+++
title = "קורפוס ההפניות של הקאנון הראליאני"
slug = "reference-corpus-of-the-raelian-canon"
description = "קטלוג של הטקסטים, המסורות והדמויות שאליהם שלושת הספרים הקאנוניים של הקורפוס הראליאני — »הספר שאומר את האמת« (1974), »החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם« (1975) ו»בואו נקבל את פני החייזרים« (1979) — מצטטים ישירות או רומזים אליהם בעקיפין, מאורגן בנדבך ראשוני של מקורות מפורשים ובנדבך משני של מקורות נרמזים."
template = "wiki-page.html"
toc = true

[extra]
category = "Theology & Traditions"
claim_type = "inferred"
editorial_pass = "2026-05"
alternative_names = ["מפה בין-טקסטואלית של הקאנון הראליאני", "טקסטים ומסורות המצוטטים בקאנון הראליאני", "השדה הבין-טקסטואלי של הקאנון הראליאני", "אופק המקורות של הקאנון"]
timeline = ["pisces"]
lead = "בשלושת הספרים הקאנוניים של הקורפוס הראליאני, קלוד וורילון (ראל) בונה את ביאורו על ידי ציטוט, פרפרזה ורמיזה למגוון רחב של טקסטים, מסורות ודמויות מוכרות שקדמו לו. ערך זה מקטלג שדה בין-טקסטואלי זה בשני נדבכים: נדבך ראשוני של יצירות שהקאנון נוקב בשמן או מצטט אותן במישרין, ונדבך משני של מסורות, שפות ומוטיבים שהקאנון מתכתב איתם מבלי לצטט אותם פורמלית."
reading = "interpretive"

see_also = [
    { title = "התנ״ך והברית החדשה", path = "/wiki/bible/", description = "המסורת הטקסטואלית הרחבה יותר שבה שוכנים התנ״ך והברית החדשה." },
    { title = "התנ״ך", path = "/wiki/hebrew-bible/", description = "גוף ההפניות הגדול והמדויק ביותר בקאנון." },
    { title = "בראשית", path = "/wiki/genesis/", description = "הספר המצוטט בהרחבה ביותר במהלך פרשנות תולדות־הקדם של הקאנון." },
    { title = "קבלה", path = "/wiki/kabbalah/", description = "מכונה ב»קץ העולם« »הספר הקרוב ביותר לאמת«; קטע הפרסאות מצביע לכיוון »שיעור קומה«." },
    { title = "ראליזם", path = "/wiki/raelism/", description = "התנועה המכוננת על ידי שלושת הספרים הקאנוניים המקוטלגים כאן." },
    { title = "ראל", path = "/wiki/rael/", description = "קלוד וורילון, מחבר שלושת הספרים הקאנוניים." },
    { title = "אלוהים", path = "/wiki/elohim/", description = "הכינוי הציוויליזציוני שהקאנון מפענח מתוך צורת הריבוי בעברית." },
    { title = "יהוה", path = "/wiki/yahweh/", description = "מנהיג המועצה שהקאנון משיב לטקסט המקראי." },
    { title = "משה", path = "/wiki/moses/", description = "הראשון מבין השליחים הנקובים בשם המופיעים לאורך הקאנון." },
    { title = "ישוע", path = "/wiki/jesus/", description = "השליח המרכזי של עידן הדגים; »תפקידו של המשיח« בנוי סביב הבשורה על פי מתי." },
    { title = "מוחמד", path = "/wiki/muhammad/", description = "שליח הקוראן; הקאנון מתייחס ישירות לסורות 21, 54 ו־56." },
    { title = "עברים", path = "/wiki/hebrews/", description = "השושלת שמסורתה הטקסטואלית מספקת את גוף ההפניות הגדול ביותר של הקאנון." },
    { title = "אפוקליפסה", path = "/wiki/apocalypse/", description = "קריאת »ההתגלות« המפותחת ב»ההתגלויות החדשות«." },
    { title = "טחנת המלט", path = "/wiki/hamlets-mill/", description = "קריאה מיתולוגית־פרצסיונית בין־תרבותית הסמוכה לטיעון העקבות של הקאנון." },
    { title = "החתימה הכפולה", path = "/wiki/doubled-signature/", description = "עקרון הקורפוס שלפיו הקאנון וטקסטי ההפניה שלו מתכנסים אל אותה מציאות יסודית." },
]

footnotes = [
    { content = "המהדורה האנגלית המקובצת משנת 2005 *Intelligent Design — Message From the Designers* משלבת את שלושת הספרים הקאנוניים (*הספר שאומר את האמת* 1974, *החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם* 1975, *בואו נקבל את פני החייזרים* 1979) בתוספת חיבורים מאוחרים יותר. במקומות שבהם המהדורות הצרפתית והאנגלית נחלקות בציטוטים המקראיים שלהן, הקאנון עצמו מציין את הפער: הכרכים הצרפתיים מסתמכים בעיקר על תרגומו של אדואר דורם, בעוד שהמהדורה האנגלית המקובצת משתמשת ב־Restored Name King James Version (RNKJV) ברוב הציטוטים, עם שימוש מזדמן ב־New King James Version, American Standard Version, Webster Bible, Hebrew Names Version ו־Darby Translation. בחירות עריכתיות אלו הן בעצמן עמדות פרשניות ישירות." },
    { content = "אדואר דורם (1881-1966) היה כומר קתולי צרפתי וחוקר אשורולוגיה שתרגומו המרכזי לתנ״ך הופיע בין השנים 1956-1959 בסדרת Bibliothèque de la Pléiade. תרגומיו של דורם — במיוחד *מדע* במקום שבו תרגומים אנגלוסקסיים נותנים *טוב ורע*, והדיוק הפילולוגי־אשורולוגי שלו לאורך כל הדרך — מספקים עמדה פרשנית מהותית שעליה הקאנון מסתמך. בחירת הקאנון לקרוא דרך דורם איננה אסתטית; תרגומו של דורם נוטה לפרק את ההילה המיסטית של העברית, ופירוק זה הוא הכרחי מבחינה מבנית לקריאת הקאנון." },
    { content = "רשימת ה»עקבות« (קוג'יקי, פופול ווה, כרוניקה של אקאקור, עלילות גלגמש, מהאבהארטה) בפרשנות *כן... אני ראליאני* מופיעה בתרומה של חסיד בתוך *בואו נקבל את פני החייזרים* ולא בקולו של ראל עצמו. היא קוננה על ידי שימור במהדורות השונות, אך היא סינתזה של חסיד. השאלה האם להעניק לרשימה משקל שווה לזה של ציטוטים מהנדבך הראשוני היא שאלה עריכתית פתוחה — וה*כרוניקה של אקאקור* בפרט יושבת באי־נוחות עם שאר הקטלוג, שכן יצירתו של ברוגר משנת 1976 טופלה במחקרים מאוחרים בהרחבה כתרמית ספרותית." },
    { content = "הקטע הקוסמולוגי שהקאנון מייחס ל»קבלה« ב*קץ העולם* — »גובה הבורא« ו»גובה עקביו« הנמדדים ב*פרסאות* — תואם מוטיבים ממסורת *שיעור קומה* של ספקולציות אזוטריות על גוף האל (סביב המאות ה־2 עד ה־4 לספירה), ולא מקורפוס ה*זוהר* שאליו מתייחס בדרך כלל המונח »קבלה« בימינו. הקאנון נוקב בשם הקבלה באופן כללי; קריאה פילולוגית מדויקת יותר תפרש את ההפניה כשייכת ל*שיעור קומה* באופן ספציפי." },
    { content = "עבודתו האטימולוגית־פילולוגית של הקאנון — *אלוהים* כ»אלו שבאו מהשמיים«, *אנגלוס* כ»שליח«, *אפוקליפסיס* כ»התגלות«, *דיאבולוס* כ»משטין«, *אֲוַאנְגֵלִיוֹן* כ»בשורה טובה« וכן הלאה — מתייחסת להיסטוריה של מילים כאל עדויות בפני עצמן. דיוקה של כל אטימולוגיה בודדת אינו אחיד (חלקן הן קונצנזוס מחקרי, אחרות ספקולטיביות או שנויות במחלוקת), אך המהלך המבני עקבי: הקאנון קורא אטימולוגיה כשומרת על תוכן היסטורי שאוצר המילים התיאולוגי המקובל הסתיר. זוהי אחת מפעולות הפרשנות החוזרות של הקאנון." },
    { content = "הקאנון מחריג מפורשות מהיקפו את מסורת הפרשנות הרחבה של האסטרונאוטים הקדומים (סנדי, סיצ'ין, פון דניקן, וואליס, ביגלינו) כ*הקשר מיובא על ידי הקורא* ולא ככרך ההפניות של הקאנון עצמו. הקאנון הראליאני טוען להתגלות, לא לגזירה, ומתייחס לספרות הדתית הקודמת כאל רישומים בלתי־מושלמים של מגעי אלוהים מוקדמים יותר, ולא כאל מקורותיו האינטלקטואליים שלו. מסגרת הקורפוס מבחינה בין שכבות אלו בקפידה: ערך זה מקטלג רק את מה שהקאנון עצמו נוקב בשמו ומתכתב איתו." },
]

[[extra.references]]
id = "the-book-which-tells-the-truth"
note = "וורילון (ראל, 1974); הספר הקאנוני המייסד והאתר העיקרי של פרשנות המקרא של הקאנון (בראשית פרקים 1-11 פרק אחר פרק)."

[[extra.references]]
id = "extraterrestrials-took-me-to-their-planet"
note = "וורילון (ראל, 1975); כולל את הפרק על הבודהיזם, ציטוטים ישירים מהקוראן וקריאת חזון העצמות היבשות ביחזקאל 37."

[[extra.references]]
id = "lets-welcome-the-extraterrestrials"
note = "וורילון (ראל, 1979); כולל את פרק ההתגלויות החדשות על ספר ההתגלות ואת פרשנות »כן... אני ראליאני« המפרטת עקבות שורדות."

[[extra.references]]
id = "intelligent-design-message-from-the-designers"
note = "המהדורה האנגלית המקובצת משנת 2005 המשלבת את שלושת הספרים הקאנוניים; בסיס הטקסט העיקרי לקטלוג זה."

[[extra.references]]
id = "dhorme-bible"
note = "תנ״ך צרפתי עיקרי ששימש את ראל במהלך המגע ב־1973 ומצוטט בכרכים הקאנוניים הצרפתיים."

[[extra.references]]
id = "rnkjv"
note = "Restored Name King James Version; התנ״ך האנגלי העיקרי המשמש לאורך המהדורה המקובצת של 2005, המשיב את אלוהים ויהוה לטקסט."

[[extra.references]]
id = "the-qur-an"
locator = "סורה 21:1-5; 54:1; 56:15-24"
note = "מצוטט ישירות ב»החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם« בדיוק של פרק ופסוק."

[[extra.references]]
id = "book-of-enoch"
note = "נקוב בשמו בפרשנות »כן... אני ראליאני« כאחד הטקסטים הקרובים יותר לאמת של הקאנון."

[[extra.references]]
id = "shiur-qomah"
note = "המסורת המיסטית היהודית הקדומה שמוטיב המידות האנתרופומורפיות־קוסמיות של גוף האל בה תואם את ציטוט הקבלה של הקאנון לגבי הפרסאות / גובה הבורא."

[[extra.references]]
id = "epic-of-gilgamesh"
note = "מופיע בפרשנות »כן... אני ראליאני« בין העקבות השורדות (מזוהה כ»שומרי־בבלי«)."

[[extra.references]]
id = "mahabharata"
note = "נקוב בשמו בפרשנות »כן... אני ראליאני«; הוודות והרמאיאנה מפורטים כחלקים מהקורפוס הרחב יותר."

[[extra.references]]
id = "ramayana"
note = "מפורט לצד המהאבהארטה בפרשנות »כן... אני ראליאני«."

[[extra.references]]
id = "vedas"
note = "נקוב בשמו בתוך קורפוס המהאבהארטה בפרשנות »כן... אני ראליאני«."

[[extra.references]]
id = "kojiki"
note = "הכרוניקה היפנית משנת 712 לספירה הנקובה בשמה בפרשנות »כן... אני ראליאני« בין העקבות השורדות."

[[extra.references]]
id = "popol-vuh"
note = "אפוס הבריאה של הקיצ'ה מאיה הנקוב בשמו בפרשנות »כן... אני ראליאני«, לצד הכרוניקה של אקאקור כעדות מאמריקה הלטינית."

[[extra.references]]
id = "chronicle-of-akakor"
note = "ברוגר (1976); מופיע ברשימת העקבות של »כן... אני ראליאני«. מחקרים מאוחרים מתייחסים בהרחבה לעבודתו של ברוגר כתרמית ספרותית — מתח בלתי־פתור בתוך אופק ההפניות של הקאנון."
+++

## תשובה מהירה

שלושת ספרי הקאנון הראליאני — *הספר שאומר את האמת* (1974), *החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם* (1975) ו*בואו נקבל את פני החייזרים* (1979) — אינם מציגים את עצמם כנגזרים מכתבים מוקדמים יותר. הם מציגים את עצמם כהתגלות ישירה מן האלוהים, כשהספרות הדתית הקודמת נתפסת כרישומים בלתי־מושלמים של מגעי אלוהים מוקדמים יותר. בתוך מסגרת זו, עם זאת, הקאנון מתכתב עם גוף משמעותי של חומר שקדם לו. ערך זה ממפה את ההתכתבות הזו בשני נדבכים: **נדבך ראשוני** של טקסטים ודמויות שהקאנון נוקב בשמם או מצטט אותם, ו**נדבך משני** של מסורות, שפות ומוטיבים שהוא מעורר ברמיזה.

הערה לגבי מינוח לפני הקטלוג. במסגרת הקריאה של גלגל השמיים, הטקסטים המפורטים להלן אינם *מקורות* של הקאנון הראליאני במובן הפילולוגי; הקאנון טוען להתגלות, לא לגזירה. התיאור המדויק הוא שטקסטים אלו מהווים את **קורפוס ההפניות** של הקאנון — גוף הכתיבה הקודמת שהקאנון קורא, קורא מחדש, ומבקש מקוראיו לקרוא לצדו.

## היקף ושיטה

מאמר זה מקטלג את *מה שהקאנון עצמו נוקב בשמו ומתכתב איתו*, ולא את הקורפוס הרחב יותר של חומרים שקורא עשוי להביא כדי לפרש אותו. שלוש הבחנות מבנות את הקטלוג:

1. **הפניה ישירה.** טקסט, דמות או מסורת שהקאנון נוקב בשמם במפורש, מצטט מהם, או מייחס להם מספר פרק ופסוק.
2. **הפניה עקיפה.** טקסט, דמות, מסורת, שפה או מוטיב שהקאנון מתכתב איתם מבלי לצטט פורמלית — באמצעות פרפרזה, קריאה אטימולוגית, איזכור שמות ברשימות או רמיזה לתוכן מאפיין.
3. **הקשר מיובא על ידי הקורא.** חומר שקורא או פרשן עשוי להביא לקאנון מבחוץ (סנדי, סיצ'ין, ביגלינו, ספרות האסטרונאוטים הקדומים בכלל). קטגוריה שלישית זו היא **מחוץ להיקפו** של מאמר זה{{ footnote(id="6") }}. היא מקוטלגת במקום אחר בטקסונומיית המקורות של הפרויקט.

החיתוך בין (1) ל־(2) אינו תמיד חד. כאשר הקאנון נוקב בשם מסורת אך אינו מצטט טקסט ספציפי — למשל »מיתולוגיה יוונית« או »מורמונים« — הערך יושב בנדבך המשני. כאשר הקאנון מצטט מילולית או מספק פרק ופסוק, הוא יושב בנדבך הראשוני.

בסיס הטקסט לקטלוג זה הוא המהדורה האנגלית המקובצת משנת 2005 *Intelligent Design — Message From the Designers*{{ cite(id="intelligent-design-message-from-the-designers", text="[1]", title="המהדורה האנגלית המקובצת משנת 2005 המשלבת את שלושת הספרים הקאנוניים") }}{{ footnote(id="1") }}, המשלבת את שלושת הספרים הקאנוניים. במקומות שבהם המהדורות הצרפתיות המקוריות נחלקות מהתרגום האנגלי בטיפול בציטוטים המקראיים, הקאנון עצמו מציין את הפער: הכרכים הצרפתיים מסתמכים בעיקר על תרגום התנ״ך של **אדואר דורם**{{ cite(id="dhorme-bible", text="[2]", title="דורם (1956-1959); תרגום התנ״ך הצרפתי שראל התייעץ בו") }}{{ footnote(id="2") }}, בעוד שהמהדורה האנגלית המקובצת משתמשת ב־**Restored Name King James Version** (RNKJV){{ cite(id="rnkjv", text="[3]", title="Restored Name King James Version; משיב את אלוהים ויהוה לטקסט") }} ברוב הציטוטים, עם שימוש מזדמן ב־**New King James Version**, **American Standard Version**, **Webster Bible**, **Hebrew Names Version** ו־**Darby Translation**. בחירות עריכתיות אלו הן בעצמן הפניות ישירות למסורות־טקסט ספציפיות ומקוטלגות להלן.

---

## הנדבך הראשוני — הפניות ישירות

אלו הם הטקסטים, הדמויות והמסורות שהקאנון נוקב בשמם במפורש, מצטט מהם בדיוק של פרק ופסוק, או מתייחס אליהם כאל נושאי פרשנות לגיטימיים בפני עצמם.

### התנ״ך / הברית הישנה

גוף ההפניות הגדול והמדויק ביותר של הקאנון הוא התנ״ך. הספרים המצוטטים, עם המקומות האופייניים:

- **בראשית** — מצוטט בהרחבה לאורך פרקים 1–11, 19, 22, 28, 35. פתיחתו של *הספר שאומר את האמת* היא קריאה מחודשת פרק אחר פרק של תולדות־הקדם (הבריאה, גן עדן, המבול, מגדל בבל, סדום ועמורה, עקדת יצחק, סולם יעקב).
- **שמות** — מצוטט מפרקים 3, 13, 14, 16, 17, 19, 20 (הסנה הבוער, עמוד הענן והאש, קריעת ים סוף, המן, מטה משה, סיני).
- **יהושע** — נפילת יריחו (פרק 6), נקראת כאפיזודה של נשק קולי.
- **שופטים** — סיפורי שמשון, נקראים בקריאה טלפתית במקום ככוח על־אנושי.
- **מלכים א׳ / מלכים ב׳** — מרכבת האש ועלייתו של אליהו (מלכים ב׳ 2), נקראות כעליית חללית.
- **איוב** — מצוטט מתוך הנאומים בפרקים 37–38, עם הערת שוליים ספציפית המצביעה על פער בין תרגום דורם הצרפתי לבין ה־RNKJV האנגלי.
- **תהלים** — מצוטט אגב אורחא.
- **ישעיהו** — מצוטט בפרק *קץ העולם*.
- **יחזקאל** — פרק 1 מטופל כתיאור־מופע מלא של נחיתת אלוהים; פרק 37 (בקעת העצמות היבשות) מפורש ב*החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם* כתיאור של מכונת היצירה הביולוגית.
- **דניאל** — מוזכר בהקשר האפוקליפטי.

חמשת חומשי התורה וספרי הנביאים הם האתרים הצפופים ביותר של ציטוט. שיר השירים (המכונה על ידי הקאנון *Canticle of Canticles*) נקוב בשמו בקריאה קוסמולוגית ספציפית הנוגעת ל»גובה הבורא« הנמדד ב*פרסאות*.

### הברית החדשה / כתבי הקודש הנוצריים

- **הבשורה על פי מתי** — מצוטטת בהרחבה ב*תפקידו של המשיח*. ציטוטים מפרקים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 13, 14, 17, 19, 25, 26, 28. משל הזורע (מתי 13) מקבל קריאה ספציפית כתיאור של זריעת חיים בעולמות מרובים.
- **הבשורה על פי מרקוס** — מצוטטת מפרק 16 (העלייה השמימה והקטע »וייקחו נחשים בידיהם«).
- **הבשורה על פי לוקס** — מצוטטת מפרק 21 (משל התאנה).
- **מעשי השליחים** — מצוטטים מפרקים 2 (חג השבועות), 12 (שחרורו של פטרוס מהכלא), 15, 17.
- **ההתגלות / חזון יוחנן** — מטופלת באריכות ב*ההתגלויות החדשות*. הקאנון קורא את פרקים 1, 4, 6 והלאה כתכתיב הניתן ליוחנן באמצעות מה שמתואר כמכשיר תצוגה ויזואלית.

### תרגומי תנ״ך ספציפיים כהפניות

הקאנון מתכתב לא רק עם הטקסט המקראי אלא עם תרגומים ספציפיים שלו, בהתייחסו לבחירות תרגום כמכריעות פרשנית:

- **אדואר דורם** — תרגום התנ״ך הצרפתי ששימש את ראל במהלך המפגש, נקוב בשמו במפורש בהערות העריכה של הקאנון. תרגום דורם של מונחים עבריים מסוימים (במיוחד השימוש ב*מדע* במקום שבו תרגומים אחרים משתמשים ב»טוב ורע«) מוצג כשומר על משמעות שאבדה בגרסאות אחרות.
- **Restored Name King James Version (RNKJV)** — בשימוש לאורך המהדורה האנגלית המקובצת בשל השבת *אלוהים* ו*יהוה* במקום »אלוהים« ו»האדון«.
- **New King James Version**, **American Standard Version**, **Webster Bible**, **Hebrew Names Version**, **Darby Translation** — כולם נקובים בשמם בהערות העריכה כבחירות תרגום משלימות.
- **הוולגטה הלטינית** — מוזכרת פעמיים בהערות העריכה כדי ליישב שאלות של משמעות (*caelis*, *desertum*).

### טקסטים אחרים הנקובים בשם

- **הקבלה** — נקובה בשמה ב*קץ העולם*, פרק *בשורש כל הדתות*, כ»הספר הקרוב ביותר לאמת«. הקאנון מייחס לה קטע קוסמולוגי ספציפי הנוגע ל»גובה הבורא« ולמרחק שבין כדור הארץ לכוכב הבית של האלוהים, הנמדד ב*פרסאות*. (ההפניה לקטע *Canticle of Canticles* בתוך הקבלה כאן מצביעה לעבר מסורת *שיעור קומה* של ספקולציות אזוטריות על גוף האל{{ cite(id="shiur-qomah", text="[4]", title="שיעור קומה; המסורת המיסטית היהודית הקדומה לגוף האל") }}{{ footnote(id="4") }}.)
- **הקוראן** — מצוטט בדיוק של פרק ופסוק ב*החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם*. ציטוטים ישירים כוללים את **סורה 21:1–5**, **סורה 54:1** ו**סורה 56:15–24**.
- **ספר חנוך** — נקוב בשמו בפרשנות *כן... אני ראליאני* כאחד הטקסטים הקרובים יותר לאמת של הקאנון.

### דמויות נקובות בשם המטופלות כשליחי אלוהים

הקאנון נוקב בשמן של דמויות דתיות היסטוריות ומסורתיות ומזהה אותן כשליחים (»נביאים«) שנשלחו על ידי האלוהים. הרשימה החוזרת:

- **{% wiki(slug="moses") %}משה{% end %}**
- **{% wiki(slug="elijah") %}אליהו{% end %}** (מתועתק *EliYah* בחלק מהציטוטים)
- **{% wiki(slug="jesus") %}ישוע{% end %}**
- **{% wiki(slug="buddha") %}בודהה{% end %}** — מקבל סקירה ביוגרפית קצרה ב*החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם*, פרק *הבודהיזם*.
- **{% wiki(slug="muhammad") %}מוחמד{% end %}** — בכתביו, מנהיג האלוהים נקרא לפי הנאמר *אללה* »מתוך כבוד«.
- **ג'וזף סמית** — נקוב בשמו לצד ארבעת הנ״ל ב*דת אתאיסטית*.

דמויות נוספות הנקובות בשם בתוך ציטוטים מקראיים והמקבלות פרשנות רלוונטית של גלגל השמיים כוללות את אדם, חוה, שת, אנוש, חנוך, נח, לוט, אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, שמשון, יחזקאל, יוחנן (חוזה פטמוס), פטרוס ויוסף (בעלה של מרים). אין אלו בעצמן מסורות־מקור אלא דמויות שהקאנון קורא מחדש את סיפוריהן המקראיים.

### מסורות דתיות הנקובות בשם כבני־שיח ישירים

הקאנון נוקב בשמן של מסורות דתיות ספציפיות ומתכתב איתן על בסיס דוקטרינלי או השוואתי ולא רק אגב אורחא:

- **יהדות** — מטופלת ישירות ב*אל עם ישראל*; מדינת ישראל מקבלת תפקיד אסכטולוגי ספציפי.
- **נצרות** — הכנסייה הקתולית והרומית־קתולית מבוקרות באריכות; המורמוניזם מוזכר בשמו.
- **אסלאם** — נדון באמצעות ציטוט ישיר מהקוראן.
- **בודהיזם** — מקבל פרק משלו ב*החייזרים לקחו אותי לכוכב שלהם* ונדון כ»הדת הקרובה ביותר לאמת« בתוספת משנת 1997.

---

## הנדבך המשני — הפניות עקיפות

אלו הם טקסטים, מסורות, שפות ומוטיבים שהקאנון מתכתב איתם מבלי לצטט פורמלית. הם נקובים בשם, נרמזים, או מטופלים כנושאי »עקבות« של סיפור האלוהים, אך הקאנון אינו מצטט מהם ישירות ואינו מספק הפניות ספציפיות.

### מסורות דתיות הנקובות בשם כנושאות »עקבות«

בפרק *בשורש כל הדתות* (וקטע הפרשנות הקרוב אליו *כן... אני ראליאני*), הקאנון וחסידיו המוקדמים מונים מסורות שבהן »ניתן למצוא עדויות« אך מהן לא מצוטט שום טקסט ספציפי:

- **מיתולוגיה יוונית** — נקובה בשמה כמכילה »עדויות חשובות«, ממוקמת על ידי הקאנון באזורים שבהם נאמר שלאלוהים היו בסיסים.
- **כתבי הקודש המורמוניים** — נקובים בשמם אך לא מצוטטים.
- **מהאבהארטה** (כאשר ה*וודות* וה*רמאיאנה* מפורטים כחלקיה) — נקובה בשמה בפרשנות *כן... אני ראליאני* כאחת מהעקבות השורדות.
- **קוג'יקי** של יפן — נקוב בשמו באותה רשימה.
- **פופול ווה** של הקיצ'ה מאיה — נקוב בשמו באותה רשימה.
- **כרוניקה של אקאקור** — נקובה בשמה באותה רשימה, לצד פופול ווה, כעדות מאמריקה הלטינית.
- **עלילות גלגמש**, המזוהה כ»שומרית־בבלית« — נקוב בשמו באותה רשימה.

רשימת *כן... אני ראליאני* היא פרשנות של חסיד ולא הצהרה של ראל, אך היא מופיעה בתוך המהדורה הקאנונית המקובצת ומבטאת את אותה קריאה שהקאנון מבסס ב*בשורש כל הדתות*{{ footnote(id="3") }}.

### שפות שהקאנון מתכתב איתן פילולוגית

הקאנון מבצע קריאות אטימולוגיות ממושכות, מתייחס להיסטוריה של מילים כאל עדויות בפני עצמן{{ footnote(id="5") }}. השפות הנשענות עליהן במפורש כוללות:

- **עברית** — חשוב ביותר הריבוי *אלוהים*, נקרא כ»אלו שבאו מהשמיים«; *יהוה*; טרמינולוגיית *גן עדן*.
- **ארמית** — שורש *משיח* / *meschika* נקרא כ»משוח על ידי האדון«.
- **יוונית** — רצף ארוך של אטימולוגיות יווניות מוצג כמכריע: *אנגלוס* (שליח), *אפוקליפסיס* (התגלות), *אֲוַאנְגֵלִיוֹן* (בשורה טובה / אוונגליון), *אקלסיה* (אסיפה / כנסייה), *פאפאס* (אב / אפיפיור), *פרופטס* (מתגלה), *קתוליקוס* (אוניברסלי), *אתאוס* (כופר באלוהות), *דיאבולוס* (משטין), *אֵטִימוֹס* + *לוגוס* (מדע אמיתי / אטימולוגיה).
- **לטינית** — *senior* (הזקן / האדון), *pontifex* (בונה גשרים), *cultus* (מס), *religio* (זה שמקשר).
- **סנסקריט** — נקובה בשמה במפורש בהקשר הצלב הקרס, מפורשת כמשמעותה »רווחה« ומשמשת כסמל של »אינסוף בזמן«.

### עקבות גיאוגרפיות וחומריות

מעבר לטקסטים נקובים בשם, הקאנון מצביע על אתרים פיזיים ואזורים כמיקומים שבהם נאמר שלאלוהים היו בסיסים או שהם השאירו ראיות חומריות:

- **האנדים** ו**פרו** (אזור כללי, רמות אמריקה הלטינית).
- **ההימלאיה** ו**טיבט** (אזור כללי).
- **יוון** (אזור כללי).
- **קווי נסקה** (»גילופים על מישור נסקה«).
- **בעלבק** (לבנון).
- **טיוואנקו** (בוליביה).
- **אי הפסחא** (»Ile de Pâques«).
- **הפירמידות** והאדריכלות **המצרית** באופן כללי.

הקאנון רומז גם לאגדות *אטלנטיס* ו*מו*, אך באופן ספציפי כעקבות מסולפים של יבשת יחידה שקדמה למבול — כלומר, כאגדות שהקאנון מסביר ולא כטקסטים שהוא מתייעץ בהם.

### מוטיבים וטרופים שהקאנון מתכתב איתם ללא ציטוט ספציפי

קבוצה קטנה של מוטיבים השוואתיים צפה בקאנון ללא ציטוט טקסטואלי ספציפי:

- **נרטיבים אוניברסליים של מבול** — קריאת הקאנון של תיבת נח כחללית / כלי לשימור גנטי מוצעת כמציאות היסודית שמאחורי המשפחה הגלובלית של מיתוסי המבול.
- **מגדל בבל ובלילת השפות** — מטופל כאפיזודה היסטורית ספציפית ולא כמוטיב השוואתי, אך עם הפניה משתמעת למשפחה הרחבה יותר של מיתוסי מקור־השפה.
- **נרטיבים של מרכבת אש / עלייה לשמיים** — קריאות אליהו (מלכים ב׳ 2) ויחזקאל (פרק 1) מוצעות כדוגמאות פרדיגמטיות למשפחה רחבה יותר של מסורות כלי־רכב שמיימיים.
- **סצנות של מועצת אלים** — אפיזודות *בני האלוהים* בבראשית 6 ומוטיב המועצה האלוהית הרחב יותר של התנ״ך נדונים באמצעות הקריאה של הקאנון את *אלוהים* כצורת ריבוי.

אלו מקוטלגים בנדבך המשני כיוון שהקאנון מתכתב איתם דרך פרשנות הציטוטים הראשוניים שלו ולא על ידי נקיבת שמו של גוף ספרות נפרד.

---

## מתחי מקור וסוגיות בלתי־פתורות

מספר מתחים נקיים ראויים לציון לעבודה עתידית של גלגל השמיים.

**הפער בין דורם ל־RNKJV.** הקאנון הצרפתי והמהדורה המקובצת האנגלית לא תמיד מצטטים את אותה לשון מקראית. הערות העריכה מכירות בכך במפורש, אך התוצאה המעשית היא שחלק מקריאות גלגל השמיים רגישות לתרגום שבידי הקורא. בחירת הקאנון בדורם היא בעצמה עמדה פרשנית — תרגומו של דורם נוטה לפרק את ההילה המיסטית, והקאנון תלוי בפירוק זה.

**מעמד המניין של *כן... אני ראליאני*.** רשימת ה»עקבות« (קוג'יקי, פופול ווה, אקאקור, גלגמש, מהאבהארטה) מופיעה בתרומתו של פרשן ל*בואו נקבל את פני החייזרים*, ולא בקולו של ראל. הרשימה קוננה על ידי שימור במהדורות שונות, אך היא סינתזה של חסיד ולא טענת התגלות ישירה. השאלה האם להעניק לה משקל שווה לזה של הנדבך הראשוני היא שאלה עריכתית פתוחה.

**ההפניה ל»קבלה«.** הקטע הקוסמולוגי המיוחס לקבלה ב*קץ העולם* — עם מדידת ה*פרסאות* ונוסחת »גובה הבורא« / »גובה עקביו« — תואם מוטיבים ממסורת *שיעור קומה* ולא מה*זוהר* עצמו. הקאנון נוקב בשם הקבלה באופן כללי. הדבר מעלה את השאלה האם »הקבלה« של הקאנון צריכה להיות מפורשת כקורפוס *שיעור קומה* באופן ספציפי, או להישאר ברמה הכללית יותר שהקאנון עצמו משתמש בה.

**בעיית ה*כרוניקה של אקאקור*.** ה*כרוניקה של אקאקור*, שפורסמה ב־1976 על ידי קרל ברוגר ממקור אינדיגני אמזוני לכאורה, טופלה בהרחבה כתרמית ספרותית במחקרים מאוחרים. הופעתה ברשימת ה»עקבות« של הקאנון — שפורסמה רק שנים ספורות לאחר ספרו של ברוגר — יושבת באי־נוחות עם שאר הקטלוג, המורכב מטקסטים בעלי שושלות מסורתיות עמוקות. כיצד להתמודד עם זה במסגרת רצינית של גלגל השמיים זוהי שאלה פתוחה.

**ישיר מול עקיף, שוב.** חלק מהקטלוגיזציה לעיל היא גבולית. ג'וזף סמית נקוב בשמו ישירות, אך שום כתב מורמוני אינו מצוטט — ולכן המסורת המורמונית יושבת בנדבך המשני, אף שדמות מייסדה היא ראשונית. לעומת זאת, ה*קבלה* נקובה בשמה באופן כללי (לשון של נדבך משני) אך קטע קוסמולוגי ספציפי נדון (התנהגות של נדבך ראשוני). אלו מסומנים לחידוד עתידי.

---