומלך גדול על-כל-אלהים</verse>
				<verse number="4">ד  אשר בידו מחקרי-ארץ    ותועפת הרים לו</verse>
				<verse number="5">ה  אשר-לו הים והוא עשהו    ויבשת ידיו יצרו</verse>
				<verse number="6">ו  באו נשתחוה ונכרעה    נברכה לפני-יהוה עשנו</verse>
				<verse number="7">ז  כי הוא אלהינו--    ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום    אם-בקלו תשמעו</verse>
				<verse number="8">ח  אל-תקשו לבבכם כמריבה    כיום מסה במדבר</verse>
				<verse number="9">ט  אשר נסוני אבותיכם    בחנוני גם-ראו פעלי</verse>
				<verse number="10">י  ארבעים שנה אקוט בדור--    ואמר עם תעי לבב הם והם    לא-ידעו דרכי</verse>
				<verse number="11">יא  אשר-נשבעתי באפי    אם-יבאון אל-מנוחתי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="96">
				<verse number="1">א  שירו ליהוה שיר חדש    שירו ליהוה כל-הארץ</verse>
				<verse number="2">ב  שירו ליהוה ברכו שמו    בשרו מיום-ליום ישועתו</verse>
				<verse number="3">ג  ספרו בגוים כבודו    בכל-העמים נפלאותיו</verse>
				<verse number="4">ד  כי גדול יהוה ומהלל מאד    נורא הוא על-כל-אלהים</verse>
				<verse number="5">ה  כי כל-אלהי העמים אלילים    ויהוה שמים עשה</verse>
				<verse number="6">ו  הוד-והדר לפניו    עז ותפארת במקדשו</verse>
				<verse number="7">ז  הבו ליהוה משפחות עמים    הבו ליהוה כבוד ועז</verse>
				<verse number="8">ח  הבו ליהוה כבוד שמו    שאו-מנחה ובאו לחצרותיו</verse>
				<verse number="9">ט  השתחוו ליהוה בהדרת-קדש    חילו מפניו כל-הארץ</verse>
				<verse number="10">י  אמרו בגוים יהוה מלך--    אף-תכון תבל בל-תמוט ידין עמים    במישרים</verse>
				<verse number="11">יא  ישמחו השמים ותגל הארץ    ירעם הים ומלאו</verse>
				<verse number="12">יב  יעלז שדי וכל-אשר-בו    אז ירננו כל-עצי-יער</verse>
				<verse number="13">יג  לפני יהוה כי בא--    כי בא לשפט הארץ ישפט-תבל בצדק    ועמים באמונתו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="97">
				<verse number="1">א  יהוה מלך תגל הארץ    ישמחו איים רבים</verse>
				<verse number="2">ב  ענן וערפל סביביו    צדק ומשפט מכון כסאו</verse>
				<verse number="3">ג  אש לפניו תלך    ותלהט סביב צריו</verse>
				<verse number="4">ד  האירו ברקיו תבל    ראתה ותחל הארץ</verse>
				<verse number="5">ה  הרים--כדונג נמסו מלפני יהוה    מלפני אדון כל-הארץ</verse>
				<verse number="6">ו  הגידו השמים צדקו    וראו כל-העמים כבודו</verse>
				<verse number="7">ז  יבשו כל-עבדי פסל--    המתהללים באלילים השתחוו-לו    כל-אלהים</verse>
				<verse number="8">ח  שמעה ותשמח ציון    ותגלנה בנות יהודה-- למען משפטיך    יהוה</verse>
				<verse number="9">ט  כי-אתה יהוה    עליון על-כל-הארץ מאד נעלית    על-כל-אלהים</verse>
				<verse number="10">י  אהבי יהוה    שנאו-רע שמר נפשות חסידיו    מיד רשעים יצילם</verse>
				<verse number="11">יא  אור זרע לצדיק    ולישרי-לב שמחה</verse>
				<verse number="12">יב  שמחו צדיקים ביהוה    והודו לזכר קדשו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="98">
				<verse number="1">א  מזמור שירו ליהוה שיר חדש--    כי-נפלאות עשה הושיעה-לו ימינו    וזרוע קדשו</verse>
				<verse number="2">ב  הודיע יהוה ישועתו    לעיני הגוים גלה צדקתו</verse>
				<verse number="3">ג  זכר חסדו ואמונתו--    לבית ישראל ראו כל-אפסי-ארץ--    את ישועת אלהינו</verse>
				<verse number="4">ד  הריעו ליהוה כל-הארץ    פצחו ורננו וזמרו</verse>
				<verse number="5">ה  זמרו ליהוה בכנור    בכנור וקול זמרה</verse>
				<verse number="6">ו  בחצצרות וקול שופר--    הריעו לפני המלך יהוה</verse>
				<verse number="7">ז  ירעם הים ומלאו    תבל וישבי בה</verse>
				<verse number="8">ח  נהרות ימחאו-כף    יחד הרים ירננו</verse>
				<verse number="9">ט  לפני יהוה--    כי בא לשפט הארץ ישפט-תבל בצדק    ועמים במישרים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="99">
				<verse number="1">א  יהוה מלך ירגזו עמים    ישב כרובים תנוט הארץ</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה בציון גדול    ורם הוא על-כל-העמים</verse>
				<verse number="3">ג  יודו שמך גדול ונורא    קדוש הוא</verse>
				<verse number="4">ד  ועז מלך    משפט אהב אתה כוננת מישרים    משפט וצדקה ביעקב אתה עשית</verse>
				<verse number="5">ה  רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו    קדוש הוא</verse>
				<verse number="6">ו  משה ואהרן בכהניו    ושמואל בקראי שמו קראים אל-יהוה    והוא יענם</verse>
				<verse number="7">ז  בעמוד ענן ידבר אליהם    שמרו עדתיו וחק נתן-למו</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה אלהינו    אתה עניתם אל נשא היית להם    ונקם על-עלילותם</verse>
				<verse number="9">ט  רוממו יהוה אלהינו    והשתחוו להר קדשו כי-קדוש    יהוה אלהינו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="100">
				<verse number="1">א  מזמור לתודה    הריעו ליהוה כל-הארץ</verse>
				<verse number="2">ב  עבדו את-יהוה בשמחה    באו לפניו ברננה</verse>
				<verse number="3">ג  דעו--    כי יהוה הוא אלהים הוא-עשנו ולא (ולו) אנחנו--    עמו וצאן מרעיתו</verse>
				<verse number="4">ד  באו שעריו בתודה--חצרתיו בתהלה    הודו-לו ברכו שמו</verse>
				<verse number="5">ה  כי-טוב יהוה לעולם חסדו    ועד-דר ודר אמונתו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="101">
				<verse number="1">א  לדוד מזמור    חסד-ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה</verse>
				<verse number="2">ב  אשכילה בדרך תמים--    מתי תבוא אלי אתהלך בתם-לבבי    בקרב ביתי</verse>
				<verse number="3">ג  לא-אשית לנגד עיני--    דבר-בליעל עשה-סטים שנאתי    לא ידבק בי</verse>
				<verse number="4">ד  לבב עקש יסור ממני    רע לא אדע</verse>
				<verse number="5">ה  מלושני (מלשני) בסתר רעהו--    אותו אצמית גבה-עינים ורחב לבב--    אתו לא אוכל</verse>
				<verse number="6">ו  עיני בנאמני-ארץ--    לשבת עמדי הלך בדרך תמים--    הוא ישרתני</verse>
				<verse number="7">ז  לא-ישב בקרב ביתי--    עשה רמיה דבר שקרים--    לא-יכון לנגד עיני</verse>
				<verse number="8">ח  לבקרים    אצמית כל-רשעי-ארץ להכרית מעיר-יהוה    כל-פעלי און</verse>
			</chapter>
			<chapter number="102">
				<verse number="1">א  תפלה לעני כי-יעטף--    ולפני יהוה ישפך שיחו</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה שמעה תפלתי    ושועתי אליך תבוא</verse>
				<verse number="3">ג  אל-תסתר פניך ממני--    ביום צר-לי הטה-אלי אזנך    ביום אקרא מהר ענני</verse>
				<verse number="4">ד  כי-כלו בעשן ימי    ועצמותי כמוקד נחרו</verse>
				<verse number="5">ה  הוכה-כעשב ויבש לבי    כי-שכחתי מאכל לחמי</verse>
				<verse number="6">ו  מקול אנחתי--    דבקה עצמי לבשרי</verse>
				<verse number="7">ז  דמיתי לקאת מדבר    הייתי ככוס חרבות</verse>
				<verse number="8">ח  שקדתי ואהיה--    כצפור בודד על-גג</verse>
				<verse number="9">ט  כל-היום חרפוני אויבי    מהוללי בי נשבעו</verse>
				<verse number="10">י  כי-אפר כלחם אכלתי    ושקוי בבכי מסכתי</verse>
				<verse number="11">יא  מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני ותשליכני</verse>
				<verse number="12">יב  ימי כצל נטוי    ואני כעשב איבש</verse>
				<verse number="13">יג  ואתה יהוה לעולם תשב    וזכרך לדר ודר</verse>
				<verse number="14">יד  אתה תקום תרחם ציון    כי-עת לחננה כי-בא מועד</verse>
				<verse number="15">טו  כי-רצו עבדיך את-אבניה    ואת-עפרה יחננו</verse>
				<verse number="16">טז  וייראו גוים את-שם יהוה    וכל-מלכי הארץ את-כבודך</verse>
				<verse number="17">יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה בכבודו</verse>
				<verse number="18">יח  פנה אל-תפלת הערער    ולא-בזה את-תפלתם</verse>
				<verse number="19">יט  תכתב זאת לדור אחרון    ועם נברא יהלל-יה</verse>
				<verse number="20">כ  כי-השקיף ממרום קדשו    יהוה משמים אל-ארץ הביט</verse>
				<verse number="21">כא  לשמע אנקת אסיר    לפתח בני תמותה</verse>
				<verse number="22">כב  לספר בציון שם יהוה    ותהלתו בירושלם</verse>
				<verse number="23">כג  בהקבץ עמים יחדו    וממלכות לעבד את-יהוה</verse>
				<verse number="24">כד  ענה בדרך כחו (כחי)    קצר ימי</verse>
				<verse number="25">כה  אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי    בדור דורים שנותיך</verse>
				<verse number="26">כו  לפנים הארץ יסדת    ומעשה ידיך שמים</verse>
				<verse number="27">כז  המה יאבדו--    ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו    כלבוש תחליפם ויחלפו</verse>
				<verse number="28">כח  ואתה-הוא    ושנותיך לא יתמו [ (Psalms 102:29) כט  בני-עבדיך ישכונו    וזרעם לפניך יכון ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="103">
				<verse number="1">א  לדוד  ברכי נפשי את-יהוה    וכל-קרבי את-שם קדשו</verse>
				<verse number="2">ב  ברכי נפשי את-יהוה    ואל-תשכחי כל-גמוליו</verse>
				<verse number="3">ג  הסלח לכל-עונכי    הרפא לכל-תחלואיכי</verse>
				<verse number="4">ד  הגואל משחת חייכי    המעטרכי חסד ורחמים</verse>
				<verse number="5">ה  המשביע בטוב עדיך    תתחדש כנשר נעוריכי</verse>
				<verse number="6">ו  עשה צדקות יהוה    ומשפטים לכל-עשוקים</verse>
				<verse number="7">ז  יודיע דרכיו למשה    לבני ישראל עלילותיו</verse>
				<verse number="8">ח  רחום וחנון יהוה    ארך אפים ורב-חסד</verse>
				<verse number="9">ט  לא-לנצח יריב    ולא לעולם יטור</verse>
				<verse number="10">י  לא כחטאינו עשה לנו    ולא כעונתינו גמל עלינו</verse>
				<verse number="11">יא  כי כגבה שמים על-הארץ--    גבר חסדו על-יראיו</verse>
				<verse number="12">יב  כרחק מזרח ממערב--    הרחיק ממנו את-פשעינו</verse>
				<verse number="13">יג  כרחם אב על-בנים--    רחם יהוה על-יראיו</verse>
				<verse number="14">יד  כי-הוא ידע יצרנו    זכור כי-עפר אנחנו</verse>
				<verse number="15">טו  אנוש כחציר ימיו    כציץ השדה כן יציץ</verse>
				<verse number="16">טז  כי רוח עברה-בו ואיננו    ולא-יכירנו עוד מקומו</verse>
				<verse number="17">יז  וחסד יהוה מעולם ועד-עולם--    על-יראיו וצדקתו    לבני בנים</verse>
				<verse number="18">יח  לשמרי בריתו    ולזכרי פקדיו לעשותם</verse>
				<verse number="19">יט  יהוה--בשמים הכין כסאו    ומלכותו בכל משלה</verse>
				<verse number="20">כ  ברכו יהוה    מלאכיו גברי כח עשי דברו    לשמע בקול דברו</verse>
				<verse number="21">כא  ברכו יהוה כל-צבאיו--    משרתיו עשי רצונו</verse>
				<verse number="22">כב  ברכו יהוה כל-מעשיו--    בכל-מקמות ממשלתו ברכי נפשי    את-יהוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="104">
				<verse number="1">א  ברכי נפשי    את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד    הוד והדר לבשת</verse>
				<verse number="2">ב  עטה-אור כשלמה    נוטה שמים כיריעה</verse>
				<verse number="3">ג  המקרה במים    עליותיו השם-עבים רכובו    המהלך על-כנפי-רוח</verse>
				<verse number="4">ד  עשה מלאכיו רוחות    משרתיו אש להט</verse>
				<verse number="5">ה  יסד-ארץ על-מכוניה    בל-תמוט עולם ועד</verse>
				<verse number="6">ו  תהום כלבוש כסיתו    על-הרים יעמדו מים</verse>
				<verse number="7">ז  מן-גערתך ינוסון    מן-קול רעמך יחפזון</verse>
				<verse number="8">ח  יעלו הרים ירדו בקעות--    אל-מקום זה יסדת להם</verse>
				<verse number="9">ט  גבול-שמת בל-יעברון    בל-ישבון לכסות הארץ</verse>
				<verse number="10">י  המשלח מעינים בנחלים    בין הרים יהלכון</verse>
				<verse number="11">יא  ישקו כל-חיתו שדי    ישברו פראים צמאם</verse>
				<verse number="12">יב  עליהם עוף-השמים ישכון    מבין עפאים יתנו-קול</verse>
				<verse number="13">יג  משקה הרים מעליותיו    מפרי מעשיך תשבע הארץ</verse>
				<verse number="14">יד  מצמיח חציר לבהמה    ועשב לעבדת האדם להוציא לחם    מן-הארץ</verse>
				<verse number="15">טו  ויין ישמח לבב-אנוש--    להצהיל פנים משמן ולחם    לבב-אנוש יסעד</verse>
				<verse number="16">טז  ישבעו עצי יהוה--    ארזי לבנון אשר נטע</verse>
				<verse number="17">יז  אשר-שם צפרים יקננו    חסידה ברושים ביתה</verse>
				<verse number="18">יח  הרים הגבהים ליעלים    סלעים מחסה לשפנים</verse>
				<verse number="19">יט  עשה ירח למועדים    שמש ידע מבואו</verse>
				<verse number="20">כ  תשת-חשך ויהי לילה--    בו-תרמש כל-חיתו-יער</verse>
				<verse number="21">כא  הכפירים שאגים לטרף    ולבקש מאל אכלם</verse>
				<verse number="22">כב  תזרח השמש יאספון    ואל-מעונתם ירבצון</verse>
				<verse number="23">כג  יצא אדם לפעלו    ולעבדתו עדי-ערב</verse>
				<verse number="24">כד  מה-רבו מעשיך יהוה--    כלם בחכמה עשית מלאה הארץ    קנינך</verse>
				<verse number="25">כה  זה הים גדול--    ורחב ידים שם-רמש ואין מספר    חיות קטנות עם-גדלות</verse>
				<verse number="26">כו  שם אניות יהלכון    לויתן זה-יצרת לשחק-בו</verse>
				<verse number="27">כז  כלם אליך ישברון--    לתת אכלם בעתו</verse>
				<verse number="28">כח  תתן להם ילקטון    תפתח ידך ישבעון טוב</verse>
				<verse number="29">כט  תסתיר פניך    יבהלון תסף רוחם יגועון    ואל-עפרם ישובון</verse>
				<verse number="30">ל  תשלח רוחך יבראון    ותחדש פני אדמה</verse>
				<verse number="31">לא  יהי כבוד יהוה לעולם    ישמח יהוה במעשיו</verse>
				<verse number="32">לב  המביט לארץ ותרעד    יגע בהרים ויעשנו</verse>
				<verse number="33">לג  אשירה ליהוה בחיי    אזמרה לאלהי בעודי</verse>
				<verse number="34">לד  יערב עליו שיחי    אנכי אשמח ביהוה</verse>
				<verse number="35">לה  יתמו חטאים מן-הארץ    ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי    את-יהוה הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="105">
				<verse number="1">א  הודו ליהוה קראו בשמו    הודיעו בעמים עלילותיו</verse>
				<verse number="2">ב  שירו-לו זמרו-לו    שיחו בכל-נפלאותיו</verse>
				<verse number="3">ג  התהללו בשם קדשו    ישמח לב מבקשי יהוה</verse>
				<verse number="4">ד  דרשו יהוה ועזו    בקשו פניו תמיד</verse>
				<verse number="5">ה  זכרו--נפלאותיו אשר-עשה    מפתיו ומשפטי-פיו</verse>
				<verse number="6">ו  זרע אברהם עבדו    בני יעקב בחיריו</verse>
				<verse number="7">ז  הוא יהוה אלהינו    בכל-הארץ משפטיו</verse>
				<verse number="8">ח  זכר לעולם בריתו    דבר צוה לאלף דור</verse>
				<verse number="9">ט  אשר כרת את-אברהם    ושבועתו לישחק</verse>
				<verse number="10">י  ויעמידה ליעקב לחק    לישראל ברית עולם</verse>
				<verse number="11">יא  לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען    חבל נחלתכם</verse>
				<verse number="12">יב  בהיותם מתי מספר    כמעט וגרים בה</verse>
				<verse number="13">יג  ויתהלכו מגוי אל-גוי    מממלכה אל-עם אחר</verse>
				<verse number="14">יד  לא-הניח אדם לעשקם    ויוכח עליהם מלכים</verse>
				<verse number="15">טו  אל-תגעו במשיחי    ולנביאי אל-תרעו</verse>
				<verse number="16">טז  ויקרא רעב על-הארץ    כל-מטה-לחם שבר</verse>
				<verse number="17">יז  שלח לפניהם איש    לעבד נמכר יוסף</verse>
				<verse number="18">יח  ענו בכבל רגליו (רגלו)    ברזל באה נפשו</verse>
				<verse number="19">יט  עד-עת בא-דברו--    אמרת יהוה צרפתהו</verse>
				<verse number="20">כ  שלח מלך ויתירהו    משל עמים ויפתחהו</verse>
				<verse number="21">כא  שמו אדון לביתו    ומשל בכל-קנינו</verse>
				<verse number="22">כב  לאסר שריו בנפשו    וזקניו יחכם</verse>
				<verse number="23">כג  ויבא ישראל מצרים    ויעקב גר בארץ-חם</verse>
				<verse number="24">כד  ויפר את-עמו מאד    ויעצמהו מצריו</verse>
				<verse number="25">כה  הפך לבם לשנא עמו    להתנכל בעבדיו</verse>
				<verse number="26">כו  שלח משה עבדו    אהרן אשר בחר-בו</verse>
				<verse number="27">כז  שמו-בם דברי אתותיו    ומפתים בארץ חם</verse>
				<verse number="28">כח  שלח חשך ויחשך    ולא-מרו את-דבריו (דברו)</verse>
				<verse number="29">כט  הפך את-מימיהם לדם    וימת את-דגתם</verse>
				<verse number="30">ל  שרץ ארצם צפרדעים    בחדרי מלכיהם</verse>
				<verse number="31">לא  אמר ויבא ערב    כנים בכל-גבולם</verse>
				<verse number="32">לב  נתן גשמיהם ברד    אש להבות בארצם</verse>
				<verse number="33">לג  ויך גפנם ותאנתם    וישבר עץ גבולם</verse>
				<verse number="34">לד  אמר ויבא ארבה    וילק ואין מספר</verse>
				<verse number="35">לה  ויאכל כל-עשב בארצם    ויאכל פרי אדמתם</verse>
				<verse number="36">לו  ויך כל-בכור בארצם    ראשית לכל-אונם</verse>
				<verse number="37">לז  ויוציאם בכסף וזהב    ואין בשבטיו כושל</verse>
				<verse number="38">לח  שמח מצרים בצאתם    כי-נפל פחדם עליהם</verse>
				<verse number="39">לט  פרש ענן למסך    ואש להאיר לילה</verse>
				<verse number="40">מ  שאל ויבא שלו    ולחם שמים ישביעם</verse>
				<verse number="41">מא  פתח צור ויזובו מים    הלכו בציות נהר</verse>
				<verse number="42">מב  כי-זכר את-דבר קדשו    את-אברהם עבדו</verse>
				<verse number="43">מג  ויוצא עמו בששון    ברנה את-בחיריו</verse>
				<verse number="44">מד  ויתן להם ארצות גוים    ועמל לאמים יירשו</verse>
				<verse number="45">מה  בעבור ישמרו חקיו--    ותורתיו ינצרו הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="106">
				<verse number="1">א  הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב--    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="2">ב  מי--ימלל גבורות יהוה    ישמיע כל-תהלתו</verse>
				<verse number="3">ג  אשרי שמרי משפט    עשה צדקה בכל-עת</verse>
				<verse number="4">ד  זכרני יהוה ברצון עמך    פקדני בישועתך</verse>
				<verse number="5">ה  לראות בטובת בחיריך--    לשמח בשמחת גויך להתהלל    עם-נחלתך</verse>
				<verse number="6">ו  חטאנו עם-אבותינו    העוינו הרשענו</verse>
				<verse number="7">ז  אבותינו במצרים    לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו    את-רב חסדיך וימרו על-ים    בים-סוף</verse>
				<verse number="8">ח  ויושיעם למען שמו--    להודיע את-גבורתו</verse>
				<verse number="9">ט  ויגער בים-סוף ויחרב    ויוליכם בתהמות כמדבר</verse>
				<verse number="10">י  ויושיעם מיד שונא    ויגאלם מיד אויב</verse>
				<verse number="11">יא  ויכסו-מים צריהם    אחד מהם לא נותר</verse>
				<verse number="12">יב  ויאמינו בדבריו    ישירו תהלתו</verse>
				<verse number="13">יג  מהרו שכחו מעשיו    לא-חכו לעצתו</verse>
				<verse number="14">יד  ויתאוו תאוה במדבר    וינסו-אל בישימון</verse>
				<verse number="15">טו  ויתן להם שאלתם    וישלח רזון בנפשם</verse>
				<verse number="16">טז  ויקנאו למשה במחנה    לאהרן קדוש יהוה</verse>
				<verse number="17">יז  תפתח-ארץ ותבלע דתן    ותכס על-עדת אבירם</verse>
				<verse number="18">יח  ותבער-אש בעדתם    להבה תלהט רשעים</verse>
				<verse number="19">יט  יעשו-עגל בחרב    וישתחוו למסכה</verse>
				<verse number="20">כ  וימירו את-כבודם    בתבנית שור אכל עשב</verse>
				<verse number="21">כא  שכחו אל מושיעם--    עשה גדלות במצרים</verse>
				<verse number="22">כב  נפלאות בארץ חם    נוראות על-ים-סוף</verse>
				<verse number="23">כג  ויאמר    להשמידם לולי משה בחירו--    עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו    מהשחית</verse>
				<verse number="24">כד  וימאסו בארץ חמדה    לא-האמינו לדברו</verse>
				<verse number="25">כה  וירגנו באהליהם    לא שמעו בקול יהוה</verse>
				<verse number="26">כו  וישא ידו להם--    להפיל אותם במדבר</verse>
				<verse number="27">כז  ולהפיל זרעם בגוים    ולזרותם בארצות</verse>
				<verse number="28">כח  ויצמדו לבעל פעור    ויאכלו זבחי מתים</verse>
				<verse number="29">כט  ויכעיסו במעלליהם    ותפרץ-בם מגפה</verse>
				<verse number="30">ל  ויעמד פינחס ויפלל    ותעצר המגפה</verse>
				<verse number="31">לא  ותחשב לו לצדקה    לדר ודר עד-עולם</verse>
				<verse number="32">לב  ויקציפו על-מי מריבה    וירע למשה בעבורם</verse>
				<verse number="33">לג  כי-המרו את-רוחו    ויבטא בשפתיו</verse>
				<verse number="34">לד  לא-השמידו את-העמים--    אשר אמר יהוה להם</verse>
				<verse number="35">לה  ויתערבו בגוים    וילמדו מעשיהם</verse>
				<verse number="36">לו  ויעבדו את-עצביהם    ויהיו להם למוקש</verse>
				<verse number="37">לז  ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם--    לשדים</verse>
				<verse number="38">לח  וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם--    אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ    בדמים</verse>
				<verse number="39">לט  ויטמאו במעשיהם    ויזנו במעלליהם</verse>
				<verse number="40">מ  ויחר-אף יהוה בעמו    ויתעב את-נחלתו</verse>
				<verse number="41">מא  ויתנם ביד-גוים    וימשלו בהם שנאיהם</verse>
				<verse number="42">מב  וילחצום אויביהם    ויכנעו תחת ידם</verse>
				<verse number="43">מג  פעמים רבות    יצילם והמה ימרו בעצתם    וימכו בעונם</verse>
				<verse number="44">מד  וירא בצר להם--    בשמעו את-רנתם</verse>
				<verse number="45">מה  ויזכר להם בריתו    וינחם כרב חסדו</verse>
				<verse number="46">מו  ויתן אותם לרחמים--    לפני כל-שוביהם</verse>
				<verse number="47">מז  הושיענו יהוה אלהינו    וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך    להשתבח בתהלתך</verse>
				<verse number="48">מח  ברוך יהוה אלהי ישראל    מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם    אמן הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="107">
				<verse number="1">א  הדו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="2">ב  יאמרו גאולי יהוה--    אשר גאלם מיד-צר</verse>
				<verse number="3">ג  ומארצות קבצם    ממזרח וממערב מצפון ומים</verse>
				<verse number="4">ד  תעו במדבר בישימון דרך    עיר מושב לא מצאו</verse>
				<verse number="5">ה  רעבים גם-צמאים--    נפשם בהם תתעטף</verse>
				<verse number="6">ו  ויצעקו אל-יהוה בצר להם    ממצוקותיהם יצילם</verse>
				<verse number="7">ז  וידריכם בדרך ישרה--    ללכת אל-עיר מושב</verse>
				<verse number="8">ח  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם</verse>
				<verse number="9">ט  כי-השביע נפש שקקה    ונפש רעבה מלא-טוב</verse>
				<verse number="10">י  ישבי חשך וצלמות    אסירי עני וברזל</verse>
				<verse number="11">יא  כי-המרו אמרי-אל    ועצת עליון נאצו</verse>
				<verse number="12">יב  ויכנע בעמל לבם    כשלו ואין עזר</verse>
				<verse number="13">יג  ויזעקו אל-יהוה בצר להם    ממצקותיהם יושיעם</verse>
				<verse number="14">יד  יוציאם מחשך וצלמות    ומוסרותיהם ינתק</verse>
				<verse number="15">טו  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם</verse>
				<verse number="16">טז  כי-שבר דלתות נחשת    ובריחי ברזל גדע</verse>
				<verse number="17">יז  אולים מדרך פשעם    ומעונתיהם יתענו</verse>
				<verse number="18">יח  כל-אכל תתעב נפשם    ויגיעו עד-שערי מות</verse>
				<verse number="19">יט  ויזעקו אל-יהוה בצר להם    ממצקותיהם יושיעם</verse>
				<verse number="20">כ  ישלח דברו וירפאם    וימלט משחיתותם</verse>
				<verse number="21">כא  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם</verse>
				<verse number="22">כב  ויזבחו זבחי תודה    ויספרו מעשיו ברנה</verse>
				<verse number="23">כג ]  יורדי הים באניות    עשי מלאכה במים רבים</verse>
				<verse number="24">כד ]  המה ראו מעשי יהוה    ונפלאותיו במצולה</verse>
				<verse number="25">כה ]  ויאמר--ויעמד רוח סערה    ותרומם גליו</verse>
				<verse number="26">כו ]  יעלו שמים ירדו תהומות    נפשם ברעה תתמוגג</verse>
				<verse number="27">כז ]  יחוגו וינועו כשכור    וכל-חכמתם תתבלע</verse>
				<verse number="28">כח ]  ויצעקו אל-יהוה בצר להם    וממצוקתיהם יוציאם</verse>
				<verse number="29">כט  יקם סערה לדממה    ויחשו גליהם</verse>
				<verse number="30">ל  וישמחו כי-ישתקו    וינחם אל-מחוז חפצם</verse>
				<verse number="31">לא  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם</verse>
				<verse number="32">לב  וירוממוהו בקהל-עם    ובמושב זקנים יהללוהו</verse>
				<verse number="33">לג  ישם נהרות למדבר    ומצאי מים לצמאון</verse>
				<verse number="34">לד  ארץ פרי למלחה    מרעת יושבי בה</verse>
				<verse number="35">לה  ישם מדבר לאגם-מים    וארץ ציה למצאי מים</verse>
				<verse number="36">לו  ויושב שם רעבים    ויכוננו עיר מושב</verse>
				<verse number="37">לז  ויזרעו שדות ויטעו כרמים    ויעשו פרי תבואה</verse>
				<verse number="38">לח  ויברכם וירבו מאד    ובהמתם לא ימעיט</verse>
				<verse number="39">לט  וימעטו וישחו--    מעצר רעה ויגון</verse>
				<verse number="40">מ  ]  שפך בוז על-נדיבים    ויתעם בתהו לא-דרך</verse>
				<verse number="41">מא  וישגב אביון מעוני    וישם כצאן משפחות</verse>
				<verse number="42">מב  יראו ישרים וישמחו    וכל-עולה קפצה פיה</verse>
				<verse number="43">מג  מי-חכם וישמר-אלה    ויתבוננו חסדי יהוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="108">
				<verse number="1">א-ב  שיר מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי</verse>
				<verse number="3">ג  עורה הנבל וכנור    אעירה שחר</verse>
				<verse number="4">ד  אודך בעמים יהוה    ואזמרך בלאמים</verse>
				<verse number="5">ה  כי-גדול מעל-שמים חסדך    ועד-שחקים אמתך</verse>
				<verse number="6">ו  רומה על-שמים אלהים    ועל כל-הארץ כבודך</verse>
				<verse number="7">ז  למען יחלצון ידידיך    הושיעה ימינך וענני</verse>
				<verse number="8">ח  אלהים דבר בקדשו--אעלזה    אחלקה שכם ועמק סכות אמדד</verse>
				<verse number="9">ט  לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי    יהודה מחקקי</verse>
				<verse number="10">י  מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי    עלי-פלשת אתרועע</verse>
				<verse number="11">יא  מי יבלני עיר מבצר    מי נחני עד-אדום</verse>
				<verse number="12">יב  הלא-אלהים זנחתנו    ולא-תצא אלהים בצבאתינו</verse>
				<verse number="13">יג  הבה-לנו עזרת מצר    ושוא תשועת אדם [ (Psalms 108:14) יד  באלהים נעשה-חיל    והוא יבוס צרינו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="109">
				<verse number="1">א  למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי    אל-תחרש</verse>
				<verse number="2">ב  כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו    דברו אתי לשון שקר</verse>
				<verse number="3">ג  ודברי שנאה סבבוני    וילחמוני חנם</verse>
				<verse number="4">ד  תחת-אהבתי ישטנוני    ואני תפלה</verse>
				<verse number="5">ה  וישימו עלי רעה תחת טובה    ושנאה תחת אהבתי</verse>
				<verse number="6">ו  הפקד עליו רשע    ושטן יעמד על-ימינו</verse>
				<verse number="7">ז  בהשפטו יצא רשע    ותפלתו תהיה לחטאה</verse>
				<verse number="8">ח  יהיו-ימיו מעטים    פקדתו יקח אחר</verse>
				<verse number="9">ט  יהיו-בניו יתומים    ואשתו אלמנה</verse>
				<verse number="10">י  ונוע ינועו בניו ושאלו    ודרשו מחרבותיהם</verse>
				<verse number="11">יא  ינקש נושה לכל-אשר-לו    ויבזו זרים יגיעו</verse>
				<verse number="12">יב  אל-יהי-לו משך חסד    ואל-יהי חונן ליתומיו</verse>
				<verse number="13">יג  יהי-אחריתו להכרית    בדור אחר ימח שמם</verse>
				<verse number="14">יד  יזכר עון אבתיו--אל-יהוה    וחטאת אמו אל-תמח</verse>
				<verse number="15">טו  יהיו נגד-יהוה תמיד    ויכרת מארץ זכרם</verse>
				<verse number="16">טז  יען--    אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב    למותת</verse>
				<verse number="17">יז  ויאהב קללה ותבואהו    ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו</verse>
				<verse number="18">יח  וילבש קללה כמדו    ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו</verse>
				<verse number="19">יט  תהי-לו כבגד יעטה    ולמזח תמיד יחגרה</verse>
				<verse number="20">כ  זאת פעלת שטני מאת יהוה    והדברים רע על-נפשי</verse>
				<verse number="21">כא  ואתה יהוה אדני--    עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך    הצילני</verse>
				<verse number="22">כב  כי-עני ואביון אנכי    ולבי חלל בקרבי</verse>
				<verse number="23">כג  כצל-כנטותו נהלכתי    ננערתי כארבה</verse>
				<verse number="24">כד  ברכי כשלו מצום    ובשרי כחש משמן</verse>
				<verse number="25">כה  ואני הייתי חרפה להם    יראוני יניעון ראשם</verse>
				<verse number="26">כו  עזרני יהוה אלהי    הושיעני כחסדך</verse>
				<verse number="27">כז  וידעו כי-ידך זאת    אתה יהוה עשיתה</verse>
				<verse number="28">כח  יקללו-המה ואתה תברך    קמו ויבשו--ועבדך ישמח</verse>
				<verse number="29">כט  ילבשו שוטני כלמה    ויעטו כמעיל בשתם</verse>
				<verse number="30">ל  אודה יהוה מאד בפי    ובתוך רבים אהללנו</verse>
				<verse number="31">לא  כי-יעמד לימין אביון--    להושיע משפטי נפשו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="110">
				<verse number="1">א  לדוד מזמור נאם יהוה לאדני--שב לימיני    עד-אשית איביך הדם לרגליך</verse>
				<verse number="2">ב  מטה-עזך--ישלח יהוה מציון    רדה בקרב איביך</verse>
				<verse number="3">ג  עמך נדבת    ביום חילך בהדרי-קדש מרחם משחר    לך טל ילדתיך</verse>
				<verse number="4">ד  נשבע יהוה ולא ינחם--    אתה-כהן לעולם על-דברתי    מלכי-צדק</verse>
				<verse number="5">ה  אדני על-ימינך    מחץ ביום-אפו מלכים</verse>
				<verse number="6">ו  ידין בגוים מלא גויות    מחץ ראש על-ארץ רבה</verse>
				<verse number="7">ז  מנחל בדרך ישתה    על-כן ירים ראש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="111">
				<verse number="1">א  הללו-יה אודה יהוה בכל-לבב    בסוד ישרים ועדה</verse>
				<verse number="2">ב  גדלים מעשי יהוה    דרושים לכל-חפציהם</verse>
				<verse number="3">ג  הוד-והדר פעלו    וצדקתו עמדת לעד</verse>
				<verse number="4">ד  זכר עשה לנפלאותיו    חנון ורחום יהוה</verse>
				<verse number="5">ה  טרף נתן ליראיו    יזכר לעולם בריתו</verse>
				<verse number="6">ו  כח מעשיו הגיד לעמו--    לתת להם נחלת גוים</verse>
				<verse number="7">ז  מעשי ידיו אמת ומשפט    נאמנים כל-פקודיו</verse>
				<verse number="8">ח  סמוכים לעד לעולם    עשוים באמת וישר</verse>
				<verse number="9">ט  פדות שלח לעמו--    צוה-לעולם בריתו קדוש ונורא    שמו</verse>
				<verse number="10">י  ראשית חכמה יראת יהוה--    שכל טוב לכל-עשיהם תהלתו    עמדת לעד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="112">
				<verse number="1">א  הללו-יה אשרי-איש ירא את-יהוה    במצותיו חפץ מאד</verse>
				<verse number="2">ב  גבור בארץ יהיה זרעו    דור ישרים יברך</verse>
				<verse number="3">ג  הון-ועשר בביתו    וצדקתו עמדת לעד</verse>
				<verse number="4">ד  זרח בחשך אור לישרים    חנון ורחום וצדיק</verse>
				<verse number="5">ה  טוב-איש חונן ומלוה    יכלכל דבריו במשפט</verse>
				<verse number="6">ו  כי-לעולם לא-ימוט    לזכר עולם יהיה צדיק</verse>
				<verse number="7">ז  משמועה רעה לא יירא    נכון לבו בטח ביהוה</verse>
				<verse number="8">ח  סמוך לבו לא יירא    עד אשר-יראה בצריו</verse>
				<verse number="9">ט  פזר נתן לאביונים--    צדקתו עמדת לעד קרנו    תרום בכבוד</verse>
				<verse number="10">י  רשע יראה וכעס--    שניו יחרק ונמס תאות רשעים    תאבד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="113">
				<verse number="1">א  הללו-יה הללו עבדי יהוה    הללו את-שם יהוה</verse>
				<verse number="2">ב  יהי שם יהוה מברך--    מעתה ועד-עולם</verse>
				<verse number="3">ג  ממזרח-שמש עד-מבואו--    מהלל שם יהוה</verse>
				<verse number="4">ד  רם על-כל-גוים יהוה    על השמים כבודו</verse>
				<verse number="5">ה  מי כיהוה אלהינו--    המגביהי לשבת</verse>
				<verse number="6">ו  המשפילי לראות--    בשמים ובארץ</verse>
				<verse number="7">ז  מקימי מעפר דל    מאשפת ירים אביון</verse>
				<verse number="8">ח  להושיבי עם-נדיבים    עם נדיבי עמו</verse>
				<verse number="9">ט  מושיבי עקרת הבית--    אם-הבנים שמחה הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="114">
				<verse number="1">א  בצאת ישראל ממצרים    בית יעקב מעם לעז</verse>
				<verse number="2">ב  היתה יהודה לקדשו    ישראל ממשלותיו</verse>
				<verse number="3">ג  הים ראה וינס    הירדן יסב לאחור</verse>
				<verse number="4">ד  ההרים רקדו כאילים    גבעות כבני-צאן</verse>
				<verse number="5">ה  מה-לך הים כי תנוס    הירדן תסב לאחור</verse>
				<verse number="6">ו  ההרים תרקדו כאילים    גבעות כבני-צאן</verse>
				<verse number="7">ז  מלפני אדון חולי ארץ    מלפני אלוה יעקב</verse>
				<verse number="8">ח  ההפכי הצור אגם-מים    חלמיש למעינו-מים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="115">
				<verse number="1">א  לא לנו יהוה לא-לנו    כי-לשמך תן כבוד--על-חסדך על-אמתך</verse>
				<verse number="2">ב  למה יאמרו הגוים    איה-נא אלהיהם</verse>
				<verse number="3">ג  ואלהינו בשמים--    כל אשר-חפץ עשה</verse>
				<verse number="4">ד  עצביהם כסף וזהב    מעשה ידי אדם</verse>
				<verse number="5">ה  פה-להם ולא ידברו    עינים להם ולא יראו</verse>
				<verse number="6">ו  אזנים להם ולא ישמעו    אף להם ולא יריחון</verse>
				<verse number="7">ז  ידיהם ולא ימישון--רגליהם ולא יהלכו    לא-יהגו בגרונם</verse>
				<verse number="8">ח  כמוהם יהיו עשיהם--    כל אשר-בטח בהם</verse>
				<verse number="9">ט  ישראל בטח ביהוה    עזרם ומגנם הוא</verse>
				<verse number="10">י  בית אהרן בטחו ביהוה    עזרם ומגנם הוא</verse>
				<verse number="11">יא  יראי יהוה בטחו ביהוה    עזרם ומגנם הוא</verse>
				<verse number="12">יב  יהוה    זכרנו יברך יברך את-בית ישראל    יברך את-בית אהרן</verse>
				<verse number="13">יג  יברך יראי יהוה--    הקטנים עם-הגדלים</verse>
				<verse number="14">יד  יסף יהוה עליכם    עליכם ועל בניכם</verse>
				<verse number="15">טו  ברוכים אתם ליהוה--    עשה שמים וארץ</verse>
				<verse number="16">טז  השמים שמים ליהוה    והארץ נתן לבני-אדם</verse>
				<verse number="17">יז  לא המתים יהללו-יה    ולא כל-ירדי דומה</verse>
				<verse number="18">יח  ואנחנו נברך יה--    מעתה ועד-עולם הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="116">
				<verse number="1">א  אהבתי כי-ישמע יהוה--    את-קולי תחנוני</verse>
				<verse number="2">ב  כי-הטה אזנו לי    ובימי אקרא</verse>
				<verse number="3">ג  אפפוני חבלי-מות--ומצרי שאול מצאוני    צרה ויגון אמצא</verse>
				<verse number="4">ד  ובשם-יהוה אקרא    אנה יהוה מלטה נפשי</verse>
				<verse number="5">ה  חנון יהוה וצדיק    ואלהינו מרחם</verse>
				<verse number="6">ו  שמר פתאים יהוה    דלתי ולי יהושיע</verse>
				<verse number="7">ז  שובי נפשי למנוחיכי    כי-יהוה גמל עליכי</verse>
				<verse number="8">ח  כי חלצת נפשי ממות    את-עיני מן-דמעה את-רגלי מדחי</verse>
				<verse number="9">ט  אתהלך לפני יהוה--    בארצות החיים</verse>
				<verse number="10">י  האמנתי כי אדבר    אני עניתי מאד</verse>
				<verse number="11">יא  אני אמרתי בחפזי    כל-האדם כזב</verse>
				<verse number="12">יב  מה-אשיב ליהוה--    כל-תגמולוהי עלי</verse>
				<verse number="13">יג  כוס-ישועות אשא    ובשם יהוה אקרא</verse>
				<verse number="14">יד  נדרי ליהוה אשלם    נגדה-נא לכל-עמו</verse>
				<verse number="15">טו  יקר בעיני יהוה--    המותה לחסידיו</verse>
				<verse number="16">טז  אנה יהוה    כי-אני עבדך אני-עבדך בן-אמתך    פתחת למוסרי</verse>
				<verse number="17">יז  לך-אזבח זבח תודה    ובשם יהוה אקרא</verse>
				<verse number="18">יח  נדרי ליהוה אשלם    נגדה-נא לכל-עמו</verse>
				<verse number="19">יט  בחצרות בית יהוה--    בתוככי ירושלם הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="117">
				<verse number="1">א  הללו את-יהוה כל-גוים    שבחוהו כל-האמים</verse>
				<verse number="2">ב  כי גבר עלינו חסדו--    ואמת-יהוה לעולם הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="118">
				<verse number="1">א  הודו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="2">ב  יאמר-נא ישראל    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="3">ג  יאמרו-נא בית-אהרן    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="4">ד  יאמרו-נא יראי יהוה    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="5">ה  מן-המצר קראתי יה    ענני במרחב יה</verse>
				<verse number="6">ו  יהוה לי לא אירא    מה-יעשה לי אדם</verse>
				<verse number="7">ז  יהוה לי בעזרי    ואני אראה בשנאי</verse>
				<verse number="8">ח  טוב לחסות ביהוה--    מבטח באדם</verse>
				<verse number="9">ט  טוב לחסות ביהוה--    מבטח בנדיבים</verse>
				<verse number="10">י  כל-גוים סבבוני    בשם יהוה כי אמילם</verse>
				<verse number="11">יא  סבוני גם-סבבוני    בשם יהוה כי אמילם</verse>
				<verse number="12">יב  סבוני כדבורים--    דעכו כאש קוצים בשם יהוה    כי אמילם</verse>
				<verse number="13">יג  דחה דחיתני לנפל    ויהוה עזרני</verse>
				<verse number="14">יד  עזי וזמרת יה    ויהי-לי לישועה</verse>
				<verse number="15">טו  קול רנה וישועה--באהלי צדיקים    ימין יהוה עשה חיל</verse>
				<verse number="16">טז  ימין יהוה רוממה    ימין יהוה עשה חיל</verse>
				<verse number="17">יז  לא-אמות כי-אחיה    ואספר מעשי יה</verse>
				<verse number="18">יח  יסר יסרני יה    ולמות לא נתנני</verse>
				<verse number="19">יט  פתחו-לי שערי-צדק    אבא-בם אודה יה</verse>
				<verse number="20">כ  זה-השער ליהוה    צדיקים יבאו בו</verse>
				<verse number="21">כא  אודך כי עניתני    ותהי-לי לישועה</verse>
				<verse number="22">כב  אבן מאסו הבונים--    היתה לראש פנה</verse>
				<verse number="23">כג  מאת יהוה היתה זאת    היא נפלאת בעינינו</verse>
				<verse number="24">כד  זה-היום עשה יהוה    נגילה ונשמחה בו</verse>
				<verse number="25">כה  אנא יהוה הושיעה נא    אנא יהוה הצליחה נא</verse>
				<verse number="26">כו  ברוך הבא בשם יהוה    ברכנוכם מבית יהוה</verse>
				<verse number="27">כז  אל יהוה--ויאר-לנו    אסרו-חג בעבתים--עד קרנות המזבח</verse>
				<verse number="28">כח  אלי אתה ואודך    אלהי ארוממך</verse>
				<verse number="29">כט  הודו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="119">
				<verse number="1">א  אשרי תמימי-דרך--    ההלכים בתורת יהוה</verse>
				<verse number="2">ב  אשרי נצרי עדתיו    בכל-לב ידרשוהו</verse>
				<verse number="3">ג  אף לא-פעלו עולה    בדרכיו הלכו</verse>
				<verse number="4">ד  אתה צויתה פקדיך--    לשמר מאד</verse>
				<verse number="5">ה  אחלי יכנו דרכי--    לשמר חקיך</verse>
				<verse number="6">ו  אז לא-אבוש--    בהביטי אל-כל-מצותיך</verse>
				<verse number="7">ז  אודך בישר לבב--    בלמדי משפטי צדקך</verse>
				<verse number="8">ח  את-חקיך אשמר    אל-תעזבני עד-מאד</verse>
				<verse number="9">ט  במה יזכה-נער את-ארחו--    לשמר כדברך</verse>
				<verse number="10">י  בכל-לבי דרשתיך    אל-תשגני ממצותיך</verse>
				<verse number="11">יא  בלבי צפנתי אמרתך--    למען לא אחטא-לך</verse>
				<verse number="12">יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חקיך</verse>
				<verse number="13">יג  בשפתי ספרתי--    כל משפטי-פיך</verse>
				<verse number="14">יד  בדרך עדותיך ששתי--    כעל כל-הון</verse>
				<verse number="15">טו  בפקודיך אשיחה    ואביטה ארחתיך</verse>
				<verse number="16">טז  בחקתיך אשתעשע    לא אשכח דברך</verse>
				<verse number="17">יז  גמל על-עבדך אחיה    ואשמרה דברך</verse>
				<verse number="18">יח  גל-עיני ואביטה--    נפלאות מתורתך</verse>
				<verse number="19">יט  גר אנכי בארץ    אל-תסתר ממני מצותיך</verse>
				<verse number="20">כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת</verse>
				<verse number="21">כא  גערת זדים ארורים--    השגים ממצותיך</verse>
				<verse number="22">כב  גל מעלי חרפה ובוז    כי עדתיך נצרתי</verse>
				<verse number="23">כג  גם ישבו שרים בי נדברו--    עבדך ישיח בחקיך</verse>
				<verse number="24">כד  גם-עדתיך שעשעי--    אנשי עצתי</verse>
				<verse number="25">כה  דבקה לעפר נפשי    חיני כדברך</verse>
				<verse number="26">כו  דרכי ספרתי ותענני    למדני חקיך</verse>
				<verse number="27">כז  דרך-פקודיך הבינני    ואשיחה בנפלאותיך</verse>
				<verse number="28">כח  דלפה נפשי מתוגה    קימני כדברך</verse>
				<verse number="29">כט  דרך-שקר הסר ממני    ותורתך חנני</verse>
				<verse number="30">ל  דרך-אמונה בחרתי    משפטיך שויתי</verse>
				<verse number="31">לא  דבקתי בעדותיך    יהוה אל-תבישני</verse>
				<verse number="32">לב  דרך-מצותיך ארוץ    כי תרחיב לבי</verse>
				<verse number="33">לג  הורני יהוה דרך חקיך    ואצרנה עקב</verse>
				<verse number="34">לד  הבינני ואצרה תורתך    ואשמרנה בכל-לב</verse>
				<verse number="35">לה  הדריכני בנתיב מצותיך    כי-בו חפצתי</verse>
				<verse number="36">לו  הט-לבי אל-עדותיך    ואל אל-בצע</verse>
				<verse number="37">לז  העבר עיני מראות שוא    בדרכך חיני</verse>
				<verse number="38">לח  הקם לעבדך אמרתך--    אשר ליראתך</verse>
				<verse number="39">לט  העבר חרפתי אשר יגרתי    כי משפטיך טובים</verse>
				<verse number="40">מ  הנה תאבתי לפקדיך    בצדקתך חיני</verse>
				<verse number="41">מא  ויבאני חסדך יהוה    תשועתך כאמרתך</verse>
				<verse number="42">מב  ואענה חרפי דבר    כי-בטחתי בדברך</verse>
				<verse number="43">מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד    כי למשפטך יחלתי</verse>
				<verse number="44">מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד</verse>
				<verse number="45">מה  ואתהלכה ברחבה    כי פקדיך דרשתי</verse>
				<verse number="46">מו  ואדברה בעדתיך נגד מלכים    ולא אבוש</verse>
				<verse number="47">מז  ואשתעשע במצותיך    אשר אהבתי</verse>
				<verse number="48">מח  ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי    ואשיחה בחקיך</verse>
				<verse number="49">מט  זכר-דבר לעבדך--    על אשר יחלתני</verse>
				<verse number="50">נ  זאת נחמתי בעניי    כי אמרתך חיתני</verse>
				<verse number="51">נא  זדים הליצני עד-מאד    מתורתך לא נטיתי</verse>
				<verse number="52">נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה    ואתנחם</verse>
				<verse number="53">נג  זלעפה אחזתני מרשעים--    עזבי תורתך</verse>
				<verse number="54">נד  זמרות היו-לי חקיך--    בבית מגורי</verse>
				<verse number="55">נה  זכרתי בלילה שמך יהוה    ואשמרה תורתך</verse>
				<verse number="56">נו  זאת היתה-לי    כי פקדיך נצרתי</verse>
				<verse number="57">נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמר דבריך</verse>
				<verse number="58">נח  חליתי פניך בכל-לב    חנני כאמרתך</verse>
				<verse number="59">נט  חשבתי דרכי    ואשיבה רגלי אל-עדתיך</verse>
				<verse number="60">ס  חשתי ולא התמהמהתי--    לשמר מצותיך</verse>
				<verse number="61">סא  חבלי רשעים עודני    תורתך לא שכחתי</verse>
				<verse number="62">סב  חצות-לילה--אקום להודות לך    על משפטי צדקך</verse>
				<verse number="63">סג  חבר אני לכל-אשר יראוך    ולשמרי פקודיך</verse>
				<verse number="64">סד  חסדך יהוה מלאה הארץ    חקיך למדני</verse>
				<verse number="65">סה  טוב עשית עם-עבדך--    יהוה כדברך</verse>
				<verse number="66">סו  טוב טעם ודעת למדני    כי במצותיך האמנתי</verse>
				<verse number="67">סז  טרם אענה אני שגג    ועתה אמרתך שמרתי</verse>
				<verse number="68">סח  טוב-אתה ומטיב    למדני חקיך</verse>
				<verse number="69">סט  טפלו עלי שקר זדים    אני בכל-לב אצר פקודיך</verse>
				<verse number="70">ע  טפש כחלב לבם    אני תורתך שעשעתי</verse>
				<verse number="71">עא  טוב-לי כי-עניתי--    למען אלמד חקיך</verse>
				<verse number="72">עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי זהב וכסף</verse>
				<verse number="73">עג  ידיך עשוני ויכוננוני    הבינני ואלמדה מצותיך</verse>
				<verse number="74">עד  יראיך יראוני וישמחו    כי לדברך יחלתי</verse>
				<verse number="75">עה  ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך    ואמונה עניתני</verse>
				<verse number="76">עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך</verse>
				<verse number="77">עז  יבאוני רחמיך ואחיה    כי-תורתך שעשעי</verse>
				<verse number="78">עח  יבשו זדים כי-שקר עותוני    אני אשיח בפקודיך</verse>
				<verse number="79">עט  ישובו לי יראיך    וידעו (וידעי) עדתיך</verse>
				<verse number="80">פ  יהי-לבי תמים בחקיך--    למען לא אבוש</verse>
				<verse number="81">פא  כלתה לתשועתך נפשי    לדברך יחלתי</verse>
				<verse number="82">פב  כלו עיני לאמרתך--    לאמר מתי תנחמני</verse>
				<verse number="83">פג  כי-הייתי כנאד בקיטור--    חקיך לא שכחתי</verse>
				<verse number="84">פד  כמה ימי-עבדך    מתי תעשה ברדפי משפט</verse>
				<verse number="85">פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר לא כתורתך</verse>
				<verse number="86">פו  כל-מצותיך אמונה    שקר רדפוני עזרני</verse>
				<verse number="87">פז  כמעט כלוני בארץ    ואני לא-עזבתי פקדיך</verse>
				<verse number="88">פח  כחסדך חיני    ואשמרה עדות פיך</verse>
				<verse number="89">פט  לעולם יהוה--    דברך נצב בשמים</verse>
				<verse number="90">צ  לדר ודר אמונתך    כוננת ארץ ותעמד</verse>
				<verse number="91">צא  למשפטיך עמדו היום    כי הכל עבדיך</verse>
				<verse number="92">צב  לולי תורתך שעשעי--    אז אבדתי בעניי</verse>
				<verse number="93">צג  לעולם לא-אשכח פקודיך    כי בם חייתני</verse>
				<verse number="94">צד  לך-אני הושיעני    כי פקודיך דרשתי</verse>
				<verse number="95">צה  לי קוו רשעים לאבדני    עדתיך אתבונן</verse>
				<verse number="96">צו  לכל-תכלה ראיתי קץ    רחבה מצותך מאד</verse>
				<verse number="97">צז  מה-אהבתי תורתך    כל-היום היא שיחתי</verse>
				<verse number="98">צח  מאיבי תחכמני מצותך    כי לעולם היא-לי</verse>
				<verse number="99">צט  מכל-מלמדי השכלתי    כי עדותיך שיחה לי</verse>
				<verse number="100">ק  מזקנים אתבונן    כי פקודיך נצרתי</verse>
				<verse number="101">קא  מכל-ארח רע כלאתי רגלי--    למען אשמר דברך</verse>
				<verse number="102">קב  ממשפטיך לא-סרתי    כי-אתה הורתני</verse>
				<verse number="103">קג  מה-נמלצו לחכי אמרתך--    מדבש לפי</verse>
				<verse number="104">קד  מפקודיך אתבונן    על כן שנאתי כל-ארח שקר</verse>
				<verse number="105">קה  נר-לרגלי דברך    ואור לנתיבתי</verse>
				<verse number="106">קו  נשבעתי ואקימה--    לשמר משפטי צדקך</verse>
				<verse number="107">קז  נעניתי עד-מאד    יהוה חיני כדברך</verse>
				<verse number="108">קח  נדבות פי רצה-נא יהוה    ומשפטיך למדני</verse>
				<verse number="109">קט  נפשי בכפי תמיד    ותורתך לא שכחתי</verse>
				<verse number="110">קי  נתנו רשעים פח לי    ומפקודיך לא תעיתי</verse>
				<verse number="111">קיא  נחלתי עדותיך לעולם    כי-ששון לבי המה</verse>
				<verse number="112">קיב  נטיתי לבי לעשות חקיך--    לעולם עקב</verse>
				<verse number="113">קיג  סעפים שנאתי    ותורתך אהבתי</verse>
				<verse number="114">קיד  סתרי ומגני אתה    לדברך יחלתי</verse>
				<verse number="115">קטו  סורו-ממני מרעים    ואצרה מצות אלהי</verse>
				<verse number="116">קטז  סמכני כאמרתך ואחיה    ואל-תבישני משברי</verse>
				<verse number="117">קיז  סעדני ואושעה    ואשעה בחקיך תמיד</verse>
				<verse number="118">קיח  סלית כל-שוגים מחקיך    כי-שקר תרמיתם</verse>
				<verse number="119">קיט  סגים--השבת כל-רשעי-ארץ    לכן אהבתי עדתיך</verse>
				<verse number="120">קכ  סמר מפחדך בשרי    וממשפטיך יראתי</verse>
				<verse number="121">קכא  עשיתי משפט וצדק    בל-תניחני לעשקי</verse>
				<verse number="122">קכב  ערב עבדך לטוב    אל-יעשקני זדים</verse>
				<verse number="123">קכג  עיני כלו לישועתך    ולאמרת צדקך</verse>
				<verse number="124">קכד  עשה עם-עבדך כחסדך    וחקיך למדני</verse>
				<verse number="125">קכה  עבדך-אני הבינני    ואדעה עדתיך</verse>
				<verse number="126">קכו  עת לעשות ליהוה--    הפרו תורתך</verse>
				<verse number="127">קכז  על-כן אהבתי מצותיך--    מזהב ומפז</verse>
				<verse number="128">קכח  על-כן כל-פקודי כל ישרתי    כל-ארח שקר שנאתי</verse>
				<verse number="129">קכט  פלאות עדותיך    על-כן נצרתם נפשי</verse>
				<verse number="130">קל  פתח דבריך יאיר    מבין פתיים</verse>
				<verse number="131">קלא  פי-פערתי ואשאפה    כי למצותיך יאבתי</verse>
				<verse number="132">קלב  פנה-אלי וחנני--    כמשפט לאהבי שמך</verse>
				<verse number="133">קלג  פעמי הכן באמרתך    ואל-תשלט-בי כל-און</verse>
				<verse number="134">קלד  פדני מעשק אדם    ואשמרה פקודיך</verse>
				<verse number="135">קלה  פניך האר בעבדך    ולמדני את-חקיך</verse>
				<verse number="136">קלו  פלגי-מים ירדו עיני--    על לא-שמרו תורתך</verse>
				<verse number="137">קלז  צדיק אתה יהוה    וישר משפטיך</verse>
				<verse number="138">קלח  צוית צדק עדתיך    ואמונה מאד</verse>
				<verse number="139">קלט  צמתתני קנאתי    כי-שכחו דבריך צרי</verse>
				<verse number="140">קמ  צרופה אמרתך מאד    ועבדך אהבה</verse>
				<verse number="141">קמא  צעיר אנכי ונבזה    פקדיך לא שכחתי</verse>
				<verse number="142">קמב  צדקתך צדק לעולם    ותורתך אמת</verse>
				<verse number="143">קמג  צר-ומצוק מצאוני    מצותיך שעשעי</verse>
				<verse number="144">קמד  צדק עדותיך לעולם    הבינני ואחיה</verse>
				<verse number="145">קמה  קראתי בכל-לב ענני יהוה    חקיך אצרה</verse>
				<verse number="146">קמו  קראתיך הושיעני    ואשמרה עדתיך</verse>
				<verse number="147">קמז  קדמתי בנשף ואשועה    לדבריך (לדברך) יחלתי</verse>
				<verse number="148">קמח  קדמו עיני אשמרות--    לשיח באמרתך</verse>
				<verse number="149">קמט  קולי שמעה כחסדך    יהוה כמשפטך חיני</verse>
				<verse number="150">קנ  קרבו רדפי זמה    מתורתך רחקו</verse>
				<verse number="151">קנא  קרוב אתה יהוה    וכל-מצותיך אמת</verse>
				<verse number="152">קנב  קדם ידעתי מעדתיך    כי לעולם יסדתם</verse>
				<verse number="153">קנג  ראה-עניי וחלצני    כי-תורתך לא שכחתי</verse>
				<verse number="154">קנד  ריבה ריבי וגאלני    לאמרתך חיני</verse>
				<verse number="155">קנה  רחוק מרשעים ישועה    כי חקיך לא דרשו</verse>
				<verse number="156">קנו  רחמיך רבים יהוה    כמשפטיך חיני</verse>
				<verse number="157">קנז  רבים רדפי וצרי    מעדותיך לא נטיתי</verse>
				<verse number="158">קנח  ראיתי בגדים ואתקוטטה--    אשר אמרתך לא שמרו</verse>
				<verse number="159">קנט  ראה כי-פקודיך אהבתי    יהוה כחסדך חיני</verse>
				<verse number="160">קס  ראש-דברך אמת    ולעולם כל-משפט צדקך</verse>
				<verse number="161">קסא  שרים רדפוני חנם    ומדבריך (ומדברך) פחד לבי</verse>
				<verse number="162">קסב  שש אנכי על-אמרתך--    כמוצא שלל רב</verse>
				<verse number="163">קסג  שקר שנאתי ואתעבה    תורתך אהבתי</verse>
				<verse number="164">קסד  שבע ביום הללתיך--    על משפטי צדקך</verse>
				<verse number="165">קסה  שלום רב לאהבי תורתך    ואין-למו מכשול</verse>
				<verse number="166">קסו  שברתי לישועתך יהוה    ומצותיך עשיתי</verse>
				<verse number="167">קסז  שמרה נפשי עדתיך    ואהבם מאד</verse>
				<verse number="168">קסח  שמרתי פקודיך ועדתיך    כי כל-דרכי נגדך</verse>
				<verse number="169">קסט  תקרב רנתי לפניך יהוה    כדברך הבינני</verse>
				<verse number="170">קע  תבוא תחנתי לפניך    כאמרתך הצילני</verse>
				<verse number="171">קעא  תבענה שפתי תהלה    כי תלמדני חקיך</verse>
				<verse number="172">קעב  תען לשוני אמרתך    כי כל-מצותיך צדק</verse>
				<verse number="173">קעג  תהי-ידך לעזרני    כי פקודיך בחרתי</verse>
				<verse number="174">קעד  תאבתי לישועתך יהוה    ותורתך שעשעי</verse>
				<verse number="175">קעה  תחי-נפשי ותהללך    ומשפטך יעזרני</verse>
				<verse number="176">קעו  תעיתי--    כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך    לא שכחתי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="120">
				<verse number="1">א  שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי--    קראתי ויענני</verse>
				<verse number="2">ב  יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר    מלשון רמיה</verse>
				<verse number="3">ג  מה-יתן לך ומה-יסיף לך--    לשון רמיה</verse>
				<verse number="4">ד  חצי גבור שנונים    עם גחלי רתמים</verse>
				<verse number="5">ה  אויה-לי כי-גרתי משך    שכנתי עם-אהלי קדר</verse>
				<verse number="6">ו  רבת שכנה-לה נפשי--    עם שונא שלום</verse>
				<verse number="7">ז  אני-שלום וכי אדבר    המה למלחמה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="121">
				<verse number="1">א  שיר למעלות אשא עיני אל-ההרים--    מאין יבא עזרי</verse>
				<verse number="2">ב  עזרי מעם יהוה--    עשה שמים וארץ</verse>
				<verse number="3">ג  אל-יתן למוט רגלך    אל-ינום שמרך</verse>
				<verse number="4">ד  הנה לא-ינום ולא יישן--    שומר ישראל</verse>
				<verse number="5">ה  יהוה שמרך    יהוה צלך על-יד ימינך</verse>
				<verse number="6">ו  יומם השמש לא-יככה    וירח בלילה</verse>
				<verse number="7">ז  יהוה ישמרך מכל-רע    ישמר את-נפשך</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה ישמר-צאתך ובואך--    מעתה ועד-עולם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="122">
				<verse number="1">א  שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי--    בית יהוה נלך</verse>
				<verse number="2">ב  עמדות היו רגלינו--    בשעריך ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג  ירושלם הבנויה--    כעיר שחברה-לה יחדו</verse>
				<verse number="4">ד  ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל    להדות לשם יהוה</verse>
				<verse number="5">ה  כי שמה ישבו כסאות למשפט    כסאות לבית דוד</verse>
				<verse number="6">ו  שאלו שלום ירושלם    ישליו אהביך</verse>
				<verse number="7">ז  יהי-שלום בחילך    שלוה בארמנותיך</verse>
				<verse number="8">ח  למען אחי ורעי--    אדברה-נא שלום בך</verse>
				<verse number="9">ט  למען בית-יהוה אלהינו--    אבקשה טוב לך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="123">
				<verse number="1">א  שיר המעלות אליך נשאתי את-עיני--    הישבי בשמים</verse>
				<verse number="2">ב  הנה כעיני עבדים    אל-יד אדוניהם-- כעיני שפחה    אל-יד גברתה כן עינינו אל-יהוה אלהינו--    עד שיחננו</verse>
				<verse number="3">ג  חננו יהוה חננו    כי-רב שבענו בוז</verse>
				<verse number="4">ד  רבת    שבעה-לה נפשנו הלעג השאננים    הבוז לגאיונים (לגאי יונים)</verse>
			</chapter>
			<chapter number="124">
				<verse number="1">א  שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו--    יאמר-נא ישראל</verse>
				<verse number="2">ב  לולי יהוה שהיה לנו--    בקום עלינו אדם</verse>
				<verse number="3">ג  אזי חיים בלעונו--    בחרות אפם בנו</verse>
				<verse number="4">ד  אזי המים שטפונו--    נחלה עבר על-נפשנו</verse>
				<verse number="5">ה  אזי עבר על-נפשנו--    המים הזידונים</verse>
				<verse number="6">ו  ברוך יהוה--    שלא נתננו טרף לשניהם</verse>
				<verse number="7">ז  נפשנו--    כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר    ואנחנו נמלטנו</verse>
				<verse number="8">ח  עזרנו בשם יהוה--    עשה שמים וארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="125">
				<verse number="1">א  שיר המעלות הבטחים ביהוה--    כהר-ציון לא-ימוט לעולם ישב</verse>
				<verse number="2">ב  ירושלם--    הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו--    מעתה ועד-עולם</verse>
				<verse number="3">ג  כי לא ינוח שבט הרשע--    על גורל הצדיקים למען לא-ישלחו הצדיקים בעולתה    ידיהם</verse>
				<verse number="4">ד  היטיבה יהוה לטובים    ולישרים בלבותם</verse>
				<verse number="5">ה  והמטים עקלקלותם--    יוליכם יהוה את-פעלי האון שלום    על-ישראל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="126">
				<verse number="1">א  שיר המעלות בשוב יהוה את-שיבת ציון--    היינו כחלמים</verse>
				<verse number="2">ב  אז ימלא שחוק פינו--    ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים--    הגדיל יהוה לעשות עם-אלה</verse>
				<verse number="3">ג  הגדיל יהוה לעשות עמנו--    היינו שמחים</verse>
				<verse number="4">ד  שובה יהוה את-שבותנו (שביתנו)--    כאפיקים בנגב</verse>
				<verse number="5">ה  הזרעים בדמעה--    ברנה יקצרו</verse>
				<verse number="6">ו  הלוך ילך ובכה--    נשא משך-הזרע בא-יבא ברנה--    נשא אלמתיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="127">
				<verse number="1">א  שיר המעלות לשלמה אם-יהוה לא-יבנה בית--    שוא עמלו בוניו בו אם-יהוה לא-ישמר-עיר    שוא שקד שומר</verse>
				<verse number="2">ב  שוא לכם משכימי קום    מאחרי-שבת-- אכלי    לחם העצבים כן יתן לידידו    שנא</verse>
				<verse number="3">ג  הנה נחלת יהוה בנים    שכר פרי הבטן</verse>
				<verse number="4">ד  כחצים ביד-גבור--    כן בני הנעורים</verse>
				<verse number="5">ה  אשרי הגבר--    אשר מלא את-אשפתו מהם לא-יבשו--    כי-ידברו את-אויבים בשער</verse>
			</chapter>
			<chapter number="128">
				<verse number="1">א  שיר המעלות אשרי כל-ירא יהוה--    ההלך בדרכיו</verse>
				<verse number="2">ב  יגיע כפיך כי תאכל    אשריך וטוב לך</verse>
				<verse number="3">ג  אשתך כגפן פריה--    בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים--    סביב לשלחנך</verse>
				<verse number="4">ד  הנה כי-כן יברך גבר--    ירא יהוה</verse>
				<verse number="5">ה  יברכך יהוה מציון    וראה בטוב ירושלם--כל ימי חייך</verse>
				<verse number="6">ו  וראה-בנים לבניך    שלום על-ישראל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="129">
				<verse number="1">א  שיר המעלות רבת צררוני מנעורי--    יאמר-נא ישראל</verse>
				<verse number="2">ב  רבת צררוני מנעורי    גם לא-יכלו לי</verse>
				<verse number="3">ג  על-גבי חרשו חרשים    האריכו למענותם (למעניתם)</verse>
				<verse number="4">ד  יהוה צדיק    קצץ עבות רשעים</verse>
				<verse number="5">ה  יבשו ויסגו אחור--    כל שנאי ציון</verse>
				<verse number="6">ו  יהיו כחציר גגות--    שקדמת שלף יבש</verse>
				<verse number="7">ז  שלא מלא כפו קוצר    וחצנו מעמר</verse>
				<verse number="8">ח  ולא אמרו העברים--    ברכת-יהוה אליכם ברכנו אתכם    בשם יהוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="130">
				<verse number="1">א  שיר המעלות ממעמקים קראתיך    יהוה</verse>
				<verse number="2">ב  אדני    שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות--    לקול תחנוני</verse>
				<verse number="3">ג  אם-עונות תשמר-יה--    אדני מי יעמד</verse>
				<verse number="4">ד  כי-עמך הסליחה--    למען תורא</verse>
				<verse number="5">ה  קויתי יהוה קותה נפשי    ולדברו הוחלתי</verse>
				<verse number="6">ו  נפשי לאדני--    משמרים לבקר שמרים לבקר</verse>
				<verse number="7">ז  יחל ישראל אל-יהוה    כי-עם-יהוה החסד והרבה עמו פדות</verse>
				<verse number="8">ח  והוא יפדה את-ישראל--    מכל עונתיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="131">
				<verse number="1">א  שיר המעלות לדוד יהוה לא-גבה לבי--    ולא-רמו עיני ולא-הלכתי    בגדלות ובנפלאות ממני</verse>
				<verse number="2">ב  אם-לא שויתי ודוממתי--    נפשי כגמל עלי אמו    כגמל עלי נפשי</verse>
				<verse number="3">ג  יחל ישראל אל-יהוה--    מעתה ועד-עולם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="132">
				<verse number="1">א  שיר המעלות זכור-יהוה לדוד--    את כל-ענותו</verse>
				<verse number="2">ב  אשר נשבע ליהוה    נדר לאביר יעקב</verse>
				<verse number="3">ג  אם-אבא באהל ביתי    אם-אעלה על-ערש יצועי</verse>
				<verse number="4">ד  אם אתן שנת לעיני    לעפעפי תנומה</verse>
				<verse number="5">ה  עד-אמצא מקום ליהוה    משכנות לאביר יעקב</verse>
				<verse number="6">ו  הנה-שמענוה באפרתה    מצאנוה בשדי-יער</verse>
				<verse number="7">ז  נבואה למשכנותיו    נשתחוה להדם רגליו</verse>
				<verse number="8">ח  קומה יהוה למנוחתך    אתה וארון עזך</verse>
				<verse number="9">ט  כהניך ילבשו-צדק    וחסידיך ירננו</verse>
				<verse number="10">י  בעבור דוד עבדך--    אל-תשב פני משיחך</verse>
				<verse number="11">יא  נשבע-יהוה לדוד אמת--    לא-ישוב ממנה מפרי בטנך--    אשית לכסא-לך</verse>
				<verse number="12">יב  אם-ישמרו בניך בריתי--    ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד--    ישבו לכסא-לך</verse>
				<verse number="13">יג  כי-בחר יהוה בציון    אוה למושב לו</verse>
				<verse number="14">יד  זאת-מנוחתי עדי-עד    פה-אשב כי אותיה</verse>
				<verse number="15">טו  צידה ברך אברך    אביוניה אשביע לחם</verse>
				<verse number="16">טז  וכהניה אלביש ישע    וחסידיה רנן ירננו</verse>
				<verse number="17">יז  שם אצמיח קרן לדוד    ערכתי נר למשיחי</verse>
				<verse number="18">יח  אויביו אלביש בשת    ועליו יציץ נזרו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="133">
				<verse number="1">א  שיר המעלות לדוד הנה מה-טוב ומה-נעים--    שבת אחים גם-יחד</verse>
				<verse number="2">ב  כשמן הטוב    על-הראש-- ירד    על-הזקן זקן-אהרן שירד    על-פי מדותיו</verse>
				<verse number="3">ג  כטל-חרמון--    שירד על-הררי ציון כי שם צוה יהוה    את-הברכה-- חיים    עד-העולם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="134">
				<verse number="1">א  שיר המעלות הנה ברכו את-יהוה    כל-עבדי יהוה-- העמדים בבית-יהוה    בלילות</verse>
				<verse number="2">ב  שאו-ידכם קדש    וברכו את-יהוה</verse>
				<verse number="3">ג  יברכך יהוה מציון    עשה שמים וארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="135">
				<verse number="1">א  הללו-יה הללו את-שם יהוה    הללו עבדי יהוה</verse>
				<verse number="2">ב  שעמדים בבית יהוה--    בחצרות בית אלהינו</verse>
				<verse number="3">ג  הללו-יה כי-טוב יהוה    זמרו לשמו כי נעים</verse>
				<verse number="4">ד  כי-יעקב בחר לו יה    ישראל לסגלתו</verse>
				<verse number="5">ה  כי אני ידעתי כי-גדול יהוה    ואדנינו מכל-אלהים</verse>
				<verse number="6">ו  כל אשר-חפץ יהוה    עשה בשמים ובארץ--    בימים וכל-תהמות</verse>
				<verse number="7">ז  מעלה נשאים    מקצה הארץ ברקים למטר עשה    מוצא-רוח מאוצרותיו</verse>
				<verse number="8">ח  שהכה בכורי מצרים--    מאדם עד-בהמה</verse>
				<verse number="9">ט  שלח אותת ומפתים--בתוככי מצרים    בפרעה ובכל-עבדיו</verse>
				<verse number="10">י  שהכה גוים רבים    והרג מלכים עצומים</verse>
				<verse number="11">יא  לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן    ולכל ממלכות כנען</verse>
				<verse number="12">יב  ונתן ארצם נחלה--    נחלה לישראל עמו</verse>
				<verse number="13">יג  יהוה שמך לעולם    יהוה זכרך לדר-ודר</verse>
				<verse number="14">יד  כי-ידין יהוה עמו    ועל-עבדיו יתנחם</verse>
				<verse number="15">טו  עצבי הגוים כסף וזהב    מעשה ידי אדם</verse>
				<verse number="16">טז  פה-להם ולא ידברו    עינים להם ולא יראו</verse>
				<verse number="17">יז  אזנים להם ולא יאזינו    אף אין-יש-רוח בפיהם</verse>
				<verse number="18">יח  כמוהם יהיו עשיהם--    כל אשר-בטח בהם</verse>
				<verse number="19">יט  בית ישראל ברכו את-יהוה    בית אהרן ברכו את-יהוה</verse>
				<verse number="20">כ  בית הלוי ברכו את-יהוה    יראי יהוה ברכו את-יהוה</verse>
				<verse number="21">כא  ברוך יהוה מציון--    שכן ירושלם הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="136">
				<verse number="1">א  הודו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="2">ב  הודו לאלהי האלהים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="3">ג  הודו לאדני האדנים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="4">ד  לעשה נפלאות גדלות לבדו    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="5">ה  לעשה השמים בתבונה    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="6">ו  לרקע הארץ על-המים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="7">ז  לעשה אורים גדלים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="8">ח  את-השמש לממשלת ביום    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="9">ט  את-הירח וכוכבים לממשלות בלילה    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="10">י  למכה מצרים בבכוריהם    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="11">יא  ויוצא ישראל מתוכם    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="12">יב  ביד חזקה ובזרוע נטויה    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="13">יג  לגזר ים-סוף לגזרים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="14">יד  והעביר ישראל בתוכו    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="15">טו  ונער פרעה וחילו בים-סוף    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="16">טז  למוליך עמו במדבר    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="17">יז  למכה מלכים גדלים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="18">יח  ויהרג מלכים אדירים    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="19">יט  לסיחון מלך האמרי    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="20">כ  ולעוג מלך הבשן    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="21">כא  ונתן ארצם לנחלה    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="22">כב  נחלה לישראל עבדו    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="23">כג  שבשפלנו זכר לנו    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="24">כד  ויפרקנו מצרינו    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="25">כה  נתן לחם לכל-בשר    כי לעולם חסדו</verse>
				<verse number="26">כו  הודו לאל השמים    כי לעולם חסדו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="137">
				<verse number="1">א  על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו    בזכרנו את-ציון</verse>
				<verse number="2">ב  על-ערבים בתוכה--    תלינו כנרותינו</verse>
				<verse number="3">ג  כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר--    ותוללינו שמחה שירו לנו    משיר ציון</verse>
				<verse number="4">ד  איך--נשיר את-שיר-יהוה    על אדמת נכר</verse>
				<verse number="5">ה  אם-אשכחך ירושלם--    תשכח ימיני</verse>
				<verse number="6">ו  תדבק-לשוני לחכי--    אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם--    על ראש שמחתי</verse>
				<verse number="7">ז  זכר יהוה לבני אדום--    את יום ירושלם האמרים ערו ערו--    עד היסוד בה</verse>
				<verse number="8">ח  בת-בבל    השדודה אשרי שישלם-לך--    את-גמולך שגמלת לנו</verse>
				<verse number="9">ט  אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך--    אל-הסלע</verse>
			</chapter>
			<chapter number="138">
				<verse number="1">א  לדוד  אודך בכל-לבי    נגד אלהים אזמרך</verse>
				<verse number="2">ב  אשתחוה אל-היכל קדשך    ואודה את-שמך-- על-חסדך    ועל-אמתך כי-הגדלת על-כל-שמך    אמרתך</verse>
				<verse number="3">ג  ביום קראתי ותענני    תרהבני בנפשי עז</verse>
				<verse number="4">ד  יודוך יהוה כל-מלכי-ארץ    כי שמעו אמרי-פיך</verse>
				<verse number="5">ה  וישירו בדרכי יהוה    כי-גדול כבוד יהוה</verse>
				<verse number="6">ו  כי-רם יהוה ושפל יראה    וגבה ממרחק יידע</verse>
				<verse number="7">ז  אם-אלך בקרב צרה--    תחיני על אף איבי תשלח ידך    ותושיעני ימינך</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה יגמר בעדי    יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל-תרף</verse>
			</chapter>
			<chapter number="139">
				<verse number="1">א  למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני    ותדע</verse>
				<verse number="2">ב  אתה ידעת שבתי וקומי    בנתה לרעי מרחוק</verse>
				<verse number="3">ג  ארחי ורבעי זרית    וכל-דרכי הסכנתה</verse>
				<verse number="4">ד  כי אין מלה בלשוני    הן יהוה ידעת כלה</verse>
				<verse number="5">ה  אחור וקדם צרתני    ותשת עלי כפכה</verse>
				<verse number="6">ו  פלאיה (פליאה) דעת ממני    נשגבה לא-אוכל לה</verse>
				<verse number="7">ז  אנה אלך מרוחך    ואנה מפניך אברח</verse>
				<verse number="8">ח  אם אסק שמים שם אתה    ואציעה שאול הנך</verse>
				<verse number="9">ט  אשא כנפי-שחר    אשכנה באחרית ים</verse>
				<verse number="10">י  גם-שם ידך תנחני    ותאחזני ימינך</verse>
				<verse number="11">יא  ואמר אך-חשך ישופני    ולילה אור בעדני</verse>
				<verse number="12">יב  גם-חשך    לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר--    כחשיכה כאורה</verse>
				<verse number="13">יג  כי-אתה קנית כליתי    תסכני בבטן אמי</verse>
				<verse number="14">יד  אודך--    על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך    ונפשי ידעת מאד</verse>
				<verse number="15">טו  לא-נכחד עצמי    ממך אשר-עשיתי בסתר    רקמתי בתחתיות ארץ</verse>
				<verse number="16">טז  גלמי ראו עיניך    ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו    ולא (ולו) אחד בהם</verse>
				<verse number="17">יז  ולי--מה-יקרו רעיך אל    מה עצמו ראשיהם</verse>
				<verse number="18">יח  אספרם מחול ירבון    הקיצתי ועודי עמך</verse>
				<verse number="19">יט  אם-תקטל אלוה רשע    ואנשי דמים סורו מני</verse>
				<verse number="20">כ  אשר ימרוך למזמה    נשוא לשוא עריך</verse>
				<verse number="21">כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא    ובתקוממיך אתקוטט</verse>
				<verse number="22">כב  תכלית שנאה שנאתים    לאויבים היו לי</verse>
				<verse number="23">כג  חקרני אל ודע לבבי    בחנני ודע שרעפי</verse>
				<verse number="24">כד  וראה אם-דרך-עצב בי    ונחני בדרך עולם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="140">
				<verse number="1">א  למנצח מזמור לדוד</verse>
				<verse number="2">ב  חלצני יהוה מאדם רע    מאיש חמסים תנצרני</verse>
				<verse number="3">ג  אשר חשבו רעות בלב    כל-יום יגורו מלחמות</verse>
				<verse number="4">ד  שננו לשונם כמו-נחש    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה</verse>
				<verse number="5">ה  שמרני יהוה מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו    לדחות פעמי</verse>
				<verse number="6">ו  טמנו גאים פח לי--    וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי    סלה</verse>
				<verse number="7">ז  אמרתי ליהוה אלי אתה    האזינה יהוה קול תחנוני</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה אדני עז ישועתי    סכתה לראשי ביום נשק</verse>
				<verse number="9">ט  אל-תתן יהוה מאויי רשע    זממו אל-תפק ירומו סלה</verse>
				<verse number="10">י  ראש מסבי--    עמל שפתימו יכסומו (יכסימו)</verse>
				<verse number="11">יא  ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים    באש יפלם במהמרות בל-יקומו</verse>
				<verse number="12">יב  איש לשון בל-יכון בארץ    איש-חמס רע--יצודנו למדחפת</verse>
				<verse number="13">יג  ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני    משפט אבינים [ (Psalms 140:14) יד  אך צדיקים יודו לשמך    ישבו ישרים את-פניך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="141">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי    האזינה קולי בקראי-לך</verse>
				<verse number="2">ב  תכון תפלתי קטרת לפניך    משאת כפי מנחת-ערב</verse>
				<verse number="3">ג  שיתה יהוה שמרה לפי    נצרה על-דל שפתי</verse>
				<verse number="4">ד  אל-תט-לבי    לדבר רע להתעולל עללות    ברשע-- את-אישים    פעלי-און ובל-אלחם    במנעמיהם</verse>
				<verse number="5">ה  יהלמני צדיק חסד    ויוכיחני-- שמן ראש    אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי    ברעותיהם</verse>
				<verse number="6">ו  נשמטו בידי-סלע שפטיהם    ושמעו אמרי כי נעמו</verse>
				<verse number="7">ז  כמו פלח ובקע בארץ--    נפזרו עצמינו לפי שאול</verse>
				<verse number="8">ח  כי אליך יהוה אדני עיני    בכה חסיתי אל-תער נפשי</verse>
				<verse number="9">ט  שמרני--מידי פח יקשו לי    ומקשות פעלי און</verse>
				<verse number="10">י  יפלו במכמריו רשעים    יחד אנכי עד-אעבור</verse>
			</chapter>
			<chapter number="142">
				<verse number="1">א  משכיל לדוד בהיותו במערה    תפלה</verse>
				<verse number="2">ב  קולי אל-יהוה אזעק    קולי אל-יהוה אתחנן</verse>
				<verse number="3">ג  אשפך לפניו שיחי    צרתי לפניו אגיד</verse>
				<verse number="4">ד  בהתעטף עלי רוחי--    ואתה ידעת נתיבתי בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי</verse>
				<verse number="5">ה  הביט ימין וראה--    ואין-לי מכיר אבד מנוס ממני    אין דורש לנפשי</verse>
				<verse number="6">ו  זעקתי אליך    יהוה אמרתי אתה מחסי    חלקי בארץ החיים</verse>
				<verse number="7">ז  הקשיבה אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני [ (Psalms 142:8) ח  הוציאה ממסגר נפשי--    להודות את-שמך בי יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="143">
				<verse number="1">א  מזמור לדוד יהוה שמע תפלתי--    האזינה אל-תחנוני באמנתך ענני    בצדקתך</verse>
				<verse number="2">ב  ואל-תבוא במשפט    את-עבדך כי לא-יצדק לפניך    כל-חי</verse>
				<verse number="3">ג  כי רדף אויב נפשי--    דכא לארץ חיתי הושבני במחשכים    כמתי עולם</verse>
				<verse number="4">ד  ותתעטף עלי רוחי    בתוכי ישתומם לבי</verse>
				<verse number="5">ה  זכרתי ימים מקדם--    הגיתי בכל-פעלך במעשה ידיך    אשוחח</verse>
				<verse number="6">ו  פרשתי ידי אליך    נפשי כארץ-עיפה לך סלה</verse>
				<verse number="7">ז  מהר ענני יהוה--    כלתה רוחי אל-תסתר פניך ממני    ונמשלתי עם-ירדי בור</verse>
				<verse number="8">ח  השמיעני בבקר חסדך--    כי-בך בטחתי הודיעני דרך-זו אלך--    כי-אליך נשאתי נפשי</verse>
				<verse number="9">ט  הצילני מאיבי יהוה--    אליך כסתי</verse>
				<verse number="10">י  למדני לעשות רצונך--    כי-אתה אלוהי רוחך טובה    תנחני בארץ מישור</verse>
				<verse number="11">יא  למען-שמך יהוה תחיני    בצדקתך תוציא מצרה נפשי</verse>
				<verse number="12">יב  ובחסדך תצמית איבי    והאבדת כל-צררי נפשי--כי אני עבדך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="144">
				<verse number="1">א  לדוד  ברוך יהוה צורי--    המלמד ידי לקרב אצבעותי    למלחמה</verse>
				<verse number="2">ב  חסדי ומצודתי    משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי    הרודד עמי תחתי</verse>
				<verse number="3">ג  יהוה--מה-אדם ותדעהו    בן-אנוש ותחשבהו</verse>
				<verse number="4">ד  אדם להבל דמה    ימיו כצל עובר</verse>
				<verse number="5">ה  יהוה הט-שמיך ותרד    גע בהרים ויעשנו</verse>
				<verse number="6">ו  ברוק ברק ותפיצם    שלח חציך ותהמם</verse>
				<verse number="7">ז  שלח ידיך ממרום    פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר</verse>
				<verse number="8">ח  אשר פיהם דבר-שוא    וימינם ימין שקר</verse>
				<verse number="9">ט  אלהים--שיר חדש אשירה לך    בנבל עשור אזמרה-לך</verse>
				<verse number="10">י  הנותן תשועה למלכים    הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה</verse>
				<verse number="11">יא  פצני והצילני    מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא    וימינם ימין שקר</verse>
				<verse number="12">יב  אשר בנינו כנטעים--    מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית--    מחטבות תבנית היכל</verse>
				<verse number="13">יג  מזוינו מלאים--    מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות--    בחוצותינו</verse>
				<verse number="14">יד  אלופינו מסבלים    אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו</verse>
				<verse number="15">טו  אשרי העם שככה לו    אשרי העם שיהוה אלהיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="145">
				<verse number="1">א  תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך    ואברכה שמך לעולם ועד</verse>
				<verse number="2">ב  בכל-יום אברכך    ואהללה שמך לעולם ועד</verse>
				<verse number="3">ג  גדול יהוה ומהלל מאד    ולגדלתו אין חקר</verse>
				<verse number="4">ד  דור לדור ישבח מעשיך    וגבורתיך יגידו</verse>
				<verse number="5">ה  הדר כבוד הודך--    ודברי נפלאתיך אשיחה</verse>
				<verse number="6">ו  ועזוז נוראתיך יאמרו    וגדלותיך (וגדלתך) אספרנה</verse>
				<verse number="7">ז  זכר רב-טובך יביעו    וצדקתך ירננו</verse>
				<verse number="8">ח  חנון ורחום יהוה    ארך אפים וגדל-חסד</verse>
				<verse number="9">ט  טוב-יהוה לכל    ורחמיו על-כל-מעשיו</verse>
				<verse number="10">י  יודוך יהוה כל-מעשיך    וחסידיך יברכוכה</verse>
				<verse number="11">יא  כבוד מלכותך יאמרו    וגבורתך ידברו</verse>
				<verse number="12">יב  להודיע לבני האדם--גבורתיו    וכבוד הדר מלכותו</verse>
				<verse number="13">יג  מלכותך מלכות כל-עלמים    וממשלתך בכל-דור ודר</verse>
				<verse number="14">יד  סומך יהוה לכל-הנפלים    וזוקף לכל-הכפופים</verse>
				<verse number="15">טו  עיני-כל אליך ישברו    ואתה נותן-להם את-אכלם בעתו</verse>
				<verse number="16">טז  פותח את-ידך    ומשביע לכל-חי רצון</verse>
				<verse number="17">יז  צדיק יהוה בכל-דרכיו    וחסיד בכל-מעשיו</verse>
				<verse number="18">יח  קרוב יהוה לכל-קראיו--    לכל אשר יקראהו באמת</verse>
				<verse number="19">יט  רצון-יראיו יעשה    ואת-שועתם ישמע ויושיעם</verse>
				<verse number="20">כ  שומר יהוה את-כל-אהביו    ואת כל-הרשעים ישמיד</verse>
				<verse number="21">כא  תהלת יהוה ידבר-פי    ויברך כל-בשר שם קדשו--לעולם ועד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="146">
				<verse number="1">א  הללו-יה הללי נפשי    את-יהוה</verse>
				<verse number="2">ב  אהללה יהוה בחיי    אזמרה לאלהי בעודי</verse>
				<verse number="3">ג  אל-תבטחו בנדיבים--    בבן-אדם שאין לו תשועה</verse>
				<verse number="4">ד  תצא רוחו ישב לאדמתו    ביום ההוא אבדו עשתנתיו</verse>
				<verse number="5">ה  אשרי--שאל יעקב בעזרו    שברו על-יהוה אלהיו</verse>
				<verse number="6">ו  עשה שמים וארץ--    את-הים ואת-כל-אשר-בם השמר אמת    לעולם</verse>
				<verse number="7">ז  עשה משפט לעשוקים--נתן לחם לרעבים    יהוה מתיר אסורים</verse>
				<verse number="8">ח  יהוה פקח עורים--יהוה זקף כפופים    יהוה אהב צדיקים</verse>
				<verse number="9">ט  יהוה שמר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד    ודרך רשעים יעות</verse>
				<verse number="10">י  ימלך יהוה לעולם--    אלהיך ציון לדר ודר הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="147">
				<verse number="1">א  הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו--    כי-נעים נאוה תהלה</verse>
				<verse number="2">ב  בונה ירושלם יהוה    נדחי ישראל יכנס</verse>
				<verse number="3">ג  הרפא לשבורי לב    ומחבש לעצבותם</verse>
				<verse number="4">ד  מונה מספר לכוכבים    לכלם שמות יקרא</verse>
				<verse number="5">ה  גדול אדונינו ורב-כח    לתבונתו אין מספר</verse>
				<verse number="6">ו  מעודד ענוים יהוה    משפיל רשעים עדי-ארץ</verse>
				<verse number="7">ז  ענו ליהוה בתודה    זמרו לאלהינו בכנור</verse>
				<verse number="8">ח  המכסה שמים בעבים--    המכין לארץ מטר המצמיח הרים    חציר</verse>
				<verse number="9">ט  נותן לבהמה לחמה    לבני ערב אשר יקראו</verse>
				<verse number="10">י  לא בגבורת הסוס יחפץ    לא-בשוקי האיש ירצה</verse>
				<verse number="11">יא  רוצה יהוה את-יראיו--    את-המיחלים לחסדו</verse>
				<verse number="12">יב  שבחי ירושלם את-יהוה    הללי אלהיך ציון</verse>
				<verse number="13">יג  כי-חזק בריחי שעריך    ברך בניך בקרבך</verse>
				<verse number="14">יד  השם-גבולך שלום    חלב חטים ישביעך</verse>
				<verse number="15">טו  השלח אמרתו ארץ    עד-מהרה ירוץ דברו</verse>
				<verse number="16">טז  הנתן שלג כצמר    כפור כאפר יפזר</verse>
				<verse number="17">יז  משליך קרחו כפתים    לפני קרתו מי יעמד</verse>
				<verse number="18">יח  ישלח דברו וימסם    ישב רוחו יזלו-מים</verse>
				<verse number="19">יט  מגיד דברו ליעקב    חקיו ומשפטיו לישראל</verse>
				<verse number="20">כ  לא עשה כן לכל-גוי--    ומשפטים בל-ידעום הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="148">
				<verse number="1">א  הללו-יה הללו את-יהוה מן-השמים    הללוהו במרומים</verse>
				<verse number="2">ב  הללוהו כל-מלאכיו    הללוהו כל-צבאו</verse>
				<verse number="3">ג  הללוהו שמש וירח    הללוהו כל-כוכבי אור</verse>
				<verse number="4">ד  הללוהו שמי השמים    והמים אשר מעל השמים</verse>
				<verse number="5">ה  יהללו את-שם יהוה    כי הוא צוה ונבראו</verse>
				<verse number="6">ו  ויעמידם לעד לעולם    חק-נתן ולא יעבור</verse>
				<verse number="7">ז  הללו את-יהוה מן-הארץ--    תנינים וכל-תהמות</verse>
				<verse number="8">ח  אש וברד שלג וקיטור    רוח סערה עשה דברו</verse>
				<verse number="9">ט  ההרים וכל-גבעות    עץ פרי וכל-ארזים</verse>
				<verse number="10">י  החיה וכל-בהמה    רמש וצפור כנף</verse>
				<verse number="11">יא  מלכי-ארץ וכל-לאמים    שרים וכל-שפטי ארץ</verse>
				<verse number="12">יב  בחורים וגם-בתולות    זקנים עם-נערים</verse>
				<verse number="13">יג  יהללו את-שם יהוה--    כי-נשגב שמו לבדו הודו    על-ארץ ושמים</verse>
				<verse number="14">יד  וירם קרן לעמו    תהלה לכל-חסידיו-- לבני ישראל    עם קרבו הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="149">
				<verse number="1">א  הללו-יה שירו ליהוה שיר חדש    תהלתו בקהל חסידים</verse>
				<verse number="2">ב  ישמח ישראל בעשיו    בני-ציון יגילו במלכם</verse>
				<verse number="3">ג  יהללו שמו במחול    בתף וכנור יזמרו-לו</verse>
				<verse number="4">ד  כי-רוצה יהוה בעמו    יפאר ענוים בישועה</verse>
				<verse number="5">ה  יעלזו חסידים בכבוד    ירננו על-משכבותם</verse>
				<verse number="6">ו  רוממות אל בגרונם    וחרב פיפיות בידם</verse>
				<verse number="7">ז  לעשות נקמה בגוים    תוכחות בלאמים</verse>
				<verse number="8">ח  לאסר מלכיהם בזקים    ונכבדיהם בכבלי ברזל</verse>
				<verse number="9">ט  לעשות בהם משפט כתוב--    הדר הוא לכל-חסידיו הללו-יה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="150">
				<verse number="1">א  הללו-יה הללו-אל בקדשו    הללוהו ברקיע עזו</verse>
				<verse number="2">ב  הללוהו בגבורתיו    הללוהו כרב גדלו</verse>
				<verse number="3">ג  הללוהו בתקע שופר    הללוהו בנבל וכנור</verse>
				<verse number="4">ד  הללוהו בתף ומחול    הללוהו במנים ועגב</verse>
				<verse number="5">ה  הללוהו בצלצלי-שמע    הללוהו בצלצלי תרועה</verse>
				<verse number="6">ו  כל הנשמה תהלל יה            הללו-יה</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="20">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א  משלי שלמה בן-דוד--    מלך ישראל</verse>
				<verse number="2">ב  לדעת חכמה ומוסר    להבין אמרי בינה</verse>
				<verse number="3">ג  לקחת מוסר השכל    צדק ומשפט ומשרים</verse>
				<verse number="4">ד  לתת לפתאים ערמה    לנער דעת ומזמה</verse>
				<verse number="5">ה  ישמע חכם ויוסף לקח    ונבון תחבלות יקנה</verse>
				<verse number="6">ו  להבין משל ומליצה    דברי חכמים וחידתם</verse>
				<verse number="7">ז  יראת יהוה ראשית דעת    חכמה ומוסר אוילים בזו</verse>
				<verse number="8">ח  שמע בני מוסר אביך    ואל-תטש תורת אמך</verse>
				<verse number="9">ט  כי לוית חן הם לראשך    וענקים לגרגרתך</verse>
				<verse number="10">י  בני--    אם-יפתוך חטאים אל-תבא</verse>
				<verse number="11">יא  אם-יאמרו    לכה אתנו נארבה לדם    נצפנה לנקי חנם</verse>
				<verse number="12">יב  נבלעם כשאול חיים    ותמימים כיורדי בור</verse>
				<verse number="13">יג  כל-הון יקר נמצא    נמלא בתינו שלל</verse>
				<verse number="14">יד  גורלך תפיל בתוכנו    כיס אחד יהיה לכלנו</verse>
				<verse number="15">טו  בני--אל-תלך בדרך אתם    מנע רגלך מנתיבתם</verse>
				<verse number="16">טז  כי רגליהם לרע ירוצו    וימהרו לשפך-דם</verse>
				<verse number="17">יז  כי-חנם מזרה הרשת--    בעיני כל-בעל כנף</verse>
				<verse number="18">יח  והם לדמם יארבו    יצפנו לנפשתם</verse>
				<verse number="19">יט  כן--ארחות כל-בצע בצע    את-נפש בעליו יקח</verse>
				<verse number="20">כ  חכמות בחוץ תרנה    ברחבות תתן קולה</verse>
				<verse number="21">כא  בראש המיות תקרא    בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר</verse>
				<verse number="22">כב  עד-מתי פתים--    תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם    וכסילים ישנאו-דעת</verse>
				<verse number="23">כג  תשובו לתוכחתי    הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם</verse>
				<verse number="24">כד  יען קראתי ותמאנו    נטיתי ידי ואין מקשיב</verse>
				<verse number="25">כה  ותפרעו כל-עצתי    ותוכחתי לא אביתם</verse>
				<verse number="26">כו  גם-אני באידכם אשחק    אלעג בבא פחדכם</verse>
				<verse number="27">כז  בבא כשאוה (כשואה) פחדכם--    ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם    צרה וצוקה</verse>
				<verse number="28">כח  אז יקראנני ולא אענה    ישחרנני ולא ימצאנני</verse>
				<verse number="29">כט  תחת כי-שנאו דעת    ויראת יהוה לא בחרו</verse>
				<verse number="30">ל  לא-אבו לעצתי    נאצו כל-תוכחתי</verse>
				<verse number="31">לא  ויאכלו מפרי דרכם    וממעצתיהם ישבעו</verse>
				<verse number="32">לב  כי משובת פתים תהרגם    ושלות כסילים תאבדם</verse>
				<verse number="33">לג  ושמע לי ישכן-בטח    ושאנן מפחד רעה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א  בני אם-תקח אמרי    ומצותי תצפן אתך</verse>
				<verse number="2">ב  להקשיב לחכמה אזנך    תטה לבך לתבונה</verse>
				<verse number="3">ג  כי אם לבינה תקרא    לתבונה תתן קולך</verse>
				<verse number="4">ד  אם-תבקשנה ככסף    וכמטמונים תחפשנה</verse>
				<verse number="5">ה  אז--תבין יראת יהוה    ודעת אלהים תמצא</verse>
				<verse number="6">ו  כי-יהוה יתן חכמה    מפיו דעת ותבונה</verse>
				<verse number="7">ז  וצפן (יצפן) לישרים תושיה    מגן להלכי תם</verse>
				<verse number="8">ח  לנצר ארחות משפט    ודרך חסידו ישמר</verse>
				<verse number="9">ט  אז--תבין צדק ומשפט    ומישרים כל-מעגל-טוב</verse>
				<verse number="10">י  כי-תבוא חכמה בלבך    ודעת לנפשך ינעם</verse>
				<verse number="11">יא  מזמה תשמר עליך    תבונה תנצרכה</verse>
				<verse number="12">יב  להצילך מדרך רע    מאיש מדבר תהפכות</verse>
				<verse number="13">יג  העזבים ארחות ישר--    ללכת בדרכי-חשך</verse>
				<verse number="14">יד  השמחים לעשות רע    יגילו בתהפכות רע</verse>
				<verse number="15">טו  אשר ארחתיהם עקשים    ונלוזים במעגלותם</verse>
				<verse number="16">טז  להצילך מאשה זרה    מנכריה אמריה החליקה</verse>
				<verse number="17">יז  העזבת אלוף נעוריה    ואת-ברית אלהיה שכחה</verse>
				<verse number="18">יח  כי שחה אל-מות ביתה    ואל-רפאים מעגלתיה</verse>
				<verse number="19">יט  כל-באיה לא ישובון    ולא-ישיגו ארחות חיים</verse>
				<verse number="20">כ  למען--תלך בדרך טובים    וארחות צדיקים תשמר</verse>
				<verse number="21">כא  כי-ישרים ישכנו-ארץ    ותמימים יותרו בה</verse>
				<verse number="22">כב  ורשעים מארץ יכרתו    ובוגדים יסחו ממנה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א  בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך</verse>
				<verse number="2">ב  כי ארך ימים ושנות חיים--    ושלום יוסיפו לך</verse>
				<verse number="3">ג  חסד ואמת    אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך    כתבם על-לוח לבך</verse>
				<verse number="4">ד  ומצא-חן ושכל-טוב--    בעיני אלהים ואדם</verse>
				<verse number="5">ה  בטח אל-יהוה בכל-לבך    ואל-בינתך אל-תשען</verse>
				<verse number="6">ו  בכל-דרכיך דעהו    והוא יישר ארחתיך</verse>
				<verse number="7">ז  אל-תהי חכם בעיניך    ירא את-יהוה וסור מרע</verse>
				<verse number="8">ח  רפאות תהי לשרך    ושקוי לעצמותיך</verse>
				<verse number="9">ט  כבד את-יהוה מהונך    ומראשית כל-תבואתך</verse>
				<verse number="10">י  וימלאו אסמיך שבע    ותירוש יקביך יפרצו</verse>
				<verse number="11">יא  מוסר יהוה בני אל-תמאס    ואל-תקץ בתוכחתו</verse>
				<verse number="12">יב  כי את אשר יאהב יהוה    יוכיח וכאב    את-בן ירצה</verse>
				<verse number="13">יג  אשרי אדם מצא חכמה    ואדם יפיק תבונה</verse>
				<verse number="14">יד  כי טוב סחרה מסחר-כסף    ומחרוץ תבואתה</verse>
				<verse number="15">טו  יקרה היא מפניים (מפנינים)    וכל-חפציך לא ישוו-בה</verse>
				<verse number="16">טז  ארך ימים בימינה    בשמאולה עשר וכבוד</verse>
				<verse number="17">יז  דרכיה דרכי-נעם    וכל-נתיבותיה שלום</verse>
				<verse number="18">יח  עץ-חיים היא למחזיקים בה    ותמכיה מאשר</verse>
				<verse number="19">יט  יהוה--בחכמה יסד-ארץ    כונן שמים בתבונה</verse>
				<verse number="20">כ  בדעתו תהומות נבקעו    ושחקים ירעפו-טל</verse>
				<verse number="21">כא  בני אל-ילזו מעיניך    נצר תשיה ומזמה</verse>
				<verse number="22">כב  ויהיו חיים לנפשך    וחן לגרגרתיך</verse>
				<verse number="23">כג  אז תלך לבטח דרכך    ורגלך לא תגוף</verse>
				<verse number="24">כד  אם-תשכב לא-תפחד    ושכבת וערבה שנתך</verse>
				<verse number="25">כה  אל-תירא מפחד פתאם    ומשאת רשעים כי תבא</verse>
				<verse number="26">כו  כי-יהוה יהיה בכסלך    ושמר רגלך מלכד</verse>
				<verse number="27">כז  אל-תמנע-טוב מבעליו--    בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות</verse>
				<verse number="28">כח  אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן    ויש אתך</verse>
				<verse number="29">כט  אל-תחרש על-רעך רעה    והוא-יושב לבטח אתך</verse>
				<verse number="30">ל  אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם--    אם-לא גמלך רעה</verse>
				<verse number="31">לא  אל-תקנא באיש חמס    ואל-תבחר בכל-דרכיו</verse>
				<verse number="32">לב  כי תועבת יהוה נלוז    ואת-ישרים סודו</verse>
				<verse number="33">לג  מארת יהוה בבית רשע    ונוה צדיקים יברך</verse>
				<verse number="34">לד  אם-ללצים הוא-יליץ    ולעניים (ולענוים) יתן-חן</verse>
				<verse number="35">לה  כבוד חכמים ינחלו    וכסילים מרים קלון</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א  שמעו בנים מוסר אב    והקשיבו לדעת בינה</verse>
				<verse number="2">ב  כי לקח טוב נתתי לכם    תורתי אל-תעזבו</verse>
				<verse number="3">ג  כי-בן הייתי לאבי    רך ויחיד לפני אמי</verse>
				<verse number="4">ד  וירני--ויאמר לי יתמך-דברי לבך    שמר מצותי וחיה</verse>
				<verse number="5">ה  קנה חכמה קנה בינה    אל-תשכח ואל-תט מאמרי-פי</verse>
				<verse number="6">ו  אל-תעזבה ותשמרך    אהבה ותצרך</verse>
				<verse number="7">ז  ראשית חכמה קנה חכמה    ובכל-קנינך קנה בינה</verse>
				<verse number="8">ח  סלסלה ותרוממך    תכבדך כי תחבקנה</verse>
				<verse number="9">ט  תתן לראשך לוית-חן    עטרת תפארת תמגנך</verse>
				<verse number="10">י  שמע בני וקח אמרי    וירבו לך שנות חיים</verse>
				<verse number="11">יא  בדרך חכמה הריתיך    הדרכתיך במעגלי-ישר</verse>
				<verse number="12">יב  בלכתך לא-יצר צעדך    ואם-תרוץ לא תכשל</verse>
				<verse number="13">יג  החזק במוסר אל-תרף    נצרה כי-היא חייך</verse>
				<verse number="14">יד  בארח רשעים אל-תבא    ואל-תאשר בדרך רעים</verse>
				<verse number="15">טו  פרעהו אל-תעבר-בו    שטה מעליו ועבר</verse>
				<verse number="16">טז  כי לא ישנו אם-לא ירעו    ונגזלה שנתם אם-לא יכשולו (יכשילו)</verse>
				<verse number="17">יז  כי לחמו לחם רשע    ויין חמסים ישתו</verse>
				<verse number="18">יח  וארח צדיקים כאור נגה    הולך ואור עד-נכון היום</verse>
				<verse number="19">יט  דרך רשעים כאפלה    לא ידעו במה יכשלו</verse>
				<verse number="20">כ  בני לדברי הקשיבה    לאמרי הט-אזנך</verse>
				<verse number="21">כא  אל-יליזו מעיניך    שמרם בתוך לבבך</verse>
				<verse number="22">כב  כי-חיים הם למצאיהם    ולכל-בשרו מרפא</verse>
				<verse number="23">כג  מכל-משמר נצר לבך    כי-ממנו תוצאות חיים</verse>
				<verse number="24">כד  הסר ממך עקשות פה    ולזות שפתים הרחק ממך</verse>
				<verse number="25">כה  עיניך לנכח יביטו    ועפעפיך יישרו נגדך</verse>
				<verse number="26">כו  פלס מעגל רגלך    וכל-דרכיך יכנו</verse>
				<verse number="27">כז  אל-תט-ימין ושמאול    הסר רגלך מרע</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א  בני לחכמתי הקשיבה    לתבונתי הט-אזנך</verse>
				<verse number="2">ב  לשמר מזמות    ודעת שפתיך ינצרו</verse>
				<verse number="3">ג  כי נפת תטפנה שפתי זרה    וחלק משמן חכה</verse>
				<verse number="4">ד  ואחריתה מרה כלענה    חדה כחרב פיות</verse>
				<verse number="5">ה  רגליה ירדות מות    שאול צעדיה יתמכו</verse>
				<verse number="6">ו  ארח חיים פן-תפלס    נעו מעגלתיה לא תדע</verse>
				<verse number="7">ז  ועתה בנים שמעו-לי    ואל-תסורו מאמרי-פי</verse>
				<verse number="8">ח  הרחק מעליה דרכך    ואל-תקרב אל-פתח ביתה</verse>
				<verse number="9">ט  פן-תתן לאחרים הודך    ושנתיך לאכזרי</verse>
				<verse number="10">י  פן-ישבעו זרים כחך    ועצביך בבית נכרי</verse>
				<verse number="11">יא  ונהמת באחריתך    בכלות בשרך ושארך</verse>
				<verse number="12">יב  ואמרת--איך שנאתי מוסר    ותוכחת נאץ לבי</verse>
				<verse number="13">יג  ולא-שמעתי בקול מורי    ולמלמדי לא-הטיתי אזני</verse>
				<verse number="14">יד  כמעט הייתי בכל-רע--    בתוך קהל ועדה</verse>
				<verse number="15">טו  שתה-מים מבורך    ונזלים מתוך בארך</verse>
				<verse number="16">טז  יפוצו מעינתיך חוצה    ברחבות פלגי-מים</verse>
				<verse number="17">יז  יהיו-לך לבדך    ואין לזרים אתך</verse>
				<verse number="18">יח  יהי-מקורך ברוך    ושמח מאשת נעורך</verse>
				<verse number="19">יט  אילת אהבים    ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת    באהבתה תשגה תמיד</verse>
				<verse number="20">כ  ולמה תשגה בני בזרה    ותחבק חק נכריה</verse>
				<verse number="21">כא  כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש    וכל-מעגלתיו מפלס</verse>
				<verse number="22">כב  עוונתיו--ילכדנו את-הרשע    ובחבלי חטאתו יתמך</verse>
				<verse number="23">כג  הוא--ימות באין מוסר    וברב אולתו ישגה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א  בני אם-ערבת לרעך    תקעת לזר כפיך</verse>
				<verse number="2">ב  נוקשת באמרי-פיך    נלכדת באמרי-פיך</verse>
				<verse number="3">ג  עשה זאת אפוא בני והנצל--    כי באת בכף-רעך לך התרפס    ורהב רעיך</verse>
				<verse number="4">ד  אל-תתן שנה לעיניך    ותנומה לעפעפיך</verse>
				<verse number="5">ה  הנצל כצבי מיד    וכצפור מיד יקוש</verse>
				<verse number="6">ו  לך-אל-נמלה עצל    ראה דרכיה וחכם</verse>
				<verse number="7">ז  אשר אין-לה קצין--    שטר ומשל</verse>
				<verse number="8">ח  תכין בקיץ לחמה    אגרה בקציר מאכלה</verse>
				<verse number="9">ט  עד-מתי עצל תשכב    מתי תקום משנתך</verse>
				<verse number="10">י  מעט שנות מעט תנומות    מעט חבק ידים לשכב</verse>
				<verse number="11">יא  ובא-כמהלך ראשך    ומחסרך כאיש מגן</verse>
				<verse number="12">יב  אדם בליעל איש און    הולך עקשות פה</verse>
				<verse number="13">יג  קרץ בעינו מלל ברגלו    מרה באצבעתיו</verse>
				<verse number="14">יד  תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת    מדנים (מדינים) ישלח</verse>
				<verse number="15">טו  על-כן--פתאם יבוא אידו    פתע ישבר ואין מרפא</verse>
				<verse number="16">טז  שש-הנה שנא יהוה    ושבע תועבות (תועבת) נפשו</verse>
				<verse number="17">יז  עינים רמות לשון שקר    וידים שפכות דם-נקי</verse>
				<verse number="18">יח  לב--חרש מחשבות און    רגלים ממהרות לרוץ לרעה</verse>
				<verse number="19">יט  יפיח כזבים עד שקר    ומשלח מדנים בין אחים</verse>
				<verse number="20">כ  נצר בני מצות אביך    ואל-תטש תורת אמך</verse>
				<verse number="21">כא  קשרם על-לבך תמיד    ענדם על-גרגרתך</verse>
				<verse number="22">כב  בהתהלכך תנחה אתך--    בשכבך תשמר עליך והקיצות    היא תשיחך</verse>
				<verse number="23">כג  כי נר מצוה ותורה אור    ודרך חיים תוכחות מוסר</verse>
				<verse number="24">כד  לשמרך מאשת רע    מחלקת לשון נכריה</verse>
				<verse number="25">כה  אל-תחמד יפיה בלבבך    ואל-תקחך בעפעפיה</verse>
				<verse number="26">כו  כי בעד-אשה זונה    עד-ככר-לחם ואשת איש--    נפש יקרה תצוד</verse>
				<verse number="27">כז  היחתה איש אש בחיקו    ובגדיו לא תשרפנה</verse>
				<verse number="28">כח  אם-יהלך איש על-הגחלים    ורגליו לא תכוינה</verse>
				<verse number="29">כט  כן--הבא אל-אשת רעהו    לא-ינקה כל-הנגע בה</verse>
				<verse number="30">ל  לא-יבוזו לגנב כי יגנוב--    למלא נפשו כי ירעב</verse>
				<verse number="31">לא  ונמצא ישלם שבעתים    את-כל-הון ביתו יתן</verse>
				<verse number="32">לב  נאף אשה חסר-לב    משחית נפשו הוא יעשנה</verse>
				<verse number="33">לג  נגע-וקלון ימצא    וחרפתו לא תמחה</verse>
				<verse number="34">לד  כי-קנאה חמת-גבר    ולא-יחמול ביום נקם</verse>
				<verse number="35">לה  לא-ישא פני כל-כפר    ולא-יאבה כי תרבה-שחד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א  בני שמר אמרי    ומצותי תצפן אתך</verse>
				<verse number="2">ב  שמר מצותי וחיה    ותורתי כאישון עיניך</verse>
				<verse number="3">ג  קשרם על-אצבעתיך    כתבם על-לוח לבך</verse>
				<verse number="4">ד  אמר לחכמה אחתי את    ומדע לבינה תקרא</verse>
				<verse number="5">ה  לשמרך מאשה זרה    מנכריה אמריה החליקה</verse>
				<verse number="6">ו  כי בחלון ביתי--    בעד אשנבי נשקפתי</verse>
				<verse number="7">ז  וארא בפתאים אבינה בבנים--    נער חסר-לב</verse>
				<verse number="8">ח  עבר בשוק אצל פנה    ודרך ביתה יצעד</verse>
				<verse number="9">ט  בנשף-בערב יום    באישון לילה ואפלה</verse>
				<verse number="10">י  והנה אשה לקראתו    שית זונה ונצרת לב</verse>
				<verse number="11">יא  המיה היא וסררת    בביתה לא-ישכנו רגליה</verse>
				<verse number="12">יב  פעם בחוץ--פעם ברחבות    ואצל כל-פנה תארב</verse>
				<verse number="13">יג  והחזיקה בו ונשקה לו    העזה פניה ותאמר לו</verse>
				<verse number="14">יד  זבחי שלמים עלי    היום שלמתי נדרי</verse>
				<verse number="15">טו  על-כן יצאתי לקראתך    לשחר פניך ואמצאך</verse>
				<verse number="16">טז  מרבדים רבדתי ערשי    חטבות אטון מצרים</verse>
				<verse number="17">יז  נפתי משכבי--    מר אהלים וקנמון</verse>
				<verse number="18">יח  לכה נרוה דדים עד-הבקר    נתעלסה באהבים</verse>
				<verse number="19">יט  כי אין האיש בביתו    הלך בדרך מרחוק</verse>
				<verse number="20">כ  צרור-הכסף לקח בידו    ליום הכסא יבא ביתו</verse>
				<verse number="21">כא  הטתו ברב לקחה    בחלק שפתיה תדיחנו</verse>
				<verse number="22">כב  הולך אחריה פתאם    כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל</verse>
				<verse number="23">כג  עד יפלח חץ כבדו--    כמהר צפור אל-פח ולא-ידע    כי-בנפשו הוא</verse>
				<verse number="24">כד  ועתה בנים שמעו-לי    והקשיבו לאמרי-פי</verse>
				<verse number="25">כה  אל-ישט אל-דרכיה לבך    אל-תתע בנתיבותיה</verse>
				<verse number="26">כו  כי-רבים חללים הפילה    ועצמים כל-הרגיה</verse>
				<verse number="27">כז  דרכי שאול ביתה    ירדות אל-חדרי-מות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א  הלא-חכמה תקרא    ותבונה תתן קולה</verse>
				<verse number="2">ב  בראש-מרמים עלי-דרך    בית נתיבות נצבה</verse>
				<verse number="3">ג  ליד-שערים לפי-קרת    מבוא פתחים תרנה</verse>
				<verse number="4">ד  אליכם אישים אקרא    וקולי אל-בני אדם</verse>
				<verse number="5">ה  הבינו פתאים ערמה    וכסילים הבינו לב</verse>
				<verse number="6">ו  שמעו כי-נגידים אדבר    ומפתח שפתי מישרים</verse>
				<verse number="7">ז  כי-אמת יהגה חכי    ותועבת שפתי רשע</verse>
				<verse number="8">ח  בצדק כל-אמרי-פי    אין בהם נפתל ועקש</verse>
				<verse number="9">ט  כלם נכחים למבין    וישרים למצאי דעת</verse>
				<verse number="10">י  קחו-מוסרי ואל-כסף    ודעת מחרוץ נבחר</verse>
				<verse number="11">יא  כי-טובה חכמה מפנינים    וכל-חפצים לא ישוו-בה</verse>
				<verse number="12">יב  אני-חכמה שכנתי ערמה    ודעת מזמות אמצא</verse>
				<verse number="13">יג  יראת יהוה    שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות    שנאתי</verse>
				<verse number="14">יד  לי-עצה ותושיה    אני בינה לי גבורה</verse>
				<verse number="15">טו  בי מלכים ימלכו    ורזנים יחקקו צדק</verse>
				<verse number="16">טז  בי שרים ישרו    ונדיבים כל-שפטי צדק</verse>
				<verse number="17">יז  אני אהביה (אהבי) אהב    ומשחרי ימצאנני</verse>
				<verse number="18">יח  עשר-וכבוד אתי    הון עתק וצדקה</verse>
				<verse number="19">יט  טוב פריי מחרוץ ומפז    ותבואתי מכסף נבחר</verse>
				<verse number="20">כ  בארח-צדקה אהלך    בתוך נתיבות משפט</verse>
				<verse number="21">כא  להנחיל אהבי יש    ואצרתיהם אמלא</verse>
				<verse number="22">כב  יהוה--קנני ראשית דרכו    קדם מפעליו מאז</verse>
				<verse number="23">כג  מעולם נסכתי מראש--    מקדמי-ארץ</verse>
				<verse number="24">כד  באין-תהמות חוללתי    באין מעינות נכבדי-מים</verse>
				<verse number="25">כה  בטרם הרים הטבעו    לפני גבעות חוללתי</verse>
				<verse number="26">כו  עד-לא עשה ארץ וחוצות    וראש עפרות תבל</verse>
				<verse number="27">כז  בהכינו שמים שם אני    בחקו חוג על-פני תהום</verse>
				<verse number="28">כח  באמצו שחקים ממעל    בעזוז עינות תהום</verse>
				<verse number="29">כט  בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו    בחוקו מוסדי ארץ</verse>
				<verse number="30">ל  ואהיה אצלו אמון    ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת</verse>
				<verse number="31">לא  משחקת בתבל ארצו    ושעשעי את-בני אדם</verse>
				<verse number="32">לב  ועתה בנים שמעו-לי    ואשרי דרכי ישמרו</verse>
				<verse number="33">לג  שמעו מוסר וחכמו    ואל-תפרעו</verse>
				<verse number="34">לד  אשרי אדם שמע-לי    לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי</verse>
				<verse number="35">לה  כי מצאי מצאי (מצא) חיים    ויפק רצון מיהוה</verse>
				<verse number="36">לו  וחטאי חמס נפשו    כל-משנאי אהבו מות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א  חכמות בנתה ביתה    חצבה עמודיה שבעה</verse>
				<verse number="2">ב  טבחה טבחה מסכה יינה    אף ערכה שלחנה</verse>
				<verse number="3">ג  שלחה נערתיה תקרא--    על-גפי מרמי קרת</verse>
				<verse number="4">ד  מי-פתי יסר הנה    חסר-לב אמרה לו</verse>
				<verse number="5">ה  לכו לחמו בלחמי    ושתו ביין מסכתי</verse>
				<verse number="6">ו  עזבו פתאים וחיו    ואשרו בדרך בינה</verse>
				<verse number="7">ז  יסר לץ--לקח לו קלון    ומוכיח לרשע מומו</verse>
				<verse number="8">ח  אל-תוכח לץ פן-ישנאך    הוכח לחכם ויאהבך</verse>
				<verse number="9">ט  תן לחכם ויחכם-עוד    הודע לצדיק ויוסף לקח</verse>
				<verse number="10">י  תחלת חכמה יראת יהוה    ודעת קדשים בינה</verse>
				<verse number="11">יא  כי-בי ירבו ימיך    ויוסיפו לך שנות חיים</verse>
				<verse number="12">יב  אם-חכמת חכמת לך    ולצת לבדך תשא</verse>
				<verse number="13">יג  אשת כסילות המיה    פתיות ובל-ידעה מה</verse>
				<verse number="14">יד  וישבה לפתח ביתה--    על-כסא מרמי קרת</verse>
				<verse number="15">טו  לקרא לעברי-דרך    המישרים ארחותם</verse>
				<verse number="16">טז  מי-פתי יסר הנה    וחסר-לב ואמרה לו</verse>
				<verse number="17">יז  מים-גנובים ימתקו    ולחם סתרים ינעם</verse>
				<verse number="18">יח  ולא-ידע כי-רפאים שם    בעמקי שאול קראיה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א                  משלי שלמה בן חכם ישמח-אב    ובן כסיל תוגת אמו</verse>
				<verse number="2">ב  לא-יועילו אוצרות רשע    וצדקה תציל ממות</verse>
				<verse number="3">ג  לא-ירעיב יהוה נפש צדיק    והות רשעים יהדף</verse>
				<verse number="4">ד  ראש--עשה כף-רמיה    ויד חרוצים תעשיר</verse>
				<verse number="5">ה  אגר בקיץ בן משכיל    נרדם בקציר בן מביש</verse>
				<verse number="6">ו  ברכות לראש צדיק    ופי רשעים יכסה חמס</verse>
				<verse number="7">ז  זכר צדיק לברכה    ושם רשעים ירקב</verse>
				<verse number="8">ח  חכם-לב יקח מצות    ואויל שפתים ילבט</verse>
				<verse number="9">ט  הולך בתם ילך בטח    ומעקש דרכיו יודע</verse>
				<verse number="10">י  קרץ עין יתן עצבת    ואויל שפתים ילבט</verse>
				<verse number="11">יא  מקור חיים פי צדיק    ופי רשעים יכסה חמס</verse>
				<verse number="12">יב  שנאה תערר מדנים    ועל כל-פשעים תכסה אהבה</verse>
				<verse number="13">יג  בשפתי נבון תמצא חכמה    ושבט לגו חסר-לב</verse>
				<verse number="14">יד  חכמים יצפנו-דעת    ופי-אויל מחתה קרבה</verse>
				<verse number="15">טו  הון עשיר קרית עזו    מחתת דלים רישם</verse>
				<verse number="16">טז  פעלת צדיק לחיים    תבואת רשע לחטאת</verse>
				<verse number="17">יז  ארח לחיים שומר מוסר    ועזב תוכחת מתעה</verse>
				<verse number="18">יח  מכסה שנאה שפתי-שקר    ומוצא דבה הוא כסיל</verse>
				<verse number="19">יט  ברב דברים לא יחדל-פשע    וחושך שפתיו משכיל</verse>
				<verse number="20">כ  כסף נבחר לשון צדיק    לב רשעים כמעט</verse>
				<verse number="21">כא  שפתי צדיק ירעו רבים    ואוילים בחסר-לב ימותו</verse>
				<verse number="22">כב  ברכת יהוה היא תעשיר    ולא-יוסף עצב עמה</verse>
				<verse number="23">כג  כשחוק לכסיל עשות זמה    וחכמה לאיש תבונה</verse>
				<verse number="24">כד  מגורת רשע היא תבואנו    ותאות צדיקים יתן</verse>
				<verse number="25">כה  כעבור סופה ואין רשע    וצדיק יסוד עולם</verse>
				<verse number="26">כו  כחמץ לשנים--וכעשן לעינים    כן העצל לשלחיו</verse>
				<verse number="27">כז  יראת יהוה תוסיף ימים    ושנות רשעים תקצרנה</verse>
				<verse number="28">כח  תוחלת צדיקים שמחה    ותקות רשעים תאבד</verse>
				<verse number="29">כט  מעוז לתם דרך יהוה    ומחתה לפעלי און</verse>
				<verse number="30">ל  צדיק לעולם בל-ימוט    ורשעים לא ישכנו-ארץ</verse>
				<verse number="31">לא  פי-צדיק ינוב חכמה    ולשון תהפכות תכרת</verse>
				<verse number="32">לב  שפתי צדיק ידעון רצון    ופי רשעים תהפכות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א  מאזני מרמה תועבת יהוה    ואבן שלמה רצונו</verse>
				<verse number="2">ב  בא-זדון ויבא קלון    ואת-צנועים חכמה</verse>
				<verse number="3">ג  תמת ישרים תנחם    וסלף בגדים ושדם (ישדם)</verse>
				<verse number="4">ד  לא-יועיל הון ביום עברה    וצדקה תציל ממות</verse>
				<verse number="5">ה  צדקת תמים תישר דרכו    וברשעתו יפל רשע</verse>
				<verse number="6">ו  צדקת ישרים תצילם    ובהות בגדים ילכדו</verse>
				<verse number="7">ז  במות אדם רשע תאבד תקוה    ותוחלת אונים אבדה</verse>
				<verse number="8">ח  צדיק מצרה נחלץ    ויבא רשע תחתיו</verse>
				<verse number="9">ט  בפה--חנף ישחת רעהו    ובדעת צדיקים יחלצו</verse>
				<verse number="10">י  בטוב צדיקים תעלץ קריה    ובאבד רשעים רנה</verse>
				<verse number="11">יא  בברכת ישרים תרום קרת    ובפי רשעים תהרס</verse>
				<verse number="12">יב  בז-לרעהו חסר-לב    ואיש תבונות יחריש</verse>
				<verse number="13">יג  הולך רכיל מגלה-סוד    ונאמן-רוח מכסה דבר</verse>
				<verse number="14">יד  באין תחבלות יפל-עם    ותשועה ברב יועץ</verse>
				<verse number="15">טו  רע-ירוע כי-ערב זר    ושנא תקעים בוטח</verse>
				<verse number="16">טז  אשת-חן תתמך כבוד    ועריצים יתמכו-עשר</verse>
				<verse number="17">יז  גמל נפשו איש חסד    ועכר שארו אכזרי</verse>
				<verse number="18">יח  רשע--עשה פעלת-שקר    וזרע צדקה שכר אמת</verse>
				<verse number="19">יט  כן-צדקה לחיים    ומרדף רעה למותו</verse>
				<verse number="20">כ  תועבת יהוה עקשי-לב    ורצונו תמימי דרך</verse>
				<verse number="21">כא  יד ליד לא-ינקה רע    וזרע צדיקים נמלט</verse>
				<verse number="22">כב  נזם זהב באף חזיר--    אשה יפה וסרת טעם</verse>
				<verse number="23">כג  תאות צדיקים אך-טוב    תקות רשעים עברה</verse>
				<verse number="24">כד  יש מפזר ונוסף עוד    וחשך מישר אך-למחסור</verse>
				<verse number="25">כה  נפש-ברכה תדשן    ומרוה גם-הוא יורא</verse>
				<verse number="26">כו  מנע בר יקבהו לאום    וברכה לראש משביר</verse>
				<verse number="27">כז  שחר טוב יבקש רצון    ודרש רעה תבואנו</verse>
				<verse number="28">כח  בוטח בעשרו הוא יפול    וכעלה צדיקים יפרחו</verse>
				<verse number="29">כט  עכר ביתו ינחל-רוח    ועבד אויל לחכם-לב</verse>
				<verse number="30">ל  פרי-צדיק עץ חיים    ולקח נפשות חכם</verse>
				<verse number="31">לא  הן צדיק בארץ ישלם    אף כי-רשע וחוטא</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א  אהב מוסר אהב דעת    ושונא תוכחת בער</verse>
				<verse number="2">ב  טוב--יפיק רצון מיהוה    ואיש מזמות ירשיע</verse>
				<verse number="3">ג  לא-יכון אדם ברשע    ושרש צדיקים בל-ימוט</verse>
				<verse number="4">ד  אשת-חיל עטרת בעלה    וכרקב בעצמותיו מבישה</verse>
				<verse number="5">ה  מחשבות צדיקים משפט    תחבלות רשעים מרמה</verse>
				<verse number="6">ו  דברי רשעים ארב-דם    ופי ישרים יצילם</verse>
				<verse number="7">ז  הפוך רשעים ואינם    ובית צדיקים יעמד</verse>
				<verse number="8">ח  לפי-שכלו יהלל-איש    ונעוה-לב יהיה לבוז</verse>
				<verse number="9">ט  טוב נקלה ועבד לו--    ממתכבד וחסר-לחם</verse>
				<verse number="10">י  יודע צדיק נפש בהמתו    ורחמי רשעים אכזרי</verse>
				<verse number="11">יא  עבד אדמתו ישבע-לחם    ומרדף ריקים חסר-לב</verse>
				<verse number="12">יב  חמד רשע מצוד רעים    ושרש צדיקים יתן</verse>
				<verse number="13">יג  בפשע שפתים מוקש רע    ויצא מצרה צדיק</verse>
				<verse number="14">יד  מפרי פי-איש ישבע-טוב    וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו</verse>
				<verse number="15">טו  דרך אויל ישר בעיניו    ושמע לעצה חכם</verse>
				<verse number="16">טז  אויל--ביום יודע כעסו    וכסה קלון ערום</verse>
				<verse number="17">יז  יפיח אמונה יגיד צדק    ועד שקרים מרמה</verse>
				<verse number="18">יח  יש בוטה כמדקרות חרב    ולשון חכמים מרפא</verse>
				<verse number="19">יט  שפת-אמת תכון לעד    ועד-ארגיעה לשון שקר</verse>
				<verse number="20">כ  מרמה בלב-חרשי רע    וליעצי שלום שמחה</verse>
				<verse number="21">כא  לא-יאנה לצדיק כל-און    ורשעים מלאו רע</verse>
				<verse number="22">כב  תועבת יהוה שפתי-שקר    ועשי אמונה רצונו</verse>
				<verse number="23">כג  אדם ערום כסה דעת    ולב כסילים יקרא אולת</verse>
				<verse number="24">כד  יד-חרוצים תמשול    ורמיה תהיה למס</verse>
				<verse number="25">כה  דאגה בלב-איש ישחנה    ודבר טוב ישמחנה</verse>
				<verse number="26">כו  יתר מרעהו צדיק    ודרך רשעים תתעם</verse>
				<verse number="27">כז  לא-יחרך רמיה צידו    והון-אדם יקר חרוץ</verse>
				<verse number="28">כח  בארח-צדקה חיים    ודרך נתיבה אל-מות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א  בן חכם מוסר אב    ולץ לא-שמע גערה</verse>
				<verse number="2">ב  מפרי פי-איש יאכל טוב    ונפש בגדים חמס</verse>
				<verse number="3">ג  נצר פיו שמר נפשו    פשק שפתיו מחתה-לו</verse>
				<verse number="4">ד  מתאוה ואין נפשו עצל    ונפש חרצים תדשן</verse>
				<verse number="5">ה  דבר-שקר ישנא צדיק    ורשע יבאיש ויחפיר</verse>
				<verse number="6">ו  צדקה תצר תם-דרך    ורשעה תסלף חטאת</verse>
				<verse number="7">ז  יש מתעשר ואין כל    מתרושש והון רב</verse>
				<verse number="8">ח  כפר נפש-איש עשרו    ורש לא-שמע גערה</verse>
				<verse number="9">ט  אור-צדיקים ישמח    ונר רשעים ידעך</verse>
				<verse number="10">י  רק-בזדון יתן מצה    ואת-נועצים חכמה</verse>
				<verse number="11">יא  הון מהבל ימעט    וקבץ על-יד ירבה</verse>
				<verse number="12">יב  תוחלת ממשכה מחלה-לב    ועץ חיים תאוה באה</verse>
				<verse number="13">יג  בז לדבר יחבל לו    וירא מצוה הוא ישלם</verse>
				<verse number="14">יד  תורת חכם מקור חיים--    לסור ממקשי מות</verse>
				<verse number="15">טו  שכל-טוב יתן-חן    ודרך בגדים איתן</verse>
				<verse number="16">טז  כל-ערום יעשה בדעת    וכסיל יפרש אולת</verse>
				<verse number="17">יז  מלאך רשע יפל ברע    וציר אמונים מרפא</verse>
				<verse number="18">יח  ריש וקלון פורע מוסר    ושמר תוכחת יכבד</verse>
				<verse number="19">יט  תאוה נהיה תערב לנפש    ותועבת כסילים סור מרע</verse>
				<verse number="20">כ  הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם)    ורעה כסילים ירוע</verse>
				<verse number="21">כא  חטאים תרדף רעה    ואת-צדיקים ישלם-טוב</verse>
				<verse number="22">כב  טוב--ינחיל בני-בנים    וצפון לצדיק חיל חוטא</verse>
				<verse number="23">כג  רב-אכל ניר ראשים    ויש נספה בלא משפט</verse>
				<verse number="24">כד  חושך שבטו שונא בנו    ואהבו שחרו מוסר</verse>
				<verse number="25">כה  צדיק--אכל לשבע נפשו    ובטן רשעים תחסר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א  חכמות נשים בנתה ביתה    ואולת בידיה תהרסנו</verse>
				<verse number="2">ב  הולך בישרו ירא יהוה    ונלוז דרכיו בוזהו</verse>
				<verse number="3">ג  בפי-אויל חטר גאוה    ושפתי חכמים תשמורם</verse>
				<verse number="4">ד  באין אלפים אבוס בר    ורב-תבואות בכח שור</verse>
				<verse number="5">ה  עד אמונים לא יכזב    ויפיח כזבים עד שקר</verse>
				<verse number="6">ו  בקש-לץ חכמה ואין    ודעת לנבון נקל</verse>
				<verse number="7">ז  לך מנגד לאיש כסיל    ובל-ידעת שפתי-דעת</verse>
				<verse number="8">ח  חכמת ערום הבין דרכו    ואולת כסילים מרמה</verse>
				<verse number="9">ט  אולים יליץ אשם    ובין ישרים רצון</verse>
				<verse number="10">י  לב--יודע מרת נפשו    ובשמחתו לא-יתערב זר</verse>
				<verse number="11">יא  בית רשעים ישמד    ואהל ישרים יפריח</verse>
				<verse number="12">יב  יש דרך ישר לפני-איש    ואחריתה דרכי-מות</verse>
				<verse number="13">יג  גם-בשחק יכאב-לב    ואחריתה שמחה תוגה</verse>
				<verse number="14">יד  מדרכיו ישבע סוג לב    ומעליו איש טוב</verse>
				<verse number="15">טו  פתי יאמין לכל-דבר    וערום יבין לאשרו</verse>
				<verse number="16">טז  חכם ירא וסר מרע    וכסיל מתעבר ובוטח</verse>
				<verse number="17">יז  קצר-אפים יעשה אולת    ואיש מזמות ישנא</verse>
				<verse number="18">יח  נחלו פתאים אולת    וערומים יכתרו דעת</verse>
				<verse number="19">יט  שחו רעים לפני טובים    ורשעים על-שערי צדיק</verse>
				<verse number="20">כ  גם-לרעהו ישנא רש    ואהבי עשיר רבים</verse>
				<verse number="21">כא  בז-לרעהו חוטא    ומחונן עניים (ענוים) אשריו</verse>
				<verse number="22">כב  הלוא-יתעו חרשי רע    וחסד ואמת חרשי טוב</verse>
				<verse number="23">כג  בכל-עצב יהיה מותר    ודבר-שפתים אך-למחסור</verse>
				<verse number="24">כד  עטרת חכמים עשרם    אולת כסילים אולת</verse>
				<verse number="25">כה  מציל נפשות עד אמת    ויפח כזבים מרמה</verse>
				<verse number="26">כו  ביראת יהוה מבטח-עז    ולבניו יהיה מחסה</verse>
				<verse number="27">כז  יראת יהוה מקור חיים--    לסור ממקשי מות</verse>
				<verse number="28">כח  ברב-עם הדרת-מלך    ובאפס לאם מחתת רזון</verse>
				<verse number="29">כט  ארך אפים רב-תבונה    וקצר-רוח מרים אולת</verse>
				<verse number="30">ל  חיי בשרים לב מרפא    ורקב עצמות קנאה</verse>
				<verse number="31">לא  עשק דל חרף עשהו    ומכבדו חנן אביון</verse>
				<verse number="32">לב  ברעתו ידחה רשע    וחסה במותו צדיק</verse>
				<verse number="33">לג  בלב נבון תנוח חכמה    ובקרב כסילים תודע</verse>
				<verse number="34">לד  צדקה תרומם-גוי    וחסד לאמים חטאת</verse>
				<verse number="35">לה  רצון-מלך לעבד משכיל    ועברתו תהיה מביש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א  מענה-רך ישיב חמה    ודבר-עצב יעלה-אף</verse>
				<verse number="2">ב  לשון חכמים תיטיב דעת    ופי כסילים יביע אולת</verse>
				<verse number="3">ג  בכל-מקום עיני יהוה    צפות רעים וטובים</verse>
				<verse number="4">ד  מרפא לשון עץ חיים    וסלף בה שבר ברוח</verse>
				<verse number="5">ה  אויל--ינאץ מוסר אביו    ושמר תוכחת יערים</verse>
				<verse number="6">ו  בית צדיק חסן רב    ובתבואת רשע נעכרת</verse>
				<verse number="7">ז  שפתי חכמים יזרו דעת    ולב כסילים לא-כן</verse>
				<verse number="8">ח  זבח רשעים תועבת יהוה    ותפלת ישרים רצונו</verse>
				<verse number="9">ט  תועבת יהוה דרך רשע    ומרדף צדקה יאהב</verse>
				<verse number="10">י  מוסר רע לעזב ארח    שונא תוכחת ימות</verse>
				<verse number="11">יא  שאול ואבדון נגד יהוה    אף כי-לבות בני-אדם</verse>
				<verse number="12">יב  לא יאהב-לץ הוכח לו    אל-חכמים לא ילך</verse>
				<verse number="13">יג  לב שמח ייטב פנים    ובעצבת-לב רוח נכאה</verse>
				<verse number="14">יד  לב נבון יבקש-דעת    ופני (ופי) כסילים ירעה אולת</verse>
				<verse number="15">טו  כל-ימי עני רעים    וטוב-לב משתה תמיד</verse>
				<verse number="16">טז  טוב-מעט ביראת יהוה--    מאוצר רב ומהומה בו</verse>
				<verse number="17">יז  טוב ארחת ירק ואהבה-שם--    משור אבוס ושנאה-בו</verse>
				<verse number="18">יח  איש חמה יגרה מדון    וארך אפים ישקיט ריב</verse>
				<verse number="19">יט  דרך עצל כמשכת חדק    וארח ישרים סללה</verse>
				<verse number="20">כ  בן חכם ישמח-אב    וכסיל אדם בוזה אמו</verse>
				<verse number="21">כא  אולת שמחה לחסר-לב    ואיש תבונה יישר-לכת</verse>
				<verse number="22">כב  הפר מחשבות באין סוד    וברב יועצים תקום</verse>
				<verse number="23">כג  שמחה לאיש במענה-פיו    ודבר בעתו מה-טוב</verse>
				<verse number="24">כד  ארח חיים למעלה למשכיל--    למען סור משאול מטה</verse>
				<verse number="25">כה  בית גאים יסח יהוה    ויצב גבול אלמנה</verse>
				<verse number="26">כו  תועבת יהוה מחשבות רע    וטהרים אמרי-נעם</verse>
				<verse number="27">כז  עכר ביתו בוצע בצע    ושונא מתנת יחיה</verse>
				<verse number="28">כח  לב צדיק יהגה לענות    ופי רשעים יביע רעות</verse>
				<verse number="29">כט  רחוק יהוה מרשעים    ותפלת צדיקים ישמע</verse>
				<verse number="30">ל  מאור-עינים ישמח-לב    שמועה טובה תדשן-עצם</verse>
				<verse number="31">לא  אזן--שמעת תוכחת חיים    בקרב חכמים תלין</verse>
				<verse number="32">לב  פורע מוסר מואס נפשו    ושומע תוכחת קונה לב</verse>
				<verse number="33">לג  יראת יהוה מוסר חכמה    ולפני כבוד ענוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א  לאדם מערכי-לב    ומיהוה מענה לשון</verse>
				<verse number="2">ב  כל-דרכי-איש זך בעיניו    ותכן רוחות יהוה</verse>
				<verse number="3">ג  גל אל-יהוה מעשיך    ויכנו מחשבתיך</verse>
				<verse number="4">ד  כל פעל יהוה למענהו    וגם-רשע ליום רעה</verse>
				<verse number="5">ה  תועבת יהוה כל-גבה-לב    יד ליד לא ינקה</verse>
				<verse number="6">ו  בחסד ואמת יכפר עון    וביראת יהוה סור מרע</verse>
				<verse number="7">ז  ברצות יהוה דרכי-איש    גם-אויביו ישלם אתו</verse>
				<verse number="8">ח  טוב-מעט בצדקה--    מרב תבואות בלא משפט</verse>
				<verse number="9">ט  לב אדם יחשב דרכו    ויהוה יכין צעדו</verse>
				<verse number="10">י  קסם על-שפתי-מלך    במשפט לא ימעל-פיו</verse>
				<verse number="11">יא  פלס ומאזני משפט--ליהוה    מעשהו כל-אבני-כיס</verse>
				<verse number="12">יב  תועבת מלכים עשות רשע    כי בצדקה יכון כסא</verse>
				<verse number="13">יג  רצון מלכים שפתי-צדק    ודבר ישרים יאהב</verse>
				<verse number="14">יד  חמת-מלך מלאכי-מות    ואיש חכם יכפרנה</verse>
				<verse number="15">טו  באור-פני-מלך חיים    ורצונו כעב מלקוש</verse>
				<verse number="16">טז  קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ    וקנות בינה נבחר מכסף</verse>
				<verse number="17">יז  מסלת ישרים סור מרע    שמר נפשו נצר דרכו</verse>
				<verse number="18">יח  לפני-שבר גאון    ולפני כשלון גבה רוח</verse>
				<verse number="19">יט  טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים)    מחלק שלל את-גאים</verse>
				<verse number="20">כ  משכיל על-דבר ימצא-טוב    ובוטח ביהוה אשריו</verse>
				<verse number="21">כא  לחכם-לב יקרא נבון    ומתק שפתים יסיף לקח</verse>
				<verse number="22">כב  מקור חיים שכל בעליו    ומוסר אולים אולת</verse>
				<verse number="23">כג  לב חכם ישכיל פיהו    ועל-שפתיו יסיף לקח</verse>
				<verse number="24">כד  צוף-דבש אמרי-נעם    מתוק לנפש ומרפא לעצם</verse>
				<verse number="25">כה  יש דרך ישר לפני-איש    ואחריתה דרכי-מות</verse>
				<verse number="26">כו  נפש עמל עמלה לו    כי-אכף עליו פיהו</verse>
				<verse number="27">כז  איש בליעל כרה רעה    ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת</verse>
				<verse number="28">כח  איש תהפכות ישלח מדון    ונרגן מפריד אלוף</verse>
				<verse number="29">כט  איש חמס יפתה רעהו    והוליכו בדרך לא-טוב</verse>
				<verse number="30">ל  עצה עיניו לחשב תהפכות    קרץ שפתיו כלה רעה</verse>
				<verse number="31">לא  עטרת תפארת שיבה    בדרך צדקה תמצא</verse>
				<verse number="32">לב  טוב ארך אפים מגבור    ומשל ברוחו מלכד עיר</verse>
				<verse number="33">לג  בחיק יוטל את-הגורל    ומיהוה כל-משפטו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א  טוב פת חרבה ושלוה-בה--    מבית מלא זבחי-ריב</verse>
				<verse number="2">ב  עבד-משכיל--ימשל בבן מביש    ובתוך אחים יחלק נחלה</verse>
				<verse number="3">ג  מצרף לכסף וכור לזהב    ובחן לבות יהוה</verse>
				<verse number="4">ד  מרע מקשיב על-שפת-און    שקר מזין על-לשון הות</verse>
				<verse number="5">ה  לעג לרש חרף עשהו    שמח לאיד לא ינקה</verse>
				<verse number="6">ו  עטרת זקנים בני בנים    ותפארת בנים אבותם</verse>
				<verse number="7">ז  לא-נאוה לנבל שפת-יתר    אף כי-לנדיב שפת-שקר</verse>
				<verse number="8">ח  אבן-חן השחד בעיני בעליו    אל-כל-אשר יפנה ישכיל</verse>
				<verse number="9">ט  מכסה-פשע מבקש אהבה    ושנה בדבר מפריד אלוף</verse>
				<verse number="10">י  תחת גערה במבין--    מהכות כסיל מאה</verse>
				<verse number="11">יא  אך-מרי יבקש-רע    ומלאך אכזרי ישלח-בו</verse>
				<verse number="12">יב  פגוש דב שכול באיש    ואל-כסיל באולתו</verse>
				<verse number="13">יג  משיב רעה תחת טובה--    לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו</verse>
				<verse number="14">יד  פוטר מים ראשית מדון    ולפני התגלע הריב נטוש</verse>
				<verse number="15">טו  מצדיק רשע ומרשיע צדיק--    תועבת יהוה גם-שניהם</verse>
				<verse number="16">טז  למה-זה מחיר ביד-כסיל--    לקנות חכמה ולב-אין</verse>
				<verse number="17">יז  בכל-עת אהב הרע    ואח לצרה יולד</verse>
				<verse number="18">יח  אדם חסר-לב תוקע כף    ערב ערבה לפני רעהו</verse>
				<verse number="19">יט  אהב פשע אהב מצה    מגביה פתחו מבקש-שבר</verse>
				<verse number="20">כ  עקש-לב לא ימצא-טוב    ונהפך בלשונו יפול ברעה</verse>
				<verse number="21">כא  ילד כסיל לתוגה לו    ולא-ישמח אבי נבל</verse>
				<verse number="22">כב  לב שמח ייטיב גהה    ורוח נכאה תיבש-גרם</verse>
				<verse number="23">כג  שחד מחק רשע יקח--    להטות ארחות משפט</verse>
				<verse number="24">כד  את-פני מבין חכמה    ועיני כסיל בקצה-ארץ</verse>
				<verse number="25">כה  כעס לאביו בן כסיל    וממר ליולדתו</verse>
				<verse number="26">כו  גם ענוש לצדיק לא-טוב--    להכות נדיבים על-ישר</verse>
				<verse number="27">כז  חושך אמריו יודע דעת    וקר- (יקר-) רוח איש תבונה</verse>
				<verse number="28">כח  גם אויל מחריש חכם יחשב    אטם שפתיו נבון</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א  לתאוה יבקש נפרד    בכל-תושיה יתגלע</verse>
				<verse number="2">ב  לא-יחפץ כסיל בתבונה    כי אם-בהתגלות לבו</verse>
				<verse number="3">ג  בבוא-רשע בא גם-בוז    ועם-קלון חרפה</verse>
				<verse number="4">ד  מים עמקים דברי פי-איש    נחל נבע מקור חכמה</verse>
				<verse number="5">ה  שאת פני-רשע לא-טוב--    להטות צדיק במשפט</verse>
				<verse number="6">ו  שפתי כסיל יבאו בריב    ופיו למהלמות יקרא</verse>
				<verse number="7">ז  פי-כסיל מחתה-לו    ושפתיו מוקש נפשו</verse>
				<verse number="8">ח  דברי נרגן כמתלהמים    והם ירדו חדרי-בטן</verse>
				<verse number="9">ט  גם מתרפה במלאכתו--    אח הוא לבעל משחית</verse>
				<verse number="10">י  מגדל-עז שם יהוה    בו-ירוץ צדיק ונשגב</verse>
				<verse number="11">יא  הון עשיר קרית עזו    וכחומה נשגבה במשכתו</verse>
				<verse number="12">יב  לפני-שבר יגבה לב-איש    ולפני כבוד ענוה</verse>
				<verse number="13">יג  משיב דבר בטרם ישמע--    אולת היא-לו וכלמה</verse>
				<verse number="14">יד  רוח-איש יכלכל מחלהו    ורוח נכאה מי ישאנה</verse>
				<verse number="15">טו  לב נבון יקנה-דעת    ואזן חכמים תבקש-דעת</verse>
				<verse number="16">טז  מתן אדם ירחיב לו    ולפני גדלים ינחנו</verse>
				<verse number="17">יז  צדיק הראשון בריבו    יבא- (ובא-) רעהו וחקרו</verse>
				<verse number="18">יח  מדינים ישבית הגורל    ובין עצומים יפריד</verse>
				<verse number="19">יט  אח--נפשע מקרית-עז    ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון</verse>
				<verse number="20">כ  מפרי פי-איש תשבע בטנו    תבואת שפתיו ישבע</verse>
				<verse number="21">כא  מות וחיים ביד-לשון    ואהביה יאכל פריה</verse>
				<verse number="22">כב  מצא אשה מצא טוב    ויפק רצון מיהוה</verse>
				<verse number="23">כג  תחנונים ידבר-רש    ועשיר יענה עזות</verse>
				<verse number="24">כד  איש רעים להתרעע    ויש אהב דבק מאח</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א  טוב-רש הולך בתמו--    מעקש שפתיו והוא כסיל</verse>
				<verse number="2">ב  גם בלא-דעת נפש לא-טוב    ואץ ברגלים חוטא</verse>
				<verse number="3">ג  אולת אדם תסלף דרכו    ועל-יהוה יזעף לבו</verse>
				<verse number="4">ד  הון--יסיף רעים רבים    ודל מרעהו יפרד</verse>
				<verse number="5">ה  עד שקרים לא ינקה    ויפיח כזבים לא ימלט</verse>
				<verse number="6">ו  רבים יחלו פני-נדיב    וכל-הרע לאיש מתן</verse>
				<verse number="7">ז  כל אחי-רש שנאהו--    אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים    לא- (לו-) המה</verse>
				<verse number="8">ח  קנה-לב אהב נפשו    שמר תבונה למצא-טוב</verse>
				<verse number="9">ט  עד שקרים לא ינקה    ויפיח כזבים יאבד</verse>
				<verse number="10">י  לא-נאוה לכסיל תענוג    אף כי-לעבד משל בשרים</verse>
				<verse number="11">יא  שכל אדם האריך אפו    ותפארתו עבר על-פשע</verse>
				<verse number="12">יב  נהם ככפיר זעף מלך    וכטל על-עשב רצונו</verse>
				<verse number="13">יג  הות לאביו בן כסיל    ודלף טרד מדיני אשה</verse>
				<verse number="14">יד  בית והון נחלת אבות    ומיהוה אשה משכלת</verse>
				<verse number="15">טו  עצלה תפיל תרדמה    ונפש רמיה תרעב</verse>
				<verse number="16">טז  שמר מצוה שמר נפשו    בוזה דרכיו יומת (ימות)</verse>
				<verse number="17">יז  מלוה יהוה חונן דל    וגמלו ישלם-לו</verse>
				<verse number="18">יח  יסר בנך כי-יש תקוה    ואל-המיתו אל-תשא נפשך</verse>
				<verse number="19">יט  גרל- (גדל-) חמה נשא ענש    כי אם-תציל ועוד תוסף</verse>
				<verse number="20">כ  שמע עצה וקבל מוסר--    למען תחכם באחריתך</verse>
				<verse number="21">כא  רבות מחשבות בלב-איש    ועצת יהוה היא תקום</verse>
				<verse number="22">כב  תאות אדם חסדו    וטוב-רש מאיש כזב</verse>
				<verse number="23">כג  יראת יהוה לחיים    ושבע ילין בל-יפקד רע</verse>
				<verse number="24">כד  טמן עצל ידו בצלחת    גם-אל-פיהו לא ישיבנה</verse>
				<verse number="25">כה  לץ תכה ופתי יערם    והוכיח לנבון יבין דעת</verse>
				<verse number="26">כו  משדד-אב יבריח אם--    בן מביש ומחפיר</verse>
				<verse number="27">כז  חדל-בני לשמע מוסר    לשגות מאמרי-דעת</verse>
				<verse number="28">כח  עד בליעל יליץ משפט    ופי רשעים יבלע-און</verse>
				<verse number="29">כט  נכונו ללצים שפטים    ומהלמות לגו כסילים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א  לץ היין המה שכר    וכל-שגה בו לא יחכם</verse>
				<verse number="2">ב  נהם ככפיר אימת מלך    מתעברו חוטא נפשו</verse>
				<verse number="3">ג  כבוד לאיש שבת מריב    וכל-אויל יתגלע</verse>
				<verse number="4">ד  מחרף עצל לא-יחרש    ישאל (ושאל) בקציר ואין</verse>
				<verse number="5">ה  מים עמקים עצה בלב-איש    ואיש תבונה ידלנה</verse>
				<verse number="6">ו  רב-אדם--יקרא איש חסדו    ואיש אמונים מי ימצא</verse>
				<verse number="7">ז  מתהלך בתמו צדיק    אשרי בניו אחריו</verse>
				<verse number="8">ח  מלך יושב על-כסא-דין--    מזרה בעיניו כל-רע</verse>
				<verse number="9">ט  מי-יאמר זכיתי לבי    טהרתי מחטאתי</verse>
				<verse number="10">י  אבן ואבן איפה ואיפה--    תועבת יהוה גם-שניהם</verse>
				<verse number="11">יא  גם במעלליו יתנכר-נער--    אם-זך ואם-ישר פעלו</verse>
				<verse number="12">יב  אזן שמעת ועין ראה--    יהוה עשה גם-שניהם</verse>
				<verse number="13">יג  אל-תאהב שנה פן-תורש    פקח עיניך שבע-לחם</verse>
				<verse number="14">יד  רע רע יאמר הקונה    ואזל לו אז יתהלל</verse>
				<verse number="15">טו  יש זהב ורב-פנינים    וכלי יקר שפתי-דעת</verse>
				<verse number="16">טז  לקח-בגדו כי-ערב זר    ובעד נכרים (נכריה) חבלהו</verse>
				<verse number="17">יז  ערב לאיש לחם שקר    ואחר ימלא-פיהו חצץ</verse>
				<verse number="18">יח  מחשבות בעצה תכון    ובתחבלות עשה מלחמה</verse>
				<verse number="19">יט  גולה-סוד הולך רכיל    ולפתה שפתיו לא תתערב</verse>
				<verse number="20">כ  מקלל אביו ואמו--    ידעך נרו באישון (באשון) חשך</verse>
				<verse number="21">כא  נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה    ואחריתה לא תברך</verse>
				<verse number="22">כב  אל-תאמר אשלמה-רע    קוה ליהוה וישע לך</verse>
				<verse number="23">כג  תועבת יהוה אבן ואבן    ומאזני מרמה לא-טוב</verse>
				<verse number="24">כד  מיהוה מצעדי-גבר    ואדם מה-יבין דרכו</verse>
				<verse number="25">כה  מוקש אדם ילע קדש    ואחר נדרים לבקר</verse>
				<verse number="26">כו  מזרה רשעים מלך חכם    וישב עליהם אופן</verse>
				<verse number="27">כז  נר יהוה נשמת אדם    חפש כל-חדרי-בטן</verse>
				<verse number="28">כח  חסד ואמת יצרו-מלך    וסעד בחסד כסאו</verse>
				<verse number="29">כט  תפארת בחורים כחם    והדר זקנים שיבה</verse>
				<verse number="30">ל  חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע    ומכות חדרי-בטן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א  פלגי-מים לב-מלך ביד-יהוה    על-כל-אשר יחפץ יטנו</verse>
				<verse number="2">ב  כל-דרך-איש ישר בעיניו    ותכן לבות יהוה</verse>
				<verse number="3">ג  עשה צדקה ומשפט--    נבחר ליהוה מזבח</verse>
				<verse number="4">ד  רום-עינים ורחב-לב--    נר רשעים חטאת</verse>
				<verse number="5">ה  מחשבות חרוץ אך-למותר    וכל-אץ אך-למחסור</verse>
				<verse number="6">ו  פעל אצרות בלשון שקר--    הבל נדף מבקשי-מות</verse>
				<verse number="7">ז  שד-רשעים יגורם    כי מאנו לעשות משפט</verse>
				<verse number="8">ח  הפכפך דרך איש וזר    וזך ישר פעלו</verse>
				<verse number="9">ט  טוב לשבת על-פנת-גג--    מאשת מדינים ובית חבר</verse>
				<verse number="10">י  נפש רשע אותה-רע    לא-יחן בעיניו רעהו</verse>
				<verse number="11">יא  בענש-לץ יחכם-פתי    ובהשכיל לחכם יקח-דעת</verse>
				<verse number="12">יב  משכיל צדיק לבית רשע    מסלף רשעים לרע</verse>
				<verse number="13">יג  אטם אזנו מזעקת-דל--    גם-הוא יקרא ולא יענה</verse>
				<verse number="14">יד  מתן בסתר יכפה-אף    ושחד בחק חמה עזה</verse>
				<verse number="15">טו  שמחה לצדיק עשות משפט    ומחתה לפעלי און</verse>
				<verse number="16">טז  אדם--תועה מדרך השכל    בקהל רפאים ינוח</verse>
				<verse number="17">יז  איש מחסור אהב שמחה    אהב יין-ושמן לא יעשיר</verse>
				<verse number="18">יח  כפר לצדיק רשע    ותחת ישרים בוגד</verse>
				<verse number="19">יט  טוב שבת בארץ-מדבר--    מאשת מדונים (מדינים) וכעס</verse>
				<verse number="20">כ  אוצר נחמד ושמן--בנוה חכם    וכסיל אדם יבלענו</verse>
				<verse number="21">כא  רדף צדקה וחסד--    ימצא חיים צדקה וכבוד</verse>
				<verse number="22">כב  עיר גברים עלה חכם    וירד עז מבטחה</verse>
				<verse number="23">כג  שמר פיו ולשונו--    שמר מצרות נפשו</verse>
				<verse number="24">כד  זד יהיר לץ שמו--    עושה בעברת זדון</verse>
				<verse number="25">כה  תאות עצל תמיתנו    כי-מאנו ידיו לעשות</verse>
				<verse number="26">כו  כל-היום התאוה תאוה    וצדיק יתן ולא יחשך</verse>
				<verse number="27">כז  זבח רשעים תועבה    אף כי-בזמה יביאנו</verse>
				<verse number="28">כח  עד-כזבים יאבד    ואיש שומע לנצח ידבר</verse>
				<verse number="29">כט  העז איש רשע בפניו    וישר הוא יכין דרכיו (יבין דרכו)</verse>
				<verse number="30">ל  אין חכמה ואין תבונה--    ואין עצה לנגד יהוה</verse>
				<verse number="31">לא  סוס--מוכן ליום מלחמה    וליהוה התשועה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א  נבחר שם מעשר רב    מכסף ומזהב חן טוב</verse>
				<verse number="2">ב  עשיר ורש נפגשו    עשה כלם יהוה</verse>
				<verse number="3">ג  ערום ראה רעה ויסתר (ונסתר)    ופתיים עברו ונענשו</verse>
				<verse number="4">ד  עקב ענוה יראת יהוה    עשר וכבוד וחיים</verse>
				<verse number="5">ה  צנים פחים בדרך עקש    שומר נפשו ירחק מהם</verse>
				<verse number="6">ו  חנך לנער על-פי דרכו--    גם כי-יזקין לא-יסור ממנה</verse>
				<verse number="7">ז  עשיר ברשים ימשול    ועבד לוה לאיש מלוה</verse>
				<verse number="8">ח  זורע עולה יקצור- (יקצר-) און    ושבט עברתו יכלה</verse>
				<verse number="9">ט  טוב-עין הוא יברך    כי-נתן מלחמו לדל</verse>
				<verse number="10">י  גרש לץ ויצא מדון    וישבת דין וקלון</verse>
				<verse number="11">יא  אהב טהור- (טהר-) לב--    חן שפתיו רעהו מלך</verse>
				<verse number="12">יב  עיני יהוה נצרו דעת    ויסלף דברי בגד</verse>
				<verse number="13">יג  אמר עצל ארי בחוץ    בתוך רחבות ארצח</verse>
				<verse number="14">יד  שוחה עמקה פי זרות    זעום יהוה יפול- (יפל-) שם</verse>
				<verse number="15">טו  אולת קשורה בלב-נער    שבט מוסר ירחיקנה ממנו</verse>
				<verse number="16">טז  עשק דל להרבות לו--    נתן לעשיר אך-למחסור</verse>
				<verse number="17">יז  הט אזנך--ושמע דברי חכמים    ולבך תשית לדעתי</verse>
				<verse number="18">יח  כי-נעים כי-תשמרם בבטנך    יכנו יחדו על-שפתיך</verse>
				<verse number="19">יט  להיות ביהוה מבטחך--    הודעתיך היום אף-אתה</verse>
				<verse number="20">כ  הלא כתבתי לך שלשום (שלשים)--    במעצות ודעת</verse>
				<verse number="21">כא  להודיעך--קשט אמרי אמת    להשיב אמרים אמת לשלחיך</verse>
				<verse number="22">כב  אל-תגזל-דל כי דל-הוא    ואל-תדכא עני בשער</verse>
				<verse number="23">כג  כי-יהוה יריב ריבם    וקבע את-קבעיהם נפש</verse>
				<verse number="24">כד  אל-תתרע את-בעל אף    ואת-איש חמות לא תבוא</verse>
				<verse number="25">כה  פן-תאלף ארחתו    ולקחת מוקש לנפשך</verse>
				<verse number="26">כו  אל-תהי בתקעי-כף    בערבים משאות</verse>
				<verse number="27">כז  אם-אין-לך לשלם--    למה יקח משכבך מתחתיך</verse>
				<verse number="28">כח  אל-תסג גבול עולם--    אשר עשו אבותיך</verse>
				<verse number="29">כט  חזית איש מהיר במלאכתו--    לפני-מלכים יתיצב בל-יתיצב    לפני חשכים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א  כי-תשב ללחום את-מושל--    בין תבין את-אשר לפניך</verse>
				<verse number="2">ב  ושמת שכין בלעך--    אם-בעל נפש אתה</verse>
				<verse number="3">ג  אל-תתאו למטעמותיו    והוא לחם כזבים</verse>
				<verse number="4">ד  אל-תיגע להעשיר    מבינתך חדל</verse>
				<verse number="5">ה  התעוף (התעיף) עיניך בו    ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים    כנשר ועיף (יעוף) השמים</verse>
				<verse number="6">ו  אל-תלחם--את-לחם רע עין    ואל-תתאו למטעמתיו</verse>
				<verse number="7">ז  כי כמו שער בנפשו--    כן-הוא אכול ושתה יאמר לך    ולבו בל-עמך</verse>
				<verse number="8">ח  פתך-אכלת תקיאנה    ושחת דבריך הנעימים</verse>
				<verse number="9">ט  באזני כסיל אל-תדבר    כי-יבוז לשכל מליך</verse>
				<verse number="10">י  אל-תסג גבול עולם    ובשדי יתומים אל-תבא</verse>
				<verse number="11">יא  כי-גאלם חזק    הוא-יריב את-ריבם אתך</verse>
				<verse number="12">יב  הביאה למוסר לבך    ואזנך לאמרי-דעת</verse>
				<verse number="13">יג  אל-תמנע מנער מוסר    כי-תכנו בשבט לא ימות</verse>
				<verse number="14">יד  אתה בשבט תכנו    ונפשו משאול תציל</verse>
				<verse number="15">טו  בני אם-חכם לבך--    ישמח לבי גם-אני</verse>
				<verse number="16">טז  ותעלזנה כליותי--    בדבר שפתיך מישרים</verse>
				<verse number="17">יז  אל-יקנא לבך בחטאים    כי אם-ביראת-יהוה כל-היום</verse>
				<verse number="18">יח  כי אם-יש אחרית    ותקותך לא תכרת</verse>
				<verse number="19">יט  שמע-אתה בני וחכם    ואשר בדרך לבך</verse>
				<verse number="20">כ  אל-תהי בסבאי-יין--    בזללי בשר למו</verse>
				<verse number="21">כא  כי-סבא וזולל יורש    וקרעים תלביש נומה</verse>
				<verse number="22">כב  שמע לאביך זה ילדך    ואל-תבוז כי-זקנה אמך</verse>
				<verse number="23">כג  אמת קנה ואל-תמכר    חכמה ומוסר ובינה</verse>
				<verse number="24">כד  גול (גיל) יגיל אבי צדיק    יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו</verse>
				<verse number="25">כה  ישמח-אביך ואמך    ותגל יולדתך</verse>
				<verse number="26">כו  תנה-בני לבך לי    ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה)</verse>
				<verse number="27">כז  כי-שוחה עמקה זונה    ובאר צרה נכריה</verse>
				<verse number="28">כח  אף-היא כחתף תארב    ובוגדים באדם תוסף</verse>
				<verse number="29">כט  למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח--    למי פצעים חנם למי    חכללות עינים</verse>
				<verse number="30">ל  למאחרים על-היין--    לבאים לחקר ממסך</verse>
				<verse number="31">לא  אל-תרא יין כי יתאדם    כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים</verse>
				<verse number="32">לב  אחריתו כנחש ישך    וכצפעני יפרש</verse>
				<verse number="33">לג  עיניך יראו זרות    ולבך ידבר תהפכות</verse>
				<verse number="34">לד  והיית כשכב בלב-ים    וכשכב בראש חבל</verse>
				<verse number="35">לה  הכוני בל-חליתי--    הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ    אוסיף אבקשנו עוד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א  אל-תקנא באנשי רעה    ואל-תתאו להיות אתם</verse>
				<verse number="2">ב  כי-שד יהגה לבם    ועמל שפתיהם תדברנה</verse>
				<verse number="3">ג  בחכמה יבנה בית    ובתבונה יתכונן</verse>
				<verse number="4">ד  ובדעת חדרים ימלאו--    כל-הון יקר ונעים</verse>
				<verse number="5">ה  גבר-חכם בעוז    ואיש-דעת מאמץ-כח</verse>
				<verse number="6">ו  כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה    ותשועה ברב יועץ</verse>
				<verse number="7">ז  ראמות לאויל חכמות    בשער לא יפתח-פיהו</verse>
				<verse number="8">ח  מחשב להרע--    לו בעל-מזמות יקראו</verse>
				<verse number="9">ט  זמת אולת חטאת    ותועבת לאדם לץ</verse>
				<verse number="10">י  התרפית ביום צרה--    צר כחכה</verse>
				<verse number="11">יא  הצל לקחים למות    ומטים להרג אם-תחשוך</verse>
				<verse number="12">יב  כי-תאמר--    הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע    והשיב לאדם כפעלו</verse>
				<verse number="13">יג  אכל-בני דבש כי-טוב    ונפת מתוק על-חכך</verse>
				<verse number="14">יד  כן דעה חכמה--לנפשך    אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת</verse>
				<verse number="15">טו  אל-תארב רשע לנוה צדיק    אל-תשדד רבצו</verse>
				<verse number="16">טז  כי שבע יפול צדיק וקם    ורשעים יכשלו ברעה</verse>
				<verse number="17">יז  בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח    ובכשלו אל-יגל לבך</verse>
				<verse number="18">יח  פן-יראה יהוה ורע בעיניו    והשיב מעליו אפו</verse>
				<verse number="19">יט  אל-תתחר במרעים    אל-תקנא ברשעים</verse>
				<verse number="20">כ  כי לא-תהיה אחרית לרע    נר רשעים ידעך</verse>
				<verse number="21">כא  ירא-את-יהוה בני ומלך    עם-שונים אל-תתערב</verse>
				<verse number="22">כב  כי-פתאם יקום אידם    ופיד שניהם מי יודע</verse>
				<verse number="23">כג  גם-אלה לחכמים    הכר-פנים במשפט בל-טוב</verse>
				<verse number="24">כד  אמר לרשע--צדיק אתה    יקבהו עמים יזעמוהו לאמים</verse>
				<verse number="25">כה  ולמוכיחים ינעם    ועליהם תבוא ברכת-טוב</verse>
				<verse number="26">כו  שפתים ישק    משיב דברים נכחים</verse>
				<verse number="27">כז  הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך    אחר ובנית ביתך</verse>
				<verse number="28">כח  אל-תהי עד-חנם ברעך    והפתית בשפתיך</verse>
				<verse number="29">כט  אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו    אשיב לאיש כפעלו</verse>
				<verse number="30">ל  על-שדה איש-עצל עברתי    ועל-כרם אדם חסר-לב</verse>
				<verse number="31">לא  והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים    וגדר אבניו נהרסה</verse>
				<verse number="32">לב  ואחזה אנכי אשית לבי    ראיתי לקחתי מוסר</verse>
				<verse number="33">לג  מעט שנות מעט תנומות    מעט חבק ידים לשכב</verse>
				<verse number="34">לד  ובא-מתהלך רישך    ומחסריך כאיש מגן</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א  גם-אלה משלי שלמה--    אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה</verse>
				<verse number="2">ב  כבד אלהים הסתר דבר    וכבד מלכים חקר דבר</verse>
				<verse number="3">ג  שמים לרום וארץ לעמק    ולב מלכים אין חקר</verse>
				<verse number="4">ד  הגו סיגים מכסף    ויצא לצרף כלי</verse>
				<verse number="5">ה  הגו רשע לפני-מלך    ויכון בצדק כסאו</verse>
				<verse number="6">ו  אל-תתהדר לפני-מלך    ובמקום גדלים אל-תעמד</verse>
				<verse number="7">ז  כי טוב אמר-לך עלה-הנה    מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך</verse>
				<verse number="8">ח  אל-תצא לרב מהר    פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך</verse>
				<verse number="9">ט  ריבך ריב את-רעך    וסוד אחר אל-תגל</verse>
				<verse number="10">י  פן-יחסדך שמע    ודבתך לא תשוב</verse>
				<verse number="11">יא  תפוחי זהב במשכיות כסף--    דבר דבר על-אפניו</verse>
				<verse number="12">יב  נזם זהב וחלי-כתם--    מוכיח חכם על-אזן שמעת</verse>
				<verse number="13">יג  כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו    ונפש אדניו ישיב</verse>
				<verse number="14">יד  נשיאים ורוח וגשם אין--    איש מתהלל במתת-שקר</verse>
				<verse number="15">טו  בארך אפים יפתה קצין    ולשון רכה תשבר-גרם</verse>
				<verse number="16">טז  דבש מצאת אכל דיך    פן-תשבענו והקאתו</verse>
				<verse number="17">יז  הקר רגלך מבית רעך    פן-ישבעך ושנאך</verse>
				<verse number="18">יח  מפיץ וחרב וחץ שנון--    איש ענה ברעהו עד שקר</verse>
				<verse number="19">יט  שן רעה ורגל מועדת--    מבטח בוגד ביום צרה</verse>
				<verse number="20">כ  מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר    ושר בשרים על לב-רע</verse>
				<verse number="21">כא  אם-רעב שנאך האכלהו לחם    ואם-צמא השקהו מים</verse>
				<verse number="22">כב  כי גחלים--אתה חתה על-ראשו    ויהוה ישלם-לך</verse>
				<verse number="23">כג  רוח צפון תחולל גשם    ופנים נזעמים לשון סתר</verse>
				<verse number="24">כד  טוב שבת על-פנת-גג--    מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר</verse>
				<verse number="25">כה  מים קרים על-נפש עיפה    ושמועה טובה מארץ מרחק</verse>
				<verse number="26">כו  מעין נרפש ומקור משחת--    צדיק מט לפני-רשע</verse>
				<verse number="27">כז  אכל דבש הרבות לא-טוב    וחקר כבדם כבוד</verse>
				<verse number="28">כח  עיר פרוצה אין חומה--    איש אשר אין מעצר לרוחו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א  כשלג בקיץ--וכמטר בקציר    כן לא-נאוה לכסיל כבוד</verse>
				<verse number="2">ב  כצפור לנוד כדרור לעוף--    כן קללת חנם לא (לו) תבא</verse>
				<verse number="3">ג  שוט לסוס מתג לחמור    ושבט לגו כסילים</verse>
				<verse number="4">ד  אל-תען כסיל כאולתו    פן-תשוה-לו גם-אתה</verse>
				<verse number="5">ה  ענה כסיל כאולתו    פן-יהיה חכם בעיניו</verse>
				<verse number="6">ו  מקצה רגלים חמס שתה--    שלח דברים ביד-כסיל</verse>
				<verse number="7">ז  דליו שקים מפסח    ומשל בפי כסילים</verse>
				<verse number="8">ח  כצרור אבן במרגמה--    כן-נותן לכסיל כבוד</verse>
				<verse number="9">ט  חוח עלה ביד-שכור    ומשל בפי כסילים</verse>
				<verse number="10">י  רב מחולל-כל    ושכר כסיל ושכר עברים</verse>
				<verse number="11">יא  ככלב שב על-קאו--    כסיל שונה באולתו</verse>
				<verse number="12">יב  ראית--איש חכם בעיניו    תקוה לכסיל ממנו</verse>
				<verse number="13">יג  אמר עצל שחל בדרך    ארי בין הרחבות</verse>
				<verse number="14">יד  הדלת תסוב על-צירה    ועצל על-מטתו</verse>
				<verse number="15">טו  טמן עצל ידו בצלחת    נלאה להשיבה אל-פיו</verse>
				<verse number="16">טז  חכם עצל בעיניו--    משבעה משיבי טעם</verse>
				<verse number="17">יז  מחזיק באזני-כלב--    עבר מתעבר על-ריב לא-לו</verse>
				<verse number="18">יח  כמתלהלה הירה זקים--    חצים ומות</verse>
				<verse number="19">יט  כן-איש רמה את-רעהו    ואמר הלא-משחק אני</verse>
				<verse number="20">כ  באפס עצים תכבה-אש    ובאין נרגן ישתק מדון</verse>
				<verse number="21">כא  פחם לגחלים ועצים לאש    ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב</verse>
				<verse number="22">כב  דברי נרגן כמתלהמים    והם ירדו חדרי-בטן</verse>
				<verse number="23">כג  כסף סיגים מצפה על-חרש--    שפתים דלקים ולב-רע</verse>
				<verse number="24">כד  בשפתו ינכר שונא    ובקרבו ישית מרמה</verse>
				<verse number="25">כה  כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו    כי שבע תועבות בלבו</verse>
				<verse number="26">כו  תכסה שנאה במשאון    תגלה רעתו בקהל</verse>
				<verse number="27">כז  כרה-שחת בה יפול    וגולל אבן אליו תשוב</verse>
				<verse number="28">כח  לשון-שקר ישנא דכיו    ופה חלק יעשה מדחה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א  אל-תתהלל ביום מחר    כי לא-תדע מה-ילד יום</verse>
				<verse number="2">ב  יהללך זר ולא-פיך    נכרי ואל-שפתיך</verse>
				<verse number="3">ג  כבד-אבן ונטל החול    וכעס אויל כבד משניהם</verse>
				<verse number="4">ד  אכזריות חמה ושטף אף    ומי יעמד לפני קנאה</verse>
				<verse number="5">ה  טובה תוכחת מגלה--    מאהבה מסתרת</verse>
				<verse number="6">ו  נאמנים פצעי אוהב    ונעתרות נשיקות שונא</verse>
				<verse number="7">ז  נפש שבעה תבוס נפת    ונפש רעבה כל-מר מתוק</verse>
				<verse number="8">ח  כצפור נודדת מן-קנה--    כן-איש נודד ממקומו</verse>
				<verse number="9">ט  שמן וקטרת ישמח-לב    ומתק רעהו מעצת-נפש</verse>
				<verse number="10">י  רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב--    ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב    מאח רחוק</verse>
				<verse number="11">יא  חכם בני ושמח לבי    ואשיבה חרפי דבר</verse>
				<verse number="12">יב  ערום ראה רעה נסתר    פתאים עברו נענשו</verse>
				<verse number="13">יג  קח-בגדו כי-ערב זר    ובעד נכריה חבלהו</verse>
				<verse number="14">יד  מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים    קללה תחשב לו</verse>
				<verse number="15">טו  דלף טורד ביום סגריר    ואשת מדונים (מדינים) נשתוה</verse>
				<verse number="16">טז  צפניה צפן-רוח    ושמן ימינו יקרא</verse>
				<verse number="17">יז  ברזל בברזל יחד    ואיש יחד פני-רעהו</verse>
				<verse number="18">יח  נצר תאנה יאכל פריה    ושמר אדניו יכבד</verse>
				<verse number="19">יט  כמים הפנים לפנים--    כן לב-האדם לאדם</verse>
				<verse number="20">כ  שאול ואבדה לא תשבענה    ועיני האדם לא תשבענה</verse>
				<verse number="21">כא  מצרף לכסף וכור לזהב    ואיש לפי מהללו</verse>
				<verse number="22">כב  אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות--    בעלי לא-תסור מעליו אולתו</verse>
				<verse number="23">כג  ידע תדע פני צאנך    שית לבך לעדרים</verse>
				<verse number="24">כד  כי לא לעולם חסן    ואם-נזר לדור דור (ודור)</verse>
				<verse number="25">כה  גלה חציר ונראה-דשא    ונאספו עשבות הרים</verse>
				<verse number="26">כו  כבשים ללבושך    ומחיר שדה עתודים</verse>
				<verse number="27">כז  ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך    וחיים לנערותיך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א  נסו ואין-רדף רשע    וצדיקים ככפיר יבטח</verse>
				<verse number="2">ב  בפשע ארץ רבים שריה    ובאדם מבין ידע כן יאריך</verse>
				<verse number="3">ג  גבר-רש ועשק דלים--    מטר סחף ואין לחם</verse>
				<verse number="4">ד  עזבי תורה יהללו רשע    ושמרי תורה יתגרו בם</verse>
				<verse number="5">ה  אנשי-רע לא-יבינו משפט    ומבקשי יהוה יבינו כל</verse>
				<verse number="6">ו  טוב-רש הולך בתמו--    מעקש דרכים והוא עשיר</verse>
				<verse number="7">ז  נוצר תורה בן מבין    ורעה זוללים יכלים אביו</verse>
				<verse number="8">ח  מרבה הונו בנשך ובתרבית (ותרבית)--    לחונן דלים יקבצנו</verse>
				<verse number="9">ט  מסיר אזנו משמע תורה--    גם תפלתו תועבה</verse>
				<verse number="10">י  משגה ישרים בדרך רע--בשחותו הוא-יפול    ותמימים ינחלו-טוב</verse>
				<verse number="11">יא  חכם בעיניו איש עשיר    ודל מבין יחקרנו</verse>
				<verse number="12">יב  בעלץ צדיקים רבה תפארת    ובקום רשעים יחפש אדם</verse>
				<verse number="13">יג  מכסה פשעיו לא יצליח    ומודה ועזב ירחם</verse>
				<verse number="14">יד  אשרי אדם מפחד תמיד    ומקשה לבו יפול ברעה</verse>
				<verse number="15">טו  ארי-נהם ודב שוקק--    מושל רשע על עם-דל</verse>
				<verse number="16">טז  נגיד--חסר תבונות ורב מעשקות    שנאי (שנא) בצע יאריך ימים</verse>
				<verse number="17">יז  אדם עשק בדם-נפש--    עד-בור ינוס אל-יתמכו-בו</verse>
				<verse number="18">יח  הולך תמים יושע    ונעקש דרכים יפול באחת</verse>
				<verse number="19">יט  עבד אדמתו ישבע-לחם    ומרדף ריקים ישבע-ריש</verse>
				<verse number="20">כ  איש אמונות רב-ברכות    ואץ להעשיר לא ינקה</verse>
				<verse number="21">כא  הכר-פנים לא-טוב    ועל-פת-לחם יפשע-גבר</verse>
				<verse number="22">כב  נבהל להון--איש רע עין    ולא-ידע כי-חסר יבאנו</verse>
				<verse number="23">כג  מוכיח אדם אחרי חן ימצא--    ממחליק לשון</verse>
				<verse number="24">כד  גוזל אביו ואמו--ואמר אין-פשע    חבר הוא לאיש משחית</verse>
				<verse number="25">כה  רחב-נפש יגרה מדון    ובטח על-יהוה ידשן</verse>
				<verse number="26">כו  בוטח בלבו הוא כסיל    והולך בחכמה הוא ימלט</verse>
				<verse number="27">כז  נותן לרש אין מחסור    ומעלים עיניו רב-מארות</verse>
				<verse number="28">כח  בקום רשעים יסתר אדם    ובאבדם ירבו צדיקים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א  איש תוכחות מקשה-ערף--    פתע ישבר ואין מרפא</verse>
				<verse number="2">ב  ברבות צדיקים ישמח העם    ובמשל רשע יאנח עם</verse>
				<verse number="3">ג  איש-אהב חכמה ישמח אביו    ורעה זונות יאבד-הון</verse>
				<verse number="4">ד  מלך--במשפט יעמיד ארץ    ואיש תרומות יהרסנה</verse>
				<verse number="5">ה  גבר מחליק על-רעהו    רשת פורש על-פעמיו</verse>
				<verse number="6">ו  בפשע איש רע מוקש    וצדיק ירון ושמח</verse>
				<verse number="7">ז  ידע צדיק דין דלים    רשע לא-יבין דעת</verse>
				<verse number="8">ח  אנשי לצון יפיחו קריה    וחכמים ישיבו אף</verse>
				<verse number="9">ט  איש-חכם--נשפט את-איש אויל    ורגז ושחק ואין נחת</verse>
				<verse number="10">י  אנשי דמים ישנאו-תם    וישרים יבקשו נפשו</verse>
				<verse number="11">יא  כל-רוחו יוציא כסיל    וחכם באחור ישבחנה</verse>
				<verse number="12">יב  משל מקשיב על-דבר-שקר--    כל-משרתיו רשעים</verse>
				<verse number="13">יג  רש ואיש תככים נפגשו--    מאיר עיני שניהם יהוה</verse>
				<verse number="14">יד  מלך שופט באמת דלים--    כסאו לעד יכון</verse>
				<verse number="15">טו  שבט ותוכחת יתן חכמה    ונער משלח מביש אמו</verse>
				<verse number="16">טז  ברבות רשעים ירבה-פשע    וצדיקים במפלתם יראו</verse>
				<verse number="17">יז  יסר בנך ויניחך    ויתן מעדנים לנפשך</verse>
				<verse number="18">יח  באין חזון יפרע עם    ושמר תורה אשרהו</verse>
				<verse number="19">יט  בדברים לא-יוסר עבד    כי-יבין ואין מענה</verse>
				<verse number="20">כ  חזית--איש אץ בדבריו    תקוה לכסיל ממנו</verse>
				<verse number="21">כא  מפנק מנער עבדו    ואחריתו יהיה מנון</verse>
				<verse number="22">כב  איש-אף יגרה מדון    ובעל חמה רב-פשע</verse>
				<verse number="23">כג  גאות אדם תשפילנו    ושפל-רוח יתמך כבוד</verse>
				<verse number="24">כד  חולק עם-גנב שונא נפשו    אלה ישמע ולא יגיד</verse>
				<verse number="25">כה  חרדת אדם יתן מוקש    ובוטח ביהוה ישגב</verse>
				<verse number="26">כו  רבים מבקשים פני-מושל    ומיהוה משפט-איש</verse>
				<verse number="27">כז  תועבת צדיקים איש עול    ותועבת רשע ישר-דרך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א  דברי אגור בן-יקה--המשא    נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל</verse>
				<verse number="2">ב  כי בער אנכי מאיש    ולא-בינת אדם לי</verse>
				<verse number="3">ג  ולא-למדתי חכמה    ודעת קדשים אדע</verse>
				<verse number="4">ד  מי עלה-שמים    וירד מי אסף-רוח בחפניו    מי צרר-מים בשמלה-- מי    הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו    כי תדע</verse>
				<verse number="5">ה  כל-אמרת אלוה צרופה    מגן הוא לחסים בו</verse>
				<verse number="6">ו  אל-תוסף על-דבריו    פן-יוכיח בך ונכזבת</verse>
				<verse number="7">ז  שתים שאלתי מאתך    אל-תמנע ממני בטרם אמות</verse>
				<verse number="8">ח  שוא ודבר-כזב הרחק ממני--    ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני    לחם חקי</verse>
				<verse number="9">ט  פן אשבע וכחשתי--    ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי    ותפשתי שם אלהי</verse>
				<verse number="10">י  אל-תלשן עבד אל-אדנו    פן-יקללך ואשמת</verse>
				<verse number="11">יא  דור אביו יקלל    ואת-אמו לא יברך</verse>
				<verse number="12">יב  דור טהור בעיניו    ומצאתו לא רחץ</verse>
				<verse number="13">יג  דור מה-רמו עיניו    ועפעפיו ינשאו</verse>
				<verse number="14">יד  דור חרבות שניו--    ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ    ואביונים מאדם</verse>
				<verse number="15">טו  לעלוקה שתי בנות--    הב הב שלוש הנה לא תשבענה    ארבע לא-אמרו הון</verse>
				<verse number="16">טז  שאול ועצר-רחם    ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון</verse>
				<verse number="17">יז  עין תלעג לאב--    ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל    ויאכלוה בני-נשר</verse>
				<verse number="18">יח  שלשה המה נפלאו ממני    וארבע (וארבעה) לא ידעתים</verse>
				<verse number="19">יט  דרך הנשר בשמים--    דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים--    ודרך גבר בעלמה</verse>
				<verse number="20">כ  כן דרך אשה--    מנאפת אכלה ומחתה פיה    ואמרה לא-פעלתי און</verse>
				<verse number="21">כא  תחת שלוש רגזה ארץ    ותחת ארבע לא-תוכל שאת</verse>
				<verse number="22">כב  תחת-עבד כי ימלוך    ונבל כי ישבע-לחם</verse>
				<verse number="23">כג  תחת שנואה כי תבעל    ושפחה כי תירש גברתה</verse>
				<verse number="24">כד  ארבעה הם קטני-ארץ    והמה חכמים מחכמים</verse>
				<verse number="25">כה  הנמלים עם לא-עז    ויכינו בקיץ לחמם</verse>
				<verse number="26">כו  שפנים עם לא-עצום    וישימו בסלע ביתם</verse>
				<verse number="27">כז  מלך אין לארבה    ויצא חצץ כלו</verse>
				<verse number="28">כח  שממית בידים תתפש    והיא בהיכלי מלך</verse>
				<verse number="29">כט  שלשה המה מיטיבי צעד    וארבעה מיטבי לכת</verse>
				<verse number="30">ל  ליש גבור בבהמה    ולא-ישוב מפני-כל</verse>
				<verse number="31">לא  זרזיר מתנים או-תיש    ומלך אלקום עמו</verse>
				<verse number="32">לב  אם-נבלת בהתנשא    ואם-זמות יד לפה</verse>
				<verse number="33">לג  כי מיץ חלב יוציא חמאה--    ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים    יוציא ריב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א  דברי למואל מלך--    משא אשר-יסרתו אמו</verse>
				<verse number="2">ב  מה-ברי ומה-בר-בטני    ומה בר-נדרי</verse>
				<verse number="3">ג  אל-תתן לנשים חילך    ודרכיך למחות מלכין</verse>
				<verse number="4">ד  אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין    ולרוזנים או (אי) שכר</verse>
				<verse number="5">ה  פן-ישתה וישכח מחקק    וישנה דין כל-בני-עני</verse>
				<verse number="6">ו  תנו-שכר לאובד    ויין למרי נפש</verse>
				<verse number="7">ז  ישתה וישכח רישו    ועמלו לא יזכר-עוד</verse>
				<verse number="8">ח  פתח-פיך לאלם    אל-דין כל-בני חלוף</verse>
				<verse number="9">ט  פתח-פיך שפט-צדק    ודין עני ואביון</verse>
				<verse number="10">י  אשת-חיל מי ימצא    ורחק מפנינים מכרה</verse>
				<verse number="11">יא  בטח בה לב בעלה    ושלל לא יחסר</verse>
				<verse number="12">יב  גמלתהו טוב ולא-רע--    כל ימי חייה</verse>
				<verse number="13">יג  דרשה צמר ופשתים    ותעש בחפץ כפיה</verse>
				<verse number="14">יד  היתה כאניות סוחר    ממרחק תביא לחמה</verse>
				<verse number="15">טו  ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה    וחק לנערתיה</verse>
				<verse number="16">טז  זממה שדה ותקחהו    מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם</verse>
				<verse number="17">יז  חגרה בעוז מתניה    ותאמץ זרועתיה</verse>
				<verse number="18">יח  טעמה כי-טוב סחרה    לא-יכבה בליל (בלילה) נרה</verse>
				<verse number="19">יט  ידיה שלחה בכישור    וכפיה תמכו פלך</verse>
				<verse number="20">כ  כפה פרשה לעני    וידיה שלחה לאביון</verse>
				<verse number="21">כא  לא-תירא לביתה משלג    כי כל-ביתה לבש שנים</verse>
				<verse number="22">כב  מרבדים עשתה-לה    שש וארגמן לבושה</verse>
				<verse number="23">כג  נודע בשערים בעלה    בשבתו עם-זקני-ארץ</verse>
				<verse number="24">כד  סדין עשתה ותמכר    וחגור נתנה לכנעני</verse>
				<verse number="25">כה  עז-והדר לבושה    ותשחק ליום אחרון</verse>
				<verse number="26">כו  פיה פתחה בחכמה    ותורת חסד על-לשונה</verse>
				<verse number="27">כז  צופיה הילכות (הליכות) ביתה    ולחם עצלות לא תאכל</verse>
				<verse number="28">כח  קמו בניה ויאשרוה    בעלה ויהללה</verse>
				<verse number="29">כט  רבות בנות עשו חיל    ואת עלית על-כלנה</verse>
				<verse number="30">ל  שקר החן והבל היפי    אשה יראת-יהוה היא תתהלל</verse>
				<verse number="31">לא  תנו-לה מפרי ידיה    ויהללוה בשערים מעשיה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="21">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם</verse>
				<verse number="2">ב הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל</verse>
				<verse number="3">ג מה יתרון לאדם  בכל עמלו--שיעמל תחת השמש</verse>
				<verse number="4">ד דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת</verse>
				<verse number="5">ה וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם</verse>
				<verse number="6">ו הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח</verse>
				<verse number="7">ז כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת</verse>
				<verse number="8">ח כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע</verse>
				<verse number="9">ט מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש</verse>
				<verse number="10">י יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא  כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו</verse>
				<verse number="11">יא אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם</verse>
				<verse number="13">יג ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו</verse>
				<verse number="14">יד ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח</verse>
				<verse number="15">טו מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות</verse>
				<verse number="16">טז דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת</verse>
				<verse number="17">יז ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות  ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח</verse>
				<verse number="18">יח כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל</verse>
				<verse number="2">ב לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה</verse>
				<verse number="3">ג תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות--עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם</verse>
				<verse number="4">ד הגדלתי מעשי  בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים</verse>
				<verse number="5">ה עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי</verse>
				<verse number="6">ו עשיתי לי ברכות מים--להשקות מהם יער צומח עצים</verse>
				<verse number="7">ז קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם</verse>
				<verse number="8">ח כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם--שדה ושדות</verse>
				<verse number="9">ט וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי</verse>
				<verse number="10">י וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם  לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי</verse>
				<verse number="11">יא ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש</verse>
				<verse number="12">יב ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות  כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו</verse>
				<verse number="13">יג וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות--כיתרון האור מן החשך</verse>
				<verse number="14">יד החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם</verse>
				<verse number="15">טו ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל</verse>
				<verse number="16">טז כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם  בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל</verse>
				<verse number="17">יז ושנאתי את החיים--כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש  כי הכל הבל ורעות רוח</verse>
				<verse number="18">יח ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש  שאניחנו לאדם שיהיה אחרי</verse>
				<verse number="19">יט ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל</verse>
				<verse number="20">כ וסבותי אני ליאש את לבי--על כל העמל שעמלתי תחת השמש</verse>
				<verse number="21">כא כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו--גם זה הבל ורעה רבה</verse>
				<verse number="22">כב כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו--שהוא עמל תחת השמש</verse>
				<verse number="23">כג כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו--גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא</verse>
				<verse number="24">כד אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא</verse>
				<verse number="25">כה כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני</verse>
				<verse number="26">כו כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים--גם זה הבל ורעות רוח</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב        עת ללדת        ועת למות           עת לטעת        ועת לעקור נטוע</verse>
				<verse number="3">ג        עת להרוג        ועת לרפוא           עת לפרוץ        ועת לבנות</verse>
				<verse number="4">ד        עת לבכות          ועת לשחוק           עת ספוד         ועת רקוד</verse>
				<verse number="5">ה        עת להשליך אבנים        ועת כנוס אבנים           עת לחבוק         ועת לרחק מחבק</verse>
				<verse number="6">ו        עת לבקש         ועת לאבד           עת לשמור        ועת להשליך</verse>
				<verse number="7">ז        עת לקרוע        ועת לתפור           עת לחשות        ועת לדבר</verse>
				<verse number="8">ח        עת לאהב         ועת לשנא           עת מלחמה        ועת שלום  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט         מה יתרון העושה באשר הוא עמל</verse>
				<verse number="10">י ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו</verse>
				<verse number="11">יא את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף</verse>
				<verse number="12">יב ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו</verse>
				<verse number="13">יג וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא</verse>
				<verse number="14">יד ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו</verse>
				<verse number="15">טו מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף</verse>
				<verse number="16">טז ועוד ראיתי תחת השמש  מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע</verse>
				<verse number="17">יז אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים  כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם</verse>
				<verse number="18">יח אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם</verse>
				<verse number="19">יט כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל</verse>
				<verse number="20">כ הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר</verse>
				<verse number="21">כא מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ</verse>
				<verse number="22">כב וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו  כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם</verse>
				<verse number="2">ב ושבח אני את המתים שכבר מתו--מן החיים אשר המה חיים עדנה</verse>
				<verse number="3">ג וטוב משניהם--את אשר עדן לא היה  אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש</verse>
				<verse number="4">ד וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה--כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח</verse>
				<verse number="5">ה הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו</verse>
				<verse number="6">ו טוב מלא כף נחת--ממלא חפנים עמל ורעות רוח</verse>
				<verse number="7">ז ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש</verse>
				<verse number="8">ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו--גם עיניו (עינו) לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה--גם זה הבל וענין רע הוא</verse>
				<verse number="9">ט טובים השנים מן האחד  אשר יש להם שכר טוב בעמלם</verse>
				<verse number="10">י כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו</verse>
				<verse number="11">יא גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם</verse>
				<verse number="12">יב ואם יתקפו האחד--השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק</verse>
				<verse number="13">יג טוב ילד מסכן וחכם--ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד</verse>
				<verse number="14">יד כי מבית הסורים יצא למלך  כי גם במלכותו נולד רש</verse>
				<verse number="15">טו ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש--עם הילד השני אשר יעמד תחתיו</verse>
				<verse number="16">טז אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם--גם האחרונים לא ישמחו בו  כי גם זה הבל ורעיון רוח [ (Ecclesiastes 4:17) יז שמר רגליך (רגלך) כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח  כי אינם יודעים לעשות רע ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים  כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים</verse>
				<verse number="2">ב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים</verse>
				<verse number="3">ג כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים  את אשר תדר שלם</verse>
				<verse number="4">ד טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם</verse>
				<verse number="5">ה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא  למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך</verse>
				<verse number="6">ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה  כי את האלהים ירא</verse>
				<verse number="7">ז אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ  כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם</verse>
				<verse number="8">ח ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד</verse>
				<verse number="9">ט אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל</verse>
				<verse number="10">י ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו</verse>
				<verse number="11">יא מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון</verse>
				<verse number="12">יב יש רעה חולה ראיתי תחת השמש  עשר שמור לבעליו לרעתו</verse>
				<verse number="13">יג ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה</verse>
				<verse number="14">יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו</verse>
				<verse number="15">טו וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח</verse>
				<verse number="16">טז גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף</verse>
				<verse number="17">יז הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו</verse>
				<verse number="18">יח גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא</verse>
				<verse number="19">יט כי לא הרבה יזכר את ימי חייו  כי האלהים מענה בשמחת לבו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם</verse>
				<verse number="2">ב איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו--כי איש נכרי יאכלנו  זה הבל וחלי רע הוא</verse>
				<verse number="3">ג אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו--אמרתי טוב ממנו הנפל</verse>
				<verse number="4">ד כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה</verse>
				<verse number="5">ה גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה</verse>
				<verse number="6">ו ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה--הלא אל מקום אחד הכל הולך</verse>
				<verse number="7">ז כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא</verse>
				<verse number="8">ח כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים</verse>
				<verse number="9">ט טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח</verse>
				<verse number="10">י מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף (שתקיף) ממנו</verse>
				<verse number="11">יא כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם</verse>
				<verse number="12">יב כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו--ויעשם כצל  אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו</verse>
				<verse number="2">ב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו</verse>
				<verse number="3">ג טוב כעס משחוק  כי ברע פנים ייטב לב</verse>
				<verse number="4">ד לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה</verse>
				<verse number="5">ה טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים</verse>
				<verse number="6">ו כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל</verse>
				<verse number="7">ז כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה</verse>
				<verse number="8">ח טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח</verse>
				<verse number="9">ט אל תבהל ברוחך לכעוס  כי כעס בחיק כסילים ינוח</verse>
				<verse number="10">י אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה  כי לא מחכמה שאלת על זה</verse>
				<verse number="11">יא טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש</verse>
				<verse number="12">יב כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה</verse>
				<verse number="13">יג ראה את מעשה האלהים  כי מי יוכל לתקן את אשר עותו</verse>
				<verse number="14">יד ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה</verse>
				<verse number="15">טו את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו</verse>
				<verse number="16">טז אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר  למה תשומם</verse>
				<verse number="17">יז אל תרשע הרבה ואל תהי סכל  למה תמות בלא עתך</verse>
				<verse number="18">יח טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך  כי ירא אלהים יצא את כלם</verse>
				<verse number="19">יט החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר</verse>
				<verse number="20">כ כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא</verse>
				<verse number="21">כא גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך  אשר לא תשמע את עבדך מקללך</verse>
				<verse number="22">כב כי גם פעמים רבות ידע לבך  אשר גם את (אתה) קללת אחרים</verse>
				<verse number="23">כג כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני</verse>
				<verse number="24">כד רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו</verse>
				<verse number="25">כה סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות</verse>
				<verse number="26">כו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה</verse>
				<verse number="27">כז ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון</verse>
				<verse number="28">כח אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי  אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי</verse>
				<verse number="29">כט לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא</verse>
				<verse number="2">ב אני פי מלך שמר ועל דברת שבועת אלהים</verse>
				<verse number="3">ג אל תבהל מפניו תלך אל תעמד בדבר רע  כי כל אשר יחפץ יעשה</verse>
				<verse number="4">ד באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה</verse>
				<verse number="5">ה שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם</verse>
				<verse number="6">ו כי לכל חפץ יש עת ומשפט  כי רעת האדם רבה עליו</verse>
				<verse number="7">ז כי איננו ידע מה שיהיה  כי כאשר יהיה מי יגיד לו</verse>
				<verse number="8">ח אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו</verse>
				<verse number="9">ט את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש  עת אשר שלט האדם באדם--לרע לו</verse>
				<verse number="10">י ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל</verse>
				<verse number="11">יא אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם--לעשות רע</verse>
				<verse number="12">יב אשר חטא עשה רע מאת--ומאריך לו  כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו</verse>
				<verse number="13">יג וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל--אשר איננו ירא מלפני אלהים</verse>
				<verse number="14">יד יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים  אמרתי שגם זה הבל</verse>
				<verse number="15">טו ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכל ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים--תחת השמש</verse>
				<verse number="16">טז כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ  כי גם ביום ובלילה--שנה בעיניו איננו ראה</verse>
				<verse number="17">יז וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם--הכל לפניהם</verse>
				<verse number="2">ב הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח  כטוב כחטא--הנשבע כאשר שבועה ירא</verse>
				<verse number="3">ג זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש--כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים</verse>
				<verse number="4">ד כי מי אשר יבחר (יחבר) אל כל החיים יש בטחון  כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת</verse>
				<verse number="5">ה כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר--כי נשכח זכרם</verse>
				<verse number="6">ו גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש</verse>
				<verse number="7">ז לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך  כי כבר רצה האלהים את מעשיך</verse>
				<verse number="8">ח בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר</verse>
				<verse number="9">ט ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך  כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש</verse>
				<verse number="10">י כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך--עשה  כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן  כי עת ופגע יקרה את כלם</verse>
				<verse number="12">יב כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם</verse>
				<verse number="13">יג גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי</verse>
				<verse number="14">יד עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים</verse>
				<verse number="15">טו ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא</verse>
				<verse number="16">טז ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים</verse>
				<verse number="17">יז דברי חכמים בנחת נשמעים--מזעקת מושל בכסילים</verse>
				<verse number="18">יח טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט</verse>
				<verse number="2">ב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו</verse>
				<verse number="3">ג וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא</verse>
				<verse number="4">ד אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח  כי מרפא יניח חטאים גדולים</verse>
				<verse number="5">ה יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט</verse>
				<verse number="6">ו נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו</verse>
				<verse number="7">ז ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ</verse>
				<verse number="8">ח חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש</verse>
				<verse number="9">ט מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם</verse>
				<verse number="10">י אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה</verse>
				<verse number="11">יא אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון</verse>
				<verse number="12">יב דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו</verse>
				<verse number="13">יג תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה</verse>
				<verse number="14">יד והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו</verse>
				<verse number="15">טו עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר</verse>
				<verse number="16">טז אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו</verse>
				<verse number="17">יז אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי</verse>
				<verse number="18">יח בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית</verse>
				<verse number="19">יט לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל</verse>
				<verse number="20">כ גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר  כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א שלח לחמך על פני המים  כי ברב הימים תמצאנו</verse>
				<verse number="2">ב תן חלק לשבעה וגם לשמונה  כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ</verse>
				<verse number="3">ג אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון--מקום שיפול העץ שם יהוא</verse>
				<verse number="4">ד שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור</verse>
				<verse number="5">ה כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה  ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל</verse>
				<verse number="6">ו בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך  כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים</verse>
				<verse number="7">ז ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש</verse>
				<verse number="8">ח כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל</verse>
				<verse number="9">ט שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט</verse>
				<verse number="10">י והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך  כי הילדות והשחרות הבל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א וזכר את בוראיך בימי בחורתיך  עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ</verse>
				<verse number="2">ב עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם</verse>
				<verse number="3">ג ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות</verse>
				<verse number="4">ד וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר</verse>
				<verse number="5">ה גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה  כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים</verse>
				<verse number="6">ו עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור</verse>
				<verse number="7">ז וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה</verse>
				<verse number="8">ח הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל</verse>
				<verse number="9">ט ויתר שהיה קהלת חכם  עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה</verse>
				<verse number="10">י בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת</verse>
				<verse number="11">יא דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד</verse>
				<verse number="12">יב ויתר מהמה בני הזהר  עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר</verse>
				<verse number="13">יג סוף דבר הכל נשמע  את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם</verse>
				<verse number="14">יד כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם  אם טוב ואם רע  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="22">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א שיר השירים אשר לשלמה</verse>
				<verse number="2">ב ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין</verse>
				<verse number="3">ג לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך</verse>
				<verse number="4">ד משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה</verse>
				<verse number="6">ו אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים--כרמי שלי לא נטרתי</verse>
				<verse number="7">ז הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך</verse>
				<verse number="8">ח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי</verse>
				<verse number="10">י נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים</verse>
				<verse number="11">יא תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף</verse>
				<verse number="12">יב עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו</verse>
				<verse number="13">יג צרור המר דודי לי בין שדי ילין</verse>
				<verse number="14">יד אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים</verse>
				<verse number="16">טז הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה</verse>
				<verse number="17">יז קרות בתינו ארזים רחיטנו (רהיטנו) ברותים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א אני חבצלת השרון שושנת העמקים</verse>
				<verse number="2">ב כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות</verse>
				<verse number="3">ג כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי</verse>
				<verse number="4">ד הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה</verse>
				<verse number="5">ה סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים  כי חולת אהבה אני</verse>
				<verse number="6">ו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני</verse>
				<verse number="7">ז השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה  אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות</verse>
				<verse number="9">ט דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים</verse>
				<verse number="10">י ענה דודי ואמר לי  קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך</verse>
				<verse number="11">יא כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו</verse>
				<verse number="12">יב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו</verse>
				<verse number="13">יג התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך  כי קולך ערב ומראיך נאוה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר</verse>
				<verse number="16">טז דודי לי ואני לו הרעה בשושנים</verse>
				<verse number="17">יז עד שיפוח היום ונסו הצללים  סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו</verse>
				<verse number="2">ב אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות--אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו</verse>
				<verse number="3">ג מצאוני השמרים הסבבים בעיר  את שאהבה נפשי ראיתם</verse>
				<verse number="4">ד כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו--עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי</verse>
				<verse number="5">ה השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה  אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן  מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל</verse>
				<verse number="7">ז הנה מטתו שלשלמה--ששים גברים סביב לה  מגברי ישראל</verse>
				<verse number="8">ח כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט אפריון עשה לו המלך שלמה--מעצי הלבנון</verse>
				<verse number="10">י עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם</verse>
				<verse number="11">יא צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה--בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד</verse>
				<verse number="2">ב שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה  שכלם מתאימות ושכלה אין בהם</verse>
				<verse number="3">ג כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך</verse>
				<verse number="4">ד כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים</verse>
				<verse number="5">ה שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים</verse>
				<verse number="6">ו עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה</verse>
				<verse number="7">ז כלך יפה רעיתי ומום אין בך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים</verse>
				<verse number="9">ט לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך</verse>
				<verse number="10">י מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים</verse>
				<verse number="11">יא נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום</verse>
				<verse number="13">יג שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים  כפרים עם נרדים</verse>
				<verse number="14">יד נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים</verse>
				<verse number="15">טו מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון</verse>
				<verse number="16">טז עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה</verse>
				<verse number="3">ג פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם</verse>
				<verse number="4">ד דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו</verse>
				<verse number="5">ה קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול</verse>
				<verse number="6">ו פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני</verse>
				<verse number="7">ז מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות</verse>
				<verse number="8">ח השבעתי אתכם בנות ירושלם  אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני</verse>
				<verse number="9">ט מה דודך מדוד היפה בנשים  מה דודך מדוד שככה השבעתנו</verse>
				<verse number="10">י דודי צח ואדום דגול מרבבה</verse>
				<verse number="11">יא ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב</verse>
				<verse number="12">יב עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת</verse>
				<verse number="13">יג לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר</verse>
				<verse number="14">יד ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים</verse>
				<verse number="15">טו שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים</verse>
				<verse number="16">טז חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך</verse>
				<verse number="2">ב דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים</verse>
				<verse number="3">ג אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות</verse>
				<verse number="5">ה הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד</verse>
				<verse number="6">ו שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה  שכלם מתאימות ושכלה אין בהם</verse>
				<verse number="7">ז כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך</verse>
				<verse number="8">ח ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר</verse>
				<verse number="9">ט אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י מי זאת הנשקפה כמו שחר  יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים</verse>
				<verse number="12">יב לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים</verse>
				<verse number="2">ב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן</verse>
				<verse number="3">ג שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים</verse>
				<verse number="4">ד שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה</verse>
				<verse number="5">ה צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק</verse>
				<verse number="6">ו ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן  מלך אסור ברהטים</verse>
				<verse number="7">ז מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים</verse>
				<verse number="8">ח זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות</verse>
				<verse number="9">ט אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים</verse>
				<verse number="10">י וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים</verse>
				<verse number="11">יא אני לדודי ועלי תשוקתו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים</verse>
				<verse number="13">יג נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך [ (Song of Solomon 7:14) יד הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי</verse>
				<verse number="2">ב אנהגך אביאך אל בית אמי--תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני</verse>
				<verse number="3">ג שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני</verse>
				<verse number="4">ד השבעתי אתכם בנות ירושלם  מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך--שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך</verse>
				<verse number="6">ו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך--כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה  רשפיה--רשפי אש שלהבתיה</verse>
				<verse number="7">ז מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה--בוז יבוזו לו  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה</verse>
				<verse number="9">ט אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז</verse>
				<verse number="10">י אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים  איש יבא בפריו אלף כסף</verse>
				<verse number="12">יב כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו</verse>
				<verse number="13">יג היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך--השמיעני</verse>
				<verse number="14">יד ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים--על הרי בשמים  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="23">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה</verse>
				<verse number="2">ב שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר  בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי</verse>
				<verse number="3">ג ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן</verse>
				<verse number="4">ד הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור</verse>
				<verse number="5">ה על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי</verse>
				<verse number="6">ו מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן</verse>
				<verse number="7">ז ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים</verse>
				<verse number="8">ח ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה</verse>
				<verse number="9">ט לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה</verse>
				<verse number="11">יא למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי</verse>
				<verse number="12">יב כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי</verse>
				<verse number="13">יג לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה</verse>
				<verse number="14">יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא</verse>
				<verse number="15">טו ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע  ידיכם דמים מלאו</verse>
				<verse number="16">טז רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני  חדלו הרע</verse>
				<verse number="17">יז למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו</verse>
				<verse number="19">יט אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו</verse>
				<verse number="20">כ ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים</verse>
				<verse number="22">כב כספך היה לסיגים סבאך מהול במים</verse>
				<verse number="23">כג שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל  הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי</verse>
				<verse number="25">כה ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך</verse>
				<verse number="26">כו ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה</verse>
				<verse number="27">כז ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה</verse>
				<verse number="28">כח ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו</verse>
				<verse number="29">כט כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם</verse>
				<verse number="30">ל כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה</verse>
				<verse number="31">לא והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם</verse>
				<verse number="2">ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים</verse>
				<verse number="3">ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו  כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם</verse>
				<verse number="4">ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה</verse>
				<verse number="6">ו כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו</verse>
				<verse number="7">ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו</verse>
				<verse number="8">ח ותמלא ארצו אלילים  למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו</verse>
				<verse number="9">ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם</verse>
				<verse number="10">י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו</verse>
				<verse number="11">יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל</verse>
				<verse number="13">יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן</verse>
				<verse number="14">יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות</verse>
				<verse number="15">טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה</verse>
				<verse number="16">טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה</verse>
				<verse number="17">יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא</verse>
				<verse number="18">יח והאלילים כליל יחלף</verse>
				<verse number="19">יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ</verse>
				<verse number="20">כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים</verse>
				<verse number="21">כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ</verse>
				<verse number="22">כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו  כי במה נחשב הוא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה  כל משען לחם וכל משען מים</verse>
				<verse number="2">ב גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן</verse>
				<verse number="3">ג שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש</verse>
				<verse number="4">ד ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם</verse>
				<verse number="5">ה ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד</verse>
				<verse number="6">ו כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך</verse>
				<verse number="7">ז ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם</verse>
				<verse number="8">ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל  כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו</verse>
				<verse number="9">ט הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה</verse>
				<verse number="10">י אמרו צדיק כי טוב  כי פרי מעלליהם יאכלו</verse>
				<verse number="11">יא אוי לרשע רע  כי גמול ידיו יעשה לו</verse>
				<verse number="12">יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים</verse>
				<verse number="14">יד יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם</verse>
				<verse number="15">טו מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו  נאם אדני יהוה צבאות  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה</verse>
				<verse number="17">יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים</verse>
				<verse number="19">יט הנטפות והשירות והרעלות</verse>
				<verse number="20">כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים</verse>
				<verse number="21">כא הטבעות ונזמי האף</verse>
				<verse number="22">כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים</verse>
				<verse number="23">כג והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים</verse>
				<verse number="24">כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק  כי תחת יפי</verse>
				<verse number="25">כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה</verse>
				<verse number="26">כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש  רק יקרא שמך עלינו--אסף חרפתנו  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל</verse>
				<verse number="3">ג והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם--קדוש יאמר לו  כל הכתוב לחיים בירושלם</verse>
				<verse number="4">ד אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה--ברוח משפט וברוח בער</verse>
				<verse number="5">ה וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה  כי על כל כבוד חפה</verse>
				<verse number="6">ו וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו  כרם היה לידידי בקרן בן שמן</verse>
				<verse number="2">ב ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים</verse>
				<verse number="3">ג ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי</verse>
				<verse number="4">ד מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו  מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים</verse>
				<verse number="5">ה ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי  הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס</verse>
				<verse number="6">ו ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר</verse>
				<verse number="7">ז כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו  עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ</verse>
				<verse number="9">ט באזני יהוה צבאות  אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב</verse>
				<verse number="10">י כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם</verse>
				<verse number="12">יב והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו</verse>
				<verse number="13">יג לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא</verse>
				<verse number="14">יד לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה</verse>
				<verse number="15">טו וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה</verse>
				<verse number="16">טז ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה</verse>
				<verse number="17">יז ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה</verse>
				<verse number="19">יט האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע  שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר</verse>
				<verse number="23">כג מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה  כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו</verse>
				<verse number="25">כה על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה</verse>
				<verse number="26">כו ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא</verse>
				<verse number="27">כז אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו</verse>
				<verse number="28">כח אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה</verse>
				<verse number="29">כט שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל</verse>
				<verse number="30">ל וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל</verse>
				<verse number="2">ב שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד  בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו--ובשתים יעופף</verse>
				<verse number="3">ג וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו</verse>
				<verse number="4">ד וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן</verse>
				<verse number="5">ה ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב  כי את המלך יהוה צבאות--ראו עיני</verse>
				<verse number="6">ו ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים--לקח מעל המזבח</verse>
				<verse number="7">ז ויגע על פי--ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר</verse>
				<verse number="8">ח ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר לך ואמרת לעם הזה  שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו</verse>
				<verse number="10">י השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע  פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב--ורפא לו</verse>
				<verse number="11">יא ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה</verse>
				<verse number="12">יב ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ</verse>
				<verse number="13">יג ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער  כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם--זרע קדש מצבתה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה</verse>
				<verse number="2">ב ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך  אל קצה תעלת הברכה העליונה--אל מסלת שדה כובס</verse>
				<verse number="4">ד ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה--בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו</verse>
				<verse number="5">ה יען כי יעץ עליך ארם--רעה  אפרים ובן רמליהו לאמר</verse>
				<verse number="6">ו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז כה אמר אדני יהוה  לא תקום ולא תהיה</verse>
				<verse number="8">ח כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם</verse>
				<verse number="9">ט וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר</verse>
				<verse number="11">יא שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אחז  לא אשאל ולא אנסה את יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר שמעו נא בית דוד  המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי</verse>
				<verse number="14">יד לכן יתן אדני הוא לכם--אות  הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל</verse>
				<verse number="15">טו חמאה ודבש יאכל--לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב</verse>
				<verse number="16">טז כי בטרם ידע הנער מאס ברע--ובחר בטוב  תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה</verse>
				<verse number="17">יז יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה  את מלך אשור  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה--אשר בארץ אשור</verse>
				<verse number="19">יט ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים</verse>
				<verse number="20">כ ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן</verse>
				<verse number="22">כב והיה מרב עשות חלב--יאכל חמאה  כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג והיה ביום ההוא--יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף  לשמיר ולשית יהיה</verse>
				<verse number="24">כד בחצים ובקשת יבוא שמה  כי שמיר ושית תהיה כל הארץ</verse>
				<verse number="25">כה וכל ההרים אשר במעדר יעדרון--לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז</verse>
				<verse number="2">ב ואעידה לי עדים נאמנים--את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו</verse>
				<verse number="3">ג ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן  {ס}  ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז</verse>
				<verse number="4">ד כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי--ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר</verse>
				<verse number="6">ו יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו</verse>
				<verse number="7">ז ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים--את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו</verse>
				<verse number="8">ח וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו</verse>
				<verse number="10">י עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו</verse>
				<verse number="13">יג את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם</verse>
				<verse number="14">יד והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש--ליושב ירושלם</verse>
				<verse number="15">טו וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז צור תעודה חתום תורה בלמדי</verse>
				<verse number="17">יז וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו</verse>
				<verse number="18">יח הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל--מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים  הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים</verse>
				<verse number="20">כ לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר</verse>
				<verse number="21">כא ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה</verse>
				<verse number="22">כב ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח [ (Isaiah 8:23) כג כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול  ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם</verse>
				<verse number="2">ב הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל</verse>
				<verse number="3">ג כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין</verse>
				<verse number="4">ד כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש</verse>
				<verse number="5">ה כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום</verse>
				<verse number="6">ו לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל</verse>
				<verse number="8">ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר</verse>
				<verse number="9">ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף</verse>
				<verse number="10">י וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך</verse>
				<verse number="11">יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה</verse>
				<verse number="12">יב והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד</verse>
				<verse number="14">יד זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב</verse>
				<verse number="15">טו ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים</verse>
				<verse number="16">טז על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה</verse>
				<verse number="17">יז כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן</verse>
				<verse number="18">יח בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו</verse>
				<verse number="19">יט ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו  איש בשר זרעו יאכלו</verse>
				<verse number="20">כ מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו</verse>
				<verse number="2">ב להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו</verse>
				<verse number="3">ג ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא  על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם</verse>
				<verse number="4">ד בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי</verse>
				<verse number="6">ו בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות</verse>
				<verse number="7">ז והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב  כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט</verse>
				<verse number="8">ח כי יאמר  הלא שרי יחדו מלכים</verse>
				<verse number="9">ט הלא ככרכמיש כלנו  אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון</verse>
				<verse number="10">י כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון</verse>
				<verse number="11">יא הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה  כן אעשה לירושלם ולעצביה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו</verse>
				<verse number="13">יג כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים</verse>
				<verse number="14">יד ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף</verse>
				<verse number="15">טו היתפאר הגרזן על החצב בו  אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש</verse>
				<verse number="17">יז והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד</verse>
				<verse number="18">יח וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס</verse>
				<verse number="19">יט ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת</verse>
				<verse number="21">כא שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור</verse>
				<verse number="22">כב כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה</verse>
				<verse number="23">כג כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים</verse>
				<verse number="25">כה כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם</verse>
				<verse number="26">כו ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים</verse>
				<verse number="27">כז והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן</verse>
				<verse number="28">כח בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו</verse>
				<verse number="29">כט עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה</verse>
				<verse number="30">ל צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות</verse>
				<verse number="31">לא נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו</verse>
				<verse number="32">לב עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="33">לג הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו</verse>
				<verse number="34">לד ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה</verse>
				<verse number="2">ב ונחה עליו רוח יהוה--רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה</verse>
				<verse number="3">ג והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח</verse>
				<verse number="4">ד ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע</verse>
				<verse number="5">ה והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו</verse>
				<verse number="6">ו וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם</verse>
				<verse number="7">ז ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן</verse>
				<verse number="8">ח ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה</verse>
				<verse number="9">ט לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי  כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים  {ס}</verse>
				<verse number="10">י והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו--אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים</verse>
				<verse number="12">יב ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ</verse>
				<verse number="13">יג וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו  אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים</verse>
				<verse number="14">יד ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם</verse>
				<verse number="15">טו והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים</verse>
				<verse number="16">טז והיתה מסלה--לשאר עמו אשר ישאר מאשור  כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני</verse>
				<verse number="2">ב הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד  כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה</verse>
				<verse number="3">ג ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה</verse>
				<verse number="4">ד ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו</verse>
				<verse number="5">ה זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת (מודעת) זאת בכל הארץ</verse>
				<verse number="6">ו צהלי ורני יושבת ציון  כי גדול בקרבך קדוש ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א משא בבל--אשר חזה ישעיהו בן אמוץ</verse>
				<verse number="2">ב על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים</verse>
				<verse number="3">ג אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי</verse>
				<verse number="4">ד קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה</verse>
				<verse number="5">ה באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא</verse>
				<verse number="7">ז על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס</verse>
				<verse number="8">ח ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם</verse>
				<verse number="9">ט הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה</verse>
				<verse number="10">י כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו</verse>
				<verse number="11">יא ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל</verse>
				<verse number="12">יב אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר</verse>
				<verse number="13">יג על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו</verse>
				<verse number="14">יד והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ  איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו</verse>
				<verse number="15">טו כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב</verse>
				<verse number="16">טז ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה)</verse>
				<verse number="17">יז הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו</verse>
				<verse number="18">יח וקשתות נערים תרטשנה  ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם</verse>
				<verse number="19">יט והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה</verse>
				<verse number="20">כ לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם</verse>
				<verse number="21">כא ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם</verse>
				<verse number="22">כב וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב</verse>
				<verse number="2">ב ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך</verse>
				<verse number="4">ד ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת  איך שבת נגש שבתה מדהבה</verse>
				<verse number="5">ה שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים</verse>
				<verse number="6">ו מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך</verse>
				<verse number="7">ז נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה</verse>
				<verse number="8">ח גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו</verse>
				<verse number="9">ט שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים</verse>
				<verse number="10">י כלם יענו ויאמרו אליך  גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת</verse>
				<verse number="11">יא הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה</verse>
				<verse number="12">יב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים</verse>
				<verse number="13">יג ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון</verse>
				<verse number="14">יד אעלה על במתי עב אדמה לעליון</verse>
				<verse number="15">טו אך אל שאול תורד אל ירכתי בור</verse>
				<verse number="16">טז ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו  הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות</verse>
				<verse number="17">יז שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה</verse>
				<verse number="18">יח כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו</verse>
				<verse number="19">יט ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס</verse>
				<verse number="20">כ לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים</verse>
				<verse number="21">כא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים</verse>
				<verse number="22">כב וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד נשבע יהוה צבאות לאמר  אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום</verse>
				<verse number="25">כה לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור</verse>
				<verse number="26">כו זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים</verse>
				<verse number="27">כז כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה</verse>
				<verse number="29">כט אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך  כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף</verse>
				<verse number="30">ל ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג</verse>
				<verse number="31">לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך  כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו</verse>
				<verse number="32">לב ומה יענה מלאכי גוי  כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א משא מואב  כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה</verse>
				<verse number="2">ב עלה הבית ודיבן הבמות לבכי  על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה</verse>
				<verse number="3">ג בחוצתיו חגרו שק  על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי</verse>
				<verse number="4">ד ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו</verse>
				<verse number="5">ה לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה  כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו</verse>
				<verse number="6">ו כי מי נמרים משמות יהיו  כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה</verse>
				<verse number="7">ז על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום</verse>
				<verse number="8">ח כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה</verse>
				<verse number="9">ט כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון</verse>
				<verse number="2">ב והיה כעוף נודד קן משלח--תהיינה בנות מואב מעברת לארנון</verse>
				<verse number="3">ג הביאו (הביאי) עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים--נדד אל תגלי</verse>
				<verse number="4">ד יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד  כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק</verse>
				<verse number="6">ו שמענו גאון מואב גא מאד  גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו</verse>
				<verse number="7">ז לכן ייליל מואב למואב--כלה ייליל  לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים</verse>
				<verse number="8">ח כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה--עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים</verse>
				<verse number="9">ט על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה  כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל</verse>
				<verse number="10">י ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך--הידד השבתי</verse>
				<verse number="11">יא על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש</verse>
				<verse number="12">יב והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב--מאז</verse>
				<verse number="14">יד ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א משא דמשק  הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה</verse>
				<verse number="2">ב עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד</verse>
				<verse number="3">ג ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה</verse>
				<verse number="5">ה והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים</verse>
				<verse number="6">ו ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל</verse>
				<verse number="7">ז ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה</verse>
				<verse number="8">ח ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה</verse>
				<verse number="10">י כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו</verse>
				<verse number="11">יא ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון</verse>
				<verse number="13">יג לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה</verse>
				<verse number="14">יד לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש</verse>
				<verse number="2">ב השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה--גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו</verse>
				<verse number="3">ג כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה (אשקטה) ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר</verse>
				<verse number="5">ה כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז</verse>
				<verse number="6">ו יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א משא מצרים  הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו</verse>
				<verse number="2">ב וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה</verse>
				<verse number="3">ג ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים</verse>
				<verse number="4">ד וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות</verse>
				<verse number="5">ה ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש</verse>
				<verse number="6">ו והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו</verse>
				<verse number="7">ז ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו</verse>
				<verse number="8">ח ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו</verse>
				<verse number="9">ט ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי</verse>
				<verse number="10">י והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש</verse>
				<verse number="11">יא אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם</verse>
				<verse number="12">יב אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים</verse>
				<verse number="13">יג נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה</verse>
				<verse number="14">יד יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו</verse>
				<verse number="15">טו ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון</verse>
				<verse number="16">טז ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו</verse>
				<verse number="17">יז והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד--מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות  עיר ההרס יאמר לאחת  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה</verse>
				<verse number="20">כ והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים  כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם</verse>
				<verse number="21">כא ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו</verse>
				<verse number="22">כב ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור  ברכה בקרב הארץ</verse>
				<verse number="25">כה אשר ברכו יהוה צבאות לאמר  ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה</verse>
				<verse number="2">ב בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגלך ויעש כן הלך ערום ויחף  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף--שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש</verse>
				<verse number="4">ד כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים--ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים</verse>
				<verse number="5">ה וחתו ובשו--מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם</verse>
				<verse number="6">ו ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א משא מדבר ים  כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה</verse>
				<verse number="2">ב חזות קשה הגד לי  הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי</verse>
				<verse number="3">ג על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות</verse>
				<verse number="4">ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה</verse>
				<verse number="5">ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו כי כה אמר אלי אדני  לך העמד המצפה אשר יראה יגיד</verse>
				<verse number="7">ז וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב</verse>
				<verse number="8">ח ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות</verse>
				<verse number="9">ט והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ</verse>
				<verse number="10">י מדשתי ובן גרני  אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא משא דומה  אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל</verse>
				<verse number="12">יב אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג משא בערב  ביער בערב תלינו ארחות דדנים</verse>
				<verse number="14">יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד</verse>
				<verse number="15">טו כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז כי כה אמר אדני אלי  בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר</verse>
				<verse number="17">יז ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו  כי יהוה אלהי ישראל דבר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א משא גיא חזיון  מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות</verse>
				<verse number="2">ב תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה</verse>
				<verse number="3">ג כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו</verse>
				<verse number="4">ד על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי</verse>
				<verse number="5">ה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר</verse>
				<verse number="6">ו ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן</verse>
				<verse number="7">ז ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה</verse>
				<verse number="8">ח ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער</verse>
				<verse number="9">ט ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה</verse>
				<verse number="10">י ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה</verse>
				<verse number="11">יא ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם</verse>
				<verse number="12">יב ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא  לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק</verse>
				<verse number="13">יג והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות</verse>
				<verse number="14">יד ונגלה באזני יהוה צבאות  אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו כה אמר אדני יהוה צבאות  לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית</verse>
				<verse number="16">טז מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו</verse>
				<verse number="17">יז הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה</verse>
				<verse number="18">יח צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך</verse>
				<verse number="19">יט והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך</verse>
				<verse number="20">כ והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו</verse>
				<verse number="21">כא והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה</verse>
				<verse number="22">כב ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח</verse>
				<verse number="23">כג ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו</verse>
				<verse number="24">כד ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים</verse>
				<verse number="25">כה ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א משא צר  הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו</verse>
				<verse number="2">ב דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך</verse>
				<verse number="3">ג ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים</verse>
				<verse number="4">ד בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר  לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות</verse>
				<verse number="5">ה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר</verse>
				<verse number="6">ו עברו תרשישה הילילו ישבי אי</verse>
				<verse number="7">ז הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור</verse>
				<verse number="8">ח מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ</verse>
				<verse number="9">ט יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ</verse>
				<verse number="10">י עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד</verse>
				<verse number="11">יא ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך</verse>
				<verse number="13">יג הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה</verse>
				<verse number="14">יד הילילו אניות תרשיש  כי שדד מעזכן  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה</verse>
				<verse number="16">טז קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי</verse>
				<verse number="17">יז והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה</verse>
				<verse number="18">יח והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן  כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה</verse>
				<verse number="2">ב והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו</verse>
				<verse number="3">ג הבוק תבוק הארץ והבוז תבז  כי יהוה דבר את הדבר הזה</verse>
				<verse number="4">ד אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ</verse>
				<verse number="5">ה והארץ חנפה תחת ישביה  כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם</verse>
				<verse number="6">ו על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער</verse>
				<verse number="7">ז אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב</verse>
				<verse number="8">ח שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור</verse>
				<verse number="9">ט בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו</verse>
				<verse number="10">י נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא</verse>
				<verse number="11">יא צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ</verse>
				<verse number="12">יב נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער</verse>
				<verse number="13">יג כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר</verse>
				<verse number="14">יד המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים</verse>
				<verse number="15">טו על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו</verse>
				<verse number="17">יז פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ</verse>
				<verse number="18">יח והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח  כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ</verse>
				<verse number="19">יט רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ</verse>
				<verse number="20">כ נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה</verse>
				<verse number="22">כב ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו</verse>
				<verse number="23">כג וחפרה הלבנה ובושה החמה  כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א יהוה אלהי אתה--ארוממך אודה שמך כי עשית פלא  עצות מרחק אמונה אמן</verse>
				<verse number="2">ב כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה</verse>
				<verse number="3">ג על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך</verse>
				<verse number="4">ד כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו  מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר</verse>
				<verse number="5">ה כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים  שמנים ממחים שמרים מזקקים</verse>
				<verse number="7">ז ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים</verse>
				<verse number="8">ח בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ--כי יהוה דבר  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו</verse>
				<verse number="10">י כי תנוח יד יהוה בהר הזה--ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי (במו) מדמנה</verse>
				<verse number="11">יא ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו</verse>
				<verse number="12">יב ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ--עד עפר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל</verse>
				<verse number="2">ב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים</verse>
				<verse number="3">ג יצר סמוך תצר שלום שלום  כי בך בטוח</verse>
				<verse number="4">ד בטחו ביהוה עדי עד  כי ביה יהוה צור עולמים</verse>
				<verse number="5">ה כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר</verse>
				<verse number="6">ו תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים</verse>
				<verse number="7">ז ארח לצדיק מישרים  ישר מעגל צדיק תפלס</verse>
				<verse number="8">ח אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש</verse>
				<verse number="9">ט נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך  כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל</verse>
				<verse number="10">י יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא יהוה רמה ידך בל יחזיון  יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב יהוה תשפת שלום לנו  כי גם כל מעשינו פעלת לנו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך</verse>
				<verse number="14">יד מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו</verse>
				<verse number="15">טו יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו</verse>
				<verse number="17">יז כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה</verse>
				<verse number="18">יח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל</verse>
				<verse number="19">יט יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם</verse>
				<verse number="21">כא כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ביום ההוא כרם חמר ענו לה</verse>
				<verse number="3">ג אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה  פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה</verse>
				<verse number="4">ד חמה אין לי  מי יתנני שמיר שית במלחמה--אפשעה בה אציתנה יחד</verse>
				<verse number="5">ה או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי</verse>
				<verse number="6">ו הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז הכמכת מכהו הכהו  אם כהרג הרגיו הרג</verse>
				<verse number="8">ח בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים</verse>
				<verse number="9">ט לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו  בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים</verse>
				<verse number="10">י כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה</verse>
				<verse number="11">יא ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה  כי לא עם בינות הוא--על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו--אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין</verse>
				<verse number="2">ב הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ--ביד</verse>
				<verse number="3">ג ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים</verse>
				<verse number="4">ד והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים--כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה--לשאר עמו</verse>
				<verse number="6">ו ולרוח משפט--ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו  כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה</verse>
				<verse number="8">ח כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה--גמולי מחלב עתיקי משדים</verse>
				<verse number="10">י כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו--זעיר שם זעיר שם</verse>
				<verse number="11">יא כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה</verse>
				<verse number="12">יב אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע</verse>
				<verse number="13">יג והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם--למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון--משלי העם הזה אשר בירושלם</verse>
				<verse number="15">טו כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט (שוט) שוטף כי עבר (יעבר) לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד--המאמין לא יחיש</verse>
				<verse number="17">יז ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס</verse>
				<verse number="19">יט מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה</verse>
				<verse number="20">כ כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס</verse>
				<verse number="21">כא כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז--לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו</verse>
				<verse number="22">כב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם  כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות--על כל הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי</verse>
				<verse number="24">כד הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו</verse>
				<verse number="25">כה הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו</verse>
				<verse number="26">כו ויסרו למשפט אלהיו יורנו</verse>
				<verse number="27">כז כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב  כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט</verse>
				<verse number="28">כח לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו</verse>
				<verse number="29">כט גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה  הפלא עצה הגדיל תושיה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו</verse>
				<verse number="2">ב והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל</verse>
				<verse number="3">ג וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת</verse>
				<verse number="4">ד ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף</verse>
				<verse number="5">ה והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם</verse>
				<verse number="6">ו מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה</verse>
				<verse number="7">ז והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה</verse>
				<verse number="8">ח והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה--כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר</verse>
				<verse number="10">י כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם  את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה</verse>
				<verse number="11">יא ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר (ספר) לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא</verse>
				<verse number="12">יב ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר--קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני--ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה</verse>
				<verse number="14">יד לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה--הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו</verse>
				<verse number="16">טז הפככם--אם כחמר היצר יחשב  כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין</verse>
				<verse number="17">יז הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב</verse>
				<verse number="18">יח ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה</verse>
				<verse number="19">יט ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו</verse>
				<verse number="20">כ כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און</verse>
				<verse number="21">כא מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם  לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו</verse>
				<verse number="23">כג כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו--יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו</verse>
				<verse number="24">כד וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי--למען ספות חטאת על חטאת</verse>
				<verse number="2">ב ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים</verse>
				<verse number="3">ג והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה</verse>
				<verse number="4">ד כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו</verse>
				<verse number="5">ה כל הבאיש על עם לא יועילו למו  לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו משא בהמות נגב  בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו</verse>
				<verse number="7">ז ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת</verse>
				<verse number="8">ח עתה בוא כתבה על לוח אתם--ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם</verse>
				<verse number="9">ט כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה</verse>
				<verse number="10">י אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות</verse>
				<verse number="11">יא סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו</verse>
				<verse number="13">יג לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה--אשר פתאם לפתע יבוא שברה</verse>
				<verse number="14">יד ושברה כשבר נבל יוצרים כתות--לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון--בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם</verse>
				<verse number="16">טז ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם</verse>
				<verse number="17">יז אלף אחד מפני גערת אחד--מפני גערת חמשה תנסו  עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה</verse>
				<verse number="18">יח ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם  כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך--כשמעתו ענך</verse>
				<verse number="20">כ ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך</verse>
				<verse number="21">כא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר  זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו</verse>
				<verse number="22">כב וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו</verse>
				<verse number="23">כג ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב</verse>
				<verse number="24">כד והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו--אשר זרה ברחת ובמזרה</verse>
				<verse number="25">כה והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים--ביום הרג רב בנפל מגדלים</verse>
				<verse number="26">כו והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים--ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת</verse>
				<verse number="28">כח ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים</verse>
				<verse number="29">כט השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל</verse>
				<verse number="30">ל והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד</verse>
				<verse number="31">לא כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה</verse>
				<verse number="32">לב והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם)</verse>
				<verse number="33">לג כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה--נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד--ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו</verse>
				<verse number="2">ב וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און</verse>
				<verse number="3">ג ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר--ויחדו כלם יכליון  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה</verse>
				<verse number="5">ה כצפרים עפות--כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט</verse>
				<verse number="6">ו שובו לאשר העמיקו סרה--בני ישראל</verse>
				<verse number="7">ז כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם חטא</verse>
				<verse number="8">ח ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו</verse>
				<verse number="9">ט וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו  נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו</verse>
				<verse number="2">ב והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה</verse>
				<verse number="3">ג ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה</verse>
				<verse number="4">ד ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות</verse>
				<verse number="5">ה לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע</verse>
				<verse number="6">ו כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר</verse>
				<verse number="7">ז וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט</verse>
				<verse number="8">ח ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי</verse>
				<verse number="10">י ימים על שנה תרגזנה בטחות  כי כלה בציר אסף בלי יבוא</verse>
				<verse number="11">יא חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים</verse>
				<verse number="12">יב על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה</verse>
				<verse number="13">יג על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה  כי על כל בתי משוש קריה עליזה</verse>
				<verse number="14">יד כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים</verse>
				<verse number="15">טו עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב</verse>
				<verse number="16">טז ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב</verse>
				<verse number="17">יז והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם</verse>
				<verse number="18">יח וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות</verse>
				<verse number="19">יט וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר</verse>
				<verse number="20">כ אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה</verse>
				<verse number="3">ג מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים</verse>
				<verse number="4">ד ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו</verse>
				<verse number="5">ה נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה</verse>
				<verse number="6">ו והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון</verse>
				<verse number="8">ח נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש</verse>
				<verse number="9">ט אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל  {ס}</verse>
				<verse number="10">י עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא</verse>
				<verse number="11">יא תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם</verse>
				<verse number="12">יב והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי</verse>
				<verse number="14">יד פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם</verse>
				<verse number="15">טו הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע</verse>
				<verse number="16">טז הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים</verse>
				<verse number="17">יז מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים</verse>
				<verse number="18">יח לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים</verse>
				<verse number="19">יט את עם נועז לא תראה  עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה</verse>
				<verse number="20">כ חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו</verse>
				<verse number="21">כא כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו</verse>
				<verse number="22">כב כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו</verse>
				<verse number="23">כג נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז</verse>
				<verse number="24">כד ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה</verse>
				<verse number="2">ב כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח</verse>
				<verse number="3">ג וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם</verse>
				<verse number="4">ד ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול--כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה</verse>
				<verse number="5">ה כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט</verse>
				<verse number="6">ו חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים  כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום</verse>
				<verse number="7">ז וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן</verse>
				<verse number="8">ח כי יום נקם ליהוה--שנת שלומים לריב ציון</verse>
				<verse number="9">ט ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה</verse>
				<verse number="10">י לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב--לנצח נצחים אין עבר בה</verse>
				<verse number="11">יא וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו</verse>
				<verse number="12">יב חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס</verse>
				<verse number="13">יג ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה</verse>
				<verse number="14">יד ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח</verse>
				<verse number="15">טו שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה</verse>
				<verse number="16">טז דרשו מעל ספר יהוה וקראו--אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו  כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן</verse>
				<verse number="17">יז והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה--לדור ודור ישכנו בה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת</verse>
				<verse number="2">ב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן--כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו</verse>
				<verse number="4">ד אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא--גמול אלהים הוא יבוא וישעכם</verse>
				<verse number="5">ה אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה</verse>
				<verse number="6">ו אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם  כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה</verse>
				<verse number="7">ז והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא</verse>
				<verse number="8">ח והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה--לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו</verse>
				<verse number="9">ט לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה--לא תמצא שם והלכו גאולים</verse>
				<verse number="10">י ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות--ויתפשם</verse>
				<verse number="2">ב וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס</verse>
				<verse number="3">ג ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית--ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו  כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת</verse>
				<verse number="5">ה אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי</verse>
				<verse number="6">ו הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה  כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו</verse>
				<verse number="7">ז וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו  הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו</verse>
				<verse number="8">ח ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים--אם תוכל לתת לך רכבים עליהם</verse>
				<verse number="9">ט ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני--הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים</verse>
				<verse number="10">י ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית--כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה  הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם (צואתם) ולשתות את שיניהם (מימי רגליהם) עמכם</verse>
				<verse number="13">יג ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר--שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו  כי לא יוכל להציל אתכם</verse>
				<verse number="15">טו ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה  לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור</verse>
				<verse number="16">טז אל תשמעו אל חזקיהו  {פ}   כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו</verse>
				<verse number="17">יז עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם  ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים</verse>
				<verse number="18">יח פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור</verse>
				<verse number="19">יט איה אלהי חמת וארפד--איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי</verse>
				<verse number="20">כ מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי</verse>
				<verse number="21">כא ויחרישו ולא ענו אתו דבר  כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו</verse>
				<verse number="22">כב ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו--קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה</verse>
				<verse number="2">ב וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים--אל ישעיהו בן אמוץ הנביא</verse>
				<verse number="3">ג ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה  כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה</verse>
				<verse number="4">ד אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה</verse>
				<verse number="5">ה ויבאו עבדי המלך חזקיהו--אל ישעיהו</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם  כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי</verse>
				<verse number="7">ז הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו</verse>
				<verse number="8">ח וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה  כי שמע כי נסע מלכיש</verse>
				<verse number="9">ט וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר</verse>
				<verse number="10">י כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר  לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור</verse>
				<verse number="11">יא הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות--להחרימם ואתה תנצל</verse>
				<verse number="12">יב ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר</verse>
				<verse number="13">יג איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה</verse>
				<verse number="14">יד ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר</verse>
				<verse number="16">טז יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ</verse>
				<verse number="17">יז הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי</verse>
				<verse number="18">יח אמנם יהוה  החריבו מלכי אשור את כל הארצות--ואת ארצם</verse>
				<verse number="19">יט ונתן את אלהיהם באש  כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן--ויאבדום</verse>
				<verse number="20">כ ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך</verse>
				<verse number="21">כא וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר  כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור</verse>
				<verse number="22">כב זה הדבר אשר דבר יהוה עליו  בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון--אחריך ראש הניעה בת ירושלם</verse>
				<verse number="23">כג את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל</verse>
				<verse number="24">כד ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו</verse>
				<verse number="25">כה אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור</verse>
				<verse number="26">כו הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה--ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות</verse>
				<verse number="27">כז וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה</verse>
				<verse number="28">כח ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי</verse>
				<verse number="29">כט יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני--ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה</verse>
				<verse number="30">ל וזה לך האות--אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכול (ואכלו) פרים</verse>
				<verse number="31">לא ויספה פליטת בית יהודה הנשארה--שרש למטה ועשה פרי למעלה</verse>
				<verse number="32">לב כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה</verse>
				<verse number="34">לד בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה</verse>
				<verse number="35">לה וגנותי על העיר הזאת להושיעה--למעני ולמען דוד עבדי  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים</verse>
				<verse number="37">לז ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה</verse>
				<verse number="38">לח ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה</verse>
				<verse number="2">ב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר</verse>
				<verse number="5">ה הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה</verse>
				<verse number="6">ו ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת</verse>
				<verse number="7">ז וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר</verse>
				<verse number="8">ח הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית--עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו</verse>
				<verse number="10">י אני אמרתי בדמי ימי אלכה--בשערי שאול פקדתי יתר שנותי</verse>
				<verse number="11">יא אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל</verse>
				<verse number="12">יב דורי נסע ונגלה מני--כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני</verse>
				<verse number="13">יג שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני</verse>
				<verse number="14">יד כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני</verse>
				<verse number="15">טו מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי</verse>
				<verse number="16">טז אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני</verse>
				<verse number="17">יז הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי</verse>
				<verse number="18">יח כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך</verse>
				<verse number="19">יט חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך</verse>
				<verse number="20">כ יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה</verse>
				<verse number="21">כא ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי</verse>
				<verse number="22">כב ויאמר חזקיהו מה אות  כי אעלה בית יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה--אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק</verse>
				<verse number="2">ב וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו  לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו--ובכל ממשלתו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו--לא היה דבר אשר לא הראיתים באוצרתי</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר ישעיהו אל חזקיהו  שמע דבר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="6">ו הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל  לא יותר דבר אמר יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד--יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם</verse>
				<verse number="2">ב דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה  כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו</verse>
				<verse number="4">ד כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה</verse>
				<verse number="5">ה ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה</verse>
				<verse number="7">ז יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם</verse>
				<verse number="8">ח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם</verse>
				<verse number="10">י הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו</verse>
				<verse number="11">יא כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים</verse>
				<verse number="13">יג מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו</verse>
				<verse number="14">יד את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו</verse>
				<verse number="15">טו הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול</verse>
				<verse number="16">טז ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו</verse>
				<verse number="18">יח ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו</verse>
				<verse number="19">יט הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף</verse>
				<verse number="20">כ המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ</verse>
				<verse number="22">כב הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת</verse>
				<verse number="23">כג הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה</verse>
				<verse number="24">כד אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש</verse>
				<verse number="26">כו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז למה תאמר יעקב ותדבר ישראל  נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור</verse>
				<verse number="28">כח הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע  אין חקר לתבונתו</verse>
				<verse number="29">כט נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה</verse>
				<verse number="30">ל ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו</verse>
				<verse number="31">לא וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="41">
				<verse number="1">א החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה</verse>
				<verse number="2">ב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד--יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו</verse>
				<verse number="3">ג ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא</verse>
				<verse number="4">ד מי פעל ועשה קרא הדרות מראש  אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא</verse>
				<verse number="5">ה ראו איים ויראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון</verse>
				<verse number="6">ו איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק</verse>
				<verse number="7">ז ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי</verse>
				<verse number="9">ט אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך</verse>
				<verse number="10">י אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך--אף תמכתיך בימין צדקי</verse>
				<verse number="11">יא הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך</verse>
				<verse number="12">יב תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך</verse>
				<verse number="13">יג כי אני יהוה אלהיך--מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל</verse>
				<verse number="15">טו הנה שמתיך למורג חרוץ חדש--בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים</verse>
				<verse number="16">טז תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז העניים והאביונים מבקשים מים ואין--לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם</verse>
				<verse number="18">יח אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים</verse>
				<verse number="19">יט אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור--יחדו</verse>
				<verse number="20">כ למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו--כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב</verse>
				<verse number="22">כב יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו</verse>
				<verse number="23">כג הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא (ונראה) יחדו</verse>
				<verse number="24">כד הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט</verse>
				<verse number="26">כו מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע--אף אין שמע אמריכם</verse>
				<verse number="27">כז ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן</verse>
				<verse number="28">כח וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר</verse>
				<verse number="29">כט הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="42">
				<verse number="1">א הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא</verse>
				<verse number="2">ב לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו</verse>
				<verse number="3">ג קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט</verse>
				<verse number="4">ד לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה</verse>
				<verse number="6">ו אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים</verse>
				<verse number="7">ז לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך</verse>
				<verse number="8">ח אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים</verse>
				<verse number="9">ט הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם  {פ}</verse>
				<verse number="10">י שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם</verse>
				<verse number="11">יא ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו</verse>
				<verse number="12">יב ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו</verse>
				<verse number="13">יג יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד</verse>
				<verse number="15">טו אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש</verse>
				<verse number="16">טז והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים</verse>
				<verse number="17">יז נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח החרשים שמעו והעורים הביטו לראות</verse>
				<verse number="19">יט מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה</verse>
				<verse number="20">כ ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע</verse>
				<verse number="21">כא יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר</verse>
				<verse number="22">כב והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב</verse>
				<verse number="23">כג מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור</verse>
				<verse number="24">כד מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה  זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו</verse>
				<verse number="25">כה וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב</verse>
			</chapter>
			<chapter number="43">
				<verse number="1">א ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל  אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה</verse>
				<verse number="2">ב כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך  כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך</verse>
				<verse number="3">ג כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך</verse>
				<verse number="4">ד מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך</verse>
				<verse number="5">ה אל תירא כי אתך אני  ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך</verse>
				<verse number="6">ו אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ</verse>
				<verse number="7">ז כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו  יצרתיו אף עשיתיו</verse>
				<verse number="8">ח הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו</verse>
				<verse number="9">ט כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים--מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת</verse>
				<verse number="10">י אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי  למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא--לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע</verse>
				<verse number="12">יב אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי--ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל</verse>
				<verse number="13">יג גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל  למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם</verse>
				<verse number="15">טו אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה</verse>
				<verse number="17">יז המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו</verse>
				<verse number="18">יח אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו</verse>
				<verse number="19">יט הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות</verse>
				<verse number="20">כ תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה  כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי</verse>
				<verse number="21">כא עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב ולא אתי קראת יעקב  כי יגעת בי ישראל</verse>
				<verse number="23">כג לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה</verse>
				<verse number="24">כד לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך</verse>
				<verse number="25">כה אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני  וחטאתיך לא אזכר</verse>
				<verse number="26">כו הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק</verse>
				<verse number="27">כז אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי</verse>
				<verse number="28">כח ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="44">
				<verse number="1">א ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך  אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו</verse>
				<verse number="3">ג כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך</verse>
				<verse number="4">ד וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים</verse>
				<verse number="5">ה זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות  אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים</verse>
				<verse number="7">ז ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו</verse>
				<verse number="8">ח אל תפחדו ואל תרהו--הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי</verse>
				<verse number="9">ט יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו--למען יבשו</verse>
				<verse number="10">י מי יצר אל ופסל נסך--לבלתי הועיל</verse>
				<verse number="11">יא הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד</verse>
				<verse number="12">יב חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו--גם רעב ואין כח לא שתה מים וייעף</verse>
				<verse number="13">יג חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית</verse>
				<verse number="14">יד לכרת לו ארזים--ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל</verse>
				<verse number="15">טו והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו</verse>
				<verse number="16">טז חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור</verse>
				<verse number="17">יז ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד (יסגד) לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה</verse>
				<verse number="18">יח לא ידעו ולא יבינו  כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם</verse>
				<verse number="19">יט ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד</verse>
				<verse number="20">כ רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני</verse>
				<verse number="22">כב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך</verse>
				<verse number="23">כג רנו שמים כי עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו  כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן  אנכי יהוה עשה כל--נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי (מאתי)</verse>
				<verse number="25">כה מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל</verse>
				<verse number="26">כו מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם</verse>
				<verse number="27">כז האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש</verse>
				<verse number="28">כח האמר לכורש רעי וכל חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="45">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח--לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו</verse>
				<verse number="2">ב אני לפניך אלך והדורים אושר (אישר) דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע</verse>
				<verse number="3">ג ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים  למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך--אלהי ישראל</verse>
				<verse number="4">ד למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני</verse>
				<verse number="5">ה אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני</verse>
				<verse number="6">ו למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי  אני יהוה ואין עוד</verse>
				<verse number="7">ז יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד--אני יהוה בראתיו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט הוי רב את יצרו--חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו  האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני</verse>
				<verse number="12">יב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי</verse>
				<verse number="13">יג אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח--לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים</verse>
				<verse number="15">טו אכן אתה אל מסתתר--אלהי ישראל מושיע</verse>
				<verse number="16">טז בושו וגם נכלמו כלם  יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים</verse>
				<verse number="17">יז ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים  לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה--לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד</verse>
				<verse number="19">יט לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך--לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים</verse>
				<verse number="20">כ הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע</verse>
				<verse number="21">כא הגידו והגישו אף יועצו יחדו  מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי--אל צדיק ומושיע אין זולתי</verse>
				<verse number="22">כב פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ  כי אני אל ואין עוד</verse>
				<verse number="23">כג בי נשבעתי--יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב  כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון</verse>
				<verse number="24">כד אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו</verse>
				<verse number="25">כה ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="46">
				<verse number="1">א כרע בל קרס נבו--היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה</verse>
				<verse number="2">ב קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל--העמסים מני בטן הנשאים מני רחם</verse>
				<verse number="4">ד ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה</verse>
				<verse number="6">ו הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו</verse>
				<verse number="7">ז ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד--ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב</verse>
				<verse number="9">ט זכרו ראשנות מעולם  כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני</verse>
				<verse number="10">י מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה</verse>
				<verse number="11">יא קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו (עצתי) אף דברתי אף אביאנה--יצרתי אף אעשנה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב שמעו אלי אבירי לב--הרחוקים מצדקה</verse>
				<verse number="13">יג קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="47">
				<verse number="1">א רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל--שבי לארץ אין כסא בת כשדים  כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה</verse>
				<verse number="2">ב קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות</verse>
				<verse number="3">ג תגל ערותך--גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד גאלנו יהוה צבאות שמו--קדוש ישראל</verse>
				<verse number="5">ה שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים  כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות</verse>
				<verse number="6">ו קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים--על זקן הכבדת עלך מאד</verse>
				<verse number="7">ז ותאמרי לעולם אהיה גברת--עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול</verse>
				<verse number="9">ט ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד</verse>
				<verse number="10">י ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני--חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד</verse>
				<verse number="11">יא ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי</verse>
				<verse number="12">יב עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי</verse>
				<verse number="13">יג נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו (הברי) שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך</verse>
				<verse number="14">יד הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו</verse>
				<verse number="15">טו כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו--אין מושיעך  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="48">
				<verse number="1">א שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת ולא בצדקה</verse>
				<verse number="2">ב כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו  יהוה צבאות שמו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה</verse>
				<verse number="4">ד מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה</verse>
				<verse number="5">ה ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך--פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום</verse>
				<verse number="6">ו שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו  השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם</verse>
				<verse number="7">ז עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם--פן תאמר הנה ידעתין</verse>
				<verse number="8">ח גם לא שמעת גם לא ידעת--גם מאז לא פתחה אזנך  כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך</verse>
				<verse number="9">ט למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך--לבלתי הכריתך</verse>
				<verse number="10">י הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני</verse>
				<verse number="11">יא למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב שמע אלי יעקב וישראל מקראי  אני הוא אני ראשון אף אני אחרון</verse>
				<verse number="13">יג אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו</verse>
				<verse number="14">יד הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים</verse>
				<verse number="15">טו אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו</verse>
				<verse number="16">טז קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני--ורוחו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל  אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך</verse>
				<verse number="18">יח לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים</verse>
				<verse number="19">יט ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב</verse>
				<verse number="21">כא ולא צמאו בחרבות הוליכם--מים מצור הזיל למו ויבקע צור--ויזבו מים</verse>
				<verse number="22">כב אין שלום אמר יהוה לרשעים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="49">
				<verse number="1">א שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי</verse>
				<verse number="2">ב וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר לי עבדי אתה--ישראל אשר בך אתפאר</verse>
				<verse number="4">ד ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ועתה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא (לו) יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי (ונצורי) ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות</verse>
				<verse number="9">ט לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם</verse>
				<verse number="10">י לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש  כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם</verse>
				<verse number="11">יא ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון</verse>
				<verse number="12">יב הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים</verse>
				<verse number="13">יג רנו שמים וגילי ארץ יפצחו (ופצחו) הרים רנה  כי נחם יהוה עמו וענייו ירחם  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני</verse>
				<verse number="15">טו התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך</verse>
				<verse number="16">טז הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד</verse>
				<verse number="17">יז מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו</verse>
				<verse number="18">יח שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה</verse>
				<verse number="19">יט כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתך  כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך</verse>
				<verse number="20">כ עוד יאמרו באזניך בני שכליך  צר לי המקום גשה לי ואשבה</verse>
				<verse number="21">כא ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל--הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה</verse>
				<verse number="23">כג והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך--אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע</verse>
				<verse number="26">כו והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="50">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם</verse>
				<verse number="2">ב מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה--הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא</verse>
				<verse number="3">ג אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים</verse>
				<verse number="5">ה אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי  אחור לא נסוגתי</verse>
				<verse number="6">ו גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק</verse>
				<verse number="7">ז ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש</verse>
				<verse number="8">ח קרוב מצדיקי--מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי</verse>
				<verse number="9">ט הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו--אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם--מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="51">
				<verse number="1">א שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם</verse>
				<verse number="2">ב הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם  כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו</verse>
				<verse number="3">ג כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו  כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע</verse>
				<verse number="5">ה קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון</verse>
				<verse number="6">ו שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה--וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם  אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו</verse>
				<verse number="8">ח כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה--עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין</verse>
				<verse number="10">י הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים--דרך לעבר גאולים</verse>
				<verse number="11">יא ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן</verse>
				<verse number="13">יג ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק</verse>
				<verse number="14">יד מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו</verse>
				<verse number="15">טו ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו</verse>
				<verse number="16">טז ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית--מצית</verse>
				<verse number="18">יח אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה</verse>
				<verse number="19">יט שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך</verse>
				<verse number="20">כ בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות--כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך</verse>
				<verse number="21">כא לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה--את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד</verse>
				<verse number="23">כג ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="52">
				<verse number="1">א עורי עורי לבשי עזך ציון  לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש--כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא</verse>
				<verse number="2">ב התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו (התפתחי) מוסרי צוארך שביה בת ציון  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו</verse>
				<verse number="5">ה ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ</verse>
				<verse number="6">ו לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב--משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך</verse>
				<verse number="8">ח קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו  כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון</verse>
				<verse number="9">ט פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם  כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם</verse>
				<verse number="10">י חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה--הברו נשאי כלי יהוה</verse>
				<verse number="12">יב כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון  כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד</verse>
				<verse number="14">יד כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם</verse>
				<verse number="15">טו כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם  כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="53">
				<verse number="1">א מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה</verse>
				<verse number="2">ב ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה--לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו</verse>
				<verse number="3">ג נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו</verse>
				<verse number="4">ד אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה</verse>
				<verse number="5">ה והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו</verse>
				<verse number="6">ו כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו</verse>
				<verse number="7">ז נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו</verse>
				<verse number="8">ח מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח  כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו</verse>
				<verse number="9">ט ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו</verse>
				<verse number="10">י ויהוה חפץ דכאו החלי--אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח</verse>
				<verse number="11">יא מעמל נפשו יראה ישבע--בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל</verse>
				<verse number="12">יב לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="54">
				<verse number="1">א רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה</verse>
				<verse number="2">ב הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו--אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי</verse>
				<verse number="3">ג כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו</verse>
				<verse number="4">ד אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי  כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד</verse>
				<verse number="5">ה כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא</verse>
				<verse number="6">ו כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך</verse>
				<verse number="7">ז ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך</verse>
				<verse number="8">ח בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך--אמר גאלך יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ--כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך</verse>
				<verse number="10">י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה--וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים</verse>
				<verse number="12">יב ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ</verse>
				<verse number="13">יג וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך</verse>
				<verse number="14">יד בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך</verse>
				<verse number="15">טו הן גור יגור אפס מאותי--מי גר אתך עליך יפול</verse>
				<verse number="16">טז הן (הנה) אנכי בראתי חרש--נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל</verse>
				<verse number="17">יז כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי--נאם יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="55">
				<verse number="1">א הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב</verse>
				<verse number="2">ב למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם</verse>
				<verse number="3">ג הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים</verse>
				<verse number="4">ד הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים</verse>
				<verse number="5">ה הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו--למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב</verse>
				<verse number="7">ז יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח</verse>
				<verse number="8">ח כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי--נאם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט כי גבהו שמים מארץ--כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם</verse>
				<verse number="10">י כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב--כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל</verse>
				<verse number="11">יא כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם  כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו</verse>
				<verse number="12">יב כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף</verse>
				<verse number="13">יג תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת (ותחת) הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="56">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה  כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות</verse>
				<verse number="2">ב אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה--שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי</verse>
				<verse number="5">ה ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם--טוב מבנים ומבנות  שם עולם אתן לו אשר לא יכרת  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים--כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי</verse>
				<verse number="7">ז והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי--עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי  כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים</verse>
				<verse number="8">ח נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל  עוד אקבץ עליו לנקבציו</verse>
				<verse number="9">ט כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער  {פ}</verse>
				<verse number="10">י צפו עורים כלם לא ידעו--כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום</verse>
				<verse number="11">יא והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו</verse>
				<verse number="12">יב אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="57">
				<verse number="1">א הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק</verse>
				<verse number="2">ב יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה</verse>
				<verse number="4">ד על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר</verse>
				<verse number="5">ה הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים</verse>
				<verse number="6">ו בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם</verse>
				<verse number="7">ז על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח</verse>
				<verse number="8">ח ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך  כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית</verse>
				<verse number="9">ט ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול</verse>
				<verse number="10">י ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית</verse>
				<verse number="11">יא ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי</verse>
				<verse number="12">יב אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך</verse>
				<verse number="13">יג בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי</verse>
				<verse number="14">יד ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים</verse>
				<verse number="16">טז כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף  כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי</verse>
				<verse number="17">יז בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו</verse>
				<verse number="18">יח דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו</verse>
				<verse number="19">יט בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו</verse>
				<verse number="20">כ והרשעים כים נגרש  כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט</verse>
				<verse number="21">כא אין שלום אמר אלהי לרשעים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="58">
				<verse number="1">א קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם</verse>
				<verse number="2">ב ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון</verse>
				<verse number="3">ג למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו</verse>
				<verse number="4">ד הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם</verse>
				<verse number="5">ה הכזה יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע--הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה</verse>
				<verse number="6">ו הלוא זה צום אבחרהו--פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו</verse>
				<verse number="7">ז הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית  כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם</verse>
				<verse number="8">ח אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך</verse>
				<verse number="9">ט אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני  אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און</verse>
				<verse number="10">י ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים</verse>
				<verse number="11">יא ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו</verse>
				<verse number="12">יב ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת</verse>
				<verse number="13">יג אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר</verse>
				<verse number="14">יד אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי (במתי) ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך--כי פי יהוה דבר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="59">
				<verse number="1">א הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע</verse>
				<verse number="2">ב כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם--משמוע</verse>
				<verse number="3">ג כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר--לשונכם עולה תהגה</verse>
				<verse number="4">ד אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און</verse>
				<verse number="5">ה ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה</verse>
				<verse number="6">ו קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם</verse>
				<verse number="7">ז רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און--שד ושבר במסלותם</verse>
				<verse number="8">ח דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם--כל דרך בה לא ידע שלום</verse>
				<verse number="9">ט על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך</verse>
				<verse number="10">י נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים</verse>
				<verse number="11">יא נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו</verse>
				<verse number="12">יב כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו  כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום</verse>
				<verse number="13">יג פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר</verse>
				<verse number="14">יד והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד  כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט</verse>
				<verse number="16">טז וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו</verse>
				<verse number="17">יז וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה</verse>
				<verse number="18">יח כעל גמלות כעל ישלם--חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם</verse>
				<verse number="19">יט ויראו ממערב את שם יהוה וממזרח שמש את כבודו  כי יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו</verse>
				<verse number="20">כ ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב--נאם יהוה</verse>
				<verse number="21">כא ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה--רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך  לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="60">
				<verse number="1">א קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח</verse>
				<verse number="2">ב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה</verse>
				<verse number="3">ג והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך</verse>
				<verse number="4">ד שאי סביב עיניך וראי--כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנותיך על צד תאמנה</verse>
				<verse number="5">ה אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך  כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך</verse>
				<verse number="6">ו שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה--כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו</verse>
				<verse number="7">ז כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר</verse>
				<verse number="8">ח מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם</verse>
				<verse number="9">ט כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם--לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך</verse>
				<verse number="10">י ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך  כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך</verse>
				<verse number="11">יא ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו  להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים</verse>
				<verse number="12">יב כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו</verse>
				<verse number="13">יג כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו--לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד</verse>
				<verse number="14">יד והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל</verse>
				<verse number="15">טו תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור</verse>
				<verse number="16">טז וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב</verse>
				<verse number="17">יז תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה</verse>
				<verse number="18">יח לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה</verse>
				<verse number="19">יט לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך</verse>
				<verse number="20">כ לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף  כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך</verse>
				<verse number="21">כא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו (מטעי) מעשה ידי להתפאר</verse>
				<verse number="22">כב הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="61">
				<verse number="1">א רוח אדני יהוה עלי--יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח</verse>
				<verse number="2">ב לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים</verse>
				<verse number="3">ג לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל--מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר</verse>
				<verse number="4">ד ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור</verse>
				<verse number="5">ה ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם</verse>
				<verse number="6">ו ואתם כהני יהוה תקראו--משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו</verse>
				<verse number="7">ז תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם</verse>
				<verse number="8">ח כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם</verse>
				<verse number="9">ט ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי--כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני  כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה</verse>
				<verse number="11">יא כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח--כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="62">
				<verse number="1">א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער</verse>
				<verse number="2">ב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו</verse>
				<verse number="3">ג והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף (וצניף) מלוכה בכף אלהיך</verse>
				<verse number="4">ד לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה  כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל</verse>
				<verse number="5">ה כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך</verse>
				<verse number="6">ו על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים--כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה--אל דמי לכם</verse>
				<verse number="7">ז ואל תתנו דמי לו  עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה--בארץ</verse>
				<verse number="8">ח נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו  אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו</verse>
				<verse number="9">ט כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי  {ס}</verse>
				<verse number="10">י עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים</verse>
				<verse number="11">יא הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו</verse>
				<verse number="12">יב וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="63">
				<verse number="1">א מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע</verse>
				<verse number="2">ב מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת</verse>
				<verse number="3">ג פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי</verse>
				<verse number="4">ד כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה</verse>
				<verse number="5">ה ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני</verse>
				<verse number="6">ו ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע</verse>
				<verse number="9">ט בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם</verse>
				<verse number="10">י והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם</verse>
				<verse number="11">יא ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו--איה השם בקרבו את רוח קדשו</verse>
				<verse number="12">יב מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם</verse>
				<verse number="13">יג מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו</verse>
				<verse number="14">יד כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו--כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת</verse>
				<verse number="15">טו הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך  איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו</verse>
				<verse number="16">טז כי אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו  אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך</verse>
				<verse number="17">יז למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך</verse>
				<verse number="18">יח למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך</verse>
				<verse number="19">יט היינו מעולם לא משלת בם--לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="64">
				<verse number="1">א כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו</verse>
				<verse number="2">ב בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו</verse>
				<verse number="4">ד פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע</verse>
				<verse number="5">ה ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו</verse>
				<verse number="6">ו ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך  כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו</verse>
				<verse number="7">ז ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו</verse>
				<verse number="8">ח אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו</verse>
				<verse number="9">ט ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה</verse>
				<verse number="10">י בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה</verse>
				<verse number="11">יא העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="65">
				<verse number="1">א נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי</verse>
				<verse number="2">ב פרשתי ידי כל היום אל עם סורר--ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם</verse>
				<verse number="3">ג העם המכעסים אתי על פני--תמיד  זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים</verse>
				<verse number="4">ד הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק (ומרק) פגלים כליהם</verse>
				<verse number="5">ה האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום</verse>
				<verse number="6">ו הנה כתובה לפני  לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם</verse>
				<verse number="7">ז עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על (אל) חיקם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל</verse>
				<verse number="9">ט והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה</verse>
				<verse number="10">י והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני</verse>
				<verse number="11">יא ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי--הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך</verse>
				<verse number="12">יב ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו</verse>
				<verse number="14">יד הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו</verse>
				<verse number="15">טו והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר</verse>
				<verse number="16">טז אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן  כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני</verse>
				<verse number="17">יז כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב</verse>
				<verse number="18">יח כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא  כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש</verse>
				<verse number="19">יט וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה</verse>
				<verse number="20">כ לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו  כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל</verse>
				<verse number="21">כא ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים</verse>
				<verse number="22">כב לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל  כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי</verse>
				<verse number="23">כג לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה  כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם</verse>
				<verse number="24">כד והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע</verse>
				<verse number="25">כה זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="66">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי</verse>
				<verse number="2">ב ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט--אל עני ונכה רוח וחרד על דברי</verse>
				<verse number="3">ג שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און--גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה</verse>
				<verse number="4">ד גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם והם יבשו</verse>
				<verse number="6">ו קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו</verse>
				<verse number="7">ז בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר</verse>
				<verse number="8">ח מי שמע כזאת מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת  כי חלה גם ילדה ציון את בניה</verse>
				<verse number="9">ט האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך  {ס}</verse>
				<verse number="10">י שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה</verse>
				<verse number="11">יא למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים--וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו</verse>
				<verse number="13">יג כאיש אשר אמו תנחמנו--כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו</verse>
				<verse number="14">יד וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו--להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש</verse>
				<verse number="16">טז כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה</verse>
				<verse number="17">יז המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד (אחת) בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר--יחדו יספו נאם יהוה</verse>
				<verse number="18">יח ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם--באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי</verse>
				<verse number="19">יט ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת--תבל ויון  האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי--והגידו את כבודי בגוים</verse>
				<verse number="20">כ והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם--אמר יהוה  כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה</verse>
				<verse number="21">כא וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה</verse>
				<verse number="22">כב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני--נאם יהוה  כן יעמד זרעכם ושמכם</verse>
				<verse number="23">כג והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה</verse>
				<verse number="24">כד ויצאו וראו--בפגרי האנשים הפשעים בי  כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="24">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן</verse>
				<verse number="2">ב אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו</verse>
				<verse number="3">ג ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה--עד גלות ירושלם בחדש החמישי  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="5">ה בטרם אצורך (אצרך) בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך  נביא לגוים נתתיך</verse>
				<verse number="6">ו ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר  כי נער אנכי  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי  כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר</verse>
				<verse number="8">ח אל תירא מפניהם  כי אתך אני להצלך נאם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך</verse>
				<verse number="10">י ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס--לבנות ולנטוע  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה אלי היטבת לראות  כי שקד אני על דברי לעשתו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אלי  מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ</verse>
				<verse number="15">טו כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה--נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה</verse>
				<verse number="16">טז ודברתי משפטי אותם על כל רעתם--אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם</verse>
				<verse number="17">יז ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם--פן אחתך לפניהם</verse>
				<verse number="18">יח ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת--על כל הארץ  למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ</verse>
				<verse number="19">יט ונלחמו אליך ולא יוכלו לך  כי אתך אני נאם יהוה להצילך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה</verse>
				<verse number="3">ג קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו</verse>
				<verse number="6">ו ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם</verse>
				<verse number="7">ז ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה</verse>
				<verse number="8">ח הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו</verse>
				<verse number="9">ט לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב</verse>
				<verse number="10">י כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת</verse>
				<verse number="11">יא ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל</verse>
				<verse number="12">יב שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה</verse>
				<verse number="13">יג כי שתים רעות עשה עמי  אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים</verse>
				<verse number="14">יד העבד ישראל--אם יליד בית הוא  מדוע היה לבז</verse>
				<verse number="15">טו עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב</verse>
				<verse number="16">טז גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד</verse>
				<verse number="17">יז הלוא זאת תעשה לך  עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך</verse>
				<verse number="18">יח ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר</verse>
				<verse number="19">יט תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות</verse>
				<verse number="20">כ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור)  כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה</verse>
				<verse number="21">כא ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה</verse>
				<verse number="22">כב כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="23">כג איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית  בכרה קלה משרכת דרכיה</verse>
				<verse number="24">כד פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה</verse>
				<verse number="25">כה מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך</verse>
				<verse number="26">כו כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם</verse>
				<verse number="27">כז אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו</verse>
				<verse number="28">כח ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך  כי מספר עריך היו אלהיך יהודה  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה</verse>
				<verse number="30">ל לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית</verse>
				<verse number="31">לא הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך</verse>
				<verse number="32">לב התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר</verse>
				<verse number="33">לג מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך</verse>
				<verse number="34">לד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה</verse>
				<verse number="35">לה ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי</verse>
				<verse number="36">לו מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור</verse>
				<verse number="37">לז גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך  כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד--הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים--ושוב אלי נאם יהוה</verse>
				<verse number="2">ב שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת (שכבת)--על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך</verse>
				<verse number="3">ג וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם</verse>
				<verse number="4">ד הלוא מעתה קראתי (קראת) לי אבי אלוף נערי אתה</verse>
				<verse number="5">ה הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן--ותזני שם</verse>
				<verse number="7">ז ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב--ולא שבה ותראה (ותרא) בגודה אחותה יהודה</verse>
				<verse number="8">ח וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה--ותלך ותזן גם היא</verse>
				<verse number="9">ט והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ</verse>
				<verse number="10">י וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה--בכל לבה  כי אם בשקר נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה</verse>
				<verse number="12">יב הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה--לוא אפיל פני בכם  כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם</verse>
				<verse number="13">יג אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה</verse>
				<verse number="14">יד שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון</verse>
				<verse number="15">טו ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל</verse>
				<verse number="16">טז והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה--לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד</verse>
				<verse number="17">יז בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד--אחרי שררות לבם הרע  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם</verse>
				<verse number="19">יט ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו (תקראי) לי ומאחרי לא תשובו (תשובי)</verse>
				<verse number="20">כ אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה</verse>
				<verse number="21">כא קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל  כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם</verse>
				<verse number="22">כב שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו</verse>
				<verse number="23">כג אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל</verse>
				<verse number="24">כד והבשת אכלה את יגיע אבותינו--מנעורינו  את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם</verse>
				<verse number="25">כה נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו--כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד</verse>
				<verse number="2">ב ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים</verse>
				<verse number="4">ד המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם</verse>
				<verse number="5">ה הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר</verse>
				<verse number="6">ו שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו  כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול</verse>
				<verse number="7">ז עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב</verse>
				<verse number="8">ח על זאת חגרו שקים ספדו והילילו  כי לא שב חרון אף יהוה ממנו  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש</verse>
				<verse number="11">יא בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר</verse>
				<verse number="12">יב רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם</verse>
				<verse number="13">יג הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו</verse>
				<verse number="14">יד כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי  עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך</verse>
				<verse number="15">טו כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים</verse>
				<verse number="16">טז הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם</verse>
				<verse number="17">יז כשמרי שדי היו עליה מסביב  כי אתי מרתה נאם יהוה</verse>
				<verse number="18">יח דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש  כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה</verse>
				<verse number="20">כ שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי</verse>
				<verse number="21">כא עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו</verse>
				<verse number="23">כג ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם</verse>
				<verse number="24">כד ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו</verse>
				<verse number="25">כה ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו</verse>
				<verse number="26">כו ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה</verse>
				<verse number="28">כח על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה</verse>
				<verse number="29">כט מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו  כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש</verse>
				<verse number="30">ל ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי  מאסו בך עגבים נפשך יבקשו</verse>
				<verse number="31">לא כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה  אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה--ואסלח לה</verse>
				<verse number="2">ב ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו</verse>
				<verse number="3">ג יהוה עיניך הלוא לאמונה--הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב</verse>
				<verse number="4">ד ואני אמרתי אך דלים הם נואלו--כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם</verse>
				<verse number="5">ה אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם--כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות</verse>
				<verse number="6">ו על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם--נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף  כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם</verse>
				<verse number="7">ז אי לזאת אסלוח (אסלח) לך--בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגודדו</verse>
				<verse number="8">ח סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו</verse>
				<verse number="9">ט העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי  {ס}</verse>
				<verse number="10">י עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה</verse>
				<verse number="11">יא כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה--נאם יהוה</verse>
				<verse number="12">יב כחשו ביהוה ויאמרו לוא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה</verse>
				<verse number="13">יג והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה  הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים--ואכלתם</verse>
				<verse number="15">טו הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה  גוי איתן הוא גוי מעולם הוא--גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר</verse>
				<verse number="16">טז אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים</verse>
				<verse number="17">יז ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך--יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בטח בהנה--בחרב</verse>
				<verse number="18">יח וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה</verse>
				<verse number="19">יט והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם--כן תעבדו זרים בארץ לא לכם  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר</verse>
				<verse number="21">כא שמעו נא זאת עם סכל ואין לב  עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו</verse>
				<verse number="22">כב האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו</verse>
				<verse number="23">כג ולעם הזה היה לב סורר ומורה  סרו וילכו</verse>
				<verse number="24">כד ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה (יורה) ומלקוש בעתו שבעת חקות קציר ישמר לנו</verse>
				<verse number="25">כה עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם</verse>
				<verse number="26">כו כי נמצאו בעמי רשעים  ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו</verse>
				<verse number="27">כז ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו</verse>
				<verse number="28">כח שמנו עשתו גם עברו דברי רע--דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו</verse>
				<verse number="29">כט העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל שמה ושערורה נהיתה בארץ</verse>
				<verse number="31">לא הנבאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת  כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול</verse>
				<verse number="2">ב הנוה והמענגה דמיתי בת ציון</verse>
				<verse number="3">ג אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו</verse>
				<verse number="4">ד קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב</verse>
				<verse number="5">ה קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה</verse>
				<verse number="7">ז כהקיר בור (ביר) מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד--חלי ומכה</verse>
				<verse number="8">ח הוסרי ירושלם--פן תקע נפשי ממך  פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות</verse>
				<verse number="10">י על מי אדברה ואעידה וישמעו--הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה--לא יחפצו בו</verse>
				<verse number="11">יא ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל--שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו  כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים</verse>
				<verse number="12">יב ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו  כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה</verse>
				<verse number="13">יג כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן--כלו עשה שקר</verse>
				<verse number="14">יד וירפאו את שבר עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום</verse>
				<verse number="15">טו הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך</verse>
				<verse number="17">יז והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב</verse>
				<verse number="18">יח לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם</verse>
				<verse number="19">יט שמעי הארץ--הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם  כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה</verse>
				<verse number="20">כ למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי</verse>
				<verse number="21">כא לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו--יאבדו (ואבדו)  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ</verse>
				<verse number="23">כג קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון</verse>
				<verse number="24">כד שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו--חיל כיולדה</verse>
				<verse number="25">כה אל תצאי (תצאו) השדה ובדרך אל תלכי (תלכו)  כי חרב לאיב מגור מסביב</verse>
				<verse number="26">כו בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר--אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים  כי פתאם יבא השדד עלינו</verse>
				<verse number="27">כז בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם</verse>
				<verse number="28">כח כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה</verse>
				<verse number="29">כט נחר מפח מאשתם (מאש תם) עפרת--לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו</verse>
				<verse number="30">ל כסף נמאס קראו להם  כי מאס יהוה בהם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה</verse>
				<verse number="4">ד אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר  היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה</verse>
				<verse number="5">ה כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם  אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו</verse>
				<verse number="6">ו גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם</verse>
				<verse number="7">ז ושכנתי אתכם במקום הזה--בארץ אשר נתתי לאבותיכם  למן עולם ועד עולם</verse>
				<verse number="8">ח הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר--לבלתי הועיל</verse>
				<verse number="9">ט הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם</verse>
				<verse number="10">י ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו--למען עשות את כל התועבות האלה</verse>
				<verse number="11">יא המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו--בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה</verse>
				<verse number="12">יב כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל</verse>
				<verse number="13">יג ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה--נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם</verse>
				<verse number="14">יד ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם--כאשר עשיתי לשלו</verse>
				<verse number="15">טו והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה--ואל תפגע בי  כי אינני שמע אתך</verse>
				<verse number="17">יז האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם</verse>
				<verse number="18">יח הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק  לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני</verse>
				<verse number="19">יט האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם</verse>
				<verse number="20">כ לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר</verse>
				<verse number="22">כב כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא (הוציאי) אותם מארץ מצרים--על דברי עולה וזבח</verse>
				<verse number="23">כג כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי--והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם</verse>
				<verse number="24">כד ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים</verse>
				<verse number="25">כה למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה--ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח</verse>
				<verse number="26">כו ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם--הרעו מאבותם</verse>
				<verse number="27">כז ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה</verse>
				<verse number="28">כח ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה  כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו</verse>
				<verse number="30">ל כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאם יהוה  שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו</verse>
				<verse number="31">לא ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש--אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי  {פ}</verse>
				<verse number="32">לב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום</verse>
				<verse number="33">לג והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד</verse>
				<verse number="34">לד והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה  כי לחרבה תהיה הארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א בעת ההיא נאם יהוה ויציאו (יוציאו) את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם--מקבריהם</verse>
				<verse number="2">ב ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם  לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו</verse>
				<verse number="3">ג ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת--בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב</verse>
				<verse number="5">ה מדוע שובבה העם הזה ירושלם--משבה נצחת החזיקו בתרמת--מאנו לשוב</verse>
				<verse number="6">ו הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו--אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם (במרוצתם) כסוס שוטף במלחמה</verse>
				<verse number="7">ז גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס (וסיס) ועגור שמרו את עת באנה ועמי--לא ידעו את משפט יהוה</verse>
				<verse number="8">ח איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים</verse>
				<verse number="9">ט הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם</verse>
				<verse number="10">י לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים--כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע  מנביא ועד כהן--כלה עשה שקר</verse>
				<verse number="11">יא וירפו את שבר בת עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום</verse>
				<verse number="12">יב הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל--ואתן להם יעברום</verse>
				<verse number="14">יד על מה אנחנו ישבים--האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם  כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה</verse>
				<verse number="15">טו קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה</verse>
				<verse number="16">טז מדן נשמע נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה--עיר וישבי בה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי</verse>
				<verse number="19">יט הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם--בהבלי נכר</verse>
				<verse number="20">כ עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו</verse>
				<verse number="21">כא על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני</verse>
				<verse number="22">כב הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם  כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי  {ס} [ (Jeremiah 8:23) כג מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם  כי כלם מנאפים עצרת בגדים</verse>
				<verse number="2">ב וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ  כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה</verse>
				<verse number="3">ג איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו  כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך</verse>
				<verse number="4">ד ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו</verse>
				<verse number="5">ה שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים  כי איך אעשה מפני בת עמי</verse>
				<verse number="7">ז חץ שוחט (שחוט) לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו</verse>
				<verse number="8">ח העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה--כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו</verse>
				<verse number="10">י ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר יהוה--על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה</verse>
				<verse number="13">יג וילכו אחרי שררות לבם--ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש</verse>
				<verse number="15">טו והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה</verse>
				<verse number="17">יז ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים</verse>
				<verse number="18">יח כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה</verse>
				<verse number="20">כ כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו--להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות</verse>
				<verse number="21">כא דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו</verse>
				<verse number="23">כג כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי--כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ  כי באלה חפצתי נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה</verse>
				<verse number="25">כה על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר--כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו  כי יחתו הגוים מהמה</verse>
				<verse number="3">ג כי חקות העמים הבל הוא  כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד</verse>
				<verse number="4">ד בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק</verse>
				<verse number="5">ה כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו מאין כמוך יהוה  גדול אתה וגדול שמך בגבורה</verse>
				<verse number="7">ז מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה  כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך</verse>
				<verse number="8">ח ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא</verse>
				<verse number="9">ט כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם</verse>
				<verse number="10">י ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים</verse>
				<verse number="13">יג לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו</verse>
				<verse number="14">יד נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל  כי שקר נסכו ולא רוח בם</verse>
				<verse number="15">טו הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו</verse>
				<verse number="16">טז לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו  יהוה צבאות שמו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו</verse>
				<verse number="20">כ אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי</verse>
				<verse number="21">כא כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון  לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו</verse>
				<verse number="24">כד יסרני יהוה אך במשפט  אל באפך פן תמעטני</verse>
				<verse number="25">כה שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו  כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל  ארור האיש--אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת</verse>
				<verse number="4">ד אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים</verse>
				<verse number="5">ה למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש--כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר  שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם</verse>
				<verse number="7">ז כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר  שמעו בקולי</verse>
				<verse number="8">ח ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות--ולא עשו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר יהוה אלי  נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם</verse>
				<verse number="10">י שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם</verse>
				<verse number="12">יב והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם</verse>
				<verse number="13">יג כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת--מזבחות לקטר לבעל  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה  כי אינני שמע בעת קראם אלי--בעד רעתם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך  כי רעתכי אז תעלזי</verse>
				<verse number="16">טז זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך--לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו</verse>
				<verse number="17">יז ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה  בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני--לקטר לבעל  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם</verse>
				<verse number="19">יט ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים--ושמו לא יזכר עוד</verse>
				<verse number="20">כ ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר  לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם  הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב</verse>
				<verse number="23">כג ושארית לא תהיה להם  כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אתך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד</verse>
				<verse number="2">ב נטעתם גם שרשו--ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם</verse>
				<verse number="3">ג ואתה יהוה ידעתני--תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף--כי אמרו לא יראה את אחריתנו</verse>
				<verse number="5">ה כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן</verse>
				<verse number="6">ו כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך--גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז עזבתי את ביתי--נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה</verse>
				<verse number="8">ח היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה</verse>
				<verse number="9">ט העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה--התיו לאכלה</verse>
				<verse number="10">י רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה</verse>
				<verse number="11">יא שמה לשממה--אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב</verse>
				<verse number="12">יב על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ  אין שלום לכל בשר  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל  הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם</verse>
				<verse number="15">טו והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו</verse>
				<verse number="16">טז והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל--ונבנו בתוך עמי</verse>
				<verse number="17">יז ואם לא ישמעו  ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד--נאם יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו</verse>
				<verse number="2">ב ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר</verse>
				<verse number="4">ד קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע</verse>
				<verse number="5">ה ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי</verse>
				<verse number="6">ו ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם</verse>
				<verse number="7">ז ואלך פרתה--ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר יהוה  ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם--הרב</verse>
				<verse number="10">י העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו</verse>
				<verse number="12">יב ואמרת אליהם את הדבר הזה  {ס}  כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך--הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין</verse>
				<verse number="13">יג ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנבאים ואת כל ישבי ירושלם--שכרון</verse>
				<verse number="14">יד ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו--נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם</verse>
				<verse number="15">טו שמעו והאזינו אל תגבהו  כי יהוה דבר</verse>
				<verse number="16">טז תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית (ושית) לערפל</verse>
				<verse number="17">יז ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח אמר למלך ולגבירה השפילו שבו  כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם</verse>
				<verse number="19">יט ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ שאי (שאו) עיניכם וראי (וראו) הבאים מצפון איה העדר נתן לך--צאן תפארתך</verse>
				<verse number="21">כא מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה</verse>
				<verse number="22">כב וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך</verse>
				<verse number="23">כג היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע</verse>
				<verse number="24">כד ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר</verse>
				<verse number="25">כה זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר</verse>
				<verse number="26">כו וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך</verse>
				<verse number="27">כז נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם--לא תטהרי אחרי מתי עד  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות</verse>
				<verse number="2">ב אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה</verse>
				<verse number="3">ג ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו וחפו ראשם</verse>
				<verse number="4">ד בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם</verse>
				<verse number="5">ה כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב  כי לא היה דשא</verse>
				<verse number="6">ו ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב</verse>
				<verse number="7">ז אם עונינו ענו בנו--יהוה עשה למען שמך  כי רבו משובתינו לך חטאנו</verse>
				<verse number="8">ח מקוה ישראל מושיעו בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון</verse>
				<verse number="9">ט למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא--אל תנחנו  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע--רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם--עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר יהוה אלי  אל תתפלל בעד העם הזה לטובה</verse>
				<verse number="12">יב כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם  כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם  כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת  בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה</verse>
				<verse number="16">טז והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה--המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם</verse>
				<verse number="17">יז ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה  כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי--מכה נחלה מאד</verse>
				<verse number="18">יח אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב  כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה</verse>
				<verse number="20">כ ידענו יהוה רשענו עון אבותינו  כי חטאנו לך</verse>
				<verse number="21">כא אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו</verse>
				<verse number="22">כב היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך--כי אתה עשית את כל אלה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו</verse>
				<verse number="2">ב והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי</verse>
				<verse number="3">ג ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית</verse>
				<verse number="4">ד ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם</verse>
				<verse number="5">ה כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך</verse>
				<verse number="6">ו את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם</verse>
				<verse number="7">ז ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו</verse>
				<verse number="8">ח עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות</verse>
				<verse number="9">ט אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה (בא) שמשה בעד יומם--בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם--נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י אוי לי אמי--כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא אמר יהוה אם לא שרותך (שריתיך) לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה--את האיב</verse>
				<verse number="12">יב הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת</verse>
				<verse number="13">יג חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך</verse>
				<verse number="14">יד והעברתי את איביך בארץ לא ידעת  כי אש קדחה באפי עליכם תוקד  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי--אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה</verse>
				<verse number="16">טז נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי  כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז  מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני</verse>
				<verse number="18">יח למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא--היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם</verse>
				<verse number="20">כ ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך  כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה</verse>
				<verse number="21">כא והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם--בארץ הזאת</verse>
				<verse number="4">ד ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם  כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה--את החסד ואת הרחמים</verse>
				<verse number="6">ו ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם--ולא יתגדד ולא יקרח להם</verse>
				<verse number="7">ז ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו</verse>
				<verse number="8">ח ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם--קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה</verse>
				<verse number="10">י והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו</verse>
				<verse number="11">יא ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו</verse>
				<verse number="12">יב ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי</verse>
				<verse number="13">יג והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים</verse>
				<verse number="15">טו כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז הנני שלח לדוגים (לדיגים) רבים נאם יהוה--ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים</verse>
				<verse number="17">יז כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני</verse>
				<verse number="18">יח ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי  בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט יהוה עזי ומעזי ומנוסי--ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל</verse>
				<verse number="20">כ היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים</verse>
				<verse number="21">כא לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א חטאת יהודה כתובה בעט ברזל--בצפרן שמיר  חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם</verse>
				<verse number="2">ב כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות</verse>
				<verse number="3">ג הררי בשדה--חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך</verse>
				<verse number="4">ד ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת  כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו</verse>
				<verse number="6">ו והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו</verse>
				<verse number="8">ח והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא (יראה) כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי</verse>
				<verse number="9">ט עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו</verse>
				<verse number="10">י אני יהוה חקר לב בחן כליות  ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל</verse>
				<verse number="12">יב כסא כבוד מרום מראשון--מקום מקדשנו</verse>
				<verse number="13">יג מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי (וסורי) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה  כי תהלתי אתה</verse>
				<verse number="15">טו הנה המה אמרים אלי  איה דבר יהוה יבוא נא</verse>
				<verse number="16">טז ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי--אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה</verse>
				<verse number="17">יז אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה</verse>
				<verse number="18">יח יבשו רדפי ואל אבשה אני--יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם (העם) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם</verse>
				<verse number="20">כ ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם--הבאים בשערים האלה</verse>
				<verse number="21">כא כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם</verse>
				<verse number="22">כב ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם</verse>
				<verse number="23">כג ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע (שמוע) ולבלתי קחת מוסר</verse>
				<verse number="24">כד והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה</verse>
				<verse number="25">כה ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם--איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם</verse>
				<verse number="26">כו ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה--ומבאי תודה בית יהוה</verse>
				<verse number="27">כז ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת  והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם--ולא תכבה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי</verse>
				<verse number="3">ג וארד בית היוצר והנהו (והנה הוא) עשה מלאכה על האבנים</verse>
				<verse number="4">ד ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר--ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ויהי דבר יהוה אלי לאמור</verse>
				<verse number="6">ו הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל--נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד</verse>
				<verse number="8">ח ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו--ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע</verse>
				<verse number="10">י ועשה הרעה (הרע) בעיני לבלתי שמע בקולי--ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם</verse>
				<verse number="12">יב ואמרו נואש  כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה  שעררת עשתה מאד בתולת ישראל</verse>
				<verse number="14">יד היעזב מצור שדי שלג לבנון  אם ינתשו מים זרים קרים--נוזלים</verse>
				<verse number="15">טו כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה</verse>
				<verse number="16">טז לשום ארצם לשמה שרוקת (שריקת) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו</verse>
				<verse number="17">יז כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות--כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו</verse>
				<verse number="19">יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי</verse>
				<verse number="20">כ הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם</verse>
				<verse number="21">כא לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה</verse>
				<verse number="22">כב תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם  כי כרו שיחה (שוחה) ללכדני ופחים טמנו לרגלי</verse>
				<verse number="23">כג ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות--אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו (ויהיו) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה הלך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים</verse>
				<verse number="2">ב ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות (החרסית) וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו</verse>
				<verse number="4">ד יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים</verse>
				<verse number="5">ה ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש--עלות לבעל  אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם--כי אם גיא ההרגה</verse>
				<verse number="7">ז ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ</verse>
				<verse number="8">ח ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה  כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה</verse>
				<verse number="9">ט והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם</verse>
				<verse number="10">י ושברת הבקבק--לעיני האנשים ההלכים אותך</verse>
				<verse number="11">יא ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור</verse>
				<verse number="12">יב כן אעשה למקום הזה נאם יהוה--וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת</verse>
				<verse number="13">יג והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים--לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה  כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה</verse>
				<verse number="2">ב ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך--כי אם מגור מסביב  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם--ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב</verse>
				<verse number="5">ה ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה</verse>
				<verse number="6">ו ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר--אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי</verse>
				<verse number="8">ח כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא  כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום</verse>
				<verse number="9">ט ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל</verse>
				<verse number="10">י כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו</verse>
				<verse number="11">יא ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח</verse>
				<verse number="12">יב ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג שירו ליהוה--הללו את יהוה  כי הציל את נפש אביון מיד מרעים  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד ארור היום אשר ילדתי בו  יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך</verse>
				<verse number="15">טו ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר--שמח שמחהו</verse>
				<verse number="16">טז והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים</verse>
				<verse number="17">יז אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם</verse>
				<verse number="18">יח למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר</verse>
				<verse number="2">ב דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר ירמיהו אליהם  כה תאמרן אל צדקיהו  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת</verse>
				<verse number="5">ה ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול</verse>
				<verse number="6">ו והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה  בדבר גדול ימתו</verse>
				<verse number="7">ז ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב--לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם</verse>
				<verse number="8">ח ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה  הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות</verse>
				<verse number="9">ט הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל</verse>
				<verse number="10">י כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה--נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה</verse>
				<verse number="12">יב בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם (מעלליכם)</verse>
				<verse number="13">יג הנני אליך ישבת העמק צור המישר--נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו</verse>
				<verse number="14">יד ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה</verse>
				<verse number="2">ב ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד  אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה</verse>
				<verse number="4">ד כי אם עשו תעשו את הדבר הזה--ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו</verse>
				<verse number="5">ה ואם לא תשמעו את הדברים האלה--בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה (נושבו)</verse>
				<verse number="7">ז וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש</verse>
				<verse number="8">ח ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת</verse>
				<verse number="9">ט ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום  {ס}</verse>
				<verse number="10">י אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך--כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו</verse>
				<verse number="11">יא כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה  לא ישוב שם עוד</verse>
				<verse number="12">יב כי במקום אשר הגלו אתו--שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו</verse>
				<verse number="14">יד האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר</verse>
				<verse number="15">טו התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה--אז טוב לו</verse>
				<verse number="16">טז דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה</verse>
				<verse number="17">יז כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה</verse>
				<verse number="19">יט קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך</verse>
				<verse number="21">כא דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי</verse>
				<verse number="22">כב כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו  כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך</verse>
				<verse number="23">כג ישבתי (ישבת) בלבנון מקננתי (מקננת) בארזים  מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה</verse>
				<verse number="24">כד חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני  כי משם אתקנך</verse>
				<verse number="25">כה ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים</verse>
				<verse number="26">כו והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו</verse>
				<verse number="27">כז ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם--לשוב שם  שמה לא ישובו  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו</verse>
				<verse number="29">כט ארץ ארץ ארץ--שמעי דבר יהוה</verse>
				<verse number="30">ל כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי--גבר לא יצלח בימיו  כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי--נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה</verse>
				<verse number="3">ג ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו</verse>
				<verse number="4">ד והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ</verse>
				<verse number="6">ו בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים</verse>
				<verse number="8">ח כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי--הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין  מפני יהוה ומפני דברי קדשו</verse>
				<verse number="10">י כי מנאפים מלאה הארץ--כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן</verse>
				<verse number="11">יא כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה</verse>
				<verse number="12">יב לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה  כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל</verse>
				<verse number="14">יד ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש  כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם--מהבלים המה אתכם  חזון לבם ידברו לא מפי יהוה</verse>
				<verse number="17">יז אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה</verse>
				<verse number="18">יח כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי (דברו) וישמע  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול</verse>
				<verse number="20">כ לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה</verse>
				<verse number="21">כא לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו</verse>
				<verse number="22">כב ואם עמדו בסודי--וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג האלהי מקרב אני נאם יהוה  ולא אלהי מרחק</verse>
				<verse number="24">כד אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה  הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה</verse>
				<verse number="25">כה שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר  חלמתי חלמתי</verse>
				<verse number="26">כו עד מתי היש בלב הנבאים--נבאי השקר ונביאי תרמת לבם</verse>
				<verse number="27">כז החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו--כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל</verse>
				<verse number="28">כח הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת  מה לתבן את הבר נאם יהוה</verse>
				<verse number="29">כט הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו</verse>
				<verse number="31">לא הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם</verse>
				<verse number="32">לב הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה--נאם יהוה</verse>
				<verse number="33">לג וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה--ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה</verse>
				<verse number="34">לד והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו</verse>
				<verse number="35">לה כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו  מה ענה יהוה ומה דבר יהוה</verse>
				<verse number="36">לו ומשא יהוה לא תזכרו עוד  כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו</verse>
				<verse number="37">לז כה תאמר אל הנביא  מה ענך יהוה ומה דבר יהוה</verse>
				<verse number="38">לח ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה</verse>
				<verse number="39">לט לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פני</verse>
				<verse number="40">מ ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה  אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל</verse>
				<verse number="2">ב הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה  כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים--לטובה</verse>
				<verse number="6">ו ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש</verse>
				<verse number="7">ז ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים  כי ישבו אלי בכל לבם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע  כי כה אמר יהוה כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים</verse>
				<verse number="9">ט ונתתים לזועה (לזעוה) לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם</verse>
				<verse number="10">י ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה  היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל</verse>
				<verse number="2">ב אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר</verse>
				<verse number="3">ג מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם</verse>
				<verse number="4">ד ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע</verse>
				<verse number="5">ה לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם</verse>
				<verse number="6">ו ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם</verse>
				<verse number="7">ז ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח לכן כה אמר יהוה צבאות  יען אשר לא שמעתם את דברי</verse>
				<verse number="9">ט הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם</verse>
				<verse number="10">י והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר</verse>
				<verse number="11">יא והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה</verse>
				<verse number="12">יב והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם</verse>
				<verse number="13">יג והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים</verse>
				<verse number="14">יד כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם</verse>
				<verse number="16">טז ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם</verse>
				<verse number="17">יז ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם</verse>
				<verse number="18">יח את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה  לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה</verse>
				<verse number="19">יט את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו</verse>
				<verse number="20">כ ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד</verse>
				<verse number="21">כא את אדום ואת מואב ואת בני עמון</verse>
				<verse number="22">כב ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים</verse>
				<verse number="23">כג ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה</verse>
				<verse number="24">כד ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר</verse>
				<verse number="25">כה ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי</verse>
				<verse number="26">כו ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם</verse>
				<verse number="27">כז ואמרת אליהם  {פ}   כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם</verse>
				<verse number="28">כח והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו</verse>
				<verse number="29">כט כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו  לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="30">ל ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ</verse>
				<verse number="31">לא בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר  הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ</verse>
				<verse number="33">לג והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ  לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו</verse>
				<verse number="34">לד הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה</verse>
				<verse number="35">לה ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן</verse>
				<verse number="36">לו קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם</verse>
				<verse number="37">לז ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה</verse>
				<verse number="38">לח עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו--מלך יהודה  היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה עמד בחצר בית יהוה ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית יהוה את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם  אל תגרע דבר</verse>
				<verse number="3">ג אולי ישמעו--וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם</verse>
				<verse number="4">ד ואמרת אליהם כה אמר יהוה  אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם</verse>
				<verse number="5">ה לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם</verse>
				<verse number="6">ו ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה (הזאת) אתן לקללה לכל גוי הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וישמעו הכהנים והנבאים וכל העם את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית יהוה</verse>
				<verse number="8">ח ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל אשר צוה יהוה לדבר אל כל העם ויתפשו אתו הכהנים והנביאים וכל העם לאמר--מות תמות</verse>
				<verse number="9">ט מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה</verse>
				<verse number="10">י וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית יהוה וישבו בפתח שער יהוה החדש  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר  משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם לאמר  יהוה שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם</verse>
				<verse number="13">יג ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם  וינחם יהוה--אל הרעה אשר דבר עליכם</verse>
				<verse number="14">יד ואני הנני בידכם  עשו לי כטוב וכישר בעיניכם</verse>
				<verse number="15">טו אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי--כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה  כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים  אין לאיש הזה משפט מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו</verse>
				<verse number="17">יז ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר</verse>
				<verse number="18">יח מיכיה (מיכה) המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער</verse>
				<verse number="19">יט ההמת המתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את יהוה--ויחל את פני יהוה וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה--על נפשותינו</verse>
				<verse number="20">כ וגם איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו</verse>
				<verse number="21">כא וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים</verse>
				<verse number="22">כב וישלח המלך יהויקים אנשים--מצרים  את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים</verse>
				<verse number="23">כג ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם</verse>
				<verse number="24">כד אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו--לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו--מלך יהודה  היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך</verse>
				<verse number="3">ג ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון--ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה</verse>
				<verse number="4">ד וצוית אתם אל אדניהם לאמר  כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם</verse>
				<verse number="5">ה אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני</verse>
				<verse number="6">ו ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו</verse>
				<verse number="7">ז ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו--עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים</verse>
				<verse number="8">ח והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל--בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו</verse>
				<verse number="9">ט ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם--אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל</verse>
				<verse number="10">י כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם</verse>
				<verse number="11">יא והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל--ועבדו  והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה</verse>
				<verse number="12">יב ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר  הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו--וחיו</verse>
				<verse number="13">יג למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר--כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל</verse>
				<verse number="14">יד ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל  כי שקר הם נבאים לכם</verse>
				<verse number="15">טו כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר  למען הדיחי אתכם ואבדתם--אתם והנבאים הנבאים לכם</verse>
				<verse number="16">טז ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה  כי שקר המה נבאים לכם</verse>
				<verse number="17">יז אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו  למה תהיה העיר הזאת חרבה</verse>
				<verse number="18">יח ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם--יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה</verse>
				<verse number="19">יט כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות--ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת</verse>
				<verse number="20">כ אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה (יכניה) בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם</verse>
				<verse number="21">כא כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם</verse>
				<verse number="22">כב בבלה יובאו ושמה יהיו--עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת (בשנה) הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר  שברתי את על מלך בבל</verse>
				<verse number="3">ג בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה--אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל</verse>
				<verse number="4">ד ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה--נאם יהוה  כי אשבר את על מלך בבל</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה</verse>
				<verse number="7">ז אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם</verse>
				<verse number="8">ח הנביאים אשר היו לפני ולפניך--מן העולם  וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר</verse>
				<verse number="9">ט הנביא אשר ינבא לשלום--בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת</verse>
				<verse number="10">י ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויהי דבר יהוה אל ירמיה  אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר</verse>
				<verse number="13">יג הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל</verse>
				<verse number="14">יד כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל--ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה  לא שלחך יהוה--ואתה הבטחת את העם הזה על שקר</verse>
				<verse number="16">טז לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה</verse>
				<verse number="17">יז וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה</verse>
				<verse number="2">ב אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה  אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר</verse>
				<verse number="4">ד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה</verse>
				<verse number="5">ה בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין</verse>
				<verse number="6">ו קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו</verse>
				<verse number="7">ז ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה  כי בשלומה יהיה לכם שלום</verse>
				<verse number="8">ח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים</verse>
				<verse number="9">ט כי בשקר הם נבאים לכם בשמי  לא שלחתים נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה</verse>
				<verse number="11">יא כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה  מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה</verse>
				<verse number="12">יב וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם</verse>
				<verse number="13">יג ובקשתם אתי ומצאתם  כי תדרשני בכל לבבכם</verse>
				<verse number="14">יד ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם</verse>
				<verse number="15">טו כי אמרתם  הקים לנו יהוה נבאים בבלה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת  אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה</verse>
				<verse number="17">יז כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע</verse>
				<verse number="18">יח ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם</verse>
				<verse number="19">יט תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה</verse>
				<verse number="20">כ ואתם שמעו דבר יהוה  כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר  הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם</verse>
				<verse number="22">כב ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר  ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש</verse>
				<verse number="23">כג יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר</verse>
				<verse number="25">כה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר  יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר</verse>
				<verse number="26">כו יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק</verse>
				<verse number="27">כז ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם</verse>
				<verse number="28">כח כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן</verse>
				<verse number="29">כט ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר</verse>
				<verse number="31">לא שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי  יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר</verse>
				<verse number="32">לב לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה  כי סרה דבר על יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר  כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך--אל ספר</verse>
				<verse number="3">ג כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם--וירשוה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל--ואל יהודה</verse>
				<verse number="5">ה כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו--פחד ואין שלום</verse>
				<verse number="6">ו שאלו נא וראו אם ילד זכר  מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון</verse>
				<verse number="7">ז הוי כי גדול היום ההוא--מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע</verse>
				<verse number="8">ח והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים</verse>
				<verse number="9">ט ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד</verse>
				<verse number="11">יא כי אתך אני נאם יהוה להושיעך  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב כי כה אמר יהוה אנוש לשברך--נחלה מכתך</verse>
				<verse number="13">יג אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך</verse>
				<verse number="14">יד כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו  כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי--על רב עונך עצמו חטאתיך</verse>
				<verse number="15">טו מה תזעק על שברך אנוש מכאבך  על רב עונך עצמו חטאתיך--עשיתי אלה לך</verse>
				<verse number="16">טז לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז</verse>
				<verse number="17">יז כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה  כי נדחה קראו לך--ציון היא דרש אין לה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב</verse>
				<verse number="19">יט ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו</verse>
				<verse number="20">כ והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו</verse>
				<verse number="21">כא והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי  כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי--נאם יהוה</verse>
				<verse number="22">כב והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג הנה סערת יהוה חמה יצאה--סער מתגורר  על ראש רשעים יחול</verse>
				<verse number="24">כד לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה [ (Jeremiah 30:25) כה בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל</verse>
				<verse number="2">ב מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד</verse>
				<verse number="3">ג עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל  עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים</verse>
				<verse number="4">ד עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו</verse>
				<verse number="5">ה כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל</verse>
				<verse number="7">ז הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ--בם עור ופסח הרה וילדת יחדו  קהל גדול ישובו הנה</verse>
				<verse number="8">ח בבכי יבאו ובתחנונים אובילם--אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה  כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו</verse>
				<verse number="10">י כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו</verse>
				<verse number="11">יא ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד</verse>
				<verse number="12">יב אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם</verse>
				<verse number="13">יג ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים--רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה  כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב</verse>
				<verse number="16">טז ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי</verse>
				<verse number="18">יח כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי</verse>
				<verse number="19">יט הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים--כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו--רחם ארחמנו נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ הציבי לך צינים שמי לך תמרורים--שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה</verse>
				<verse number="21">כא עד מתי תתחמקין הבת השובבה  כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם  יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש</verse>
				<verse number="23">כג וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו  אכרים ונסעו בעדר</verse>
				<verse number="24">כד כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי</verse>
				<verse number="25">כה על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה</verse>
				<verse number="27">כז והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס--ולהאביד ולהרע  כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה</verse>
				<verse number="28">כח בימים ההם--לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה</verse>
				<verse number="29">כט כי אם איש בעונו ימות  כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה--ברית חדשה</verse>
				<verse number="31">לא לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים  אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם--נאם יהוה</verse>
				<verse number="32">לב כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם</verse>
				<verse number="33">לג ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה  כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה--כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו</verse>
				<verse number="35">לה אם ימשו החקים האלה מלפני--נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני--כל הימים  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה  גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו--נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז הנה ימים    (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה</verse>
				<verse number="38">לח ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה</verse>
				<verse number="39">לט וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה--קדש ליהוה  לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת (בשנה) העשרית לצדקיהו מלך יהודה--היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר</verse>
				<verse number="2">ב ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה</verse>
				<verse number="3">ג אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר  מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה</verse>
				<verse number="4">ד וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים  כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה</verse>
				<verse number="5">ה ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה  כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר ירמיהו  היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="7">ז הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר  קנה לך את שדי אשר בענתות--כי לך משפט הגאלה לקנות</verse>
				<verse number="8">ח ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא</verse>
				<verse number="9">ט ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף</verse>
				<verse number="10">י ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים</verse>
				<verse number="11">יא ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי</verse>
				<verse number="12">יב ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה--לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה</verse>
				<verse number="13">יג ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש--למען יעמדו ימים רבים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר</verse>
				<verse number="17">יז אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה  לא יפלא ממך כל דבר</verse>
				<verse number="18">יח עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם  האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו</verse>
				<verse number="19">יט גדל העצה ורב העליליה--אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו</verse>
				<verse number="20">כ אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה</verse>
				<verse number="21">כא ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים--באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול</verse>
				<verse number="22">כב ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם--ארץ זבת חלב ודבש</verse>
				<verse number="23">כג ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך (ובתורתך) לא הלכו--את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת</verse>
				<verse number="24">כד הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה</verse>
				<verse number="25">כה ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר</verse>
				<verse number="27">כז הנה אני יהוה אלהי כל בשר--הממני יפלא כל דבר</verse>
				<verse number="28">כח לכן כה אמר יהוה  הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל--ולכדה</verse>
				<verse number="29">כט ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני</verse>
				<verse number="30">ל כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני--מנערתיהם  כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם--נאם יהוה</verse>
				<verse number="31">לא כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה--להסירה מעל פני</verse>
				<verse number="32">לב על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם</verse>
				<verse number="33">לג ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר</verse>
				<verse number="34">לד וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו</verse>
				<verse number="35">לה ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת--למען החטי את יהודה  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל  אל העיר הזאת--אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר</verse>
				<verse number="37">לז הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח</verse>
				<verse number="38">לח והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים</verse>
				<verse number="39">לט ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים--לטוב להם ולבניהם אחריהם</verse>
				<verse number="40">מ וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי</verse>
				<verse number="41">מא וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת--בכל לבי ובכל נפשי  {ס}</verse>
				<verse number="42">מב כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת--כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם</verse>
				<verse number="43">מג ונקנה השדה בארץ הזאת--אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים</verse>
				<verse number="44">מד שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב  כי אשיב את שבותם נאם יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה עשה  יהוה יוצר אותה להכינה--יהוה שמו</verse>
				<verse number="3">ג קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה--הנתצים אל הסללות ואל החרב</verse>
				<verse number="5">ה באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם</verse>
				<verse number="6">ו הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת</verse>
				<verse number="7">ז והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה</verse>
				<verse number="8">ח וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול (לכל) עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי</verse>
				<verse number="9">ט והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ--אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אותם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה--בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה</verse>
				<verse number="11">יא קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה  כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו--נוה רעים מרבצים צאן</verse>
				<verse number="13">יג בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה--עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה</verse>
				<verse number="15">טו בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ</verse>
				<verse number="16">טז בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז כי כה אמר יהוה  לא יכרת לדוד--איש ישב על כסא בית ישראל</verse>
				<verse number="18">יח ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני  מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח--כל הימים  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמור</verse>
				<verse number="20">כ כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם</verse>
				<verse number="21">כא גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי</verse>
				<verse number="22">כב אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים--כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר</verse>
				<verse number="24">כד הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה--חקות שמים וארץ לא שמתי</verse>
				<verse number="26">כו גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב  כי אשוב (אשיב) את שבותם ורחמתים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה--לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש</verse>
				<verse number="3">ג ואתה לא תמלט מידו--כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר--ובבל תבוא</verse>
				<verse number="4">ד אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב</verse>
				<verse number="5">ה בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך  כי דבר אני דברתי נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם</verse>
				<verse number="7">ז וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות  אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור</verse>
				<verse number="9">ט לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה--חפשים  לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש</verse>
				<verse number="10">י וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו</verse>
				<verse number="11">יא וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום (ויכבשום) לעבדים ולשפחות  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="13">יג כה אמר יהוה אלהי ישראל  אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר</verse>
				<verse number="14">יד מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם</verse>
				<verse number="15">טו ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו</verse>
				<verse number="16">טז ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם--להיות לכם לעבדים ולשפחות  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ</verse>
				<verse number="18">יח ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני--העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו</verse>
				<verse number="19">יט שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ--העברים בין בתרי העגל</verse>
				<verse number="20">כ ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ</verse>
				<verse number="21">כא ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם</verse>
				<verse number="22">כב הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין</verse>
				<verse number="3">ג ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו--ואת כל בית הרכבים</verse>
				<verse number="4">ד ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים--אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף</verse>
				<verse number="5">ה ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין--וכסות ואמר אליהם שתו יין</verse>
				<verse number="6">ו ויאמרו לא נשתה יין  כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם</verse>
				<verse number="7">ז ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם  כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם</verse>
				<verse number="8">ח ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו  לבלתי שתות יין כל ימינו--אנחנו נשינו בנינו ובנתינו</verse>
				<verse number="9">ט ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו</verse>
				<verse number="10">י ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו</verse>
				<verse number="11">יא ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר</verse>
				<verse number="13">יג כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם  הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם יהוה</verse>
				<verse number="14">יד הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה--כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר--ולא שמעתם אלי</verse>
				<verse number="15">טו ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכם ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי</verse>
				<verse number="16">טז כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי</verse>
				<verse number="17">יז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלם את כל הרעה אשר דברתי עליהם  יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו</verse>
				<verse number="18">יח ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם</verse>
				<verse number="19">יט לכן כה אמר יהוה צבאות--אלהי ישראל  לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני--כל הימים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ויהי בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים--מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה</verse>
				<verse number="3">ג אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם--למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויקרא ירמיהו את ברוך בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי יהוה אשר דבר אליו--על מגלת ספר</verse>
				<verse number="5">ה ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר  אני עצור--לא אוכל לבוא בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי יהוה באזני העם בית יהוה--ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם</verse>
				<verse number="7">ז אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה  כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה</verse>
				<verse number="8">ח ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו הנביא--לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל העם בירושלם וכל העם הבאים מערי יהודה--בירושלם</verse>
				<verse number="10">י ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית יהוה--בלשכת גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית יהוה החדש באזני כל העם</verse>
				<verse number="11">יא וישמע מכיהו בן גמריהו בן שפן את כל דברי יהוה--מעל הספר</verse>
				<verse number="12">יב וירד בית המלך על לשכת הספר והנה שם כל השרים יושבים  אלישמע הספר ודליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן שפן וצדקיהו בן חנניהו--וכל השרים</verse>
				<verse number="13">יג ויגד להם מכיהו את כל הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם</verse>
				<verse number="14">יד וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן נתניהו בן שלמיהו בן כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן נריהו את המגלה בידו ויבא אליהם</verse>
				<verse number="15">טו ויאמרו אליו--שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם</verse>
				<verse number="16">טז ויהי כשמעם את כל הדברים פחדו איש אל רעהו ויאמרו אל ברוך הגיד נגיד למלך את כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="17">יז ואת ברוך--שאלו לאמר  הגד נא לנו--איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו השרים אל ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל ידע איפה אתם</verse>
				<verse number="20">כ ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים</verse>
				<verse number="21">כא וישלח המלך את יהודי לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים העמדים מעל המלך</verse>
				<verse number="22">כב והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת</verse>
				<verse number="23">כג ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח  עד תם כל המגלה על האש אשר על האח</verse>
				<verse number="24">כד ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם--המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="25">כה וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע אליהם</verse>
				<verse number="26">כו ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל לקחת את ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ויהי דבר יהוה אל ירמיהו--אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר</verse>
				<verse number="28">כח שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה</verse>
				<verse number="29">כט ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר יהוה  אתה שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל לכן כה אמר יהוה על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה</verse>
				<verse number="31">לא ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי אליהם--ולא שמעו</verse>
				<verse number="32">לב וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א וימלך מלך--צדקיהו בן יאשיהו  תחת כניהו בן יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה</verse>
				<verse number="2">ב ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ  אל דברי יהוה--אשר דבר ביד ירמיהו הנביא</verse>
				<verse number="3">ג וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכהן אל ירמיהו הנביא לאמר  התפלל נא בעדנו אל יהוה אלהינו</verse>
				<verse number="4">ד וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אתו בית הכליא (הכלוא)</verse>
				<verse number="5">ה וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לאמר</verse>
				<verse number="7">ז כה אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני  הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים</verse>
				<verse number="8">ח ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדה ושרפה באש  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר יהוה אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים  כי לא ילכו</verse>
				<verse number="10">י כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים--איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש</verse>
				<verse number="11">יא והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם--מפני חיל פרעה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם</verse>
				<verse number="13">יג ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על הכשדים--ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל השרים</verse>
				<verse number="15">טו ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר--כי אתו עשו לבית הכלא</verse>
				<verse number="16">טז כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החניות וישב שם ירמיהו ימים רבים</verse>
				<verse number="17">יז וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך בבל תנתן</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר ירמיהו אל המלך צדקיהו  מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא</verse>
				<verse number="19">יט ואיו (ואיה) נביאיכם אשר נבאו לכם לאמר  לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת</verse>
				<verse number="20">כ ועתה שמע נא אדני המלך  תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם</verse>
				<verse number="21">כא ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה  את הדברים--אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל וחי  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר יהוה  הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל--ולכדה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה--כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה  כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה--כי אם לרעה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם  כי אין המלך יוכל אתכם דבר</verse>
				<verse number="6">ו ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן</verse>
				<verse number="8">ח ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר</verse>
				<verse number="9">ט אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר</verse>
				<verse number="10">י ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר  קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות</verse>
				<verse number="11">יא ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות (סחבות) ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן</verse>
				<verse number="13">יג וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר--אל תכחד ממני דבר</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי</verse>
				<verse number="16">טז וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו--בסתר לאמר  חי יהוה את (  ) אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר ירמיהו אל צדקיהו  {ס}  כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך</verse>
				<verse number="18">יח ואם לא תצא אל שרי מלך בבל--ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו  אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים--פן יתנו אתי בידם והתעללו בי</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך--וייטב לך ותחי נפשך</verse>
				<verse number="21">כא ואם מאן אתה לצאת--זה הדבר אשר הראני יהוה</verse>
				<verse number="22">כב והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרת הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור</verse>
				<verse number="23">כג ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם  כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש אל ידע בדברים האלה--ולא תמות</verse>
				<verse number="25">כה וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך</verse>
				<verse number="26">כו ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר</verse>
				<verse number="28">כח וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם  {ס}  והיה כאשר נלכדה ירושלם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה</verse>
				<verse number="2">ב בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר</verse>
				<verse number="3">ג ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך--נרגל שראצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שראצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל</verse>
				<verse number="4">ד ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה</verse>
				<verse number="5">ה וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אותו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים</verse>
				<verse number="6">ו וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה--לעיניו ואת כל חרי יהודה שחט מלך בבל</verse>
				<verse number="7">ז ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה</verse>
				<verse number="8">ח ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו</verse>
				<verse number="9">ט ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים--הגלה נבוזראדן רב טבחים בבל</verse>
				<verse number="10">י ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא</verse>
				<verse number="11">יא ויצו נבוכדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר</verse>
				<verse number="12">יב קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע  כי אם (  ) כאשר ידבר אליך--כן עשה עמו</verse>
				<verse number="13">יג וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שראצר רב מג--וכל רבי מלך בבל</verse>
				<verse number="14">יד וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר</verse>
				<verse number="16">טז הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא</verse>
				<verse number="17">יז והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם</verse>
				<verse number="18">יח כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה--בקחתו אתו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה</verse>
				<verse number="2">ב ויקח רב טבחים לירמיהו ויאמר אליו--יהוה אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה</verse>
				<verse number="3">ג ויבא ויעש יהוה כאשר דבר  כי חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקולו והיה לכם דבר (הדבר) הזה</verse>
				<verse number="4">ד ועתה הנה פתחתיך היום מן האזקים אשר על ידך--אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל  ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך</verse>
				<verse number="5">ה ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו</verse>
				<verse number="6">ו ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הגלו בבלה</verse>
				<verse number="8">ח ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי (עיפי) הנטפתי ויזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם</verse>
				<verse number="9">ט וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן ולאנשיהם לאמר אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--וייטב לכם</verse>
				<verse number="10">י ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר תפשתם</verse>
				<verse number="11">יא וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות שמעו כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן</verse>
				<verse number="12">יב וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה--באו אל גדליהו המצפתה</verse>
				<verse number="14">יד ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכתך נפש ולא האמין להם גדליהו בן אחיקם</verse>
				<verse number="15">טו ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח אל תעש (תעשה) את הדבר הזה  כי שקר אתה דבר אל ישמעאל  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="41">
				<verse number="1">א ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם--המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה</verse>
				<verse number="2">ב ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו אתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב--וימת אתו  אשר הפקיד מלך בבל בארץ</verse>
				<verse number="3">ג ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם--את אנשי המלחמה הכה ישמעאל</verse>
				<verse number="4">ד ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע</verse>
				<verse number="5">ה ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל גדליהו בן אחיקם</verse>
				<verse number="7">ז ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור--הוא והאנשים אשר אתו</verse>
				<verse number="8">ח ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו--כי יש לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם</verse>
				<verse number="9">ט והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו--הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניהו--חללים</verse>
				<verse number="10">י וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבר אל בני עמון  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא וישמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל הרעה אשר עשה ישמעאל בן נתניה</verse>
				<verse number="12">יב ויקחו את כל האנשים וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה וימצאו אתו אל מים רבים אשר בגבעון</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כראות כל העם אשר את ישמעאל את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החילים אשר אתו--וישמחו</verse>
				<verse number="14">יד ויסבו כל העם אשר שבה ישמעאל מן המצפה וישבו וילכו אל יוחנן בן קרח</verse>
				<verse number="15">טו וישמעאל בן נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה אחר הכה את גדליה בן אחיקם--גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון</verse>
				<verse number="17">יז וילכו וישבו בגרות כמוהם (כמהם) אשר אצל בית לחם--ללכת לבוא מצרים</verse>
				<verse number="18">יח מפני הכשדים כי יראו מפניהם  כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל בארץ  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="42">
				<verse number="1">א ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה--וכל העם מקטן ועד גדול</verse>
				<verse number="2">ב ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת  כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו</verse>
				<verse number="3">ג ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי--הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם--לא אמנע מכם דבר</verse>
				<verse number="5">ה והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן  אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו--כן נעשה</verse>
				<verse number="6">ו אם טוב ואם רע--בקול יהוה אלהינו אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע  למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו</verse>
				<verse number="8">ח ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם--למקטן ועד גדול</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו</verse>
				<verse number="10">י אם שוב תשבו בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש  כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם</verse>
				<verse number="11">יא אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה--כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו</verse>
				<verse number="12">יב ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם</verse>
				<verse number="13">יג ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="14">יד לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב</verse>
				<verse number="15">טו ועתה--לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה  כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם</verse>
				<verse number="16">טז והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים--ושם תמתו</verse>
				<verse number="17">יז ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם--ימותו בחרב ברעב ובדבר  ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם</verse>
				<verse number="18">יח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה</verse>
				<verse number="19">יט דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום</verse>
				<verse number="20">כ כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם--כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו--ועשינו</verse>
				<verse number="21">כא ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם</verse>
				<verse number="22">כב ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו--במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="43">
				<verse number="1">א ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם--את כל הדברים האלה  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים  אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר--לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם</verse>
				<verse number="3">ג כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו--למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל</verse>
				<verse number="4">ד ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם--בקול יהוה  לשבת בארץ יהודה</verse>
				<verse number="5">ה ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה--אשר שבו מכל הגוים אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה</verse>
				<verse number="6">ו את הגברים ואת הנשים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפש אשר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו</verse>
				<verse number="7">ז ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד תחפנחס  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר</verse>
				<verse number="9">ט קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס--לעיני אנשים יהודים</verse>
				<verse number="10">י ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו (שפרירו) עליהם</verse>
				<verse number="11">יא ובאה (ובא) והכה את ארץ מצרים--אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב</verse>
				<verse number="12">יב והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום</verse>
				<verse number="13">יג ושבר את מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="44">
				<verse number="1">א הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים--הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב</verse>
				<verse number="3">ג מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים--אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם</verse>
				<verse number="4">ד ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר  אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת--אשר שנאתי</verse>
				<verse number="5">ה ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם--לבלתי קטר לאלהים אחרים</verse>
				<verse number="6">ו ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה--לבלתי הותיר לכם שארית</verse>
				<verse number="8">ח להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם--למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גוי הארץ</verse>
				<verse number="9">ט השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם--אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם</verse>
				<verse number="10">י לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה--ולהכרית את כל יהודה</verse>
				<verse number="12">יב ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה</verse>
				<verse number="13">יג ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם--בחרב ברעב ובדבר</verse>
				<verse number="14">יד ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם--כי לא ישובו כי אם פלטים  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר</verse>
				<verse number="16">טז הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה--איננו שמעים אליך</verse>
				<verse number="17">יז כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו</verse>
				<verse number="18">יח ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים--חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו</verse>
				<verse number="19">יט וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר</verse>
				<verse number="21">כא הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ  אתם זכר יהוה ותעלה על לבו</verse>
				<verse number="22">כב ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב--כהיום הזה</verse>
				<verse number="23">כג מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת--כיום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים  שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים</verse>
				<verse number="25">כה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים  הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="27">כז הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב--עד כלותם</verse>
				<verse number="28">כח ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה--מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם</verse>
				<verse number="29">כט וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה--למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו  כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו--ומבקש נפשו  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="45">
				<verse number="1">א הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה--בכתבו את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך</verse>
				<verse number="3">ג אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי</verse>
				<verse number="4">ד כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא</verse>
				<verse number="5">ה ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש  כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם יהוה ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="46">
				<verse number="1">א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים</verse>
				<verse number="2">ב למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש--אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה</verse>
				<verse number="3">ג ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה</verse>
				<verse number="4">ד אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת</verse>
				<verse number="5">ה מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו--מגור מסביב נאם יהוה</verse>
				<verse number="6">ו אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו</verse>
				<verse number="7">ז מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו</verse>
				<verse number="8">ח מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה</verse>
				<verse number="9">ט עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים--כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת</verse>
				<verse number="10">י והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם  כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון--אל נהר פרת</verse>
				<verse number="11">יא עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי (הרבית) רפאות תעלה אין לך</verse>
				<verse number="12">יב שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ  כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא--לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים</verse>
				<verse number="14">יד הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך--כי אכלה חרב סביביך</verse>
				<verse number="15">טו מדוע נסחף אביריך  לא עמד כי יהוה הדפו</verse>
				<verse number="16">טז הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה</verse>
				<verse number="17">יז קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד</verse>
				<verse number="18">יח חי אני נאם המלך--יהוה צבאות שמו  כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא</verse>
				<verse number="19">יט כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים  כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא</verse>
				<verse number="21">כא גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו  כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם</verse>
				<verse number="22">כב קולה כנחש ילך  כי בחיל ילכו--ובקרדמות באו לה כחטבי עצים</verse>
				<verse number="23">כג כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר  כי רבו מארבה ואין להם מספר</verse>
				<verse number="24">כד הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון</verse>
				<verse number="25">כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה--ועל הבטחים בו</verse>
				<verse number="26">כו ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="27">כז ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל--כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד</verse>
				<verse number="28">כח אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה--כי אתך אני  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="47">
				<verse number="1">א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ</verse>
				<verse number="3">ג מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו--לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים</verse>
				<verse number="4">ד על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר  כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור</verse>
				<verse number="5">ה באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי</verse>
				<verse number="6">ו הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך--הרגעי ודמי</verse>
				<verse number="7">ז איך תשקטי ויהוה צוה לה  אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="48">
				<verse number="1">א למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה</verse>
				<verse number="2">ב אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב</verse>
				<verse number="3">ג קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול</verse>
				<verse number="4">ד נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה)</verse>
				<verse number="5">ה כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי  כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו</verse>
				<verse number="6">ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר</verse>
				<verse number="7">ז כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו)</verse>
				<verse number="8">ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה</verse>
				<verse number="9">ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן</verse>
				<verse number="10">י ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם</verse>
				<verse number="11">יא שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו</verse>
				<verse number="13">יג ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם</verse>
				<verse number="14">יד איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה</verse>
				<verse number="15">טו שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח  נאם המלך--יהוה צבאות שמו</verse>
				<verse number="16">טז קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד</verse>
				<verse number="17">יז נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה</verse>
				<verse number="18">יח רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון  כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך</verse>
				<verse number="19">יט אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה</verse>
				<verse number="20">כ הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב</verse>
				<verse number="21">כא ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת)</verse>
				<verse number="22">כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים</verse>
				<verse number="23">כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון</verse>
				<verse number="24">כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות</verse>
				<verse number="25">כה נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה</verse>
				<verse number="26">כו השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא</verse>
				<verse number="27">כז ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא)  כי מדי דבריך בו תתנודד</verse>
				<verse number="28">כח עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת</verse>
				<verse number="29">כט שמענו גאון מואב גאה מאד  גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו</verse>
				<verse number="30">ל אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו</verse>
				<verse number="31">לא על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק  אל אנשי קיר חרש יהגה</verse>
				<verse number="32">לב מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל</verse>
				<verse number="33">לג ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד</verse>
				<verse number="34">לד מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה  כי גם מי נמרים למשמות יהיו</verse>
				<verse number="35">לה והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו</verse>
				<verse number="36">לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו</verse>
				<verse number="37">לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק</verse>
				<verse number="38">לח על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד  כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה</verse>
				<verse number="39">לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב</verse>
				<verse number="41">מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה</verse>
				<verse number="42">מב ונשמד מואב מעם  כי על יהוה הגדיל</verse>
				<verse number="43">מג פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה</verse>
				<verse number="44">מד הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח  כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה</verse>
				<verse number="45">מה בצל חשבון עמדו מכח נסים  כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון</verse>
				<verse number="46">מו אוי לך מואב אבד עם כמוש  כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה</verse>
				<verse number="47">מז ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="49">
				<verse number="1">א לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו--מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב</verse>
				<verse number="2">ב לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה</verse>
				<verse number="3">ג הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה--חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות  כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו</verse>
				<verse number="4">ד מה תתהללי בעמקים--זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי</verse>
				<verse number="5">ה הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות--מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד</verse>
				<verse number="6">ו ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון--נאם יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם</verse>
				<verse number="8">ח נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן  כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו</verse>
				<verse number="9">ט אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים</verse>
				<verse number="10">י כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו</verse>
				<verse number="11">יא עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה  לא תנקה כי שתה תשתה</verse>
				<verse number="13">יג כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם</verse>
				<verse number="14">יד שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה</verse>
				<verse number="15">טו כי הנה קטן נתתיך בגוים--בזוי באדם</verse>
				<verse number="16">טז תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה  כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה</verse>
				<verse number="17">יז והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה</verse>
				<verse number="18">יח כמהפכת סדם ועמרה ושכניה--אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם</verse>
				<verse number="19">יט הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן  אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם</verse>
				<verse number="21">כא מקול נפלם רעשה הארץ  צעקה בים סוף נשמע קולה</verse>
				<verse number="22">כב הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג לדמשק בושה חמת וארפד--כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל</verse>
				<verse number="24">כד רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה</verse>
				<verse number="25">כה איך לא עזבה עיר תהלה (תהלת)--קרית משושי</verse>
				<verse number="26">כו לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="27">כז והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך בבל--כה אמר יהוה  קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם</verse>
				<verse number="29">כט אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב</verse>
				<verse number="30">ל נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור--נאם יהוה  כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם (עליכם) מחשבה</verse>
				<verse number="31">לא קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח--נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו</verse>
				<verse number="32">לב והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה</verse>
				<verse number="33">לג והיתה חצור למעון תנים שממה--עד עולם  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם  בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה--לאמר</verse>
				<verse number="35">לה כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם</verse>
				<verse number="36">לו והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם (עילם)</verse>
				<verse number="37">לז והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי--נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם</verse>
				<verse number="38">לח ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה</verse>
				<verse number="39">לט והיה באחרית הימים אשוב (אשיב) את שבית (שבות) עילם--נאם יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="50">
				<verse number="1">א הדבר אשר דבר יהוה אל בבל--אל ארץ כשדים  ביד ירמיהו הנביא</verse>
				<verse number="2">ב הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה</verse>
				<verse number="3">ג כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה  מאדם ועד בהמה נדו הלכו</verse>
				<verse number="4">ד בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו</verse>
				<verse number="5">ה ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח</verse>
				<verse number="6">ו צאן אבדות היה (היו) עמי--רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם</verse>
				<verse number="7">ז כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן</verse>
				<verse number="9">ט כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם</verse>
				<verse number="10">י והיתה כשדים לשלל  כל שלליה ישבעו נאם יהוה</verse>
				<verse number="11">יא כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי  כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים</verse>
				<verse number="12">יב בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה</verse>
				<verse number="13">יג מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה</verse>
				<verse number="14">יד ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ  כי ליהוה חטאה</verse>
				<verse number="15">טו הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה  כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה</verse>
				<verse number="16">טז כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר--מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו--כאשר פקדתי אל מלך אשור</verse>
				<verse number="19">יט ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו</verse>
				<verse number="20">כ בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה  כי אסלח לאשר אשאיר  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב קול מלחמה בארץ--ושבר גדול</verse>
				<verse number="23">כג איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים</verse>
				<verse number="24">כד יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת--כי ביהוה התגרית</verse>
				<verse number="25">כה פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו  כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות--בארץ כשדים</verse>
				<verse number="26">כו באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית</verse>
				<verse number="27">כז חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח קול נסים ופלטים מארץ בבל  להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו--נקמת היכלו</verse>
				<verse number="29">כט השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי   (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה  כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל</verse>
				<verse number="30">ל לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="31">לא הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות  כי בא יומך עת פקדתיך</verse>
				<verse number="32">לב וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם</verse>
				<verse number="34">לד גאלם חזק יהוה צבאות שמו--ריב יריב את ריבם  למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל</verse>
				<verse number="35">לה חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה</verse>
				<verse number="36">לו חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו</verse>
				<verse number="37">לז חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה--והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו</verse>
				<verse number="38">לח חרב אל מימיה ויבשו  כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו</verse>
				<verse number="39">לט לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר</verse>
				<verse number="40">מ כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה--נאם יהוה  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם</verse>
				<verse number="41">מא הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ</verse>
				<verse number="42">מב קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל</verse>
				<verse number="43">מג שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו--חיל כיולדה</verse>
				<verse number="44">מד הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני</verse>
				<verse number="45">מה לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים  אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה</verse>
				<verse number="46">מו מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="51">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי--רוח משחית</verse>
				<verse number="2">ב ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה  כי היו עליה מסביב ביום רעה</verse>
				<verse number="3">ג אל ידרך ידרך (  ) הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה--החרימו כל צבאה</verse>
				<verse number="4">ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה</verse>
				<verse number="5">ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו--מיהוה צבאות  כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל</verse>
				<verse number="6">ו נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו--אל תדמו בעונה  כי עת נקמה היא ליהוה--גמול הוא משלם לה</verse>
				<verse number="7">ז כוס זהב בבל ביד יהוה--משכרת כל הארץ  מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים</verse>
				<verse number="8">ח פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה--אולי תרפא</verse>
				<verse number="9">ט רפאנו את בבל ולא נרפתה--עזבוה ונלך איש לארצו  כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים</verse>
				<verse number="10">י הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא הברו החצים מלאו השלטים--העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה  כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו</verse>
				<verse number="12">יב אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר--הקימו שמרים הכינו הארבים  כי גם זמם יהוה--גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל</verse>
				<verse number="13">יג שכנתי (שכנת) על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך</verse>
				<verse number="14">יד נשבע יהוה צבאות בנפשו  כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים</verse>
				<verse number="16">טז לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו</verse>
				<verse number="17">יז נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל  כי שקר נסכו ולא רוח בם</verse>
				<verse number="18">יח הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו</verse>
				<verse number="19">יט לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא--ושבט נחלתו  יהוה צבאות שמו  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות</verse>
				<verse number="21">כא ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו</verse>
				<verse number="22">כב ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה</verse>
				<verse number="23">כג ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים</verse>
				<verse number="24">כד ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון--לעיניכם  נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה</verse>
				<verse number="26">כו ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות  כי שממות עולם תהיה נאם יהוה</verse>
				<verse number="27">כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים--השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר</verse>
				<verse number="28">כח קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו</verse>
				<verse number="29">כט ותרעש הארץ ותחל  כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב</verse>
				<verse number="30">ל חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות--נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה</verse>
				<verse number="31">לא רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד--להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה</verse>
				<verse number="32">לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה  עוד מעט ובאה עת הקציר לה</verse>
				<verse number="34">לד אכלנו (אכלני) הממנו (הממני) נבוכדראצר מלך בבל הציגנו (הציגני) כלי ריק בלענו (בלעני) כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו (הדיחני)</verse>
				<verse number="35">לה חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה</verse>
				<verse number="37">לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב</verse>
				<verse number="38">לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות</verse>
				<verse number="39">לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו--נאם יהוה</verse>
				<verse number="40">מ אורידם ככרים לטבוח--כאילים עם עתודים</verse>
				<verse number="41">מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים</verse>
				<verse number="42">מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה</verse>
				<verse number="43">מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה  ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם</verse>
				<verse number="44">מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה</verse>
				<verse number="45">מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו--מחרון אף יהוה</verse>
				<verse number="46">מו ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל</verse>
				<verse number="47">מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה</verse>
				<verse number="48">מח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם  כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה</verse>
				<verse number="49">מט גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ</verse>
				<verse number="50">נ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם</verse>
				<verse number="51">נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו  כי באו זרים על מקדשי בית יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="52">נב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל</verse>
				<verse number="53">נג כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה  מאתי יבאו שדדים לה--נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="54">נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים</verse>
				<verse number="55">נה כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם</verse>
				<verse number="56">נו כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם  כי אל גמלות יהוה שלם ישלם</verse>
				<verse number="57">נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו  נאם המלך--יהוה צבאות שמו  {ס}</verse>
				<verse number="58">נח כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו  {ס}</verse>
				<verse number="59">נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה</verse>
				<verse number="60">ס ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל--אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל</verse>
				<verse number="61">סא ויאמר ירמיהו אל שריה  כבאך בבל--וראית וקראת את כל הדברים האלה</verse>
				<verse number="62">סב ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה  כי שממות עולם תהיה</verse>
				<verse number="63">סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת</verse>
				<verse number="64">סד ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה--ויעפו  עד הנה דברי ירמיהו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="52">
				<verse number="1">א בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל (חמוטל) בת ירמיהו מלבנה</verse>
				<verse number="2">ב ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקם</verse>
				<verse number="3">ג כי על אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל</verse>
				<verse number="4">ד ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב</verse>
				<verse number="5">ה ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו</verse>
				<verse number="6">ו בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ</verse>
				<verse number="7">ז ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילכו דרך הערבה</verse>
				<verse number="8">ח וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו--נפצו מעליו</verse>
				<verse number="9">ט ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים</verse>
				<verse number="10">י וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה</verse>
				<verse number="11">יא ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בבית (בית) הפקדת עד יום מותו</verse>
				<verse number="12">יב ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל--בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם</verse>
				<verse number="13">יג וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש</verse>
				<verse number="14">יד ואת כל חמות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר את רב טבחים</verse>
				<verse number="15">טו ומדלות העם ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו אל מלך בבל ואת יתר האמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים</verse>
				<verse number="16">טז ומדלות הארץ--השאיר נבוזראדן רב טבחים  לכרמים וליגבים</verse>
				<verse number="17">יז ואת עמודי הנחשת אשר לבית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את כל נחשתם בבלה</verse>
				<verse number="18">יח ואת הסרות ואת היעים ואת המזמרות ואת המזרקת ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בהם--לקחו</verse>
				<verse number="19">יט ואת הספים ואת המחתות ואת המזרקות ואת הסירות ואת המנרות ואת הכפות ואת המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים</verse>
				<verse number="20">כ העמודים שנים הים אחד והבקר שנים עשר נחשת אשר תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה</verse>
				<verse number="21">כא והעמודים שמנה עשרה אמה קומה (קומת) העמד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב</verse>
				<verse number="22">כב וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים</verse>
				<verse number="23">כג ויהיו הרמנים--תשעים וששה רוחה  כל הרמונים מאה על השבכה סביב  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן המשנה--ואת שלשת שמרי הסף</verse>
				<verse number="25">כה ומן העיר לקח סריס אחד אשר היה פקיד על אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר</verse>
				<verse number="26">כו ויקח אותם נבוזראדן רב טבחים וילך אותם אל מלך בבל רבלתה</verse>
				<verse number="27">כז ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח זה העם אשר הגלה נבוכדראצר  בשנת שבע--יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה</verse>
				<verse number="29">כט בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר  מירושלם--נפש שמנה מאות שלשים ושנים</verse>
				<verse number="30">ל בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל נפש ארבעת אלפים ושש מאות  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש  נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את ראש יהויכין מלך יהודה ויצא אתו מבית הכליא (הכלוא)</verse>
				<verse number="32">לב וידבר אתו טבות ויתן את כסאו ממעל לכסא מלכים (המלכים) אשר אתו בבבל</verse>
				<verse number="33">לג ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל ימי חיו</verse>
				<verse number="34">לד וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו--עד יום מותו  כל ימי חייו  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="25">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א איכה ישבה בדד העיר רבתי עם--היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות--היתה למס  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה--אין לה מנחם מכל אהביה  כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג גלתה יהודה מעני ומרב עבדה--היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד--כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה--כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה--ראוה צרים שחקו על משבתה  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ידו פרש צר על כל מחמדיה  כי ראתה גוים באו מקדשה--אשר צויתה לא יבאו בקהל לך  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לוא אליכם כל עברי דרך--הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי  אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור--נתנני שממה כל היום דוה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי--הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים--כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז פרשה ציון בידיה אין מנחם לה--צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי--בתולתי ובחורי הלכו בשבי  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו  כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו--נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי--כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי  כי רבות אנחתי ולבי דוי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א איכה יעיב באפו אדני את בת ציון--השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב בלע אדני לא (ולא) חמל את כל נאות יעקב--הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג גדע בחרי אף כל קרן ישראל--השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה היה אדני כאויב בלע ישראל--בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז זנח אדני מזבחו נאר מקדשו--הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח חשב יהוה להשחית חומת בת ציון--נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה--גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון--העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי--נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי  בעטף עולל ויונק ברחבות קריה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לאמתם יאמרו איה דגן ויין  בהתעטפם כחלל ברחבות עיר--בהשתפך נפשם אל חיק אמתם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם--מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון  כי גדול כים שברך מי ירפא לך  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך (שבותך) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ספקו עליך כפים כל עברי דרך--שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם  הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי--משוש לכל הארץ  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז פצו עליך פיהם כל איביך--שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם--הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה--אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט קומי רני בליל (בלילה) לראש אשמרות--שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך--העטופים ברעב בראש כל חוצות  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה  אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד  אשר טפחתי ורביתי איבי כלם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו</verse>
				<verse number="2">ב אותי נהג וילך חשך ולא אור</verse>
				<verse number="3">ג אך בי ישב יהפך ידו כל היום  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד בלה בשרי ועורי שבר עצמותי</verse>
				<verse number="5">ה בנה עלי ויקף ראש ותלאה</verse>
				<verse number="6">ו במחשכים הושיבני כמתי עולם  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי</verse>
				<verse number="8">ח גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי</verse>
				<verse number="9">ט גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים</verse>
				<verse number="11">יא דרכי סורר ויפשחני שמני שמם</verse>
				<verse number="12">יב דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג הביא בכליתי בני אשפתו</verse>
				<verse number="14">יד הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום</verse>
				<verse number="15">טו השביעני במרורים הרוני לענה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר</verse>
				<verse number="17">יז ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה</verse>
				<verse number="18">יח ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט זכר עניי ומרודי לענה וראש</verse>
				<verse number="20">כ זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי</verse>
				<verse number="21">כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו</verse>
				<verse number="23">כג חדשים לבקרים רבה אמונתך</verse>
				<verse number="24">כד חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו</verse>
				<verse number="26">כו טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה</verse>
				<verse number="27">כז טוב לגבר כי ישא על בנעוריו  {ס}</verse>
				<verse number="28">כח ישב בדד וידם כי נטל עליו</verse>
				<verse number="29">כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה</verse>
				<verse number="30">ל יתן למכהו לחי ישבע בחרפה  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא כי לא יזנח לעולם אדני</verse>
				<verse number="32">לב כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו</verse>
				<verse number="33">לג כי לא ענה מלבו ויגה בני איש  {ס}</verse>
				<verse number="34">לד לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ</verse>
				<verse number="35">לה להטות משפט גבר נגד פני עליון</verse>
				<verse number="36">לו לעות אדם בריבו אדני לא ראה  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז מי זה אמר ותהי אדני לא צוה</verse>
				<verse number="38">לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב</verse>
				<verse number="39">לט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו  {ס}</verse>
				<verse number="40">מ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה</verse>
				<verse number="41">מא נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים</verse>
				<verse number="42">מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת  {ס}</verse>
				<verse number="43">מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת</verse>
				<verse number="44">מד סכותה בענן לך מעבור תפלה</verse>
				<verse number="45">מה סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו פצו עלינו פיהם כל איבינו</verse>
				<verse number="47">מז פחד ופחת היה לנו השאת והשבר</verse>
				<verse number="48">מח פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי  {ס}</verse>
				<verse number="49">מט עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות</verse>
				<verse number="50">נ עד ישקיף וירא יהוה משמים</verse>
				<verse number="51">נא עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי  {ס}</verse>
				<verse number="52">נב צוד צדוני כצפור איבי חנם</verse>
				<verse number="53">נג צמתו בבור חיי וידו אבן בי</verse>
				<verse number="54">נד צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי  {ס}</verse>
				<verse number="55">נה קראתי שמך יהוה מבור תחתיות</verse>
				<verse number="56">נו קולי שמעת  אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי</verse>
				<verse number="57">נז קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא  {ס}</verse>
				<verse number="58">נח רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי</verse>
				<verse number="59">נט ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי</verse>
				<verse number="60">ס ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי  {ס}</verse>
				<verse number="61">סא שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי</verse>
				<verse number="62">סב שפתי קמי והגיונם עלי כל היום</verse>
				<verse number="63">סג שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם  {ס}</verse>
				<verse number="64">סד תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם</verse>
				<verse number="65">סה תתן להם מגנת לב תאלתך להם</verse>
				<verse number="66">סו תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם  ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט טובים היו חללי חרב מחללי רעב  שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי  {ס}</verse>
				<verse number="10">י ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל  כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג מחטאות נביאיה עונת כהניה  השפכים בקרבה דם צדיקים  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם  אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו</verse>
				<verse number="2">ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים</verse>
				<verse number="3">ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות</verse>
				<verse number="4">ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו</verse>
				<verse number="5">ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו</verse>
				<verse number="6">ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם</verse>
				<verse number="7">ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו</verse>
				<verse number="8">ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם</verse>
				<verse number="9">ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר</verse>
				<verse number="10">י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב</verse>
				<verse number="11">יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה</verse>
				<verse number="12">יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו</verse>
				<verse number="13">יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו</verse>
				<verse number="14">יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם</verse>
				<verse number="15">טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו</verse>
				<verse number="16">טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו</verse>
				<verse number="17">יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו</verse>
				<verse number="18">יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור</verse>
				<verse number="20">כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים</verse>
				<verse number="21">כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם</verse>
				<verse number="22">כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="26">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים</verse>
				<verse number="2">ב בחמשה לחדש--היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין</verse>
				<verse number="3">ג היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים--על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה</verse>
				<verse number="4">ד וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה--כעין החשמל מתוך האש</verse>
				<verse number="5">ה ומתוכה--דמות ארבע חיות וזה מראיהן--דמות אדם להנה</verse>
				<verse number="6">ו וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם</verse>
				<verse number="7">ז ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל</verse>
				<verse number="8">ח וידו (וידי) אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם</verse>
				<verse number="9">ט חברת אשה אל אחותה כנפיהם  לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו</verse>
				<verse number="10">י ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן</verse>
				<verse number="11">יא ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה  לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה</verse>
				<verse number="12">יב ואיש אל עבר פניו ילכו  אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן</verse>
				<verse number="13">יג ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים--היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק</verse>
				<verse number="14">יד והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק</verse>
				<verse number="15">טו וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו</verse>
				<verse number="16">טז מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן</verse>
				<verse number="17">יז על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו  לא יסבו בלכתן</verse>
				<verse number="18">יח וגביהן--וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב--לארבעתן</verse>
				<verse number="19">יט ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים</verse>
				<verse number="20">כ על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים</verse>
				<verse number="21">כא בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם--כי רוח החיה באופנים</verse>
				<verse number="22">כב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא--נטוי על ראשיהם מלמעלה</verse>
				<verse number="23">כג ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה  לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם</verse>
				<verse number="24">כד ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם--קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן</verse>
				<verse number="25">כה ויהי קול--מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן</verse>
				<verse number="26">כו וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה</verse>
				<verse number="27">כז וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב</verse>
				<verse number="28">כח כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב--הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ויאמר אלי  בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך</verse>
				<verse number="2">ב ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל--אל גוים המורדים אשר מרדו בי  המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה</verse>
				<verse number="4">ד והבנים קשי פנים וחזקי לב--אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה</verse>
				<verse number="5">ה והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה--וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב  מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה</verse>
				<verse number="7">ז ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו  כי מרי המה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך--אל תהי מרי כבית המרי  פצה פיך--ואכל את אשר אני נתן אליך</verse>
				<verse number="9">ט ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר</verse>
				<verse number="10">י ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויאמר אלי--בן אדם את אשר תמצא אכול  אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ואפתח את פי ויאכילני את המגלה הזאת</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אלי  בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם</verse>
				<verse number="5">ה כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון--אתה שלוח  אל בית ישראל</verse>
				<verse number="6">ו לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך</verse>
				<verse number="7">ז ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך--כי אינם אבים לשמע אלי  כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה</verse>
				<verse number="8">ח הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם</verse>
				<verse number="9">ט כשמיר חזק מצר נתתי מצחך  לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ויאמר אלי  בן אדם--את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע</verse>
				<verse number="11">יא ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  אם ישמעו ואם יחדלו</verse>
				<verse number="12">יב ותשאני רוח--ואשמע אחרי קול רעש גדול  ברוך כבוד יהוה ממקומו</verse>
				<verse number="13">יג וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול</verse>
				<verse number="14">יד ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה</verse>
				<verse number="15">טו ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר (ואשב)--המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם</verse>
				<verse number="16">טז ויהי מקצה שבעת ימים  {פ}   ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="17">יז בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני</verse>
				<verse number="18">יח באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש</verse>
				<verse number="19">יט ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה--הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת</verse>
				<verse number="20">כ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות  כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש</verse>
				<verse number="21">כא ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק--והוא לא חטא  חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך</verse>
				<verse number="23">כג ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני</verse>
				<verse number="24">כד ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך</verse>
				<verse number="25">כה ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם</verse>
				<verse number="26">כו ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח  כי בית מרי המה</verse>
				<verse number="27">כז ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם</verse>
				<verse number="2">ב ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב</verse>
				<verse number="3">ג ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה--אות היא לבית ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו  מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם</verse>
				<verse number="5">ה ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל</verse>
				<verse number="6">ו וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני (הימני) שנית ונשאת את עון בית יהודה--ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך</verse>
				<verse number="7">ז ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה</verse>
				<verse number="8">ח והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך</verse>
				<verse number="9">ט ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם  מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום--תאכלנו</verse>
				<verse number="10">י ומאכלך אשר תאכלנו--במשקול עשרים שקל ליום  מעת עד עת תאכלנו</verse>
				<verse number="11">יא ומים במשורה תשתה ששית ההין  מעת עד עת תשתה</verse>
				<verse number="12">יב ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם--תעגנה לעיניהם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם</verse>
				<verse number="14">יד ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אלי--ראה נתתי לך את צפועי (צפיעי) הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו</verse>
				<verse number="17">יז למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם</verse>
				<verse number="2">ב שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם</verse>
				<verse number="3">ג ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך</verse>
				<verse number="4">ד ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש  ממנו תצא אש אל כל בית ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות</verse>
				<verse number="6">ו ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה  כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם</verse>
				<verse number="8">ח לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים</verse>
				<verse number="9">ט ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד--יען כל תועבתיך  {פ}</verse>
				<verse number="10">י לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול</verse>
				<verse number="12">יב שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם</verse>
				<verse number="13">יג וכלה אפי והנחותי חמתי בם--והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם</verse>
				<verse number="14">יד ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר</verse>
				<verse number="15">טו והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך  בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה--אני יהוה דברתי</verse>
				<verse number="16">טז בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם--ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם</verse>
				<verse number="17">יז ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגיאות (ולגיאיות) הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם</verse>
				<verse number="4">ד ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם</verse>
				<verse number="5">ה ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם</verse>
				<verse number="6">ו בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה--למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם</verse>
				<verse number="7">ז ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="8">ח והותרתי בהיות לכם פליטי חרב--בגוים  בהזרותיכם בארצות</verse>
				<verse number="9">ט וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם</verse>
				<verse number="10">י וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל  אשר בחרב ברעב ובדבר--יפלו</verse>
				<verse number="12">יב הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם</verse>
				<verse number="13">יג וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם</verse>
				<verse number="14">יד ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל--קץ  בא הקץ על ארבעת (ארבע) כנפות הארץ</verse>
				<verse number="3">ג עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך</verse>
				<verse number="4">ד ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול  כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר אדני יהוה  רעה אחת רעה הנה באה</verse>
				<verse number="6">ו קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה</verse>
				<verse number="7">ז באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה--ולא הד הרים</verse>
				<verse number="8">ח עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך</verse>
				<verse number="9">ט ולא תחוס עיני ולא אחמול  כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה</verse>
				<verse number="10">י הנה היום הנה באה  יצאה הצפרה--צץ המטה פרח הזדון</verse>
				<verse number="11">יא החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם--ולא נה בהם</verse>
				<verse number="12">יב בא העת הגיע היום--הקונה אל ישמח והמכר אל יתאבל  כי חרון אל כל המונה</verse>
				<verse number="13">יג כי המכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם  כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו</verse>
				<verse number="14">יד תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה  כי חרוני אל כל המונה</verse>
				<verse number="15">טו החרב בחוץ והדבר והרעב מבית  אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו</verse>
				<verse number="16">טז ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות--איש בעונו</verse>
				<verse number="17">יז כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים</verse>
				<verse number="18">יח וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה</verse>
				<verse number="19">יט כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה--כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו  כי מכשול עונם היה</verse>
				<verse number="20">כ וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה</verse>
				<verse number="21">כא ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללוה (וחללוהו)</verse>
				<verse number="22">כב והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג עשה הרתוק  כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס</verse>
				<verse number="24">כד והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם</verse>
				<verse number="25">כה קפדה בא ובקשו שלום ואין</verse>
				<verse number="26">כו הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא--ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים</verse>
				<verse number="27">כז המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אתם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה</verse>
				<verse number="2">ב ואראה והנה דמות כמראה אש--ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה</verse>
				<verse number="3">ג וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה</verse>
				<verse number="4">ד והנה שם--כבוד אלהי ישראל  כמראה אשר ראיתי בבקעה</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אלי--בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אלי--בן אדם הראה אתה מהם (מה הם) עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלי  בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה</verse>
				<verse number="10">י ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל--מחקה על הקיר סביב סביב</verse>
				<verse number="11">יא ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו  כי אמרים אין יהוה ראה אתנו--עזב יהוה את הארץ</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אלי  עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים</verse>
				<verse number="14">יד ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה</verse>
				<verse number="16">טז ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש</verse>
				<verse number="17">יז ויאמר אלי הראית בן אדם--הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה  כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם</verse>
				<verse number="18">יח וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו</verse>
				<verse number="2">ב והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת</verse>
				<verse number="3">ג וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה</verse>
				<verse number="5">ה ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו  על (אל) תחס עיניכם (עינכם) ואל תחמלו</verse>
				<verse number="6">ו זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים--צאו ויצאו והכו בעיר</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה  כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה</verse>
				<verse number="10">י וגם אני--לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי</verse>
				<verse number="11">יא והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר  עשיתי כאשר (ככל אשר) צויתני  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא--נראה עליהם</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני</verse>
				<verse number="3">ג והכרבים עמדים מימין לבית--בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית</verse>
				<verse number="4">ד וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה</verse>
				<verse number="5">ה וקול כנפי הכרובים--נשמע עד החצר החיצנה  כקול אל שדי בדברו</verse>
				<verse number="6">ו ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן</verse>
				<verse number="7">ז וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא</verse>
				<verse number="8">ח וירא לכרבים--תבנית יד אדם תחת כנפיהם</verse>
				<verse number="9">ט ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים--אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש</verse>
				<verse number="10">י ומראיהם--דמות אחד לארבעתם  כאשר יהיה האופן בתוך האופן</verse>
				<verse number="11">יא בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו--לא יסבו בלכתם  כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו--לא יסבו בלכתם</verse>
				<verse number="12">יב וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם--והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם</verse>
				<verse number="13">יג לאופנים--להם קורא הגלגל באזני</verse>
				<verse number="14">יד וארבעה פנים לאחד  פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר</verse>
				<verse number="15">טו וירמו הכרובים--היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר</verse>
				<verse number="16">טז ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם</verse>
				<verse number="17">יז בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם  כי רוח החיה בהם</verse>
				<verse number="18">יח ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים</verse>
				<verse number="19">יט וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה</verse>
				<verse number="20">כ היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל--בנהר כבר ואדע כי כרובים המה</verse>
				<verse number="21">כא ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם</verse>
				<verse number="22">כב ודמות פניהם--המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו--שרי העם  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלי  בן אדם--אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת</verse>
				<verse number="3">ג האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד לכן הנבא עליהם  הנבא בן אדם</verse>
				<verse number="5">ה ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה</verse>
				<verse number="6">ו הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה</verse>
				<verse number="8">ח חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="9">ט והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים</verse>
				<verse number="10">י בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="11">יא היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם</verse>
				<verse number="12">יב וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה--כלה אתה עשה את שארית ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="15">טו בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה  אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה--לנו היא נתנה הארץ למורשה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל</verse>
				<verse number="18">יח ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה--ממנה</verse>
				<verse number="19">יט ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר</verse>
				<verse number="20">כ למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם--ואני אהיה להם לאלהים</verse>
				<verse number="21">כא ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך--דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="22">כב וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה</verse>
				<verse number="23">כג ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר</verse>
				<verse number="24">כד ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי</verse>
				<verse number="25">כה ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב  אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם</verse>
				<verse number="3">ג ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה</verse>
				<verse number="4">ד והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה</verse>
				<verse number="5">ה לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו</verse>
				<verse number="6">ו לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ  כי מופת נתתיך לבית ישראל</verse>
				<verse number="7">ז ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר</verse>
				<verse number="9">ט בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי  מה אתה עשה</verse>
				<verse number="10">י אמר אליהם כה אמר אדני יהוה  הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם</verse>
				<verse number="11">יא אמר אני מופתכם  כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו</verse>
				<verse number="12">יב והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ</verse>
				<verse number="13">יג ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות</verse>
				<verse number="14">יד וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם</verse>
				<verse number="15">טו וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות</verse>
				<verse number="16">טז והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="18">יח בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה</verse>
				<verse number="19">יט ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה</verse>
				<verse number="20">כ והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="22">כב בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר  יארכו הימים ואבד כל חזון</verse>
				<verse number="23">כג לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל  כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון</verse>
				<verse number="24">כד כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק  בתוך בית ישראל</verse>
				<verse number="25">כה כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד  כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="27">כז בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא</verse>
				<verse number="28">כח לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו</verse>
				<verse number="4">ד כשעלים בחרבות--נביאיך ישראל היו</verse>
				<verse number="5">ה לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה</verse>
				<verse number="6">ו חזו שוא וקסם כזב--האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר</verse>
				<verse number="7">ז הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב--לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="9">ט והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה</verse>
				<verse number="10">י יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום--ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל</verse>
				<verse number="11">יא אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע</verse>
				<verse number="12">יב והנה נפל הקיר  הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה</verse>
				<verse number="14">יד והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ--ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו</verse>
				<verse number="16">טז נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן</verse>
				<verse number="18">יח ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה--לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה</verse>
				<verse number="19">יט ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה  בכזבכם--לעמי שמעי כזב  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת</verse>
				<verse number="21">כא וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה</verse>
				<verse number="22">כב יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו</verse>
				<verse number="23">כג לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="3">ג בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם  האדרש אדרש להם  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא  אני יהוה נעניתי לו בה (בא)--ברב גלוליו</verse>
				<verse number="5">ה למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם</verse>
				<verse number="7">ז כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי--אני יהוה נענה לו בי</verse>
				<verse number="8">ח ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט והנביא כי יפתה ודבר דבר--אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל</verse>
				<verse number="10">י ונשאו עונם  כעון הדרש--כעון הנביא יהיה</verse>
				<verse number="11">יא למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="13">יג בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה</verse>
				<verse number="14">יד והיו שלשת האנשים האלה בתוכה--נח דנאל (דניאל) ואיוב  המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה</verse>
				<verse number="16">טז שלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו  המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה</verse>
				<verse number="17">יז או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה</verse>
				<verse number="18">יח ושלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות  כי הם לבדם ינצלו</verse>
				<verse number="19">יט או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה</verse>
				<verse number="20">כ ונח דנאל (דניאל) ואיוב בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו  המה בצדקתם יצילו נפשם  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם--להכרית ממנה אדם ובהמה</verse>
				<verse number="22">כב והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות--הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם--את כל אשר הבאתי עליה</verse>
				<verse number="23">כג ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה--נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="15">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ--הזמורה אשר היה בעצי היער</verse>
				<verse number="3">ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי</verse>
				<verse number="4">ד הנה לאש נתן לאכלה  את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר--היצלח למלאכה</verse>
				<verse number="5">ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה  אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה--כן נתתי את ישבי ירושלם</verse>
				<verse number="7">ז ונתתי את פני בהם--מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם</verse>
				<verse number="8">ח ונתתי את הארץ שממה--יען מעלו מעל נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="16">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית</verse>
				<verse number="4">ד ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת</verse>
				<verse number="5">ה לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה--לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך</verse>
				<verse number="6">ו ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי</verse>
				<verse number="7">ז רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים  שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה</verse>
				<verse number="8">ח ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה--ותהיי לי</verse>
				<verse number="9">ט וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן</verse>
				<verse number="10">י ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי</verse>
				<verse number="11">יא ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך</verse>
				<verse number="12">יב ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך</verse>
				<verse number="13">יג ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי (שש) ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי (אכלת) ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה</verse>
				<verse number="14">יד ויצא לך שם בגוים ביפיך  כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי</verse>
				<verse number="16">טז ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם  לא באות ולא יהיה</verse>
				<verse number="17">יז ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם</verse>
				<verse number="18">יח ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי (נתת) לפניהם</verse>
				<verse number="19">יט ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי  נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="20">כ ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול--המעט מתזנותך (מתזנותיך)</verse>
				<verse number="21">כא ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם</verse>
				<verse number="22">כב ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך--בהיותך עירם ועריה מתבוססת בדמך היית</verse>
				<verse number="23">כג ויהי אחרי כל רעתך  אוי אוי לך נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="24">כד ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב</verse>
				<verse number="25">כה אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנותך (תזנותיך)</verse>
				<verse number="26">כו ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני</verse>
				<verse number="27">כז והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים--הנכלמות מדרכך זמה</verse>
				<verse number="28">כח ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת</verse>
				<verse number="29">כט ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת</verse>
				<verse number="30">ל מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה--בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת</verse>
				<verse number="31">לא בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי (עשית) בכל רחוב ולא הייתי (היית) כזונה לקלס אתנן</verse>
				<verse number="32">לב האשה המנאפת--תחת אישה תקח את זרים</verse>
				<verse number="33">לג לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך</verse>
				<verse number="34">לד ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך--ותהי להפך</verse>
				<verse number="35">לה לכן זונה שמעי דבר יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="36">לו כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם</verse>
				<verse number="37">לז לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך</verse>
				<verse number="38">לח ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה</verse>
				<verse number="39">לט ונתתי אתך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה</verse>
				<verse number="40">מ והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם</verse>
				<verse number="41">מא ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד</verse>
				<verse number="42">מב והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד</verse>
				<verse number="43">מג יען אשר לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי (עשית) את הזמה על כל תועבתיך</verse>
				<verse number="44">מד הנה כל המשל עליך ימשל לאמר  כאמה בתה</verse>
				<verse number="45">מה בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן--אמכן חתית ואביכן אמרי</verse>
				<verse number="46">מו ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך--סדם ובנותיה</verse>
				<verse number="47">מז ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשיתי (עשית)  כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך</verse>
				<verse number="48">מח חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה--כאשר עשית את ובנותיך</verse>
				<verse number="49">מט הנה זה היה עון סדם אחותך  גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה</verse>
				<verse number="50">נ ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי  {ס}</verse>
				<verse number="51">נא ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך (אחותיך) בכל תועבתיך אשר עשיתי (עשית)</verse>
				<verse number="52">נב גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך</verse>
				<verse number="53">נג ושבתי את שביתהן--את שבית (שבות) סדם ובנותיה ואת שבית (שבות) שמרון ובנותיה ושבית (ושבות) שביתיך בתוכהנה</verse>
				<verse number="54">נד למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית--בנחמך אתן</verse>
				<verse number="55">נה ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן</verse>
				<verse number="56">נו ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך</verse>
				<verse number="57">נז בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב</verse>
				<verse number="58">נח את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים--נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="59">נט כי כה אמר אדני יהוה ועשית (ועשיתי) אותך כאשר עשית--אשר בזית אלה להפר ברית</verse>
				<verse number="60">ס וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם</verse>
				<verse number="61">סא וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך</verse>
				<verse number="62">סב והקימתי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה</verse>
				<verse number="63">סג למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך--בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="17">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה--בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז</verse>
				<verse number="4">ד את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו</verse>
				<verse number="5">ה ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו</verse>
				<verse number="6">ו ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן--ותעש בדים ותשלח פראות</verse>
				<verse number="7">ז ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה</verse>
				<verse number="8">ח אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה--לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת</verse>
				<verse number="9">ט אמר כה אמר אדני יהוה--תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה</verse>
				<verse number="10">י והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="12">יב אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה</verse>
				<verse number="13">יג ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח</verse>
				<verse number="14">יד להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה</verse>
				<verse number="15">טו וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט</verse>
				<verse number="16">טז חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו--אתו בתוך בבל ימות</verse>
				<verse number="17">יז ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק--להכרית נפשות רבות</verse>
				<verse number="18">יח ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר--ונתתיו בראשו</verse>
				<verse number="20">כ ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי</verse>
				<verse number="21">כא ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול</verse>
				<verse number="23">כג בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף--בצל דליותיו תשכנה</verse>
				<verse number="24">כד וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש  אני יהוה דברתי ועשיתי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="18">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר  אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה</verse>
				<verse number="3">ג חי אני נאם אדני יהוה  אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה--בישראל</verse>
				<verse number="4">ד הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה  הנפש החטאת היא תמות</verse>
				<verse number="5">ה ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה</verse>
				<verse number="6">ו אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב</verse>
				<verse number="7">ז ואיש לא יונה--חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד</verse>
				<verse number="8">ח בנשך לא יתן ותרבית לא יקח--מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש</verse>
				<verse number="9">ט בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת  צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="10">י והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה</verse>
				<verse number="11">יא והוא את כל אלה לא עשה--כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא</verse>
				<verse number="12">יב עני ואביון הונה--גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה</verse>
				<verse number="13">יג בנשך נתן ותרבית לקח וחי  לא יחיה את כל התועבות האלה עשה--מות יומת דמיו בו יהיה</verse>
				<verse number="14">יד והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה ויראה ולא יעשה כהן</verse>
				<verse number="15">טו על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא</verse>
				<verse number="16">טז ואיש לא הונה--חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד</verse>
				<verse number="17">יז מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח--משפטי עשה בחקותי הלך  הוא לא ימות בעון אביו--חיה יחיה</verse>
				<verse number="18">יח אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו</verse>
				<verse number="19">יט ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם--חיה יחיה</verse>
				<verse number="20">כ הנפש החטאת היא תמות  בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן--צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע (הרשע) עליו תהיה  {ס}</verse>
				<verse number="21">כא והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה לא ימות</verse>
				<verse number="22">כב כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו  בצדקתו אשר עשה יחיה</verse>
				<verse number="23">כג החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה  הלוא בשובו מדרכיו וחיה  {ס}</verse>
				<verse number="24">כד ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי--כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות</verse>
				<verse number="25">כה ואמרתם לא יתכן דרך אדני  שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו</verse>
				<verse number="26">כו בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם  בעולו אשר עשה ימות  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה--הוא את נפשו יחיה</verse>
				<verse number="28">כח ויראה וישוב (וישב) מכל פשעיו אשר עשה--חיו יחיה לא ימות</verse>
				<verse number="29">כט ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני  הדרכי לא יתכנו בית ישראל--הלא דרכיכם לא יתכן</verse>
				<verse number="30">ל לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל--נאם אדני יהוה  שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון</verse>
				<verse number="31">לא השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל</verse>
				<verse number="32">לב כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה  והשיבו וחיו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="19">
				<verse number="1">א ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל</verse>
				<verse number="2">ב ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה</verse>
				<verse number="3">ג ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל</verse>
				<verse number="4">ד וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="5">ה ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו</verse>
				<verse number="6">ו ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל</verse>
				<verse number="7">ז וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו</verse>
				<verse number="8">ח ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש</verse>
				<verse number="9">ט ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="10">י אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים</verse>
				<verse number="11">יא ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו</verse>
				<verse number="12">יב ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו</verse>
				<verse number="13">יג ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא</verse>
				<verse number="14">יד ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול  קינה היא ותהי לקינה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="20">
				<verse number="1">א ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני  {ס}</verse>
				<verse number="2">ב ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="3">ג בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים  חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="4">ד התשפט אתם התשפוט בן אדם  את תועבת אבותם הודיעם</verse>
				<verse number="5">ה ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="6">ו ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים  אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות</verse>
				<verse number="7">ז ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו  אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="8">ח וימרו בי ולא אבו לשמע אלי--איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים</verse>
				<verse number="9">ט ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים</verse>
				<verse number="10">י ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר</verse>
				<verse number="11">יא ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם  אשר יעשה אותם האדם וחי בהם</verse>
				<verse number="12">יב וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם--לדעת כי אני יהוה מקדשם</verse>
				<verse number="13">יג וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר--לכלותם</verse>
				<verse number="14">יד ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם</verse>
				<verse number="15">טו וגם אני נשאתי ידי להם--במדבר  לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות</verse>
				<verse number="16">טז יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו  כי אחרי גלוליהם לבם הלך</verse>
				<verse number="17">יז ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר</verse>
				<verse number="18">יח ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו</verse>
				<verse number="19">יט אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם</verse>
				<verse number="20">כ ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם--לדעת כי אני יהוה אלהיכם</verse>
				<verse number="21">כא וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם--במדבר</verse>
				<verse number="22">כב והשבתי את ידי ואעש למען שמי--לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם</verse>
				<verse number="23">כג גם אני נשאתי את ידי להם--במדבר  להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות</verse>
				<verse number="24">כד יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם</verse>
				<verse number="25">כה וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים--לא יחיו בהם</verse>
				<verse number="26">כו ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם  למען אשמם--למען אשר ידעו אשר אני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל</verse>
				<verse number="28">כח ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם</verse>
				<verse number="29">כט ואמר אלהם--מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים</verse>
				<verse number="31">לא ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום  {ס}  ואני אדרש לכם בית ישראל  חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם</verse>
				<verse number="32">לב והעלה על רוחכם--היו לא תהיה  אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות--לשרת עץ ואבן</verse>
				<verse number="33">לג חי אני נאם אדני יהוה  אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם</verse>
				<verse number="34">לד והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה</verse>
				<verse number="35">לה והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים</verse>
				<verse number="36">לו כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים--כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="37">לז והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית</verse>
				<verse number="38">לח וברותי מכם המרדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="39">לט ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם</verse>
				<verse number="40">מ כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה--שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ  שם ארצם--ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם</verse>
				<verse number="41">מא בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים</verse>
				<verse number="42">מב וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל--אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם</verse>
				<verse number="43">מג וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם</verse>
				<verse number="44">מד וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי  לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל--נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="21">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה  כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה</verse>
				<verse number="4">ד וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה  לא תכבה</verse>
				<verse number="5">ה ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="7">ז בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל</verse>
				<verse number="8">ח ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע</verse>
				<verse number="9">ט יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון</verse>
				<verse number="10">י וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה  לא תשוב עוד  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם</verse>
				<verse number="12">יב והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="14">יד בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני  אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה</verse>
				<verse number="15">טו למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ</verse>
				<verse number="16">טז ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג</verse>
				<verse number="17">יז זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך</verse>
				<verse number="18">יח כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה  נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="19">יט ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם</verse>
				<verse number="20">כ למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח</verse>
				<verse number="21">כא התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות</verse>
				<verse number="22">כב וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי  אני יהוה דברתי  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="24">כד ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא</verse>
				<verse number="25">כה דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה</verse>
				<verse number="26">כו כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם  קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד</verse>
				<verse number="27">כז בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק</verse>
				<verse number="28">כח והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש  {ס}</verse>
				<verse number="29">כט לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ  {ס}</verse>
				<verse number="31">לא כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל</verse>
				<verse number="32">לב עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו  {פ} [ (Ezekiel 21:33) לג ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק ] [ (Ezekiel 21:34) לד בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ ] [ (Ezekiel 21:35) לה השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך ] [ (Ezekiel 21:36) לו ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית ] [ (Ezekiel 21:37) לז לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="22">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה</verse>
				<verse number="4">ד בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות</verse>
				<verse number="5">ה הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך--טמאת השם רבת המהומה</verse>
				<verse number="6">ו הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם</verse>
				<verse number="7">ז אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך</verse>
				<verse number="8">ח קדשי בזית ואת שבתתי חללת</verse>
				<verse number="9">ט אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך</verse>
				<verse number="10">י ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך</verse>
				<verse number="11">יא ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך</verse>
				<verse number="12">יב שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך</verse>
				<verse number="14">יד היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי</verse>
				<verse number="15">טו והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך</verse>
				<verse number="16">טז ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="18">יח בן אדם היו לי בית ישראל לסוג (לסיג)  כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור--סגים כסף היו  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם</verse>
				<verse number="20">כ קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם</verse>
				<verse number="21">כא וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה</verse>
				<verse number="22">כב כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="24">כד בן אדם--אמר לה את ארץ לא מטהרה היא  לא גשמה ביום זעם</verse>
				<verse number="25">כה קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו--אלמנותיה הרבו בתוכה</verse>
				<verse number="26">כו כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי--בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם</verse>
				<verse number="27">כז שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף--לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע</verse>
				<verse number="28">כח ונביאיה טחו להם תפל--חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר</verse>
				<verse number="29">כט עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט</verse>
				<verse number="30">ל ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ--לבלתי שחתה ולא מצאתי</verse>
				<verse number="31">לא ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="23">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם--שתים נשים בנות אם אחת היו</verse>
				<verse number="3">ג ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן</verse>
				<verse number="4">ד ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן--שמרון אהלה וירושלם אהליבה</verse>
				<verse number="5">ה ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים</verse>
				<verse number="6">ו לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים</verse>
				<verse number="7">ז ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה</verse>
				<verse number="8">ח ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה--כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה</verse>
				<verse number="9">ט לכן נתתיה ביד מאהביה--ביד בני אשור אשר עגבה עליהם</verse>
				<verse number="10">י המה גלו ערותה--בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה--מזנוני אחותה</verse>
				<verse number="12">יב אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים--בחורי חמד כלם</verse>
				<verse number="13">יג וארא כי נטמאה  דרך אחד לשתיהן</verse>
				<verse number="14">יד ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים (כשדים) חקקים בששר</verse>
				<verse number="15">טו חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם--מראה שלשים כלם  דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם</verse>
				<verse number="16">טז ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה</verse>
				<verse number="17">יז ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם--ותקע נפשה מהם</verse>
				<verse number="18">יח ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה</verse>
				<verse number="19">יט ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים</verse>
				<verse number="20">כ ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם</verse>
				<verse number="21">כא ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב</verse>
				<verse number="23">כג בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם--שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם</verse>
				<verse number="24">כד ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים--צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם</verse>
				<verse number="25">כה ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה--אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש</verse>
				<verse number="26">כו והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך</verse>
				<verse number="27">כז והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד  {פ}</verse>
				<verse number="28">כח כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת--ביד אשר נקעה נפשך מהם</verse>
				<verse number="29">כט ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך</verse>
				<verse number="30">ל עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם</verse>
				<verse number="31">לא בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך  {ס}</verse>
				<verse number="32">לב כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל</verse>
				<verse number="33">לג שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון</verse>
				<verse number="34">לד ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי--ושדיך תנתקי  כי אני דברתי נאם אדני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="35">לה לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך  {ס}</verse>
				<verse number="36">לו ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן</verse>
				<verse number="37">לז כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה</verse>
				<verse number="38">לח עוד זאת עשו לי  טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו</verse>
				<verse number="39">לט ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי</verse>
				<verse number="40">מ ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק--אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי</verse>
				<verse number="41">מא וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה</verse>
				<verse number="42">מב וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים (סבאים) ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן</verse>
				<verse number="43">מג ואמר לבלה נאופים עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא</verse>
				<verse number="44">מד ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה--אשת הזמה</verse>
				<verse number="45">מה ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם--משפט נאפות ומשפט שפכות דם  כי נאפת הנה ודם בידיהן  {ס}</verse>
				<verse number="46">מו כי כה אמר אדני יהוה  העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז</verse>
				<verse number="47">מז ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו</verse>
				<verse number="48">מח והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה</verse>
				<verse number="49">מט ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="24">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם כתוב (כתב) לך את שם היום--את עצם היום הזה  סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה</verse>
				<verse number="3">ג ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים</verse>
				<verse number="4">ד אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא</verse>
				<verse number="5">ה מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים--סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל</verse>
				<verse number="7">ז כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר</verse>
				<verse number="8">ח להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע--לבלתי הכסות  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה</verse>
				<verse number="10">י הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו</verse>
				<verse number="11">יא והעמידה על גחליה רקה  למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה--תתם חלאתה</verse>
				<verse number="12">יב תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה</verse>
				<verse number="13">יג בטמאתך זמה  יען טהרתיך ולא טהרת--מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך</verse>
				<verse number="14">יד אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם  כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="16">טז בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך</verse>
				<verse number="17">יז האנק דם מתים אבל לא תעשה--פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל</verse>
				<verse number="18">יח ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי</verse>
				<verse number="19">יט ויאמרו אלי העם  הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה</verse>
				<verse number="20">כ ואמר אליהם  דבר יהוה--היה אלי לאמר</verse>
				<verse number="21">כא אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו</verse>
				<verse number="22">כב ועשיתם כאשר עשיתי  על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו</verse>
				<verse number="23">כג ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם--לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו</verse>
				<verse number="24">כד והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו  בבואה--וידעתם כי אני אדני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה ואתה בן אדם--הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם  את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם</verse>
				<verse number="26">כו ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים</verse>
				<verse number="27">כז ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="25">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה</verse>
				<verse number="4">ד לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך</verse>
				<verse number="5">ה ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל</verse>
				<verse number="7">ז לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג (לבז) לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח כה אמר אדני יהוה  יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה</verse>
				<verse number="9">ט לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים--מעריו מקצהו  צבי ארץ בית הישימת--בעל מעון וקריתמה (וקריתימה)</verse>
				<verse number="10">י לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים</verse>
				<verse number="11">יא ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה--ויאשמו אשום ונקמו בהם</verse>
				<verse number="13">יג לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו</verse>
				<verse number="14">יד ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם</verse>
				<verse number="16">טז לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים</verse>
				<verse number="17">יז ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="26">
				<verse number="1">א ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח--נשברה דלתות העמים נסבה אלי  אמלאה החרבה</verse>
				<verse number="3">ג לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו</verse>
				<verse number="4">ד ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע</verse>
				<verse number="5">ה משטח חרמים תהיה בתוך הים--כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים</verse>
				<verse number="6">ו ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים--בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב</verse>
				<verse number="8">ח בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה</verse>
				<verse number="9">ט ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך--יתץ בחרבותיו</verse>
				<verse number="10">י משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה</verse>
				<verse number="11">יא בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד</verse>
				<verse number="12">יב ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו</verse>
				<verse number="13">יג והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד</verse>
				<verse number="14">יד ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה--לא תבנה עוד  כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="15">טו כה אמר אדני יהוה לצור  הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים</verse>
				<verse number="16">טז וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך</verse>
				<verse number="17">יז ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים  העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה</verse>
				<verse number="18">יח עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים</verse>
				<verse number="20">כ והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור--למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים</verse>
				<verse number="21">כא בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם--נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="27">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב ואתה בן אדם שא על צר קינה</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת לצור הישבתי (הישבת) על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים  {ס}  כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי</verse>
				<verse number="4">ד בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך</verse>
				<verse number="5">ה ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך</verse>
				<verse number="6">ו אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים</verse>
				<verse number="7">ז שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך</verse>
				<verse number="8">ח ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך</verse>
				<verse number="9">ט זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך</verse>
				<verse number="10">י פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך</verse>
				<verse number="11">יא בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב--המה כללו יפיך</verse>
				<verse number="12">יב תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך</verse>
				<verse number="13">יג יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך</verse>
				<verse number="14">יד מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך</verse>
				<verse number="15">טו בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים (והבנים) השיבו אשכרך</verse>
				<verse number="16">טז ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך</verse>
				<verse number="17">יז יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך</verse>
				<verse number="18">יח דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר</verse>
				<verse number="19">יט ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה</verse>
				<verse number="20">כ דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה</verse>
				<verse number="21">כא ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך</verse>
				<verse number="22">כב רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך</verse>
				<verse number="23">כג חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך</verse>
				<verse number="24">כד המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך</verse>
				<verse number="25">כה אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים</verse>
				<verse number="26">כו במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים</verse>
				<verse number="27">כז הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך</verse>
				<verse number="28">כח לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות</verse>
				<verse number="29">כט וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט--מלחים כל חבלי הים  אל הארץ יעמדו</verse>
				<verse number="30">ל והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו</verse>
				<verse number="31">לא והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר</verse>
				<verse number="32">לב ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך  מי כצור כדמה בתוך הים</verse>
				<verse number="33">לג בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ</verse>
				<verse number="34">לד עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו</verse>
				<verse number="35">לה כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים</verse>
				<verse number="36">לו סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="28">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני--מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים</verse>
				<verse number="3">ג הנה חכם אתה מדנאל (מדניאל)  כל סתום לא עממוך</verse>
				<verse number="4">ד בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך</verse>
				<verse number="5">ה ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו לכן כה אמר אדני יהוה  יען תתך את לבבך כלב אלהים</verse>
				<verse number="7">ז לכן הנני מביא עליך זרים--עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך</verse>
				<verse number="8">ח לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים</verse>
				<verse number="9">ט האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך  ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך</verse>
				<verse number="10">י מותי ערלים תמות ביד זרים  כי אני דברתי נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="12">יב בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי</verse>
				<verse number="13">יג בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו</verse>
				<verse number="14">יד את כרוב--ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית--בתוך אבני אש התהלכת</verse>
				<verse number="15">טו תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך</verse>
				<verse number="16">טז ברב רכלתך מלו תוכך חמס--ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש</verse>
				<verse number="17">יז גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך--לראוה בך</verse>
				<verse number="18">יח מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך</verse>
				<verse number="19">יט כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="21">כא בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה</verse>
				<verse number="22">כב ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים--ונקדשתי בה</verse>
				<verse number="23">כג ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה</verse>
				<verse number="24">כד ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="25">כה כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב</verse>
				<verse number="26">כו וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח  בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם--וידעו כי אני יהוה אלהיהם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="29">
				<verse number="1">א בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש--היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם--שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה</verse>
				<verse number="3">ג דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו  אשר אמר לי יארי ואני עשיתני</verse>
				<verse number="4">ד ונתתי חחיים (חחים) בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק</verse>
				<verse number="5">ה ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ--לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה</verse>
				<verse number="6">ו וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל</verse>
				<verse number="7">ז בתפשם בך בכפך (בכף) תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה</verse>
				<verse number="9">ט והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה  יען אמר יאר לי ואני עשיתי</verse>
				<verse number="10">י לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש</verse>
				<verse number="11">יא לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה</verse>
				<verse number="12">יב ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג כי כה אמר אדני יהוה  מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה</verse>
				<verse number="14">יד ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה</verse>
				<verse number="15">טו מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים--לבלתי רדות בגוים</verse>
				<verse number="16">טז ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="18">יח בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדולה אל צר--כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו</verse>
				<verse number="20">כ פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="21">כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="30">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  הילילו הה ליום</verse>
				<verse number="3">ג כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה  יום ענן עת גוים יהיה</verse>
				<verse number="4">ד ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה</verse>
				<verse number="5">ה כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית--אתם בחרב יפלו  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה</verse>
				<verse number="8">ח וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה</verse>
				<verse number="9">ט ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כה אמר אדני יהוה  והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל</verse>
				<verse number="11">יא הוא ועמו אתו עריצי גוים--מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל</verse>
				<verse number="12">יב ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים--אני יהוה דברתי  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים</verse>
				<verse number="14">יד והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא</verse>
				<verse number="15">טו ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא</verse>
				<verse number="16">טז ונתתי אש במצרים--חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם</verse>
				<verse number="17">יז בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה</verse>
				<verse number="18">יח ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה</verse>
				<verse number="19">יט ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="21">כא בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה--לתפש בחרב  {ס}</verse>
				<verse number="22">כב לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו</verse>
				<verse number="23">כג והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות</verse>
				<verse number="24">כד וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו</verse>
				<verse number="25">כה והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים</verse>
				<verse number="26">כו והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="31">
				<verse number="1">א ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו  אל מי דמית בגדלך</verse>
				<verse number="3">ג הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל--וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו</verse>
				<verse number="4">ד מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה</verse>
				<verse number="5">ה על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים--בשלחו</verse>
				<verse number="6">ו בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים</verse>
				<verse number="7">ז וייף בגדלו בארך דליותיו  כי היה שרשו אל מים רבים</verse>
				<verse number="8">ח ארזים לא עממהו בגן אלהים--ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפראתיו  כל עץ בגן אלהים--לא דמה אליו ביפיו</verse>
				<verse number="9">ט יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים  {פ}</verse>
				<verse number="10">י לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו</verse>
				<verse number="11">יא ואתנהו--ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו</verse>
				<verse number="12">יב ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו</verse>
				<verse number="13">יג על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פראתיו היו כל חית השדה</verse>
				<verse number="14">יד למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים  כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם--אל יורדי בור  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה</verse>
				<verse number="16">טז מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן--מבחר וטוב לבנון כל שתי מים</verse>
				<verse number="17">יז גם הם אתו ירדו שאולה--אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים</verse>
				<verse number="18">יח אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב--הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="32">
				<verse number="1">א ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי</verse>
				<verse number="4">ד ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ</verse>
				<verse number="5">ה ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך</verse>
				<verse number="6">ו והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך</verse>
				<verse number="7">ז וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו</verse>
				<verse number="8">ח כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="9">ט והכעסתי--לב עמים רבים  בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם</verse>
				<verse number="10">י והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא כי כה אמר אדני יהוה  חרב מלך בבל תבואך</verse>
				<verse number="12">יב בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה</verse>
				<verse number="13">יג והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם</verse>
				<verse number="14">יד אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה--בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה</verse>
				<verse number="16">טז קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה  על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="18">יח בן אדם--נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות--את יורדי בור</verse>
				<verse number="19">יט ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים</verse>
				<verse number="20">כ בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה</verse>
				<verse number="21">כא ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול--את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב</verse>
				<verse number="22">כב שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב</verse>
				<verse number="23">כג אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים</verse>
				<verse number="24">כד שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור</verse>
				<verse number="25">כה בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה--סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן</verse>
				<verse number="26">כו שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים</verse>
				<verse number="27">כז ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים  אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם--כי חתית גבורים בארץ חיים</verse>
				<verse number="28">כח ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב--את חללי חרב</verse>
				<verse number="29">כט שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב  המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור</verse>
				<verse number="30">ל שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני  אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור</verse>
				<verse number="31">לא אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה--חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="32">לב כי נתתי את חתיתו (חתיתי) בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה--נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="33">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה</verse>
				<verse number="3">ג וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם</verse>
				<verse number="4">ד ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו--דמו בראשו יהיה</verse>
				<verse number="5">ה את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה  והוא נזהר נפשו מלט</verse>
				<verse number="6">ו והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש--הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני</verse>
				<verse number="8">ח באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש</verse>
				<verse number="9">ט ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו--הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת  {פ}</verse>
				<verse number="10">י ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה</verse>
				<verse number="11">יא אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה  שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו--בית ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה--ביום חטאתו</verse>
				<verse number="13">יג באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול--כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות</verse>
				<verse number="14">יד ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה</verse>
				<verse number="15">טו חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול--חיו יחיה לא ימות</verse>
				<verse number="16">טז כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו  משפט וצדקה עשה חיו יחיה</verse>
				<verse number="17">יז ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן</verse>
				<verse number="18">יח בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול--ומת בהם</verse>
				<verse number="19">יט ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה--עליהם הוא יחיה</verse>
				<verse number="20">כ ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="21">כא ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש--לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר</verse>
				<verse number="22">כב ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="24">כד בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם--ודם תשפכו והארץ תירשו</verse>
				<verse number="26">כו עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו  {ס}</verse>
				<verse number="27">כז כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו</verse>
				<verse number="28">כח ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר</verse>
				<verse number="29">כט וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו  {פ}</verse>
				<verse number="30">ל ואתה בן אדם--בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה</verse>
				<verse number="31">לא ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו  כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך</verse>
				<verse number="32">לב והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם</verse>
				<verse number="33">לג ובבאה  הנה באה--וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="34">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם--הלוא הצאן ירעו הרעים</verse>
				<verse number="3">ג את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו</verse>
				<verse number="4">ד את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך</verse>
				<verse number="5">ה ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה</verse>
				<verse number="6">ו ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש</verse>
				<verse number="7">ז לכן רעים שמעו את דבר יהוה</verse>
				<verse number="8">ח חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו</verse>
				<verse number="9">ט לכן הרעים--שמעו דבר יהוה</verse>
				<verse number="10">י כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כי כה אמר אדני יהוה  הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים</verse>
				<verse number="12">יב כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות--כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל</verse>
				<verse number="13">יג והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ</verse>
				<verse number="14">יד במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל</verse>
				<verse number="15">טו אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="16">טז את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט</verse>
				<verse number="17">יז ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה  הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים</verse>
				<verse number="18">יח המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו--ואת הנותרים ברגליכם תרפשון</verse>
				<verse number="19">יט וצאני--מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ לכן כה אמר אדני יהוה--אליהם  הנני אני--ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה</verse>
				<verse number="21">כא יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות--עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה</verse>
				<verse number="22">כב והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה</verse>
				<verse number="23">כג והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן--את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה</verse>
				<verse number="24">כד ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם  אני יהוה דברתי</verse>
				<verse number="25">כה וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים</verse>
				<verse number="26">כו ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו</verse>
				<verse number="27">כז ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם</verse>
				<verse number="28">כח ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד</verse>
				<verse number="29">כט והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים</verse>
				<verse number="30">ל וידעו כי אני יהוה אלהיהם--אתם והמה עמי בית ישראל--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="31">לא ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם  אני אלהיכם--נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="35">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה</verse>
				<verse number="4">ד עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה</verse>
				<verse number="5">ה יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ</verse>
				<verse number="6">ו לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך</verse>
				<verse number="7">ז ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב</verse>
				<verse number="8">ח ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם</verse>
				<verse number="9">ט שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="10">י יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך</verse>
				<verse number="12">יב וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו)  לנו נתנו לאכלה</verse>
				<verse number="13">יג ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם  אני שמעתי  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד כה אמר אדני יהוה  כשמח כל הארץ שממה אעשה לך</verse>
				<verse number="15">טו כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך  שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="36">
				<verse number="1">א ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר יהוה</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו</verse>
				<verse number="3">ג לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם</verse>
				<verse number="4">ד לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב</verse>
				<verse number="5">ה לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא  אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש--למען מגרשה לבז</verse>
				<verse number="6">ו לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם</verse>
				<verse number="7">ז לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי  אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו</verse>
				<verse number="8">ח ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל  כי קרבו לבוא</verse>
				<verse number="9">ט כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם</verse>
				<verse number="10">י והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה</verse>
				<verse number="11">יא והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="12">יב והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי (את) ומשכלת גויך (גוייך) היית</verse>
				<verse number="14">יד לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי (תשכלי) עוד--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="17">יז בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם  כטמאת הנדה היתה דרכם לפני</verse>
				<verse number="18">יח ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה</verse>
				<verse number="19">יט ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות  כדרכם וכעלילותם שפטתים</verse>
				<verse number="20">כ ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי--באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו</verse>
				<verse number="21">כא ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה  {פ}</verse>
				<verse number="22">כב לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל  כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם</verse>
				<verse number="23">כג וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם</verse>
				<verse number="24">כד ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם</verse>
				<verse number="25">כה וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם  מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם</verse>
				<verse number="26">כו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר</verse>
				<verse number="27">כז ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם</verse>
				<verse number="28">כח וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים</verse>
				<verse number="29">כט והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב</verse>
				<verse number="30">ל והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה  למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב--בגוים</verse>
				<verse number="31">לא וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם</verse>
				<verse number="32">לב לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה--יודע לכם  בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="33">לג כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם--והושבתי את הערים ונבנו החרבות</verse>
				<verse number="34">לד והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר</verse>
				<verse number="35">לה ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו</verse>
				<verse number="36">לו וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה  אני יהוה דברתי ועשיתי  {ס}</verse>
				<verse number="37">לז כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם  ארבה אתם כצאן אדם</verse>
				<verse number="38">לח כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה--כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="37">
				<verse number="1">א היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות</verse>
				<verse number="2">ב והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אלי--בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם--העצמות היבשות שמעו דבר יהוה</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה  הנה אני מביא בכם רוח--וחייתם</verse>
				<verse number="6">ו ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו</verse>
				<verse number="8">ח וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח  {ס}  כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו</verse>
				<verse number="10">י והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם--חיל גדול מאד מאד</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו--נגזרנו לנו</verse>
				<verse number="12">יב לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל</verse>
				<verse number="13">יג וידעתם כי אני יהוה  בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי</verse>
				<verse number="14">יד ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי--נאם יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="16">טז ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו</verse>
				<verse number="17">יז וקרב אתם אחד אל אחד לך--לעץ אחד והיו לאחדים בידך</verse>
				<verse number="18">יח וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר  הלוא תגיד לנו מה אלה לך</verse>
				<verse number="19">יט דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי</verse>
				<verse number="20">כ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך--לעיניהם</verse>
				<verse number="21">כא ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם</verse>
				<verse number="22">כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה (יהיו) עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד</verse>
				<verse number="23">כג ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים</verse>
				<verse number="24">כד ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקותי ישמרו ועשו אותם</verse>
				<verse number="25">כה וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם</verse>
				<verse number="26">כו וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם</verse>
				<verse number="27">כז והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם</verse>
				<verse number="28">כח וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל--בהיות מקדשי בתוכם לעולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="38">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג--נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת כה אמר אדני יהוה  הנני אליך גוג--נשיא ראש משך ותבל</verse>
				<verse number="4">ד ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם--קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם</verse>
				<verse number="5">ה פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע</verse>
				<verse number="6">ו גמר וכל אגפיה--בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך</verse>
				<verse number="7">ז הכן והכן לך--אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר</verse>
				<verse number="8">ח מימים רבים תפקד--באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם</verse>
				<verse number="9">ט ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה--אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כה אמר אדני יהוה  והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה</verse>
				<verse number="11">יא ואמרת אעלה על ארץ פרזות--אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם</verse>
				<verse number="12">יב לשלל שלל ולבז בז--להשיב ידך על חרבות נושבות ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ</verse>
				<verse number="13">יג שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך--לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה  הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח--תדע</verse>
				<verse number="15">טו ובאת ממקומך מירכתי צפון--אתה ועמים רבים אתך  רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב</verse>
				<verse number="16">טז ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים--להביא אתך עליהם  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל--נאם אדני יהוה  תעלה חמתי באפי</verse>
				<verse number="19">יט ובקנאתי באש עברתי דברתי  אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל</verse>
				<verse number="20">כ ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול</verse>
				<verse number="21">כא וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה  חרב איש באחיו תהיה</verse>
				<verse number="22">כב ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו</verse>
				<verse number="23">כג והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="39">
				<verse number="1">א ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה  הנני אליך גוג--נשיא ראש משך ותבל</verse>
				<verse number="2">ב ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל</verse>
				<verse number="3">ג והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל</verse>
				<verse number="4">ד על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך  לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה</verse>
				<verse number="5">ה על פני השדה תפול  כי אני דברתי נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="6">ו ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה</verse>
				<verse number="7">ז ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל</verse>
				<verse number="8">ח הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה  הוא היום אשר דברתי</verse>
				<verse number="9">ט ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים</verse>
				<verse number="10">י ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים--כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם--נאם אדני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג</verse>
				<verse number="12">יב וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים</verse>
				<verse number="13">יג וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם--יום הכבדי נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה--מקצה שבעה חדשים יחקרו</verse>
				<verse number="15">טו ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון--עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג</verse>
				<verse number="16">טז וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם</verse>
				<verse number="18">יח בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם</verse>
				<verse number="19">יט ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם</verse>
				<verse number="20">כ ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="21">כא ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם</verse>
				<verse number="22">כב וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה</verse>
				<verse number="23">כג וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם</verse>
				<verse number="24">כד כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית (שבות) יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי</verse>
				<verse number="26">כו ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי--בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד</verse>
				<verse number="27">כז בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים</verse>
				<verse number="28">כח וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם</verse>
				<verse number="29">כט ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="40">
				<verse number="1">א בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר--בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה</verse>
				<verse number="2">ב במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב</verse>
				<verse number="3">ג ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער</verse>
				<verse number="4">ד וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך--כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל</verse>
				<verse number="5">ה והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד</verse>
				<verse number="6">ו ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב</verse>
				<verse number="7">ז והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אלם השער מהבית--קנה אחד</verse>
				<verse number="8">ח וימד את אלם השער מהבית--קנה אחד</verse>
				<verse number="9">ט וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית</verse>
				<verse number="10">י ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה--מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו</verse>
				<verse number="11">יא וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות</verse>
				<verse number="12">יב וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא--שש אמות מפו ושש אמות מפו</verse>
				<verse number="13">יג וימד את השער מגג התא לגגו--רחב עשרים וחמש אמות  פתח נגד פתח</verse>
				<verse number="14">יד ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב</verse>
				<verse number="15">טו ועל פני השער היאתון (האיתון) על לפני אלם השער הפנימי--חמשים אמה</verse>
				<verse number="16">טז וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים</verse>
				<verse number="17">יז ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב  שלשים לשכות אל הרצפה</verse>
				<verse number="18">יח והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים--הרצפה התחתונה</verse>
				<verse number="19">יט וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ--מאה אמה  הקדים והצפון</verse>
				<verse number="20">כ והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה--מדד ארכו ורחבו</verse>
				<verse number="21">כא ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון  חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה</verse>
				<verse number="22">כב וחלונו ואילמו ותימרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם</verse>
				<verse number="23">כג ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה</verse>
				<verse number="24">כד ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה</verse>
				<verse number="25">כה וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה  חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה</verse>
				<verse number="26">כו ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו--אל אילו</verse>
				<verse number="27">כז ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות</verse>
				<verse number="28">כח ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה</verse>
				<verse number="29">כט ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב--חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות</verse>
				<verse number="30">ל ואלמות סביב סביב--ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות</verse>
				<verse number="31">לא ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו</verse>
				<verse number="32">לב ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה</verse>
				<verse number="33">לג ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב  ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה</verse>
				<verse number="34">לד ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו</verse>
				<verse number="35">לה ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה</verse>
				<verse number="36">לו תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב  ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה</verse>
				<verse number="37">לז ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו</verse>
				<verse number="38">לח ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה</verse>
				<verse number="39">לט ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה--לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם</verse>
				<verse number="40">מ ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות</verse>
				<verse number="41">מא ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה--לכתף השער  שמונה שלחנות אליהם ישחטו</verse>
				<verse number="42">מב וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם--והזבח</verse>
				<verse number="43">מג והשפתים טפח אחד מוכנים בבית--סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן</verse>
				<verse number="44">מד ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן</verse>
				<verse number="45">מה וידבר אלי  זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית</verse>
				<verse number="46">מו והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח  המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה--לשרתו</verse>
				<verse number="47">מז וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה--מרבעת והמזבח לפני הבית</verse>
				<verse number="48">מח ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער--שלש אמות מפו ושלש אמות מפו</verse>
				<verse number="49">מט ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="41">
				<verse number="1">א ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו--רחב האהל</verse>
				<verse number="2">ב ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה</verse>
				<verse number="3">ג ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות</verse>
				<verse number="4">ד וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה--אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים</verse>
				<verse number="5">ה וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית--סביב</verse>
				<verse number="6">ו והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב--להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית</verse>
				<verse number="7">ז ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית--על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה</verse>
				<verse number="8">ח וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות (מוסדות) הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה</verse>
				<verse number="9">ט רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית</verse>
				<verse number="10">י ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית--סביב סביב</verse>
				<verse number="11">יא ופתח הצלע למנח--פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב</verse>
				<verse number="12">יב והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה</verse>
				<verse number="13">יג ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה</verse>
				<verse number="14">יד ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה</verse>
				<verse number="15">טו ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא (ואתיקיהא) מפו ומפו--מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר</verse>
				<verse number="16">טז הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלונות והחלנות מכסות</verse>
				<verse number="17">יז על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון--מדות</verse>
				<verse number="18">יח ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב</verse>
				<verse number="19">יט ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב</verse>
				<verse number="20">כ מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל</verse>
				<verse number="21">כא ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה</verse>
				<verse number="22">כב המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי--זה השלחן אשר לפני יהוה</verse>
				<verse number="23">כג ושתים דלתות להיכל ולקדש</verse>
				<verse number="24">כד ושתים דלתות לדלתות  שתים מוסבות דלתות--שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת</verse>
				<verse number="25">כה ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ</verse>
				<verse number="26">כו וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="42">
				<verse number="1">א ויוצאני אל החצר החיצונה--הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין--אל הצפון</verse>
				<verse number="2">ב אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות</verse>
				<verse number="3">ג נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה--אתיק אל פני אתיק בשלשים</verse>
				<verse number="4">ד ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית--דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון</verse>
				<verse number="5">ה והלשכות העליונת קצרות  כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכונות--בנין</verse>
				<verse number="6">ו כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות--מהארץ</verse>
				<verse number="7">ז וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות--ארכו חמשים אמה</verse>
				<verse number="8">ח כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה--חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה</verse>
				<verse number="9">ט ומתחתה לשכות (ומתחת הלשכות) האלה--המבוא (המביא) מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה</verse>
				<verse number="10">י ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין--לשכות</verse>
				<verse number="11">יא ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן</verse>
				<verse number="12">יב וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים  שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם--כי המקום קדש</verse>
				<verse number="14">יד בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו (ולבשו) בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם</verse>
				<verse number="15">טו וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב סביב</verse>
				<verse number="16">טז מדד רוח הקדים בקנה המדה--חמש אמות (מאות) קנים בקנה המדה סביב</verse>
				<verse number="17">יז מדד רוח הצפון--חמש מאות קנים בקנה המדה סביב</verse>
				<verse number="18">יח את רוח הדרום מדד--חמש מאות קנים בקנה המדה</verse>
				<verse number="19">יט סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה</verse>
				<verse number="20">כ לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב--ארך חמש מאות ורחב חמש מאות  להבדיל בין הקדש לחל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="43">
				<verse number="1">א ויולכני אל השער--שער אשר פנה דרך הקדים</verse>
				<verse number="2">ב והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו</verse>
				<verse number="3">ג וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני</verse>
				<verse number="4">ד וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים</verse>
				<verse number="5">ה ותשאני רוח--ותבאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית</verse>
				<verse number="6">ו ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי</verse>
				<verse number="7">ז ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם</verse>
				<verse number="8">ח בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי</verse>
				<verse number="9">ט עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם--ממני ושכנתי בתוכם לעולם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית</verse>
				<verse number="11">יא ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתו וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו--ועשו אותם</verse>
				<verse number="12">יב זאת תורת הבית  על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים--הנה זאת תורת הבית</verse>
				<verse number="13">יג ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח</verse>
				<verse number="14">יד ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה</verse>
				<verse number="15">טו וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע</verse>
				<verse number="16">טז והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב  רבוע אל ארבעת רבעיו</verse>
				<verse number="17">יז והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים</verse>
				<verse number="18">יח ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו--להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם</verse>
				<verse number="19">יט ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה--לשרתני  פר בן בקר לחטאת</verse>
				<verse number="20">כ ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו</verse>
				<verse number="21">כא ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש</verse>
				<verse number="22">כב וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר</verse>
				<verse number="23">כג בכלותך מחטא--תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים</verse>
				<verse number="24">כד והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה</verse>
				<verse number="25">כה שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו</verse>
				<verse number="26">כו שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו</verse>
				<verse number="27">כז ויכלו את הימים  {ס}  והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="44">
				<verse number="1">א וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו--כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור</verse>
				<verse number="3">ג את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול (לאכל) לחם--לפני יהוה מדרך אולם השער יבוא ומדרכו יצא</verse>
				<verse number="4">ד ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני</verse>
				<verse number="5">ה ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש</verse>
				<verse number="6">ו ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה  רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל</verse>
				<verse number="7">ז בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי--בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם</verse>
				<verse number="8">ח ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי--לכם  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי  לכל בן נכר--אשר בתוך בני ישראל</verse>
				<verse number="10">י כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם</verse>
				<verse number="11">יא והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העולה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם</verse>
				<verse number="12">יב יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם</verse>
				<verse number="13">יג ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו</verse>
				<verse number="14">יד ונתתי אותם שמרי משמרת הבית--לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי--המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="16">טז המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני--לשרתני ושמרו את משמרתי</verse>
				<verse number="17">יז והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה</verse>
				<verse number="18">יח פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם  לא יחגרו ביזע</verse>
				<verse number="19">יט ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם</verse>
				<verse number="20">כ וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם</verse>
				<verse number="21">כא ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית</verse>
				<verse number="22">כב ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים  כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו</verse>
				<verse number="23">כג ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם</verse>
				<verse number="24">כד ועל ריב המה יעמדו לשפט (למשפט)--במשפטי ושפטהו (ישפטהו) ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו</verse>
				<verse number="25">כה ואל מת אדם לא יבוא לטמאה  כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש--יטמאו</verse>
				<verse number="26">כו ואחרי טהרתו--שבעת ימים יספרו לו</verse>
				<verse number="27">כז וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו--נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="28">כח והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל--אני אחזתם</verse>
				<verse number="29">כט המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה</verse>
				<verse number="30">ל וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם--לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך</verse>
				<verse number="31">לא כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה--לא יאכלו הכהנים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="45">
				<verse number="1">א ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ--ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף  קדש הוא בכל גבולה סביב</verse>
				<verse number="2">ב יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב</verse>
				<verse number="3">ג ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש (חמשה) ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים</verse>
				<verse number="4">ד קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש</verse>
				<verse number="5">ה וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה (והיה) ללוים משרתי הבית להם לאחזה--עשרים לשכת</verse>
				<verse number="6">ו ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש--לכל בית ישראל יהיה</verse>
				<verse number="7">ז ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה</verse>
				<verse number="8">ח לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל--חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="10">י מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם</verse>
				<verse number="11">יא האיפה והבת תכן אחד יהיה--לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו</verse>
				<verse number="12">יב והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל--המנה יהיה לכם</verse>
				<verse number="13">יג זאת התרומה אשר תרימו  ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים</verse>
				<verse number="14">יד וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר--עשרת הבתים חמר  כי עשרת הבתים חמר</verse>
				<verse number="15">טו ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים--לכפר עליהם נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל</verse>
				<verse number="17">יז ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל  הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש</verse>
				<verse number="19">יט ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת--שער החצר הפנימית</verse>
				<verse number="20">כ וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית</verse>
				<verse number="21">כא בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג--שבעות ימים מצות יאכל</verse>
				<verse number="22">כב ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ--פר חטאת</verse>
				<verse number="23">כג ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום</verse>
				<verse number="24">כד ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל--יעשה ושמן הין לאיפה</verse>
				<verse number="25">כה בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים  כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="46">
				<verse number="1">א כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח</verse>
				<verse number="2">ב ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב</verse>
				<verse number="3">ג והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים--לפני יהוה</verse>
				<verse number="4">ד והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה  ביום השבת ששה כבשים תמימם--ואיל תמים</verse>
				<verse number="5">ה ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשים ואיל תמימם יהיו</verse>
				<verse number="7">ז ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה</verse>
				<verse number="8">ח ובבוא הנשיא--דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא</verse>
				<verse number="9">ט ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה  לא ישוב דרך השער אשר בא בו--כי נכחו יצאו (יצא)</verse>
				<verse number="10">י והנשיא--בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו</verse>
				<verse number="11">יא ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו</verse>
				<verse number="13">יג וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום--ליהוה  בבקר בבקר תעשה אתו</verse>
				<verse number="14">יד ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת  מנחה ליהוה--חקות עולם תמיד</verse>
				<verse number="15">טו ועשו (יעשו) את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר  עולת תמיד  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו--נחלתו היא לבניו תהיה  אחזתם היא בנחלה  {ס}</verse>
				<verse number="17">יז וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו--והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו--בניו להם תהיה</verse>
				<verse number="18">יח ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם--מאחזתו ינחל את בניו  למען אשר לא יפצו עמי איש מאחזתו</verse>
				<verse number="19">יט ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם מקום בירכתם (בירכתים) ימה</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר אלי--זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת  אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם</verse>
				<verse number="21">כא ויוציאני אל החצר החיצונה ויעברני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר</verse>
				<verse number="22">כב בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות--ארבעים ארך ושלשים רחב  מדה אחת לארבעתם מהקצעות</verse>
				<verse number="23">כג וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב</verse>
				<verse number="24">כד ויאמר אלי  אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם</verse>
			</chapter>
			<chapter number="47">
				<verse number="1">א וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח</verse>
				<verse number="2">ב ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית</verse>
				<verse number="3">ג בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים</verse>
				<verse number="4">ד וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים</verse>
				<verse number="5">ה וימד אלף--נחל אשר לא אוכל לעבר  כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל</verse>
				<verse number="7">ז בשובני--והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד  מזה ומזה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים</verse>
				<verse number="9">ט והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד  כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי--כל אשר יבוא שמה הנחל</verse>
				<verse number="10">י והיה יעמדו (עמדו) עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים--משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד</verse>
				<verse number="11">יא בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו</verse>
				<verse number="12">יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר--כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו (והיה) פריו למאכל ועלהו לתרופה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל--יוסף חבלים</verse>
				<verse number="14">יד ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם--בנחלה</verse>
				<verse number="15">טו וזה גבול הארץ  לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן--לבוא צדדה</verse>
				<verse number="16">טז חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן</verse>
				<verse number="17">יז והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון</verse>
				<verse number="18">יח ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן--מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה</verse>
				<verse number="19">יט ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה</verse>
				<verse number="20">כ ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים</verse>
				<verse number="21">כא וחלקתם את הארץ הזאת לכם--לשבטי ישראל</verse>
				<verse number="22">כב והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל--אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל</verse>
				<verse number="23">כג והיה בשבט אשר גר הגר אתו--שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="48">
				<verse number="1">א ואלה שמות השבטים  מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד</verse>
				<verse number="2">ב ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה--אשר אחד</verse>
				<verse number="3">ג ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה--נפתלי אחד</verse>
				<verse number="4">ד ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה--מנשה אחד</verse>
				<verse number="5">ה ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה--אפרים אחד</verse>
				<verse number="6">ו ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה--ראובן אחד</verse>
				<verse number="7">ז ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה--יהודה אחד</verse>
				<verse number="8">ח ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה--תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו</verse>
				<verse number="9">ט התרומה אשר תרימו ליהוה--ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים</verse>
				<verse number="10">י ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים--צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו</verse>
				<verse number="11">יא לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי--אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים</verse>
				<verse number="12">יב והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים--אל גבול הלוים</verse>
				<verse number="13">יג והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים</verse>
				<verse number="14">יד ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור (יעביר)--ראשית הארץ  כי קדש ליהוה</verse>
				<verse number="15">טו וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף--חל הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכה</verse>
				<verse number="16">טז ואלה מדותיה--פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש (  ) מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים</verse>
				<verse number="17">יז והיה מגרש לעיר--צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים</verse>
				<verse number="18">יח והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר</verse>
				<verse number="19">יט והעבד העיר--יעבדוהו מכל שבטי ישראל</verse>
				<verse number="20">כ כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף  רביעית תרימו את תרומת הקדש אל אחזת העיר</verse>
				<verse number="21">כא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכה</verse>
				<verse number="22">כב ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה  בין גבול יהודה ובין גבול בנימן--לנשיא יהיה</verse>
				<verse number="23">כג ויתר השבטים  מפאת קדימה עד פאת ימה בנימן אחד</verse>
				<verse number="24">כד ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה--שמעון אחד</verse>
				<verse number="25">כה ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה--יששכר אחד</verse>
				<verse number="26">כו ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה--זבולן אחד</verse>
				<verse number="27">כז ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה--גד אחד</verse>
				<verse number="28">כח ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה  והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול</verse>
				<verse number="29">כט זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקותם--נאם אדני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="30">ל ואלה תוצאת העיר  מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה</verse>
				<verse number="31">לא ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה--שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד</verse>
				<verse number="32">לב ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה--ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד</verse>
				<verse number="33">לג ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה--שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד</verse>
				<verse number="34">לד פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה--שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד</verse>
				<verse number="35">לה סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="27">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה--בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה</verse>
				<verse number="2">ב ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו  להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה--ומן הפרתמים</verse>
				<verse number="4">ד ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכלים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים</verse>
				<verse number="5">ה וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם--יעמדו לפני המלך</verse>
				<verse number="6">ו ויהי בהם מבני יהודה--דניאל חנניה מישאל ועזריה</verse>
				<verse number="7">ז וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו</verse>
				<verse number="8">ח וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל</verse>
				<verse number="9">ט ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים</verse>
				<verse number="10">י ויאמר שר הסריסים לדניאל--ירא אני את אדני המלך אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם  אשר למה יראה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם וחיבתם את ראשי למלך</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר דניאל אל המלצר--אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה</verse>
				<verse number="12">יב נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה--ומים ונשתה</verse>
				<verse number="13">יג ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פת בג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך</verse>
				<verse number="14">יד וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה</verse>
				<verse number="15">טו ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר  מן כל הילדים--האכלים את פת בג המלך</verse>
				<verse number="16">טז ויהי המלצר נשא את פת בגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים</verse>
				<verse number="17">יז והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות</verse>
				<verse number="18">יח ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר</verse>
				<verse number="19">יט וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך</verse>
				<verse number="20">כ וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך--וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו</verse>
				<verse number="21">כא ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום</verse>
				<verse number="4">ד וידברו הכשדים למלך ארמית  מלכא לעלמין חיי--אמר חלמא לעבדיך (לעבדך) ופשרא נחוא</verse>
				<verse number="5">ה ענה מלכא ואמר לכשדיא (לכשדאי) מלתה מני אזדא  הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון</verse>
				<verse number="6">ו והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני</verse>
				<verse number="7">ז ענו תנינות ואמרין  מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה</verse>
				<verse number="8">ח ענה מלכא ואמר--מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא</verse>
				<verse number="9">ט די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון (הזדמנתון) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני</verse>
				<verse number="10">י ענו כשדיא (כשדאי) קדם מלכא ואמרין--לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה  כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי</verse>
				<verse number="11">יא ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין--די מדרהון עם בשרא לא איתוהי</verse>
				<verse number="12">יב כל קבל דנה--מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל</verse>
				<verse number="13">יג ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא--די נפק לקטלה לחכימי בבל</verse>
				<verse number="15">טו ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל</verse>
				<verse number="16">טז ודניאל על ובעה מן מלכא  די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע</verse>
				<verse number="18">יח ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה--די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל</verse>
				<verse number="19">יט אדין לדניאל בחזוא די ליליא--רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא</verse>
				<verse number="20">כ ענה דניאל ואמר--להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא  די חכמתא וגבורתא די לה היא</verse>
				<verse number="21">כא והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה</verse>
				<verse number="22">כב הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא (ונהורא) עמה שרא</verse>
				<verse number="23">כג לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא</verse>
				<verse number="24">כד כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד--העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא  {ס}</verse>
				<verse number="25">כה אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע</verse>
				<verse number="26">כו ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר  האיתיך (האיתך) כהל להודעתני חלמא די חזית--ופשרה</verse>
				<verse number="27">כז ענה דניאל קדם מלכא ואמר  רזא די מלכא שאל--לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא</verse>
				<verse number="28">כח ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא  {פ}</verse>
				<verse number="29">כט אנתה (אנת) מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא</verse>
				<verse number="30">ל ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע</verse>
				<verse number="31">לא אנתה (אנת) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא--צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל</verse>
				<verse number="32">לב הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש</verse>
				<verse number="33">לג שקוהי די פרזל רגלוהי--מנהון (מנהן) די פרזל ומנהון (ומנהן) די חסף</verse>
				<verse number="34">לד חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון</verse>
				<verse number="35">לה באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב--ומלאת כל ארעא</verse>
				<verse number="36">לו דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא</verse>
				<verse number="37">לז אנתה (אנת) מלכא מלך מלכיא  די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך</verse>
				<verse number="38">לח ובכל די דארין (דירין) בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה (אנת) הוא ראשה די דהבא</verse>
				<verse number="39">לט ובתרך תקום מלכו אחרי--ארעא (ארע) מנך ומלכו תליתיא (תליתאה) אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא</verse>
				<verse number="40">מ ומלכו רביעיה (רביעאה) תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע</verse>
				<verse number="41">מא ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון (מנהן) חסף די פחר ומנהון (ומנהן) פרזל--מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא</verse>
				<verse number="42">מב ואצבעת רגליא מנהון (מנהן) פרזל ומנהון (ומנהן) חסף--מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה</verse>
				<verse number="43">מג די (ודי) חזית פרזלא מערב בחסף טינא--מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא</verse>
				<verse number="44">מד וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא</verse>
				<verse number="45">מה כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא--אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה  {פ}</verse>
				<verse number="46">מו באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה</verse>
				<verse number="47">מז ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין--וגלה רזין  די יכלת למגלא רזא דנה</verse>
				<verse number="48">מח אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין--על כל חכימי בבל</verse>
				<verse number="49">מט ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל</verse>
				<verse number="2">ב ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא--למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא</verse>
				<verse number="3">ג באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין (וקימין) לקבל צלמא די הקים נבכדנצר</verse>
				<verse number="4">ד וכרוזא קרא בחיל  לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא</verse>
				<verse number="5">ה בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין סומפניא וכל זני זמרא--תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא</verse>
				<verse number="6">ו ומן די לא יפל ויסגד--בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא</verse>
				<verse number="7">ז כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנטרין וכל זני זמרא--נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא</verse>
				<verse number="8">ח כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא</verse>
				<verse number="9">ט ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא  מלכא לעלמין חיי</verse>
				<verse number="10">י אנתה (אנת) מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין וסיפניה (וסופניה) וכל זני זמרא--יפל ויסגד לצלם דהבא</verse>
				<verse number="11">יא ומן די לא יפל ויסגד--יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא</verse>
				<verse number="12">יב איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו--גבריא אלך לא שמו עליך (עלך) מלכא טעם לאלהיך (לאלהך) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג באדין נבוכדנצר ברגז וחמא אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא</verse>
				<verse number="14">יד ענה נבוכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו  לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין</verse>
				<verse number="15">טו כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתא תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי</verse>
				<verse number="16">טז ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא  נבוכדנצר--לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך</verse>
				<verse number="17">יז הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין--יכל לשיזבותנא  מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב</verse>
				<verse number="18">יח והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך (לאלהך) לא איתינא (איתנא) פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו (אשתני) על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה</verse>
				<verse number="20">כ ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו--למרמא לאתון נורא יקדתא</verse>
				<verse number="21">כא באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון (פטשיהון) וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא</verse>
				<verse number="22">כב כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירה גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא</verse>
				<verse number="23">כג וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו--נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין  {פ}</verse>
				<verse number="24">כד אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתה רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא</verse>
				<verse number="25">כה ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא (רביעאה) דמה לבר אלהין  {ס}</verse>
				<verse number="26">כו באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא (עלאה) פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו--מן גוא נורא</verse>
				<verse number="27">כז ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא--חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון</verse>
				<verse number="28">כח ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון (גשמהון) די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון</verse>
				<verse number="29">כט ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה (שלו) על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה</verse>
				<verse number="30">ל באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו--במדינת בבל  {פ} [ (Daniel 3:31) לא נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא--שלמכון ישגא ] [ (Daniel 3:32) לב אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא (עלאה)--שפר קדמי להחויה ] [ (Daniel 3:33) לג אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי</verse>
				<verse number="2">ב חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני</verse>
				<verse number="3">ג ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל  די פשר חלמא יהודענני</verse>
				<verse number="4">ד באדין עללין (עלין) חרטמיא אשפיא כשדיא (כשדאי) וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא מהודעין לי</verse>
				<verse number="5">ה ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת</verse>
				<verse number="6">ו בלטשאצר רב חרטמיא--די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר</verse>
				<verse number="7">ז וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית--ואלו אילן בגו ארעא ורומה שגיא</verse>
				<verse number="8">ח רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא</verse>
				<verse number="9">ט עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון (ידורן) צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא</verse>
				<verse number="10">י חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת</verse>
				<verse number="11">יא קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי</verse>
				<verse number="12">יב ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא</verse>
				<verse number="13">יג לבבה מן אנושא (אנשא) ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי</verse>
				<verse number="14">יד בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא (עלאה) במלכות אנושא (אנשא) ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה (עלה)</verse>
				<verse number="15">טו דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה (ואנת) בלטשאצר פשרא אמר כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא להודעותני ואנתה (ואנת) כהל די רוח אלהין קדישין בך</verse>
				<verse number="16">טז אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך (לשנאך) ופשרה לעריך (לערך)</verse>
				<verse number="17">יז אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא</verse>
				<verse number="18">יח ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא</verse>
				<verse number="19">יט אנתה (אנת) הוא מלכא די רבית (רבת) ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא</verse>
				<verse number="20">כ ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי</verse>
				<verse number="21">כא דנה פשרא מלכא וגזרת עליא (עלאה) היא די מטת על מראי מלכא</verse>
				<verse number="22">כב ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך)  עד די תנדע די שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה</verse>
				<verse number="23">כג ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימא--מן די תנדע די שלטן שמיא</verse>
				<verse number="24">כד להן מלכא מלכי ישפר עליך (עלך) וחטיך (וחטאך) בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוה ארכה לשלותך</verse>
				<verse number="25">כה כלא מטא על נבוכדנצר מלכא  {פ}</verse>
				<verse number="26">כו לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה</verse>
				<verse number="27">כז ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי</verse>
				<verse number="28">כח עוד מלתא בפם מלכא--קל מן שמיא נפל  לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותא עדת מנך</verse>
				<verse number="29">כט ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך)  עד די תנדע די שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה</verse>
				<verse number="30">ל בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע--עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין</verse>
				<verse number="31">לא ולקצת יומיא אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא (ולעלאה) ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת  די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר</verse>
				<verse number="32">לב וכל דארי (דירי) ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי (ודירי) ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת</verse>
				<verse number="33">לג בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזיוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי</verse>
				<verse number="34">לד כען אנה נבכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה</verse>
				<verse number="2">ב בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה</verse>
				<verse number="3">ג באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה</verse>
				<verse number="4">ד אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא--אעא ואבנא</verse>
				<verse number="5">ה בה שעתה נפקו (נפקה) אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבה</verse>
				<verse number="6">ו אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן</verse>
				<verse number="7">ז קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא (כשדאי) וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמנוכא (והמניכא) די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח אדין עללין (עלין) כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא (ופשרה) להודעה למלכא</verse>
				<verse number="9">ט אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין</verse>
				<verse number="10">י מלכתא--לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת (עלת) ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי--אל יבהלוך רעיונך וזיויך (וזיוך) אל ישתנו</verse>
				<verse number="11">יא איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך--רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא</verse>
				<verse number="12">יב כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה (אנת) הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד</verse>
				<verse number="14">יד ושמעת עליך (עלך) די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך</verse>
				<verse number="15">טו וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה</verse>
				<verse number="16">טז ואנה שמעת עליך (עלך) די תוכל (תכול) פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל (תכול) כתבא למקרא ופשרה להודעותני--ארגונא תלבש והמונכא (והמניכא) די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה</verse>
				<verse number="18">יח אנתה (אנת) מלכא אלהא עליא (עלאה) מלכותא ורבותא ויקרא והדרא יהב לנבכדנצר אבוך</verse>
				<verse number="19">יט ומן רבותא די יהב לה--כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין (זיעין) ודחלין מן קדמוהי די הוא צבא הוה קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוא צבא הוא משפל</verse>
				<verse number="20">כ וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה</verse>
				<verse number="21">כא ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי (שויו) ועם ערדיא מדרה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע  עד די ידע די שליט אלהא עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יהקים עליה (עלה)</verse>
				<verse number="22">כב ואנתה (ואנת) ברה בלשאצר לא השפלת לבבך  כל קבל די כל דנה ידעת</verse>
				<verse number="23">כג ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך (קדמך) ואנתה (ואנת) ורברבניך (ורברבנך) שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה--לא הדרת</verse>
				<verse number="24">כד באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים</verse>
				<verse number="25">כה ודנה כתבא די רשים  מנא מנא תקל ופרסין</verse>
				<verse number="26">כו דנה פשר מלתא  מנא--מנה אלהא מלכותך והשלמה</verse>
				<verse number="27">כז תקל--תקילת במאזניא והשתכחת חסיר</verse>
				<verse number="28">כח פרס--פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס</verse>
				<verse number="29">כט באדין אמר בלשאצר והלבשו לדניאל ארגונא והמנוכא (והמניכא) די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא</verse>
				<verse number="30">ל בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא (כשדאה)  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ודריוש מדיא (מדאה) קבל מלכותא--כבר שנין שתין ותרתין</verse>
				<verse number="2">ב שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין--די להון בכל מלכותא</verse>
				<verse number="3">ג ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד מנהון  די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק</verse>
				<verse number="4">ד אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא  כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא</verse>
				<verse number="5">ה אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל--מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי</verse>
				<verse number="6">ו אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנא עלוהי בדת אלהה  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי</verse>
				<verse number="8">ח אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר  די כל די יבעא בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא--יתרמא לגב אריותא</verse>
				<verse number="9">ט כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא  די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא</verse>
				<verse number="10">י כל קבל דנה--מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא</verse>
				<verse number="11">יא ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל--בעה ומתחנן קדם אלהה</verse>
				<verse number="13">יג באדין קרבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא--הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעא מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס--די לא תעדא</verse>
				<verse number="14">יד באדין ענו ואמרין קדם מלכא--די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך (עלך) מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה</verse>
				<verse number="15">טו אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה</verse>
				<verse number="16">טז באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה</verse>
				<verse number="17">יז באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך</verse>
				<verse number="18">יח והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל</verse>
				<verse number="19">יט אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי</verse>
				<verse number="20">כ באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה--לגבא די אריותא אזל</verse>
				<verse number="21">כא וכמקרבה לגבא--לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא--אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא</verse>
				<verse number="22">כב אדין דניאל עם מלכא מלל  מלכא לעלמין חיי</verse>
				<verse number="23">כג אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא--ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך (קדמך) מלכא חבולה לא עבדת</verse>
				<verse number="24">כד באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה--די הימן באלהה</verse>
				<verse number="25">כה ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו</verse>
				<verse number="26">כו באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא--שלמכון ישגא</verse>
				<verse number="27">כז מן קדמי שים טעם--די בכל שלטן מלכותי להון זאעין (זיעין) ודחלין מן קדם אלהה די דניאל  די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא</verse>
				<verse number="28">כח משיזב ומצל--ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא  די שיזב לדניאל מן יד אריותא [ (Daniel 6:29) כט ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה)  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר</verse>
				<verse number="2">ב ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא</verse>
				<verse number="3">ג וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא</verse>
				<verse number="4">ד קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה (גפה) ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה</verse>
				<verse number="5">ה וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה (שנה) וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא</verse>
				<verse number="6">ו באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גביה (גבה) וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה</verse>
				<verse number="7">ז באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה (רביעאה) דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה (קדמה) וקרנין עשר לה</verse>
				<verse number="8">ח משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון (ביניהן) ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרו (אתעקרה) מן קדמיה (קדמה) ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן</verse>
				<verse number="9">ט חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק</verse>
				<verse number="10">י נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים (אלפין) ישמשונה ורבו רבון (רבבן) קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו</verse>
				<verse number="11">יא חזה הוית--באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא</verse>
				<verse number="12">יב ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן</verse>
				<verse number="13">יג חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי</verse>
				<verse number="14">יד ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה וחזוי ראשי יבהלנני</verse>
				<verse number="16">טז קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני</verse>
				<verse number="17">יז אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע--ארבעה מלכין יקומון מן ארעא</verse>
				<verse number="18">יח ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא</verse>
				<verse number="19">יט אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון (כלהן)  דחילה יתירה שניה (שנה) די פרזל וטפריה (וטפרה) די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה</verse>
				<verse number="20">כ ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו (ונפלה) מן קדמיה (קדמה) תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה</verse>
				<verse number="21">כא חזה הוית--וקרנא דכן עבדא קרב עם קדישין ויכלה להן</verse>
				<verse number="22">כב עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין</verse>
				<verse number="23">כג כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיה (רביעאה) תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה</verse>
				<verse number="24">כד וקרניא עשר--מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל</verse>
				<verse number="25">כה ומלין לצד עליא (עלאה) ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן</verse>
				<verse number="26">כו ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא</verse>
				<verse number="27">כז ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון</verse>
				<verse number="28">כח עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך--חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה</verse>
				<verse number="2">ב ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי</verse>
				<verse number="3">ג ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה</verse>
				<verse number="4">ד ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל</verse>
				<verse number="5">ה ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר--קרן חזות בין עיניו</verse>
				<verse number="6">ו ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו</verse>
				<verse number="7">ז וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו</verse>
				<verse number="8">ח וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדלה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים</verse>
				<verse number="9">ט ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי</verse>
				<verse number="10">י ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם</verse>
				<verse number="11">יא ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים (הורם) התמיד והשלך מכון מקדשו</verse>
				<verse number="12">יב וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה</verse>
				<verse number="13">יג ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם--תת וקדש וצבא מרמס</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלי--עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש</verse>
				<verse number="15">טו ויהי בראתי אני דניאל--את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר</verse>
				<verse number="16">טז ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה</verse>
				<verse number="17">יז ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון</verse>
				<verse number="18">יח ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי--ויעמידני על עמדי</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם  כי למועד קץ</verse>
				<verse number="20">כ האיל אשר ראית בעל הקרנים--מלכי מדי ופרס</verse>
				<verse number="21">כא והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון</verse>
				<verse number="22">כב והנשברת--ותעמדנה ארבע תחתיה  ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו</verse>
				<verse number="23">כג ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים--יעמד מלך עז פנים ומבין חידות</verse>
				<verse number="24">כד ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים</verse>
				<verse number="25">כה ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר</verse>
				<verse number="26">כו ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים</verse>
				<verse number="27">כז ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש--מזרע מדי  אשר המלך על מלכות כשדים</verse>
				<verse number="2">ב בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים  מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה</verse>
				<verse number="3">ג ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים--בצום ושק ואפר</verse>
				<verse number="4">ד ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו</verse>
				<verse number="5">ה חטאנו ועוינו והרשענו (הרשענו) ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך</verse>
				<verse number="6">ו ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו--ואל כל עם הארץ</verse>
				<verse number="7">ז לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך</verse>
				<verse number="8">ח יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו  אשר חטאנו לך</verse>
				<verse number="9">ט לאדני אלהינו הרחמים והסלחות  כי מרדנו בו</verse>
				<verse number="10">י ולא שמענו בקול יהוה אלהינו--ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים</verse>
				<verse number="11">יא וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים--כי חטאנו לו</verse>
				<verse number="12">יב ויקם את דבריו (דברו) אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו--להביא עלינו רעה גדלה  אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם</verse>
				<verse number="13">יג כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך</verse>
				<verse number="14">יד וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו  כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו</verse>
				<verse number="15">טו ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה  חטאנו רשענו</verse>
				<verse number="16">טז אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך  כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו</verse>
				<verse number="17">יז ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם--למען אדני</verse>
				<verse number="18">יח הטה אלהי אזנך ושמע--פקחה (פקח) עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה  כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך--כי על רחמיך הרבים</verse>
				<verse number="19">יט אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר  למענך אלהי--כי שמך נקרא על עירך ועל עמך</verse>
				<verse number="20">כ ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי--על הר קדש אלהי</verse>
				<verse number="21">כא ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב</verse>
				<verse number="22">כב ויבן וידבר עמי ויאמר--דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה</verse>
				<verse number="23">כג בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד--כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה</verse>
				<verse number="24">כד שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם (ולהתם) חטאות (חטאת) ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים</verse>
				<verse number="25">כה ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד--שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים</verse>
				<verse number="26">כו ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות</verse>
				<verse number="27">כז והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה</verse>
				<verse number="2">ב בימים ההם--אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים</verse>
				<verse number="3">ג לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי--וסוך לא סכתי  עד מלאת שלשת שבעים ימים  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון  ואני הייתי על יד הנהר הגדול--הוא חדקל</verse>
				<verse number="5">ה ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז</verse>
				<verse number="6">ו וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון</verse>
				<verse number="7">ז וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא</verse>
				<verse number="8">ח ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח</verse>
				<verse number="9">ט ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה</verse>
				<verse number="10">י והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך--כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אלי אל תירא דניאל--כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך</verse>
				<verse number="13">יג ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס</verse>
				<verse number="14">יד ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים  כי עוד חזון לימים</verse>
				<verse number="15">טו ובדברו עמי כדברים האלה--נתתי פני ארצה ונאלמתי</verse>
				<verse number="16">טז והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח</verse>
				<verse number="17">יז והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי</verse>
				<verse number="18">יח ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני</verse>
				<verse number="19">יט ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך--חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני</verse>
				<verse number="20">כ ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא</verse>
				<verse number="21">כא אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א ואני בשנת אחת לדריוש המדי--עמדי למחזיק ולמעוז לו</verse>
				<verse number="2">ב ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון</verse>
				<verse number="3">ג ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו</verse>
				<verse number="4">ד וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל--כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה</verse>
				<verse number="5">ה ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו</verse>
				<verse number="6">ו ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים</verse>
				<verse number="7">ז ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק</verse>
				<verse number="8">ח וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי--יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון</verse>
				<verse number="9">ט ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו</verse>
				<verse number="10">י ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו (ויתגרה) עד מעזה</verse>
				<verse number="11">יא ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו</verse>
				<verse number="12">יב ונשא ההמון ירום (ורם) לבבו והפיל רבאות ולא יעוז</verse>
				<verse number="13">יג ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב</verse>
				<verse number="14">יד ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון--ונכשלו</verse>
				<verse number="15">טו ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד</verse>
				<verse number="16">טז ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו</verse>
				<verse number="17">יז וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו--ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה</verse>
				<verse number="18">יח וישב (וישם) פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו</verse>
				<verse number="19">יט וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא</verse>
				<verse number="20">כ ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה</verse>
				<verse number="21">כא ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות</verse>
				<verse number="22">כב וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית</verse>
				<verse number="23">כג ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי</verse>
				<verse number="24">כד בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת</verse>
				<verse number="25">כה ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות</verse>
				<verse number="26">כו ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים</verse>
				<verse number="27">כז ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד</verse>
				<verse number="28">כח וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו</verse>
				<verse number="29">כט למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרונה</verse>
				<verse number="30">ל ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש</verse>
				<verse number="31">לא וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משמם</verse>
				<verse number="32">לב ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו</verse>
				<verse number="33">לג ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה--ימים</verse>
				<verse number="34">לד ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות</verse>
				<verse number="35">לה ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן--עד עת קץ  כי עוד למועד</verse>
				<verse number="36">לו ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה</verse>
				<verse number="37">לז ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין  כי על כל יתגדל</verse>
				<verse number="38">לח ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה--ובחמדות</verse>
				<verse number="39">לט ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר (יכיר) ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר</verse>
				<verse number="40">מ ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר</verse>
				<verse number="41">מא ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו--אדום ומואב וראשית בני עמון</verse>
				<verse number="42">מב וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה</verse>
				<verse number="43">מג ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים--ולבים וכשים במצעדיו</verse>
				<verse number="44">מד ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים</verse>
				<verse number="45">מה ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר</verse>
				<verse number="2">ב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג והמשכלים--יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר--עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת</verse>
				<verse number="5">ה וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים  אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר</verse>
				<verse number="6">ו ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר  עד מתי קץ הפלאות</verse>
				<verse number="7">ז ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם  כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש--תכלינה כל אלה</verse>
				<verse number="8">ח ואני שמעתי ולא אבין ואמרה--אדני מה אחרית אלה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר לך דניאל  כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ</verse>
				<verse number="10">י יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו</verse>
				<verse number="11">יא ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם--ימים אלף מאתים ותשעים</verse>
				<verse number="12">יב אשרי המחכה ויגיע  לימים--אלף שלש מאות שלשים וחמשה</verse>
				<verse number="13">יג ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="28">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל</verse>
				<verse number="2">ב תחלת דבר יהוה בהושע  {פ}   ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים--כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה</verse>
				<verse number="3">ג וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל  כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל</verse>
				<verse number="5">ה והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל</verse>
				<verse number="6">ו ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה  כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל--כי נשא אשא להם</verse>
				<verse number="7">ז ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים</verse>
				<verse number="8">ח ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר קרא שמו לא עמי  כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי</verse>
				<verse number="2">ב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ  כי גדול יום יזרעאל</verse>
				<verse number="3">ג אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה</verse>
				<verse number="4">ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה</verse>
				<verse number="5">ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא</verse>
				<verse number="6">ו ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה</verse>
				<verse number="7">ז כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי</verse>
				<verse number="8">ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא</verse>
				<verse number="9">ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה</verse>
				<verse number="10">י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל</verse>
				<verse number="11">יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה</verse>
				<verse number="12">יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי</verse>
				<verse number="13">יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה</verse>
				<verse number="14">יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה</verse>
				<verse number="15">טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה</verse>
				<verse number="17">יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים</verse>
				<verse number="18">יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי</verse>
				<verse number="19">יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם</verse>
				<verse number="20">כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח</verse>
				<verse number="21">כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים</verse>
				<verse number="22">כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="23">כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ [ (Hosea 2:24) כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל ] [ (Hosea 2:25) כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת  כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים</verse>
				<verse number="2">ב ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים</verse>
				<verse number="3">ג ואמר אליה ימים רבים תשבי לי--לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך</verse>
				<verse number="4">ד כי ימים רבים ישבו בני ישראל--אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים</verse>
				<verse number="5">ה אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א שמעו דבר יהוה בני ישראל  כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ</verse>
				<verse number="2">ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו</verse>
				<verse number="3">ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו</verse>
				<verse number="4">ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן</verse>
				<verse number="5">ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך</verse>
				<verse number="6">ו נדמו עמי מבלי הדעת  כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני</verse>
				<verse number="7">ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר</verse>
				<verse number="8">ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו</verse>
				<verse number="9">ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו</verse>
				<verse number="10">י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו  כי את יהוה עזבו לשמר</verse>
				<verse number="11">יא זנות ויין ותירוש יקח לב</verse>
				<verse number="12">יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו  כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם</verse>
				<verse number="13">יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה</verse>
				<verse number="14">יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט</verse>
				<verse number="15">טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה</verse>
				<verse number="16">טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב</verse>
				<verse number="17">יז חבור עצבים אפרים הנח לו</verse>
				<verse number="18">יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה</verse>
				<verse number="19">יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט  כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור</verse>
				<verse number="2">ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם</verse>
				<verse number="3">ג אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני  כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל</verse>
				<verse number="4">ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם  כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו</verse>
				<verse number="5">ה וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם</verse>
				<verse number="6">ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו  חלץ מהם</verse>
				<verse number="7">ז ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם  {ס}</verse>
				<verse number="8">ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין</verse>
				<verse number="9">ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה</verse>
				<verse number="10">י היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי</verse>
				<verse number="11">יא עשוק אפרים רצוץ משפט  כי הואיל הלך אחרי צו</verse>
				<verse number="12">יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה</verse>
				<verse number="13">יג וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור</verse>
				<verse number="14">יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל</verse>
				<verse number="15">טו אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני  בצר להם ישחרנני</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו</verse>
				<verse number="2">ב יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו</verse>
				<verse number="3">ג ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ</verse>
				<verse number="4">ד מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך</verse>
				<verse number="5">ה על כן חצבתי בנביאים--הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא</verse>
				<verse number="6">ו כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות</verse>
				<verse number="7">ז והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי</verse>
				<verse number="8">ח גלעד קרית פעלי און--עקבה מדם</verse>
				<verse number="9">ט וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה  כי זמה עשו</verse>
				<verse number="10">י בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל</verse>
				<verse number="11">יא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ</verse>
				<verse number="2">ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו</verse>
				<verse number="3">ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים</verse>
				<verse number="4">ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו</verse>
				<verse number="5">ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים</verse>
				<verse number="6">ו כי קרבו כתנור לבם בארבם  כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה</verse>
				<verse number="7">ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי</verse>
				<verse number="8">ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה</verse>
				<verse number="9">ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע</verse>
				<verse number="10">י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת</verse>
				<verse number="11">יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו</verse>
				<verse number="12">יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים</verse>
				<verse number="14">יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי</verse>
				<verse number="15">טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע</verse>
				<verse number="16">טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו</verse>
				<verse number="2">ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל</verse>
				<verse number="3">ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו</verse>
				<verse number="4">ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת</verse>
				<verse number="5">ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין</verse>
				<verse number="6">ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא  כי שבבים יהיה עגל שמרון</verse>
				<verse number="7">ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו</verse>
				<verse number="8">ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו</verse>
				<verse number="9">ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים</verse>
				<verse number="10">י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים</verse>
				<verse number="11">יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא  היו לו מזבחות לחטא</verse>
				<verse number="12">יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי  כמו זר נחשבו</verse>
				<verse number="13">יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו</verse>
				<verse number="14">יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן</verse>
				<verse number="2">ב גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה</verse>
				<verse number="3">ג לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו</verse>
				<verse number="4">ד לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו  כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה</verse>
				<verse number="5">ה מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה</verse>
				<verse number="6">ו כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם</verse>
				<verse number="7">ז באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה</verse>
				<verse number="8">ח צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו</verse>
				<verse number="9">ט העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם  {ס}</verse>
				<verse number="10">י כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם</verse>
				<verse number="11">יא אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון</verse>
				<verse number="12">יב כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם  כי גם אוי להם בשורי מהם</verse>
				<verse number="13">יג אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו</verse>
				<verse number="14">יד תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים</verse>
				<verse number="15">טו כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים</verse>
				<verse number="16">טז הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם</verse>
				<verse number="17">יז ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות--כטוב לארצו היטיבו מצבות</verse>
				<verse number="2">ב חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם</verse>
				<verse number="3">ג כי עתה יאמרו אין מלך לנו  כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו</verse>
				<verse number="4">ד דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי</verse>
				<verse number="5">ה לעגלות בית און יגורו שכן שמרון  כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו--על כבודו כי גלה ממנו</verse>
				<verse number="6">ו גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו</verse>
				<verse number="7">ז נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים</verse>
				<verse number="8">ח ונשמדו במות און חטאת ישראל--קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה</verse>
				<verse number="10">י באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם (עונותם)</verse>
				<verse number="11">יא ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב</verse>
				<verse number="12">יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם</verse>
				<verse number="13">יג חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש--כי בטחת בדרכך ברב גבוריך</verse>
				<verse number="14">יד וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה  אם על בנים רטשה</verse>
				<verse number="15">טו ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני</verse>
				<verse number="2">ב קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון</verse>
				<verse number="3">ג ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים</verse>
				<verse number="4">ד בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל</verse>
				<verse number="5">ה לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו  כי מאנו לשוב</verse>
				<verse number="6">ו וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם</verse>
				<verse number="7">ז ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם</verse>
				<verse number="8">ח איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי</verse>
				<verse number="9">ט לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים  כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר</verse>
				<verse number="10">י אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג  כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים</verse>
				<verse number="11">יא יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן</verse>
				<verse number="2">ב אפרים רעה רוח ורדף קדים--כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל</verse>
				<verse number="3">ג וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו</verse>
				<verse number="4">ד בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים</verse>
				<verse number="5">ה וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו</verse>
				<verse number="6">ו ויהוה אלהי הצבאות--יהוה זכרו</verse>
				<verse number="7">ז ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד</verse>
				<verse number="8">ח כנען בידו מאזני מרמה--לעשק אהב</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אפרים--אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא</verse>
				<verse number="10">י ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד</verse>
				<verse number="11">יא ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה</verse>
				<verse number="12">יב אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי</verse>
				<verse number="13">יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר</verse>
				<verse number="14">יד ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר [ (Hosea 12:15) טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת</verse>
				<verse number="2">ב ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון</verse>
				<verse number="3">ג לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה</verse>
				<verse number="4">ד ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי</verse>
				<verse number="5">ה אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות</verse>
				<verse number="6">ו כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני</verse>
				<verse number="7">ז ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור</verse>
				<verse number="8">ח אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם</verse>
				<verse number="9">ט שחתך ישראל כי בי בעזרך</verse>
				<verse number="10">י אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים</verse>
				<verse number="11">יא אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב צרור עון אפרים צפונה חטאתו</verse>
				<verse number="13">יג חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים</verse>
				<verse number="14">יד מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני</verse>
				<verse number="15">טו כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  {פ}</verse>
				<verse number="2">ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך</verse>
				<verse number="3">ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו</verse>
				<verse number="4">ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום</verse>
				<verse number="5">ה ארפא משובתם--אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו</verse>
				<verse number="6">ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון</verse>
				<verse number="7">ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון</verse>
				<verse number="8">ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון</verse>
				<verse number="9">ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא [ (Hosea 14:10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  {ש} ]</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="29">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל</verse>
				<verse number="2">ב שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם</verse>
				<verse number="3">ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר</verse>
				<verse number="4">ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל</verse>
				<verse number="5">ה הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם</verse>
				<verse number="6">ו כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו</verse>
				<verse number="7">ז שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה</verse>
				<verse number="8">ח אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה</verse>
				<verse number="9">ט הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה</verse>
				<verse number="10">י שדד שדה אבלה אדמה  כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר</verse>
				<verse number="11">יא הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה  כי אבד קציר שדה</verse>
				<verse number="12">יב הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם  {ס}</verse>
				<verse number="13">יג חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי  כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך</verse>
				<verse number="14">יד קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה</verse>
				<verse number="15">טו אהה ליום  כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא</verse>
				<verse number="16">טז הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל</verse>
				<verse number="17">יז עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות  כי הביש דגן</verse>
				<verse number="18">יח מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו</verse>
				<verse number="19">יט אליך יהוה אקרא  כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה</verse>
				<verse number="20">כ גם בהמות שדה תערוג אליך  כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ  כי בא יום יהוה כי קרוב</verse>
				<verse number="2">ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור</verse>
				<verse number="3">ג לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו</verse>
				<verse number="4">ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון</verse>
				<verse number="5">ה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה</verse>
				<verse number="6">ו מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור</verse>
				<verse number="7">ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם</verse>
				<verse number="8">ח ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו</verse>
				<verse number="9">ט בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב</verse>
				<verse number="10">י לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם</verse>
				<verse number="11">יא ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו  כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו</verse>
				<verse number="12">יב וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד</verse>
				<verse number="13">יג וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם  כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה</verse>
				<verse number="14">יד מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה</verse>
				<verse number="16">טז אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים  יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה</verse>
				<verse number="17">יז בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם</verse>
				<verse number="18">יח ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו</verse>
				<verse number="19">יט ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים</verse>
				<verse number="20">כ ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות</verse>
				<verse number="21">כא אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות</verse>
				<verse number="22">כב אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר  כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם</verse>
				<verse number="23">כג ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון</verse>
				<verse number="24">כד ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר</verse>
				<verse number="25">כה ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם  חילי הגדול אשר שלחתי בכם</verse>
				<verse number="26">כו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם</verse>
				<verse number="27">כז וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון--בחוריכם חזינות יראו</verse>
				<verse number="2">ב וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי</verse>
				<verse number="3">ג ונתתי מופתים בשמים ובארץ  דם ואש ותימרות עשן</verse>
				<verse number="4">ד השמש יהפך לחשך והירח לדם--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא</verse>
				<verse number="5">ה והיה כל אשר יקרא בשם יהוה--ימלט  כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא [4:1] א כי הנה בימים ההמה--ובעת ההיא  אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם [4:2] ב וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו [4:3] ג ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו [4:4] ד וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם [4:5] ה אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם [4:6] ו ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם [4:7] ז הנני מעירם--מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם [4:8] ח ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק  כי יהוה דבר  {פ} [4:9] ט קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים--יגשו יעלו כל אנשי המלחמה [4:10] י כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני [4:11] יא עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך [4:12] יב יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט  כי שם אשב לשפט את כל הגוים--מסביב [4:13] יג שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת--השיקו היקבים כי רבה רעתם [4:14] יד המונים המונים בעמק החרוץ  כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ [4:15] טו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם [4:16] טז ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל [4:17] יז וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד  {ס} [4:18] יח והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים [4:19] יט מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם [4:20] כ ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור [4:21] כא ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="30">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע  אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל--שנתים לפני הרעש</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר--יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו  על דושם בחרצות הברזל את הגלעד</verse>
				<verse number="4">ד ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד</verse>
				<verse number="5">ה ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו  על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום</verse>
				<verse number="7">ז ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה</verse>
				<verse number="8">ח והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים--אמר אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו  על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים</verse>
				<verse number="10">י ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו  על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח</verse>
				<verse number="12">יב ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו  על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם</verse>
				<verse number="14">יד והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה</verse>
				<verse number="15">טו והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו  על שרפו עצמות מלך אדום לשיד</verse>
				<verse number="2">ב ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר</verse>
				<verse number="3">ג והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו  על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם</verse>
				<verse number="5">ה ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו  על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים</verse>
				<verse number="7">ז השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי</verse>
				<verse number="8">ח ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם</verse>
				<verse number="9">ט ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת</verse>
				<verse number="10">י ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי</verse>
				<verse number="11">יא ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה</verse>
				<verse number="12">יב ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו</verse>
				<verse number="13">יג הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר</verse>
				<verse number="14">יד ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו</verse>
				<verse number="15">טו ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו</verse>
				<verse number="16">טז ואמיץ לבו בגבורים--ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם--בני ישראל  על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר</verse>
				<verse number="2">ב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם</verse>
				<verse number="3">ג הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו</verse>
				<verse number="4">ד הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד</verse>
				<verse number="5">ה התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד</verse>
				<verse number="6">ו אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה</verse>
				<verse number="7">ז כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים</verse>
				<verse number="8">ח אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא</verse>
				<verse number="9">ט השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה</verse>
				<verse number="10">י ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והוריד ממך עזך ונבזו ארמנותיך</verse>
				<verse number="12">יב כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן--כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש</verse>
				<verse number="13">יג שמעו והעידו בבית יעקב--נאם אדני יהוה אלהי הצבאות</verse>
				<verse number="14">יד כי ביום פקדי פשעי ישראל--עליו  ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ</verse>
				<verse number="15">טו והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים--נאם יהוה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה</verse>
				<verse number="2">ב נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה</verse>
				<verse number="3">ג ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה</verse>
				<verse number="4">ד באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם</verse>
				<verse number="5">ה וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו  כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה</verse>
				<verse number="6">ו וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה</verse>
				<verse number="7">ז וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש</verse>
				<verse number="8">ח ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים--ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט הכיתי אתכם בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="10">י שלחתי בכם דבר בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה</verse>
				<verse number="11">יא הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה</verse>
				<verse number="12">יב לכן כה אעשה לך ישראל  עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל</verse>
				<verse number="13">יג כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ--יהוה אלהי צבאות שמו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה--בית ישראל</verse>
				<verse number="2">ב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה</verse>
				<verse number="3">ג כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל</verse>
				<verse number="4">ד כי כה אמר יהוה לבית ישראל  דרשוני וחיו</verse>
				<verse number="5">ה ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו  כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון</verse>
				<verse number="6">ו דרשו את יהוה וחיו  פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל</verse>
				<verse number="7">ז ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו</verse>
				<verse number="8">ח עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו</verse>
				<verse number="9">ט המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא</verse>
				<verse number="10">י שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו</verse>
				<verse number="11">יא לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם</verse>
				<verse number="12">יב כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו</verse>
				<verse number="13">יג לכן המשכיל בעת ההיא--ידם  כי עת רעה היא</verse>
				<verse number="14">יד דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם--כאשר אמרתם</verse>
				<verse number="15">טו שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות--שארית יוסף  {ס}</verse>
				<verse number="16">טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי</verse>
				<verse number="17">יז ובכל כרמים מספד  כי אעבר בקרבך אמר יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="18">יח הוי המתאוים את יום יהוה  למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור</verse>
				<verse number="19">יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית--וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש</verse>
				<verse number="20">כ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו</verse>
				<verse number="21">כא שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם</verse>
				<verse number="22">כב כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט</verse>
				<verse number="23">כג הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע</verse>
				<verse number="24">כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן</verse>
				<verse number="25">כה הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה--בית ישראל</verse>
				<verse number="26">כו ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם--כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם</verse>
				<verse number="27">כז והגליתי אתכם מהלאה לדמשק  אמר יהוה אלהי צבאות שמו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל</verse>
				<verse number="2">ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם</verse>
				<verse number="3">ג המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס</verse>
				<verse number="4">ד השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק</verse>
				<verse number="5">ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר</verse>
				<verse number="6">ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף</verse>
				<verse number="7">ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים</verse>
				<verse number="8">ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה</verse>
				<verse number="9">ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו</verse>
				<verse number="10">י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="11">יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים</verse>
				<verse number="12">יב הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים  כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה</verse>
				<verse number="13">יג השמחים ללא דבר  האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים</verse>
				<verse number="14">יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש--אחר גזי המלך</verse>
				<verse number="2">ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב  כי קטן הוא</verse>
				<verse number="3">ג נחם יהוה על זאת  לא תהיה אמר יהוה</verse>
				<verse number="4">ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק</verse>
				<verse number="5">ה ואמר אדני יהוה חדל נא--מי יקום יעקב  כי קטן הוא</verse>
				<verse number="6">ו נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו</verse>
				<verse number="9">ט ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב  {ס}</verse>
				<verse number="10">י וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר  קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל--לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו</verse>
				<verse number="11">יא כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל--גלה יגלה מעל אדמתו  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא</verse>
				<verse number="13">יג ובית אל לא תוסיף עוד להנבא  כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא</verse>
				<verse number="14">יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי  כי בוקר אנכי ובולס שקמים</verse>
				<verse number="15">טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל</verse>
				<verse number="16">טז ועתה שמע דבר יהוה  אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק</verse>
				<verse number="17">יז לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו</verse>
				<verse number="3">ג והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה  רב הפגר בכל מקום השליך הס  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ</verse>
				<verse number="5">ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה</verse>
				<verse number="6">ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר</verse>
				<verse number="7">ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם</verse>
				<verse number="8">ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור</verse>
				<verse number="10">י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר  {פ}</verse>
				<verse number="11">יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ  לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה</verse>
				<verse number="12">יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו</verse>
				<verse number="13">יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא</verse>
				<verse number="14">יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג  לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט</verse>
				<verse number="2">ב אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים--משם אורידם</verse>
				<verse number="3">ג ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים--משם אצוה את הנחש ונשכם</verse>
				<verse number="4">ד ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה</verse>
				<verse number="5">ה ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים</verse>
				<verse number="6">ו הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו</verse>
				<verse number="7">ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה  הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר</verse>
				<verse number="8">ח הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה  אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב--נאם יהוה</verse>
				<verse number="9">ט כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ</verse>
				<verse number="10">י בחרב ימותו כל חטאי עמי  האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו--הרעה</verse>
				<verse number="11">יא ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם</verse>
				<verse number="12">יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם  נאם יהוה עשה זאת  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה</verse>
				<verse number="14">יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם</verse>
				<verse number="15">טו ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר יהוה אלהיך  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="31">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א חזון עבדיה  כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח--קומו ונקומה עליה למלחמה</verse>
				<verse number="2">ב הנה קטן נתתיך בגוים  בזוי אתה מאד</verse>
				<verse number="3">ג זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ</verse>
				<verse number="4">ד אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה</verse>
				<verse number="5">ה אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות</verse>
				<verse number="6">ו איך נחפשו עשו נבעו מצפניו</verse>
				<verse number="7">ז עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו</verse>
				<verse number="8">ח הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו</verse>
				<verse number="9">ט וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל</verse>
				<verse number="10">י מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם</verse>
				<verse number="11">יא ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם</verse>
				<verse number="12">יב ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה</verse>
				<verse number="13">יג אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו</verse>
				<verse number="14">יד ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה</verse>
				<verse number="15">טו כי קרוב יום יהוה על כל הגוים  כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך</verse>
				<verse number="16">טז כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו</verse>
				<verse number="17">יז ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם</verse>
				<verse number="18">יח והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר</verse>
				<verse number="19">יט וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד</verse>
				<verse number="20">כ וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב</verse>
				<verse number="21">כא ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="32">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה--וקרא עליה  כי עלתה רעתם לפני</verse>
				<verse number="3">ג ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה</verse>
				<verse number="4">ד ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר</verse>
				<verse number="5">ה וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם</verse>
				<verse number="6">ו ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך--אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד</verse>
				<verse number="7">ז ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמרו אליו--הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו  מה מלאכתך ומאין תבוא--מה ארצך ואי מזה עם אתה</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה</verse>
				<verse number="10">י וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית  כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח--כי הגיד להם</verse>
				<verse number="11">יא ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו  כי הים הולך וסער</verse>
				<verse number="12">יב ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם  כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם</verse>
				<verse number="13">יג ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה--ולא יכלו  כי הים הולך וסער עליהם</verse>
				<verse number="14">יד ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא  כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית</verse>
				<verse number="15">טו וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו</verse>
				<verse number="16">טז וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות</verse>
				<verse number="2">ב ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי</verse>
				<verse number="4">ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו</verse>
				<verse number="5">ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך</verse>
				<verse number="6">ו אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי</verse>
				<verse number="7">ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי</verse>
				<verse number="8">ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך</verse>
				<verse number="9">ט משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו</verse>
				<verse number="10">י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה  ישועתה ליהוה  {ס} [ (Jonah 2:11) יא ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך</verse>
				<verse number="3">ג ויקם יונה וילך אל נינוה--כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים--מהלך שלשת ימים</verse>
				<verse number="4">ד ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת</verse>
				<verse number="5">ה ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם</verse>
				<verse number="6">ו ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר</verse>
				<verse number="7">ז ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר  האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה--אל ירעו ומים אל ישתו</verse>
				<verse number="8">ח ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם</verse>
				<verse number="9">ט מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד</verse>
				<verse number="10">י וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם--ולא עשה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו</verse>
				<verse number="2">ב ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי--על כן קדמתי לברח תרשישה  כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה</verse>
				<verse number="3">ג ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני  כי טוב מותי מחיי  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד ויאמר יהוה ההיטב חרה לך</verse>
				<verse number="5">ה ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר</verse>
				<verse number="6">ו וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה</verse>
				<verse number="7">ז וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש</verse>
				<verse number="8">ח ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי</verse>
				<verse number="9">ט ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות</verse>
				<verse number="10">י ויאמר יהוה--אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו  שבן לילה היה ובן לילה אבד</verse>
				<verse number="11">יא ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה--אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="33">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--אשר חזה על שמרון וירושלם</verse>
				<verse number="2">ב שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו</verse>
				<verse number="3">ג כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ</verse>
				<verse number="4">ד ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד</verse>
				<verse number="5">ה בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם</verse>
				<verse number="6">ו ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה</verse>
				<verse number="7">ז וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה  כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו</verse>
				<verse number="8">ח על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה</verse>
				<verse number="9">ט כי אנושה מכותיה  כי באה עד יהודה--נגע עד שער עמי עד ירושלם</verse>
				<verse number="10">י בגת אל תגידו--בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי)</verse>
				<verse number="11">יא עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן--מספד בית האצל יקח מכם עמדתו</verse>
				<verse number="12">יב כי חלה לטוב יושבת מרות  כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם</verse>
				<verse number="13">יג רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל</verse>
				<verse number="14">יד לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל</verse>
				<verse number="15">טו עד הירש אבי לך יושבת מרשה  עד עדלם יבוא כבוד ישראל</verse>
				<verse number="16">טז קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם</verse>
				<verse number="2">ב וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה  אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה--כי עת רעה היא</verse>
				<verse number="4">ד ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו--חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק</verse>
				<verse number="5">ה לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה</verse>
				<verse number="6">ו אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות</verse>
				<verse number="7">ז האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה--אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הלך</verse>
				<verse number="8">ח ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה</verse>
				<verse number="9">ט נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם</verse>
				<verse number="10">י קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ</verse>
				<verse number="11">יא לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה</verse>
				<verse number="12">יב אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל--יחד אשימנו כצאן בצרה  כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם</verse>
				<verse number="13">יג עלה הפרץ לפניהם--פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל  הלוא לכם לדעת את המשפט</verse>
				<verse number="2">ב שנאי טוב ואהבי רעה (רע) גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם</verse>
				<verse number="3">ג ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת</verse>
				<verse number="4">ד אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם  {פ}</verse>
				<verse number="5">ה כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי--הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה</verse>
				<verse number="6">ו לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום</verse>
				<verse number="7">ז ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם  כי אין מענה אלהים</verse>
				<verse number="8">ח ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה--להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל--המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו</verse>
				<verse number="10">י בנה ציון בדמים וירושלם בעולה</verse>
				<verse number="11">יא ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה</verse>
				<verse number="12">יב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים</verse>
				<verse number="2">ב והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו  כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם</verse>
				<verse number="3">ג ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות--לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה</verse>
				<verse number="4">ד וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד  כי פי יהוה צבאות דבר</verse>
				<verse number="5">ה כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו--לעולם ועד  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי</verse>
				<verse number="7">ז ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ואתה מגדל עדר עפל בת ציון--עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם</verse>
				<verse number="9">ט עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד--כי החזיקך חיל כיולדה</verse>
				<verse number="10">י חולי וגחי בת ציון כיולדה  כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי--שם יגאלך יהוה מכף איביך</verse>
				<verse number="11">יא ועתה נאספו עליך גוים רבים--האמרים תחנף ותחז בציון עינינו</verse>
				<verse number="12">יב והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו  כי קבצם כעמיר גרנה</verse>
				<verse number="13">יג קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ [ (Micah 4:14) יד עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם</verse>
				<verse number="2">ב לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל</verse>
				<verse number="3">ג ועמד ורעה בעז יהוה--בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ</verse>
				<verse number="4">ד והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם</verse>
				<verse number="5">ה ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור--כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו  {פ}</verse>
				<verse number="6">ו והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב--אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן--אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל</verse>
				<verse number="8">ח תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו</verse>
				<verse number="9">ט והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך</verse>
				<verse number="10">י והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך</verse>
				<verse number="11">יא והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך</verse>
				<verse number="12">יב והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך</verse>
				<verse number="13">יג ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך</verse>
				<verse number="14">יד ועשיתי באף ובחמה נקם--את הגוים  אשר לא שמעו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א שמעו נא את אשר יהוה אמר  קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך</verse>
				<verse number="2">ב שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מוסדי ארץ  כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח</verse>
				<verse number="3">ג עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך  ענה בי</verse>
				<verse number="4">ד כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים</verse>
				<verse number="5">ה עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור--מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה</verse>
				<verse number="6">ו במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה</verse>
				<verse number="7">ז הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי</verse>
				<verse number="8">ח הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה</verse>
				<verse number="10">י עוד האש בית רשע--אצרות רשע ואיפת רזון זעומה</verse>
				<verse number="11">יא האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה</verse>
				<verse number="12">יב אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם</verse>
				<verse number="13">יג וגם אני החליתי הכותך--השמם על חטאתך</verse>
				<verse number="14">יד אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן</verse>
				<verse number="15">טו אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין</verse>
				<verse number="16">טז וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם--למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר  אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי</verse>
				<verse number="2">ב אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין  כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם</verse>
				<verse number="3">ג על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא--ויעבתוה</verse>
				<verse number="4">ד טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם</verse>
				<verse number="5">ה אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך</verse>
				<verse number="6">ו כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה  איבי איש אנשי ביתו</verse>
				<verse number="7">ז ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי  ישמעני אלהי</verse>
				<verse number="8">ח אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי  כי אשב בחשך יהוה אור לי  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט זעף יהוה אשא כי חטאתי לו  עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי--יוציאני לאור אראה בצדקתו</verse>
				<verse number="10">י ותרא איבתי ותכסה בושה--האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות</verse>
				<verse number="11">יא יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק</verse>
				<verse number="12">יב יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר</verse>
				<verse number="13">יג והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד רעה עמך בשבטך צאן נחלתך--שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם</verse>
				<verse number="15">טו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות</verse>
				<verse number="16">טז יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה</verse>
				<verse number="17">יז ילחכו עפר כנחש--כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך</verse>
				<verse number="18">יח מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו  לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא</verse>
				<verse number="19">יט ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם</verse>
				<verse number="20">כ תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="34">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א משא נינוה--ספר חזון נחום האלקשי</verse>
				<verse number="2">ב אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו</verse>
				<verse number="3">ג יהוה ארך אפים וגדול (וגדל) כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו</verse>
				<verse number="4">ד גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל</verse>
				<verse number="5">ה הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל יושבי בה</verse>
				<verse number="6">ו לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו</verse>
				<verse number="7">ז טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו</verse>
				<verse number="8">ח ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך</verse>
				<verse number="9">ט מה תחשבון אל יהוה--כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה</verse>
				<verse number="10">י כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו--כקש יבש מלא</verse>
				<verse number="11">יא ממך יצא חשב על יהוה רעה--יעץ בליעל  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך--לא אענך עוד</verse>
				<verse number="13">יג ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק</verse>
				<verse number="14">יד וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך--כי קלות  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום--חגי יהודה חגיך שלמי נדריך  כי לא יוסיף עוד לעבור (לעבר) בך בליעל כלה נכרת</verse>
				<verse number="2">ב עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד</verse>
				<verse number="3">ג כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל  כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו</verse>
				<verse number="4">ד מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו</verse>
				<verse number="5">ה בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות  מראיהן כלפידים--כברקים ירוצצו</verse>
				<verse number="6">ו יזכר אדיריו--יכשלו בהלכותם (בהליכתם) ימהרו חומתה והכן הסכך</verse>
				<verse number="7">ז שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג</verse>
				<verse number="8">ח והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן</verse>
				<verse number="9">ט ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה</verse>
				<verse number="10">י בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה--כבד מכל כלי חמדה</verse>
				<verse number="11">יא בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור</verse>
				<verse number="12">יב איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים--אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד</verse>
				<verse number="13">יג אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה [ (Nahum 2:14) יד הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה  {פ} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה--לא ימיש טרף</verse>
				<verse number="2">ב קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה</verse>
				<verse number="3">ג פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו (וכשלו) בגויתם</verse>
				<verse number="4">ד מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה</verse>
				<verse number="5">ה הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך</verse>
				<verse number="6">ו והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי</verse>
				<verse number="7">ז והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך</verse>
				<verse number="8">ח התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה--אשר חיל ים מים חומתה</verse>
				<verse number="9">ט כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך</verse>
				<verse number="10">י גם היא לגלה הלכה בשבי--גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים</verse>
				<verse number="11">יא גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב</verse>
				<verse number="12">יב כל מבצריך--תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל</verse>
				<verse number="13">יג הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך</verse>
				<verse number="14">יד מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן</verse>
				<verse number="15">טו שם תאכלך אש--תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה</verse>
				<verse number="16">טז הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף</verse>
				<verse number="17">יז מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה--שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים</verse>
				<verse number="18">יח נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ</verse>
				<verse number="19">יט אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך--כי על מי לא עברה רעתך תמיד  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="35">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א המשא אשר חזה חבקוק הנביא</verse>
				<verse number="2">ב עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע  אזעק אליך חמס ולא תושיע</verse>
				<verse number="3">ג למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא</verse>
				<verse number="4">ד על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט  כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל</verse>
				<verse number="5">ה ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו  כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר</verse>
				<verse number="6">ו כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו</verse>
				<verse number="7">ז אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא</verse>
				<verse number="8">ח וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול</verse>
				<verse number="9">ט כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי</verse>
				<verse number="10">י והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה</verse>
				<verse number="11">יא אז חלף רוח ויעבר ואשם  זו כחו לאלהו</verse>
				<verse number="12">יב הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו</verse>
				<verse number="13">יג טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל  למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו</verse>
				<verse number="14">יד ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו</verse>
				<verse number="15">טו כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל</verse>
				<verse number="16">טז על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו  כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה</verse>
				<verse number="17">יז העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי</verse>
				<verse number="2">ב ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות--למען ירוץ קורא בו</verse>
				<verse number="3">ג כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו--כי בא יבא לא יאחר</verse>
				<verse number="4">ד הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה  אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים</verse>
				<verse number="6">ו הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו--עד מתי ומכביד עליו עבטיט</verse>
				<verse number="7">ז הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו</verse>
				<verse number="8">ח כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה  {פ}</verse>
				<verse number="9">ט הוי בצע בצע רע--לביתו  לשום במרום קנו להנצל מכף רע</verse>
				<verse number="10">י יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך</verse>
				<verse number="11">יא כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה  {פ}</verse>
				<verse number="12">יב הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה</verse>
				<verse number="13">יג הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו</verse>
				<verse number="14">יד כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר--למען הביט על מעוריהם</verse>
				<verse number="16">טז שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך</verse>
				<verse number="17">יז כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה</verse>
				<verse number="18">יח מה הועיל פסל כי פסלו יצרו--מסכה ומורה שקר  כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים  {ס}</verse>
				<verse number="19">יט הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה--הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו</verse>
				<verse number="20">כ ויהוה בהיכל קדשו  הס מפניו כל הארץ  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות</verse>
				<verse number="2">ב יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור</verse>
				<verse number="3">ג אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ</verse>
				<verse number="4">ד ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה</verse>
				<verse number="5">ה לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו</verse>
				<verse number="6">ו עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו</verse>
				<verse number="7">ז תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין</verse>
				<verse number="8">ח הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך  כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה</verse>
				<verse number="9">ט עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ</verse>
				<verse number="10">י ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא</verse>
				<verse number="11">יא שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך</verse>
				<verse number="12">יב בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים</verse>
				<verse number="13">יג יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר</verse>
				<verse number="15">טו דרכת בים סוסיך חמר מים רבים</verse>
				<verse number="16">טז שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז  אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו</verse>
				<verse number="17">יז כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים</verse>
				<verse number="18">יח ואני ביהוה אעלוזה  אגילה באלהי ישעי</verse>
				<verse number="19">יט יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="36">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה--בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה</verse>
				<verse number="2">ב אסף אסף כל מעל פני האדמה--נאם יהוה</verse>
				<verse number="3">ג אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה--נאם יהוה</verse>
				<verse number="4">ד ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל--את שם הכמרים עם הכהנים</verse>
				<verse number="5">ה ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם</verse>
				<verse number="6">ו ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו</verse>
				<verse number="7">ז הס מפני אדני יהוה  כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו</verse>
				<verse number="8">ח והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך--ועל כל הלבשים מלבוש נכרי</verse>
				<verse number="9">ט ופקדתי על כל הדולג על המפתן--ביום ההוא  הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה</verse>
				<verse number="10">י והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות</verse>
				<verse number="11">יא הילילו ישבי המכתש  כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע</verse>
				<verse number="13">יג והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם</verse>
				<verse number="14">יד קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור</verse>
				<verse number="15">טו יום עברה היום ההוא  יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל</verse>
				<verse number="16">טז יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות</verse>
				<verse number="17">יז והצרתי לאדם והלכו כעורים--כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים</verse>
				<verse number="18">יח גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ  כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף</verse>
				<verse number="2">ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה</verse>
				<verse number="3">ג בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה</verse>
				<verse number="4">ד כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב</verse>
				<verse number="6">ו והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן</verse>
				<verse number="7">ז והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון  בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם)</verse>
				<verse number="8">ח שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם</verse>
				<verse number="9">ט לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום</verse>
				<verse number="10">י זאת להם תחת גאונם  כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="11">יא נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים</verse>
				<verse number="12">יב גם אתם כושים חללי חרבי המה</verse>
				<verse number="13">יג ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר</verse>
				<verse number="14">יד ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה</verse>
				<verse number="15">טו זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א הוי מראה ונגאלה--העיר היונה</verse>
				<verse number="2">ב לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה</verse>
				<verse number="3">ג שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר</verse>
				<verse number="4">ד נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה</verse>
				<verse number="5">ה יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת</verse>
				<verse number="6">ו הכרתי גוים נשמו פנותם--החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב</verse>
				<verse number="7">ז אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם</verse>
				<verse number="8">ח לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד  כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי--כי באש קנאתי תאכל כל הארץ</verse>
				<verse number="9">ט כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד</verse>
				<verse number="10">י מעבר לנהרי כוש--עתרי בת פוצי יובלון מנחתי</verse>
				<verse number="11">יא ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי  כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי</verse>
				<verse number="12">יב והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה</verse>
				<verse number="13">יג שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית  כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד  {פ}</verse>
				<verse number="14">יד רני בת ציון--הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם</verse>
				<verse number="15">טו הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד  {פ}</verse>
				<verse number="16">טז ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי  ציון אל ירפו ידיך</verse>
				<verse number="17">יז יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו--יגיל עליך ברנה</verse>
				<verse number="18">יח נוגי ממועד אספתי ממך היו--משאת עליה חרפה</verse>
				<verse number="19">יט הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם</verse>
				<verse number="20">כ בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם  כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="37">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה צבאות לאמר  העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר</verse>
				<verse number="4">ד העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים--והבית הזה חרב</verse>
				<verse number="5">ה ועתה כה אמר יהוה צבאות  שימו לבבכם על דרכיכם</verse>
				<verse number="6">ו זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר--משתכר אל צרור נקוב  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז כה אמר יהוה צבאות  שימו לבבכם על דרכיכם</verse>
				<verse number="8">ח עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד (ואכבדה) אמר יהוה</verse>
				<verse number="9">ט פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו  יען מה נאם יהוה צבאות--יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו</verse>
				<verse number="10">י על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה</verse>
				<verse number="11">יא ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה--לעם לאמר  אני אתכם נאם יהוה</verse>
				<verse number="14">יד ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א בשביעי בעשרים ואחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר</verse>
				<verse number="2">ב אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול--ואל שארית העם לאמר</verse>
				<verse number="3">ג מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה--הלוא כמהו כאין בעיניכם</verse>
				<verse number="4">ד ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה--ועשו  כי אני אתכם נאם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="5">ה את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם--אל תיראו  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה</verse>
				<verse number="7">ז והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד--אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="8">ח לי הכסף ולי הזהב--נאם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="9">ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון--אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות  {פ}</verse>
				<verse number="10">י בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר</verse>
				<verse number="11">יא כה אמר יהוה צבאות  שאל נא את הכהנים תורה לאמר</verse>
				<verse number="12">יב הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל--היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא</verse>
				<verse number="14">יד ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא</verse>
				<verse number="15">טו ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה</verse>
				<verse number="16">טז מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים</verse>
				<verse number="17">יז הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד--את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה</verse>
				<verse number="18">יח שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה--שימו לבבכם</verse>
				<verse number="19">יט העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא--מן היום הזה אברך  {ס}</verse>
				<verse number="20">כ ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר</verse>
				<verse number="21">כא אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר  אני מרעיש את השמים ואת הארץ</verse>
				<verse number="22">כב והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו</verse>
				<verse number="23">כג ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם  כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="38">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר</verse>
				<verse number="2">ב קצף יהוה על אבותיכם קצף</verse>
				<verse number="3">ג ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות--ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="4">ד אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם (ומעלליכם) הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה</verse>
				<verse number="5">ה אבותיכם איה הם והנבאים--הלעולם יחיו</verse>
				<verse number="6">ו אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו  {ס}</verse>
				<verse number="7">ז ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר</verse>
				<verse number="8">ח ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים</verse>
				<verse number="9">ט ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה</verse>
				<verse number="10">י ויען האיש העמד בין ההדסים--ויאמר  אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ</verse>
				<verse number="11">יא ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת</verse>
				<verse number="12">יב ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה--אשר זעמתה זה שבעים שנה</verse>
				<verse number="13">יג ויען יהוה את המלאך הדבר בי--דברים טובים  דברים נחמים</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות  קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה</verse>
				<verse number="15">טו וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה</verse>
				<verse number="16">טז לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים--ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה (וקו) ינטה על ירושלם</verse>
				<verse number="17">יז עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות</verse>
				<verse number="2">ב ואמר אל המלאך הדבר בי--מה אלה ויאמר אלי--אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם  {ס}</verse>
				<verse number="3">ג ויראני יהוה ארבעה חרשים</verse>
				<verse number="4">ד ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה  {ס}</verse>
				<verse number="5">ה ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה</verse>
				<verse number="6">ו ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה</verse>
				<verse number="7">ז והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר  פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה</verse>
				<verse number="9">ט ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה  כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה</verse>
				<verse number="11">יא הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם  כי הנגע בכם נגע בבבת עינו</verse>
				<verse number="13">יג כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני  {ס} [ (Zechariah 2:14) יד רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה ] [ (Zechariah 2:15) טו ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך ] [ (Zechariah 2:16) טז ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם ] [ (Zechariah 2:17) יז הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו  {ס} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש</verse>
				<verse number="3">ג ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך</verse>
				<verse number="4">ד ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות</verse>
				<verse number="5">ה ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד</verse>
				<verse number="6">ו ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר</verse>
				<verse number="7">ז כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי--ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה</verse>
				<verse number="8">ח שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך--כי אנשי מופת המה  כי הנני מביא את עבדי צמח</verse>
				<verse number="9">ט כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע--על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד</verse>
				<verse number="10">י ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו--אל תחת גפן ואל תחת תאנה</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">א וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה</verse>
				<verse number="3">ג ושנים זיתים עליה  אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה</verse>
				<verse number="4">ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר  מה אלה אדני</verse>
				<verse number="5">ה ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני</verse>
				<verse number="6">ו ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר  לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="7">ז מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="9">ט ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם</verse>
				<verse number="10">י כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ</verse>
				<verse number="11">יא ואען ואמר אליו  מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה</verse>
				<verse number="12">יב ואען שנית ואמר אליו  מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני</verse>
				<verse number="14">יד ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ</verse>
			</chapter>
			<chapter number="5">
				<verse number="1">א ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה</verse>
				<verse number="2">ב ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה--ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה</verse>
				<verse number="3">ג ויאמר אלי--זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ  כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה</verse>
				<verse number="4">ד הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו</verse>
				<verse number="5">ה ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי--שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת</verse>
				<verse number="6">ו ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ</verse>
				<verse number="7">ז והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה</verse>
				<verse number="8">ח ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים</verse>
				<verse number="10">י ואמר אל המלאך הדבר בי  אנה המה מולכות את האיפה</verse>
				<verse number="11">יא ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="6">
				<verse number="1">א ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת</verse>
				<verse number="2">ב במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים</verse>
				<verse number="3">ג ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים</verse>
				<verse number="4">ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי  מה אלה אדני</verse>
				<verse number="5">ה ויען המלאך ויאמר אלי  אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ</verse>
				<verse number="6">ו אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים--יצאו אל ארץ התימן</verse>
				<verse number="7">ז והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ</verse>
				<verse number="8">ח ויזעק אתי וידבר אלי לאמר  ראה היוצאים אל ארץ צפון--הניחו את רוחי בארץ צפון  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט ויהי דבר יהוה אלי לאמר</verse>
				<verse number="10">י לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל</verse>
				<verse number="11">יא ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק--הכהן הגדול</verse>
				<verse number="12">יב ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר  הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה</verse>
				<verse number="13">יג והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם</verse>
				<verse number="14">יד והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה--לזכרון בהיכל יהוה</verse>
				<verse number="15">טו ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="7">
				<verse number="1">א ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי--בכסלו</verse>
				<verse number="2">ב וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו--לחלות את פני יהוה</verse>
				<verse number="3">ג לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר  האבכה בחדש החמשי--הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר</verse>
				<verse number="5">ה אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר  כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה--הצום צמתני אני</verse>
				<verse number="6">ו וכי תאכלו וכי תשתו--הלוא אתם האכלים ואתם השתים</verse>
				<verse number="7">ז הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב  {פ}</verse>
				<verse number="8">ח ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר יהוה צבאות לאמר  משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו</verse>
				<verse number="10">י ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם</verse>
				<verse number="11">יא וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע</verse>
				<verse number="12">יב ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות</verse>
				<verse number="13">יג ויהי כאשר קרא ולא שמעו  כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="14">יד ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="8">
				<verse number="1">א ויהי דבר יהוה צבאות לאמר</verse>
				<verse number="2">ב כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה</verse>
				<verse number="3">ג כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש  {ס}</verse>
				<verse number="4">ד כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים</verse>
				<verse number="5">ה ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה  {ס}</verse>
				<verse number="6">ו כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם--גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש</verse>
				<verse number="8">ח והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--באמת ובצדקה  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה--מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות</verse>
				<verse number="10">י כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו</verse>
				<verse number="11">יא ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה--נאם יהוה צבאות</verse>
				<verse number="12">יב כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה--את כל אלה</verse>
				<verse number="13">יג והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל--כן אושיע אתכם והייתם ברכה  אל תיראו תחזקנה ידיכם  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי</verse>
				<verse number="15">טו כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה  אל תיראו</verse>
				<verse number="16">טז אלה הדברים אשר תעשו  דברו אמת איש את רעהו--אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם</verse>
				<verse number="17">יז ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו  כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="18">יח ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר</verse>
				<verse number="19">יט כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו  {פ}</verse>
				<verse number="20">כ כה אמר יהוה צבאות  עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות</verse>
				<verse number="21">כא והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני</verse>
				<verse number="22">כב ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="23">כג כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם--כי שמענו אלהים עמכם  {ס}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="9">
				<verse number="1">א משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו  כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל</verse>
				<verse number="2">ב וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד</verse>
				<verse number="3">ג ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות</verse>
				<verse number="4">ד הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל</verse>
				<verse number="5">ה תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב</verse>
				<verse number="6">ו וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים</verse>
				<verse number="7">ז והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי</verse>
				<verse number="8">ח וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש  כי עתה ראיתי בעיני  {ס}</verse>
				<verse number="9">ט גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות</verse>
				<verse number="10">י והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ</verse>
				<verse number="11">יא גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו</verse>
				<verse number="12">יב שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך</verse>
				<verse number="13">יג כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור</verse>
				<verse number="14">יד ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן</verse>
				<verse number="15">טו יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק--כזויות מזבח</verse>
				<verse number="16">טז והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא--כצאן עמו  כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו</verse>
				<verse number="17">יז כי מה טובו ומה יפיו--דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות</verse>
			</chapter>
			<chapter number="10">
				<verse number="1">א שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה</verse>
				<verse number="2">ב כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה  {פ}</verse>
				<verse number="3">ג על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד  כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה</verse>
				<verse number="4">ד ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו</verse>
				<verse number="5">ה והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים</verse>
				<verse number="6">ו וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים  כי אני יהוה אלהיהם--ואענם</verse>
				<verse number="7">ז והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה</verse>
				<verse number="8">ח אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו</verse>
				<verse number="9">ט ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו</verse>
				<verse number="10">י והשבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם</verse>
				<verse number="11">יא ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור</verse>
				<verse number="12">יב וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו  נאם יהוה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="11">
				<verse number="1">א פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך</verse>
				<verse number="2">ב הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור (הבציר)</verse>
				<verse number="3">ג קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן  {פ}</verse>
				<verse number="4">ד כה אמר יהוה אלהי  רעה את צאן ההרגה</verse>
				<verse number="5">ה אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן</verse>
				<verse number="6">ו כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ--נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם</verse>
				<verse number="7">ז וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן</verse>
				<verse number="8">ח ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי</verse>
				<verse number="9">ט ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה</verse>
				<verse number="10">י ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו--להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים</verse>
				<verse number="11">יא ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי--ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף</verse>
				<verse number="13">יג ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר</verse>
				<verse number="14">יד ואגדע את מקלי השני את החבלים--להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל  {פ}</verse>
				<verse number="15">טו ויאמר יהוה אלי  עוד קח לך כלי רעה אולי</verse>
				<verse number="16">טז כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק</verse>
				<verse number="17">יז הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="12">
				<verse number="1">א משא דבר יהוה על ישראל  נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו</verse>
				<verse number="2">ב הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים--סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם</verse>
				<verse number="3">ג והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים--כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ</verse>
				<verse number="4">ד ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון</verse>
				<verse number="5">ה ואמרו אלפי יהודה בלבם  אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם</verse>
				<verse number="6">ו ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם</verse>
				<verse number="7">ז והושע יהוה את אהלי יהודה בראשנה  למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם--על יהודה</verse>
				<verse number="8">ח ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם</verse>
				<verse number="9">ט והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם</verse>
				<verse number="10">י ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור</verse>
				<verse number="11">יא ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרמון בבקעת מגדון</verse>
				<verse number="12">יב וספדה הארץ משפחות משפחות לבד  משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד--משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד</verse>
				<verse number="13">יג משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד</verse>
				<verse number="14">יד כל המשפחות הנשארות--משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד</verse>
			</chapter>
			<chapter number="13">
				<verse number="1">א ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם--לחטאת ולנדה</verse>
				<verse number="2">ב והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ</verse>
				<verse number="3">ג והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו</verse>
				<verse number="4">ד והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו--בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש</verse>
				<verse number="5">ה ואמר לא נביא אנכי  איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי</verse>
				<verse number="6">ו ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי  {פ}</verse>
				<verse number="7">ז חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי--נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים</verse>
				<verse number="8">ח והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה</verse>
				<verse number="9">ט והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו--אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי  {פ}</verse>
			</chapter>
			<chapter number="14">
				<verse number="1">א הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך</verse>
				<verse number="2">ב ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה (תשכבנה) ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר</verse>
				<verse number="3">ג ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב</verse>
				<verse number="4">ד ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה</verse>
				<verse number="5">ה ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך</verse>
				<verse number="6">ו והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון (וקפאון)</verse>
				<verse number="7">ז והיה יום אחד הוא יודע ליהוה--לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור</verse>
				<verse number="8">ח והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון  בקיץ ובחרף יהיה</verse>
				<verse number="9">ט והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד--ושמו אחד</verse>
				<verse number="10">י יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך</verse>
				<verse number="11">יא וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח  {ס}</verse>
				<verse number="12">יב וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם</verse>
				<verse number="13">יג והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו</verse>
				<verse number="14">יד וגם יהודה--תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים--לרב מאד</verse>
				<verse number="15">טו וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה--כמגפה הזאת</verse>
				<verse number="16">טז והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות</verse>
				<verse number="17">יז והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות--ולא עליהם יהיה הגשם</verse>
				<verse number="18">יח ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות</verse>
				<verse number="19">יט זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות</verse>
				<verse number="20">כ ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח</verse>
				<verse number="21">כא והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא  {ש}</verse>
			</chapter>
		</book>
		<book number="39">
			<chapter number="1">
				<verse number="1">א משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי</verse>
				<verse number="2">ב אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב</verse>
				<verse number="3">ג ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר</verse>
				<verse number="4">ד כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות--כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם</verse>
				<verse number="5">ה ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל</verse>
				<verse number="6">ו בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך</verse>
				<verse number="7">ז מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא</verse>
				<verse number="8">ח וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך--אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="9">ט ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת--הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="10">י מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם</verse>
				<verse number="11">יא כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה  כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="12">יב ואתם מחללים אותו--באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו</verse>
				<verse number="13">יג ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה  {ס}</verse>
				<verse number="14">יד וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני  כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים</verse>
			</chapter>
			<chapter number="2">
				<verse number="1">א ועתה אליכם המצוה הזאת--הכהנים</verse>
				<verse number="2">ב אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב</verse>
				<verse number="3">ג הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו</verse>
				<verse number="4">ד וידעתם--כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת  להיות בריתי את לוי אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="5">ה בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא</verse>
				<verse number="6">ו תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון</verse>
				<verse number="7">ז כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו  כי מלאך יהוה צבאות הוא</verse>
				<verse number="8">ח ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="9">ט וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים--לכל העם  כפי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים בתורה  {פ}</verse>
				<verse number="10">י הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו--לחלל ברית אבתינו</verse>
				<verse number="11">יא בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם  כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר</verse>
				<verse number="12">יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג וזאת שנית תעשו--כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם</verse>
				<verse number="14">יד ואמרתם על מה  על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך</verse>
				<verse number="15">טו ולא אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד</verse>
				<verse number="16">טז כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו  {פ}</verse>
				<verse number="17">יז הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו  באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט</verse>
			</chapter>
			<chapter number="3">
				<verse number="1">א הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא--אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="2">ב ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו  כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים</verse>
				<verse number="3">ג וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה</verse>
				<verse number="4">ד וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם--כימי עולם וכשנים קדמנית</verse>
				<verse number="5">ה וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני--אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="6">ו כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם</verse>
				<verse number="7">ז למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם--שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב</verse>
				<verse number="8">ח היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך  המעשר והתרומה</verse>
				<verse number="9">ט במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים--הגוי כלו</verse>
				<verse number="10">י הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות  אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די</verse>
				<verse number="11">יא וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות</verse>
				<verse number="12">יב ואשרו אתכם כל הגוים  כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות  {פ}</verse>
				<verse number="13">יג חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך</verse>
				<verse number="14">יד אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות</verse>
				<verse number="15">טו ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו</verse>
				<verse number="16">טז אז נדברו יראי יהוה איש אל רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו</verse>
				<verse number="17">יז והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם--כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו</verse>
				<verse number="18">יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ] [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ] [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ] [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ] [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ]</verse>
			</chapter>
			<chapter number="4">
				<verse number="1">יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ] [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ] [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ] [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ] [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ]</verse>
				<verse number="2">יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ] [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ] [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ] [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ] [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ]</verse>
				<verse number="3">יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ] [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ] [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ] [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ] [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ]</verse>
				<verse number="4">יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ] [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ] [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ] [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ] [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ]</verse>
				<verse number="5">יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ] [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ] [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ] [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ] [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ]</verse>
				<verse number="6">א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ב והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ג ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור ד וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ה ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד  {פ} ו ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ז ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן ח ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני  {פ} ט ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן י ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב יא ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב יג ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי  {פ} יד ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים טו והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן טז ויעש אלהים את שני המארת הגדלים  את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים יז ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ יח ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב יט ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי  {פ} כ ויאמר אלהים--ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים כא ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב כב ויברך אתם אלהים לאמר  פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ כג ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי  {פ} כד ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן כה ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב כו ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ כז ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו  זכר ונקבה ברא אתם כח ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ כט ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע  לכם יהיה לאכלה ל ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן לא וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי  {פ} א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ג ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו  כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות  {פ} ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם  ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח  כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה ו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה ז וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ח ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ט ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע י ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים יא שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם יג ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת טו ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה טז ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר  מכל עץ הגן אכל תאכל יז ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו  כי ביום אכלך ממנו--מות תמות יח ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו יט ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו כ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה כב ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת כד על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד כה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו א והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ב ותאמר האשה אל הנחש  מפרי עץ הגן נאכל ג ומפרי העץ אשר בתוך הגן--אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו  פן תמתון ד ויאמר הנחש אל האשה  לא מות תמתון ה כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל ז ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת ח וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן--לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ט ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה י ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא יא ויאמר--מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו--אכלת יב ויאמר האדם  האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל יג ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל יד ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך טו ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה  הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב  {ס} טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך  {ס} יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו--ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך יח וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה יט בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת  כי עפר אתה ואל עפר תשוב כ ויקרא האדם שם אשתו חוה  כי הוא היתה אם כל חי כא ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור--וילבשם  {פ} כב ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם כג וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן--לעבד את האדמה אשר לקח משם כד ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים  {ס} א והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה ב ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה--ליהוה ד והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ה ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ו ויאמר יהוה אל קין  למה חרה לך ולמה נפלו פניך ז הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו ח ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ט ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי י ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה יא ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך יב כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ יג ויאמר קין אל יהוה  גדול עוני מנשא יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני טו ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו טז ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן יז וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך יח ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך יט ויקח לו למך שתי נשים  שם האחת עדה ושם השנית צלה כ ותלד עדה את יבל  הוא היה--אבי ישב אהל ומקנה כא ושם אחיו יובל  הוא היה--אבי כל תפש כנור ועוגב כב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין--לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה כג ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי--נשי למך האזנה אמרתי  כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי כד כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה כה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת  כי שת לי אלהים זרע אחר--תחת הבל כי הרגו קין כו ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה  {ס} א זה ספר תולדת אדם  ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו ב זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם ג ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ד ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות ה ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת  {ס} ו ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש ז ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ח ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס} ט ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן י ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות יא ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת  {ס} יב ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל יג ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות יד ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת  {ס} טו ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד טז ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות יז ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת  {ס} יח ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך יט ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות כ ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס} כא ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח כב ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות כג ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה כד ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים  {ס} כה ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך כו ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות כז ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס} כח ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן כט ויקרא את שמו נח לאמר  זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה ל ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות לא ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת  {ס} לב ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם  המה הגברים אשר מעולם אנשי השם  {פ} ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים  כי נחמתי כי עשיתם ח ונח מצא חן בעיני יהוה  {פ} ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו  את האלהים התהלך נח י ויולד נח שלשה בנים--את שם את חם ואת יפת יא ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס יב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה  כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ  {ס} יג ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני--כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ יד עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר טו וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה טז צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה יז ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים  כל אשר בארץ יגוע יח והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה--אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך יט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה--להחית אתך  זכר ונקבה יהיו כ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו--שנים מכל יבאו אליך להחיות כא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה כב ויעש נח  ככל אשר צוה אתו אלהים--כן עשה א ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה  כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ב מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה--איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים--איש ואשתו ג גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ ד כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ו ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ז ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו--אל התבה  מפני מי המבול ח מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף--וכל אשר רמש על האדמה ט שנים שנים באו אל נח אל התבה--זכר ונקבה  כאשר צוה אלהים את נח י ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ יא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש--ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו יב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה יג בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם--אל התבה יד המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף טו ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים טז והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו יז ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ יח ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים יט והמים גברו מאד מאד--על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים כ חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים כא ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ--וכל האדם כב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה--מתו כג וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה כד ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום א ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים ב ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים ג וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום ד ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט ה והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ו ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה ז וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ ח וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה ט ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה י ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה יא ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ יב וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד יג ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה יד ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ  {ס} טו וידבר אלהים אל נח לאמר טז צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך יז כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ יח ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו יט כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה כ ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח כא וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי כב עד כל ימי הארץ  זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו א ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ ב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו ג כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה  כירק עשב נתתי לכם את כל ד אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ה ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם ו שפך דם האדם באדם דמו ישפך  כי בצלם אלהים עשה את האדם ז ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה  {ס} ח ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ט ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם י ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ יא והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ יב ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם יג את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ יד והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן טו וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר טז והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ יז ויאמר אלהים אל נח  זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ  {פ} יח ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען יט שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ כ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם כא וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה כב וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ כג ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו כד וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן כה ויאמר ארור כנען  עבד עבדים יהיה לאחיו כו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו כז יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו כח ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה כט ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת  {פ} א ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול ב בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס ג ובני גמר--אשכנז וריפת ותגרמה ד ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים ה מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו--למשפחתם בגויהם ו ובני חם--כוש ומצרים ופוט וכנען ז ובני כוש--סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן ח וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ ט הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה י ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער יא מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח יב ואת רסן בין נינוה ובין כלח--הוא העיר הגדלה יג ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים יד ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים  {ס} טו וכנען ילד את צידן בכרו--ואת חת טז ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי יז ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני יח ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני יט ויהי גבול הכנעני מצידן--באכה גררה עד עזה  באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים--עד לשע כ אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם  {ס} כא ולשם ילד גם הוא  אבי כל בני עבר--אחי יפת הגדול כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם כג ובני ארם--עוץ וחול וגתר ומש כד וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר כה ולעבר ילד שני בנים  שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן כו ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח כז ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה כח ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא כט ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן ל ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם לא אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם לב אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ--אחר המבול  {פ} א ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ב ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ג ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר ד ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם  פן נפוץ על פני כל הארץ ה וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם ו ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ז הבה נרדה ונבלה שם שפתם--אשר לא ישמעו איש שפת רעהו ח ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר ט על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ  {פ} י אלה תולדת שם--שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד  שנתים אחר המבול יא ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} יב וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח יג ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} יד ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר טו ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} טז ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג יז ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} יח ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו יט ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס} כ ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג כא ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס} כב ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור--מאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס} כד ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח כה ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות  {ס} כו ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן כז ואלה תולדת תרח--תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט כח וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים כט ויקח אברם ונחור להם נשים  שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ל ותהי שרי עקרה  אין לה ולד לא ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם לב ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן  {פ} א ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ב ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ג ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה ד וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ה ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ ז וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ח ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ט ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה  {פ} י ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את יב והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו יג אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך יד ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד טו ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה טז ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים יז וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם יח ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא יט למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך כ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו--הנגבה ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל--עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי ד אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה ה וגם ללוט--ההלך את אברם  היה צאן ובקר ואהלים ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו  כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ז ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ח ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך  כי אנשים אחים אנחנו ט הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי  אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה י וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה--לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער יא ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם יג ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד יד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם--צפנה ונגבה וקדמה וימה טו כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם טז ושמתי את זרעך כעפר הארץ  אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ--גם זרעך ימנה יז קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה  כי לך אתננה יח ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה  {פ} א ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ב עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער ג כל אלה חברו אל עמק השדים  הוא ים המלח ד שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו ה ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים ו ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר ז וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי--וגם את האמרי הישב בחצצן תמר ח ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים ט את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר--ארבעה מלכים את החמשה י ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו יא ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם--וילכו יב ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם יג ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם יד וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן טו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק טז וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם יז ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו--אל עמק שוה הוא עמק המלך יח ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון יט ויברכהו ויאמר  ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ כ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל כא ויאמר מלך סדם אל אברם  תן לי הנפש והרכש קח לך כב ויאמר אברם אל מלך סדם  הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ כג אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם כד בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי  ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם  {ס} א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר  אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד ב ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ג ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי ד והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה  כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ה ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך ו והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ז ויאמר אליו  אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ח ויאמר  אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ט ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל י ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר יא וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו יג ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה יד וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול טו ואתה תבוא אל אבתיך בשלום  תקבר בשיבה טובה טז ודור רביעי ישובו הנה  כי לא שלם עון האמרי עד הנה יז ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר  לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני כ ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים כא ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי  {ס} א ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ב ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת--בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ג ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ד ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך--אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ו ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך--עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה ז וימצאה מלאך יהוה על עין המים--במדבר  על העין בדרך שור ח ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת--ואנה תלכי ותאמר--מפני שרי גברתי אנכי ברחת ט ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה י ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב יא ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך יב והוא יהיה פרא אדם--ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן יג ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי  כי אמרה הגם הלם ראיתי--אחרי ראי יד על כן קרא לבאר באר לחי ראי--הנה בין קדש ובין ברד טו ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל טז ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם  {ס} א ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי--התהלך לפני והיה תמים ב ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ג ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר ד אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ה ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך ו והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו ז והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם  להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ח ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ט ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך לדרתם י זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך  המול לכם כל זכר יא ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם יב ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר--לדרתיכם  יליד בית--ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא יג המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם יד וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  את בריתי הפר  {ס} טו ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי  כי שרה שמה טז וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד יח ויאמר אברהם אל האלהים  לו ישמעאל יחיה לפניך יט ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו כ ולישמעאל שמעתיך--הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד  שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול כא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת כב ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם כג ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו--כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים כד ואברהם--בן תשעים ותשע שנה  בהמלו בשר ערלתו כה וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה  בהמלו--את בשר ערלתו כו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו כז וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר--נמלו אתו  {פ} א וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה ג ויאמר  אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו ט ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים יב ותצחק שרה בקרבה לאמר  אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן יג ויאמר יהוה אל אברהם  למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי יד היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם יז ויהוה אמר  המכסה אני מאברהם אשר אני עשה יח ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו כ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה כג ויגש אברהם ויאמר  האף תספה צדיק עם רשע כד אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט כו ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם כז ויען אברהם ויאמר  הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה כט ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים ל ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים לא ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה לג וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו א ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה ב ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם וי</verse>
			</chapter>
		</book>
	</testament>
</bible>