+++
title = "הנבטים"
slug = "nabataeans"
description = "הנבטים (ארמית נבטית נבטו Nabaṭu; יוונית Ναβαταῖοι Nabataîoi; ערבית ٱلْأَنْبَاط al-Anbāṭ) היו עם צפון-ערבי קדום אשר החל מן המאה הרביעית לפני הספירה לערך הקים ממלכת סוחר-שיירות עשירה בלבנט הדרומי ובצפון-מערב ערב, ובירתו חצובה בסלע בפטרה. שפת אמם הייתה צורה מוקדמת של ערבית, אך הם כתבו בעיקר בצורה קורסיבית של ארמית — הכתב הנבטי — שהוא אב-הקדמון הישיר והמאומת-במיינסטרים של האלפבית הערבי המודרני. מצב כפול זה (עם דובר ערבית הכותב בארמית) הוא היסוד לטיעון לשוני שהציג מארק דיורי בהתבסס על עבודתו האפיגרפית של אחמד אל-ג'לאד, ולפיו הערבית הקוראנית »נגזרה במישרין מן הערבית של הנבטים« — תווית היידוע al-, שלד העיצורים (rasm), והכתב שעבר מארמית לערבית כולם מצביעים צפונה אל הממלכה הנבטית לשעבר ולא אל בדואי החג'אז שאחריהם תרו לשווא הפילולוגים הימי-ביניימיים. אותו מצע ארמי עומד גם ביסוד הקריאה הסורית-ארמית השנויה במחלוקת של כריסטוף לוקסנברג לקטעים קוראניים סבוכים. במסגרת Wheel of Heaven הנבטים הם המתווך האנושי שדרכו עוברות השערת פטרה ושיבת החניפיה: עם ערבי שלשונו הכתובה הייתה ארמית — לשונו של ישוע ושל יהדות הבית השני — הממקם את ראשיתו הלשונית של האסלאם בתוך אותה סביבה ארמית-אברהמית שהקורפוס עוקב אחריה לאורך אוצר המילים התפעולי של המקרא העברי."
template = "wiki-page.html"
toc = true

[extra]
category = "Peoples & Groups"
editorial_pass = "2026-05"
entry_type = "people"
claim_type = "inferred"
timeline = ["pisces", "aries"]
alternative_names = ["נבטו (ארמית נבטית Nabaṭu)", "Ναβαταῖοι (יוונית Nabataîoi)", "ٱلْأَنْبَاط (ערבית al-Anbāṭ)", "Nabateans", "הנבטי", "אנשי רקמו (Raqmū)"]

[extra.infobox]
type = "עם סוחר-שיירות צפון-ערבי קדום; בוני פטרה; מוסרי הכתב מן הארמית אל הערבית"
homeland = "הלבנט הדרומי וצפון-מערב ערב; בירה בפטרה (רקמו); מרכזים משניים בחֶגְ'רה (מדאאין צאלח), בֻּצרה, ובמקומות נוספים"
flourished = "המאה הרביעית לפני הספירה – 106 לספירה (ממלכה עצמאית); שיא בימי ארטס הרביעי (9 לפני הספירה – 40 לספירה); סופחה בידי רומא כ-Provincia Arabia ב-106 לספירה"
spoken_language = "צורה מוקדמת של ערבית (»שפת האם« שלהם)"
written_language = "ארמית קורסיבית (הכתב הנבטי) ומאוחר יותר יוונית"
script_legacy = "הכתב הארמי-הנבטי הוא אב-הקדמון הישיר של האלפבית הערבי המודרני — מיינסטרים, בלתי שנוי במחלוקת"
linguistic_argument = "דיורי (בעקבות אל-ג'לאד): הערבית הקוראנית נגזרת מן הערבית הנבטית — תווית היידוע al-, ה-rasm, והכתב כולם מצביעים אל הממלכה הנבטית לשעבר"
framework_reading = "המתווך האנושי של השערת פטרה ושל שיבת החניפיה; עם ערבי הכותב בארמית, הממקם את שורשיו הלשוניים של האסלאם בסביבה הארמית-האברהמית"
distinguished_from = "הבדואים של החג'אז (שאת ניבם חיפשו פילולוגים ימי-ביניימיים בטעות כמקור הקוראן); »ערבים« גנריים; עמי הכתב הערבי המאוחרים"
+++

**הנבטים** (ארמית נבטית <span class="arabic">נבטו</span> *Nabaṭu*; יוונית <span class="arabic">Ναβαταῖοι</span> *Nabataîoi*; ערבית <span class="arabic">ٱلْأَنْبَاط</span> *al-Anbāṭ*) היו עם צפון-ערבי קדום שהקים ממלכת סוחר-שיירות עשירה בלבנט הדרומי ובצפון-מערב ערב, ובירתו חצובה בסלע ב[פטרה](../petra/). במסגרת Wheel of Heaven הם נדונים בראש ובראשונה כ**מתווך האנושי והלשוני** שדרכו עוברות השערת פטרה ושיבת ה[חניפיה](../hanafiyya/): עם דובר ערבית שלשונו ה*כתובה* הייתה ארמית, ושהכתב הארמי הקורסיבי שלו הפך לאלפבית שבו נכתב לבסוף הקוראן. עובדה אחרונה זו — הכתב הנבטי כאב-קדמון של הכתב הערבי — היא מיינסטרים ובלתי שנויה במחלוקת. המסקנות שאחדים בונים עליה בנוגע לראשית האסלאם אינן כאלה, והערך מקפיד להפריד בין השתיים.

## העם ההיסטורי (התיאור המיינסטרימי)

הנבטים מופיעים לראשונה ברשומה ההיסטורית בשלהי המאה הרביעית לפני הספירה, כאשר דיודורוס סיקולוס (בהתבססו על הירונימוס מקרדיה) מתאר עם ערבי של המדבר מדרום וממזרח ליהודה, שהתעשר מן השליטה ב**נתיבי הקטורת והבשמים** בין דרום ערב לים התיכון. במאות שלאחר מכן התיישבו, בנו וריכזו את כוחם, ומנוודי-שיירות הפכו לשליטי ממלכה שמונומנטיה — חזיתות הסלע החצובות של [פטרה](../petra/), קברי **חֶגְ'רה** (מדאאין צאלח) בצפון-מערב ערב, מקדשי בֻּצרה — שורדים עד ימינו.

נקודות מפתח בתיאור המיינסטרימי:

- **מצב הלשון.** שפת האם המדוברת של הנבטים הייתה צורה מוקדמת של **ערבית**, אך לצורכי מינהל, מונומנטים וגרפיטי הם כתבו ב**ארמית** — הלשון הכתובה הבין-לאומית של המזרח הקרוב — ומאוחר יותר גם ביוונית. פיצול זה בין ערבית מדוברת לארמית כתובה הוא ליבת הטיעון הלשוני המאוחר.
- **דת.** הדת הנבטית הייתה רב-אלית, ובמרכזה אלים כדושרא ואל-עֻזّא, שנעבדו במקומות גבוהים וב*baetyls* קובייתיים מאבן (אבני קודש) — פרט שהשערת פטרה מקשרת אל צורת הקובייה של הכַּעְבָּה ואל הערצת אבן קדושה.
- **שיא וסיפוח.** הממלכה הגיעה לשיאה בימי **ארטס הרביעי** (9 לפני הספירה – 40 לספירה) — אותו ארטס הנזכר בברית החדשה (קורינתים ב' 11:32). בשנת **106 לספירה** סיפח הקיסר טראיאנוס את הממלכה כפרובינקיה הרומית **Provincia Arabia**.
- **שרידות מאוחרת.** האוכלוסייה הנבטית התקיימה תחת רומא ואל תוך התקופה הביזנטית כקהילה פרובינציאלית מנוצרת. **פפירוסי פטרה** — ארכיון מן המאה השישית לספירה שהתפחם בשרפה של כנסייה ביזנטית בפטרה והתגלה בשנות התשעים — מתעדים חברה מתפקדת של שלהי העת העתיקה באתר, וערכו אותם זביגנייב פיֵמה, אחמד אל-ג'לאד, מייקל מקדונלד, לאילה נהמה ואחרים.

## הכתב: מן הארמית אל הערבית

המורשת הנבטית רבת-ההשלכות ביותר היא ה**אלפבית**. במהלך מאות השנים של התקופה הרומית ושלהי העת העתיקה הלכה צורת הכתב הארמי הקורסיבי של הנבטים והפכה מקושרת ומחוברת יותר, ומכתב נבטי-ארמי קורסיבי זה התפתח במישרין ה**כתב הערבי**. גזרה זו היא קונצנזוס אפיגרפי מיינסטרימי, המתחקה דרך כתובות מעבר ומאושר בעבודתם של אל-ג'לאד, נהמה ואחרים. האלפבית הערבי שבו כתוב הקוראן הוא, מבחינה גנאלוגית, היד הארמית של הנבטים שהותאמה לכתיבת ערבית.

עובדה זו נושאת משקל בפני עצמה, ללא תלות בכל תזה רחבה יותר: כתבו של כתב הקודש האסלאמי הוא ירושה נבטית. זהו היסוד המוצק שעליו נבנה הטיעון הלשוני השנוי יותר במחלוקת.

## טיעון הערבית הקוראנית

טענה שאפתנית יותר נבנית על גזרת הכתב: שגם ה*לשון* של הקוראן, ולא רק האלפבית שלה, נגזרת מן ה**ערבית הנבטית**. את הטיעון פיתח **מארק דיורי**, בהתבססו על העבודה האפיגרפית של **אחמד אל-ג'לאד** (בעיקר "Graeco-Arabica I: The Southern Levant", 2017, ו-"The Linguistic Landscape of Pre-Islamic Arabia", 2020), ואימץ אותו דן גיבסון כחוט הלשוני של השערת פטרה.

הטיעון נדרש לשתי בעיות עתיקות-יומין בחיפוש אחר הניב המקורי של הקוראן:

1. **אין ניב קיים תואם.** פילולוגים מוסלמים ימי-ביניימיים, שהניחו כי בדואי החג'אז דיברו את הערבית »הטהורה« ביותר, חיפשו בניביהם את לשון הקוראן ולא מצאו התאמה קרובה.
2. **אין מבשר אפיגרפי.** מבין הכתובות הטרום-אסלאמיות הרבות שעל סלעי ערב וקירותיה, מעטות מאוד משקפות מבשר של הערבית הקוראנית — ובמיוחד מעטות מאוד עושות שימוש בתווית היידוע התקנית של הקוראן <span class="arabic">ال</span> (*al-*).

פתרונו של דיורי, על בסיס נתוני אל-ג'לאד, הוא ששתי הבעיות מתפוגגות אם הערבית הקוראנית נגזרת מן ה**ערבית הנבטית** ולא מניב בדואי חג'אזי. הנבטים דיברו ערבית אך כתבו בארמית, ולכן ה*ערבית* שלהם הותירה מעט כתובות תחת שמה — אך היכן שתווית ה-*al-* אכן מופיעה ברשומה הטרום-אסלאמית, חלק ניכר מאותן כתובות הוא בכתב נבטי, וה-*rasm* הנבטי (שלד העיצורים) מסכים פעמים רבות ובאופן משכנע עם הקוראן. בלשונו של אל-ג'לאד, הכתב הארמי של הנבטים »מטיל צל ערבי ברור«.

דיורי עצמו מסמן מתח אמיתי שאין לקורפוס לטשטש: קוראן 14:4 קובע שכל שליח נשלח »בלשון עמו«, ואם לשון הקוראן נבטית באופייה אזי, בהודאתו של דיורי עצמו, »קשה לראות כיצד זו יכלה להיות מכה« שבחג'אז, אשר ניבה נבדל. פתרונו הראשון שהציע דיורי — שרשת המסחר הנבטית רחבת-ההיקף הפיצה דרומה ערבית של לשון משותפת (lingua franca) — הוא עצמו מטיל בו ספק בסופו של דבר. דווקא מתח בלתי-פתור זה הוא שגיבסון פותר בהעתיקו את עיר הקודש של הקוראן צפונה ל[פטרה](../petra/) — וכך הופך את הטיעון הלשוני ואת הטיעון הארכיאולוגי (ה-qibla) לתומכים הדדית. הקורפוס מציין כי זוהי *התכנסות של שני טיעונים שנויים במחלוקת*, המחזקת את ההשערה מבלי להכריע בה.

### לוקסנברג והקריאה הסורית-ארמית

חוט קשור אך נבדל הוא ספרו של **כריסטוף לוקסנברג** *The Syro-Aramaic Reading of the Koran* (גרמנית 2000; אנגלית 2007), הטוען שקטעים קוראניים סתומים אחדים מתבהרים כשקוראים אותם מול מצע סורי-ארמי — שהטקסט העיצורי המוקדם, בטרם ניקודו, שימר צורות ארמיות שנוקדו מאוחר יותר בטעות כערביות. גיבסון מקשר זאת למסורת ולפיה המושל **אל-חג'אג' בן יוסף** הוסיף את הניקוד לטקסט הקוראני, ובכך מעלה את האפשרות שהניקוד קיבע קריאה ערבית על פני קריאה ארמית עתיקה יותר. שיטתו של לוקסנברג שנויה במחלוקת חריפה בחקר הקוראן המיינסטרימי, ומטופלת כאן כחוט `speculative`, לא כתוצאה מבוססת; היא נכללת משום שהיא חולקת את הנחת המצע-הארמי עם הטיעון מבוסס-היסוד יותר של דיורי/אל-ג'לאד.

## במסגרת Wheel of Heaven

עבור הקורפוס חשיבותם של הנבטים חורגת מתפקידם בהשערת פטרה, בשל *זהות* הלשון שבה כתבו. לשונם הכתובה הייתה **ארמית** — לשון היומיום של [ישוע](../jesus/), של יהדות הבית השני, ושל חלק ניכר מן העולם האברהמי שלאחר הגלות. עם ערבי הכותב את כתב-האב של הקוראן בלשונו של ישוע ממקם את ראשית האסלאם הלשונית בתוך **אותה סביבה ארמית-אברהמית** שהקורפוס עוקב אחריה כבר במקומות אחרים.

הדבר מתחבר לחוט בערך [מוחמד](../muhammad/), המציין כיצד הקוראן משמר אוצר מילים תפעולי קוגנטי עם העברית: *malak* / *malāʾikah* לצד העברית *mal'akh* (»שליח, מלאך«); *rūḥ* לצד *ruaḥ* (»רוח, נשימה«); *sakīna* לצד *shekhinah*. קוגנטים אלה עוברים דרך הארמית, הלשון הכתובה המשותפת של האזור. הערך הנבטי מספק את הנושא האנושי לרציפות זו: העם שאוריינותו הארמית היא הגשר בין הלקסיקון התפעולי העברי לבין השתקפויותיו הערביות-הקוראניות. בקריאת הקורפוס, טענת החניפיה להיות »דת אברהם« המשוחזרת משתקפת ברמת ה*לשון* — אוצר המילים של כתב הקודש החדש יורש, דרך הארמית הנבטית, את המונחים התפעוליים של הרשומה האברהמית הקדומה יותר.

המסגרת מחזיקה את המסקנה ההיסטורית החזקה (שהקוראן מקורו בפטרה) במרחק `speculative`, בעוד היא מתייחסת לעובדות שביסוד — הנבטים דוברי-הערבית כותבי-הארמית; גזרת הכתב; הקוגנטים הארמיים של אוצר המילים התפעולי הקוראני — כמאומתות היטב. ה-`claim_type` הכולל של הערך הוא `inferred`: גזרת הכתב היא עובדה מיינסטרימית `direct`, הטיעון מהערבית-הנבטית-אל-הקוראן הוא קריאה מחקרית סבירה (דיורי/אל-ג'לאד), וקריאת רציפות-הסביבה של המסגרת עקבית עם המקורות מבלי שתיאמר בהם במפורש.

## התקבלות ביקורתית

גזרת הכתב (ארמית נבטית ← ערבית) אינה שנויה במחלוקת; זוהי אפיגרפיה של ספרי לימוד. הטיעון הלשוני של **דיורי/אל-ג'לאד** נתפס ברצינות בזכות עצמו — אל-ג'לאד הוא חוקר מיינסטרים מוביל של הערבית הטרום-אסלאמית — אך ממצאיו האפיגרפיים של אל-ג'לאד **אינם** גוררים את מסקנת מקור-פטרה של גיבסון, ורוב החוקרים המקבלים את השורשים הנבטיים של הערבית אינם מקבלים את העתקת ראשית האסלאם לפטרה. שיטתו הסורית-ארמית של **לוקסנברג** היא החוט השנוי ביותר במחלוקת ונדחית בידי חלק ניכר מן הפילולוגיה הקוראנית המיינסטרימית. הקורפוס מציג מדרגות אלה בכנות: בסיס מוצק (הכתב), אמצע רציני אך לא-מכריע (הערבית הנבטית והקוראן), וקצה שנוי במחלוקת (לוקסנברג), כשמסקנת פטרה נשענת על התכנסות חוטים שאף אחד מהם אינו מחייב אותה.

## ראו גם

- [פטרה](../petra/)
- [החניפיה](../hanafiyya/)
- [מוחמד](../muhammad/)
- [הקוראן](../quran/)
- [אברהם](../abraham/) / [איברהים](../ibrahim/)
- [ישוע](../jesus/)
- [מכה](../mecca/)
- [המקרא העברי](../hebrew-bible/)
- [עידן הדגים](../timeline/age-of-pisces/)
- [עידן הטלה](../timeline/age-of-aries/)
- [רשימת הנביאים והדתות](../list-of-prophets-and-religions/)

## הפניות

### מחקר מיינסטרים על הנבטים

al-Jallad, Ahmad. "Graeco-Arabica I: The Southern Levant." In *Arabic in Context*. Brill, 2017, doi:10.1163/9789004343047_006. הבסיס האפיגרפי לטיעון הערבית-הנבטית.

al-Jallad, Ahmad. "The Linguistic Landscape of Pre-Islamic Arabia: Context for the Qur'an." 2020.

Fiema, Zbigniew T., Ahmad al-Jallad, Michael C. A. Macdonald, and Laïla Nehmé. "Provincia Arabia: Nabataea, the Emergence of Arabic as a Written Language, and Graeco-Arabica." In *Arabs and Empires Before Islam*, ed. Greg Fisher. Oxford University Press, 2015.

Healey, John F. *The Religion of the Nabataeans: A Conspectus*. Brill, 2001.

Taylor, Jane. *Petra and the Lost Kingdom of the Nabataeans*. I. B. Tauris, 2001.

### טיעון הערבית הקוראנית

Durie, Mark. "On the Origin of Qur'anic Arabic" (טיוטה, 2018). <https://www.academia.edu/37743814>. טוען כי הערבית הקוראנית התפתחה במישרין מן הערבית הנבטית; המקור לראיות תווית ה-*al-* וה-*rasm*.

Gibson, Dan. *Let the Stones Speak: Archaeology Challenges Islam*, פרק שביעי ("A Case for Petra"). CanBooks, 2023. משלב את הטיעון הלשוני של דיורי/אל-ג'לאד עם ארכיאולוגיית ה-qibla.

### האשכול הסורי-ארמי השנוי במחלוקת

Luxenberg, Christoph. *The Syro-Aramaic Reading of the Koran: A Contribution to the Decoding of the Language of the Koran*. Hans Schiler, 2007 (מקור גרמני 2000). שנוי במחלוקת חריפה בחקר הקוראן המיינסטרימי.

### מקורות ראשוניים והשוואתיים

Diodorus Siculus, *Bibliotheca Historica* II.48–49 ו-XIX.94–100 (התיאור המוקדם ביותר של הנבטים). הברית החדשה, קורינתים ב' 11:32 (ארטס הרביעי). Strabo, *Geography* XVI.4.

### מקורות מקוונים

"Nabataeans." *Wikipedia*. <https://en.wikipedia.org/wiki/Nabataeans>

"Nabataean alphabet." *Wikipedia*. <https://en.wikipedia.org/wiki/Nabataean_alphabet>