1: מבוא לתכנית לימוד התקנים ברשת/תוכן העניינים

By Eliran Malka

הקדמה

יש לי חלום, כבר זמן מה. עבודתי בשמונה או תשע השנים האחרונות התמקדה בתחום החינוך, בין שעסקתי בהסמכה ועריכת ספרי הדרכה טכניים כדי לעזור לאנשים ליצור דברים מגניבים באמצעות טכנולוגיה, או בהכשרת עובדים חדשים במגוון החברות בהן עבדתי, ובין בכתיבה ועריכה של מאמרים לימודיים להדרכת המשתמשים בתוכנות Opera. בנוסף, אני נלהב מכל הקשור ברשת, ומאמין גדול בתקני הרשת הפתוחה (open web standards). רציתי לתרום את חלקי בהפיכת הרשת למקום טוב יותר, והרצון הזה החזיר אותי לחינוך, בין אם זה אומר ללמד אנשים איך לשתף פעולה ואיך לחלוק יותר כבוד אחד כלפי השני, או ללמד אותם איך לבנות אתרים שעובדים על מגוון פלטפורמות ומכשירים, ונגישים לאנשים עם מוגבלויות. תקנים ברשת הם המפתח, אז החלטתי לנסות להשקיע מזמני ומרצי במשהו שיעזור להנחיל את אימוץ התקנים ברשת, כיום ובעתיד. זה צף לי בראש כבר זמן מה, אבל נתן פרי רק ב–Opera — המון תודה למעסיקים הנפלאים שלי שמשלמים לי כדי לעשות את זה! אחד מחלומותיי סוף סוף התגשם.

ובכן, במאמר זה אציג לכם את התוצר של הרבה עבודה קשה במהלך החודשים האחרונים (שלי ושל עוד הרבה אחרים) — תכנית לימוד התקנים ברשת, קורס שעוצב כדי להעניק לכל אחד בסיס יציב בעיצוב / פיתוח אתרים, לא משנה מי הוא — והוא חופשי לשימוש לחלוטין, נגיש, ואינו מניח ידע מוקדם כלשהו. אני מכוון בעיקר לאוניברסיטאות, מפני שאני מאמין שהסטנדרטים הלימודיים בנושא התקנים ברשת לוקה בחסר, במידה מסוימת, בהרבה מהן. כבר שמעתי סיפורים על סטודנטים שקיבלו הורדה בציון על השימוש בתקני רשת בעבודותיהם, כי שיטות ההערכה כל כך מיושנות; שמעתי גם סיפורים על מעסיקים שנעשים מיואשים, כי כאשר הם מראיינים בוגרי אוניברסיטאות לתפקידים בתחום הרשת, הם מגלים שלבוגרים אין באמת מושג על פיתוח בעולם האמיתי. אם אתם לומדים באוניברסיטה מתקדמת שכן מלמדת תקני רשת בצורה הגונה, אז אני מוריד בפניכם את הכובע — צרו קשר!

במאמר זה אכסה את הנושאים הבאים:

  • למה צריך תקני רשת? כאן אדון בקצרה ביתרונות שבשימוש בתקנים, למה אינם מאומצים כמו שהם צריכים להיות, ואיך הקורס שלי מתכוון לעסוק בנושאים אלה.
  • איך הקורס בנוי. מה שכתוב על התווית; חלק זה גם מדבר על איך מחנכים צריכים לתכנן ולהציג את החומר הלימודי לשימוש יעיל בקורסים שלהם.
  • מי צריך להשתמש בקורס הזה? כשאני אומר כל אחד, למי בדיוק אני מתכוון?
  • תוכן העניינים. דלגו לחלק הזה אם נמאס לכם לשמוע אותי מתחמק ואתם רוצים לגשת הישר אל הלמידה.
  • תודות
  • יצירת קשר

למה צריך תקני רשת?

הסיבות העיקריות שמסבירות למה אימוץ תקני רשת בעבודת עיצוב / פיתוח האתרים שלכם הוא רעיון כל כך טוב מקבלות הרחבה במאמר 4, אבל אעבור עליהן בקצרה כאן, כדי להכין את הקרקע. השימוש בתקנים ברשת משיג את היתרונות הבאים:

  1. יעילות הקוד: כמו שתלמדו לאורך הקורס הזה, הרבה מההרגלים הנכונים של השימוש בתקני רשת ניסוב סביב שימוש חוזר בקוד — אתם יכולים להפריד את תוכן ה–HTML מהמידע העיצובי (CSS) וההתנהגותי (ג'אווה סקריפט), ובכך לשמור על נפח הקבצים שלכם קטן, ולכתוב את הקוד פעם אחת בלבד, ואז להשתמש בו שוב היכן שהוא נדרש.
  2. קלות התחזוקה: בהמשך המתבקש מהנקודה הקודמת — אם אתם יכולים לכתוב HTML פעם אחת בלבד, ואז ליישם עיצוב והתנהגות היכן שהם נחוצים על ידי שימוש במחלקות ובפונקציות, אז כשמתעורר הצורך לשנות משהו במועד מאוחר יותר, תוכלו לבצע את השינוי במקום אחד בלבד והוא יופץ לשאר האתר, במקום הצורך לציין את השינוי הזה בכל מקום בו הוא נדרש!
  3. נגישות: שתי הנקודות הבאות הן קרובות משפחה — אחד הנושאים החשובים ברשת הוא הפיכת אתרים לנגישים לכולם, לא משנה מי הם, ובלי קשר לנסיבות. זה כולל בניית אתרים שמישים על ידי אנשים עם מוגבלויות כגון עיוורון / ליקויי ראיה וליקויי תנועה (למשל, אנשים בעלי מגבלה מוטורית, שאינם יכולים להשתמש בידיהם כיאות, או בכלל). על ידי שימוש בתקני הרשת ובהרגלים נכונים, תוכלו ליצור אתרים שיהיו שמישים בידי קבוצה חשובה זו של קהל המשתמשים ברשת בלי מאמץ נוסף.
  4. תאימות למכשירים: על ידי זה, אני מתכוון להבטחה שאתריכם יעבדו לא רק על פני פלטפורמות שונות — למשל חלונות, מק, לינוקס — אלא גם על מכשירי דפדוף חלופיים, שכיום עשויים לכלול טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחק. למכשירים כאלה יש מגבלות כגון גודל מסך, כוח עיבוד, אמצעי שליטה זמינים ועוד, אבל החדשות הטובות הן שוב, שעל ידי שימוש בתקנים ובהרגלים נכונים, תוכלו במידה רבה להבטיח שהאתרים שלכם יעבדו על מרבית המכשירים הללו. יש הרבה יותר טלפונים ניידים בעולם ממחשבים אישיים, רבים מהם בעלי יכולת התקשרות לאינטרנט, אז האם אתם או הלקוחות שלכם יכולים להרשות לעצמכם לפספס את נתק השוק הזה? לעוד מידע בנושא פיתוח ברשת הסלולארית, עיינו במאמרים המוקדשים לכך ב–dev.opera.com.
  5. זחלני רשת/מנועי חיפוש: כאן אנחנו מדברים על מה שנקרא קידום אתרים במנועי החיפוש — עניין הפיכת האתרים שלכם נגישים ככל האפשר אל אותם זחלני רשת המנפים את הרשת ומאנדקסים אתרים, וכתוצאה מכך מעלים את דירוג האתר באתרים כמו Google. זהו מדע בפני עצמו (ראה מאמרי SEO כמו Intelligent site structure for better SEO! ו–Semantic HTML and Search Engine Optimization) אבל עדיין, אפילו רק בעזרת שימוש בתקני רשת תהפכו את אתריכם לנגישים הרבה יותר לגוגל, Yahoo! וכו', מה שטוב לעסקים.

אף על פי כן, ואפילו עם כל היתרונות האלו, רוב האתרים ברשת עדיין לא נוהגים על פי התקנים, והרבה מפתחי אתרים העובדים כיום עדיין משתמשים בשיטות גרועות ומיושנות. למה? אתם שואלים. יש לכך מספר סיבות — אנשים יתרצו זאת בחוסר השכלה, מדיניות החברה, חוסר הצורך ללמוד תקנים כי הם מקבלים משכורת בכל מקרה, זה קשה מדי ללמידה, התמיכה (החסרה — א.מ.) בתקנים בדפדפנים… בואו נבחן כל אחד מאלה בפרוטרוט, ואז נביט בטיעונים שמנגד, כדי לנסות ולהיפטר מכל תירוץ כדי לא לאמץ/ללמוד עבודה בתקנים.

  1. חוסר השכלה: כאן אכן קיימת בעייתיות כלשהי, אבל זו הרי אחת הסיבות העיקריות שהקורס הזה נוצר. הרבה אוניברסיטאות לא מלמדות תקני רשת בקורסים הנוגעים למקצועות הרשת אצלן, והרבה תכניות לימודים נוטות להכיל מנהגים מיושנים, וקשה לשנותן בגלל ביורוקרטיה. ספרים וקורסי הכשרה נוטים להיות יקרים. אבל רגע! כרגע סיפקנו להן קורס שהוא חינמי, ואנחנו מתרוצצים באוניברסיטאות כדי לעזור ולבצע את השינוי בשבילן, אז בעצם, אין כאן באמת תירוץ.
  2. מדיניות החברה: אין ספק שלכמה חברות/מוסדות יש עדיין אתרים ישנים מאד ומיושנים מאד. יכול להיות שקיימת אצלם מדיניות שמכריחה את העובדים להשתמש בדפדפנים פרימיטיביים, אבל זה הולך ומשתפר, ועכשיו כשיש קורס הזמין בחינם כדי להראות כיצד ניתן לבצע שינוים בקלות, הדברים אמורים להמשיך להשתפר. שדרוג אתר לתקנים מודרניים מעודד חברות לשדרוג הדפדפנים בהם הן משתמשות, כשאתרים לא יראו טוב באותה מידה בדפדפנים ישנים אלו (למרות שהם אמורים עדיין לעבוד בדפדפנים הישנים יותר). חברות גם צריכות לעודד את לקוחותיהן לשדרג אף הם. יש בזה אף הגיון עסקי מוצק — אתרים המשתמשים בתקנים, כמוסבר למעלה, ינפקו דירוגי חיפוש גבוהים יותר ויהיו נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות ולמשתמשים בעלי מכשירים חלופיים — האם חברות יכולות להרשות לעצמן להתעלם מקהל זה?
  3. אני לא צריך ללמוד אותם!: אני יודע שכמה מפתחים יושבים שם ואומרים אמנם אני משתמש בשיטות מיושנות, אבל אני עדיין מקבל משכורת — אז למה אני צריך להטריח את עצמי עם הדבר החדש הזה?. כמוסבר מעלה, זה הופך את הקוד שלך ליעיל יותר, קל יותר לכתיבה, וקל יותר לתחזוקה. וזה מאפשר לך לכתוב קוד מודרני שזמין ושמיש בידי מכשירים חלופיים — האין זה מרגש? זה גם יהפוך את אוסף המיומנויות שלך לחסין בפני העתיד, ויכשיר אותך להרוויח יותר. הרבה חברות דורשות מיומנויות עמידה בתקנים בימים אלה.
  4. זה קשה מדי ללמידה!: שטויות. אחרי שתעכלו מעט מהקורס הזה, תבינו כמה זה קל לקלוט את הבסיס של שימוש בתקנים, בין אם עיצוב/פיתוח אתרים חדש לכם, ובין שאתם שועלי רשת ותיקים שמעדכנים את תיק הכישורים שלהם. זה בערך קשה כמו להשתמש בשיטות המיושנות — מה שלא כל כך קשה — וזה מעניק יתרונות רבים מספור אל מול הדרך הישנה.
  5. תמיכת התקנים בדפדפנים: בעבר תמיכת התקנים בדפדפנים הייתה משתנה דרסטית מדפדפן למשנהו, מה שהפך את הניסיון לגרום לאתרים לעבוד על פני דפדפנים שונים לסיוט. אבל הימים האלה חלפו — כל הדפדפנים המודרניים תומכים בתקנים בצורה הגונה. התאמה עדיין נדרשת לפעמים, לדפדפנים ישנים שאינם בעלי תמיכת תקנים טובה כל כך, אבל על ידי שימוש בהרגלים נכונים, תוכלו להבטיח שהמשתמשים בדפדפנים אלו עדיין יקבלו חווית משתמש סבירה.

אז כפי שאתם יכולים לראות, באמת אין שום תירוץ לאי–אימוץ תקני הרשת בעבודת פיתוח האתרים שלכם. אם אתם ניגשים לקורס הזה מנקודת המבט של מתחילים, לפחות אתם פותחים ברגל הנכונה ורוכשים הרגלים נכונים מלכתחילה, במקום להיאלץ להיפטר מהרגלים מגונים בדיעבד.

אוקיי, אז אנו ממשיכים לדבר על ההרגלים המגונים האלה בטונים נמוכים, כאילו הם התוכניות הסודיות לכוכב המוות או משהו (כך במקור — א.מ.). אנחנו לא עומדים לכסות את ההרגלים האלה בשום רמת פירוט בקורס הזה, מאחר ואנחנו לא מאמינים שיש בזה צורך; אנחנו חושבים שאתם זקוקים רק להכוונה כדי להתחיל בנתיב הנכון. מכל מקום, אתם וודאי תוהים מה הם, אז בואו רק נדבר עליהם בקצרה.

בימים עברו, אנשים נהגו לעשות דברים כמו לפרוס את האתרים שלהם בתוך טבלאות ענק, כשהם משתמשים בתאי הטבלה השונים כדי למקם את האובייקטים הגרפיים, הטקסט וכו' (לא המטרה לשמה יועדו טבלאות, מוסיף סימון מיותר לדף). הם נהגו להשתמש בתמונות בלתי נראות שנקראו spacer GIFs לכוונון עדין של מיקום האלמנטים בדף (לא המטרה לשמה יועדו תמונות, מוסיף סימון ותמונות מיותרים לדף). הם נהגו לכתוב ג'אווה סקריפט שייצר תפריטים וכד' על המקום (לא מועיל לאנשים שנטרלו ג'אווה סקריפט בדפדפנים שלהם, או לאנשים בעלי ליקויי ראיה המשתמשים בקוראי מסך, שמתבלבלים בעקבות ג'אווה סקריפט שכזה) או שעבדו על דפדפן אחד בלבד (מה בדבר אנשים המשתמשים בדפדפנים אחרים?). הם נהגו להכניס מידע עיצובי ישירות לתוך ה–HTML על ידי שימוש באלמנטים כמו <font> (גרוע ביותר לתחזוקה, ומוסיף סימון מיותר לדף), ועוד פשעים רבים נוספים נגד פיתוח אתרים. הגרוע מכל הוא שאני אומר בימים עברו, אבל העובדה היא שהרבה אנשים עדיין עושים דברים כגון אלה.

פיתוח אתרים היא מומחיות מסורבלת, במקרה הטוב, אבל הרגלים מגונים כמו אלו המוזכרים עושים אותה קשה אפילו יותר. שימוש בתקנים והרגלים נכונים, כמתואר בקורס זה, היא הדרך הטובה ביותר לגשת לעניין.

מבנה הקורס

הקורס מורכב ממספר מאמרים — יהיו יותר מחמישים כשהקורס הבסיסי יושלם — וכל מאמר בן כמה אלפי מילים. כל מאמר מתמקד בתת–נושא ספציפי, ומכיל רקע על הנושא היכן שראוי, תיאוריה חיונית, דוגמאות מעשיות ומדריכי צעד–צעד ליישום, ושאלות תרגול לבדיקת הידע שלכם.

דרך הגיונית ללמד את הקורס תהיה לחשב כמה שיעורים זמינים ללימודו, ולחלק זאת במספר המאמרים. לכל שיעור, הורו לסטודנטים לקרוא את המאמרים הקשורים אל השיעור לפני שהוא מתקיים. אז, עברו על דוגמאות מעשיות במהלך השיעור, והורו לסטודנטים לבצע את שאלות התרגול אחרי כל שיעור. מבחינה הגיונית, אני חושב ששעה צריכה להספיק כדי לעבור על המושגים הכלולים בכל מאמר, כל עוד מורים לסטודנטים לקרוא כל מאמר לפני שהשיעורים מועברים. יש כנראה בערך 50 שעות הוראה בקורס הזה, ובמקביל 50 שעות קריאת רקע.

כמובן, תצטרכו לחשוב על טווח הזמן בו תלמדו את נושאי הקורס ובדיוק מה לכסות בכל שיעור, אבל זכרו שההתנסות והתרגול המעשי חשובים ביותר.

מי צריך להשתמש בקורס הזה?

זהו קורס בתקני–רשת המוכלל ממספר מאמרים, ומכוון פחות או יותר לכל אחד שרוצה ללמוד עיצוב אתרים מאפס. הכוונה היא לקחת את הקורא מלא יותר מאשר היכרות בסיסית עם גלישה ברשת, עד להיותו כשיר לעבודה בשפות HTML ו–CSS, ובעל ידע בסיסי בג'אווה סקריפט וההבנה איך זה משתלב בתמונה. הוא אמור להעניק מספיק ידע כדי להתחיל ולחשוב על כניסה לשוק העבודה בביטחון (ברור שניסיון אי אפשר ללמד).

למי זה מיועד? אני רוצה שהוא יהיה שמיש בידי כל אחד שרוצה ללמוד עיצוב אתרים בדרך הנכונה:

  1. סטודנטים ומרצים באוניברסיטה/מכללה: הזכרתי זאת כבר קודם — זוהי מערכת מאמרים שלמה המיועדת ליצירת קורס מתוכה והעברתו לסטודנטים, או לשימוש בחלקיה כדי להשלים קורס קיים. לסטודנטים שכבר לומדים איזשהו קורס בנושאי הרשת, עליכם להשתמש בחומר זה כדי להשלים את הידע שלכם, ולשדל את המרצים שלכם לשקול את זה, גם כן! אמליץ גם לכל המרצים לעבור על החומר הזה בכל מקרה, לוודא שהטכניקות שהקורס שלהם מכסה הן עדכניות ונכונות.
  2. תלמידי תיכון או צעירים: בעוד שהקורס הזה נכתב במחשבה על בוגרים, אין שום סיבה שתלמידים צעירים יותר לא יוכלו להרוויח ממנו — נסו ותראו איך הולך לכם.
  3. מעצבי/מפתחי אתרים בהווה: יש הרבה מעצבי ומפתחי אתרים עובדים שאו שאינם משתמשים בתקנים בעבודתם, או הזקוקים לנקודת יחוס נגישה לבדיקה וחיפוש בה, או לליטוש הידע שלהם דרכה. לאלו הראשונים, אני מפציר בכם לתת לקורס הזה הזדמנות ולראות כמה תקני רשת הם בעלי ערך וקלים לאימוץ. לאלה האחרונים, אני בטוח שתמצאו את הקורס הזה מועיל בעזרה לאחרים, בליטוש יכולותיכם, בחיפוש עובדות שנשכחות בקלות, ובמציאת תחמושת לשכנוע הבוסים והלקוחות שלכם שברעיונות כמו נגישות יש הרבה היגיון.
  4. מחנכים מתוך חברות: זוהי דרך אידיאלית לספק הכשרה לא יקרה לעובדים.
  5. כל אחד אחר: אם אתה פשוט אדם בעל גחמה ללמוד משהו על עיצוב ופיתוח אתרים, שוב, זוהי דרך לא יקרה לקבל קצת עזרה למאמציך.

אני לא מצפה מאנשים לשלם על השימוש בקורס הזה — הוא משוחרר על בסיס רישיון של Creative Commons, ולכן נגיש וחופשי לכל אחד שרוצה לעשות בו שימוש, כל עוד תינתן לנו ההוקרה המתאימה.

תוכן העניינים

ההתחלה

  1. חומר מקדים, מאת כריס מילס — זה המאמר בו אתם קוראים עכשיו. | המקור באנגלית

מבוא לעולם התקנים ברשת

  1. היסטורית הרשת והאינטרנט, והתפתחות התקנים, מאת מארק נורמן פראנסיס.
  2. איך האינטרנט פועל?, מאת ג'ונת'ן ליין.
  3. מודל התקנים ברשת: HTML, CSS וג'אווה סקריפט, מאת ג'ונת'ן ליין.
  4. חלום נפלא, אך מהי המציאות?, מאת ג'ונת'ן ליין.

מושגים בעיצוב אתרים

חלק זה לא יכנס לפרטי הסימון או הקידוד, ויהווה היכרות לתהליך העיצוב לפני יצירת הגרפיקה או הקוד, כמו גם למושגים בעיצוב אתרים, כמו IA, ניווט, שימושיות וכו'.

  1. ארכיטקטורת מידע — תכנון האתר, מאת ג'ונת'ן ליין.
  2. מה דף טוב צריך?, מאת מארק נורמן פראנסיס.
  3. תיאורית הצבע, מאת לינדה גוין.
  4. בניית מסגרת האתר, מאת לינדה גוין.
  5. ערכות צבעים ומתווה העיצוב, מאת לינדה גוין.
  6. טיפוגרפיה ברשת, מאת פול האיין.

HTML — יסודות

  1. יסודות ב–HTML, מאת מארק נורמן פראנסיס.
  2. האלמנט <head>, מאת כריסטיאן הילמאן.
  3. בחירת סוג המסמך הנכון עבור מסמכי ה–HTML שלכם, מאת רוג'ר ג'והנסון.

HTML — הגוף

  1. סימון תוכן מילולי ב–HTML, מאת מארק נורמן פראנסיס.
  2. רשימות HTML, מאת בן ביוקנן.
  3. תמונות ב–HTML, מאת כריסטיאן הילמאן.
  4. קישורי HTML — בואו נבנה רשת!, מאת כריסטיאן הילמאן.
  5. טבלאות HTML, מאת ג'ן האנן.
  6. טפסי HTML — היסודות, מאת ג'ן האנן.
  7. אלמנטים סמנטיים פחות מוכרים, מאת מארק נורמן פראנסיס.
  8. מיכלים גנריים — האלמנטים div, span, מאת מארק נורמן פראנסיס.
  9. יצירת דפים מרובים בעלי תפריטי ניווט, מאת כריסטיאן הילמאן.
  10. ולידציית ה–HTML שלכם, מאת מארק נורמן פראנסיס.

נגישות

  1. יסודות בנגישות, מאת טום יוז–קרוצ'ר.
  2. בדיקות נגישות, מאת בנג'מין הוקס–לואיס.

CSS

  1. יסודות ב–CSS, מאת כריס הילמאן.
  2. הורשה ודירוג, מאת טומי אולסון.
  3. עיצוב טקסט בעזרת CSS, מאת בן הניק.
  4. מודל פריסת CSS — תיבות, גבולות, שוליים חיצוניים, ריפוד, מאת בן הניק.
  5. תמונות רקע ב–CSS, מאת ניקול סאליבן.
  6. עיצוב רשימות וקישורים, מאת בן ביוקנן.
  7. עיצוב טבלאות, מאת בן ביוקנן.
  8. עיצוב טפסים, מאת בן הניק.
  9. ציפה ופינוי, מאת טומי אולסון.
  10. מיקום נייח ומיקום יחסי ב–CSS, מאת טומי אולסון.
  11. מיקום מוחלט ומיקום קבוע ב–CSS, מאת טומי אולסון.

לימוד CSS מתקדם

  1. כותרות עליונות, כותרות תחתונות, עמודות, ותבניות ברירת מחדל, מאת בן הניק.

מיומנויות ליבה בג'אווה סקריפט

  1. תכנות — היסודות הבסיסיים ביותר!, מאת כריסטיאן הילמאן.
  2. מה אפשר לעשות עם ג'אווה סקריפט?, מאת כריסטיאן הילמאן.
  3. המבט הראשון שלך על ג'אווה סקריפט, מאת כריסטיאן הילמאן.
  4. הרגלים נכונים בג'אווה סקריפט, מאת כריסטיאן הילמאן.
  5. העקרונות של ג'אווה סקריפט בלתי פולשני, מאת פ.פ.ק..
  6. פונקציות בג'אווה סקריפט, מאת מייק ווסט.
  7. אובייקטים בג'אווה סקריפט, מאת מייק ווסט.
  8. לצלוח את ה–DOM, מאת מייק ווסט.
  9. יצירה ושינוי של HTML, מאת סטיוארט לנגרידג'.
  10. עיצוב דינאמי — תמרון CSS באמצעות ג'אווה סקריפט, מאת גרג שכטר.
  11. טיפול ב–events בג'אווה סקריפט, מאת רוברט ניימן.
  12. אנימציה בג'אווה סקריפט, מאת סטיוארט לנגרידג'.
  13. שנמוך חינני לעומת השבחה בשלבים, מאת כריסטיאן הילמאן.

פיתוח לרשת הסלולארית

  1. מבוא לרשת הניידת, מאת בריאן סודה.

מאמרים נוספים

מיקרו פורמטים

מאמרי נגישות נוספים

שונות

תודות

מספרם של האנשים שעזרו לי עם הקורס הזה רב מכדי להזכירם כאן בפירוט, אבל אני מקווה שהצלחתי לכלול כאן את כולם. הם כולם אנשים מדהימים, אז צאו ופרגנו להם — קנו את הספרים שלהם, קראו את הבלוגים שלהם, הירשמו להרצאות שלהם, או עשו כל דבר אחר שביכולתכם לעשות כדי לתמוך בהם. אני מעניק לכולכם את הערכתי והכרת תודתי.

  1. הכותבים: תודה רבה לבן ביוקנן, טום יוז–קרוצ'ר, מארק נורמן נורם פראנסיס, לינדה גוין, פול האיין, ג'ן האנן, בנג'מין הוקס–לואיס, בן הניק, כריסטיאן הילמאן, רוג'ר ג'והנסון, פיטר–פול קוץ', ג'ונת'ן ליין, סטיוארט לנגרידג', רוברט ניימן, טומי אולסון, גרג שכטר, ניקול סאליבן, ומייק ווסט. בלעדיכם, הקורס הזה היה כלום, מילולית.
  2. צוות Opera: איחולים לבביים ל — יאן סטנדל, דיויד סטוריי, שאר הצוות שלי, וכל האחרים ב–Opera על שהאמנתם ברעיון הזה, ועזרתם לי בפיתוח התכנית.
  3. הארגונים: תודה לכולם ב–Yahoo! (הכותבים, וסופי מייג'ור על העזרה הרבה בארגון ובקידום), WaSP (במיוחד גארת' רשגרוב, סטפני טרות' ואהרון וולטר), Britpack, החבר'ה מ–Geekup, וכל האוניברסיטאות שגילו עניין בקורס ועזרו לקדם אותו הלאה.
  4. האינדיבידואלים: חסדים קטנים יוענקו לאנשים הנפלאים הבאים — קרייג סיילה, שרה דאוד, ג'ון אלסופ, רואן לייברי, ברוס לוסון, אלן ווייט. מצטער אם שכחתי מישהו.
  5. הקוראים: ברכה מיוחדת שמורה לכם על ההתעניינות ביצירת אתרים בדרך הנכונה, והקדשת הפנאי לקריאת הקורס הזה!

צרו קשר

אני בחיפוש מתמיד אחר שיפורים לקורס, והבאת כמה שיותר אנשים לידי אימוצו. אם יש לכם אי אילו הצעות לגבי איך ניתן לשפר, איזה שהן הערות כלליות לחלוק, או שתרצו לדבר איתי על יישומו במקום כלשהו, צרו קשר. כתובת הדואר האלקטרוני שלי היא cmills@opera.com. תוכלו גם להדביק הערות על כל מאמר בסדרה על ידי שימוש בקישור discuss this article בתחתית כל מאמר. תצטרכו חשבון משתמש של my.opera כדי להשתתף בדיונים.

על המחבר

תמונה של מחבר המאמר כריס מילס

כריס מילס הוא מנהל קשרי פיתוח ב–Opera — הוא עורך ומפרסם מאמרים ב–dev.opera.com וב–labs.opera.com, שומר על קשר עם הקהילה להעלאת המודעות ל–Opera ולאיסוף משוב, ומטיף אודות תוכנות Opera בכל הזדמנות. הוא גם המארגן והעורך של תכנית לימוד התקנים ברשת.

מחוץ לעבודה, הוא חובב מוסיקה נלהב ביותר, ונהנה להאזין ולנגן במגוון רחב של סגנונות מוסיקליים, הכוללים מטאל, פולק, פאנק, אלקטרוניקה, פרוג, ועוד. הלהקה העיקרית שלו כרגע היא Conquest of Steel האימתניים.

על המתרגם

תמונה של מתרגם המאמר אלירן מלכה

קרדיט: אלירן מלכה .

אלירן מלכה הוא סטודנט לפיתוח בטכנולוגיות ג'אווה שנשבה בקסמי עיצוב ופיתוח האתרים. הוא אוטודידקט מלידה, מעריך דקויות ואוהב אותיות. לעיתים עוסק בכתיבת שירה וסיפורת , לפעמים ביצירת מוסיקה אלקטרונית שאפשר להכניס אותה תחת כותרת הז'אנר IDM, ואפשר שלא, ומפעם לפעם מתרגם מאמרים חשובים (כגון זה). יש עוד הרבה דברים שאתם לא יודעים עליו, והוא עליכם. אם תרצו לשנות זאת, ניתן לכתוב לו בדוא"ל: eliranmal@gmail.com והוא מבטיח לענות. לשאלות, הצעות ושיפורים בנוגע לתרגומים, אפשר לפנות בכתובת: englishconvert@gmail.com.

This article is licensed under a Creative Commons Attribution-Noncommercial-Share Alike 3.0 Unported license.

Comments

The forum archive of this article is still available on My Opera.

No new comments accepted.